דיסתימיה | ״דיכאון לייט״ | תסמינים, טיפול, מטפלים והמלצות (2024)

 

דיסתימיה

דיכאון מתמשך ומתון - 

תסמינים, גורמים וטיפולים

 

 

מהי דיסתימיה (Dysthymia)?

 

דִּיסְתִימְיָה היא הפרעת דיכאון מתונה או כרונית, שמתייחסת להפרעת מצב רוח בה האדם חווה אפיזודה דיכאונית מתמשכת, או דכדוך מתמשך, אך בניגוד לדיכאון קליני, מידת החומרה שלה מתונה יחסית. 

הדכדוך שחווים הסובלים מהפרעה דיסתימית מוגדר ככרוני ונמשך לרוב מעל לשנתיים.

 

החל מהמהדורה החמישית של מדריך האבחנות הפסיכיאטריות, ה-DSM-5, דיסתימיה זכתה בשם חדש Persistent depressive disorder.  

 

הטיפולים המומלצים הם קוגניטיביים-התנהגותיים מבוססי ראיות וטיפולים פסיכודינמיים, שנכנסים יותר לעומק, לצד טיפול תרופתי במידת הצורך.

 

 

 

כולנו עוברים תקופות קלות יותר ופחות, המלוות בקשיים רגשיים ובמצב רוח ירוד.

אנחנו מתנסים גם במשברים, צפויים או מפתיעים, מנסים להיעזר, לשנס מותניים, ללמוד מזה משהו ולהמשיך הלאה.

 

אבל יש מי שפגיעים יותר מאחרים למצבי רוח ירודים, שכאשר הם מתבטאים כאפיזודות ארוכות המלוות באובדן הנאה, דימוי עצמי נמוך והפרעות בתפקוד התקין -  מעידים על קיומו של דיכאון. 

 

כפי שנקרא בהמשך, קיימות דרכים מגוונות ויעילות לטפל בדיכאון כרוני, קל או מתמשך. 

אין אמנם ריפוי מלא להפרעות דיכאון, אבל מתמודדים/ות עם דיסטימיה טהורה יכולים לחיות חיים מאושרים ומספקים.

 

הסימפטומים יכולים לעלות ולרדת לאורך זמן, אך יצירת מערכת תמיכה מוצקה ופנייה לעזרה מקצועית תעזור בדרך להחלמה.

 

אור, מדובב ב"ריק ומורטי", מספר על ההתמדדות

שלו עם דיסתימיה, מתוך ״בנפשם״, כאן:

 

 

 

מהי השכיחות של דיסתימיה?

 

דיסתימיה היא אחת ההפרעות הנפוצות מבין הפרעות מצב הרוח.

סטטיסטית, היא פוגעת ב--3-6% מהאוכלוסיה, כאשר נשים לוקות בדיסתימיה יותר מגברים. 

סביב 1.3% מהמבוגרים בארה״ב חווים דיסתימיה בשלב כלשהו במהלך החיים.

 

 

ההפרעה מחולקת לשלוש רמות חומרה - 

קשה, בינונית ומתונה:

 

 

 

תסמינים של דיסתימיה

 

• היעדר אנרגיה - רוב הזמן התחושה היא של עייפות קשה, הרגשה שאתה 'גמור', גם אחרי ביצוע פעילות שבימים כתיקונם אינה עד כדי כך מתישה.

• חוסר ריכוז - קושי להתרכז - במיילים, חדשות, עלילה של סרט ובוודאי ספר. 

• חוסר תקווה - תחושת חוסר ישע שגוררת התנהגויות לא יעילות, כמו שימוש בחומרים, שינה מופרזת, אכילת יתר או נסיגה להרגלים שהצלחנו להיפטר מהם כבר בעבר. 

• נרגנות - חוסר סבלנות כלפי אנשים יקרים, כולל נטיה להיפגע יותר ולהיקלע לקונפליקטים במערכות יחסים חשובות, עם בני משפחה ועם חברים קרובים.  

• עודף או חוסר שינה. דיסתימיה מלווה לעיתים קרובות באינסומניה - הפרעת שינה המתבטאת בקשיי הירדמות וקושי לחזור לישון אחרי יקיצה.

• הערכה עצמית ירודה, כולל ביקורת עצמית מופרזת.

• ֿרגשות אשם.

• מחשבות טורדניות ודאגות חזרתיות לגבי העבר וההווה, שכוללות חוסר שליטה ורומניציות. 

• פסימיות - קושי לראות איך יוצאים מהמצוקה הנוכחית וראיית שחורות לגבי העתיד.  

• אובדן הנאה (אנ-הדוניה) - וגם חוסר מוטיבציה לעשות דברים שבדרך כלל אוהבים. 

• התבודדות - נטיה להסתגרות והזנחה של קשרים חברתיים.

 

חשוב לציין כי תחושות דיכאוניות אינן מלמדות תמיד על הפרעת מצב רוח.

לעיתים הן מייצגות שסימפטומים של מצבים רפואיים אחרים, בהם אנמיה, בעיות בבלוטת התריס, מחלת ליים, פרקינסון או סרטן הלבלב, שעלולים ״להתחזות״ לדיכאון.

 

 

 

מהו מהלך ההפרעה הדיסתימית? 

 

האדם המתמודד, וגם אוהביו, מתמודדים עם דפוס מתעתע, תנודתי ואף מבלבל, המאפיין דיכאון כרוני: 

הסובלים מההפרעה יכולים לחוות שבועות של מצב נפשי טוב, ומעת לעת אפילו רגעים של הנאה, אופטימיות ושמחה. 

אולם בדרך כלל מצב הרוח החיובי אינו אורך יותר מימים או שבועות בודדים. 

מאפייני ההפרעה והאופן בו היא מתוארת מזכירים מאוד את התיאור של דיכאון מז׳ורי ומתבטאים בתסמינים מגוונים של דיכאון קליני.

 

 

 

אבחון דיסתימיה

 

אבחון דיסתימיה מחייב תחילה שלילה של בעיות רפואיות אחרות שיכולות להסביר את התסמינים הנפשיים, למשל, תת-פעילות של בלוטת התריס. 

מבחינה אבחונית, אין כיום בדיקת דם, צילום רנטגן או אמצעי רפואי מהימן אחר שמצביע על קיום ההפרעה.

ברוב המקרים מתבסס האבחון על ראיון קליני מובנה עם פסיכיאטר או אבחון פסיכודיאגנוסטי שמועבר ומנותח על ידי פסיכולוג קליני. 

 

 

מה ההבדל בין דיכאון לדיסתימיה?

 

דיכאון קליני ודיסתימיה הן שתי הפרעות דיכאון החולקות תסמינים ושיטות טיפול דומות.

 

ההבדל העיקרי בין השתיים הוא התמשכות התסמינים:

תסמיני דיסתימיה אצל מבוגרים נמשכים לפחות שנתיים, בעוד שמתמודדים עם דיכאון קליני חווים אפיזודות חוזרות של דיכאון עם אינטרוולים של חודשיים לפחות.

 

 

גורמי סיכון 

 

הפרעת דיכאון כרוני מתחילה לעתים קרובות מוקדם, בשנות בילדות, ההתבגרות או הבגרות הצעירה - ונמשכת לאורך זמן.

 

נראה כי גורמים מסוימים מגבירים את הסיכון לפתח הפרעת דיכאון מתמשכת, כולל: 

 

• יש לאדם קרוב משפחה מדרגה ראשונה, כמו הורה או אח/אחות, שאובחן  כסובל מדיכאון קליני או הפרעות דיכאון קשורות.

• היסטוריה של חוויות חיים מטלטלות או מכבידות מאוד מבחינה נפשית, כמו אובדן אדם קרוב או משבר כלכלי.

• מאפייני אישיות המתאפיינים בפסימיות, כמו הערכה עצמית נמוכה, תלות יתר ביקורת עצמית גבוהה, או ציפייה מתמדת שיקרה הגרוע ביותר.

• היסטוריה של הפרעות נפש אחרות, כמו הפרעת אישיות.

 

 

קשר בין דיסתימיה לאובדנות

 

דיסתימיה מתוארת לרוב כדיכאון מתון אך הנתונים מציגים לנו תמונה הרבה יותר מורכבת:

לעיתים קרובות מדובר בהפרעה חמורה שמחייבת פנייה לעזרה מקצועית, שכן דווקא בקרב מתמודדים עם דיכאון מתון, או דיכאון כפול, מחשבות אובדניות מופיעות בשכיחות רבה יותר נוכח תנודות במצב הרוח.

תהליכים קוגניטיביים כאלה הופכים עם הזמן ליותר ויותר שכיחים ותדירים, והנטיה למצבי רוח דיספוריים הולכת וגוברת.

 

  

מהם הטיפולים המומלצים בדיסתימיה?

 

הטיפולים בדיסתימיה כוללים תרופות וטיפול בשיחות. 

 

בחירת הטיפול בדיסתימיה תלויה בחומרת המצב.

רוב המקרים של דיסתימיה מטופלים בעזרת פסיכותרפיה (ייעוץ או שיחה טיפולית עם פסיכולוג, פסיכותרפיסט או מטפל מוסמך אחר).

הטיפול היעיל ביותר בדיסתימיה לעיתים משלב פסיכותרפיה וטיפול תרופתי.

שימוש בכדורים מפחית את התסמינים במהירות רבה יותר כאשר פסיכותרפיה עוזרת למטופלים לרכוש כלים למניעת פיתוח תסמינים חוזרים של ההפרעה בעתיד.

 

מעניין שפסיכותרפיה פחות יעילה לדיכאון דיסתימי בהשוואה להפרעת דיכאון קליני, אולי בגלל עיכוב בטיפול, מוטיבציה נמוכה, מאפיינים ספציפיים המסבכים את הטיפול,  משך הטיפול והיעדר טיפול מודולרי ומותאם אישית. 

 

 

טיפול פסיכולוגי

 

 

טיפול CBT

 

על פי הספרות המקצועית, טיפול קוגניטיבי התנהגותי - cbt בדיסתימיה, לצד פסיכותרפיה בין אישית ואקטיבציה התנהגותית  הם טיפולי הבחירה היעילים ביותר לטיפול בדיכאון קל. 

האתגר הטיפולי הכי חשוב הוא להתמודד עם דפוסי מחשבה שליליים, רומינציות , שיש בכוחן לשמר ולהעצים את מצב הרוח הדיספורי.

עיוותים חשיבתיים כאלה מחוללים מעגלים של עיבוד קוגניטיבי אשר מזינים את עצמם, מסלימים ומחמירים ועלולים להוביל בסופו של דבר לפריצתה של אפיזודה דיכאונית מלאה. 

 

המעגל הכרוני יכול להתחיל במצב רוח ירוד, שבתגובה אליו מתעוררת ביקורת עצמית כמו "הנה אני שוב נופל לזה, אני פשוט בן אדם עלוב", מה שמעיב עוד יותר על מצב הרוח. כשמצב הרוח מחמיר מתעוררות מחשבות מייאשות כמו "זה לעולם לא יגמר" שמדרדרות את מצב הרוח עוד יותר, וכך הלאה.

טיפול CBT בדיסתימיה מתמקד באתגור משותף של המחשבות הבלתי-מסתגלות ובאימוץ דפוסי התנהגות בריאים יותר. אנשים עם דיכאון כרוני מפתחים התנהגויות נמנעות, כגון דחיינות, אשר תורמות לשימור הסימפטומים וגורמי הלחץ.

על כן, בטיפול CBT, המטפל מסייע למטופל לנקוט בגישה אקטיבית של פתרון בעיות והשגת מטרות. המטופלים לומדים כלים פסיכולוגיים שבאמצעותם יוכלו לשפר את חייהם ולהתמודד בצורה יעילה יותר עם מצבי לחץ ומתח.

חשוב גם לציין כי מטופלים המתמודדים עם שילוב בין דיכאון דיסתימי לבין כאבים כרוניים, עשויים להיעזר ב-CBT כמענה מקביל לשתי הבעיות. 

 

 

הפעלה התנהגותית

 

דוגמא עכשווית לטיפול ממשפחת ה-CBT, המאפשר ניהול יעיל של הפרעה דיסטימית, היא אקטיבציה התנהגותית:

ידוע וברור כי מצב רוח שלילי נוטה להשתפר כשאנחנו בפעילות, לכן הרעיון של גישה טיפולית מוכחת זו הוא לתכנן פעילויות שגרתיות, רצויות, חיוביות ומשביעות רצון, כחלק קבוע בלו״ז היומי.

למשל, יזימת קשר עם חברים, פעילות גופנית, יציאה לטבע או השלמת פרויקט בעבודה.

בנוסף, ניתן להשתמש באותן טכניקות להתמודדות עם חרדה או לניהול סטרס.

 

 

טיפול דינמי קצר מועד

 

טיפול פסיכודינמי יעיל במיוחד במקרים של דיכאון כרוני הוא טיפול דינמי קצר מועד. הוא מוגבל בזמן ולרוב ממוקד בקושי ספציפי עימו מתמודד המטופל.

 

מטרת הטיפול היא הקניית כלים להתמודדות עצמאית בפרק זמן קצר יחסית, במעורבות ואקטיביות של המטפל ובחתירה לסוגיות הנפשיות שמעוררות שוב ושוב כאב נפשי. 

 

במהלך טיפול דינמי קצר מועד, אשר מתנהל לרוב על בסיס מפגשים קליניים שבועיים, מתקדם המטופל בשלבים שונים:

בשלב הראשון לרוב יחווה תחושת אופוריה, אופטימיות באשר לסיכוייו "להחלים" מאפיזודת הדיכאון.

עם התקדמות המפגשים הטיפוליים, תחושת האופוריה שוככת ובמקומה צפות דאגות באשר לתחושת המסוגלות של המטופל לפתור את בעיותיו. 

 

 אם הטיפול הפסיכולוגי קצר המועד מתקדם כהלכה, אמור המטופל להיחלץ אט אט מהעמדה הפסיבית המאפיינת אפיזודות דיכאוניות ולנוע באקטיביות לעבר גיוס כוחות ומשאבים נפשיים להתמודדות וליצירת שינוי.

טיפול דינמי קצר מועד בדיכאון אמור לייצר בראש ובראשונה שיפור משמעותי ויציב במצב הרוח, שיהיה עמיד לפרק זמן בלתי מבוטל.

 

הצלחת התהליך ניכרת גם אצל קרוביו של המטופל (ילדים, בני זוג, הורים), שיבחינו די מהר בשינוי המיוחל שהמטופל עבר. 

 

 

טיפול תרופתי

 

אנשים המתמודדים עם דיסתימיה משנים את סגנון החיים שלהם אך הדיכאון אינו חולף.

למרבה המזל, מצבם משתפר באופן משמעותי באמצעות טיפול תרופתי אנטי-דיכאוני (SSRI, SNRI, tricyclics, MAO) .

חלק מאנשי המקצוע ממליצים ליטול את התרופות במשך כשנתיים ולהפחית באופן הדרגתי  את המינון תחת מעקב פסיכיאטרי אדוק.

במידה והמטופל מהסס או מסרב להיעזר בתרופות, מומלץ לנסות תחילה פסיכותרפיה אך אם לא חל שיפור כעבור מספר חודשים יתכן וטיפול תרופתי יהיה הכרחי.

 

 

טיפול עצמי בדיכאון כרוני 

 

ידע רב נצבר לגבי התמודדות מונעת עם דיסתימיה, באמצעות עזרה עצמית וניהול אורח חיים בריא.

 

לפי מה שאנחנו יודעים ממחקרים, חשוב לעסוק בפעילות גופנית, להקפיד על תזונה נכונה ומאוזנת, להימנע מאלכוהול, להתייעץ עם רופא לגבי נטילת תוספי תזונה חסרים, להקדיש זמן לרגיעה והרפיה, להציב מטרות להגברת המוטיבציה, לעסוק בפעילות התנדבותית, לישון בכל לילה 7-9 שעות ולבלות זמן בטיול בחיק הטבע.

 

חשוב לזכור את המחיר הגבוה שבני דורנו משלמים על בדידות והיעדר השתייכות, שתיהן קשורות בדיכאון. 

נראה כי עצם הפעילות המשותפת בקבוצה, בתנאי שהיא חיובית ומקדמת, עשויה להוביל לתחושת חיבור עם אחרים, חיזוק שייכות והפחתת בדידות .למשל, חוקרים שגייסו משתתפים/ות להתכנסויות המוניות, כמו Burning Man (או מידברן אצלנו), גילו כי כחלק מחוויות טרנספורמטיביות שעברו המשתתפים במהלך האירועים הללו, הם דיווחו על יותר התנהגויות פרו-חברתיות ועל התרחבות מוסרית עשירה יותר (Yudkin et al, 2022).

 

 

להתחיל טיפול בדיסתימיה

 

אתם מוזמנים לפנות אלינו לשיחת טלפון להכוונה לטיפול בדיסתימיה, עם מטפל/ת CBT בתל אביב, במסגרת מכון טמיר בעיר,  לטיפול אונליין, או לטיפול עם העמיתים שלנו בכל הארץ.

 

אתם מוזמנים לפנות אלינו לשיחת הכוונה והתאמה אישית של טיפול ומטפל ברחבי הארץ, ניתן לתאם עם המטפלים הקוגניטיביים-התנהגותיים העמיתים שלנו בדיכאון בירושלים, מודיעין, חיפה, כרמיאל והצפון, באר שבע, אשדוד, אשקלון, רמת גן, פתח תקווה, רחובות, ראשון לציון, חולון ובת ים, רעננה וכפר סבא, רמת השרון, הרצליה, נתניה, חדרה ופרדס חנה ובזכרון:

 

 

 

 

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

 

  

שיחת ייעוץ ממוקדת 

עם ראש המכון / מומחה ספציפי- 

בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)

 

 

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

 

 

 

  

 

  

 

 

 

כתיבה:

 

איתן טמיר, MA, ראש המכון 

עם מומחי מכון טמיר

    

 

 

 

מטפלים בדיכאון ודיסתימיה לפי יישובים

 

תל אביב 

ירושלים

באר שבע

חיפה

אשקלון

אשדוד

רחובות נס ציונה

ראשון לציון

מודיעין מכבים רעות

חולון

רמת גן

פתח תקווה

ראש העין

אריאל

קריית אונו

הרצליה

כפר סבא

רעננה

נתניה

חדרה, קיסריה ופרדס חנה

זכרון יעקב

צפון הארץ וכרמיאל

נהריה

 

ובשפות עברית, אנגלית, ערבית ורוסית, פנים אל פנים או אונליין.

 

 

מקורות:

 

טמיר, א׳, (2019). האם אני סובל מדיכאון בתפקוד גבוה? 10 תסמינים לדיכאון תפקודי. אוחזר מתוך אתר פסיכולוגיה עברית: https://www.hebpsy.net/me_article.asp?article=3005

 

Adler, D. A., et al (2015). Improving Work Outcomes of Dysthymia (Persistent Depressive Disorder) in an Employed Population. General Hospital Psychiatry, 37(4), 352–359

 

Blanco, C., Okuda, M., Markowitz, J. C., Liu, S. M., Grant, B. F., & Hasin, D. S. (2010). The epidemiology of chronic major depressive disorder and dysthymic disorder: results from the National Epidemiologic Survey on Alcohol and Related Conditions. The Journal of clinical psychiatry, 71(12), 1645–1656. https://doi.org/10.4088/JCP.09m05663gry

 

Cuijpers P, van Straten A, Schuurmans J, van Oppen P, Hollon SD, Andersson G. Psychotherapy for chronic major depression and dysthymia: A meta-analysis. Clinical Psychology Review. 2010;30:51–62

 

Crane, C., et al. (2008). Mindfulness based cognitive therapy and self-discrepancy in recovered depressed patients with a history of depression and suicidality. Cognitive Therapy and Research, 32, 775-787

  

Fennell, M. J. V. (2004). Depression, low self-esteem and mindfulness. Behviour, Research and Therapy, 42, 1053-1067

 

Ishizaki, J., & Mimura, M. (2011). Dysthymia and Apathy: Diagnosis and Treatment. Depression Research and Treatment, 2011, 893905

 

Klein, D. N. and Santiago, N. J. (2003), Dysthymia and chronic depression: Introduction, classification, risk factors, and course. J. Clin. Psychol., 59: 807-816

 

Patel, R. K., & Rose, G. M. (2023). Persistent Depressive Disorder. In StatPearls. StatPearls Publishing.

   

Teasdale, J. D., Segal, Z. V., Williams, J. M. G. (1995). How does cognitive therapy prevent depressive relapse and why should attentional control (mindfulness) training help?. Behaviour, Research and Therapy, 33(1), 25-39

 

Teasdale, J. D., Segal, Z. V., Williams, J. M. G., Ridgway, V. A., Soulsby, J. M., & Lau, M. A. (2000). Prevention of relapse/ recurrence in major depression by mindfulness-based cognitive therapy. Journal of Consulting and Clinical Psychology, 68(4), 615-623

 

Yudkin, D.A., Prosser, A.M.B., Heller, S.M. et al. Prosocial correlates of transformative experiences at secular multi-day mass gatherings. Nat Commun 13, 2600 (2022). https://doi.org/10.1038/s41467-022-29600-1