מה ההגדרה של דיספוריה מגדרית?

דיספוריה מגדרית (Gender Dysphoria)  היא  אי-נוחות או מצוקה שמאפיינת את מי שזהותם המגדרית שונה מהמין עמו נולדו, או ממאפיינים פיזיים הקשורים למינם.  

דיספוריה מגדרית היא אבחנה חדשה שהופיעה לראשונה ב-DSM-5 והמשיכה גם ב-DSM-5-TR שעודכן ב-2022.

היא נועדה להיות מפורטת יותר מהסיווג הקודם שהיה שנוי במחלוקת - הפרעת זהות מגדרית. 

המונח מתמקד באי-הנוחות כבעיה, והאבחנה נועדה לסייע למתמודדים/ות להגיע לטיפול הפסיכולוגי והבריאותי הכי יעיל עבורם. 

איך מאבחנים את ההפרעה?

דיספוריה מגדרית מאובחנת בהתבסס על היסטוריה התפתחותית של הרגשות הדיספוריים ובדיקה גופנית.

הרופא המאבחן יהיה בד״כ פסיכיאטר או אנדוקרינולוג, אך תיתכנה התמחויות רלוונטיות אחרות.

יינתן דגש על הערכת חוסר ההלימה בין הזהות המגדרית לבין המין שהוקצה בלידה, על השפעות הסטיגמה בהקשר של נון-קונפורמיות מגדרית, על הבריאות הנפשית ועל מידת התמיכה מהמשפחה, מהחברים ומבני הגיל. 

איש/ת המקצוע ישתמש בקריטריונים לאבחון הרשומים- ב-DSM:

דיספוריה מגדרית שונה מאי-התאמה להתנהגויות סטריאוטיפיות תואמות מגדר. היא קשורה ברגשות מצוקה עקב השתוקקות להיות חלק ממגדר אחר מהקיים, בשל ההיקף והחודרנות של התמות המגדריות בחיים.

תסמינים של דיספוריה מגדרית אצל בני נוער ומבוגרים

1.  לפחות 6 חודשים בהם קיימת אי הלימה ניכרת בין המגדר עמו מזדהה המאובחן לבין מינו הביולוגי, כפי שמתבטא לפחות בשניים מהבאים:

• הבדל ניכר בין הזהות המגדרית הפנימית ומאפייני המין העיקריים ו/או המשניים, או מאפייני המין המשניים המצופים אצל נערים. 

• רצון עז להיפטר ממאפייני מין עיקריים ו/או משניים בשל שוני ניכר ביחס לזהות המגדרית הפנימית, או תשוקה למנוע את התפתחות מאפייני המין המשניים הצפויים אצל בני/ות נוער.

• רצון עז למאפייני המין העיקריים ו/או המשניים של המגדר השני. 

• רצון עז להיות במגדר השני או במגדר אלטרנטיבי.

• רצון עז בקבלת יחס דומה לזה של המגדר השני או של מגדר אלטרנטיבי.

• אמונה חזקה של המאובחן לפיה יש לו תחושות ותגובות של המגדר השני או של מגדר אלטרנטיבי. 

 2. מצוקה משמעותית או לקות בתפקוד החברתי, התעסוקתי או אחר.

מחקר מ- 2023 בחן את מטרות הטיפול בהפרעת זהות מגדרית בקרב מתבגרים וצעירים בגילאי 10-24 

המחקר מצא כי מטרות הטיפול הנפוצות ביותר הן (Roden et al, 2023):

• טיפול הורמונלי: 97.4% מהמשתתפים ביקשו להתחיל בטיפול הורמונלי.

• ניתוח: 87.1% מהמשתתפים ביקשו לעבור ניתוח.

• מבין מי שביקשו לעבור הליך כירורגי, ניתוח חזה או שדיים היה הנפוץ ביותר (87.5%), בעוד ניתוח גניטלי היה פחות נפוץ - 29.3%.

תסמינים של דיספוריה מגדרית אצל ילדים

1.  לפחות 6 חודשים בהם קיימת אי הלימה ניכרת בין המגדר עמו מזדהה המאובחן לבין מינו הביולוגי, כפי שמתבטא לפחות בשניים מהבאים (אחד מהם חייב להיות הקריטריון הראשון): 

• רצון עז להשתייך למגדר השני או התעקשות שהוא או היא שייכים למגדר השני (או מין אלטרטיבי שונה מהמין הביולוגי). 

• אצל בנים (מין ביולוגי), העדפה חזקה לקרוסדרסינג, כלומר לבוש נשי;  אצל בנות (מין ביולוגי), העדפה חזקה ללבוש גברי טיפוסי והתנגדות חזקה ללבישה של לבוש נשי טיפוסי.

• במשחקי דמיון או פנטזיה קיימת העדפה חזקה לתפקידים חוצי מגדר.

• העדפה חזקה לצעצועים, למשחקים או לפעילויות הקשורות באופן סטריאוטיפי לילדים מהמין השני.

• העדפה חזקה לשחק עם חברים מהמגדר השני.

• אצל בנים (מין ביולוגי), דחייה חזקה של צעצועים, משחקים, הפעילויות האופייניות לבנים והימנעות חזקה ממשחק גס או מחוספס; אצל בנות (מין ביולוגי), דחייה חזקה של צעצועים, משחקים ופעילויות האופייניות לבנות.

• סלידה חזקה מהאנטומיה המינית הביולוגית.

• רצון עז למאפייני המין הראשוניים ו/או המשניים התואמים את המגדר שהילד תופס את עצמו שייך אליו.

 2. מצוקה משמעותית או לקות בתפקוד החברתי,בתפקוד בבית הספר ועוד. 

מתי מתחילה להופיע דיסמורפיה מגדרית?

דיספוריה מגדרית מתחילה בד״כ בילדות ומתמשכת אל גיל ההתבגרות והבגרות, מה שנחשב לפריצה מוקדמת.

יכולות להיות במהלכה תקופות שבהן לא המתמודד אינה/ה חווה את הדיספוריה המגדרית, ולאחר מכן בהן היא מתעוררת מחדש. 

אפשרית גם פריצה מאוחרת סביב גיל ההתבגרות, או אפילו הרבה יותר מאוחר בחיים. 

האם דיספוריה מגדרית יכולה להיות שלב חולף?

אחת השאלות הנפוצות ביותר של הורים לילדים עם דיספוריה מגדרית היא "האם מדובר רק בשלב?".

למרבה הצער, אין כיום דרך לדעת בוודאות. לא כל הילדים הצעירים שחשים כך מתמידה הדיספוריה בגיל ההתבגרות שלהם או בבגרותם. 

סיבוכים אפשריים

דיספוריה מגדרית יכולה לפגום בהיבטים רבים של החיים ועלולה להפריע גם לתפקוד היומיומי.

החווים דיספוריה מגדרית עשויים לסרב ללכת לביה״ס עקב הלחץ להתלבש באופן המשויך למגדר שלהם או מחשש שיטרידו אותם או יתגרו בהם.

• המצב יכול גם לפגום ביכולת לתפקד בלימודים או בעבודה, ולהסתכם בנשירה או אבטלה.

• קשיים במערכות יחסים נפוצים אף הם, כמו גם חרדה, דיכאון, פגיעה עצמית, הפרעות אכילה, שימוש בחומרים ובעיות נוספות.

• אנשים עם דיספוריה מגדרית חווים לעתים קרובות אפליה שגורמת ל״לחץ מיעוטים״ (Minority Stress), מונח המתאר את חוויית הלחץ המוגבר שחשים אנשים עם נטייה מגדרית שונה, מעצם השתייכותם לקבוצת מיעוט שדבקה בה סטיגמה חברתית.

• גישה לשירותי בריאות ובריאות הנפש יכולה להיות קשה, מתוך פחד מסטיגמה והיעדר ניסיון ומומחיות ספציפיים של אנשי מקצוע.

• בני נוער ומבוגרים עם דיספוריה מגדרית לפני הצבה מחדש של מגדר יכולים להימצא בסיכון למחשבות אובדניות, לניסיונות אובדניים ולהתאבדות. 

גורמים

כמו ברוב המצבים הנפשיים, הסיבות המדויקות לדיספוריה מגדרית אינן ברורות, אבל מה שכן ידוע מלמד על קשר ביו-פסיכו-סוציאלי די מורכב.

להלן כמה גורמים וכיוונים אטיולוגיים לפיתוח הפרעת דיסמופריה מגדרית, שפורטו לאחרונה ע״י גארג ועמיתיו (2022):

• אחד הקשרים הביולוגיים המבוססים הוא עם היפרפלזיה מולדת של האדרנל ו/או תסמונת חוסר הרגישות לאנדרוגן. מדובר במי שהמין הביולוגי שלהן נשי והן גודלו כבנות, אולם יש להן תחושה מולדת של השתייכות למין השני. תחושה זו מתבטאת ביתר שאת בשנות ההתבגרות. 

• נמצא קשר עם חשיפה תוך-רחמית לפתאלאטים, תוסף של מוצרי פלסטיק שידוע כמשבש את התהליכים ההורמונליים הטבעיים של קביעת המין לפני הלידה. פתאלאטים מובילים לעלייה ברמות הטסטוסטרון העובריות, שבתורה מגבירה את הסיכון להפרעות על הספקטרום האוטיסטי ולדיספוריה מגדרית.

• נמצאה שכיחות גבוהה יותר של דיספוריה מגדרית אצל מתמודדים/ות עם הפרעות פסיכיאטריות, כמו סכיזופרניה, התמכרויות, דיכאון, מחשבות התאבדות והפרעות על הספקטרום האוטיסטי.

• נמצא קשר עם הזנחה והתעללות פיזית או מינית בילדות.

• קשר נוירואנטומי נמצא עם התפתחות עצבית לקויה בהיפותלמוס. מחקרי MRI הראו יחס שונה בין שתי ההמיספרות והבדל בקישוריות האמיגדלה בהתאם למין.

• זוהה קשר, עדיין לא מבוסס דיו, לזיהום מולד בטוקסופלזמה.

• תורשתיות וגנטיקה רלוונטיות כגורם להפרעה, זאת על בסיס נתונים שנאספו במחקרי תאומים. נמצא גם קשר לאללים, כמו CYP17 ו-CYP17 T-34Cֿ אבל לא אוששה סיבתיות.

טיפולים בהפרעת דיספוריה מגדרית

חקר הזהות המגדרית של המתמודדים/ות עם דיספוריה מגדרית יכול להוות תהליך חשוב שיעזור למצוא תפקיד מגדרי עמו ירגישו בנוח ושיפחית את מצוקתם.

הטיפול מתואם אישית והוא עשוי לכלול שינויים בביטוי ובתפקיד המגדרי, טיפול הורמונלי, ניתוח וטיפול התנהגותי.

במקרים של דיספוריה מגדרית, חשוב לפנות לרופא מומחה בטיפול באוכלוסייה הטרנסית. 

בהצעת תכנית טיפול, המטפל יסנן את בעיות בריאות הנפש שיש צורך להתייחס אליהן, כמו דיכאון או חרדה. אם נושאים אלה לא יטופלו, הדבר עלול להקשות על חקירת הזהות המגדרית והקלת הדיספוריה המגדרית. 

שינוי בביטוי ובתפקיד המגדרי – הדבר עשוי לכלול חיים מלאים או חלקיים בתפקיד מגדרי אחר שעקבי עם הזהות המגדרית. 

חשוב להיות ערים לאתגרים הסמויים שעומדים בפני חברי/ות הקהילה, שמקורם בקהילה המקצועית עצמה.

למשל, מחקר העלה כי נשים לסביות ובי-סקסואליות נתקלות במחסומים רבים מהרגיל בדרכן לטיפול מקצועי בהפרעת שימוש באלכוהול. הנתון הזה היה בולט במיוחד כאשר הנשים היו צעירות יותר, עם הכנסה נמוכה יותר ומשתייכות למיעוט גזעי (Scheer et al, 2022).

טיפול רפואי

טיפול רפואי עשוי לכלול:

א. טיפול הורמונלי בהורמונים נשיים או גבריים.

ב. ניתוח, למשל שינויים בשדיים או בחזה, באברי מין פנימיים או חיצוניים, בתווי פנים ובמתאר הגוף. יש אנשים שמשתמשים בטיפול הורמונלי לשם מקסום נשיות או גבריות, אחרים מבקשים להקל על דיספוריה מגדרית ע״י שימוש בהורמונים למזעור מאפייני מין משניים, כמו שדיים ושיער גוף.

הטיפולים מותאמים למטרת המטופל ולהערכת הסיכונים והתועלות של שימוש בתרופות בנוכחות מצבים רפואיים אחרים ושיקולים חברתיים וכלכליים.

רבים מוצאים שניתוח הכרחי להקלת הדיספוריה המגדרית, אחרים לא. 

האיגוד המקצועי העולמי לבריאות הטרנסג׳נדרים מספק את הקריטריונים הבאים לטיפול הורמונלי ו/או כירורגי לדיספוריה מגדרית: 

• דיספוריה מתמשכת ומתועדת היטב

• יכולת מלאה לקחת החלטה והסכמה מודעות לטיפול; גיל הבגירות ע״פ חוקי המדינה, ובמקרה של אדם צעיר יותר יש לעקוב אחר הסטנדרטים לטיפול בילדים ונוער

• בנוכחות בעיות רפואיות או נפשיות משמעותיות, על הטיפולים להיות מבוקרים מאוד. להליכים כירורגיים יש כמה קריטריונים נוספים. 

• הערכה רפואית קדם-טיפולית נעשית ע״י רופא מנוסה ומומחה בטיפולים טרנסג׳נדרים ובין-מגדריים לפני הטיפול ההורמונלי או הכירורגי בדיספוריה מגדרית. 

• הדבר עשוי לסייע לשלול או להתייחס למצבים רפואיים שעלולים להשפיע על הטיפולים או להפוך אותם ללא מומלצים.

הערכה זו עשויה לכלול:

• היסטוריה רפואית אישית ומשפחתית.

• בדיקה רפואית, כולל הערכה של איברי המין.

• בדיקות מעבדה לבדיקת שומנים, סוכר בדם בצום, ספירת דם כללית, אנזימי כבד, אלקטרוליזה, פרולקטין והורמוני מין סטרואידים ובדיקת הריון.

• סטטוס חיסוני, כולל HPV.

• סינון מותאם גיל ומין.

• זיהוי וניהול שימוש בטבק ושימוש לא הולם בסמים ואלכוהול.

• זיהוי וניהול של HIV וזיהומים אחרים המועברים ביחסי מין.

• הערכה של הרצון למניעת פוריות והפניה ע״פ צורך להקפאה קריוגנית של זרע, ביציות, עוברים או רקמות שחלתיות.

• היסטוריה של גישות טיפוליות מזיקות פוטנציאליות, כמו שימוש בהורמונים ללא מרשם, הזרקות סיליקון בחוזק תעשייתי או ניתוחים עצמיים.

טיפול פסיכולוגי בדיסמורפיה מגדרית

טיפול פסיכולוגי, או פסיכותרפיה, חותר לשיפור הרווחה הפסיכולוגית, איכות החיים וההגשמה העצמית.

טיפול נפשי אינו מכוון לשינוי הזהות המגדרית אלא לסיוע למטופל לחקור את ענייני המגדר ולמצוא דרכים להפחית את המצוקה שקששורה הדיספוריה המגדרית.

המטרה היא לעזור למתמודד/ת עם נון-קונפורמיות מגדרית להרגיש יותר בנוח עם ביטוי הזהות המגדרית ולאפשר להם להצליח במערכות יחסים, בלימודים ובעבודה.

טיפולים מומלצים הם טיפול דינמי, טיפול דיאלקטי-התנהגותי לשינוי הסביבה הלא מתקפת שעוברים טרנסים, טיפול קוגניטיבי התנהגותי, שיבחן, יזהה וישנה עיוותי חשיבה. 

הטיפול יכול להתייחס גם לכל בעיה נפשית אחרת, והוא יכול להיות אישי, זוגי, משפחתי או קבוצתי, ע״מ לסייע למטופל:

• לחקור ולשלב את הזהות המגדרית בחיים.

• לחתור לקבלה עצמית.

• לבנות רשת תמיכה.

• לפתח תכנית התייחסות לנושאים חברתיים ומשפטיים הקשורים לשינוי שלו ולהפוך גלוי לבן הזוג, למשפחה, לחברים ולקולגות.

• ללמוד איך להרגיש בטוח בביטוי אחרים לגבי הזהות המגדרית.

• לחקור מיניות בריאה בהקשר של שינוי מגדר.

• במידת הצורך, לקבל החלטות בנוגע לטיפול רפואי.

טיפול יכול לעזור לאדם בשלבים רבים בחייו. הערכת בריאות התנהגותית קדם-טיפולית ע״י רופא מנוסה ומומחה לטיפול בטרנסים ובין-מגדרית דרושה לפני תחילת טיפול הורמונלי וכירורגי בדיספוריה מגדרית.

הערכה לקראת תחילת טיפול נפשי תתייחס לכמה היבטים מרכזיים:

• השפעת הזהות המגדרית בעבודה, בביה״ס, בבית וביחסים חברתיים, לצד מבט על מעגלי התמיכה המשפחתיים והבינאישיים.

• מטרות, ציפיות והשלכות של הטיפול.

• הערכה של קשיים נפשיים וגופניים נלווים, בעיקר הפרעות מצב רוח, מחשבות אובדניות, ניסיונות אובדניים, חרדה או התנהגויות מסוכנות, בעיות בבריאות המינית, התמכרויוית ופגיעה עצמית. 

מה יכול עוד לעזור?

דרכים אחרות להפחית דיספוריה מגדרית הן:

• השתתפות בקבוצת תמיכה עם בני/ות הגיל.

• טיפול בקול ובתקשורת לפיתוח מאפיינים קוליים התואמים את החוויה או התחושה המגדרית.

• הסרת או השתלת שיער.

• קיפול איברי מין (הסתרת הפין).

• קשירת שדיים.

• ריפוד חזה או אזור החלציים.

• שירותים אסתטיים כמו איפור או ייעוץ בביגוד.

• שירותיים משפטיים מול רשויות.

• שירותים חברתיים וקהילתיים להתמודדות עם בעיות במקום העבודה ובעיות הורות. 

התמודדות ותמיכה

דיספוריה מגדרית יכולה להיות מופחתת ע״י סביבה תומכת, בעלת ידע עדכני על צמצום ההבדלים בין הזהות המגדרית הפנימית לבין המגדר בלידה או מאפיינים פיזיים הקשורים למין.

אופציות נוספות לתמיכה: 

• להשקיע בבריאות הנפשית – לבקר אצל פסיכולוג/ות או מטפל/ת שמומחה ומנוסה בטיפול בסוגיות מגדריות.

• לחפש קבוצות תמיכה – דיבור עם טרנסג׳נדרים או נון-קונפורמיים אחרים יכול לסייע להרגיש פחות לבד. יש מרכזים קהילתיים או להט״ביים שיש בהם קבוצות תמיכה, וגם אפשר לחפש כאלה אונליין. 

• להקפיד על  טיפול עצמי - לישון ולאכול טוב, להתאמן ולקחת את הזמן לרגיעה ולפעילויות מהנות. 

• רוחניות - יש מי שמוצאים הקלה, משמעות ותמיכה ברוחניות או בשותפות בקהילה אמונית.

• הגברת מעורבות קהילתית – לתרום לקהילה ע״י התנדבות, כולל בארגוני להטב״טק. 

הכנה לפגישה ראשונה עם המטפל/ת

אפשר להתחיל בפגישה עם המטפל הראשי או הפניה למומחה לבריאות התנהגותית. 

לפני הפגישה יש להכין רשימה הכוללת סימפטומים (גם כאלה שנראים לא קשורים לסיבת המפגש), מידע אישי חשוב (לרבות לחצים משמעותיים, שינויים עדכניים בחיים והיסטוריה רפואית משפחתית), כל התרופות, הוויטמינים ותוספי המזון הניטלים, כולל מינונים. 

סוגיות טיפוליות מורכבות בטיפול 

שתי דוגמאות, יש עוד הרבה:

איזון בין אובייקטיביות קלינית ל-Affirmative Care

אחת הדילמות של מטפלים העובדים עם מטופלים שחווים דיספוריה מגדרית היא איזון בין הצורך ב״אובייקטיביות קלינית״ לבין מתן אישור מגדרי.

לכאורה אין סתירה, אבל לפעמים זה יכול להיות מאתגר כיוון שמטפלים אמורים לשמור על ׳גישה בלתי משוחדת׳ לטיפול, ובמקביל לספק סביבה תומכת ומאשרת עבור מטופלים/ות על הקשה הטרנסית.

טיפול בסטיגמה ואפליה

דילמה נוספת עבור מטפלים העובדים עם אנשים החווים דיספוריה מגדרית היא התייחסות להשפעה של סטיגמה ואפליה.

זה יכול לכלול עזרה ללקוחות להבין ולהתמודד עם ההשפעות השליליות של עמדות חברתיות, כמו גם תמיכה בזכויותיהם וצרכיהם שלך המטופלים ביחסים אישיים ומקצועיים.

זה יכול להיות מאתגר במיוחד עבור מטפלים שכן עליהם לנווט בסבך נושאים אלו תוך שמירה על הקשר הטיפולי ועזרה בבניית חוסן והערכה עצמית חיובית.

בררו כל שאלה אחרת מבלי להסס. 

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

שיחת ייעוץ ממוקדת 

עם ראש המכון / מומחה ספציפי- 

בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

נכתב ע״י מומחי מכון טמיר

עדכון אחרון: 

22 בינואר 2024  

מקורות:

https://www.mayoclinic.org/diseases-conditions/gender-dysphoria/symptoms-causes/syc-20475255

What Is Gender Dysphoria? Ameican Psychiatric Association:  https://www.psychiatry.org/patients-families/gender-dysphoria/what-is-gender-dysphoria

Garg G, Elshimy G, Marwaha R. Gender Dysphoria. [Updated 2022 May 5]. In: StatPearls [Internet]. Treasure Island (FL): StatPearls Publishing; 2022 Jan-. Available from: https://www.ncbi.nlm.nih.gov/books/NBK532313/

Roden RC, Billman M, Francesco A, Mullin R, Tassi C, Wozolek B, Heppard B, Essayli J, Stuckey-Peyrot H. Treatment Goals of Adolescents and Young Adults for Gender Dysphoria. Pediatrics. 2024 Jan 1;153(1):e2023062202. doi: 10.1542/peds.2023-062202. PMID: 38115796.

Scheer, J.R., Batchelder, A.W., Bochicchio, L.A., Kidd, J.D. & Hughes, T.L. (2022) Alcohol use, behavioral and mental health help-seeking, and treatment satisfaction among sexual minority women. Alcoholism: Clinical and Experimental Research, 46, 641– 656. Available from: https://doi.org/10.1111/acer.14789

Zaliznyak, M., Yuan, N., Bresee, C., Freedman, A., & Garcia, M. M. (2021). How Early in Life do Transgender Adults Begin to Experience Gender Dysphoria? Why This Matters for Patients, Providers, and for Our Healthcare System. Sexual medicine, 9(6), 100448. https://doi.org/10.1016/j.esxm.2021.100448 

מהי פסיכולוגיה סביבתית (אקופסיכולוגיה)? 

אקו פסיכולוגיה, או פסיכולוגיה אקולוגית / סביבתית, היא תנועה חברתית ואינטלקטואלית חדשה ומתפתחת, שחותרת להבנה והרמוניה של יחסי האדם עם כדור הארץ. 

גוף ידע בין-תחומי זה מתמקד ביחסי הגומלין בין בני אדם לסביבתם, תוך הגדרה רחבה של המונח סביבה: 

סביבות טבע, סביבות חברתיות, סביבות אורבניות, סביבות למידה וסביבות מידע.

אקו פסיכולוגים בוחנים את התהליכים הפסיכולוגיים שקושרים ומנכרים אותנו מהטבע.

על קצה המזלג, פסיכולוגיה מבוססת אקולוגיה משלבת תובנות פסיכולוגיות עם תנועת הסביבה הבסיסית.

מגדירים ענף חדש בפסיכולוגיה 

הרולד פרושנסקי (1920-1990) נחשב בעיני רבים לאחד האבות המייסדים של הפסיכולוגיה הסביבתית.

הוא היה הראשון שהגדיר את אבני הראשה של התחום, ובין הראשונים ששיערו כי הסביבה משפיעה באופן ישיר וצפוי על התנהגות אנושית. 

פרושנסקי הקים ב- City University בניו יורק את המחלקה לפסיכולוגיה סביבתית, שהחליפה מחלקה ותיקה יותר בשם פסיכולוגיה של הארכיטקטורה. 

תיאודור רוז׳ק (1933-2011) היה חלק מתנועת תרבות הנגד של שנות ה-60, ובשנות ה-90 טבע את המושג אקו פסיכולוגיה בספר שפרסם, כפרופסור להיסטוריה באוניברסיטת קליפורניה. 

יצירתו של רוז׳ק חיברה בין הרגישות הרגשית של מטפלים לבין המומחיות המדעית של האקולוגים. התחום החדש חרג הרבה מעבר לריפוי אינדיבידואלי, במטרה להקיף טווח תרבותי נרחב של הגדרה ודימוי מחדש ביחסיה העכשוויים של החברה האנושית עם הטבע.

רוז׳ק טען שעל פסיכולוגים סביבתיים לקדם ריפוי אישי ובו-זמנית לעורר עניין בקהילה ככלל. לא ניתן להימלט מהאופן בו קשורות נפש האדם והסביבה, מהיותן מייצגות את החיים ואת התודעה כאחד. בסיס המושג הוא בכך שנפש האדם אינה ניתנת להפרדה מהסביבה.  

גם הפסיכולוג הארי הפט מציע נקודת ראות ייחודית לתחום.

בספרו, הפסיכולוגיה האקולוגית בהקשר (2001), מתאר הפט את מקורותיה של הפסיכולוגיה הסביבתית באמפריזם הרדיקלי של ויליאם ג'יימס. 

אקופסיכולוגים משלבים פרקטיקות אקולוגיות ומושגים פסיכולוגיים כדי להסיט את הפעולה הסביבתית מרגשות שליליים כמו אשמה וחרדה אקולוגית: במקום לכפות על אחרים להגן על הסביבה, צריכות להתקיים הזמנות מכבדות והבנה. 

מה עושים אקו פסיכולוגים?

פסיכולוגים סביבתיים מטפחים חשיבה ומודעות אקולוגית ומגע עם הטבע למטרות פסיכותרפויטיות, לריפוי אינדיבידואלי ולצמיחה.

הם עוזרים למטופלים ליצור סגנונות חיים ברי-קיימא אקולוגית ובריאים פסיכולוגית.

הם מציעים תובנות חשובות בנוגע לקוגניציה, רווחה פסיכולוגית וחוויה אנושית כללית.

ראשית, יש קשר דו-סטרי עמוק בין האדם לטבע. הדבר מודגם בצורה הטובה ביותר דרך המושגים ״הטבע כבית ומשפחה״ ו״הטבע כייצוג של אני קולקטיבי״.

שנית, ההפרדה בין האדם לטבע מובילה לסבל הדדי, למשל דרך הרס ואבל סביבתיים וניכור.

שלישית, חיבור מחדש עם הטבע מקדם ריפוי אישי, קשר פסיכולוגי ורגשי, פעולה סביבתית וסגנונות חיים ברי-קיימא.

מהם היתרונות שמציעה הפסיכולוגיה האקולוגית?

שורשי והשפעות האקופסיכולוגיה גלומים בפעילות סביבתית, בפסיכולוגיה הומניסטית ובריפוי מבוסס-טבע.

האגודה האמריקנית לפסיכולוגיה (APA) מציינת שאקותרפיה, המשלבת גישות ייעוץ מבוססות ראיות בסביבת הטבע הפראי, היא בעלת תועלת ולרוב גם מוצלחת.

אקופסיכולוגים משתמשים באסטרטגיות מתוחכמות לקידום מוטיבציות חיוביות להתנסות בעולם הטבע, ואף יש תכניות סיוע לנוער שנעזרות בכוח הריפוי של הטבע דרך חוויות אינטנסיביות במקומות מבודדים בטבע.

מגע ישיר עם הטבע מטפח בריאות נפשית דרך הפחתת מתח, ריפוי טראומה רגשית, עזרה בהחלמה מהתמכרות, חיזוק ביטחון עצמי ואפילו פיתוח צמיחה רוחנית.

באופן טבעי המשתתפים נמשכים לתמיכה בהחלטות וסגנונות חיים ברי-קיימא כי הם מזהים את הקשר המורכב בין בריאות האדם ובריאות הסביבה. המשתתפים מאותגרים לחשיבה ביקורתית על השלכות הצרכנות והחומרנות ועל השליטה והניצול של הטבע.

האקופסיכולוגיה מכוונת לריפוי של הנפש ושל הסביבה כאחד.

נכתב ע״י מומחי מכון טמיר

עדכון אחרון: 

1 באפריל 2022   

מקורות:

Morris E. K. (2009). Behavior analysis and ecological psychology: past, present, and future. a review of Harry Heft's Ecological Psychology in context. Journal of the experimental analysis of behavior, 92(2), 275–304. https://doi.org/10.1901/jeab.2009.92-275

מה זה מוקד / מקור שליטה בפסיכולוגיה? 

מוקד שליטה (Locus of Control), שנקרא גם מקור שליטה, הוא המידה בה אנחנו מרגישים בעלי שליטה על האירועים המשפיעים על חיינו.  

אנשים בעלי מיקוד שליטה פנימי נוטים להאמין שיש להם שליטה על המתרחש, למשל נוכח התמקמות במקום עבודה חדש או בדייט, בעוד שאנשים עם מיקוד שליטה חיצוני מייחסים את המתרחש למשתנים חיצוניים, שאינם בהישג ידם. 

למיקוד השליטה יש השפעה עצומה על חיינו, החל באופן בו אנו מתמודדים עם לחץ נפשי וכלה במוטיבציה לקחת עליהם אחריות.

ככלל, מיקוד שליטה פנימי מתחבר יותר לחיים טובים ועצמאיים ומי שנוטה יותר למיקוד שליטה חיצוני מתמודד לעיתים כמתבונן פאסיבי, מהצד, בקורות חייו, מה שפוגע בחשיבה ופתרון בעיות שיכולים להשפיע על התוצאה.

מוקד שליטה נע כמובן על ספקטרום:

אף אחד הוא לא 100% במיקוד שליטה חיצוני או פנימי -  רובנו נמצאים איפשהו על הרצף בין הקטבים. 

האוריינטציה של מיקוד השליטה משפיעה על התגובה שאנחנו בוחרים לנקוט לגבי אירוע, אבל גם על רמת המוטיבציה לפעול:

מי שמאמין שהמפתח לגורלו מצוי בידיו, סביר יותר שיפעל לשינוי המצב, כשיש בכך צורך, בעוד שמי שמאמין שהתוצאה אינה בשליטתו, פחות סביר שיפעל לשינוי. 

ב-1954 הציע הפסיכולוג ג׳וליאן רוטר (1916-2014) שהתנהגותנו נשלטת ע״י חיזוק ועונש ושההשלכות הללו של ההתנהגות הן אלה שמעצבות את התפיסה שלנו המתרחש סביב. הייחוס אודות הגורמים לפעולות שאנחנו עושים, פנימי או חיצוני,  משפיע בתורו על ההתנהגות.

כך הוא הגדיר את המושג במילותיו:

״שליטה פנימית, לעומת חיצונית, מתייחסת למידת הציפיות של בני אדם כי חיזוק או תוצאה של התנהגות תלויים בהתנהגותם או במאפיין אישי שלהם, זאת לעומת המידה בה אנשים מצפים שהחיזוק או התוצאה הם תוצר אקראי, הקשור למזל, או גורל, נמצא בשליטה של ​​אחרים בעלי כוח או שפשוט אינם צפויים״ (רוטר, 1966).

ב-1966 פרסם רוטר סקאלה שנועדה למדוד ולהעריך מיקוד שליטה חיצוני ופנימי, בה נדרש המשיב לבחור בכל פעם בין שתי אפשרויות. בסקאלה נעשה שימוש נרחב אך היא זכתה גם לביקורת רבה מצד אלה המאמינים שמיקוד שליטה אינו יכול להיות מובן במלואו או להימדד ע״י סקאלה כל כך פשטנית.

מה המאפיינים של בעלי מוקד שליטה פנימי?

• סביר יותר שיקחו אחריות על פעולותיהם.

• הם נוטים להיות פחות מושפעים מדעות של אחרים.

• לעתים קרובות הם מצליחים יותר במשימות ובמקום העבודה.

• לרוב הם בעלי תחושת מסוגלות עצמית גבוהה.

• הם נוטים לעבוד קשה כדי להשיג את היעדים שהגדירו.

• אתגרים מעוררים בהם סקרנות וביטחון עצמי. 

• הם נוטים לבריאות גופנית טובה יותר.

• הם מדווחים על היותם שמחים ועצמאיים יותר. תעסוקתית, למשל, יזמים נוטים להיות בעלי מוקד שליטה פנימי חזק.

"He doesn't play for the money he wins, he doesn't play for respect." 

 -- Sting - Shape of My Heart

מה המאפיינים של בעלי מוקד שליטה חיצוני?  

• נוטים להאשים כוחות חיצוניים בנסיבות חיהם.

• לעתים קרובות נותנים את הקרדיט להצלחות למזל או לגורל.

• מתקשים להאמין כי בכוחם לשנות את המצב באמצעות מאמץ אישי. 

• נוכח מצבים קשים, הם חשים לעיתים קרובות חסרי תקווה או חסרי אונים.

• נוטים יותר לחוות חוסר אונים נרכש.

האם מוקד שליטה חיצוני הוא חיסרון?

פסיכולוגים נוטים להשתמש בהגדרה של מוקד שליטה פנימי כמילה נרדפת ל״נחישות עצמית״ ו״כוח רצון״. אבל חשוב לזכור שמוקד שליטה פנימי אינו שווה תמיד ל״טוב״ וחיצוני לא שווה ל״רע״. יש מצבים בהם דווקא מוקד שליטה חיצוני יכול להועיל, בעיקר כאשר רמת המסוגלות של אדם בתחום ספציפי אינה גבוהה. למשל, מי שאינו מוצלח בספורט והוא בעל מיקוד שליטה פנימי ייחס את הביצועים הספורטיביים שלו לעצמו ולא להיבטים חיצוניים, כמו ״המשחק הזה קשה מדי!״ או ״הקור לא איפשר לי להיות במיטבי״. 

מחקרים הצביעו על  כך שגברים נוטים להיות בעלי מיקוד שליטה פנימי גבוה יותר ביחס לנשים ושמיקוד השליטה נוטה להפוך פנימי יותר ככל שאנשים מתבגרים.

איך יודעים מה מיקוד השליטה שלי?

בחרו את סט ההצהרות שמתאר יותר מדויק את חייכם: 

נקודת מבט ראשונה

לעתים קרובות אני מרגיש מעט שליטה על חיי ועל מה שקורה לי; רק לעתים נדירות אנשים מקבלים את מה שמגיע להם; לא משתלם להציב מטרות או לעשות תכניות, בגלל שיכולים לקרות יותר מדי דברים שמחוץ לשליטתי; החיים הם הימור; ליחידים יש השפעה מועטה על האירועים שקורים בעולם. אם ההצהרות הנ״ל משקפות בצורה הטובה ביותר את השקפתכם על החיים, כנראה שאתם נוטים להיות בעלי מיקוד שליטה חיצוני. 

נקודת מבט שנייה

הדחיינות שלי מוכתבת על ידי צרות שמלא מפסיקות לנחות, ׳עושר הולך לעושר׳ יש אנשים שנולדים עם כפית של זהב בפה; אני אצליח בבחינה אם המתרגלת תגיע לשורה שלי בחדר ותענה לי על שאלה. 

אם ההצהרות בנקודת המבט הראשונה משקפות בצורה טובה יותר את השקפתכם על החיים, נראה שאתם נוטים להיות בעלי מיקוד שליטה פנימי.  

אם אתם מוצאים את עצמכם מזוהים יותר עם נקודת המבט השניה, אתם כנראה נוטים למיקוד שליטה חיצוני.

החדשות הטובות, בכל אופן, הן שלאורך זמן ניתן לשנות את מוקד השליטה.

ישנם צעדים שונים שניתן לנקוט כדי לעבור ממוקד שליטה חיצוני לפנימי, ביניהם תהליך של התפתחות אישית בטיפול פסיכולוגי. 

גדי ועומר אולי נראים כמו שני אנשים רגילים, אבל השקפת החיים שלהם מייחדת אותם בדרכים יוצאות דופן. לגדי יש מוקד שליטה פנימי, כלומר הוא מאמין שמעשיו והחלטותיו מעצבים את חייו. לעומר, לעומת זאת, יש מוקד שליטה חיצוני ומאמין שגורמים חיצוניים כמו מזל או גורל הם הכוחות המניעים של אירועי חייו.

דמיינו את גדי כשף, היוצר בקפידה כל מנה בדייקנות ובשליטה. הוא לוקח אחריות על התוצאה של יצירותיו, בין אם הן מתבררות כחגיגה לחושים או ככשלון. מצד שני, דמיינו את עומר כנוסע ברכבת הרים, שמסלולה נבנה על ידי פיתולי הגורל.

מוקד השליטה הפנימי של גדי מניע אותו להשתפר כל הזמן ולחתור להצלחה. הוא לוקח אחריות על הטעויות שלו ומשתמש בהן כהזדמנויות לצמיחה. עם זאת, עומר נוטה יותר להאשים כוחות חיצוניים בכישלונותיו ואולי לא רואה צורך לקחת אחריות אישית.

במצב של לחץ גבוה, גדי מסוגל להישאר רגוע ומרוכז, תוך הסתמכות על כישוריו ויכולותיו שלו כדי לראות אותו. עומר, לעומת זאת, עלול להרגיש מוצף וחסר אונים, להרגיש שהתוצאה לא בשליטתו.

בהתמודדות עם אתגר קשה, סביר יותר שגדי ייגש אליו עם תחושת מסוגלות ונחישות להתמודד עם הבעיה באופן חזיתי. עומר, לעומת זאת, עשוי להירתע מהאתגר, בתחושה שהסיכויים נערמים נגדו.

מוקד השליטה הפנימי של גדי מאפשר לו גם לשמור על תחושת הערכה עצמית ועמידות חזקה, גם מול מצוקה. עומר, לעומת זאת, עשוי להיאבק בתחושות של חוסר אונים וערך עצמי נמוך, במיוחד כאשר הוא מתמודד עם כישלונות.

לסיכום, לגדי ולעומר יש אולי השקפות שונות בתכלית על החיים, אבל לשניהם יש פוטנציאל להצלחה ואושר. הכל עניין של פרספקטיבה. בין אם אתה רואה את עצמך כשף או כנוסע ברכבת ההרים, הכוח לעצב את חייך בידיים שלך.

באילו מקצועות סביר שייבחרו?

מוקד השליטה של אדם יכול להשפיע על מסלולי הקריירה שהוא בוחר, כמו גם על הסבירות שלו להצליח בקריירות הללו. הנה כמה מסלולי קריירה שעשויים להתאים לגדי ולעומר:

גדי (מוקד שליטה פנימי):

יזם: רוחו העצמאית של גדי והאמונה ביכולותיו שלו עשויות להניע אותו להקים עסק משלו.

מנהל פרויקט: עם התמקדות באחריות אישית ותחושת מסוגלות, גדי עשוי להצטיין בתפקיד בו הוא יוכל להוביל ולשלוט בתוצאות של פרויקט.

איש מכירות: הביטחון העצמי והגישה היוזמת של גדי מתאימים לתפקיד מכירות בו יוכל לעצב את הצלחתו בעצמו.

ספורטאי או מאמן: הלך הרוח הגמיש ואמונתו של גדי בשליטה אישית יכולים להתאים גם לתחום הספורט, שבו ההצלחה תלויה לרוב בעבודה קשה ובנחישות.

עומר (מוקד שליטה חיצוני):

תפקידי תמיכה: הסתמכותו של עומר על אחרים עשויה להפוך אותו למתאים היטב לקריירה הכוללת עבודה עם תמיכה באחרים.

קריירות יצירתיות: נטייתו של עומר להגיב באימפולסיביות לנסיבות משתנות יוצרת התאמה טובה לתחומים יצירתיים, כמו אמנויות, שבהם מוערכים כושר הסתגלות ופתיחות מחשבתית.

קריירה ממוקדת ביטחון: ההשקפה הפסיבית של עומר עשויה להוביל אותו לקריירה שבה הוא יוכל להרגיש בטוח, כמו עובד מדינה או מאבטח.

קריירות של חוקים: האמונה של עומר בכוחם של כוחות חיצוניים עשויה להפוך אותו למתאים לקריירה הדורשת הקפדה על חוקים וכללים, כמו קצין משמעת.

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

שיחת ייעוץ ממוקדת 

עם ראש המכון / מומחה ספציפי- 

בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

נכתב ע״י מומחי מכון טמיר

עדכון אחרון: 

5 בנובמבר 2023

 בחלקים ממאמר זה נעשה שימוש בתכנת בינה מלאכותית.

מקורות:

Nowicki S, Iles-Caven Y, Kalechstein A, Golding J. Editorial: Locus of Control: Antecedents, Consequences and Interventions Using Rotter's Definition. Front Psychol. 2021 Jun 29;12:698917. doi: 10.3389/fpsyg.2021.698917. PMID: 34267714; PMCID: PMC8275955.

Rotter, Julian B (1990). "Internal versus external control of reinforcement: A case history of a variable". American Psychologist. 45 (4): 489–493. doi:10.1037/0003-066X.45.4.489. S2CID 41698755.

מה זה פסיכואונקולוגיה?

פסיכואונקולוגיה היא ענף בין-תחומי בפסיכולוגיה רפואית, שחולק גבולות ותחומי ידע עם התמחויות מגוונות באונקולוגיה, לרבות הדיסציפלינות הקליניות (כמו ניתוח, רפואת פנים, רפואת ילדים ורדיותרפיה), אפידמיולוגיה של סרטן, אימונולוגיה, אנדוקרינולוגיה, ביולוגיה של סרטן, פתולוגיה, ביו-אתיקה, טיפול בכאב, רפואת שיקום, מחקר קליני, לקיחת החלטות קליניות וכמובן פסיכיאטריה, שכן סרטן הוא מחלה של גוף ונפש גם יחד.

פסיכואונקולוגיה כוללת היבטים פסיכולוגיים, חברתיים, התנהגותיים ואתיים של סביב המחלה, ומתייחסת לשני ממדים פסיכולוגיים מרכזיים:

1. התגובות הפסיכולוגיות של חולים ובני משפחותיהם בשלבי המחלה השונים.

2. הגורמים הפסיכולוגיים, ההתנהגותיים והחברתיים שמשפיעים על מהלך המחלה.

ממדי תחום הפסיכואונקולוגיה משתנים, כאשר שיותר ויותר ילדים, מתבגרים ומבוגרים מוגדרים כיום כחולי סרטן והשפעת ״השלם של המחלה״ הרבה יותר רחבה מחלקיו - מיליוני המקרים החדשים שמתגלים בעולם מדי שנה.

חולי סרטן רבים נשארים מחוץ לטווח הראייה של מערכת הבריאות, הן בגלל סטיגמה חברתית והיעדר משאבי אבחון, טיפול ותמיכה.

סרטן קשור בחרדה ודיכאון אצל יותר משליש מהחולים, ללא קשר לפרוגנוזה ומשפיע מהותית על תפקוד המשפחה חברתית וכלכלית.

גלובלית, יש הבדלים וחוסר שוויון בכל היבטי המחלה.

מקרי סרטן והשרדות קשורים למעמד סוציו-אקונומי, אבל גם ברמה האישית יש השפעות והבדלים אינדיבידואליים באופן בו נחווית המחלה.

יש לציין כי השלכות המחלה מהדהדות במעגלים השונים בחיי המתמודד, למשל בזוגיות:

מחקר שפורסם ב-JAMA Oncology מצא שלבני זוג של חולי סרטן יש סיכון גבוה משמעותית להתאבדות, במיוחד במהלך השנה הראשונה לאחר אבחון הסרטן.

החוקרים ניתחו נתונים של למעלה מ-400,000 בני זוג מדנמרק, שבני.ות זוגים חולי סרטן והשוו אותם לקבוצת ביקורת של למעלה מ-2 מיליון בני זוג ללא אבחנה של סרטן.

המחקר הראה כי הסיכון להתאבדות בקרב בני זוג של חולי סרטן גבוה ב-47%, כאשר הסיכון לניסיון התאבדות גבוה ב-28%.

השנה הראשונה לאחר האבחון היא קריטית במיוחד, עם סיכון להתאבדות גבוה פי שתיים. הסיכון עולה עוד יותר אם הסרטן מאובחן בשלב מתקדם או לא ידוע.

מקורות סיוע ותמיכה רגשית למתמודדים עם מחלת הסרטן ולבני משפחתם <

נכתב ע״י מומחי מכון טמיר

מהי תסמונת ייחוס ריח (ORS)?

תסמונת ייחוס ריח (Olfactory reference syndrome), או Olfactory Reference Disorder) ORD), היא הפרעה שמאופיינת בעיסוק של האדם באמונה שגויה כי פולט ריח גוף דוחה או מסריח. 

מדובר בתופעה ותיקה שתוארה בעקביות כבר מהמאה ה-19, כשלצידה מצוקה נפשית ניכרת.

עיסוק-היתר בריח הגוף עלול גם לפגוע בתפקוד, למשל בהימנעות ממצבים חברתיים, בגלל מבוכה עמוקה ובושה.

ואכן, חרדה חברתית באמת בולטת במקרים כאלה.

הקריטריון המרכזי לסינדרום ייחוס הריח הוא שלמרות שהמתמודדים/ות עם ORS משוכנעים שנודף מגופם ריח רע, אחרים אינם מריחים אותו.

ORS מהווה במקרים רבים טריגר להתנהגויות מוגזמות וחזרתיות, כמו בדיקה חוזרת של ריח הגוף, מקלחות בתדירות גבוהה או העמסת עוד ועוד מכונות כביסה בהגזמה.

הדאגות מהריח עלולות להתדרדר, במקרים מסוימיםף, אפילו עד מחשבות וכוונות אובדניות.

ויש גם נזקים בריאותיים:

לדוגמא, אם אדם עם ORS סבור שהוא מדיף ריח רע מהפה יצחצח שיניים לאורך שעה שלמה כל יום ויגרגר מי פה 30 פעם ביום, תיווצר אצלו פגיעה מצטברת בחניכיים ובשיניים. 

כפי שנראה בהמשך, ל-ORS יש קווים משותפים עם הפרעת גוף דיסמורפית (BDD), שמאופיינת בעיסוק-יתר בפגמים גופניים מינוריים בהופעה החיצונית ועם הפרעה אובססיבית-קומפולסיבית (OCD). 

מה השכיחות של הפרעת ייחוס הריח? 

לא ידועים נתונים אפידמיולוגיים מדויקים על הסינדרום, אך הערכת השכיחות בקהילה נעה בין חצי אחוז ל -2.1% (לא מעט בכלל).

חשוב לציין כי אומדן זה מתבסס על סקרי דיווח עצמי ששאלו על ספקות וחששות לגבי ריח גוף כך שזו הערכה בעירבון מוגבל. 

ההערכה היא  כי 60% מהמתמודדים עם ORS הן נשים, רובן רווקות.

רחרוח קצר באינטרנט מגלה שהסינדרום כנראה שכיח יותר מכפי שמדווח:

אם תחפשו מידע זמין על תסמונת ORS בגוגל תקבלו יותר מ-500,000 תוצאות...

מאפיינים קליניים של ORS

איך מתבטא העיסוק בריח הגוף בהפרעה? 

האדם עסוק באופן מוגזם באמונה שהוא פולט ריח גוף רע, לרוב הבל פה או זיעה.

האמונה היא שהמקור לריח נובע מחלקי הגוף הרלוונטיים - נשימה דוחה מהפה, זיעה מסריחה מבית השחי או המפשעה ועוד.

לפעמים האדם יחווה את הריח שנתפס כרע כגירוי לא-גופני, כמו אמוניה או ברזל מותך, חומר ניקוי או ריח של שום.

רוב האנשים עם ORS ידווחו שהם באמת מריחים את הריח, אבל חלקם יישמרו זאת לעצמם. 

תובנות וייחוס עצמי  

רוב האנשים עם ORS משוכנעים לגמרי שהם מפיצים ריח נורא למרות שאחרים לא מריחים אותו.

רק מעטים מהמתמודדים מזהים בעצמם שהאמונה לגבי ריח הגוף שגויה.

ההסבר ההגיוני לתפיסה השגויה היא שרוב האנשים עם ORS מדווחים שהם באמת מריחים את הריח הזה מעצמם.  אבל אלה שלא מריחים את הריח מבססים את האמונה שלהם על פרשנות שגויה של הערות, מחוות והתנהגויות של אחרים, למשל אם מישהו פותח חלון, נוגע באף או זז אחורה עם הכסא, מתמודדים עם ORS נוטים לפרש את ההתנהגות כתגובה לריח מסריח שנודף מהם. 

אילו התנהגויות מוגזמות מופיעות ב-ORD?

העיסוק של אנשים עם ORS בריח הגוף הוא טריגר לתחושות קשות כמו מצב רוח מדוכא, חרדה ומודעות עצמית מוגזמת.

בגלל זה כמעט כל האנשים עם ORS מרגישים שהם חייבים לבצע התנהגויות חזרתיות כדי למתן, לבדוק, להסוות או לוודא את ריח הגוף שהם תופסים.

ההתנהגויות הכי נפוצות הן הרחה עצמית, המון מקלחות והחלפת בגדים בתדירות גבוהה.

הסתרת הריח הנתפס נעשית בד״כ ע״י שימוש מוגזם בבושם, דאודורנט, לעיסת מסטיקים וסוכריות מנטה. 

כיצד עלולה תסמונת ORS לפגוע בתפקוד?

ORS פוגע באופן מתון עד קיצוני בד״כ בתפקוד.

בממוצע, הלקות די חמורה, כאשר לפי מדגמים  קליניים, שלושת רבעי מהמתמודדים עם ORS  מדווחים על תקופות בה נמנעו מרוב האינטראקציות החברתיות בגלל הסימפטומים.

יש מתמודדים/ות  עם סינדרום ייחוס הריח שלגמרי מקורקעים לבית בגלל המצוקה, המודעות העצמית המוגברת והמבוכה שנובעת מייחוס הריח או בגלל פחד שהריח יפגע באחרים.

דווח על שיעור גבוה יחסית של אשפוזים פסיכיאטריים, מחשבות וניסיונות אובדניים וגם התאבדויות בפועל, שאותם ייחסו המטופלים לתסמיני ORS.

מה התחלואה הנלווית של ORS?

ההפרעות הנלוות לתסמונת הן לרוב דיכאון קליני, חרדה חברתית, התמכרויות, OCD או BDD.  

עם זאת, בניגוד להפרעה טורדנית-כפייתית, מתמודדים עם תסמונת הריח העצמי אינם מדווחים על אובססיות או על טקסים כפייתיים בעבר או בהווה. 

בנוסף, למרות שב -5% מהמקרים של OCD, אמונות אובססיביות הן דלוזיות (מחשבות שווא), מחשבות יחס פחות שכיחות ב-OCD בהשוואה ל- ORD.  כמו BDD, מתמודדים עם ORD עסוקים בדרכי הסוואה בדיקות חזרתיות, התנהגויות ביטחון וצורך באישור. 

מה גורם לסינדרום ייחוס הריח?

ההבנה שלנו לגבי האטיולוגיה של ORS וקשר הגומלין של הסינדרום עם הפרעות אחרות די מוגבלת, פשוט כי אין מספיק מחקרים בנושא. 

כמו הפרעות פסיכיאטריות אחרות, נראה שהסינדרום נגרם בגלל שלל גורמים גנטיים, נוירולוגיים, ביוכימיים וסביבתיים.

ORS דומה כאמור  ל-BDD, OCD וחרדה חברתית ולכן ייתכנו מאפיינים אטיולוגיים ופתופיזיולוגיים משותפים עם ההפרעות הללו. 

למשל, ORS עשוי לכלול אנומליה במערכת חוש הריח במוח, שגורמת להלוצינציות ריח או רגישות קיצונית לריחות.

אבל השערה זו לא נחקרה מספיק וגם לא ממש רלוונטית למטופלי ORS, שלרוב אינם מריחים את הריח בפועל.    

בנוסף, הלוצינציות ריח הן באופן כללי די נדירות, ועלולות להיגרם מסיבות אחרות, כמו פגיעות ראש, שימוש בחומרים פסיכואקטיביים או אירוע מוחי.

אבחון הפרעת ייחוס ריח

המאמץ להוסיף את הסינדרום ל-DSM-5 - המדריך לאבחון וסטטיסטיקה של הפרעות נפשיות - עלה בתוהו.  

הראיות המחקריות היו מועטות מדי מכדי לסווגו כהפרעה שעומדת בפני עצמה, עם קריטריונים מלאים לאבחון.

ה-DSM-5 הכניס את ה-ORS תחת המטרייה הרחבה של ״OCD והפרעות קשורות אחרות״, עם תיאור קצרצר של מאפייני המפתח הקליניים של הסינדרום.  

ב-ICD-11  - מדריך המחלות הבינלאומי - יתכן שתגיע הבשורה: 

ORS תוגדר כנראה כהפרעה נפרדת, בפרק על OCD והפרעות קשורות, כלאחר כבוד, לצד OCD ו-BDD.

התקווה היא שהמהלך הפסיכודיאגנוסטי יגביר את המוטיבציה של חוקרים לבדוק את הסינדרום, שסובל מתת-אבחון. 

טיפול בתסמונת ייחוס הריח

בערך 50% מהמתמודדים עם ORS מחפשים דווקא טיפול רפואי ולא נפשי לריח הגוף שהם תופסים ומחקר הראה ששליש מהמטופלים עם ORS אכן קיבלו טיפול כזה. 

הם נוטים להתייעץ עם רופאי שיניים, מנתחים ומומחי אף-אוזן-גרון בקשר להליטוזיס, עם פרוקטולוגים, פלסטיקאים, מנתחים וגסטרואנטרולוגים לריח רע מהישבן, ורופאים אחרים, כמו רופאי עור וגניקולוגים.

טיפולים רפואיים לא נפשיים כנראה לא ממש עוזרים.

לצערנו, האבחון לא משהו -

פונים יכולים לעבור טיפולים פולשניים כמו כריתת שקדים או אלקטרוליזה של בלוטות זיעה, שאינם יעילים להפחתת תסמיני ORS, כך שברוב המקרים המטופל אינו שבע רצון. 

לפעמים מוצדק לעבור בדיקות נוירולוגיות, כמו אא״ג, כדי לשלול הסבר נוירולוגי לתפיסה של ריח שאחרים לא מריחים, כמו אפילפסיה זמנית של האונה הרקתית או מיגרנות שמלוות באאורה (Aura).

טיפול תרופתי

אין עדיין מחקר על תרופות מרשם ייחודיות.

תיאורי מקרים אנקדוטליים מראים על שיפור מסוים בטיפול תרופתי ב- SRI (מעכבי קליטה חוזרת של סרוטונין), של תרופות אנטי-פסיכוטיות, נוגדי דיכאון שאינם מקבוצת SRI, או שילוב של תרופות נוגדות פסיכוזה מהדור השני עם נוגדי דיכאון.

יתכן ש-SRI במינון גבוה יכול יהיה די יעיל לתסמיני ORS. 

פסיכותרפיה

יש דיווחים מוגבלים ומבודדים על פסיכותרפיה, שבהם נצפה שיפור עם טיפול התנהגותי, טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) וטיפול בכוונה פרדוקסלית.

ייתכן ש-CBT הכולל הבנייה מחדש ואסטרטגיות קוגניטיביות מתקדמות לזיהוי ושינוי אמונות ליבה - בין היתר עבודה על הערכה עצמית וחמלה עצמית, מניעת ריטואלים ותרגילים מבוססי חשיפה ביחד עם ניסויים התנהגותיים מותאמים לתסמיני ORS – יכולים להיות אפקטיביים.

המאפיינים הקליניים של ORS נראים דומים מאוד לאלה של BDD, וטיפול CBT מבוסס ראיות ל-BDD יכול להיות מותאם בקלות לתסמיני ORS. 

המלצות קליניות

למרות ההבנה המועטה על ההפרעה, חשוב שמטפלים והציבור יהיו מודעים לה.

בין היתר, זו הסיבה לפרסום מאמר זה. 

ההמלצות הקליניות העדכניות הן להימנע מהנחה שמדובר פשוט בסימפטום של הפרעה פסיכיאטרית אחרת, כמו דיכאון, הפרעה פסיכוטית, BDD או OCD, אלא להתרכז ספציפית ב-ORS כשמטפלים.

חשוב גם לסנן מטופלים לגילוי ORS, במיוחד כאלה עם רמות גבוהות של חרדה או הימנעות חברתית, ייחוס עצמי או התנהגויות חזרתיות מסוות שאופייניות ל-ORS (כמו מקלחות תדירות, החלפת בגדים וצחצוח שיניים).

אצל חולים מסוימים צריך לשקול אבחון נוירולוגי מקיף כדי לשלול הסבר נוירולוגי להלוצינציות ריח.

מומלץ ביותר לתת טיפול תרופתי לאנשים עם תסמיני ORS חמורים, במיוחד כאלה שהתפקוד שלהם נפגם מאוד, מדוכאים מאוד או אובדניים.

תרופות הן גם אופציה טובה כשהסימפטומים קלים או מתונים בחומרה שלהם ובמיוחד אם יש הפרעות נלוות שיכולות להגיב באופן דומה לתרופות (למשל BDD, OCD, חרדה חברתית או דיכאון).

SRI במינון גבוה מומלץ כטיפול קו ראשון תרופתי ב-ORS.

תרופות נוירולפטיות לא-טיפוסיות, כמו אריפיפרזול  (אריפליי) או ריספרידון (ריספונד / רספרידל)  יכולות לעזור בשילוב SRI ובמיוחד צריך לשקול לתת אותן אם SRI לא עזרו או שקיים  דיכאון סוער, ליקוי משמעותי בתפקוד, מחשבות טורדניות ואובדניות או התנהגות אובדנית.

מומלץ לטפל ב-CBT מותאם ל-ORS, בכל רמות החומרה של ההפרעה. 

בנוכחות אובססיות וטקסים קומפולסיביים, תובנה דלה לגבי ייחוס הריח, תסמיני דיכאון וחרדה והימנעות חברתיות חזקות, טיפול CBT ל-ORS יהיה די דומה לזה של BDD.

עקב היעדר התובנה, למשל כאשר האמונות הללו הזייתיות מטבען, ובגלל שהרבה מטופלים מבקשים לקבל טיפול רפואי ולא נפשי, כדאי להיעזר בראיון מוטיבציוני כדי שהמטופל ישתתף ויתמיד בטיפול הנפשי.

נכתב ע״י מומחי מכון טמיר

עדכון אחרון: 

24 ביולי 2023

מקורות: 

Begum M, McKenna PJ. Olfactory reference syndrome: a systematic review of the world literature. Psychol Med. 2011 Mar;41(3):453-61. doi: 10.1017/S0033291710001091. Epub 2010 Jun 9. PMID: 20529415.

Feusner JD, Phillips KA, Stein DJ. Olfactory reference syndrome: issues for DSM-V. Depress Anxiety. 2010 Jun;27(6):592-9. doi: 10.1002/da.20688. PMID: 20533369; PMCID: PMC4247225. 

Greenberg JL, Berman NC, Braddick V, Schwartz R, Mothi SS, Wilhelm S. (2018). Treatment utilization and barriers to treatment among individuals with olfactory reference syndrome (ORS). J Psychosom Res, 105:31-36.

Thomas E, du Plessis S, Chiliza B, Lochner C, Stein D. Olfactory Reference Disorder: Diagnosis, Epidemiology and Management. CNS Drugs. 2015 Dec;29(12):999-1007. doi: 10.1007/s40263-015-0292-5. PMID: 26563195.

מהו אובדן טראומטי?

אובדן פתאומי של אדם יקר, שכול פתע, יכול לעורר בתנאים מסוימים חוויה של טראומה. 

אבל טראומטי מתרחש לאחר שאדם אהוב מת באופן בלתי צפוי, עם או בלי רקע אלים. לרוב – אך לא תמיד – בפתאומיות, למשל במקרים של התאבדות, רצח, תאונת דרכים, התקף לב או שימוש במנת יתר.

אבל טראומטי יכול להתרחש גם כשהמטופל שרד תאונה קשה בה אדם אהוב מת, כאשר היה עד לאסון. 

תגובת טראומה יכולה להגיע גם לאחר שאדם נאלץ לקחת החלטה רפואית קשה שנוגעת לחיי קרוב, למשל החייאה או ניתוק מאמצעים רפואיים מאריכי חיים.

לפי נתוני מחקר שפרסמה עמותת ״בשביל החיים״, חלה ב-2020 עלייה של 20% במקרים של מוות פתאומי - מתאבדים, נרצחים, הרוגים בתאונות דרכים ועוד. 

אובדן פתאומי אינו מנותק מקשיים פסיכיאטריים:

סטטיסטית, לפי מחקר מפברואר 2021, למעלה מ-50%  ממקרי התמותה הפתאומית מחוץ לכתלי בית חולים, סבלו ב-5 השנים לפני מועד המוות מהפרעה נפשית, כמו התמכרות. למעלה משליש מהנפטרים התמודדו עם שתי הפרעות או יותר. 

אבחון 

מבחינת סיווג פסיכאטרי, אובדן טראומטי נכנס ב-DSM-5 תחת קטגוריה פסיכודיאגסנוטית חדשה, שנקראת Other Trauma and Stress-Related Disorders (קוד 309.89). 

ההגדרה קצת מעורפלת וחולקת מאפיינים דומים עם עוד קטגוריה חדשה, שנקראת Persistent Complex Bereavement-Related Disorder (קוד 309.89), ומצוין כי נדרש עבורה מחקר נוסף וחלוקה לשלבים בהירים יותר. 

אצלנו, באתר מכון טמיר, ניתן לקרוא על הפרעת אבל מורכב / מתמשך (PGD), או במאמר על אבל פתולוגי.

סיבוכים

בין הסיכובים השכיחים של אובדן טראומטי שאינו מטופל, נמצאים הפרעת דחק חריפה, הפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD) ומנגנוני התמודדות לא יעילים, כמו התמכרויות. 

לפעמים האדם המתאבל מצליח לדכא את הסימפטומים בטווח הקצר, אולם סביר שהם ישובו מאוחר יותר.

טיפול 

פסכותרפיה, או טיפול פסיכולוגי, יכולה להיות דרך טובה להתמודדות עם אובדן פתאומי. לא תמיד צריך, אבל לפעמים חשוב לדעת לבקש עזרה. 

פסיכותרפיה ממוקדת באבל טראומטי מתייחסת בו-זמנית לתגובת טראומה ולאבל שקשור למוות הטראומטי, ומטרתה לווסת רגשות, להפחית תסמיני טראומה, ללמוד מיומנויות להתמודדות עם טראומה ולניהולה ולעבד אובדן שקשור לאבל.

איך אובדן טראומטי קשור לאבל טראומטי?

תגובת אובדן טראומטי עלולה להוביל לאבל מורכב או פתולוגי. 

תגובת הטראומה היא מה שמבדיל בין אבל טראומטי לצורות נורמטיביות יותר של אבל. 

במקרים מסוימים, אדם עשוי להגיב באופן נורמלי לאירוע שאינו נורמלי. בעוד שלכל אחד יש תגובה אחרת לטראומה, 

 כולנו חיים קצת בסרט, לפחות לגבי ׳אשליית הביטחון׳ שאנחנו מפתחים:

אנחנו מאמצים סדרת הנחות שנועדה לשמור עלינו. לפי קו ההנחות הזה יש לנו יכולת דימיונית לחזות במדויק את מה שעומד להתרחש בעתיד הקרוב, וזאת על בסיס התנהגותנו. למשל, אם חבר טוב ייצא לרוץ היום, סביר שהוא ירגיש יותר טוב עם עצמו ואחר כך גם יהנה משביעות הרצון של עמידה ביעדיו האישיים ובחיים לפי ערכים לגבי הקפדה על פעילות גופנית.

אבל קיימת הסתברות מסוימת, אפסית כמעט, אבל קיימת, שהיציאה שלו לריצה תסתיים בפציעה אנושה ואפילו מוות כתוצאה מתאונת דרכים קטלנית.

המצב הנדיר הזה, בו אנחנו מתוודעים למוות פתאומי של אדם יקר, לאירוע שאינו עומד ב״משוואות הפנימיות״ שהגדרנו לעצמנו לגבי ביטחון ובטיחות, יכול ליצור תנאים לפיתוח אובדן טראומטי (traumatic-loss), מצב בו בני אדם מתמודדים עם התנפצות אשליית הביטחון שמגנה פסיכולוגית על כל אחד מאיתנו.

תסמינים של תגובת אובדן טראומטית מתבטאים בכמה ערוצים:

• פסיכולוגי / רגשי

• קוגניטיבי

• גופני / סומטי

• התנהגותי

• רפואי

• התקשרותי (כלומר קשור למערכות יחסים)

מהי התנפצות אשליית הביטחון?

טראומה מפרה את ההנחות באמצעותן אנו מתנהלים בעולם בבטחה, בהן אנו נאחזים ורואים אותן כמובנות מאליהן:

אנחנו ויקירינו בטוחים בעולם (הילדים בביה״ס, בני הזוג בעבודה או בלימודים).

בלי מנגנוני ההגנה הללו היינו סובלים כנראה מהתקף חרדה כל כמה דקות. 

בשלב מסוים אנו לומדים ומפתחים ציפייה לפיה העולם אינו אקראי אלא בר-חיזוי, כך שלאירועים יש סיבה ויש תגמול קבוע עבור ההתנהגויות שלנו.

כשהאידיאלים הללו מאותגרים באובדן פתאומי, מתערערת מערכת אמונות הליבה שלנו.

במצב כזה, האדם החווה תסמיני טראומה, כאשר היגון והשכול מקשים עליו לתפקד.

זה גם הזמן לחפש טיפול מקצועי. 

מהם גורמי הסיכון לאובדן טראומטי? 

מאפייני המוות הם מרכזיים ביותר כסיכון לאובדן טראומטי.

שניים מגורמי הסיכון המוכרים בספרות הם:

• מוות פתאומי כתוצאה מנפילה בקרב, תאונת אימונים, תאונת דרכים או תאונת עבודה, אסון טבע, התאבדות או רצח.

• מאפיינים אישיותיים של המתמודד, כמו אמונה דתית ורוחנית, עומק הקשר עם הנפטר ואפשרות הפרידה ממנו.

טיפול באובדן טראומטי

למרות שמסע הטיפול באבל טראומטי משתנה בין אדם לאדם, יש כמה צעדים כלליים שאפשר לצפות להם:  

1. ייצוב הטראומה - המטפל מפתח עם המטופל מערכת יחסים מבינה, תומכת ואוהדת, לצד תחושת ביטחון, עם התמקדות בשגרה ובתפקוד, כדי שהמטופל יבנה מחדש סביבת חיים ראויה ומוגנת. התהליך יתמקד גם בוויסות רגשי, בהרגעת מערכת העצבים (באמצעים שונים, כמו לימוד טכניקות הרפיה) ובפיתוח מיומנויות של ויסות עצמי. 

 2. עיבוד הטראומה - לאחר בניית בסיס מוצק ולמידה של מיומנויות ראשוניות לחיזוק החוסן הנפשי, יתחיל תהליך עיבוד הטראומה והאבל. 

3. עבודת אבל מאוחרת יותר - תתמקד בעיבוד מתמשך של תחושות שקשורות לאובדן, חיים עם אי-הוודאות של הטראומה, אבל על מה שאבד, התייחסות למה שנותר לא גמור, כתיבה מחדש של נרטיבים, יצירת משמעות, פיתוח קשרים המשכיים והקלה על צמיחה פוסט-טראומטית. בשלב זה המשתתף יכול לחפש טיפול אישי, קבוצתי או שניהם.

מי שנאבק בקבלת האבל, או מעמיד פנים שהסבל אינו קיים, עשוי להתנגד לצורך לחפש טיפול לאבל טראומטי, מה שיביא ליציבות או החמרה בתסמיני הטראומה, כולל רומינציות (מעגלים של מחשבות) על האירוע, פלאשבקים, סיוטים, הפרעות חרדה, דריכות-יתר ודיכאון.

מתאבלים רבים מתקשים לראות מצב שהחיים ימשיכו בטוב בלי האדם היקר, אבל אנחנו יודעים להגיד שמציאויות יכולות להשתנות. האם אמנם לא ישוב, אולם ניתן לחזור לחיים למרות קיום החלל. 

טיפול באובדן טראומטי מציע הפחתה בתסמינים, העשרת מנגנוני ההתמודדות, עלייה בסבירות לצמיחה פוסט-טראומטית (כלומר טרנספורמציה והתחזקות מתוך הכאב), חיבור פסיכולוגי מותאם לזיכרון המת ויכולת להמשיך לחיות חיים משמעותיים.

תיאור מקרה (טושטשו הפרטים)

שיר, בת 35, מתגוררת בתל אביב. לאחרונה איבדה בתאונת דרכים את בן זוגה, תום. שיר ותום היו ביחד שלוש שנים ותכננו להתחתן. האובדן היה הרסני עבור שיר, והיא התקשתה להתמודד עם הכאב והגעגוע העמוק.

שיר חיפשה עזרה ופנתה למטפלת בשם ענת. בפגישות הראשונות, שיר התמודדה עם רגשות אשמה, עצב, כעס ובלבול. היא לא הצליחה להבין למה תום נאלץ למות בכזו פתאומיות, והיא הרגישה שהיא אבודה בעולם בלעדיו.

ענת זיהתה ששיר מתמודדת עם אובדן עמום, סוג של אבל המתרחש לאחר אובדן קשה ופתאומי. פתאומיות הפטירה מביאה להלם, חוסר יכולת להכיר באובדן וחרדה משמעותית. המתאבל חש כי הנפטר "לא באמת מת" ולכן תהליך האבל אינו מתפתח לשלבים של השלמה וקבלת האובדן. במקרה של שיר, מותו של תום היה פתאומי וטראומתי, ולא הייתה לה הזדמנות להיפרד או לעבד את רגשותיה בצורה בריאה.

ענת הסבירה לשיר שאובדן עמום מקפיא את תהליך האבל ומונע את "הבנת הסיום" (closure) ואת קבלת האובדן. המוות הלא צפוי של תום לצד הסטטוס הלא מוגדר כבת זוג רשמית, לא אפשרו את הטקסים שמסייעים להתמודדות עם תחילתו של תהליך האבל כגון לוויה, ניחום אבלים והכרה חברתית באובדן. שיר וענת עבדו יחד כדי ליצור נרטיב חדש סביב מותו של תום, כזה שיאפשר לשיר למצוא משמעות באובדן ולהתקדם בחייה.

הפגישות הטיפוליות היו אמוציונאליות ואינטנסיביות. שיר סיפרה על הזיכרונות שלה מתום ועל העתיד שתכננו יחד. ענת עודדה את שיר לבטא את רגשותיה, גם אם הם כואבים או מבלבלים. יחד הם בחנו מנגנוני התמודדות שונים, כמו מיינדפולנס ומדיטציה, כדי לעזור לשיר לווסת את רגשותיה.

אחד האתגרים המשמעותיים בטיפול באובדן עמום הוא הקושי של המטפל להישאר אובייקטיבי. ענת מצאה את עצמה מושקעת רגשית בסיפורה של שיר, והיא נאלצה לנקוט משנה זהירות על מנת לשמור על גבולות מקצועיים. היא פנתה להדרכה שעזרה לה לעבד את רגשות האובדן והעצב שלה עצמה.

ענת עבדה גם עם משפחתה וחבריה של שיר כדי לספק מעגלי תמיכה. אמה של שיר הגיעה איתה לפגישות טיפוליות, וענת עודדה את שיר לדבר עם אחיה וחבריה הקרובים על האבל. תמיכה זו עזרה לשיר להרגיש פחות לבד ובודדה בצערה.

עם הזמן שיר התחילה להתקדם. היא החלה למצוא משמעות חדשה בחייה ולפתח תחושת מטרה. היא התנדבה במקלט מקומי לבעלי חיים, משהו שתום והיא תכננו לעשות ביחד, והתחילה להרגיש שהיא מכבדת את זכרו בצורה חיובית.

לאחר כמה חודשים של טיפול, שיר מצאה בסופו של דבר תחושה חדשה של קבלה ושלווה. היא הכירה בכך שתום תמיד יהיה חלק מחייה ושהיא לעולם לא תשכח אותו. ועם זאת גם הבינה שהחיים ממשיכים, ושהיא צריכה למצוא דרך להתקדם בלעדיו.

תהליך הריפוי מאובדן טראומטי הוא אף פעם לא קל, ואובדן עמום יכול להפוך אותו למאתגר עוד יותר. אבל עם התמיכה וההכוונה הנכונים, אפשר למצוא את הדרך לצד הכאב והבלבול. סיפורה של שיר הוא עדות לכוחו של הטיפול ולחוסנה של רוח האדם.

תגובות יום השנה לאובדן

תחושת אבל נוטות לעיתים להתגבר בימי השנה לציון האובדן. 

בימים כאלה, ובתקופה לקראתם, מתעוררים מחדש רגשות כמו עצב, רגזנות, כאב נפשי, חוסר אונים וכעס.

מוות של בני משפחה או חברים אהובים בדרך כלל מעורר "תגובות יום השנה".

כאשר מתקרבים ימות השנה הללו, רבים מאיתנו מרגישים לפרק זמן מוגבל כאילו איבדו את יקירם מחדש.

תגובות רגשיות חזקות לימי השנה יכולות להפתיע אותנו מכיוון שהן מופיעות בצורה די מתוחכמת, חושית, לא מודעת ולעיתים מבוססות על התניה קלאסית. 

למשל, רמזים סביבתיים כמו חום אוגוסט, שעת בין הערביים או אפילו קול של מגיש בטלוויזיה, שזורים עמוק בזיכרון שלנו ובהקשר של האובדן הטראומטי.

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

שיחת ייעוץ ממוקדת עם ראש המכון

בזום או פנים אל פנים, 140 ש״ח

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

רלוונטי: 

טיפול פסיכולוגי בארגון נפגעי פעולות האיבה <

מקורות:

כשהנורא מכול מתרחש: טיפול באבל טראומטי בקרב ילדים שאיבדו את שני הוריהם בתאונת דרכים. כנס שיקום בפסיכותרפיה  דצמבר 2014, ד״ר עדי גרנט, המרכז רפואי לווינשטיין. מתוך אתר הסתדרות הפסיכולוגים. 

Paul A. Boelen, Miranda Olff & Geert E. Smid (2019) Traumatic loss: Mental health consequences and implications for treatment and prevention, European Journal of Psychotraumatology, 10:1, DOI: 10.1080/20008198.2019.1591331

Kangas M. (2013). DSM-5 Trauma and Stress-Related Disorders: Implications for Screening for Cancer-Related Stress. Frontiers in psychiatry, 4, 122. https://doi.org/10.3389/fpsyt.2013.00122 

https://www.nctsn.org/what-is-child-trauma/trauma-types/traumatic-grief

מהי פסיכוקרדיולוגיה?

פסיכוקרדיולוגיה, או קרדיולוגיה התנהגותית (Cardiac psychology) היא ענף בפסיכולוגיה רפואית שעוסק בחקר גורמים פסיכולוגיים באטיולוגיה, באבחון, בטיפול ובמניעה ראשונית ושניונית של מחלות לב כליליות.

התחום הוגדר על ידי הפסיכולוג הגרמני יוכן ג'ורדן ושניים מעמיתיו במהלך כנס בינלאומי (Statuskonferenz Psychokardiologie) בפרנקפורט, בשנת 1998.

הקשר בין גורמים פסיכוסוציאליים לבין  מחלות לב כליליות, אי-ספיקת לב כרונית, יתר לחץ דם עורקי והפרעות קצב, מבוסס היטב במחקרים ומצביעות על הצורך לשלב אותן כחלק מהטיפול הקרדיולוגי אצל חולי/ות לב.

מחקרים זיהו קשר חזק בין דפוסי אישיות מסוימים לבין סיכון מוגבר להתקפי לב וליתר לחץ דם וכן את שכיחותן הגבוהה של הפרעות חרדה ודיכאון קליני בקרב מתמודדים עם מחלת לב איסכמית.

גם לחץ נפשי כרוני, על ביטוייו המגוונים, נמצא כרוך יחד עם סיכון מוגבר לתחלואה קרדיולוגית.  

בראייה הקונסטרוקטיביסטית של הפסיכולוגיה הרפואית, צוותי בריאות, כמו רופאים ואחריות, יכולים להתערב בעצמם ולסייע  לחולים ובני משפחותיהם  באמצעות מודל "מחלה ונכות"  (illness and disability) שנבנה יחד, על ידי המטפל והמטופל.

 .

מקורות:

Allan, R., & Scheidt, S.S. (1996). Heart and mind: The practice of cardiac psychology. Washington, D.C.: American Psychological Association

Alvarenga, Marlies E., Byrne, Don (Eds.) Handbook of Psychocardiology. 2016

מה זה אימון אוטוגני (Autogenic Training)?

אימון אוטוגני הוא סוג של טכניקת הרפיה שניתן להשתמש בה בכדי לסייע כטיפול בחרדה, כולל להפרעת חרדה חברתית. 

ניתן לשלב את השיטה בטיפול מתמשך כמו טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) או ליישם אותה כאסטרטגיה עצמאית של היפנוזה עצמית. 

מתי וכיצד אימון אוטוגני פותח?

השיטה הומצאה ב-1932 ע״י הפסיכיאטר הגרמני יוהאנס היינריך שולץ, שלמד כי במהלך טיפול בהיפנוזה נכנסים חלק מהמטופלים למצב רגוע של תחושת כבדות וחמימות, לצד הטראנס ההיפנוטי.  

שולץ חיפש דרך לפתח מתוך המצב הזה טכניקה חדשה להפחתת מתח וחרדה, אותה כינה אימון אוטוגני.  

הטיפול כולל סדרה של הצהרות עצמיות לגבי כבדות וחום באיברי גוף שונים ובתהליך מושרה אפקט חיובי על מערכת העצבים האוטונומית. 

עד כמה אימון אוטוגני יעיל?

מטא-אנליזה מ-2008 מצאה שהשיטה יעילה לטיפול בחרדה.

חרדה חברתית חמורה היא לא עניין שכדאי לחיות איתו בלי טיפול: אימון אוטוגני עשוי לסייע בהרפיה ולעזור להפחית תסמיני חרדה כשהוא משולב עם צורות טיפול אחרות.

כמו באימוני הרפיה אחרים, כמו הרפיית שרירים פרוגרסיבית (PMR) או טיפול ביופידבק, שיטה זו נועדה להפחית פחד וחרדה במצבים שמחייבים ביצועים חברתיים ובין-אישיים, אולם באימון אוטוגני מכוון הדגש על ריכוז פסיבי. 

מי שמתרגל אימון אוטוגני בתדירות מספיק גבוהה, עשוי להגיע למצב בו עצם מחשבה על המשפט ״אני רגוע לחלוטין״ עשויה להספיק כדי לנסוך בו הרפיה.

בנוסף לחרדה, מחקרים מתארים את יעילות השיטה לטיפול עם מגוון קשיים נפשיים, כולל הפרעות סימפטום סומטי.

המתמודדים/ות עם בעיות רפואיות או הפרעות פסיכיאטריות, מומלץ להתייעץ עם איש/ת מקצוע לפני שיתחיל עצמאית באימון. 

איך מתרגלים אימון אוטוגני?

לפני שמתחילים, יש לעקוב אחר ההוראות הבאות:

1. מצאו מקום שקט ונטול הסחה סביבתית.

2. שכבו על הרצפה או שבו בנוחות על כיסא.

3. הרפו כל בגד צמוד והסירו משקפיים או עדשות מגע. 

4. הניחו ידיים בחיקכם או על זרועות הכיסא.

חגית בראלי-פישמן, מטפלת CBT בחרדות בראשון לציון

לאחר מכן, עקבו אחר הנחיות האימון הבאות:

• קחו כמה נשימות שוות ארוכות. תרגלו במשך כמה דקות נשימה סרעפתית. אמרו לעצמכם בשקט ״אני לגמרי רגוע״.

• מקדו את הקשב על הזרועות. בשקט ולאט חזרו שש פעם: ״הזרועות שלי כבדות מאוד״, ולאחר מכן אמרו לעצמכם בשקט ״אני לגמרי רגוע״. 

• מקדו מחדש את הקשב על הזרועות. בשקט ולאט חזרו שש פעמים: ״הזרועות שלי חמות מאוד״, ולאחר מכן אמרו בשקט ״אני לגמרי רגוע״.

• מקדו את הקשב על הרגליים. בשקט ולאט חזרו שש פעם: ״הרגליים שלי כבדות מאוד״, ולאחר מכן אמרו לעצמכם בשקט ״אני לגמרי רגוע״. 

• מקדו מחדש את הקשב על הרגליים. בשקט ולאט חזרו שש פעמים: ״הרגליים שלי חמות מאוד״, ולאחר מכן אמרו בשקט ״אני לגמרי רגוע״.

• בשקט ולאט חזרו שש פעמים: ״פעימות הלב שלי רגועות וסדירות״, ולאחר מכן אמרו לעצמכם בשקט ״אני לגמרי רגוע״. 

• בשקט ולאט חזרו שש פעמים: ״הנשימות שלי רגועות וסדירות״, ולאחר מכן אמרו לעצמכם בשקט ״אני לגמרי רגוע״.

• בשקט ולאט חזרו שש פעמים: ״הבטן שלי חמה״, ולאחר מכן אמרו לעצמכם בשקט ״אני לגמרי רגוע״.

• בשקט ולאט חזרו שש פעמים: ״המצח שלי קריר בצורה נעימה״, ולאחר מכן אמרו לעצמכם בשקט ״אני לגמרי רגוע״. 

• תהנו מתחושת הרפיה, חמימות וכבדות. כשאתם מוכנים, אמרו לעצמכם בשקט ״זרועות מוצקות, לנשום עמוק, עיניים פקוחות״.

בנוסף להוראות הללו, תוכלו לשקול גם להשתמש בהקלטת קול עם הוראות לאימון אוטוגני.  השימוש בהקלטה יאפשר לכם להירגע לגמרי ולהתרכז בטכניקה.

אם אתם חווים רגשות של חרדה קיצונית או חוסר מנוחה או השפעות שליליות אחרות במהלך אימון אוטוגני, עצרו והתייעצו עם המטפל/ת.

אם תרגילי עזרה עצמית להרפיה אינם מסייעים לסימפטומים, חשוב לבקש מרופא הפניה למומחה לבריאות הנפש. אם אתם לא מרגישים בנוח לפנות לרופא, שתפו זאת עם אדם קרוב שאתם סומכים עליו. כיום יש טיפולים אפקטיביים לחרדה מסוג זה. ככל שתקבלו עזרה מוקדם יותר, כך תרגישו טוב מהר יותר.

נכתב ע״י מומחי מכון טמיר

עדכון אחרון: 

1 באפריל 2022   

מקורות:

Stetter F, Kupper S. Autogenic training: a meta-analysis of clinical outcome studies. Appl Psychophysiol Biofeedback. 2002 Mar;27(1):45-98. doi: 10.1023/a:1014576505223. PMID: 12001885.

מהו טיפול בהיפנוזה?

טיפול בהיפנוזה - או היפנותרפיה - היא שיטת טיפול פסיכולוגי שנעזרת בהרפיה מונחית, ריכוז עמוק וקשב ממוקד, בכדי להשיג מצב מוגבר של מודעות שמכונה לעתים טראנס היפנוטי.

במצב כזה, הקשב של המטופל כל כך ממוקד עד שכל מה שקורה סביבו נחסם חישתית או שהמהופנט מתעלם ממנו באופן זמני.

בעוד שפסיכותרפיה היא תהליך מודע, טיפול בהיפנוזה הוא תהליך טיפולי של תקשורת לא מודעת, שמעניק גישה מהירה לתובנות וסיבות בסיסיות ומעורר התנהגויות חלופיות רצויות, תוך שימוש במשאבים לא מודעים של המטופל.

מה ההבדל בין היפנוזה להיפנותרפיה?

ההבדל בין היפנוזה להיפנותרפיה הוא שהיפנוזה מוגדרת כמצב נפשי, בעוד היפנותרפיה היא שמה של השיטה הטיפולית בה משתמשים בהיפנוזה.

טיפול בהיפנוזה מתבצע על ידי מטפל בהיפנוזה שהוא איש מקצוע מיומן, מורשה ו/או מוסמך.

מה ההבדל בין היפנוזה למדיטציה?

היפנוזה ומדיטציה דומות בהיותן מצבי טראנס הגורמים לשינוי תודעתי.

טיפול בהיפנוזה מתקיים בהדרכת מטפל, בעוד שמדיטציה נעשית בדרך כלל באופן עצמאי.

למי מותר להפנט בישראל?

חוק ההיפנוזה בישראל אוסר על מטפלים שלא הוסמכו ונבחנו על ידי משרד הבריאות לטפל באמצעות היפנוזה. 

בעלי המקצוע לעבור הכשרה בתחום הם  רופאים, פסיכולוגים, ורופאי שיניים בלבד. 

החוק, שנחקק ב-1984, אוסר על שימוש בהיפנוזה למטרות בידור. 

עם זאת חשוב לציין כי הרבה מיתוסים אופפים את ההיפנוזה, כולל שאנשים מאבדים שליטה כשהם במצב כזה ושהם עלולים ״להיתקע״ בטראנס, אבל היפנוזה היא אקט רצוני ומטופל תמיד מצוי בשליטה מסוימת על מעשיו.

בישראל פעילה האגודה הישראלית להיפנוזה לצד מרכזים קליניים כמו המרכז לטיפול בהיפנוזה בהדסה.

במקביל, מתקיים שיח ער בין רופאים, פסיכולוגים מומחים וחוקרי היפנוזה. אחד הבולטים בתקופה הנוכחית הוא ד״ר אודי בונשטיין, פסיכולוג קליני, כותב הספר ״חולם מלא״.

ויש הרבה על מה לדון - למשל, האם היפנוזה יכולה לעזור כתחליף לאפידורל בלידה? (בייחוד בתקופות כמו שלהי 2022, בהן דווח על מחסור באפידורל, או כטיפול תומך שיכול לתרום למתמודדים עם סרטן). 

מעשית, היפנוזה יכולה לתרום כאן הרבה מאוד.

מה אומר המחקר על יעילות של היפנותרפיה?

היפנוזה מגבירה את החוסן הנפשי של המטופל בהתמודדותו עם מצבים מלחיצים ומפחיתה התנהגויות נמנעות.

מטא-אנליזה אחרת הצביעה על כך שהיפנוזה מגבירה ירידה במשקל אצל 70% מהמטופלים אם היא ניתנת במקביל ל-CBT, וניתוחי מתאמים הצביעו על כך שתרומת  ההיפנוזה לירידה במשקל עולה עם הזמן.

מחקר אחר הראה ירידה בכאב אצל 75% מבין 933 נבדקים ב-27 ניסויים. 

לעתים קרובות ההקלה בכאב שגרמה ההיפנוזה הייתה זהה לזו שנגרמה משימוש במורפיום (מורפין) או אף עלתה עליה, נתון מדהים. 

סוגסטביליות היפנוטית היא משתנה אינדיבידואלי, דמוי תכונה, המשקף את הנטייה הכללית להגיב להיפנוזה ולסוגסטיות היפנוטיות.

מחקר עם מדדים סטנדרטיים של סוגסטיות היפנוטיות מלמד שישנם הבדלים אישיים מהותיים במשתנה זה.

מחקר אחר הראה שמשתתפים שהיו סוגסטיביים מאוד הפיקו את התועלת הרבה ביותר בהפחתת כאב בהיפנוזה. 

עבור אילו הפרעות היפנוזה יעילה?

פסיכיאטרים ופסיכולוגים משתמשים בהיפנוזה לטיפול במגוון מצבים, כמו הפרעת חרדה כללית (GAD), פוביות, הפרעת פאניקה, כאב כרוני, סינדרום המעי הרגיז, הפסקת עישון, לירידה במשקל ומחלות עור אוטואימוניות.  

במקרה של פוביה יועדף לרוב שימוש בטיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) עם חשיפה למצבים או מול גרויים מהם המטופל מפחד.  ואולם, גם היפנוזה משמשת לטיפול בפוביות, כולל פוביה ספציפית, חרדה חברתית וחרדת ביצוע.  היפנוזה יכולה להפחית תסמיני חרדה באמצעות השראת מצב רגוע יותר על המטופל.

עוד הראו מחקרים שהיפנוזה יעילה לניהול כעסים ולטיפול בהפרעות שינה אצל אנשים עם תסמונת דחק פוסט-טראומטית (PTSD). השיפור בשינה הסתכם בהפחתה של דיכאון ותסמיני PTSD לאחר התערבויות עוקבות, למשל טיפול בעיבוד קוגניטיבי (CPT), אבל לא נמצא שהיפנוזה לבדה סייעה בנוגע לתסמיני PTSD.

איך עוזרת היפנוזה למתמודדים עם תסמונת IBS?

אחד השימושים הכי נחקרים של היפנוזה ברפואה הוא להתמודדות עם תסמונת המעי הרגיז (IBS), מחלה שהרפואה עדיין מנסה להבין. 

תוספת היפנוזה נצפתה כמפחיתה ואף מכחידה את הסימפטומים. עוד נצפה שהיפנוזה לבדה עזרה בהפחתת כאב יותר מדמיון מודרך הממוקד בהפחתת כאב.

מחקרים הראו גם שהיפנוזה הועילה לסובלים ממעי רגיז שלא הגיבו טוב לטיפולים קונבנציונאליים, ויש ראיות שהתערבות היפנותרפית יכולה להועיל גם למטופלים פחות סוגסטביליים, ע״י צמצום או אפילו עצירה מלאה של הסימפטומים. יש מקרים בהם השיפור המשיך גם אחרי שההתערבות ההיפנוטית נגמרה. 

שילוב היפנוזה כטיפול במחלות עור 

מחקרים מלמדים שהיפנוזה יכולה לשמש גם כטיפול פסיכולוגי נלווה לבעיות עור, כולל קֵרְחת אזורית ופסוריאזיס. המחקרים הללו היו מוגבלים למספר נבדקים מצומצם, אבל הראו שהיפנוזה יכולה לעזור להפחית מתח אצל מטופלים שסובלים ממצבים דרמטולוגיים.

למשל, צוות חוקרים ביצע 3 חודשים ניסוי אקראי מבוקר של השימוש בהיפנוזה במבוגרים עם פסוריאזיס וולגריס. הם השתמשו מאוד או נושאים הניתנים להפנט במידה בינונית.  החולים במחקר קיבלו או היפנוזה עם סוגסטיות אקטיביות לשיפור (5 מטופלים) או היפנוזה ניטרלית ללא אזכור תהליך המחלה (6 חולים). תוצאות המחקר מלמדות כי היפנוזה עשויה להיות שיטת טיפול שימושית בפסוריאזיס (Tausk F, Whitmore, 1999).

היפנוזה כטיפול משלים בהוספיס

יישום נוסף של היפנותרפיה שנבדק באופן עקבי הוא תפקידה הפוטנציאלי כטיפול פליאטיבי, טיפול המתמקד בהקלת חומרת סימפטומים לקראת סיום החיים.

נראה שהיפנוזה מסייעת לשליטה בסימפטומים, הפחתת מתח אצל מטופלים ומטפליהם (הורים, למשל) ושיפור כללי באיכות החיים. מחקרים רבים הראו שטיפול היפנוטי מומלץ בליווי של מטופלים פליאטיביים, במידת הניתן.  

היפנוזה לשליטה בכעס 

טיפול בהיפנוזה עשוי לסייע גם למתמודדים עם קשיים בניהול כעסים. 

המטרה הראשונית של המהפנט תהיה להבין ולזהות את שורש הכעס,  שנובע לעיתים מחוויות עבר.

חוויות כאלה יכולות לעצב את מערכת ההתנהגות והאמונות הפנימית ולעורר התקף כעס שמקורו פנימי ולא חיצוני.

ברגע שזה מובן, הפסיכולוג יכול להתחיל .ברמה מודעת ולא מודעת על שינוי תהליכי החשיבה השליליים. פעולה זו תכלול טכניקות הרפיה וסוגסטיוות, שתכליתן לסייע בשליטה על הכעס.

הרעיון הוא לשנות את תגובת המטופל לטריגרים מעוררי כעס, כך שבמקום תחושת הצפה יוכל להרגיש רגוע יותר ושקול, ולהתנהג בהתאם. 

טיפול בהיפנוזה להפחתת חרדה

היפנוזה עשויה לעזור לסובלים/ות מחרדות, שכן היא מקלה על חומרת התסמינים ותורמת למצב נינוח ורגוע.

במחקר שנערך בשנת 2016 מדענים סרקו את מוחם של 57 מטופלים שעברו היפנוזה. הם מצאו שינויים באזורי המוח שאפשרו שליטה רגשית גבוהה יותר והפחתת רגשות של מודעות עצמית מוגברת. 

סקירה אחרת שפורסמה ב-2017 מצאה כי להיפנוזה יש השפעה משמעותית, מיידית וממושכת על חרדה בקרב חולי סרטן. הטיפול בהיפנוזה נמצא יעיל במיוחד עבור מתמודדים עם חרדה הקשורה למחלה עצמה.

היפנוזה פועלת בצורה הטובה ביותר כטיפול בחרדה בשילוב עם התערבויות פסיכולוגיות אחרות, כולל טיפול התנהגותי קוגניטיבי (CBT) או טיפול בחשיפה.

מתי היפנוזה אינה טיפול מתאים?

כאשר מעריכים את הפוטנציאל של מטופל להיפנוזה, חשוב לקחת בחשבון התוויות נגד, כולל מצבו הרגשי והתוצאה שמקווים להשיג.

שת״פ הוא רכיב הכרחי להיפנוזה אפקטיבית. 

למטופל מתנגד במיוחד או עוין, היפנוזה אינה הפסיכותרפיה המתאימה.  

יש מטופלים שאי אפשר להפנט בגלל פגיעה מוחית או לקות קוגניטיבית. 

בנוסף, לא מומלץ להשתמש בהיפנוזה עם מטופלים עם הפרעת אישיות גבולית והפרעת אישיות תלותית. במקרה של פסיכוזה, החשש הוא מהחרפת המצב קיים ולכן קיימת התוויית נגד בנוגע לשימוש בטכניקות היפנוטיות במקרה של מטופל פסיכוטי.  

אחד החששות המרכזיים של טיפול היפנוזה שמועבר באופן לא מקצועי, הוא יצירה של זיכרונות מזויפים, מה שעלול לתעתע ולבלבל מתמודדים עם הפרעות נפשיות ולהוסיף על סבלם. 

מהי אבריאקציה בהיפנוזה?

תגובת אבריאקציה היא החייאת זכרון או טראומה מהעבר, תגובה שלילית שיכולה להתרחש בכל שלב בתהליך ההיפנוט.

אבריאקציה יכולה להופיע בגלל זיכרונות קשים שעולים למודעות בזמן אמת. חלק מהמטפלים משתמשים בתגובת אבריאקציה בהיפנוזה כחלק מהטיפול, בעוד אחרים מגבילים מחוויות רבות-עצמה אלו.

תגובת אבריאקציה יכולה להביא לבכי או להתפרצות כעס.

התייחסות לבעיות של מטופל ע״י הבאת האבריאקציה למודעות היא הדרך הבטוחה ביותר להתמודד עם המצב. 

בניגוד למיתוס, המציאות בשטח היא שהמטופל נמצא תמיד בשליטה מסוימת. למשל, אם המטפל מציע משהו שהמטופל מסרב לו, המטופל פשוט לא יעשה זאת. היפנוזההיא גם לא  מצב קבוע ולרוב היא מסתיימת ברגע שהמטפל מתחיל בתהליך סיומה והמטופל עצמו יכול לסיים אותה בכל שלב שיבחר.

שלבים בהיפנוזה קלאסית  

לפני שמתחילים תהליך של טיפול בהיפנוזה, המטפל סוקר את ההיסטוריה הקלינית כדי לזהות האם קיימים דפוסי ההתנהגות לקויים ולוודא שאין התוויiת נגד (קונטרא-אינדיקציות).

לאחר מכן יבנה פורמולציה של המקרה, ע״מ להתוות תכנית טיפול אפקטיבית.

 תכנית  בת 8 שלבים יכולה להיראות כך: 

1. רשימה של סימפטומים מרכזיים ובעיות עיקריות בתפקוד.

 2. ניסוח אבחנה פסיכיאטרית רשמית.

 3. ניסוח השערת עבודה.

 4. זיהוי המצבים שגורמים להעמקת ההיפנוזה.

 5. חקירת מקורן של אמונות שליליות.

 6. סיכום השערות העבודה.

 7. בניית תכנית טיפול.

 8. זיהוי חוזקות ומשאבים

9. הערכה של צפי מכשולים בטיפול. 

מהי השראה היפנוטית (אינדוקציה)?

סשן של היפנוזה מתחיל בד״כ בשימוש בטכניקה שנקראה השראה היפנוטית, או אינדוקציה, שמורכבת מסדרה של הוראות וסוגסטיות.

השראה מהירה היא טכניקה שמשתמשת בהנחיות ומועברת בקצת פחות מ-2 דקות. 

ההנחיות מועברות ע״י מהפנט מוסמך או בהיפנוזה עצמית, לאחר הנחייה שהמטופל מקבל מהמהפנט.

סוגי אינדוקציות

למרות שיש סוגים שונים של השראות, 5 הטכניקות הבאות הן הנפוצות ביותר:

השראה ב-4 שלבים

סוג של השראה מהירה ונפוצה שיכולה להיות מיושמת גם להיפנוזה עצמית וגם על מטופלים רבים.

תסריט נפוץ של השיטה:

א. ״כשאתה מוכן, עצום עיניים״.

ב. ״עכשיו השתמש בדמיון. דמיין שהעיניים שלך לא ייפתחו או שהן אפילו מודבקות עצומות״.

ג. ״כשאתה מעמיד פנים שאינך יכול לפקוח עיניים, נסה לפקוח אותן וגלה שקשה לפקוח אותן״.

ד. ״לבסוף, הרפה את העיניים ותן לתחושת רגיעה לעבור בגופך״.

טכניקת קיבוע המבט

עוד שיטת השראה בסיסית שמערבת מבט מקובע בגירוי מסוים, למשל נקודה בתקרה, בקיר, במקור אור או באובייקט כלשהו. כשהמטופל נועץ מבט בנקודה שנקבעה, המטפל מעודד אותו להפוך מודע לכך שעיניו הופכות רפויות ועייפות. המטופל אמור לרצות לסגור את עיניו ולהירגע. תסריט טיפוסי לטכניקה זו:

״שב בנוח בכיסא. בחר נקודה בקיר ומקד בה את עינייך. אל תזיז את המבט מהנקודה הזו, פשוט התמקד במיקום הזה. תן לעצמך להיות שלוו ורפוי, הירגע ככל יכולתך. בהדרגה, תתחיל להרגיש שהעיניים שלך הופכות עייפות והעפעפיים כבדים. אם תרגיש צורך למצמץ, מצמץ ככל שתצטרך. עד מהרה המצמוץ יואט, העפעפיים שלך יהפכו כבדים וירצו להיסגר. כשהעיניים ירצו להיעצם, תן להן להיעצם יותר ויותר חזק ותן לעצמך לשקוע במצב רגוע״.

טכניקת הכבדת הזרוע

בשיטה זו המטופל מרים אחת מזרועותיו אופקית לרצפה ומחזיק את היד אנכית, כך שהוא יכול לראות את גב ידו. להלן תסריט טיפוסי לטכניקה:

״הבט באחת מאצבעות ידך ומקד את המבט כך ששאר האצבעות יצאו מפוקוס. בעודך נועץ מבט באצבע, תבחין שהזרוע שלך הופכת כבדה יותר ויותר ומתחילה להישמט מטה. בעוקבך אחר תנועת האצבע מטה, תבחין בכך שאתה הופך רגוע יותר והעפעפיים שלך מתחילים להיות כבדים. כשהזרוע שלך תהפוך יותר ויותר כבדה היא תגיע בסוף לירך שלך, והעיניים שלך יעצמו". 

טכניקת הרפיה פרוגרסיבית

לעתים משתמשים בשיטת PMR, בעיקר כאשר טכניקה אחרת נכשלה.

שיטה זו שמה את נטל ההשראה על המטופל, שכן היא גופנית לחלוטין בטבעה. להלן תסריט טיפוסי לטכניקה:

״התמקם בנוחות וקח כמה נשימות. כשאתה נושם פנימה והחוצה, תרגיש שאתה הופך רגוע יותר. עם כל נשימה שיוצאת מגופך, תרגיש יותר ויותר רגוע. התרכז בכפות הרגליים ועבור אט-אט במעלה גופך, כשאתה מרגיש שהרפיון מתפשט מעלה דרך גופך״.

דימוי

בטכניקת דימוי, המהפנט מערב יצירה של סצנה בדימיון, בה המטופל מרגיש בטוח ורגוע.

תהליך זה מתחיל לעתים קרובות לפני תחית ההשראה, ע״מ להניח את הבסיס לתמונה או המקום המיוחד.

לרוב, תיאור התמונה ישתנה ככל שההשראה מתקדמת.

להלן תסריט אופייני לדימוי:

״חשוב על מקום שבו היית רוצה להיות. אתה יכול לעצום את עינייך או להשאירן פקוחות. כעת קח כמה נשימות עמוקות ונשוף אותן החוצה לאט. בכל נשימה תרגיש רגוע יותר ותהיה במקום האהוב עליך. אתה תרגיש בנוח ובטוח. ככל שתישאר במקום הזה, כך תהפוך רגוע יותר״. 

העמקת ההיפנוזה

ברגע שהמטופל תחת השראה, המצב ההיפנוטי מוגבר ע״י טכניקות להעמקת ההיפנוזה, מה שיכול לפעמים להגביר את תגובת המטופל.

כיוונים חיצוניים, משך הזמן שהוקצה להיפנוזה והמוטיבציה של המטופל יכולים להשפיע על יעילות ההעמקה.

חלק מהטכניקות שמשמשות להשראה יכולות לשמש גם להגברת עומק ההיפנוזה.

הטכניקות הללו יכולות לכלול תרגול הרפיה פרוגרסיבית, ויזואליזציה, הפוגות של שקט, נשימות וספירה או ספירה שקטה. 

סוגסטיות פוסט-היפנוטיות

פרקטיקה נפוצה היא להציב סוגסטיות פוסט-היפנוטיות לפני סיום ההיפנוזה.

מטרת הסוגסטיות היא להתנגד לבעיות באמצעות התנהגות, לסייע לגמילה מעישון או לעזור להשיג התנהגות רצויה.

דוגמה לסוגסטיה כזו: ״לאחר הטיפול תהפוך פחות מוטרד מעישון סיגריות והתשוקה שלך לניקוטין תיעלם״.

סוגסטיית הגישור היא הזמנה של האדם השרוי בטראנס הפנוטי לחזור לגיל כלשהו דרך חוויה, הרגשה, או מצב קוגניטיבי- מהעבר. ("ועתה, כאשר אתה בהרפיה עמוקה, וכל הגוף נינוח ורגוע, אתה יכול לחזור לנקודה בזמן בה הרגשת/ חווית/ חשבת כמו עכשיו. כאשר אספור עד שלוש אתה עשו למצוא את עצמך שם").

סיום

השיטה הכי נפוצה לסיים היפנוזה היא לספור מ-1 עד 5 או להפך.

תסריט טיפוסי לסיום היפנוזה: ״כאשר אספור מ-5 עד 1, אתה תפקח את עינייך ותהיה ערני מבלי לחוש עייפות״.

לסיכום ,היפנוזה אינה עונה מצד אחד

על הפנטזיות האולטימטיביות של מצבי מודעות משני חיים.

מצד שני, יש לה במקרים רבים יתרונות רבי-ערך

שכנראה אינם מנוצלים היום עד הסוף בהקשר של טיפול נפשי.

אנו לא מטפלים כיום בהיפנוזה

במכון טמיר    

מקורות:

אלון, נ. (2014). מדוע ללמוד היפנוזה גם אם לא תהפנט איש. פסיכולוגיה עברית. אוחזר מתוך https://www.hebpsy.net/articles.asp?id=3121

בונשטיין אודי, היפנוזה: דרכה של הנפש ליצור את הגוף, אוניברסיטת חיפה ו"ידיעות ספרים", 2014.

Azizmohammadi S, Azizmohammadi S. Hypnotherapy in management of delivery pain: a review. Eur J Transl Myol. 2019 Aug 27;29(3):8365. doi: 10.4081/ejtm.2019.8365. PMID: 31579483; PMCID: PMC6767938.

Society of Psychological Hypnosis: https://www.apa.org/about/division/div30

Chen PY, Liu YM, Chen ML. The Effect of Hypnosis on Anxiety in Patients With Cancer: A Meta-Analysis. Worldviews Evid Based Nurs. 2017 Jun;14(3):223-236. doi: 10.1111/wvn.12215. Epub 2017 Mar 7. PMID: 28267893. 

Forrest , J.S. (2017). Therapeutic Hypnosis: Medscape:  https://emedicine.medscape.com/article/1948365-overview

Franch M, Alarcón A, Capafons A. Applications of Hypnosis as an Adjuvant in Oncological Settings: A Systematic Review. Int J Clin Exp Hypn. 2023 Jan 9:1-24. doi: 10.1080/00207144.2022.2160255. Epub ahead of print. PMID: 36622292.

Heidi Jiang, Matthew P. White, Michael D. Greicius, Lynn C. Waelde, David Spiegel, Brain Activity and Functional Connectivity Associated with Hypnosis, Cerebral Cortex, Volume 27, Issue 8, August 2017, Pages 4083–4093, https://doi.org/10.1093/cercor/bhw220

Milling LS. Is high hypnotic suggestibility necessary for successful hypnotic pain intervention? Curr Pain Headache Rep. 2008 Apr;12(2):98-102. doi: 10.1007/s11916-008-0019-0. PMID: 18474188.

Tausk F, Whitmore SE. A pilot study of hypnosis in the treatment of patients with psoriasis. Psychother Psychosom. 1999;68:221-5.

Webb AN, Kukuruzovic RH, Catto-Smith AG, Sawyer SM. Hypnotherapy for treatment of irritable bowel syndrome. Cochrane Database Syst Rev. 2007 Oct 17;(4):CD005110. doi: 10.1002/14651858.CD005110.pub2. PMID: 17943840.

מהי מטא-קוגניציה?

מטא-קוגניציה היא היבט של הקוגניציה ששולט בתהליכים מנטאליים ובחשיבה.  

כלומר, חשיבה על תהליכי חשיבה.  

לכולנו יש חיבור למטא-קוגניציה.

למשל, אם את לא מצליחה לשלוף ולהיזכר בשם של מישהי שפגשת בטיול בחו״ל אבל את כן מרגישה שהשם שלה שמור לך איפשהו בזיכרון, מדובר במצב מטא-קוגניטיבי שנקרא ״אפקט על קצה הלשון״, כשל זמני ביכולת השליפה של מידע מהזיכרון ארוך הטווח. 

אם השם נמצא על קצה הלשון, כלומר מאוחסן בזיכרון, ומשהו מבפנים אומר לך את זה (לצד התסכול המובן…) הרי שמדובר בחשיבה מודעת שעוסקת ביכולת חשיבה - זאת בדיוק מטא-קוגניציה. 

מעבר לכך, באמצעות מטא-קוגניציה תוכלי לשלוף את שמה של המכרה מאוחר יותר, הוא יקפוץ כאילו משום מקום ויועבר לרובד המודע, לעתים קרובות ברגע הכי לא צפוי.

מה זה טיפול מטא-קוגניטיבי (MCT)?

טיפול מטא-קוגניטיבי (MCT) מהווה התפתחות טיפולית עכשווית להבנת הגורמים לבעיות בבריאות הנפש וטיפול באמצעות שיפור השליטה המנטלית. 

הגישה מבוססת על תיאוריה שיושמה תחילה לטיפול בחרדה כללית והורחבה כגישה טיפולית רחבה יותר שמתבססת על ראיות מדעיות ושלל מחקרים.

השיטה פותחה על ידי פרופ׳ אדריאן וולס, פסיכולוג קליני בריטי, כהרחבה של מודל תיאורטי לעיבוד מידע, אותו פיתח יחד עם ג'רלד מתיוס.

המודל נקרא (Self regulatory executive function theory (SREF והוא מתחקה אחר הקשר בין מטא-קוגניציה, תפקודים ניהוליים והפרעות נפשיות.

איך מטא-קוגניציה קשורה לבעיות פסיכולוגיות?

למרות שאנחנו מודעים לחלק מהפעולות המטא-קוגניטיביות, מרבית התהליכים ששולטים בחשיבה ובחוויה המודעת שלנו מתרחשים ברקע. 

אחד המאפיינים של הפרעות פסיכולוגיות, כמו חרדה או דיכאון, הוא שקשה לשלוט בחשיבה, שתורמת להחמרת הבעיה ולשימור של סבל רגשי.

למעשה, מטופלים רבים מדווחים בטיפול פסיכולוגי שהם מרגישים אובדן שליטה מתגבר על המחשבות וההתנהגות שלהם. 

מאפיין חשוב נוסף הוא שהחשיבה והקשב הופכים מקובעים בדפוסים של רומינציות על העצמי ועל הקשר שלו עם מידע מאיים. 

המודל המטא קוגניטיבי להסבר חרדה כללית

על פי המודל המטא קוגניטיבי (Meta Cognitive Model),  אותו פיתח אדריאן וולס, מתמודדים/ות עם הפרעת חרדה כללית (GAD) חווים שני סוגי דאגות:

• 1 type - דאגה בנוגע לאירועים לא קוגניטיביים כמו אירוע חיצוני או סימפטומים גופניים. ברגע שחווים אירוע מעורר חרדה, מופיעות מחשבות חיוביות בנוגע לדאגה. למשל, ״לדאוג זה טוב״ היא מחשבה שכיחה, שיכולה לעזור להרגיש אחראיים ומסוגלים יותר להתמודד עם הסיטואציה. 

• 2 type – זוהי ״דאגה לגבי הדאגה״, דהיינו, מתמודדים אלו מודאגים מעצם היותם מודאגים. הם פוחדים שעודף הדאגה עלול להיות מסוכן עבורה ושהדאגה אינה נשלטת. בכך מהווה דאגה מסוג 2 התפתחות תהליכית של דאגה מסוג 1. הם שמאפיינים אנשים עם GAD לעומת אלה שיש להם דאגה "רגילה" או לא פתולוגית.

דאגה מסוג 2 מתקשרת למגוון אסטרטגיות בלתי יעילות, שתכליתן להימנע מדאגה.

האסטרטגיות הללו מתבטאות בניסיונות בלתי מוצלחים, חוזרים ונשנים, לשלוט בהתנהגות, במחשבות וברגש, תוך מאמץ אקטיבי להפסיק לדאוג.

אבל התוצאה הפוכה לגמרי: 

באופן פרדוקסלי, דווקא הניסיונות לנצח את הדאגה הופכים את חווית הדאגה כדבר נורא ואיום. אותם מאמצים עקרים שמושקעים לשליטה במחשבות, באמצעות הסחה או הדחקה, גורמים לפגיעה בביטחון העצמי ובהפחתת היכולת לשלוט בדאגה.

אם כך, דאגה מסוג 2, או מטא-דאגה (meta-worry), עובדת במכאניזם של פידבק חיובי ומייצרת עלייה מתמדת בסימפטומים החרדתיים. 

המטרה הראשונית של תרפיה מטא-קוגניטיבית עבור הפרעת GAD אינה להפחית את כמות הדאגה, אלא להביא לשינוי בדאגה מסוג 2.

המטפל חושף את המטופל למגוון אסטרטגיות התמודדות חלופיות ויעילות להתמודדות עם הדאגה.

הטיפול מדגיש שינוי של קוגניציות הקשורות להישענות המטופל על הדאגה ככוח חיובי בחייו, כמו גם תפיסות שליליות של הדאגה כבלתי ניתנת לניבוי וחיזוי.

רכיבי טיפול ספציפיים ב-MCT כוללים גיבוש של המקרה, סוציאליזציה, דיון על יכולת השליטה בדאגה, בסכנה שטמונה בדאגה, ובאמונות בחיוביות הדאגה.

הבניית המקרה - או הפורמולציה הטיפולית - כוללת סדרה של שאלות גישוש העוסקות במחשבות שמהוות טריגר לאפיזודת דאגה של המטופל, התגובה לאפיזודה כזו והניסיונות לשלוט או לדכא את הדאגה.

תשובות לשאלות גישוש אלה מאפשרות למטפל להבין את הסיטואציות שמפעילות את הדאגה, כמו גם את האמונות החיוביות והשליליות של המטופל לגבי הדאגה.

הסוציאליזציה יכולה להיות מובנת כרכיב החינוכי של MCT, בה מטופלים מתוודעים למטרות ה-MCT והמטפל מדגיש את החשיבות של שינוי אמונות לגבי דאגנות, בניגוד לצמצום הדאגה עצמה. 

קשיבות מנותקת (Detached mindfulness)

העבודה הטיפולית ב-MCT מתקיימת במקביל ללמידה ותרגול של מיינדפולנס מנותק (Detached mindfulness).

מיומנות זו אינה קשורה למדיטציה, טכניקות קשיבות או התמקדות ברגע הנוכחי.

מיינדפולנס מנותק מתייחס אך ורק לפיתוח מודעות כלפי מחשבות ואירועים קוגניטיביים פנימיים, מבלי להגיב אליהם.

ֿההיבט של הניתוק בתרגול זה מתבטא בשתי דרכים: 

• התנתקות מכל תגובה אקטיבית לאירוע הפנימי הנצפה.

• התנסות באירוע כנפרד מ״העצמי״.

במילים אחרות, המטופל לומד כיצד להיות מודע לעצמי כצופה אובייקטיבי על מחשבות, אבל באותה עת נפרד מהן.

עבור אילו בעיות MCT יעילה?

טיפול מטא-קוגניטיבי פותח כדי להציע דרכים פסיכותרפויטיות ייעודיות להבנה ולטיפול בהפרעות נפשיות, בעיקר הפרעות חרדה, הפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD), הפרעה אובססיבית-קומפולסיבית (OCD), חרדה חברתית, דיכאון קליני וחרדת בריאות.  

עם השנים נמצאו ראיות ליעילות של MCT כפסיכותרפיה שמפחיתה תסמיני חרדה ודיכאון אצל מטופלים עם מחלות לב.  

מחקר מ-2020 מצא כי שיטת MCT יעילה יותר מטיפול CBT כשיטת טיפול בדיכאון וסקירת מחקרים שפורסמה ב-2023 מציעה שהיא יעילה יותר מ-CBT גם כטיפול ב-GAD.

אימון מטה-קוגניטיבי (MCT) נמצא יעיל גם כטיפול בפסיכוזה.

מחקר שפורסם לאחרונה בכתב העת JAMA Psychiatry העלה כי למידה ותרגול של הטלת ספק בהנחות מופרכות, הידועות כהטיות קוגניטיביות, תורמים לשיפור התסמינים אצל מתמודדים עם אפיזודה פסיכוטית (Penney et al, 2022).

ההתערבות המטא-קוגניטיבית נקשרה בהפחתת דלוזיות והלוצינציות ובשיפור הערכה עצמית ותפקוד.

הטיות קוגניטיביות שכיחות אצל אנשים עם פסיכוזה כוללות קפיצה למסקנות, היעדר גמישות חשיבתית לגבי אמונות והנחות וביטחון יתר בשיפוט, שהוא במקרה רבים שגוי.

איריס עצמון, MA, מטפלת בגישה מטא-קוגניטיבית ברחובות, מכון טמיר

מהו Cognitive-Attentional Syndrome (תסמונת CAS)?

לכולנו יש רגעים של הערכה עצמית שלילית, אבל הם בד״כ קצרים וחולפים. הגישה המטא-קוגניטיבית זיהתה דפוס חשיבה ממושך וחזרתי של רגשות והערכה עצמית שליליים וכינתה אותו תסמונת קוגניטיבית-קשבית (CAS).  

דפוס של CAS כולל דאגות, רומינציות, קשב מקובע על איום ואימוץ התנהגויות שהאדם סבור שיש בהן תועלת, אבל הן תורמות לתקיעות מעגלית. 

CAS נשלטת ע״י מטא-קוגניציות וחשוב לטפל בה עם עזרה מקצועית:  

המטופל לומד ומתרגל דרכים אלטרנטיביות לשלוט בקשב ולהתייחס אחרת למחשבות והאמונות השליליות שלו, תוך שינוי אמונות מטא-קוגניטיביות לא מסתגלות.

כתיבה: 

צופית טסלר, MA,

פסיכולוגית בהתמחות קלינית,

מכון טמיר ת״א

עם מומחי מכון טמיר

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

שיחת ייעוץ ממוקדת עם ראש המכון

בזום או פנים אל פנים, 140 ש״ח

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

מקורות:

Callesen, P., Reeves, D., Heal, C. et al. Metacognitive Therapy versus Cognitive Behaviour Therapy in Adults with Major Depression: A Parallel Single-Blind Randomised Trial. Sci Rep 10, 7878 (2020). https://doi.org/10.1038/s41598-020-64577-1

Papageorgiou, C. Metacognitive Theory, Therapy and Techniques: Introduction to the Special Issue. Cogn Ther Res 39, 1–3 (2015). https://doi.org/10.1007/s10608-014-9649-1

Penney D, Sauvé G, Mendelson D, Thibaudeau É, Moritz S, Lepage M. Immediate and Sustained Outcomes and Moderators Associated With Metacognitive Training for Psychosis: A Systematic Review and Meta-analysis. JAMA Psychiatry. Published online March 23, 2022. doi:10.1001/jamapsychiatry.2022.0277 

Rawat A, Sangroula N, Khan A, et al. (May 20, 2023) Comparison of Metacognitive Therapy Versus Cognitive Behavioral Therapy for Generalized Anxiety Disorder: A Meta-Analysis of Randomized Control Trials. Cureus 15(5): e39252. doi:10.7759/cureus.39252

Solem S, Wells A, Kennair LEO, Hagen R, Nordahl H, Hjemdal O. Metacognitive therapy versus cognitive-behavioral therapy in adults with generalized anxiety disorder: A 9-year follow-up study. Brain Behav. 2021 Oct;11(10):e2358. doi: 10.1002/brb3.2358. Epub 2021 Sep 14. PMID: 34520637; PMCID: PMC8553304.

Wells, A. Metacognitive therapy for anxiety and depression. New York: Guilford Press (2009).

Wells, A. (2010). Metacognitive theory and therapy for worry and generalized anxiety disorder: Review and status. Journal of Experimental Psychopathology, 1(1), 133-145. https://doi.org/10.5127/jep.007910