מכון טמיר לפסיכותרפיה
טיפול בפחדים,
פוביות וחרדות של ילדים
פחדים, פוביות וחרדות, הם קשיים רגשיים
שכיחים למדי בקרב ילדים ומתבגרים.
מבחינה אבחונית, הפרעות החרדה הנפוצות ביותר
הן הפרעת חרדה מוכללת (GAD), חרדת פרידה / נטישה
ומגוון רחב של פוביות ספציפיות.
במאמר זה נציג סקירה של חרדות בקרב ילדים ולאחר מכן נתמקד בדרכי טיפול,
כלים להורים ותשובה לשאלה חשובה: מתי לפנות עם הילד לעזרה מקצועית?
כתיבה:
עופרה טרוים,
פסיכולוגית קלינית מומחית בתל אביב
בקצרה:
-
ילדים הסובלים מהפרעות חרדה מפגינים פחד ו\או דאגה. הם עשויים לא להכיר בכך שהפחד שלהם אינו הגיוני.
-
הם נוטים לדווח על תלונות סומטיות, כמו כאבי ראש, כאבי בטן, קוצר נשימה, יובש בגרון, כאב באזור החזה ועוד.
-
התנהגויות נמנעות, בכי, עצבנות והתפרצויות זעם, המלווים פעמים רבות הפרעות חרדה בקרב ילדים, יכולים להתפרש בטעות כהתנגדות או מרד, כשלמעשה הם מהווים ביטוי לפחד של הילד או מאמץ להמנע מהגירוי מעורר החרדה בכל מחיר.
-
טיפול פסיכולוגי מדויק וקצר יכול לתת לרוב מענה מצוין לחרדה אצל ילדים.
כולנו, לא רק ילדים, מתמודדים עם פחדים וחרדות ומגיעים עם ילדינו להדרכת הורים ולטיפול CBT עם פסיכולוג ילדים.
בכל גיל, אנו מוצאים את עצמנו מתמודדים מפעם לפעם עם חרדות וחששות, לעיתים עד כדי כך שנעצור ונמנע מלפעול, נמלט או נקפא על מקומנו.
הפחד הוא תחושה טבעית וחיונית, המבטיחה את שלומנו ומשרתת אותנו נאמנה מאות בשנים. לרוב, הפחד מסמן על קיומה של סכנה ובכך מגן עלינו.
אולם, לעיתים מופיע פחד כאשר אין בסביבה כל סכנה ממשית. נסו לחשוב על מערכת אזעקה שמטרתה להגן על הבית מפני פורצים, העלולה להתריע על פריצה גם כאשר היא קולטת משב רוח.
כך גם אנחנו, עשויים לחשוש לפני פגישה חשובה או ראיון, עד כדי כך שננסה להתחמק, למרות שלמעשה לא קיים איום ממשי על שלומנו.
אצל ילדים הדבר אף מורכב יותר, הן בשל הדמיון העשיר המזין את הפחד, והן בשל הקושי בויסות רגשותיהם והתלות בהורה לשם כך.
לפעמים זה נראה לא הגיוני, למשל במקרה של פחד מפרפרים, או פחד מדבורים, אבל חובה עלינו כהורים לתקף, להכיר ולכבד את ההרגשה של הילד.
סליחה על השאלה ילדים, עונה 2:
הפעם, על התמודדות של ילדים עם חרדות:
גילאים שונים בילדות מאופיינים בפחדים שונים, לפי הבשילה המתרחשת בכל שלב והאתגרים העומדים בפני הילד. בגיל תשעה חודשים לערך, מופיעה אצל תינוקות חרדת זרים. אותו התינוק, שעבר ללא קושי מידיה של האם לידי מכר, יגיב כעת ברתיעה ובבכי עז. התינוק חווה את התרחקותו של ההורה כנטישה של ממש, שמזכירה במקורה חרדת נטישה אצל מבוגרים, שכן עדיין לא נטוע בו הביטחון שההורה אכן יחזור. כמו כן, בשלב זה התינוק ער להבדלים ולדקויות, וההיתקלות בפנים לא מוכרות מעוררת פחד. חרדה זו הינה טבעית ונורמלית בהתפתחות התינוק.
ילדים בגיל הגן מגלים לעיתים חרדת פרידה ומתקשים מאוד להתרחק מהוריהם. הילד עשוי לחשוש שמשהו רע יקרה לו בהעדר ההורה, או לחשוש לשלומו של ההורה כאשר הוא בנפרד. בבסיס חרדה זו תמצא לרוב חרדה מהתרחשותו של אסון כלשהו – תאונה, תקיפה, פיגוע – שעלול להביא להעדרו של ההורה ולאובדן ההגנה והטיפול שהוא מעניק. מגיל צעיר ילדים עשויים להראות חרדה חברתית, שהיא למעשה פחד קיצוני ממבוכה והשפלה בסיטואציות חבריות, מה שעלול להוביל לסרבנות ללכת לבית הספר. ילדים אלו ירגישו לרוב שהם אינם מוכשרים או מוצלחים כמו השאר, והפחד כי יביכו את עצמם ויהפכו למושא ללעג משתק אותם. כך, לרוב הם יבחרו בהימנעות מסיטואציות חברתיות, יחששו לדבר בכיתה או בין חברים, ימנעו ממפגשים ופעילויות ואף יסרבו להגיע לבית הספר. חרדות נפוצות אחרות הן חרדות מחושך, פחד מפני המוות, מביקור אצל הרופא, פוביה מבעלי חיים מסוימים, מפגיעה או חבלה ואפילו פחד מבלונים.
נועה רוזן, MSW, פסיכותרפיסטית, טיפול רגשי לילדים ונוער בת״א
כאמור, לחרדה ערך הישרדותי חשוב, אך לעיתים היא עלולה להפוך לגורם מעכב ומטריד, ולפגוע בתפקודו הרגשי והיום יומי של הילד. במקרים אלו טעות היא להניח כי החרדה תחלוף כלעומת שבאה ונחוצה התערבות מקצועית באמצעות טיפול רגשי.
חרדות ופחדים של ילדים לפי גילאים
מה בין פחד לחרדה?
בעוד שפחד הוא תגובה למצב ספציפי, כמו הפחד מפני כישלון במבחן בגרות מתקרב, חרדה היא לרוב כללית יותר ונובעת מפחד שלעתים קרובות אינו רציונלי, למשל, הפחד מכישלון בכל ביצוע עתידי.
יחד, פחד וחרדה מהווים את הבעיה הנפשית הנפוצה ביותר בקרב בני נוער.
כל קבוצת גיל בילדות מאופיינת בחרדות ופוביות שונות. זה טבעי ביחס לשלב ההתפחותי בו מצוי הילד:
גילאי שנתיים עד 4
פחד מרעשים בעוצמה גבוהה, קולות של חיות, חדרי שירותים ואמבטיה, רוחות רפאים, נכים, מוות ולפעמים גם פחד להיות לבד.
גילאי 4 עד 6
פחד מחושך, יכולת לדמיין יצורים מפחידים ורוחות רפאים שעלולים, כביכול, לפגוע בהם, פחד ולחץ בפגישות עם זרים, חרדה לאבד הורה, חרדה מפני מוות של קרוב משפחה וחרדה מפני פציעה אפשרית.
גיל 8
פחד מפני דחייה חברתית, מעבר דירה, המצאות בבית הספר, איחורים וסכנות אישיות.
גילאי 9-10
פחד מפני פרידה או גירושים של ההורים ופחד מפני סכנות, דבר שפעמים רבות מתבטא בפחד מדם או פחד נוכח פציעה.
גילאי 11-12
ילדים רבים בגילאים הללו פוחדים להיחטף. עוד נפוצות בקרבם החרדה להיות לבד או במקום חשוך. בנים בגילאים אלה נוטים לאבד בהדרגה חלק ניכר מפחדיהם.
גיל 13
כל הפחדים הנפוצים אצל ילדים צעירים יותר, ולעתים קרובות אף פחד מגבהים.
גילאי 14-16
בגילאים אלה מדובר בבני נוער בוגרים יותר, אשר לוקחים את הפחדים למקום אחר, למשל פחד חסר בסיס להיות מעורבים בתאונת דרכים, בהתרסקות מטוס או במתקפת טרור, וכן פחד מפני זיהומים, פחד מיחסי מין ופחד לדבר בציבור או מול קהל.
ישנם ילדים בגילאים הצעירים יותר שנוטים לדמיין עצמים דוממים כחיים, דמיון שהופך מצע לפחדים. הם ממשיכים ומדמיינים שהיצור שבדו מסוכן עבורם, ועשויים אף להתנהג ״כמוהו״.
מהן הסיבות לחרדות אצל ילדים?
הגורמים לפוביות וחרדות אצל ילדים עשויים להיות ביולוגיים, משפחתיים וסביבתיים:
-
הגורמים הביולוגיים קשורים למעבירים הבין-עצביים, המשחקים תפקיד חיוני בהעברת המסרים מהמוח ואליו ושולטים ברגשותינו. כאשר נפגעות הרמות של מעבירים בן-עצביים חשובים כמו דופמין וסרוטונין, הדבר עלול לגרום לחרדה.
-
בגזרת הגורמים המשפחתיים או הגנטיים, בדיוק כמו צבע שיער - ילד עשוי לקבל בתורשה נטיה לפחד. זאת ועוד, ילדים מושפעים מהסובבים אותם, ואם אדם בקרבתם חרד או לחוץ, הם ייטו לפתח את אותה תחושה. למשל, אם הורה פוחד מתיקנים, יש סיכוי גדול שגם הילד ייפתח את אותו הפחד.
-
גורמים סביבתיים עלולים גם הם להביא להתפתחות פוביות אצל ילדים, למשל אירוע טראומטי, כאשר אפילו חזרה לבית הספר לאחר חופשה ארוכה עשויה לעורר חרדה.
איך לעזור למתבגרים להפחית חרדות?
ב-5 השנים האחרונות חלה עליה של 15% באבחון הפרעות חרדה בקרב ילדים ובני נוער.
ויש למגמה הזו השלכות: ילדים ובני נוער הסובלים מהפרעות חרדה מצויים גם בסיכון גבוה לפגיעה עצמית, ביקורים בחדר מיון וגם אשפוז בבתי חולים.
תחלואה נלווית
במקרים רבים, הפרעות החרדה אצל ילדים ובני נוער מופיעות יחד עם הפרעות נפשיות אחרות, שמסבכות את התמונה הקלינית. התחלואה הנלווית (קומורבידיות) של הפרעות חרדה אצל ילדים כוללת חפיפה של לא פחות מ- 25% עם הפרעות קשב וריכוז (ADHD).
מחקרים חדשים בתחום הדיכאון והחרדה מראים כי ילדים ובני נוער אשר אובחנו כסובלים מחרדה, כולל פוביות, מצויים בסיכון גבוה לפגיעה עצמית וניסיונות אובדניים.
החוקרים ציינו כי ילדים אשר אובחנו עם הפרעת חרדה, ולא קיבלו טיפול, נמצאו בסיכון גבוה יותר בהשוואה לאוכלוסיה הכללית באשפוזים על רקע נפשי. אלה כוללים פגיעה עצמית, אמירות לגבי כוונות אובדניות או נסיונות אובדניים של ממש. החשיבות הגדולה של הממצאים היא בהרחבת ההבנה לגבי הצורך בהיצע טיפולים גדול יותר ו/או מעגלי התמיכה שמונגשים לילדים ולבני נוער מיד לאחר האבחון, זאת על מנת לאפשר מניעה של החמרת המצב.
במציאות כזו, חשוב שאנחנו כהורים נתאמץ ליזום שיחות עם המתבגרים והמתבגרות שלנו:
לכל ילד ומתבגר, כאמור, ישפחדים וחרדות ספציפיים לכל גיל . למשל, בני נוער חרדים יותר מבעיות כמו שמירה על בטיחותם האישית, מהאפשרות שיאכזבו בהישגים הלימודיים, פחדים ממחלות , חרדות ביצוע בפני קהל, פחדים על רקע לאומי-ביטחוני, לגבי עימותים צבאיים, ורעידות אדמה.
איך לדבר עם ילדים על הקשיים?
-
חשוב לעודד את המתבגר שסובל מחרדה לעשות פעילות גופנית: פעילות גופנית היא אחת הדרכים הטובות ביותר להתמודדות יעילה של בני נוער עם חרדה. מעבר לכך שהפעילות בריאה נפשית ופיזית, היא מאפשרת גם הזמנת חברים לפעילות משותפת: יוגה, ריצה, שחייה, חדר הכושר, הכל מתאים כאן.
-
כוונו את הנער/ה לתחביב שניתן להתמסר אליו - ידוע כי עיסוק בפעילויות מהנות הוא דרך מצוינת להיפטר מחרדה. אתם מכירים את הילד ותוכלו להציע כמה אפשרויות, כמו מוסיקה, מוסיקה, אמנות, תיאטרון, ריקודים, קריאה / כתיבה, בניית מודלים, שחמט / משחקים וכמובן התנדבות למען הקהילה (גיימינג, לצורך בעניין, לא נחשב כתחביב מפחית חרדות...).
-
עיזרו להם לסגל הרגלי שינה שיאפשרו 8-9 שעות בכל לילה. הקשר בין עייפות מתמשכת לחרדה מבוסס דיו.
-
עיזרו למתבגר להבין את הקשר בין התגובות הסומטיות לבין הרגש שהם חווים. ההבנה הזאת בהירו ילדים שונים חווים כאבים שונים ואי נוחות מגוונת בתגובה ללחץ, והכל לגיטימי, זוהי תגובה סבירה אשר קורית גם למבוגרים.
מתי לפנות לטיפול?
מספר סימנים מאותתים לנו על כך שנחוצה התערבות ונבחר פסיכותרפיה או טיפול פסיכולוגי מתאים:
• נסיגה בתפקודו הרגיל של הילד, או פגיעה כלשהיא בתפקוד שהילד כבר רכש בו שליטה
• הילד מראה קשיי התנהגות בגן או בבית הספר
• שינויים בתיאבון, קשיים בשינה
• התפרצויות זעם ובכי
אבחון חרדות אצל ילדים
הדרכים האבחוניות להערכת חרדה אצל ילדים, החל מהגיל הרך ועד גיל ההתבגרות, הן בעיקר באמצעות ראיון אישי עם ההורים והילד, תצפית על משחק של הורה לילד, אבחון פסיכודיאגנוסטי שמציע תמונה מקיפה ועשירה על האישיות, שאלונים לדיווח הורי (כמו שאלון SCARED) ועוד.
האבחון מסייע להעריך את סוג הקושי וחומרתו ולהכתיב כך את הכיוון לטיפול פסיכולוגי מתאים - טיפול רגשי, טיפול CBT לילדים, הדרכת הורים, טיפול דיאדי ועוד.
אבחון של פוביה וחרדה, פחדים שהם מעבר לנורמה, אצל ילדים נעשה רק לאחר בדיקה רפואית ופסיכיאטרית מקיפה.
פוביה היא מצב בו הילד חש פחד עז מפני אובייקט או סיטואציה, אשר נמשך פרק זמן ארוך ואין לו סיבה רציונלית. הפוביות הנפוצות ביותר הן פחד מגבהים, מאינטראקציה חברתית, מדם, מחרקים ומבעלי חיים.
מבוגרים וילדים כאחד סובלים מפוביות, כאשר ישנן פוביות הצצות בילדות ועוברות מעצמן, בעוד שאחרות נשארות גם בבגרות. ילדים, מטבעם, פוחדים מתופעות ומאובייקטים שמבוגרים כבר אינם חוששים מהם.
לעתים פוביות מורכבות לאבחון, ולכן על הורים להיות אחראיים וקשובים ביותר להתנהגויות מופרזות ומוגזמות של הילד, כאלה שעשויות להצביע על חרדה כבר בשלביה המוקדמים ולתת לה מענה, או לפנות לעזרה מקצועית אם הילד אינו מגיב כראוי.
קיימים גם שאלונים אבחוניים להערכת מידת החרדה אצל ילדים, אותם ניתן לערוך באופן עצמי או באבחון אישיותי עם פסיכולוג ילדים.
טיפול נפשי בפחדים וחרדות אצל ילדים ומתבגרים
כיום קיימות שיטות טיפול ממוקדות שהוכיחו את יעילותן בהתמודדות עם חרדה, כמו טיפול משפחתי ספציפי לפחדים אצל ילדים , טיפול במשחק, טיפול רגשי , טיפול התנהגותי וטיפול קוגניטיבי התנהגותי CBT.
המטרה העיקרית של הטיפול בחרדה היא להפחית את הסימפטומים הפיזיים של הילדים ולאתגר את דפוסי ההמנעות ממצבים המעוררים את תסמיני הפחד.
מהו הטיפול היעיל ביותר בחרדות של ילדים?
מחקר נרחב (Walkup, J. T., et al, 2008) השווה את האפקטיביות של טיפולים פסיכולוגיים ופסיכיאטריים לילדים ובני נוער המתמודדים עם חרדות, והעלה תשובות נהירות:
לפי התוצאות, טיפול משולב בו ניתנים יחד טיפול קוגניטיבי התנהגותי לילדים (CBT) יחד עם טיפול תרופתי באמצעות תרופה נוגדת דיכאון (לוסטרל, במקרה זה, שנקראת גם סרטרלין), משיג הפחתה משמעותית יותר בתסמיני החרדה, בהשוואה לכל אחד מהטיפולים בנפרד.
המשתתפים, ילדים ומתבגרים, בגילאים 7-17, אובחנו טרם המחקר כסובלים מהפרעות חרדה.
טיפולי CBT להפחתת חרדה
טיפול התנהגותי קוגניטיבי (CBT) לילדים ולמתבגרים נחשב כיום לשיטת הטיפול הפסיכולוגי היעילה מכולן בהתמודדות עם חרדות ודאגות אצל ילדים.
CBT מתייחס בעצם למשפחה של טיפולים קצרי טווח המתמקדים בהנגשת עשרות מיומנויות התמודדות ספציפיות, התנהגותיות וקוגנטיביות, לילד ולהורים. CBT לילדים הוא בדרך כלל טיפול קצר טווח, בדרך כלל בין 6 ל -20 מפגשים, שמתמקד בהדרכה, לימוד ותרגול מיומנויות ספציפיות לילדים ולהורים, שתעזורנה ללמוד ולתרגל טכניקות וכלים פסיכולוגיים חדשים להתמודדות עם חרדה, תוך שימוש בחשיפה שיטתית והדרגתית למצבים הייחודיים שמעוררים חרדה ובתרגול מתמיד של הכישורים הנלמדים במפגשים וכשיעורי בית.
בני נוער שסובלים מהפרעות חרדה עשויים להרוויח מטיפול קצר, חמישה מפגשים של טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT), שמועברים בבית הספר, כך לפי מחקר חדש שפורסם בכתב העת Journal of the American Academy of Child & Adolescent Psychiatry.
מה ההבדל בין CBT לטיפול רגשי לילדים?
שיטת CBT שונה מגישות טיפול רגשיות בכך שהיא מתמקדת בדרכים בהן מחשבות, רגשות והתנהגויות של ילדים ומתבגרים קשורים ומשפיעים אלה על אלה. כיוון שרגשות, מחשבות והתנהגויות מקושרים כולם, גישות CBT מאפשרות למטפלים להתערב בנקודות שונות במחזור. ההבדל המרכזי בין CBT וגישות טיפול רגשיות הוא בהתמקדות טיפולית בזיהוי הקושי והדרכים האישיות בהן מחשבות, רגשות והתנהגויות של ילדים או מתבגרים קשורים אלה באלה ובהשפעתם ההדדית.
CBT לילדים במבחן המחקר
מחקרים עדכניים מלמדים אותנו כי טיפול התנהגותי-קוגניטיבי נמצא יעיל לטיפול בחרדות גם אצל ילדים צעירים יותר מגיל 8, נתון שהועמד בעבר בספק.
בנוסף, אחת מהווריאציות של CBT נקראת OST, טיפול מהיר ואינטנסיבי בפוביות של ילדים, שגם הוא הראה יעילות מחקרית והתאמה למקרים לא מועטים. טיפול במפגש אחד (OST) פותח ע״י הפסיכולוג השוודי לארס-גורן אוסט. השיטה מתבססת על התערבות קוגניטיבית-התנהגותית שכוללת פעולות חשיפה, שמטרתן לעורר עיוותי חשיבה שתוקפן נבחן בחשיפה. קוגניציות מעוותות נבחנות בזמן אמת באמצעות ניתוח התנהגותי קוגניטיבי שקדם לטיפול בפועל. לדוגמה, אם ילד שחושש מעכבישים מציין שהוא מאמין שהעכביש ירוץ לעברו ויקפוץ לא על היד או על הפנים, ניתן לבדוק מחשבה זו באמצעות פעילויות חשיפה הדרגתית פשוטה. מרבית העכבישים לא נוטים לרוץ אלינו, הם בורחים... האם המחשבה של הילד אושרה? לא - העובדה החדשה אוששה ונלמדה על ידי ״ניסוי״ זה. ניסויים התנהגותיים כאלה נערכים בטיפול חד פעמי שאורך 3 שעות. בדרך כלל משתמש המטפל בלפחות 3 גירויים פוביים שונים, נניח שלושה עכבישים.
כיום OST נחשב לטיפול מבוסס ראיות לטיפול בפוביות של ילדים ומשמש במדינות רבות ובמסגרות קליניות ומחקריות כאחד.
טיפול קבוצתי
למרות שטיפול קבוצתי הוא מדיום בו נעזרים בישראל בעיקר לטיפולים רגשיים או דינמיים, טיפול CBT יכול לשמש היטב בהפחתת חרדות אצל ילדים ובני נוער.
למעשה, מחקר שפורסם לאחרונה בכתב העת JAMA Psychiatry, וסקר 101 מחקרים על טיפול בחרדות בקרב ילדים ומתבגרים, העלה כי טיפול קוגניטיבי-התנהגותי קבוצתי הוא הטיפול הפסיכותרפי היעיל ביותר לטיפול בילדים ומתבגרים עם הפרעות חרדה.
הדרכת הורים
הדרכת הורים עשויה ללמד דרכים יעילות להגיב נכון לחרדת הילד, מה שעשוי להפחית את הסימפטומים.
למשל, הממצאים של תכנית Space מצביעים על כך שטיפולים מבוססי הורות עשויים לספק אסטרטגיית טיפול יעילה נוספת לחרדה אצל ילדים.
טיפולי גוף-נפש
חוקרים מצאו כי טיפולי גוף-נפש, כמו מיינדפולנס ויוגה, עשויים לעזור לטפל בבעיה הרווחת של חרדה בקרב בני נוער. טכניקות של מיינדפולנס משלבות אספקטים של מדיטציה, מודעות לגוף ונשימה, המאפשרות למקד את הקשב בהווה ולהפריד ממחשבות שליליות.
עדויות מהשנים האחרונות תומכות ביישום של תרפיית גוף נפש כאסטרטגיה בעלת סיכון נמוך וחסכונית בניהול חרדה בקרב בני נוער.
תרפיות גוף-נפש כוללות חשיבה חיובית וויסות עצמית, שניהם עוזרים לקדם שליטה עצמית, בריאות פיזית ורווחה נפשית. מחקרים הראו אפקט חיובי של גישת מיינדפולנס בעל הפחתת חרדות ופחדים בקרב ילדים בני נוער עם חרדה, כולל תוכניות לימודיות במסגרת בית ספרית בקרב נוער בסיכון.
יוגה היא אחת התרפיות הפופולריות ביותר של תרפיות גוף-נפש, אשר נמצאה כמחזקת את הגוף והנפש ומפחיתה חרדה. גם יוגה נמצאה במחקרים כבעלת השפעה חיובית במסגרת בית ספרית.
טיפול תרופתי
כפי שראינו במחקר למעלה, במידת הצורך ניתן להיעזר בתרופות SSRI, זאת לאחר מפגש עם נוירולוג או פסיכיאטר מומחה לטיפול בילדים ובני נוער (מעניין שבינתיים FDA אישר לשימוש רק את התרופה ממשפחת ה-SNRI סימבלתה, אך כנראה שהאפשרויות תתרחבנה בעתיד).
ממצאים קצת פסימיים מלמדים אותנו על חשיבותן של בדיקות נפשיות תקופתיות אצל ילדים ומתבגרים הסובלים מהפרעות חרדה: רק 20 אחוזים מהמטופלים יצליחו לשמר בקביעות את תוצאות הטיפול לאורך בזמן (כל הטיפולים, מכל הסוגים).
מפגש הדרכה הורית עם פסיכולוגית קלינית מנוסה בעבודה עם ילדים או מטפלת רגשית מוסמכת יסייע להורים להבין את המצב לאשורו ולבחור במידת הצורך בשיטת ההתערבות המתאימה ביותר.
בואו נדבר על הדברים
החשובים באמת
עם ראש המכון / מומחה ספציפי-
בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)
התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי
(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):
עדכון אחרון:
14 בדצמבר 2023
על טיפול במכון טמיר
מקורות:
קושניר, י. (2012). למה חשוב לטפל בפחדים והפרעות חרדה של ילדים וילדי גן: עקרונות טיפול קוגניטיבי התנהגותי. פסיכולוגיה עברית. אוחזר מתוך https://www.hebpsy.net/articles.asp?id=2872
Davis, T. E., Ollendick, T. H., & Öst, L.-G. (2009). Intensive Treatment of Specific Phobias in Children and Adolescents. Cognitive and Behavioral Practice, 16(3), 294–303
Play-Based Interventions for Childhood Anxieties, Fears, and Phobias. Edited by Athena A. Drewes and Charles E. Schaefer, 2018. Guilford press
Flatt N, King N. Brief psycho-social interventions in the treatment of specific childhood phobias: a controlled trial of a 1-year follow-up. Behav Change. 2010;27:130–153
Minde, K., Roy, J., Bezonsky, R., & Hashemi, A. (2010). The Effectiveness of CBT in 3–7 Year Old Anxious Children: Preliminary Data. Journal of the Canadian Academy of Child and Adolescent Psychiatry, 19(2), 109–115
Ollendick, T. H., Raishevich, N., Davis, T. E., Sirbu, C., & Öst, L.-G. (2010). Specific Phobia in Youth: Phenomenology and Psychological Characteristics. Behavior Therapy, 41(1), 133–141
Strauss, C. C., & Last, C. G. (1993). Social and simple phobias in children. Journal of Anxiety Disorders, 7, 141–152
Walkup, J. T., et al, (2008). Cognitive Behavioral Therapy, Sertraline, or a Combination in Childhood Anxiety. New England Journal of Medicine ; 359:2753-2766
Xinyu Zhou, Yuqing Zhang, Toshiaki A. Furukawa, et al (2018). Different Types and Acceptability of Psychotherapies for Acute Anxiety Disorders in Children and Adolescents - A Network Meta-analysis. JAMA Psychiatry
https://www.goodtherapy.org/learn-about-therapy/issues/fear
https://www.healthline.com/health/behavioral-therapy
https://www.anxioustoddlers.com/worries-by-age/
http://time.com/4806209/anxiety-kids-cognitive-behavioral-therapy/