למרות שהתודעה הציבורית, משרדי הבריאות והתקשורת מעמידות כיום את בריאות הנפש בסדר עדיפויות גבוה, רבים מהמתמודדים עם הפרעות נפשיות אינם מחפשים עזרה.

לפי נתוני ארגון הבריאות העולמי (WHO) על הפרעות מצב רוח, בערך 264 מיליון בני אדם בעולם חווים דיכאון וכ-45 מיליון סובלים מהפרעה דו-קוטבית.

 

למרות שהנתונים מדברים בעד עצמם (אלו רק 2 הפרעות מתוך רבות אחרות) כשליש מהסובלים ממצוקה פסיכולוגית אינם פוגשים/ות איש מקצוע.

ייתכן והדבר נובע מסטיגמה חברתית או מפחד מפני טיפול, אך כך או כך איכות החיים שלהם נפגעת ומתדרדרת.

 

 

מהן הפרעות מצב רוח?

 

מצב רוח מוגדר כגוון תחושתי מתמשך שמתקיים בעולם הפנימי, שמשפיע כמעט על כל היבט התנהגותי בעולם החיצוני.

 

הפרעות מצב רוח הן מקבץ של הפרעות פסיכיאטריות, שנקראות לעיתים גם הפרעות אפקטיביות (אפקט = רגש).

 

פסיכיאטר, פסיכולוג קליני או אנשי מקצוע מיומנים אחרים בתחום בריאות הנפש יכולים לאבחן הפרעת מצב רוח.

 

 

בואו נסקור את הסוגים העיקריים של הפרעות מצב רוח.

הסימפטומים משתנים באופן אינדיבידואלי ויכולים לנוע בין קל לחמור.

 

 

סוגים של הפרעות מצב רוח

 

 

אלה הסוגים של הפרעות מצב רוח:

 

• דיכאון מז'ורי- המתמודדים/ות מגלים עניין מופחת בפעילויות רגילות, מוצפים ברגשות עצב או חוסר תקווה, לצד תסמינים גופניים, רגשיים וקוגניטיביים של דיכאון למשך שבועיים לפחות.

 

• דיסטימיה - דיכאון כרוני בעוצמה נמוכה אך ממושכת. המתמודדים מקבלים את האבחנה רק כאשר הם מדוכאים במשך שנתיים לפחות.

 

• הפרעה דו קוטבית -  תקופות של דיכאון חמור שמתחלפות בתקופות של מאניה או מצב רוח אופורי מוגבר. 

 

• ציקלותימיה - מצב דו-קוטבי סאב-קליני, בו מתקיימים ביטויים רגשיים בדרגה נמוכה של דיכאון מז'ורי לצד היפומאניה קלה. ציקלותימיה מאובחנת אצל מבוגרים שחווים לפחות שנתיים של אפיזודות היפומאניות ודיכאוניות מבלי לעמוד בקריטריונים של מאניה, היפומאניה או דיכאון מג'ורי. כדי שילד או מתבגר יקבלו אבחנה של ציקלותימיה, אפיזודות אלו חייבות להימשך למעלה משנה.

 

• היפומאניה -מצב מאני לא פסיכוטי, מתון יותר ממאניה, הנמשך לפחות ארבעה ימים ברצף ללא ליקוי חברתי ותעסוקתי. אבחנה של היפומאניה מצריכה מצב רוח אופורי ו/או מצב רוח עצבני עם ארבעה או יותר מהתסמינים הבאים - פעילות מוגברת מכוונת מטרה, גרנדיוזיות, צורך מופחת בשינה, הסחת דעת, מרוץ מחשבות, דיבור מוגבר או דחוס והתנהגויות פזיזות.

 

• הפרעת DMDD - הפרעה מתפרצת בוויסות מצב רוח (DMDD) מופיעה בילדים ובני נוער עם התפרצויות כעס תכופות ועצבנות שאינן מותאמות לסיטואציה.

 

• הפרעה דיספורית קדם וסתית (PMDD) - עצבנות, חרדה, דיכאון ותנודתיות רגשית, המתרחשים שבוע לפני תחילת המחזור החודשי ודעיכה של התסמינים עם תחילתו.

 

• הפרעת מצב רוח שקשורה למצב בריאותי כללי - הרבה מחלות רפואיות (כולל סרטן, מחלות לב, זיהומים שהסתבכו ומחלות כרוניות) עלולות לגרום לתסמיני דיכאון.

 

• הפרעת מצב רוח שנגרמת משימוש בחומרים. תסמיני דיכאון הנובעים מהשפעות של תרופות, שימוש בסמים, אלכוהוליזם או חשיפה לרעלים. 

 

 

 

איך מטפלים בהפרעות במצב הרוח?

 

 

במרבית המקרים, חשוב לדעת, ניתן לטפל בהפרעות במצב הרוח בהצלחה.

 

 

הטיפול עשוי לכלול או לשלב: 

 

• תרופות נוגדות דיכאון ומייצבי מצב רוח - כדורים בשילוב עם פסיכותרפיה הוכחו כי הם פועלים היטב כטיפול בדיכאון.

• פסיכותרפיה - לרוב טיפול קוגניטיבי התנהגותי, טיפול משפחתי או טיפול דינמי. טיפול פסיכולוגי בהפרעות מצב רוח, בעיקר CBT,  מתמקד בשינוי עיותי החשיבה של האדם לגבי עצמו ושל הסביבה כלפיו. הטיפול עוזר גם בשיפור מיומנויות בין-אישיות ומסיעע ללמוד כיצד לזהות גורמי לחץ בסביבה טריגרים שניתן להימנע מהם. 

• טיפולים אחרים, כגון טיפול בנגזי חשמל, שמתקיים באשפוז ואינו טיפול קו ראשון. 

 

 

למשפחה יש תפקיד חשוב וחיוני בהצלחת התהליך הטיפולי. 

 

כאשר מאובחנים ומטופלים כראוי, מתמודדים/ות עם הפרעות במצב הרוח יכולים לחיות חיים ראויים, יציבים ובריאים.

 

 

הבדלים מגדריים בהפרעות מצב רוח

 

לנשים יש סיכוי כפול מגברים לחוות דיכאון חמור, בעוד שהפרעה דו קוטבית מופיעה במידה שווה פחות או יותר אצל נשים וגברים.

למרות שהופעתן של הפרעות אלו יכולה להתרחש בכל גיל, רבים חווים את האפיזודה הראשונה של ההפרעה בין הגילים 25 עד 44.

 

 

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

  

 

שיחת ייעוץ ממוקדת עם ראש המכון

בזום או פנים אל פנים

 

 

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

 

  

 

 

קראו המלצות מאומתות של

לקוחות ועמיתים על מטפלי/ות מכון טמיר

   

 

נכתב ע״י מומחי מכון טמיר

 

 

 

מקורות:

 

 

Sekhon, S., & Gupta, V. (2023, May 8). Mood Disorder. In StatPearls [Internet]. Treasure Island (FL): StatPearls Publishing. Retrieved from https://www.ncbi.nlm.nih.gov/books/NBK558911/

 

 

 

 

 

מהי הפרעה ביפולרית עם מחזוריות מהירה?

 

דפוס של מחזוריות מהירה בהפרעה דו-קוטבית מתאר מצב בו המתמודד/ת  חווה 4 או יותר אפיזודות של הפרעת מצב רוח בטווח של 12 חודשים, עם רמיסיה (הפוגה) בינהן.  

המחזור נחשב מהיר משום שדרך כלל, הסובל /ת מהפרעה דו-קוטבית חווה מחזור אחד או שניים בשנה, כאשר אפיזודות של מאניה מתרחשות לרוב באביב או בסתיו.

 

׳אפיזודה׳ יכולה להיות של דיכאון, מאניה, היפומאניה, או מצב מעורב. 

מצב כזה נחשב לאחד מהסוגים הכי חמורים בהפרעה ביפולרית והוא עלול לפגום קשות ביכולת האדם לתפקד ובאיכות חייו.

קשה לקיים שגרת של זוגיות, הורות וקריירה במצב של רכבת הרים שלא מפסיקה לדהור. 

 

לפי ה-DSM, אבחון רשמי אפיזודות הללו אמור להיות מוובחן בהופעתן של תקופת נסיגה או מעבר מקוטב לצד ההפוך. 

בהפרעה דו-קוטבית עם מחזוריות מהירה, תנודות מצב הרוח עשויות להיות אקראיות ובלתי צפויות.

לרוב אין דפוס קבוע מתי תקרה אפיזודה ומה תהיה צורתה.

יש דו-קוטביים שיחליפו בין אפיזודות מאניות ודיכאוניות פעם או פעמיים בשנה, אחרים יכולים לחוות זאת פעם בכמה שנים.

בקרב שיעור מצומצם מהמתמודדים המחזוריות תהיה מהירה אף יותר, אפילו מחזור שלם ביום אחד (תופעה שמכונה גם Ultra-Rapid). 

 

 

האם מחזוריות מהירה היא הפרעה נפשית נפרדת?

 

מחזוריות  מהירה אינה אבחנה, אלא תיאור או פירוט של מסלול ההפרעה, כאחד הסוגים של הפרעה דו-קוטבית. 

באופן דומה, סימפטומים של מחזוריות מהירה אינם שונים משום סוג אחר של הפרעה דו-קוטבית, הדבר היחיד ששונה הוא קצב החילוף.

לא ידוע מדוע מחזוריות מהירה מתרחשת והאם סופה להיפתר או שהיא מהווה דפוס מתמשך וקבוע. 

במקרים מסוימים מחזוריות מהירה יכולה לבשר על התגלמות חמורה יותר של ההפרעה, כולל פסיכוזה.

 

 

מהם גורמי הסיכון ל- Rapid Cycling?

 

ההערכות הן ש-5-10% מהביפולריים יענו על הקריטריונים האבחונים למחזורם מהירים, ולמרות שלא ידועות כיום הסיבות למצב, זוהו כמה גורמי סיכון נפוצים:

• מגדר – נשים נוטות להיות בסיכון גבוה יותר מגברים. יש כאלה המייחסים את הנתון לתנודות הורמונליות במהלך המחזור החודשי.

• גיל – מתמודדים/ות שתסמינים ביפולריים פרצו אצלם בגיל ההתבגרות, סביר יותר שיהפכו לבעלי מחזוריות מהירה. 

•  אנשים עם הפרעה דו-קוטבית מסוג 2 מצויים בסיכון גבוה יותר למחזוריות מהירה. 

• אנשים שמאובחנים בתת-פעילות של בלוטתה תריס הם בעלי סיכוי גבוה בהרבה להיות בעלי מחזוריות ביפולרית מהירה. 

 

 

מה גורם לדפוס המחזוריות המהירה?

 

מחקרים הציעו ששימוש ארוך טווח בנוגדי דיכאון יכול לתרום לכך, והדבר יכול להסביר, באופן חלקי, מדוע מי שמאובחן בגיל ההתבגרות נמצא בסיכון גבוה יותר למחזוריות מהירה, שכן הוא נחשף משך זמן ארוך לנוגדי-דיכאון.

מחקר מצא שתפקוד נמוך של בלוטת התריס משחק תפקיד בעניין.

מחזוריות מהירה מציבה את המטופל בסיכון גבוה יותר לשימוש בסמים ואלכוהול וגם מגבירה האת הסיכון להתאבדות או לפגיעה עצמית.

מחקר מ-2009 מצא שכגורם סיכון עצמאי מחזוריות מהירה נקשרה להגדלה של כמעט פי 2 במספר הניסיונות האובדניים בהשוואה לביפולריים ללא מחזוריות מהירה.

מחזוריות מהירה כמעט בוודאות תחבל באיכות החיים:

אלה שמושפעים ממנה בצורה החזקה ביותר לא יצליחו לנהל לו״ז מוגדר, בשל ההשתנות התדירה במצבי הרוח שלהם.

לרוב יפגעו ביצועיהם בעבודה ולבסוף יהיה קשה להסתמך עליהם מקצועית ואישית.

 

 

איך מטפלים במאניה דיפרסיה עם מחזוריות גבוהה?

 

מבחינת טיפול תרופתי בהפרעה ביפולרית, קשה יותר לטפל בבעלי מחזוריות מהירה ביחס לכאלה שאינם לוקים בה, כמעט ללא יוצאים מן הכלל.

 

למרות זאת, יש תרופות שיכולות לעזור.

נוגדי דיכאון כמו פקסיל (סרוקסט), פרוזאק (פלוטין) ולוסטרל (סרטרלין) הוכחו כלא יעילות בשבירת המעגל, ולמעשה עלולות להגביר את קצב המחזוריות. 

לרוב, כאשר הטיפול הוא  בכדורים נוגדי דיכאון, נטילתם תופסק ברגע שתסתיים האפיזודה הדיכאונית.

 

מייצבי מצב רוח הוכחו כיעילים יותר, בעיקר אם משתמשים בהם בשילוב עם תרופות אנטי-פסיכוטיות לניהול תסמינים של מאני או /היפומאניה.

ליתיום נחשב לקו הטיפול הראשון, כאשר אופציות אחרות הן דפלפט (ולפרואט), למיקטל (למוטריג׳ין) או טגרטול (קארבאמזפין).

מייצבי מצב רוח עשויים להירשם לזמן בלתי מוגבל, ע״מ למנוע אפיזודות עתידיות.

לתמיכה בטיפול, ניתן להשתמש בתרופות אנטי-פסיכוטיות לא-טיפוסיות, כמו סרוקוול (קווטיאפין) או זיפרקסה (אולאנזפין).

מומלץ כמובן טיפול פסיכולוגי תמיכתי שיאפשר ניווט וניהול שגרה בתוך חווית החירום.

בטיפול בביפולריות עם מחזוריות מהירה, חשוב להיות סבלניים וללכת צעד-צעד.

מציאת שילוב התרופות הנכון יכול להיות תהליך של ניסוי וטעייה.

זאת ועוד, לאחר שהתחיל הטיפול, ייתכן שיחלוף זמן מה עד שתורגשנה התועלות המלאות שלו.

חשוב לחפש עזרה מקצועית, להשתתף בקבוצות תמיכה ולהמשך לעבוד עם המטפל עד להשגת שליטה טובה יותר בתנודתיות של מצבי הרוח

 

 

האם מתמודדים/ות עם הפרעה דו-קוטבית יכולים לומר שהם סובלים מההפרעה?

 

שאלה טובה.

יש מקרים שהתשובה שלילית:

לא כל מי שסובל/ת הפרעה דו קוטבית מודע לכך שהוא סובל מבעיה.

יש המון סיבות לכך שמישהו עם הפרעה דו קוטבית לא מבין זאת, כאשר במקרים רבים התובנה לגבי הבעיה ממוסכת על ידי מנגנון הגנה של הכחשה.

 

 

חשוב לציין כי מאמר זה אינו מחליף

ייעוץ פסיכיאטרי פרטני ומקצועי

 

מוזמנים לפנות אלינו למפגש יעוץ עם פסיכיאטרית מבוגרים בתל אביב.

 

 

נכתב ע״י מומחי מכון טמיר

 

עדכון אחרון: 

 

28 בספטמבר 2022   

  

 

 

 

  

מקורות:

 

Carvalho AF, Dimellis D, Gonda X, Vieta E, Mclntyre RS, Fountoulakis KN. Rapid cycling in bipolar disorder: a systematic review. J Clin Psychiatry. 2014 Jun;75(6):e578-86. doi: 10.4088/JCP.13r08905. PMID: 25004199.

 

Garcia-Amador M. Colom M, Valenti F, et al. Suicide risk in rapid cycling bipolar patients. J Affect Disord. 2009;117(1-2):74-8. doi:10.1016/j.jad.2008.12/005

 

סדר ובלגן בבית

 

כתיבה: 

 

 

צופית טסלר, MA,

פסיכולוגית בהתמחות קלינית,

מכון טמיר ת״א

 

 

 

המילה ״בית״ נמצאת בשימוש נרחב, אך יש לה משמעויות ופרשנויות רבות.

באופן אוניברסלי הבית מספק חוויות, שליליות וחיוביות, המעצבות את חיי הפרט. 

הבית אינו מבנה פיזי בלבד, אלא כולל היבטים פסיכולוגיים – מתקשר למגוון פעילויות וחוויות, משמש מאגר זיכרונות המקשרים בין העבר להווה, ועשוי להוות מרכז של יציבות והמשכיות. כמו כן, הוא מהווה מרחב המספק צרכים פיזיולוגיים ובין־אישיים, ומאפשר תחושות של ביטחון, פרטיות, נוחות וביטוי עצמי.

המושג ״בית פסיכולוגי״ מתבטא בכך שזהותו של האדם קשורה למרחב פיזי מסוים, ונוצר מקום שבו חפצים חומריים משקפים את העצמי. מושג זה מהווה תהליך דינמי שבתוכו האדם יוצר, משנה או משמר סביבה ביתית, המשקפת את תחושת העצמי שלו. 

מאפייני אישיות של האדם משפיעים על האופן שבו הוא מטפח ״בית פסיכולוגי״.

ביטויים אלו של זהות ניכרים גם לאחרים. כך, כאשר נכנסים למרחב של אדם אחר ניתן להסיק על תכונות אישיות שלו.

 

 

איך קשר עם הבית שלנו משפיע על חיי הנפש? 

במחקר שערכו רוג'רס והרט בתקופת הקורונה, שבה אנשים מוגבלים בגישתם למקומות עבודה, לבילויים, למוסדות חינוך ועוד, נמצא כי לביתו של האדם יש תפקיד חשוב בחיי היום־יום.

ממצאי המחקר הראו כי התקשרות האדם לביתו מובילה לבריאות נפשית חיובית. התקשרות זו כוללת קשרים רגשיים חיוביים לבית ומילוי צרכים פסיכולוגיים. ואילו, התקשרות שלילית לבית נקשרה לסימפטומים של דיכאון, חרדה ומתח.

ממחקר זה עולה כי התקשרות לבית מונעת מאנשים סימפטומים דיכאוניים וחרדתיים, ויכולה להוביל לתחושת ביטחון ויציבות בתקופות לחוצות. 

 

 

בלגן וחוסר ארגון בבית ובנפש

״הבית הפסיכולוגי״ מושפע מסדר ובלגן.

בלגן ועומס בחפצים עשויים לנבוע מתוך רצון לצבור רכוש המשקף זהות עצמית, ולהזכיר לאדם אנשים החשובים לו וחוויות בחייו.

התפיסה לגבי מה נחשב בית מבולגן או מסודר – משתנה מאוד בין אנשים. שמירה על סדר בבית עשויה להיראות טריוויאלית, אך ככל שהמרחב קטן ופריטים הופכים לזולים וקלים לרכישה, כך מצטבר בבית עומס של חפצים, המכבידים יותר ויותר. לכן, הקושי בסידור הופך לקשה אף יותר בתרבות הצריכה.

כאשר נוצר בלגן, הסביבה הופכת להיות מבלבלת וכאוטית, ואנשים רבים נאבקים פיזית ונפשית כדי לארגן את חפציהם. ישנם מגוון גורמים המובילים אנשים מסוימים להיות מבולגנים, לדוגמא, דחיינות המעכבת ארגון, חוסר החלטיות המקשה על פינוי פריטים או חוסר בזמן. 

בלגן בבית נחשב בעייתי כאשר הוא מפריע לתפקוד היום־יומי ומערער תחושת נוחות. שכן,

האדם עלול להתקשות למצוא חפצים, להתעכב בביצוע פעולות, להתקשות לנוע בבטחה ולהימנע משימוש בחללי הבית כמתוכנן.

כך, מרחבים עמוסי חפצים מפריעים לביצוע פעילויות שגרתיות (כמו בישול ושמירת היגיינה) ואף מהווים סיכון בטיחותי. במצבים אלו, האדם עשוי להרגיש שהוא ״נבלע״ מרוב הבלגן בסביבתו ולחוש ״לכוד״, מבחינה פיזית ופסיכולוגית.

 

 

חוסר ארגון כרוני 

מהו חוסר ארגון כרוני?

אנשים עם חוסר ארגון כרוני מתקשים לארגן פריטים במרחב הפיזי וחווים ניסיונות כושלים לארגון (Chronic disorganization). המצב יכול להיווצר כתוצאה מגורמים סביבתיים, התפתחותיים, נוירולוגיים או מנטליים. 

המתאפיינים בחוסר ארגון כרוני נוטים להיות קשורים רגשית לאובייקטים, לצבור חפצים שאין בהם צורך ולהתקשות בפינוי פריטים לא הכרחיים – כך נוצר בלגן תמידי. עקב כך, האדם מתקשה למצוא פריטים והסחות הדעת בבית גורמות לביצוע מטלות מבלי לסיימן.

לאנשים אלו יש היסטוריה של חוסר ארגון, איכות חיים מופחתת עקב כך וציפייה לכישלון ארגון עתידי.

הם לעיתים קרובות ספקנים בנוגע ליכולתם לארגן את המרחב ואינם מאמינים במסוגלותם העצמית להצליח להתגבר על חוסר הארגון. כך, הם חוששים לבצע משימות ורואים את ארגון הבית כמטלה מאיימת. 

חוסר הארגון גורם למצוקה, במיוחד כאשר הוא נוכח ביותר מתחום אחד בחיים.

מחקרים קודמים מקשרים חוסר ארגון לאגרנות, הפרעת קשב וריכוז (ADHD), קשיים בניהול זמן ודיכאון.

סימפטומים דיכאוניים יכולים להיגרם בעיקר אם האדם מאמץ אמונה שאינו מסוגל להתגבר על הבעיה ובוחר לנקוט באסטרטגיה הנכשלת בהתמודדות עם הבלגן. 

במקרים קיצוניים, חוסר ארגון מוגזם מעיד על הפרעת אגרנות כפייתית, הכוללת רכישה מתמשכת של חפצים ואי השלכת רכוש (ללא קשר לערך המיוחס) עד שהאדם חש מצוקה, שכן איסוף החפצים עלול להפריע לשימוש בחללי המגורים, ולאיים על בריאותו, בטיחותו ורווחתו של האדם האגרן ושל אלו החיים עימו.

 

 

איך בלגן בבית משקף בלגן רגשי?

בלגן לא רק מזהם את הסביבה הביתית, אלא גם את ״הבית הפסיכולוגי״ – סביבתו הרגשית של האדם. הבלגן פוגע באיכות החיים והרווחה הנפשית, משום שגורם לתחושה עצמית כאוטית ולחיים לא מאורגנים. כשדברים לא מונחים במקומם זה עלול לגרום לאי נוחות ולקשיי ריכוז, ולכן עלולה להיווצר פגיעה בפרודוקטיביות ובביצועים.

בתים מבולגנים עשויים להוביל את הדיירים ללחץ, הצפה רגשית, מצב רוח ירוד, דיכאון, חוסר שליטה, עייפות, בלבול, בושה, אשמה ושביעות רצון נמוכה מהחיים. חוסר ארגון עלול להיות לעיתים גם סימפטום של הפרעות פסיכולוגיות ונוירולוגיות. 

לבלגן ישנה גם השפעה שלילית על מערכות יחסים עם אחרים, כדוגמת מתח בין בני המשפחה, סטיגמה שלילית ובידוד חברתי. בלגן של אחד מדיירי הבית יכול לאיים על קשריו עם שאר הדיירים. וכן, כאשר יש לו קשרים רגשיים חזקים לרכוש הביתי ואחרים מנסים לסייע לו לארגן את הבית – זה עלול להיות עבורו טראומטי.

כל אלו יכולים לגרוע מהיתרונות החיוביים שיש ל״בית פסיכולוגי״ ולעורר השפעה שלילית על רווחת האדם. למשל, לגרום לו לתפוס את המקום שבו הוא נמצא כמרחב שאינו בטוח. 

 

 

כיצד משפר ארגון הבית את הרווחה הנפשית?

ניתן לקדם את הרווחה הנפשית באמצעות ארגון הבית. התערבויות שעשויות לסייע לכך הן למידת טכניקות לארגון הבית, אימון בניהול זמן מיטבי וטיפול רגשי. כאשר אנשים יוצרים ״בית פסיכולוגי״ עם משמעויות חיוביות, הם עשויים להשיג רווחה נפשית.

לסדר יש השפעה חשובה על הרווחה – כאשר הבית נחווה מסודר, ניתן להתמקד בדברים חשובים, כדוגמת: השגת מטרות, ויסות עצמי וביצועים טובים. וכן, כשחפצים נמצאים במקומם, אנשים מאופיינים במצב רוח חיובי יותר. 

 

לעיתים קרובות הבית נתפס כחלק בזהות העצמית, המשלב היבטים של רגש, חשיבה והתנהגות.

בהיבט הרגשי, ניתן לקדם רגשות הקשורים ליצירה ולשימור של ״בית פסיכולוגי״, כמו חום, יציבות וביטחון.

בהיבט הקוגניטיבי, האדם יכול לשנות ייחוס משמעויות לגבי הסביבה שבה מתגורר.

בהיבט ההתנהגותי, אפשר לעודד פעולות או השקעת זמן ומאמץ שיסייעו לאדם לבטא את זהותו בסביבתו הביתית. 

 

השקעה בהיבטים אלו תוכל ליצור תחושת זיקה פסיכולוגית לבית, לקדם ארגון בית המשקף זהות עצמית ולתרום לרווחה. 

 

 

מקורות:

 

Crum, K. P., & Ferrari, J. R. (2019). Toward an understanding of psychological home and clutter with emerging adults: Relationships over relics. North American Journal of Psychology, 21(1), 45-56.‏‏‏‏ ‏

 

Grossman, S. (2009). Chronic disorganization, self-efficacy, and coping as predictors of depressive symptoms in women. Fordham University.‏

 

Meagher, B. R., & Cheadle, A. D. (2020). Distant from others, but close to home: The relationship between home attachment and mental health during COVID-19. Journal of Environmental Psychology, 72, 101516.

 

Rogers, C. J., & Hart, R. (2021). Home and the extended-self: Exploring associations between clutter and wellbeing. Journal of Environmental Psychology, 73, 101553.

 

Roster, C. A., Ferrari, J. R., & Jurkat, M. P. (2016). The dark side of home: Assessing possession 'clutter'on subjective well-being. Journal of Environmental Psychology, 46, 32-41.

 

   

מהי הפרעת חרדה מוכללת (GAD)?

 

הפרעת חרדה מוכללת (Generalized Anxiety Disorder),  היא הפרעת החרדה השכיחה ביותר, שמאופיינת בדאגה מוגזמת, בלתי נשלטת ולעתים קרובות לא רציונלית לגבי אירועים או פעילויות.

חרדה זו נקראת ״כללית / מוכללת״ משום שאינה מתייחסת לגורם או מצב ספציפי שמפחיד או גורם לדאגות.  

אנשים הסובלים מהפרעת חרדה כללית מעלים בתודעתם את התוצאה השלילית ביותר שיכולה להתרחש בכל סיטואציה ומוצאים את עצמם מודאגים כל הזמן לגבי כמעט הכל.

  

 

גליה כץ, MSW, מטפלת CBT בחרדה כללית, באר יעקב

 

 

מהם הסימפטומים של הפרעת חרדה כללית?

 

GAD מתאפיינת בדאגנות קבועה וממושכת סביב נושאים מגוונים.

התסמינים האופייניים להפרעת חרדה מוכללת כוללים סימפטומים גופניים ופסיכולוגיים:

חוסר מנוחה ותחושה של המצאות כרונית ״על הקצה״, דאגה בלתי נשלטת, עצבנות מוגברת, קשיי ריכוז והפרעות בשינה (למשל, קושי להירדם או שינה לא רציפה).

כל אלה הם סימפטומים שאנשים עשויים לחוות באופן נורמלי בחיי היומיום, אך הסובלים מהפרעת חרדה כללית יחוו אותם באופן מתמשך או קיצוני.

 

  

 

לכל אחד מאיתנו יש הגדרה שונה ל"חרדה", והיא אכן רבת-גוונים. 

עקרונית, ניתן להמשיג חרדה בכל מיני מובנים:

רגשית, גופנית, קוגניטיבית וגם רוחנית.

 

הסיבה שההגדרה כל כך מורכבת ברמה הסובייקיטיבית היא שאנחנו מתייחסים הרבה פעמים אל הפעולות שלנו בעקבות המפגש עם החרדה, ולא אל החרדה עצמה. 

כולנו חשים לחוצים ואף חרדים ממצבים מסוימים בחיינו, בין אם זו חרדה לקראת בחינה מאוד קשה שאנו צפויים לעבור, ראיון עבודה או אפילו הרצאה מול קולגות. רמת חרדה מסוימת במצבים מסוימים עשויה לתרום ליעילות הביצוע, על ידי מיקוד כל תשומת ליבנו ביעד חשוב שדורש משאבים נפשיים להתמודדות.

אך מה קורה כאשר הלחצים משתלטים עלינו כל יום, בסיטואציות רבות, ללא קשר למציאות ופוגעות במהלך החיים התקין שלנו?

 

טובה בן צבי מרק, פסיכולוגית קלינית מדריכה

ומטפלת CBT בחרדה כללית, מכון טמיר ת״א

 

מה כל כך מפחיד בעתיד אתם שואלים?

 

מספיק אם תחשבו לרגע על כמה סרטים שוברי קופות על נסיעה בזמן:

איך נראה העתיד בתודעה התרבותית האנושית?

 

בדיוק, התקף חרדה אפוקליפטי...

 

מתמודדים עם GAD תמיד מדמיינים את התרחיש הגרוע ביותר לכל התרחשות, והדאגות הכרוניות הללו מכרסמות בכל חלקה טובה בחייהם האישיים, מה שכמובן מפריע לסובבים וגורמת למצוקה.

 

אישה מבוגרת שבנה נוסע מדי פעם לירושלים. לקראת היום בו בנה מתוכנן לצאת לדרכים, היא מוטרדת כבר משעות הלילה, לא ישנה ובמהלך כל היום מנסה להסיח את דעתה מהמחשבה האיומה שתהיה תאונה ובנה ייהרג. היא תהיה מודאגת עד שישוב הביתה, ולכן לוחצת על הבן להתקשר שלוש פעמים במהלך היום, אחת לכמה שעות, כדי לדווח שהכל בסדר.

 

פעמים רבות לדאגות של המתמודדים אין בסיס של ממש אך כל חשש מחזק חשש נוסף ומוביל למעגל אינסופי של דאגות. יש אין סוף סיבות לחרדות, תמיד עם מידה של אמת.

 

למשל, חרדה שפסיכולוגים פוגשים יותר ויותר בשנים האחרונות נקראת חרדה אקולוגית (Eco-anxiety) .

אין ספק שאסונות אקולוגיים מטרידים את מרבית יושבי הכדור, אך אנשים עם GAD עסוקים בה באופן מופרז. 

 

דר׳ נאווה צביאלי, מטפלת CBT בחרדה כללית, נאות אפקה, מכון טמיר ת״א

 

 

קריטריונים לאבחון הפרעת חרדה מוכללת

 

התמונה הקלינית של המתמודדים לפי DSM-5: 

 

1. חרדה ודאגה לגבי אירועי חיים, גם חיוביים וגם שליליים.

2. קושי בשליטה על דאגות וחששות.

3. החרדה והדאגה מקושרים ל- 3 או יותר מהסימפטומים הבאים ונמשכים לפחות שישה חודשים (אצל ילדים מספיק סימפטום אחד):

• חוסר מנוחה ותחושת מתח 

• עייפות

• קשיי ריכוז ומיקוד

• רגזנות

• מתח שרירי - חוסר שקט בדרך כלל

• הפרעות שינה

 

4. החרדה גורמת למצוקה קלינית משמעותית או לפגיעה בתפקוד החברתי או התעסוקתי (קריטריון שמופיע במרבית ההפרעות הנפשיות). 

5. לא ניתן לייחס את החרדה להשפעות פיזיולוגיות של חומרים (שימוש לרעה בסמים, תרופות) או מצב רפואי אחר.

6. אבחנה מבדלת של GAD - ההפרעה אינה יכולה להיות מוסברת ע״י הפרעה נפשית אחרת  (כמו חרדת ציפייה מהתקפי חרדה), הערכה שלילית הנובעת מחרדה חברתית, פחד מזיהום או הידבקות , אובססיות ב-OCD , עוררות ופלאשבקים לאירועים מחרידים בהפרעה פוסט-טראומטית, עליה במשקל, הפרעה פסיכוסומטית / סומאטפורמית, תפיסה פגומה של ההופעה החיצונית כמו בהפרעת BDD- body dysmorphic disorder , פוביות או דלוזיות.

 

מעניין לראות כי דופק גבוה איננו אחד הקריטריונים האבחנתיים של הפרעה זו, בניגוד לאופן שבו בדרך כלל חושבים על חרדה.

מטה-אנליזה מ-2023 מצאה כי בהפרעת חרדה מוכללת השתנות דופק הלב הייתה נמוכה באופן מובהק ביחס לאוכלוסייה בריאה. דפוס הדופק היה גם שונה בין אבחנה זו לבין הפרעת פאניקה, בה דופק מהיר היא כן אחת הקריטריונים האבחנתיים (Wang et al, 2023).

 

 

פרוגנוזה של GAD

 

התוכנית לחקר חרדה בהרווארד בראון דיווחה על נתוני מעקב שנערך במשך חמש שנים, אחר מצבם הנפשי של 167 מתמודדים/ות עם GAD.

 

צפי ההחלמה של GAD מוערך ב-25% אצל מבוגרים, שמראים על הפוגה מלאה אחרי שנתיים מקבלת האבחנה.

אצל 38% תיראה הפוגה בחלוף 5 שנים.

 

חופית ויצמן בבאי, מטפלת CBT בחרדה, עמיתת מכון טמיר ברמת גן

 

 

האבחון עצמו מתקיים על ידי פסיכולוגית קלינית או פסיכיאטרית, תוך התבססות על אבחון אישיות (אבחון פסיכודיאגנוסטי) שלם, או על שאלונים ספציפיים להערכת חרדה כללית, כמו שאלון GAD-7. 

 

בהשוואה לאוכלוסיה הכללית, מתמודדים/ות עם GAD סובלים מהרבה יותר מחשבות אובדניות וניסיונות התאבדות. נתון שבולט במיוחד בקרב נשים ובתחלואה נלווית של דיכאון מג'ורי (Cougle et al., 2009).

 

 

האם אני סובל מהפרעת חרדה כללית? 

 

איך יודעים?

 

הנה מדריך קצרצר ובו כמה נקודות שיתנו לכם כיוון לגבי ההיתכנות להפרעת חרדה כללית:

 

 

עצמת החרדה חמורה

 

למרות שרובנו יודעים שחרדה יכולה להיות די אינטנסיבית, GAD מאופיינת בכך שלרוב החרדה תהיה עזה וממושכת יותר. 

 

 

אני ביחס לאחרים

 

אפשר גם להשוות נורמטיבית:

אם אתם סובלים מחרדה חמורה יותר מאחרים שאתם מכירים, יתכן ומדובר ביותר מחרדה נורמטיבית. 

 

 

החרדה חסרת פרופורציה

 

אצל רוב האנשים החרדה מידתית ומותאמת לעוצמת הסיטואציה, אבל המתמודדים/ות עם חרדה כללית נוטים להיות חרדים יותר ממה שנראה סביר ביחס לסיטואציה. אם אתם חווים חרדה חמורה יותר מדברים שהם לא ״סיפור גדול״, ייתכן ומדובר ביותר מחרדה רגילה. 

 

יעל אלמוג, MA, פסיכותרפיסטית ומטפלת בחרדות, מכון טמיר ביהוד

 

 

החרדה מתעוררת מכל דבר קטן

 

כשאנשים חווים חרדה רגילה, הם נוטים לדאוג מדברים הקשורים למצב שעורר את החרדה או מכמה דברים אחרים שמפחידים אותם. לעומת זאת, אנשים עם GAD מתוארים לרוב ככאלה ש״דואגים מכל דבר כל הזמן״.

 

 

אין שליטה בחרדה

 

רוב האנשים יכולים להפחית ולשלוט בחרדה באמצעות טכניקות התמודדות שונות ולהרגיע את עצמם. אבל לאנשים עם הפרעת חרדה כללית יש קושי משמעותי להירגע ולמצוא מקום וזמן חופשיים מדאגות.

 

 

התנהגויות ביטחון 

 

התנהגויות ביטחון שכיחות בהפרעות חרדה. במקרה של GAD הן כוללות פעילויות שתכליתן להפחית חרדה או למנוע דאגות.

 

הנה כמה דוגמאות אופייניות:

 

 

 

 

מהי הפרעת חרדה כללית עמידה לטיפול?

 

GAD עמידה לטיפול מוגדרת ככישלון בהפחתת התסמינים בלפחות ניסוי אחד של טיפול נוגד דיכאון במינון ומשך זמן נאותים. 

הפרעות חרדה כללית שאיננה מטופלת עלולה לגרום להשלכות שליליות ביותר שיכולות להשפיע לרעה על חיי היומיום של המתמודד/ת. עד כדי אי-יכולת לעבוד, ללכת לבית הספר או לקיים יחסים חברתיים תקינים.

  

 

איך גורמים סביבתיים משפיעים על GAD?

 

טראומה ומאורעות מלחיצים, כמו ניצול והתעללות, מוות של אדם אהוב, גירושים ושינוי מקום עבודה או בית ספר, עשויים לתרום ל-GAD.

ההפרעה יכולה להחמיר גם במהלך תקופות של סטרס.

שימוש וגמילה מחומרים ממכרים, כולל אלכוהול, קפאין וניקוטין, יכולים אף הם להחריף חרדה.

 

 

האם ניתן למנוע הפרעת חרדה מוכללת (GAD)?

 

לא ממש, אבל ניתן לשלוט בה או לפחות להפחית את השפעת הסימפטומים על ידי הפסקת או הפחתת צריכת קפאין, התייעצות עם רופא או אחות לפני נטילת תרופות ללא מרשם (שרבות מהן מכילות כימיקלים המגבירים תסמיני חרדה), פעילות גופנית יומיומית, אכילה בריאה ומאוזנת, קבלת ייעוץ או תמיכה לאחר התנסות טראומטית או מטרידה ותרגול טכניקות לניהול מתח, כמו יוגה או מדיטציה.

 

 

איך GAD מתבטאת אצל ילדים ומתבגרים?

 

ילדים ובני נוער הסובלים מהפרעת חרדה כללית (GAD) מתמודדים, כמו מבוגרים, עם דאגה מופרזת ועצמתית עם מגוון היבטים בחייהם, שבכולם ניכרת מידה נמוכה של שליטה.

 

להבדיל ממבוגרים עם חרדה מוכללת, בהפרעת GAD אצל ילדים ובני נוער ממוקדות הדאגות בעיקר בחשש לגבי יכולות אישיות, שכוללות התמודדויות שמאפיינות את השלב ההתפתחותי בו הם נמצאים.

 

בחרדה כזו, בה עסוקים ילדינו בהגשמה אינדיבידואלית ובכיבוש הישגים שהגדיר עבורם עולם המבוגרים,  נוכל לראות שינויים בתפאורה, בשחקנים ובעלילה, אך הדרמה הפנימית שמעוררת דאגות וחרדות תישאר דומה (העניין הזה חשוב להבנה עבור הורים שנדרשים מבחינתם להמציא כל פעם פתרונות חדשים להפחתת הלחץ).

 

ריטה רוזמרין, MSW, מטפלת בהפרעות חרדה בתל אביב, מכון טמיר

 

הבדל נוסף בין מבוגרים לילדים מתבטא באופן הטיפול: כאשר מטפל קוגניטיבי התנהגותי פוגש מטופל, הוא מתמודד עם קשייו האישיים, ובמקרים מסוימים גם עם ההשלכות על קרוביו.

לעומת זאת, מטפל CBT לילדים נדרש לבנות תשתית מערכתית עם ההורים, שהם בעצם אלה שמטמיעים את השינוי הטיפולי בחיי היום יום.

בנוסף להורים, מטפלים נדרשים לעיתים ליצור ברית עם מורים, יועצין, חונכים, אחאים ובני משפחה אחרים.

המטפל מלמד את ההורים לשחרר דפוסים של גוננות יתר שעלולה להאפיל על ייחוס ההצלחה של הילד למקורותיו הפנימיים.

כאשר ההורים מתמודדים בעצמם עם נטיות חרדתיות, חשוב להבהיר אותן ולהמחיש את ההבחנה המציאותית בינן ההתמודדות שלהם לבין זו של ילדם. 

לכן, טיפול כזה נחשב תובעני יותר שמחייב מיומנויות מעמיקות יותר.

עוד הבדל טיפולי: העבודה עם ילד מחייבת לעיתים שימוש בחיזוקים חיוביים מיידיים שייתרמו להעצמת המוטיבציה להמשיך בטיפול ולתרגל את שיעורי הבית בין המפגשים. 

 

  

מה גורם להפרעת חרדה כללית?

 

יש הרבה גורמים אפשריים לחרדה מוכללת.

 

היא יכולה לנבוע ממספר מצבי חיים כמו אירועים חברתיים, טראומה, דאגנות יתר ומחשבות חזרתיות (רומינציות), ולעיתים נדירות קשה לשים את האצבע על מקור הבעיה והסיבות להופעת החרדה וסיבותיה.

כמו ברוב הפרעות החרדה, גם אצל המתמודדים עם GAD קיימת מראש פגיעות ביולוגית כללית (מה שתומך בתרומה גנטית ל- GAD). 

 

גורמים רבים יכולים להוות טריגר להפרעת חרדה מוכללת, ביניהם מתח, סיבות גופניות (למשל בעיה רפואית בבלוטת התריס), קשיים בסביבת הילדות, נטיות גנטיות ו/או חוסר איזון ביוכימי במוח. 

 

הבנת הסיבות לחרדה אינה עוזרת ישירות להתמודד עם הבעיות היומיומיות שהיא גוררת, אך עצם ההבנה שיש לחרדה גורמים ידועים, וברור כי חלק מהגורמים הללו אינם בשליטתו של הלוקה בה, עשויה להיות מעודדת ומעוררת תקווה להמשך עזרה עצמית או טיפול פסיכולוגי. 

 

ההשערות האטיולוגיות להפרעת חרדה מוכללת הן בעיקר גנטיקה ותורשה, חוויה טראומטית מהעבר או משבר שחווה אדם, תופעות לוואי הנגרמת כתוצאה משימוש בתרופות מסוימות, שימוש יתר באלכוהול/סמים או אף כתסמין להפרעה נפשית ממנה סובל האדם.

  

 

הסברים פסיכולוגיים 

 

הגורמים המשותפים למודלים הפסיכולוגיים שמנסים להסביר GAD הם:

 

• תגובתיות יתר.

• פחד מתמיד משינויים שליליים במצב הרגשי.

• דאגה כמנגנון הגנה מפני קונטרסטים רגשיים בלתי נסבלים.

 

 

קושי בקבלת החלטות

 

למתמודדים עם GAD יש קושי בקבלת החלטות שכרוך בליקוי מובנה בתהליך ניבוי תוצאות של אירועים והתנהגויות.

קשה להם יותר לחזות הסתברותית את העתיד ולראות את הנולד, יכולת שמגיעה אצל רובנו באופן אינטואיטיבי, עם הצלחה די גבוהה.

בנוסף, קשה יותר לסובלים מ-GAD להעריך תכנים של משוב בין-אישי ולהפיק לקחים באמצעות למידה מניסיון. 

 

 

 

רגישות גבוהה לאיומים

 

הסובלים מ-GAD מתאפיינים גם ברגישות גבוהה לאיומים: 

 

ממצאי מחקרים מראים שנבדקים עם GAD רגישים מאד לאיומים סביבתיים ובייחוד לאיומים בעלי שיש בהם פוטנציאל לסיכון אישי.

הם נוטים להפנות באופן אוטומטי את הקשב למקורות האיום במהירות רבה יותר בהשוואה לאנשים שאינם חרדים.

הרגישות הגבוהה נובעת מחוויות לחץ מוקדמות בהן למדו שהעולם הוא מקום מסוכן ומחוץ לשליטתם, ושכנראה הם אינם מסוגלים להתמודד איתו ביעילות. 

 

  

הסברים ביולוגיים   

 

עוררות פיזיולוגית נמוכה

 

המתמודדים עם הפרעת חרדה מוכללת מגיבים בעוצמה פיזיולוגית הרבה יותר נמוכה (כגון קצב הלב, לחץ דם ועוד), בהשוואה למטופלים עם הפרעות חרדה אחרות (ודאי בהשוואה למתמודדים עם הפרעת פאניקה). 

המאפיין הגופני שמבחין באופן קבוע בין GAD ליתר הפרעות החרדה הוא מתח שרירי כרוני, שמאפיין אותם באופן תמידי.  

 

 

עוררות-יתר של אזורי מוח הקשורים לדאגות

 

עדויות מתפתחות מצביעות על כך שמתמודדים עם GAD חווים הפעלה מתמשכת של אזורי מוח הקשורים לפעילות מנטלית של חשיבה אינטרוספקטיבית בעקבות גירויים מעוררי דאגות. 

 

 

 

טיפול פסיכולוגי בהפרעת חרדה כללית 

 

מה הטיפול הפסיכולוגי המומלץ לחרדה מוכללת?

 

הטיפול המומלץ ביותר לחרדה כללית (GAD) הוא טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT). בטיפול זה המטפל מסייע למטופל לזהות מחשבות טורדניות ודפוסי חשיבה לא פונקציונליים, לעבור חשיפה הדרגתית לחרדה וללמוד אסטרטגיות התמודדות יעילות המפחיתות סטרס ודאגנות. CBT מעניק כלים מעשיים לשליטה במחשבות מטרידות ובפיתוח גמישות מחשבתית.

 

מחקר שפורסם ב-2020 מלמד כי פסיכותרפיה אינטגרטיבית, המשלבת CBT יחד עם טיפול פסיכודינמי, יעילה יותר לטיפול ב- GAD, בהשוואה לטיפול CBT בלבד. 

 

  

טיפול קוגניטיבי התנהגותי 

 

החל מתחילת שנות ה-90, טיפול CBT הוא טיפול הקו הראשון ב-GAD.

 

בטיפול CBT מאותגרים כל רכיבי החרדה והדאגה, כאשר במהלך המפגש הטיפולי מעודד המטפל חשיפה ועימות הדרגתיים עם דימויים מעוררי חרדה ומחשבות לא פונקציונליות. 

טיפול CBT הוא לרוב קצר מועד - המטפל עוזר למטופל לקבוע מטרה מוסכמת, ולאחר מכן עובדים שניהם יחד כדי לעזור לווסת רגש ולפתח אסטרטגיות התמודדות אישיות שיחליפו את שמסבות קשיים וחרדות.

 

שיטת CBT מתאימה להמון סוגי בעיות, אך היא יעילה במיוחד לטיפול בחרדה ודיכאון.

המחשבות השליליות, הקטסטרופליות ועיוותי החשיבה נבחנים לעומק במטרה להחליפן במחשבות גמישות ומאוזנות יותר; התחושות הקשות נבחנות היטב ועוברות סידרה של חשיפות במטרה להפחית את ועוצמתן; התנהגויות שנחוות כמאיימות, כיוון שקושרו למושא החרדה, רואות אור ונבחנות בראי המציאות;  השימוש המופרז והמגביל באסטרטגיות הימנעות נבחן היטב ומבדיל בין פחדים מציאותיים לבין חרדה שמגבילה מאוד את איכות החיים. 

 

טיפול CBT מקנה גם כלים יישומיים וטכניקות קליניות מעשיות להתמודדות עצמית עם התקפי החרדה  המלווים את ההפרעה, תוך מתן דגש לשליטה במחשבות מטרידות  המניעות לעיתים קרובות את ההתנהגות. שליטה כזאת מושגת באמצעות זיהוי המחשבות השליליות והחלפתן במחשבות מציאותיות ותורמות. הטיפול בוחן גם התנהגויות שנקשרו לדאגה ומחליף את אלו שאינן אדפטיביות בהתנהגויות יעילות ובריאות יותר.

מהלך הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי בנוי באופן הדרגתי, שלב אחר שלב, בקצב האישי של המטופל, כשהמטרה המרכזית היא להעניק לו את הידע והכלים שיאפשרו לשלוט ברגשות ובמחשבות (במקום המצב העכשווי, בו הן שולטות בו). 

 

הטיפול עוסק גם בהדרכת פסיכו-חינוכית של המטופל, במטרה לאזן עיוותי חשיבה  ולבסס הערכה יותר ריאלית של הסכנות במגוון רחב של מצבים קיימים, כמו גם לחיזוק היכולת להתמודד עם סיטואציות חדשות. בשנים האחרונות ניכרת מגמה חיובית של הכשרת מטפלים פרא-מקצועיים, כמו רופאי משפחה ואחיות בקופות החולים, במיומנויות CBT בעצימות נמוכה, שמאפשרת להקנות למטופלים כלים בסיסיים להתמודדות ועזרה עצמית ברוח ה-CBT.

 

טיפול CBT ב-GAD ניתן לקיים גם בטיפול פרטני וגם בטיפול קבוצתי. 

מחקר שפורסם ב- JAMA Psychiatry באוגוסט 2020 מלמד כי יוגה עשויה לסייע בהקלת הסימפטומים אצל מטופלים עם הפרעת חרדה כללית, אולם טיפול קוגניטיבי-התנהגותי קבוצתי (CBT) יעיל יותר וצריך להישאר טיפול קו ראשון. 

 

 

טיפול מטה-קוגניטיבי 

 

לפי המודל המטה-קוגניטיבי (Wells, 1995, 1997) המתמודדים עם GAD, כמו כולנו, סבורים כי מידה מסוימת של דאגה היא אמצעי יעיל (גם אם לא נעים) שמעניק שליטה כאשר מתעורר איום. 

 

אצל המתמודדים עם GAD ההנחה הזו דומיננטית מאוד -

הדאגה משמשת כאסטרטגיה לא יעילה ולא גמישה והופכת לבעיה של ממש כאשר מתפתחות אמונות שליליות לגבי חוסר שליטה באשר למושא הדאגה.

 כל התהליך הזה מוביל למגוון אסטרטגיות שליטה לא יעילות ולהעצמה של החרדה הנתפסת.

 

בטיפול מטה-קוגניטיבי מבחינים בין שני תתי-סוגים של דאגה: 

 

• דאגה סוג 1 - מתייחסת לדאגה מאירועים חיצוניים מעוררי חרדה, כמו אסונות אפשריים והיא מתבטאת בתסמינים גופניים.

• דאגה סוג  2 -  דאגה מהדאגה - הערכות שליליות של עצם הדאגה, מחריפות את הדאגה מהסוג הראשון. 

 

הטיפול מתמקד בדאגה מהסוג השני, שהיא מעין ״מטה-חרדה״, עמדה שיפוטית וביקורתית מאוד של המטופל כלפי עצמו. 

 

הנחת העבודה של המטפל/ת היא שדאגה משמשת כאמצעי לא אדפטיבי בהתמודדות עם חרדת ציפייה.

 

טיפול MCT ב-GAD מועבר באופן פרטני, או בקבוצה טיפולית (gMCT).

 

למעשה טיפול מטה-קוגניטיבי נמצא יעיל יותר לטיפול ב-GAD, בהשוואה לטיפול CBT:

מטה-אנליזה שניתחה 3 מחקרים השוואתיים (Rawat et al, 2023) מראה כי מטופלים חרדים שטופלו ב-MCT חוו ירידה גדולה יותר בתסמיני החרדה, גם מיידית בתום הטיפול וגם שנתיים אחרי שהסתיים. בנוסף, מטופלים ב-MCT הראו שיעורי החלמה גבוהים יותר בהשוואה למי שטופלו ב-CBT.

 

 

טיפול דינמי

 

טיפול דינמי בהפרעת חרדה מוכללת מתמקד בחוויות מוקדמות שהכתיבו דפוסים רגשיים והתנהגותיים בחיי המטופל  - טראומות, משברים וקונפליקטים לא מעובדים שבנו את האדם שהוא בהווה - וביחסיו של המטופל עם דמויות משמעותיות בחייו.

 

טיפול פסיכודינמי בדרך כלל ממושך יותר מטיפול CBT, אך מטרותיו נרחבות יותר מפתרון הסימפטומים של הפרעת החרדה. 

 

המטפל והמטופל יוצאים למסע משותף במטרה להגיע לתובנות מעמיקות שמחזקות את האדם ועוזרות לו להתמודד עם הקשיים אותם הוא חווה, לגבי החרדה ומעבר לה. 

 

 

טיפול דיגיטלי 

 

יותר ויותר מחקרים מצעידים את עולם הטיפול בחרדה כללית לעבר חידושי הטכנולוגיה. 

למשל, במחקר שפורסם בקיץ 2020 נבחנה היעילות של אפליקציה חדשה לטיפול קוגניטיבי התנהגותי דיגיטלי (CBT), שנקראת Daylight, עבור מטופלים שמתמודדים עם הפרעת חרדה כללית (GAD).

המטרה, כצפוי, הייתה לבחון הפחתה של תסמינים מדידים שמאפיינים חרדה, דאגה, תסמינים דיכאוניים, קשיים בשינה, רווחה ואיכות חיים של נבדקים.

 

בניסוי מקוון מבוקר אקראי (RCT) בוצעה השוואה בתוצאות בין קבוצה שקיבלה CBT דיגיטלי לבין קבוצת ביקורת שנבדקיה פשוט חיכו ברשימת המתנה.

סה״כ לקחו חלק 256 משתתפים/ות שאובחנו כמתמודדים עם תסמינים בינוניים עד חמורים של GAD.

כלי המחקר, כמה נוח, היו מכשירי הסמארטפון של המשתתפים עצמם, ששימשו כאמצעי ניסויי להעברת ה-CBT הדיגיטלי. התוצאות הראו שתרגול באפליקציית Daylight הוביל להפחתה משמעותית בכל התסמיני שנמדדו, בהשוואה למשתתפי קבוצת ההמתנה.  המסקנות העלו גם ש- CBT דיגיטלי, לפחות זה שמתבצע עם אפליקציה ספציפית זו, הוא בטוח ויעיל להקלה על תסמיני חרדה, דאגה ומדדים נוספים בבריאות הנפש בהשוואה לקבוצת ביקורת אצל מטופלים עם GAD

 

 

טיפול תרופתי בהפרעת חרדה כללית

 

תרופות נוגדות דיכאון מועדפות בדרך כלל לטיפול ב-GAD, אבל גם תרופות נוגדות-חרדה (כמו בנזודיאזפינים) מועילות, למרות תופעות הלוואי והסכנה האורבת בפיתוח תלות בחומר:

בנזודיאזפינים גורמים בטווח הזמן הקצר להקלה סימפטומטית בקרב המתמודדים עם הפרעת חרדה מוכללת. 

 

השימוש בהן אמור להימשך לפרק זמן מוגבל עקב סיכונים הכרוכים בשימוש קבוע:

 

מעבר להתמכרות לתרופה (בעיקר לקסנקס), השימוש בתרופות פוגע בתפקוד הקוגניטיבי והמוטורי, בחדות ובעירנות, בנהיגה ובתשומת לב לפרטים, מה שעלול לתרום לפציעות, נפילות ותאונות.

 

תרופות ממשפחות אחרות, המוכרות לטיפול בחרדה מוכללת, הן סורבון (בוספירון) וחוסמי-ביתא (תרופות שמתאימות יותר לטיפול נקודתי באספקטים הפיזיולוגיים של התקפי חרדה).

 

 

LSD כטיפול בחרדה - על MM120

 

חוקרים בדקו תרופה חדשה בשם MM120, המבוססת על LSD, לטיפול בחרדה מוכללת. 

הם נתנו מנה בודדת לאנשים עם חרדה בינונית עד חמורה ועקבו אחריהם במשך תריסר שבועות. התוצאות היו די מרשימות:

מטופלים שנטלו MM120 הראו שיפורים גבוהים בתסמיני החרדה שלהם, כבר ביום השני לאחר נטילתו.

עם סיום המחקר, נמצא כי אצל 65% מהמטופלים שנטלו את מנת ה-100 מיקרוגרם, פחתה החרדה ב-50% או יותר.

מה שבאמת מעניין הוא שההשפעות החזיקה זמן רב - לפחות 12 שבועות - על בסיס מנה אחת בלבד. 

נראה שהתרופה עוזרת גם בהפחתת תסמיני דיכאון. עוד נמצא כי תופעות הלוואי קלות וזמניות.

 

 

טיפול עצמי בהפרעת חרדה כללית

 

איך להשתחרר מהחרדה? 

 

להתמודדות עם חרדה, שלבו טיפול מקצועי כמו פסיכותרפיה עם תרגילי הרגעה כמו נשימה סרעפתית ומיינדפולנס. הקפידו על אורח חיים בריא - פעילות גופנית, שינה סדירה ותזונה מאוזנת. הימנעו מקפאין ואלכוהול. אתגרו מחשבות שליליות, נהלו יומן חרדה והיעזרו בתמיכה חברתית. הקדישו זמן לטיפול עצמי ולפעילויות מהנות שמעניקות אנרגיה חיובית.

 

חרדה יכולה להיות עקשנית, אבל יש הרבה דרכים להתמודד איתה ולהפחית את השפעתה על עם החיים.

 

הנה 15 אסטרטגיות ללא תרופות: 

 

1. פסיכותרפיה - טיפול מקצועי כמו CBT (טיפול קוגניטיבי-התנהגותי) יכול לספק כלים יעילים להתמודדות עם חרדה.
   
   

2. נשימה דיאפרגמטית - נשימות עמוקות ואיטיות מהסרעפת (מהבטן ולא מהחזה) מפעילות את מערכת העצבים הפאראסימפתטית ומורידות חרדה.
   
   

3. פעילות גופנית קבועה - אימון גופני משחרר אנדורפינים ומפחית מתח ותסמיני חרדה.
   
   

4. הימנעות מקפאין - קפאין יכול להגביר תסמיני חרדה, הפחתת צריכה עשויה לעזור.
   
   

5. אתגור מחשבות לא מועילות - זיהוי ושינוי דפוסי חשיבה שליליים שמזינים חרדה.
   
   

6. טיפול תרופתי - לטווח קצר, תרופות בפיקוח רפואי יכולות לעזור בניהול תסמיני חרדה.
   
   

7. מיינדפולנס ומדיטציה - תרגול קשיבות למצב הנוכחי מבלי לשפוט.
   
   

8. שינה סדירה ואיכותית - הקפדה על שעות שינה קבועות ומספיקות.
   
   

9. טכניקות הרפיה - כגון הרפיית שרירים הדרגתית, דמיון מודרך או יוגה.
   
   

10. תמיכה חברתית - שיחה עם חברים, משפחה או קבוצות תמיכה יכולה להפחית בדידות.
    
    

11. תזונה בריאה - הקפדה על מזונות מאוזנים ועשירים תומכת בבריאות הנפשית.
    
    

12. הימנעות מאלכוהול - אלכוהול יכול להחמיר חרדה, במיוחד לאחר שהשפעתו המרגיעה המיידית חולפת.
    
    

13. יומן חרדה - תיעוד מחשבות, רגשות וטריגרים מעוררי חרדה לזיהוי דפוסים.
    
    

14. טיפוח עצמי (Self care) - הקדשת זמן לפעילויות מהנות ומרגיעות שמעניקות לך אנרגיה.
    
    

15. הפחתת דחיינות - טיפול במשימות בהדרגה במקום לדחות אותן, מה שיכול להפחית חרדה הקשורה ללחץ.

 

  

אם אתם מרגישים שנכון לכם להתייעץ, אנא צרו עמנו קשר לשיחת הכוונה טלפונית אישית, בה תוכלו לקבל המלצה על טיפול CBT בחרדות, לילדים, בני נוער ומבוגרים בתל אביב, בטיפול פסיכותרפי באינטרנט או עם המטפלים העמיתים בכל הארץ.

   

 

  

 

נכתב ע״י מומחי מכון טמיר

 

 

 

 

מקורות:

 

Bandelow, B., Boerner J, R., Kasper, S., Linden, M., Wittchen, H.-U., & Möller, H.-J. (2013). The Diagnosis and Treatment of Generalized Anxiety Disorder. Deutsches Ärzteblatt International, 110(17), 300–310

  

Brannon, N., & Schuyler, D. (2000). Comorbid Generalized Anxiety Disorder, Phobia, and Panic Disorder. Primary Care Companion to The Journal of Clinical Psychiatry, 2(4), 141–142 

 

Brawman-Mintzer O., Knapp R. G., Rynn M., Carter R. E., Rickels K. (2006). Sertraline treatment for generalized anxiety disorder: a randomized, double-blind, placebo controlled study. J. Clin. Psychiatry 67, 874–881

 

Brooks, M. (2024, May 7). One dose of LSD-based medication yields rapid, durable response for GAD. Medscape Medical News. Retrieved from https://www.medscape.com/viewarticle/lsd-based-medication-yields-rapid-durable-response-2024a10008tg

  

Cougle JR, Keough ME, Riccardi CJ, Sachs-Ericsson N. Anxiety disorders and suicidality in the National Comorbidity Survey-Replication. J Psychiatr Res. 2009 Jun;43(9):825-9. doi: 10.1016/j.jpsychires.2008.12.004. Epub 2009 Jan 14. PMID: 19147159.

  

Generalized Anxiety Disorder: Advances in Research and Practice. Edited by Richard G. Heimberg, Cynthia L. Turk, and Douglas S. Mennin , 2004 . Guilford press

 

Haseth, S., Solem, S., Sørø, G. B., Bjørnstad, E., Grøtte, T., & Fisher, P. (2019). Group Metacognitive Therapy for Generalized Anxiety Disorder: A Pilot Feasibility Trial. Frontiers in psychology, 10, 290. https://doi.org/10.3389/fpsyg.2019.00290

 

Juergen Hoyer, Andrew T. Gloster. (2009) Psychotherapy for Generalized Anxiety Disorder: Don't Worry, It Works!. Psychiatric Clinics of North America 32:3, pages 629-640

 

Krzikalla, C., Morina, N., Andor, T., Nohr, L., & Buhlmann, U. (2023). Psychological interventions for generalized anxiety disorder: Effects and predictors in a naturalistic outpatient setting. PloS one, 18(3), e0282902. https://doi.org/10.1371/journal.pone.0282902https://doi.org/10.1371/journal.pone.0282902

 

Munir, S., et al. (2022). Generalised anxiety disorder. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/books/NBK441870/

 

Generalised Anxiety Disorder in Adults: Management in Primary, Secondary and Community Care. NICE Clinical Guidelines, No. 113. National Collaborating Centre for Mental Health (UK). Leicester (UK): British Psychological Society; 2011

 

Orvati Aziz M, Mehrinejad SA, Hashemian K, Paivastegar M. Integrative therapy (short-term psychodynamic psychotherapy & cognitive-behavioral therapy) and cognitive-behavioral therapy in the treatment of generalized anxiety disorder: A randomized controlled trial. Complement Ther Clin Pract. 2020 May;39:101122. doi: 10.1016/j.ctcp.2020.101122. Epub 2020 Feb 22. PMID: 32379661.

 

Allison J. Ouimet, Roger Covin, David J. A. Dozois. 2012. Generalized Anxiety Disorder. Handbook of Evidence-Based Practice in Clinical Psychology

 

Prediction Error Representation in Individuals With Generalized Anxiety Disorder During Passive Avoidanceץ Stuart F. White, Marilla Geraci, Elizabeth Lewis, Joseph Leshin, Cindy Teng, Bruno Averbeck, Harma Meffert, Monique Ernst, James R. Blair, Christian Grillon, and Karina S. Blair. American Journal of Psychiatry 2017 174:2, 110-117

 

Rawat A, Sangroula N, Khan A, et al. (May 20, 2023) Comparison of Metacognitive Therapy Versus Cognitive Behavioral Therapy for Generalized Anxiety Disorder: A Meta-Analysis of Randomized Control Trials. Cureus 15(5): e39252. doi:10.7759/cureus.39252

 

Wang Z, Luo Y, Zhang Y, Chen L, Zou Y, Xiao J, Min W, Yuan C, Ye Y, Li M, Tu M, Hu J, Zou Z. Heart rate variability in generalized anxiety disorder, major depressive disorder and panic disorder: A network meta-analysis and systematic review. J Affect Disord. 2023 Jun 1;330:259-266. doi: 10.1016/j.jad.2023.03.018. Epub 2023 Mar 11. PMID: 36914118.

 

Wells A, King P. Metacognitive therapy for generalized anxiety disorder: an open trial. J Behav Ther Exp Psychiatry. 2006 Sep;37(3):206-12. doi: 10.1016/j.jbtep.2005.07.002. Epub 2005 Aug 25. PMID: 16125666.

  

http://www.cbc.ca/news/canada/manitoba/eco-anxiety-inspiring-change-plastics-1.4630037

 

 

 

מהי הקרחה?

 

אובדן שיער, או התקרחות, הוא מצב דרמטולוגי נפוץ שמשפיע על גברים ונשים בכל גיל.

 

הקרחה יכולה לנבוע ממגוון סיבות ולמרות שאינה מצב מסכן חיים, יש לה השלכות פסיכולוגיות משמעותיות על איכות החיים. 

 

השיער הוא רכיב חשוב בהופעה החיצונית ופגיעה בו עלולה לפגוע גם בדימוי העצמי ולתרום לבעיות נפשיות. 

 

עם עלייתה המחודשת של התרופה פרופסיה (פינסטריד) לכותרות, לצד הקשר המשוער שלה עם התנהגות אובדנית, אנו מתבוננים כאן על מה שידוע לגבי החיבור בין המצב הנפשי לקרקפתי.

 

אבל לפני שנתחיל, הנה סרטון מצוין של ״כאן מכירים״

על אנשים שמספרים על החיים עם קרחת:

 

 

 

בעיות עור וקשיים נפשיים

 

ככלל, ידוע כי מחלות עור ובעיות פסיכולוגיות קשורות זו בזו.  

הפרעות פסיכולוגיות קשורות ותורמות לבעיות עור, ולהפך.  

הפרעות נפשיות נצפו בשיעור של עד 60% אצל מטופלי עור מאושפזים ואצל 30% ממטופלי העור הלא מאושפזים. 

 

 

הנה תמיר בר,

הולך לחקור את מקורות הקרחת,

בסרטון מצוין של בר סמכא ב״כאן״:

 

 

 

האם התקרחות קשורה ללחץ נפשי?

 

המחקרים מלמדים עם שכיחות גבוהה יותר של הפרעות נפשיות בקרב מתמודדים ומתמודדות עם התקרחות: 

 

חרדה, דיכאון, חרדה חברתית, הפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD), קושי בניהול כעסים, קשיי שינה, הערכה עצמית נמוכה, מבוכה ובושה, אי-נוחות ביחס למראה החיצוני (עד כדי הפרעת גוף דיסמורפית) מודעות גופנית מופרזת, פעילות מינית מופחתת, ירידה בציונים בלימודים, התבודדות ואפילו מחשבות התאבדות.

 

למשל, מחקר ישראלי מ-2022 מצא קשר בין התקרחות על רקע מחלה לבין מגוון הפרעות נפשיות.

 

מחקר מ-2019 מלמד כי מתקרחים מצויים בסיכון גבוה יותר לחרדה ודיכאון. 

 

 

הקשר הזה עובד לשני הכיוונים: 

התקרחות מתגברת לעתים קרובות עם התפתחות הפרעות פסיכולוגיות.  

עם זאת, חשוב לציין כי מתח ונשירת שיער אינם חייבים להיות קבועים. אם אתה מחזיר שליטה על מידת הלחץ, השיער עשוי לצמוח בחזרה.

תפקידו של שיער בריא מקושר כננראה לתפיסת  כוח, משיכה וקסם אישי.

שיער בריא הוא רכיב חשוב לרווחה פיזית, ולכן אובדן שיער עלול לגרום לבעיות פסיכולוגיות משמעותיות, לא משנה מהי הפתופיזיולוגיה שגורמת לו.  

 

אחרי שני מפגשי האינטייק עם צביקה, הערכתי שמדובר בהפרעת דיכאון מז׳ורי. אבל ממש בדלת, בסיום המפגש השני, צביקה שיתף :״אני צריך לומר לך שהסיבה האמיתית שאני כאן היא בגלל השיער שלי״. צביקה סבל מאובססיות קשות לגבי נשירת שיער. בהתרשמות חיצונית, היה לו שיער מלא ושופע אבל לטענתו, האימה מפני אובדן הבלורית היא הסיבה המרכזית להיות כל כך מדוכא. בגללה פנה לטיפול פסיכולוגי, עם תחושה שהוא לא מסוגל לעבוד...

 

מחקרים מהעשור האחרון הראו שרמות המתח שנחוו ע״י מטופלים עם התקרחות דומות לכאלה שנחוות במחלות חמורות, כרוניות ומסכנות חיים רבות.

גורמים כמו מחלות אוטואימוניות ודלקתיות, זיהומים, גורמים הורמונליים, פיזיים או כימיים, גידולים ומחלות מולדות יכולים לגרום להתקרחות. 

 

התקרחות נחלקת לשני סוגים – צלקתית ולא-צלקתית.

במאמר זה נסקור את מרבית סוגי ההקרחה ועל הדרך ננסה להסתכל יחד על מעבר אפשרי בין מחשבות על השתלה לבין נכונות לקבלה. 

 

כ-50% מהגברים והנשים יחוו התקרחות בשלב כלשהו, שתמיד מצויה על גבי ספקטרום שמושפע מנתונים אינדיבידואליים. 

רוב הגברים מתחילים להבחין בשיער דליל או בקו שיער נסוג בשנות העשרים לחייהם.

אך למרות שנשירת שיער גברית שכיחה מאוד, היא יכולה להיות מטרידה ולהשפיע לרעה על ההערכה העצמית.

 

התקרחות מופיעה בכמה סוגים: 

 1. התקרחות אנדרוגנטית (אובדן שיער תורשתי).

 2. אנגן אפלוביום או טלוגן אפלוביום.

 3. אלופציה אראטה.

 

כל אלה מתפתחים כתוצאה ממנגנונים פתופיזיולוגיים שונים. נוסף עליהם מתוארים מצבים ספציפיים אחרים של התקרחות. 

 

חשוב לציין שבניגוד לנשירת שיער נרחבת, שיער דליל או דק אינו בהכרח גורם להתקרחות.

עם זאת, דלדול שיער נותן מראה של כתמי שיער דקים יותר על הראש. שיער דליל מתרחש בהדרגה, מה שאומר שיש זמן לאתר את הגורמים ולהבין את אמצעי הטיפול הטובים ביותר.

 

 

הקרחה אצל גברים 

 

הקרחה אנדרוגנטית היא זו שרווחת יותר בקרב גברים.

למעשה, הדבר נחשב לחלק טבעי מגיל המעבר בקרב גברים.

 

זו ההקרחה המוכרת ביותר, שמתחילה בדרך כלל בשיער מקליש, ובהדרגה מתקדם לאובדן שיער בקודקוד ובמפרצים במצח. 

גורמים גנטיים והורמונליים משחקים תפקיד חשוב בהתפתחותה והיא נצפית לרוב אצל גברים בגיל העמידה.

בקרב גברים יסבלו ממנה כ-30% מבני ה-30, 50% מבני ה-50 ו-80% מבין בני ה-70.

אלא שבמחקרים דיווחו גברים רבים שהדבר מפריע לדימוי הגוף שלהם וגורם להם למתח, ללא אובדן משמעותי של תפקודים פסיכולוגים.

למשל, הקרחה מובילה לרמות גבוהות יותר של בעיות פסיכולוגיות, שמתגברות עם החמרת ההתקרחות. התופעה שכיחה בעיקר אצל גברים צעירים ללא קשר רומנטי, שתופסים הופעה חיצונית כחיונית ביותר להערכה העצמית ושהפגינו חוסר ביטחון עוד בטרם התפתחות ההתקרחות.

 

זאת ועוד, התקרחות אנדרוגנטית שמתחילה מוקדם יותר, אצל בוגריםצתעירים סביב שנות ה-20, גורמת במיוחד להשוואה של המקריח אל בני גילו ומובילה בהדרגה לחוסר הערכה עצמית.

מתקרחים צעירים נוטים לעיתים להיות אובססיביים כלפי ההתקרחות ומשקיעים זמן וכסף רבים בטיפול בה, למשל טיפול תרופתי למניעת התקרחות או ניתוח השתלת שיער (הזכרנו בתהחלה פרופסיה, יש גם את התרופה דוסטסטריד או AVODART, שנועדה לטפל בערמונית מוגדלת, אך נמצאה יעילה גם למניעה של נשירת שיער).

 

המתקרחים אינם מדמיינים, הסביבה באמת מאוד שיפוטית:

נבדקים בעלי שיער מלא שהתבקשו במחקר להעריך אנשים עם התקרחות אנדרוגנטית מצאו אותם מבוגרים יותר, פחות גבריים ופחות מושכים פיזית וחברתית, ביחס לגברים שאינם מקריחים.

צעירים עם התקרחת אנדרוגנטית, שמודעים לתפיסה הזו בקהילה, סובלים ממתח פסיכולוגי מוגבר, כפי שמשתקף בדרישה הגוברת לטיפול אסתטיים ולהשתלות שיער.

למרות זאת, התקרחות אצל גברים לרוב גורמת להשפעות פסיכולוגיות פחות חמורות ביחס לסוגי התקרחות אחרים.

 

 

הקרחה אצל נשים 

 

המתח הפסיכולוגי אצל נשים הוא לרוב חמור יותר.

שיער הוא אחד הרכיבים הכי חשובים בהופעה החיצונית של נשים.

מחקר בנושא הראה ש-52% מהנשים ו-28% מהגברים היו מאוד לא מרוצים/ות מההתקרחות האנדרוגנטית.

בהשוואה בין נשים עם התקרחות אנדרוגנטית לנשים עם מחלת עור אחרת - הקבוצה הראשונה סבלה מיותר דחק נפשי, יותר חרדה חברתית ופחות ביטחון עצמי, לצד ירידה ניכרת באיכות החיים שלהן.

יחד עם זאת, חשוב לזכור שהתקרחות אנדרוגנטית משפיעה פסיכולוגית על כל מתמודדת במידה שונה.

 

 

מה גורם לנשירת שיער אצל נשים?

 

• גנטיקה: הגנים שעוברים במשפחה יכולים לגרום לדילול שיער בחלק העליון של הראש.

• הזדקנות: שינויים הורמונליים ככל שנשים מתבגרות עלולים לגרום להתקרחות.

• גיל המעבר: סוג זה של נשירת שיער מחמיר לעיתים קרובות כאשר ניכרת ירידה באסטרוגן במהלך גיל המעבר.

 

 

הקרחה אחרי לידה

 

אמהות חדשות רבות חוות נשירת שיער מוגזמת לאחר ההריון.

נשירת שיער מגיעה לרוב לשיאה כ-4 חודשים אחרי הלידה.

ביום ההולדת השנה הראשון של התינוק, השיער חוזר לצמוח כרגיל אצל רוב הנשים. אם השיער לא שב לקצב הצמיחה הרגיל בחלוף שנה מהלידה, מומלץ לפנות לרופא עור.

 

 

נשירה בעקבות אירועי חיים

 

נשירת שיער, שנקראת גם טלוגן אפלוביום, מתפתחת בעיקר בשל אירועים, מחלות והפרעות שמקורן בחום גבוה, ניתוח, תאונות, דיאטות קיצוניות, הפרעות בבלוטת התריס, הפרעות אכילה, מחסור בוויטמינים ומינרלים, מתח רגשי חמור וטיפול בתרופות מסוימות.

 

בהתקרחות זו לרוב ינשור פחות מ-50% מהשיער, ועל מנת להבחין בהתקרחות צריך שיותר מ-50% מהשיער ינשור.

לכן, לרוב זה נחשב תהליך שפיר שנמשך פחות מ-6 חודשים.

עדיין, האובדן של יותר מ-300 שיערות ליום יכול לגרום למתמודדים/ות למתח רגשי ולפגוע באיכות החיים.

 

מתח אקוטי או כרוני יכול אף הוא לגרום להתפתחות התקרחות מסוג זה, וההתקרחות עצמה יכולה לגרום למתח משני, במעין מעגל קסמים, ולהוביל לחרדה ותסמיני דיכאון, בעיקר אצל נשים. 

 

 

הקרחה בזמן צמיחת השיער

 

אנגן אפלוביום היא התקרחות בשלב הצמיחה, ובניגוד לטלוגן אפלוביום במקרה זה האדם מבחין עד מהרה באובדן השיער האינטנסיבי, כי רק 10-20% מהשיער נשאר.

סוג התקרחות זה מתפתח הרבה פעמים כתוצאה מכימותרפיה, כמו גם בעקבות רדיותרפיה, תזונה לקויה בהיעדר, הרעלת מתכות כבדות, מחלת רקמת חיבור ועוד. 

 

 

התקרחות שנגרמת על ידי כימותרפיה

 

לא עלינו כמובן, אבל סרטן הוא מחלה שכיחה.

למעוניינים/ות, מוזמנים לקרוא על פסיכואונקולוגיה.

 

התקרחות על רקע טיפולים כימותרפיים יוצרת השפעות פסיכו-חברתיות משמעותיות, כמו חרדה, דיכאון והערכה עצמית נמוכה שפוגעים באיכות החיים.

אפילו עצם הרעיון על התקרחות עתידית לאחר קבלת אבחנה אונקולוגית, די בה כדי לגרום לפחד טראומטי וחרדה.

התקרחות זו היא אחד מ-3 גורמים למצוקה בקרב מטופלי כימותרפיה, באופן משמעותי יותר אצל נשים, ומחקר מצא שהיא תופעת הלוואי המכבידה ביותר על נשים בשלבים מוקדמים של סרטן השד.   

לעתים הדבר יגרום למצוקה נפשית גדולה אף יותר מכריתת השד עצמה.

תופעות לוואי נפשיות דווחו גם במקרים של התקרחות נשים בעקבות טיפולים בסרטן הריאות ובסרטן בשחלות.

 

התקרחות כתוצאה מכימותרפיה היא אחד ממקורות המצוקה הרגשית המשמעותיים ביותר בגלל שהיא מהווה סימן בולט להתמודדות עם מחלת הסרטן, של הצורך בטיפול ושל חרדה מפני המוות, שנוכחת אצל כולנו.

תופעת לוואי זו של הטיפולים משפיעה אחרת על כל מטופל, ויש כאלה שכחלק מהמאבק במחלה מתאמצים להיראות כרגיל, צוחקים על ההתקרחות, מגלחים את שיערן מבלי להמתין לאובדן שיער מלא, משתפים את הפדחת במדיה החברתית או מסתירים אותה עם פיאה איכותית.

מנגד, חולים רבים בוחרים לסגת חברתית במהלך התקופה הזו. הבעיה יכולה לגרום גם לבעיות פסיכולוגיות במשפחה, למשל בושה להשתתף באירועים בקרב ילדים ונכדים של מטופלי כימותרפיה שהתקרחו.

כל תגובה היא לגיטימית ומהווה מנגנון התמודדות מול אתגר בריאותי קיצוני זה. 

חשוב שכבר לפני הכימותרפיה המטופל יקיים שיחות עם פסיכולוג/ית על חשיבות השיער ועל התגובה הנפשית הצפויה להתקרחות. חשוב שאונקולוגים ומטפלים יבהירו, בעיקר למטופלות, שהשיער יצמח שוב בתום הטיפול.

 

 

תרופות שתורמות להקרחה

 

מחקר שסקר 22 מאמרים שפורסמו עד ינואר 2024, מצא שיש יותר בעיות עם העור באנשים שמטופלים בתרופה אוזמפיק (סמגלוטיד) ביחס לאנשים שלא מטופלים.

הבעיות כוללות שינוי בתחושות העור ונשירת שיער. 

 

 

הקרחה פתאומית

 

אלופציה אראטה (alopecia areata) היא מחלה כרונית שמתחילה בפתאומיות וגורמת לאובדן עיגולי שיער עם גבולות חדים.

למרות שהגורם להתפתחותה אינו ידוע,  שמשחקים בה תפקיד גורמים גנטיים, סביבתיים, זיהומיים ופסיכולוגיים.

עם זאת, קיימת כיום הסכמה שהמחלה היא אוטו-אימונית. 

 

 

איך התקרחות פתאומית ממוקדת משפיעה על איכות החיים?

 

 

סקירה מחקרית שפורסמה ב-2018 בכתב העת Journal of the American Academy of Dermatology מצאה כי מתמודדים עם הקרחה פתאומית מצויים בסיכון לפתח כמה הפרעות נפשיות:

 

• הפרעות חרדה - כמו PTSD, הפרעת חרדה כללית, הפרעה אובססיבית-קומפולסיבית (OCD), הפרעת פאניקה או פוביה חברתית.

• הפרעת קשב וריכוז.

• דמנציה.

• הפרעות מצב רוח (כמו דיכאון).

• הפרעות אישיות.

• הפרעת הסתגלות.

• התאבדות או פגיעה עצמית מכוונת. 

 

בנוסף, שינויים באופי ובהתנהגות, ירידה בהערכה העצמית, כאב נפשי, הפרעות במצב הרוח, הערכה  עצמית, הפחתה בהערכת האטרקטיביות הבין-אישית, רגישות ביחסים עם אחרים, חשיבה ודיבור אובססיבים על ההתקרחות, השוואת שיער עם אחרים, אי-נוחות עם קבוצת השווים, כעס, עוינות, מתח, חרדתיות, נסיגה חברתית או תלות ובכלל איכות חיים מופחתת.  

 

החוקרים חלוקים בדעותיהם בשאלת הגורמים הפסיכולוגיים להתפתחות המחלה, ובעוד שמחקר אחד דיווח על קיומה של הפרעה פסיכולוגית בקרב 93% מהלוקים באלופציה אראטה, מחקרים אחרים לא מצאו כל גורמים פסיכולוגיים הקשורים להתפתחותה. 

 

עם זאת, הדעה הרווחת היא שלעתים קרובות יש קשר בין התקרחות זו להפרעה פסיכולוגית. 

הקרחה פתאומית נקשרה להפרעות פסיכולוגיות רבות כתוצאה מירידה באיכות החיים.

באבחון המחלה, יש לשים לב לקשר שקיים בין המחלה לבין נטיה אישיותית לאלקסיתימיה - הפרעה קוגניטיבית בזיהוי וביטוי רגשות. 

 

מעניין שהקרחה פתאומית פחות נפוצה בקרב מתמודדים עם סכיזופרניה, ביחס להפרעות פסיכיאטריות אחרות.

נמצא שיותר ילדים, מתבגרים ונשים סובלים מחרדה ודיכאון בקרב הלוקים בהקרחה פתאומית ושלפחות 78% מהם יסבלו מלפחות הפרעה פסיכיאטרית אחת – 50% מדיכאון קליני ו-35.7% מ-OCD.

אם המחלה מתפתחת בילדות, היא עלולה לגרום לבעיות ריכוז ולהוביל לירידה בביצועים בביה״ס.

 

מבחינת הפרעות נפשיות כטריגר להתקרחות זו, נמצא שהן נמצאו בשיעור גבוה יותר אצל הלוקים בה לפני שהיא החלה, או במספרים – בקרב 50%.

באותו מחקר דיווח כי 1 מכל 4 משתתפים כי הוא ״חי חיים מלאי מתח לפני הופעת ההתקרחות״.

בשל הקשר הדדי בין התקרחות פתאומית לבין הפרעות נפשיות, והשאלה איזה מהמצבים מופיע קודם, מומלץ לפסיכולוגים ולפסיכיאטרים לטפל במקרים כאלה בשיתוף עם רופא עור. 

עוד שני מצבי התקרחות ספציפיים שכדאי להתעכב עליהם הם טריכוטילומניה ופסבדו-אפלוביום פסיכוגנטי:

 

 

תלישת שיער כפיייתית (טריכוטילומניה)

 

טריכוטילומניה היא הפרעת שליטה בדחפים המאופיינת בתלישת שיער כרונית ויש לה השלכות שליליות על איכות החיים של מטופלים ומשפחותיהם.

המתמודדים מורטים שיער בראש, בגבות, בריסים, בזקן, בשפם, בזרועות ואפילו במפשעה, בהיקף נמוך יותר.

ההפרעה מתחילה לרוב בילדות ונפוצה יותר אצל נשים.

היא נחשבת לכזו שנלמדת כהקניית הרגל וצצה כמנגנון התמודדות עם לחץ.

המאפיין העיקרי שלה היא תלישת שיער באופן שיכול להוביל להתקרחות. 

 

 

פסבדו-אפלוביום פסיכוגנטי 

 

הוא מצב בו אנשים עם שיער קרקפת רגיל וללא סימני התקרחות מתלוננים על התקרחות. הדבר מזוהה כאובדן שיער מדומיין ועשוי להיות סימפטום של הפרעה פסיכולוגית אחרת. 

 

 

התקרחות צלקתית

 

מצב המאופיין באובדן שיער כתוצאה מהחלפה של המבנה הזקיקי ע״י רקמה סיבית, ונפוץ יותר אצל נשים.

התקרחות צלקתית היא בעלת השפעה פסיכולוגית רבה יותר מזו הלא-צלקתית:

מחקר מצא שכמעט 75% מהמטופלים הסובלים ממנה חווים מתח פסיכו-חברתי בינוני עד חמור. 

למרות שדאגה בנוגע למראה החיצוני נפוץ יותר בקרב מטופלות, ההשפעה הפסיכולוגית של התקרחות צלקתית הייתה שווה בקרב שני המינים, וגבוהה יותר בקרב צעירים, שדיווחו שהם מרגישים מבוגרים יותר בשל הבעיה.

סוג זה של התקרחות מוביל לתחושת המטופל שהוא אינו מושך פיזית, לאובדן ביטחון עצמי ולמבוכה בקרב קבוצת הגיל.

 

עם זאת, הודגם שמשך המחלה לא היה פרופורציונלי להשפעה הפסיכו-חברתית שלה, ושהמתח הפסיכולוגי לא פוחת גם במצבים בהם המחלה הופכת כרונית.

לא נצפה הבדל ברמות המתח בין רווקים לנשואים.

 

אבחנה וטיפול בשלב מוקדם של המחלה חיוניים למניעת אובדן שיער בלתי הפיך בסוג זה של התקרחות, והתחלה מוקדמת של טיפול פסיכולוגי חיונית גם היא במונחים של גישה טיפולית הוליסטית.

 

לסיכום, בשל הקשר הדו-כיווני בין סימפטומים של הפרעות נפשיות ואובדן שיער, הדבר מזוהה כיום כהפרעות פסיכוטריכולוגיות.

 

  

 

 

 

 

 

 

מקורות:

 

 

Bhattacharya, S. (2024, April 04). Review Describes Skin Effects Associated With Semaglutide. Medscape Medical News. Retrieved from https://www.medscape.com/viewarticle/review-describes-skin-effects-associated-semaglutide-2024a10006er

 

Gokalp, H. (2017, May 3). Psychosocial Aspects of Hair Loss. In Z. Kutlubay & S. Serdaroglu (Eds.), Hair and Scalp Disorders. IntechOpen. https://doi.org/10.5772/66156

 

Okhovat JP, Marks DH, Manatis-Lornell A, Hagigeorges D, Locascio JJ, Senna MM. Association between alopecia areata, anxiety, and depression: A systematic review and meta-analysis. J Am Acad Dermatol. 2023 May;88(5):1040-1050. doi: 10.1016/j.jaad.2019.05.086. Epub 2019 Jun 1. PMID: 31163237.

 

Singam V, Patel KR, Lee HH, Rastogi S, Silverberg JI. Association of alopecia areata with hospitalization for mental health disorders in US adults. J Am Acad Dermatol. 2019 Mar;80(3):792-794. doi: 10.1016/j.jaad.2018.07.044. Epub 2018 Aug 6. PMID: 30092332.

 

מי היה אריך פרום?

 

אריך פרום היה פסיכואנליטיקאי, פסיכולוג חברתי, פילוסוף וסוצוילוג גרמני ממוצא יהודי.

 

פרום נודע בפיתוח הרעיון לפיו חופש הוא חלק בסיסי מטבע האדם וכי לחברה ולתרבות יש תפקיד משמעותי בהתפתחות הנפשית. בכך קרא תיגר על הפסיכואנליזה של זיגמונד פרויד. 

 

הוא נחשב לאחד הפסיכואנליטיקאים החשובים ביותר במאה ה-20 ועבודתו מזוהה חלקית עם אסכולת פרנקפורט.

 

 

חייו האישיים של פרום 

 

פרום היה בן יחיד להורים יהודים אורתודוקסים.  

הוא נולד בפרנקפורט ב-1900, ומאוחר יותר יתאר את משפחתו כ״נוירוטית ביותר״. 

 

בגיל 14 הושפע עמוקות מפרוץ מלחמת העולם הראשונה ופיתח עניין גדול בהתנהגות של קבוצות. 

 

ב-1926 נישא לפסיכיאטרית פרידה פרום-רייכמן, המבוגרת ממנו ב-10 שנים והייתה גם הפסיכואנליטיקאית שלו. הקשר לא כל כך הסתייע והשניים התגרשו אחרי 4 שנים. 

 

פרום התחתן שוב ב-1944, הפך לאזרח אמריקאי ונסע למקסיקו בתקווה לטפל במחלתה של אשתו.  הוא החל ללמד באוניברסיטה הלאומית העצמאית של מקסיקו ב-1949 והמשיך בעבודתו שם עד 1965. לאחר מות אשתו השניה ב-1952 הקים פרום את המכון המקסיקני לפסיכואנליזה, אותו גם ניהל עד 1976.

 

הוא התחתן בשלישית ב-1953 ולימד גם במוסדות אחרים, כולל אוניברסיטת מישיגן ואוניברסיטת ניו יורק.

ב-1974 עבר ממקסיקו סיטי למוראלטו שבשווייץ, שם חי עד מותו ב-1980. 

 

 

דרכו המקצועית

 

כאדם צעיר וסקרן, פרום החל לחפש תשובות לשאלותיו בכתבי הוגים בני זמנו, כמו זיגמונד פרויד וקארל מרקס, מה שהוביל בהמשך הדרך ליצירת סינתזה תיאורטית ייחודית. 

 

הוא החל ללמוד סוציולוגיה באוניברסיטת היידלברג.

 

את הדוקטורט חקר וכתב הנחייתו של אלפרד וובר וקיבל את התואר ב-1922, במקביל ללימודי תלמוד אצל מייסד חב״ד. 

 

ב-1924 התקבל כקנדידט לפסיכואנליזה באוניברסיטת פרנקפורט, לפני שעבר לברלין, בה החל לעבוד במכון לפסיכואנליזה. 

הוא תרם את חלקו בהקמת המכון הפסיכואנליטי בפרנקפורט, בו הרצה בשנים 1929-1932.

 

במהלך חייו פרום פיתח ותחזק קריירה עמוסה ופוריה, שכללה משרות הוראה, ניהול קליניקה פרטית ופרסום מאמרים וספרים, שהידוע בהם הוא אמנות האהבה. 

 

לאחר עליית המפלגה הנאצית לשלטון, עבר המכון הפסיכואנליטי הגרמני מברלין לז׳נבה ומאוחר יותר לאוניברסיטת קולומביה בניו יורק.

 

בארה״ב, לימד בכמה מוסדות אקדמיים, בהם אוניברסיטת ייל ובית הספר החדש למחקר חברתי באוניברסיטת קולומביה.

 

 

מה הייתה הביקורת של פרום על פרויד? 

 

בעוד שבתחילת הדרך פרום הושפע מאוד מפרויד, מאוחר יותר חבר לקבוצה תיאורטית שנודעה כניאו-פרוידיאנים, שכללה את קארן הורני, אלפרד אדלר וקארל יונג. 

 

פרום היה ביקורתי כלפי רבים מרעיונותיו של פרויד, בהם תסביך אדיפוס ותיאוריית הליבידו. פרום ניסח מחודש את הצרכים הפסיכולוגיים הבסיסיים של בני אדם - במקום דחף מיני, הציע אחדות ואהבה. 

 

הביקורת של פרום על הפסיכואנליזה הקימה עליו פסיכואנליטיקאים אחרים. הביקורת זו הפכה למרד של ממש  ב-1944, כאשר פרום הושעה מהנחיית סטודנטים במכון הפסיכואנליטי של ניו יורק. 

 

 

״משימתו העיקרית של אדם בחייו

היא להוליד את עצמו,

להפוך למה שהוא באופן פוטנציאלי.

התוצר החשוב ביותר של מאמץ

זה הוא האישיות שלו עצמו.״

 

אדם לעצמו, 1947, אריך פרום

 

 

איך השפיע פרום על הפסיכולוגיה ההומניסטית?

 

פרום השפיע עמוקות על התפתחות הפסיכולוגיה ההומניסטית. 

 

הוא האמין שהחיים הם סתירה מאחר שבני האדם הם גם חלק מהטבע וגם נבדלים ממנו. 

 

מהקונפליקט הזה, לדידו, עולים צרכים קיומיים בסיסיים, כולל שייכות, יצירתיות, שורשיות, זהות ומסגרת להתמצאות.

 

פרום גם זכה ב-1966 בפרס הומניסט השנה.

הנה ציטוט מאוחר משלהי הקריירה של פרום: 

 

״רציתי להבין את החוקים המושלים בחיי האינדיבידואל,

ואת חוקי החברה – כלומר, של בני האדם בקיומם החברתי.

ניסיתי לראות את האמת הקבועה

ברעיונותיו של פרויד כנגד אותן הנחות שדרשו רביזיה.

ניסיתי לעשות את אותו הדבר ביחס לתיאוריה של מרקס,

ולבסוף ניסיתי להגיע לסינתזה

שנבעה מההבנה והביקורת של שני ההוגים״

 

מעבר לאזיקי האשליה, 1962,

אריך פרום

 

אמנות האהבה

 

אריך פרום הציג בספרו אמנות האהבה (1956) את האהבה כאמנות, מיומנות הניתנת ללימוד ופיתוח.

את מיומנות האהבה כדאי ללמד תאורטית ולהתאמן עליה מעשית, ממש, כמו כל אומנות אחרת.

פרום  דחה את הרעיון לפיה אהבה היא תופעה קסומה ומסתורית.

לדידו, המנוע שלנו הוא אהבה.

בניגוד לפרויד, שראה אהבה כסובלימציה (עידון) של דחף המין, פרום התנגד ואטען שאהבה היא התשובה לבעיית הקיום האנושי.

האהבה יכולה לפתור את המכאובים ולהרוס את המחיצות של ניכור ובדידות בין בני האדם.

 

 

מאפייני אהבת אמת לפי פרום

 

אכפתיות, אחריות, כבוד וידיעת מושא האהבה.

אין בה רכושנות סדיסטית או התמזגות מזוכיסטית בה מאבדים את הגבולות בין האני לאחר, אלא אישור ספונטני של הזולת תוך שמירה על הצביון האישי - שתי נפשות הופכות לאחת ועדיין נשארות שתיים.

 

 

איך חיבר פרום בין פסיכולוגיה ליהדות?

 

הסניטריום הפסיכואנליטי (Therapeutikum), שהקימו פרידה פרום-רייכמן ואריך פרום פעל בשנים 1924-1928 בהיידלברג. 

 

המרכז שילב דבקות במסורת היהודית יחד עם פרקטיקה פסיכואנליטית ופוליטיקה רדיקלית. קהל היעד של ה-Therapeutikum היה יהודים גרמנים שבנו מחדש את זהותם היהודית האורתודוכסית, באינטרגציה עם זרמים אינטלקטואליים ופוליטיים חדשים. 

 

האגודה הבינלאומית ע״ש אריך פרום (International Erich Fromm Society) פועלת כיום במטרה לשמר, לחקור, להעמיק ולהעביר לדורות הבאים את הרעיונות התיאורטיים של אריך פרום, כהמשך ראוי לעבודתו וכהכרה במשמעות הבינלאומית של תרומותיו.

 

 

נכתב ע״י מומחי מכון טמיר

 

עדכון אחרון: 

1 באפריל 2022   

  

 

 

 

מספריו של פרום

 

״מנוס מחופש״ (1941)

״פסיכואנליזה ודת״ (1950)

״החברה השפויה״ (1955)

 

 

 

מקורות:

 

Funk, R. Important dates in Erich Fromm’s life. The International Erich Fromm Society. Updated 2011.

 

Paul Lerner, German Jews between Freud, Marx, and Halakha: Frieda Fromm-Reichmann, Erich Fromm, and the Psychoanalysis of Jewish Ritual in 1920s Heidelberg, The Leo Baeck Institute Year Book, Volume 64, Issue 1, 2019, Pages 219–238, https://doi.org/10.1093/leobaeck/ybz008

 

 

 

מהי חרדת טווח ברכב חשמלי?

 

חרדת טווח מתייחסת לדאגותיו של נהג ברכב חשמלי (EV) כאשר הבטריה אוזלת והמקורות לטעינת חשמל עלולים לא להיות זמינים.

התרחיש מצית הפחד למצוא את עצמך נטוש בשום מקום, עם רכב מרוקן מאנרגיה, מה שיוסיף לנסיעה עוד זמן, אי-שקט, כעס, תסכול וחרדה.

 

אז מה חזק יותר?

חרדה להיתקע בצד הדרך או חרדת אקלים?

 

מחקרים מראים שטווח הנהיגה ומחסור בתשתיות טעינה הם הסיבות העיקריות שבגללן נהגים בוחרים לא לרכוש רכב חשמלי, אפילו כאשר הם קונים רכב חדש. 

 

לרוב, חרדת טווח היא תוצאה של מצב לא צפוי אליו עלול להיקלע בעל הרכב, למשל כאשר מישהו מבקש ממנו לעשות משהו ברגע האחרון, אך הרכב אינו טעון במלואו. 

המצב יכול לדרוש מבעל הרכב לאתר עמדת טעינה פתוחה, להשקיע זמן בטעינת הבטרייה ואז לתת מענה למשימה. 

אם המשימה דחופה, צריך רק לקוות שהרכב טעון מספיק להשלמתה ואז למצוא תחנת טעינה, בתקווה שלא להיתקע בצדי הכביש. 

 

 

היום שאחרי בטר פלייס

 

אפשר לחוות חרדת טווח גם בנהיגה ברכב הממונע בדלק פוסילי. הדבר קורה כשנותנים למיכל להתרוקן ולא מוצאים תחנה לתדלוק. 

זוהי תחושה די מאיימת, אך ההבדל הוא שהרבה יותר קל למצוא תחנת דלק מאשר עמדת טעינה. 

טכנולוגיית הרכבים החשמליים שועטת כצונאמי אל תוך חיינו, כאשר מרבית ההיצע הוא של רכבי יוקרה שמיועדים לבעלי הבנה טכנולוגית, אשר מתגוררים בבתים בהם ניתן להתקין תחנת טעינה נוחה. 

 

 

איך מרגיעים את חרדת הטעינה?

 

נהגים רחוקים מהבית יכוליםכבר היום להשתמש באפליקציה שמכוונת את הנהג לתחנות טעינה פתוחות, כולל תשלום דיגיטלי עבור החשמל. 

זאת ועוד, משתמשי Tesla בארה״ב יכולים כבר להשתמש ב-Tesla Supercharger, רשת תחנות טעינה לאומית, ייחודית לרכבי טסלה, שמספקת טעינה מהירה ונוחה ביותר מ-1,100 תחנות בצפון אמריקה (נכון למרץ 2021).

 

אבל אפילו עבור חובבי המכוניות החשמליות, חרדת טווח עדיין מהווה בעיה. 

מי שרוצה לתרום למאמץ לשמור על הכדור ולהיכנס לקהילת הנהגים ברכבים חשמליים, צריך לדעת שלפעמים עניין הטעינה עלול להיות סבוך. לפעמים הוא פשוט ואך טבעי לצפות שככל שיגדל שוק המכוניות החשמליות, כך תיבנינה יותר תחנות טעינה בצידי הכבישים. 

 

ביולי 2022 פורסמה בגיקטיים כתבה מעודדת, על פיתוח ישראלי שנועד לפתור את חרדת הטווח: 

הטכנולוגיה נקראת CATL או Contemporary Amperex Technology. 

 

 

נכתב ע״י מומחי מכון טמיר

 

 

 

עדכון אחרון:

 

2 ביולי 2022

 

איך דיכאון וחוסר עבודה כרוכים זה בזה?

זיגמונד פרויד דיבר על חשיבותן של עבודה ואהבה. 

באופן לא מפתיע, דיכאון הולך יד ביד עם אבטלה וביצועים ירודים בעבודה, מה שיוצר מעגל קסמים: 

דיכאון מגביר את הסיכון לאבטלה ואבטלה מגבירה את הסיכון לדיכאון.

 

דיכאון שקשור לאבטלה הוא מצב בו אדם מובטל, או ׳בין עבודות׳, חווה השפעה שלילית על בריאות הנפש כתוצאה מכך. 

סקר אמריקאי של מכון גאלופ, שפורסם ב- 2014, מראה ששיעור הדיכאון מאמיר ככל שחולף זמן רב יותר בלי שהאדם המובטל מוצא עבודה. 

מחקר שנערך בשנת 2017 באוניברסיטת לייפציג בגרמניה, הגיע הרחיבו את מסקנת הסקר:

עובדים מבוגרים שסובלים מאבטלה ארוכת טווח נוטים יותר לדיכאון בהשוואה לאוכלוסיה הכללית.

 

בעוד שאבטלה עלולה לגרום לדיכאון, שעלול להקשות על השתלבות בחיי העבודה, גם מי שעובד וסובל מדיכאון מתמודד עם פגיעה בתפוקות וביעילות, מה שבאופן עקיף פוגע במסלול הקריירה שלו. 

דיכאון קשור לאבטלה דרך אובדן סטטוס חברתי ולחץ נפשי שקשור לאובדן הכנסה.

כולנו מכירים את הנרטיב התרבותי הזה, שמה שאתה עושה בקריירה מגדיר אותך. 

גם מה שאתה לא עושה. 

רובנו מתחילים שיחה בארוחת ערב עם אנשים חדשים בשאלות מתעניינות לגבי חיי הקריירה.

ככה זה. 

 

לבסוף, יש גם את בעיית הבדידות:

עבור נשים וגברים רבים, בייחוד אצל רווקים ומי שחיים בגפם, אין הרבה קשרים משמעותיים מספקים עם בני אדם מחוץ לעבודה.

 

(מבחינה שפתית, מאוד מעניין שמשמעות המילה Depression באנגלית היא שפל כלכלי ודיכאון נפשי). 

 

 

טיפול בדיכאון בחיי העבודה 

טיפול בדיכאון עשוי לשפר את מצבם הנפשי גם אצל מועסקים, עובדים ומנהלים כאחד.

חשוב לזכור:

תקופת הקורונה יצרה שיעורי אבטלה חסרי תקדים, שמשפיעים לא רק על מובטלים, אלא גם על מועסקים במהלך המגיפה, שמתמודדים עם חוסר ביטחון בעבודה ודאגות  כלכליות, שמגבירים מצבים של דיכאון וחרדה, כך על פי מחקר שפורסם בסוף 2020.

מי שנמצא בדרג הניהולי, מוטב שיסייע לעובדיו לגשת לטיפול אפקטיבי ומי שסובל מדיכאון יכול לנסות למצוא סיוע אצל מעסיקו או בדרכים אחרות. 

התגייסות לעזרה עצמית היא הפעולה החשובה ביותר שאדם יכול לנקוט במצב כזה.  

חשוב לקחת הפסקה זמנית ולצאת מהעבודה כדי למלא מצברים ולאפשר לרעיונות גולמיים להירקם, כי דווקא ברגעים הללו, שנראים לפעמים ריקים וחסרי תכלית, אסטרטגיות ופתרונות שמצויים ברקע מקבלים חיים וממשות משלהם. 

 

 

דיכאון, עובדים ומנהלים

דיכאון הוא מצב מתיש, שמתבטא בין היתר בחוסר יכולת לתפקד כרגיל.

לכן מומלץ לחשוב על הדרך הנכונה והמתאימה ביותר לשתף את המנהל האחראי, כדי לגייסו כפרטנר להתמודד עם האפיזודה הנפשית המאתגרת. 

מצד אחד, אין מי שרוצה שחייו האישיים יהיו פרושים בפני מנהליו, מה שעלול להועיל לירידה בביצועים המקצועיים.

מצד שני, לא פחות בעייתי לחיות בצלו של דיכאון סמוי, שעה שההנהלה סבורה שהעובד אינו נותן ״דליברי״ ומממש את דרישות התפקיד.

החיים האישיים הם פרטיים, אך הבנת המנהל ותמיכתו יכולות להיות הקלה עצומה.

יתכן שהסיבות לדיכאון קשורות לתפקיד, מה שמחייבה מנהלים להבין ולשאוף לתמוך בהתמודדות עם הקושי.

למרות ששיתוף בפרטי החיים האישיים עם המעסיק יכול לעורר חששות, הרווחה האישית שלך היא בעדיפות עליונה.  

 

הפיתוי להישאר לבד עם מאפייני המצב די גדול, בעיקר בגלל בושה וחשש, אבל המחיר הפסיכולוגי של לא להתחבר לאחרים גבוה יותר. 

 

אם את/ה או מישהו/י שאתה מכיר ואוהב מתמודד/ת עם דיכאון, ואולי  אפילו מדבר על לפגוע בעצמו ולהתאבד, פנו לער״ן - 1201.

ער״ן הוא קו סיוע טלפוני אנונימי למתמודדים עם מצוקה נפשית, שמציע עזרה נפשית מיידית במצבי משבר.

 

 

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

  

 

שיחת ייעוץ ממוקדת עם ראש המכון

בזום או פנים אל פנים, 140 ש״ח

 

 

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

 

  

 

 

 

  

 

 

 

מהי פרנולוגיה (Phrenology)?

 

פְרוֹנוֹלוֹגְיָה היא תחום פסאדו-מדעי, שניסה לקשר בין מיקומים של בליטות בגולגולת לבין תכונות ספציפיות באישיות. 

לפי גישה זו, שהופרכה זה מכבר, בליטות במיקומים ספציפיים בגולגולת עשויות לרמז על היבטים מסוימים באופי האדם.

מקור הפרנולוגיה בתחום ידע שנקראה אורגנולוגיה, חקר האיברים, אותה הגה ופרסם הרופא הגרמני פראנץ יוזף גאל במאה ה-18 בווינה.

עוזרו של גאל, הרופא הגרמני יוהאן גספר שפורצהיים, הפך אותה מאוחר יותר לפופולרית ומוכרת תחת השם פרנולוגיה. 

 

 

מה טענו הפרונולוגים?

 

גאל הבחין שקליפת המוח, הקורטקס, של בני אנוש גדולה הרבה יותר מזו של בעלי חיים. 

הוא השתכנע שהתכונות הפיזיות של קליפת המוח יכולת להיראות גם בצורת ובגודל הגולגולת וכי הבדלי הגודל מסבירים את העליונות האינטלקטואלית של המין האנושי. 

גאל האמין שניתן לאתר בליטות על פני השטח של המוח ע״י מישוש הבליטות על פני השטח של הראש, והציע שאותם בליטות, חריצים והצורה הכללית של הגולגולת יכולים להיות קשורים להיבטים שונים של אישיות, תכונות ויכולות האדם.

 

לאחר שבחן ראשים של כייסים צעירים, גאל טען שלרבים מהם היו בליטות בגולגולת, ממש מעל האוזניים.

הוא הציע שבליטות אלה קשורות ל״תאווה לרכוש״ או לנטייה לגנוב, לאגור או להפגין חמדנות.

בספרו על פרנולוגיה, הציע הרופא שכישורים מוסריים ואינטלקטואליים הם מולדים.

לפי תפיסה זו, אם אדם הוא גנב, זה מכיוון שיש לו נטיה מולדת לרמאות.

גאל סבר שהמוח שולט בכל הנטיות, הרגשות והכישורים ושהוא מורכב מאיברים רבים שלכל אחד מהם יכולות, נטיות וסנטימנטים שונים.

לדעתו, צורת הגולגולת מייצגת ומשקפת את הצורה וההתפתחות של איברי המוח. 

בניסיונו למצוא תמיכה לרעיונותיו, גאל מדד את גולגולותיהם של אנשים בבתי כלא, בבתי חולים ובמוסדות פסיכיאטריים, בעיקר כאלה עם ראשים בעלי צורה משונה, ובהתבסס על ממצאיו פיתח מערכת בת 27 ״יכולות״ שונות, כל אחת מהן, האמין, מתאימה לאזור מסוים בראש. 

 

 

איך עבד אבחון פרנולוגי?

 

במהלך קריאת גולגולת, הפרנולוג מישש בזהירות את ראשו של הנבדק ורשם מיקומים של בליטות.  לאחר מכן השווה ממצאים אלו עם הנתונים הפרנולוגיים הקיימים במטרה לקבוע מה ניתן ללמוד מהטופוגרפיה של פני הגולגולת על יכולתו הטבעית של האדם, אופיו ונטיותיו.

 ואולם שיטתו של גאל חסרה אמפיריות מדעית בסיסית, כאשר בחר להתעלם מכל ראיה שסתרה את רעיונותיו.

 

למרות זאת, אולי בזכות האינטאיטיביות של הרעיון, הפרנולוגיה צברה פופולריות החל מהמאה ה-19 ועד לתחילת המאה ה-20.

בתקופה הוויקטוריאנית, בחינת הראש אצל פרנולוג היתה פופולרית, ונותרה נפוצה יחסית גם אחרי שנצברו ראיות מדעיות שסתרו את רעיונותיו של גאל. 

הרעיונות הללו משכו אחריהם רבים, אך גם ביקורת רבה ממדענים וקבוצות אחרות.

הכנסייה הקתולית האמינה שהצעתו של גאל לפיה יש במוח ״איבר דת״ הוא רעיון אתאיסטי, וב-1802 אסרה עליו לקיים הרצאות בביתו.

לאחר מותו ב-1828, כמה ממשיכיו המשיכו לפתח את הפרנולוגיה, והיא החלה לחלחל אל תוך הזרם המרכזי של התרבות הפופולרית. 

אך למרות הפופולריות הקצרה של הפרנולוגיה, נתקבעה לבסוף כפסבדו-מדע, ממש כמו אסטרולוגיה, הומאופתיה, נומרולוגיה וקריאה בכף היד. 

בכך שיחקו תפקיד מפתח ביקורות מצד חוקרי מוח ידועים.

בתחילת ואמצע המאה ה-19, הרופא הצרפתי הידוע ז׳אן מארי פייר פלורנס, חלוץ בחקר המוח בכלל ובאזור הקורטקס בפרט, מצא שההנחה הבסיסית של הפרנולוגיה, לפיה המתאר של הגולגולת מתאים לצורת המוח, היא שגויה. 

 

ב-1844 סיכם הפיזיולוג והרופא הצרפתי פרנסואה מגנדי את התנגדותו לגישה במילים אלו:

״פרנולוגיה, פסבדו-מדע של ימינו; כמו אסטרולוגיה, העלאה באוב ואלכימיה בימים עברו, מתיימרת למקם במוח את סוגי הזיכרון השונים. אבל מאמציה אינם אלא הנחות בלבד, שלא יעמדו במבחן הניסיון״. 

 

למרות שניתוח אישיות על בסיס מאפיינים גופניים הופרך זה מכבר, נראה שבני אדם מתקשים לוותר על הניסיון להבין מה קורה אצל האחר על בסיס מראה.

למשל, מחקר מצא כי אנשים מניחים הנחות לגבי תכונות אישיות והתנהגויות של גברים על בסיס תמונות של איברי המין שלהם (Brooks and Reysen, 2022).

המחקר מצב דפוס הסקות מעניין -

תכונות אישיות חיוביות נוטות להיות מיוחסות לפין רחב וארוך יותר.

פין צר וקצר יותר, לעומת זאת, קשור נתפס כמאפיין של נוירוטיות.

 

 

איך פרנולוגיה עזרה בכל זאת לנוירולוגיה?

 

למרות שזוהתה כפסבדו-מדע,  הפרנולוגיה סייעה לתרומות חשובות בתחום הנוירולוגיה. 

הודות לה, חוקרים התעניינו יותר ברעיון שפונקציות מנטליות מסוימות ממוקמות באזורים ספציפיים במוח. 

בעוד שגאל ופרנולוגים אחרים האמינו בטעות שהבליטות בראש מתאימות לאישיות וליכולות, הם צדקו בכך שיכולות שונות של המוח קשורות לאזורים שונים שלו.

שיטות מחקר מודרניות מאפשרות לחוקרי מוח להשתמש בכלים מתוחכמים כמו סריקות MRI ו-PET ע״מ ללמוד יותר על המיקומים והקשרים של פונקציות המוח.

 

 

נכתב ע״י מומחי מכון טמיר

 

 

 

 

מקורות:

 

Brooks, T.R., Reysen, S. Personality and Sexual Perceptions of Penises: Digital Impression Formation. Sexuality & Culture (2022). https://doi.org/10.1007/s12119-022-10000-y

 

 

 

 

 

מהו חלום צלול (Lucid dream)?

 

חלימה צלולה היא מצב תודעתי בו החולם מודע להיותו שרוי בחלום. 

לרוב, כשאנחנו חולמים, החלום נחווה כמציאות, אך יש מי שיכולים לחלום כשהם מודעים לחלוטין לכך שמדובר במצב מנטלי של חלימה ולעיתים לשלוט בחלק מהעלילה וגם בנוף שמופיע בחלום. 

 

 

מתי התגלתה החלימה הצלולה?

 

נראה שהתיעוד הראשון של חלימה מודעת מצוי כבר במסה ״על החלומות״ שכתב הפילוסוף היווני אריסטו, בה הוא מתאר חלום במצב של צלילות מלאה. 

בעת החדשה, היה זה פסיכיאטר הולנדי בשם פרדריק ואן אדן, שטבע ב-1913 את המונח חלום צלול, תוך שהוא מתעד חלק מחלומותיו. הוא טען שישנם 9 סוגי חלומות מובחנים, למשל חלומות רגילים, סימבוליים וחדים. 

 

 

כמה אנשים חווים חלימה צלולה?

 

היקף התופעה אינו ברור לגמרי, אך מחקרים מלמדים כי בערך מחצית מבני האדם יחוו חלום צלול בשלב זה או אחר בחיים וכ-11% חווים חלום צלול או שניים כל חודש.  

ממחקר שנערך בברזיל, בו תושאלו 3427 נבדקים שגילם הממוצע 25, עלה כי 77% מהם חוו חלום מודע לפחות פעם אחת.

 

לא קיימות עדויות מדעיות לגבי השלכה אסטראלית (Astral Projection), שמתוארת בסידרה.

 

 

מתוך המחברת האדומה

של רוב (Behind Her Eyes):

 

״לצבוט את עצמי

ולהגיד פעם בשעה:

״אני ער״,

להסתכל על הידיים,

לספור את האצבעות,

להסתכל על השעון,

בקיר או על היד,

להביט למרחק,

להביט לאחור 

להישאר רגוע ומרוכז,

לחשוב על דלת״.

 

 

באיזה שלב בשינה ניתן לחלום בצלילות?

 

כמו רוב החלומות, גם חלומות צלולים מתרחשים בד״כ במהלך שנת ה-REM.  

יש מי שחולם חלומות צלולים באופן ספונטני, בעוד אחרים מאמנים את עצמם ומתרגלים חלומות צלולים.  

הנתונים המחקריים המבוססים על מכשירי הדמיה עדיין די מוגבלים, אבל תוצאות ראשוניות מצביעות על כך שאזורים פרה-פרונטליים ופריאטליים מעורבים בחלימה צלולה.

 

  

האם ניתן להשפיע על חלום צלול?

 

המידה בה אדם יכול להשפיע על החלומות שלו משתנה:  

יש מי שפשוט מתעוררים ברגע בו הם קולטים שהם בחלום, אחרים עשויים להשפיע על ההתנהגות שלהם בחלום, על חלקים מעלילת החלום עצמו, על מהלכו וכמו שראינו בסדרה, גם על התפאורה סביב.  

חלימה צלולה היא אפשרות מושכת כדרך לחקור את העולמות הפנימיים שלנו במצב של מודעות חלקית או מלאה ולתרום ליצירתיות ועידוד הדימיון, אבל מעבר לכך יכולים להיות לה גם יישומים תרפויטיים.  

 

אחד ממוקדי המחקר העכשוויים הוא לפתח שיטות לעורר חלומות צלולים.

 

 

כיצד ניתן להיעזר בחלימה צלולה כאמצעי טיפולי?

 

תרגול חלימה צלולה למניעת סיוטים נקרא ״טיפול בחלימה מודעת״, כאשר הרעיון הוא לסייע למטופל לפתח מודעות בזמן אמת, כך שיוכל לשלוט ולווסת את החוויה הרגשית.

היישום העיקרי של חלימה צלולה הוא מתן מענה קליני לסיוטים, בעיקר סיוטים חוזרים שמעוררים התקפי חרדה בשינה. 

יש גם פוטנציאל לסייע גם בטיפול בפוביות, למשל פחד מטיסה או חרדה מזריקת חיסון לקורונה. 

לדוגמה, מחקר עכשווי מציע ראיות לכך שחלום צלול עשוי להיות כלי יעיל להתגברות על פוביות. החוקרים מצאו כי כ-50% מהמשתתפים שהתעמתו עם פחד באמצעות חלום צלול דיווחו על ירידה בפחד לאחר היקיצה. 

 

החלום הוא אזור של פנטזיה.

חלק מהמטופלים יכולים לנכס לעצמם כוחות-על או יכולות מיוחדות במהלך החלום, כך שיוכלו להיאבק באובייקט מאיים, לברוח ע״י תעופה דימיונית או פשוט ללמוד איך להתעורר באופן מודע.  

למשל, כאשר אדם אם מותקף במהלך סיוט, החולם יכול לנסות לדבר עם התוקף ולשאול אותו מדוע הוא מופיע בסיוט או מה נדרש כדי לפתור את הקונפליקט איתו. 

עבור אדם שמתמודד עם פוביה ספציפית עשויה סביבת החלום הצלול לספק הזדמנות ייחודית לטיפול בחשיפה, או במילים אחרות להיחשף באופן הדרגתי למצב או לאובייקט המאיים, בניסיון להתגבר על הפחד.

הרציונל של חשיפה עובד מצוין בטיפול CBT ואפשרי גם במהלך חלום צלול, כאשר המטופל אינו בעולם האמיתי ויכול להרשות לעצמו לחקור בבטחה את החרדה מבלי להרגיש מאוים. 

 

חלימה צלולה יכולה להיות מקבילה גם  לחוויית מציאות מדומה (VR), רק שפה היא נוצרת טבעי, בלי טכנולוגיה...

הצולל המנוסה יכול ״לצאת להרפתקאה״ ולתקשר בדרכים שייתכן ואינן אפשריות בעולם האמיתי. 

 

 

טכניקות לתרגול חלימה צלולה 

 

יש טכניקות רבות עבור אנשים שרוצים להתנסות או לשפר את יכולותיהם בחלימה מודעת. 

 

 

מחקר מ-2017 סקר 3 טכניקות נפוצות:

 

 

בדיקת מציאות 

 

טכניקה שכוללת בדיקה ווידוא – בין אם בחלום ובין אם בעירות - האם האדם מצוי במצב חלימה.

למשל, במהלך היום הוא בודק האם הוא חולם ע״י ניסיון להעביר יד דרך קיר, או לצבוט את עצמו פעם בשעה.

בעוד שהקיר המציאותי יישאר מוצק, בחלום היד תוכל לחצות אותו בקלות. 

 

עוד אפשרות של בדיקת מציאות היא קריאת טקסט.

אם נקרא את אותה שורה שוב ושוב, היא תישאר זהה, בעוד שבחלום אי אפשר לקרוא, לפחות לא בצורה מהימנה. 

כמו רוב ואדל בסידרה, כאשר מבצעים את הניסויים הללו במהלך היום, קל יותר לזכור לבצע אותם בחלום ובכך להשיג צלילות במהלכו.

 

 

טכניקת ״להתעורר בשביל לחזור לישון״

 

טכניקה שדורשת כיוון שעון מעורר כדי שיצלצל 5-6 שעות אחרי שנרדמים.

 ברגע שמתעוררים, צריך לנסות להישאר ערים זמן מה לפני שחוזרים לישון. הטכניקה נועדה להכניס את הישן ב-REM באופן מיידי, שלב השינה בו יש את הסיכוי הגדול ביותר לחלימה צלולה. 

 

  

השראה מנמונית (mnemonic induction)

 

בדומה לתרגול זכירה שיטתית,, טכניקה זו דורשת הרבה תרגול ומוטיבציה.

הרעיון הוא שממש לפני השינה האדם חוזר שוב ושוב על משפטים כמו ״הלילה אשים לב שאני חולם״ כדי ׳לתכנת׳ את עצמו להגיע לחלום צלול (כן, ממש כמו שכתוב במחברת של רוב).

 

גם נטפליקס אירלנד

מציעה הסבר לתופעה ודרכים ללמוד אותה:

 

 

 

יומני חלומות ומדיטיציה

 

נראה שמי שחווים חלימה צלולה בלי מאמץ, הם גם אנשים שאינם מתקשים לזכור את החלומות בקביעות. 

למעשה, המנבא החזק ביותר להתרחשות של חלימה מודעת הוא השאלה האם האדם זוכר או לא זוכר את החלומות הרגילים שלו.

לכן רבים מהמעוניינים לבחון את חלומותיהם במודעות מלאה ינהלו יומן חלימה, בו יתעדו בקביעות את תוכן החלומות בצורה המפורטת ביותר האפשרית. 

 

גם תרגול מדיטציה או מיינדפולנס יכולים לעזור להשגת חלימה צלולה, משום שהם ״מאמנים״ אותנו להיות מודעים יותר לעצמנו ולסביבה ברגע הנוכחי.

הרעיון הוא שיותר מודעות במהלך הערות מגבירה את הסבירות לכך שאדם יבחין שהוא חולם במהלך השינה. 

 

 

מתי חלימה צלולה אינה מומלצת?

 

חלומות צלולים יכולים להיות חוויה מרגשת, יעילה ולרוב בטוחה.

עם זאת, חשוב להבין מהן המוטיבציה והציפיות לפני שמנסים אותה.

 

 

האם חלימה צלולה עלולה להיות מסוכנת או לא בריאה? 

 

ובכן, עניין מטריד אחד, שנפריך מייד, הוא היתקעות בחלום וקושי להתעורר, קצת כמו החשש לגבי היפנוזה או הליכה בשינה.

 

אולי אפשר לשקוע למצב של קומה?

 

במציאות, גם אם ממש נרצה, לא ניתן לישון מעבר למספר מוגבל של שעות עד שמתעוררים.

 

עניין אחר הוא שחלימה צלולה תדרוש מיקוד ומאמץ, באופן שיגרום לכך שהאדם לא יצבור את האנרגיה הנטענת בשינה. 

למעשה, מאמר מ-2019 מביע חשש מכך שחלימה מודעת קבועה עלולה לתרום להפרעות שינה, וידוע כי היא קשורה לעיתים בחוויה של שיתוק בשינה (Vallat and Ruby, 2019).

מומחים אחרים טוענים שאין דיווחים על עייפות במהלך היום או איכות שינה ירודה בעקבות חלימה צלולה, גם לא בקרב מתרגלים קבועים. 

 

מחקר אורך מעניין מתקופת הקורונה מלמד על זינוק בדיווחים לגבי חלימה צלולה במהלך הסגרים בהשוואה לתקופה שאחרי הסגר (Scarpelli et al, 2021).

 

מומלץ שלא לפנות לחלימה מודעת במקרה של אנשים עם הפרעות נפשיות כרוניות. 

לאנשים עם סכיזופרניה, למשל, עלול להופיע קושי בהבחנה בין הלוצינציה לבין אירוע מציאותי, ובמקרים מסוימים חלימה צלולה עלולה להחריף את המצב. 

 

חוקרים שמעלים את השאלה האם עידוד חלימה מודעת עשוי לטשטש את קו הגבול בין מצב התודעה של ערות לבין מצב שינה וקוראים למחקר נוסף סביב שאלת ההשפעה של חלימה צלולה על אוכלוסיות פגיעות נפשית, כולל מי שחווים שחווים דיסוציאציה, וחלימה בלתי מסתגלת בהקיץ בפרט.

 

 

 

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

 

  

שיחת ייעוץ ממוקדת 

עם ראש המכון / מומחה ספציפי- 

בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)

 

 

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

 

 

1

נכתב ע״י מומחי מכון טמיר

 

  

 

 

 

 

מקורות:

 

Aspy, D. J., Delfabbro, P., Proeve, M., & Mohr, P. (2017). Reality testing and the mnemonic induction of lucid dreams: Findings from the national Australian lucid dream induction study. Dreaming, 27(3), 206–231. https://doi.org/10.1037/drm0000059

 

Baird B, Mota-Rolim SA, Dresler M. The cognitive neuroscience of lucid dreaming. Neurosci Biobehav Rev. 2019 May;100:305-323. doi: 10.1016/j.neubiorev.2019.03.008. Epub 2019 Mar 14. PMID: 30880167; PMCID: PMC6451677.

 

Baird, B., Castelnovo, A., Gosseries, O. et al. Frequent lucid dreaming associated with increased functional connectivity between frontopolar cortex and temporoparietal association areas. Sci Rep 8, 17798 (2018). https://doi.org/10.1038/s41598-018-36190-w

 

Deirdre Barrett (2001). The Committee of Sleep: How Artists, Scientists, and Athletes Use Dreams for Creative Problem-Solving—and How You Can, Too. 

 

Mota-Rolim SA, Targino ZH, Souza BC, Blanco W, Araujo JF, Ribeiro S. Dream characteristics in a Brazilian sample: an online survey focusing on lucid dreaming. Front Hum Neurosci. 2013 Dec 10;7:836. doi: 10.3389/fnhum.2013.00836. PMID: 24368900; PMCID: PMC3857923.

 

Scarpelli S, Gorgoni M, Alfonsi V, et al. The impact of the end of COVID confinement on pandemic dreams, as assessed by a weekly sleep diary: a longitudinal investigation in Italy. J Sleep Res. 2021:e13429. doi:10.1111/jsr.13429

 

Soffer-Dudek N. (2020). Are Lucid Dreams Good for Us? Are We Asking the Right Question? A Call for Caution in Lucid Dream Research. Frontiers in neuroscience, 13, 1423. https://doi.org/10.3389/fnins.2019.01423 

 

Vallat, R., & Ruby, P. M. (2019). Is It a Good Idea to Cultivate Lucid Dreaming?. Frontiers in psychology, 10, 2585. https://doi.org/10.3389/fpsyg.2019.02585

 

Zhunusova, Z., Raduga, M., & Shashkov, A. (2022). Overcoming phobias by lucid dreaming. Psychology of Consciousness: Theory, Research, and Practice. Advance online publication. https://doi.org/10.1037/cns0000331