מכון טמיר לפסיכותרפיה
מי היה אריך פרום?
אריך פרום היה פסיכואנליטיקאי, פסיכולוג חברתי, פילוסוף וסוצוילוג גרמני ממוצא יהודי.
פרום נודע בפיתוח הרעיון לפיו חופש הוא חלק בסיסי מטבע האדם וכי לחברה ולתרבות יש תפקיד משמעותי בהתפתחות הנפשית. בכך קרא תיגר על הפסיכואנליזה של זיגמונד פרויד.
הוא נחשב לאחד הפסיכואנליטיקאים החשובים ביותר במאה ה-20 ועבודתו מזוהה חלקית עם אסכולת פרנקפורט.
חייו האישיים של פרום
פרום היה בן יחיד להורים יהודים אורתודוקסים.
הוא נולד בפרנקפורט ב-1900, ומאוחר יותר יתאר את משפחתו כ״נוירוטית ביותר״.
בגיל 14 הושפע עמוקות מפרוץ מלחמת העולם הראשונה ופיתח עניין גדול בהתנהגות של קבוצות.
ב-1926 נישא לפסיכיאטרית פרידה פרום-רייכמן, המבוגרת ממנו ב-10 שנים והייתה גם הפסיכואנליטיקאית שלו. הקשר לא כל כך הסתייע והשניים התגרשו אחרי 4 שנים.
פרום התחתן שוב ב-1944, הפך לאזרח אמריקאי ונסע למקסיקו בתקווה לטפל במחלתה של אשתו. הוא החל ללמד באוניברסיטה הלאומית העצמאית של מקסיקו ב-1949 והמשיך בעבודתו שם עד 1965. לאחר מות אשתו השניה ב-1952 הקים פרום את המכון המקסיקני לפסיכואנליזה, אותו גם ניהל עד 1976.
הוא התחתן בשלישית ב-1953 ולימד גם במוסדות אחרים, כולל אוניברסיטת מישיגן ואוניברסיטת ניו יורק.
ב-1974 עבר ממקסיקו סיטי למוראלטו שבשווייץ, שם חי עד מותו ב-1980.
דרכו המקצועית
כאדם צעיר וסקרן, פרום החל לחפש תשובות לשאלותיו בכתבי הוגים בני זמנו, כמו זיגמונד פרויד וקארל מרקס, מה שהוביל בהמשך הדרך ליצירת סינתזה תיאורטית ייחודית.
הוא החל ללמוד סוציולוגיה באוניברסיטת היידלברג.
את הדוקטורט חקר וכתב הנחייתו של אלפרד וובר וקיבל את התואר ב-1922, במקביל ללימודי תלמוד אצל מייסד חב״ד.
ב-1924 התקבל כקנדידט לפסיכואנליזה באוניברסיטת פרנקפורט, לפני שעבר לברלין, בה החל לעבוד במכון לפסיכואנליזה.
הוא תרם את חלקו בהקמת המכון הפסיכואנליטי בפרנקפורט, בו הרצה בשנים 1929-1932.
במהלך חייו פרום פיתח ותחזק קריירה עמוסה ופוריה, שכללה משרות הוראה, ניהול קליניקה פרטית ופרסום מאמרים וספרים, שהידוע בהם הוא אמנות האהבה.
לאחר עליית המפלגה הנאצית לשלטון, עבר המכון הפסיכואנליטי הגרמני מברלין לז׳נבה ומאוחר יותר לאוניברסיטת קולומביה בניו יורק.
בארה״ב, לימד בכמה מוסדות אקדמיים, בהם אוניברסיטת ייל ובית הספר החדש למחקר חברתי באוניברסיטת קולומביה.
מה הייתה הביקורת של פרום על פרויד?
בעוד שבתחילת הדרך פרום הושפע מאוד מפרויד, מאוחר יותר חבר לקבוצה תיאורטית שנודעה כניאו-פרוידיאנים, שכללה את קארן הורני, אלפרד אדלר וקארל יונג.
פרום היה ביקורתי כלפי רבים מרעיונותיו של פרויד, בהם תסביך אדיפוס ותיאוריית הליבידו. פרום ניסח מחודש את הצרכים הפסיכולוגיים הבסיסיים של בני אדם - במקום דחף מיני, הציע אחדות ואהבה.
הביקורת של פרום על הפסיכואנליזה הקימה עליו פסיכואנליטיקאים אחרים. הביקורת זו הפכה למרד של ממש ב-1944, כאשר פרום הושעה מהנחיית סטודנטים במכון הפסיכואנליטי של ניו יורק.
״משימתו העיקרית של אדם בחייו
היא להוליד את עצמו,
להפוך למה שהוא באופן פוטנציאלי.
התוצר החשוב ביותר של מאמץ
זה הוא האישיות שלו עצמו.״
אדם לעצמו, 1947, אריך פרום
איך השפיע פרום על הפסיכולוגיה ההומניסטית?
פרום השפיע עמוקות על התפתחות הפסיכולוגיה ההומניסטית.
הוא האמין שהחיים הם סתירה מאחר שבני האדם הם גם חלק מהטבע וגם נבדלים ממנו.
מהקונפליקט הזה, לדידו, עולים צרכים קיומיים בסיסיים, כולל שייכות, יצירתיות, שורשיות, זהות ומסגרת להתמצאות.
פרום גם זכה ב-1966 בפרס הומניסט השנה.
הנה ציטוט מאוחר משלהי הקריירה של פרום:
״רציתי להבין את החוקים המושלים בחיי האינדיבידואל,
ואת חוקי החברה – כלומר, של בני האדם בקיומם החברתי.
ניסיתי לראות את האמת הקבועה
ברעיונותיו של פרויד כנגד אותן הנחות שדרשו רביזיה.
ניסיתי לעשות את אותו הדבר ביחס לתיאוריה של מרקס,
ולבסוף ניסיתי להגיע לסינתזה
שנבעה מההבנה והביקורת של שני ההוגים״
מעבר לאזיקי האשליה, 1962,
אריך פרום
אמנות האהבה
אריך פרום הציג בספרו אמנות האהבה (1956) את האהבה כאמנות, מיומנות הניתנת ללימוד ופיתוח.
את מיומנות האהבה כדאי ללמד תאורטית ולהתאמן עליה מעשית, ממש, כמו כל אומנות אחרת.
פרום דחה את הרעיון לפיה אהבה היא תופעה קסומה ומסתורית.
לדידו, המנוע שלנו הוא אהבה.
בניגוד לפרויד, שראה אהבה כסובלימציה (עידון) של דחף המין, פרום התנגד ואטען שאהבה היא התשובה לבעיית הקיום האנושי.
האהבה יכולה לפתור את המכאובים ולהרוס את המחיצות של ניכור ובדידות בין בני האדם.
מאפייני אהבת אמת לפי פרום
אכפתיות, אחריות, כבוד וידיעת מושא האהבה.
אין בה רכושנות סדיסטית או התמזגות מזוכיסטית בה מאבדים את הגבולות בין האני לאחר, אלא אישור ספונטני של הזולת תוך שמירה על הצביון האישי - שתי נפשות הופכות לאחת ועדיין נשארות שתיים.
איך חיבר פרום בין פסיכולוגיה ליהדות?
הסניטריום הפסיכואנליטי (Therapeutikum), שהקימו פרידה פרום-רייכמן ואריך פרום פעל בשנים 1924-1928 בהיידלברג.
המרכז שילב דבקות במסורת היהודית יחד עם פרקטיקה פסיכואנליטית ופוליטיקה רדיקלית. קהל היעד של ה-Therapeutikum היה יהודים גרמנים שבנו מחדש את זהותם היהודית האורתודוכסית, באינטרגציה עם זרמים אינטלקטואליים ופוליטיים חדשים.
האגודה הבינלאומית ע״ש אריך פרום (International Erich Fromm Society) פועלת כיום במטרה לשמר, לחקור, להעמיק ולהעביר לדורות הבאים את הרעיונות התיאורטיים של אריך פרום, כהמשך ראוי לעבודתו וכהכרה במשמעות הבינלאומית של תרומותיו.
נכתב ע״י מומחי מכון טמיר
עדכון אחרון:
1 באפריל 2022
מספריו של פרום
״מנוס מחופש״ (1941)
״פסיכואנליזה ודת״ (1950)
״החברה השפויה״ (1955)
מקורות:
Funk, R. Important dates in Erich Fromm’s life. The International Erich Fromm Society. Updated 2011.
Paul Lerner, German Jews between Freud, Marx, and Halakha: Frieda Fromm-Reichmann, Erich Fromm, and the Psychoanalysis of Jewish Ritual in 1920s Heidelberg, The Leo Baeck Institute Year Book, Volume 64, Issue 1, 2019, Pages 219–238, https://doi.org/10.1093/leobaeck/ybz008