חלימה צלולה | איך חלומות צלולים עובדים ומה עוד אנחנו יודעים?

 

 

 

מהו חלום צלול (Lucid dream)?

 

חלימה צלולה היא מצב תודעתי בו החולם מודע להיותו שרוי בחלום. 

לרוב, כשאנחנו חולמים, החלום נחווה כמציאות, אך יש מי שיכולים לחלום כשהם מודעים לחלוטין לכך שמדובר במצב מנטלי של חלימה ולעיתים לשלוט בחלק מהעלילה וגם בנוף שמופיע בחלום. 

 

 

מתי התגלתה החלימה הצלולה?

 

נראה שהתיעוד הראשון של חלימה מודעת מצוי כבר במסה ״על החלומות״ שכתב הפילוסוף היווני אריסטו, בה הוא מתאר חלום במצב של צלילות מלאה. 

בעת החדשה, היה זה פסיכיאטר הולנדי בשם פרדריק ואן אדן, שטבע ב-1913 את המונח חלום צלול, תוך שהוא מתעד חלק מחלומותיו. הוא טען שישנם 9 סוגי חלומות מובחנים, למשל חלומות רגילים, סימבוליים וחדים. 

 

 

כמה אנשים חווים חלימה צלולה?

 

היקף התופעה אינו ברור לגמרי, אך מחקרים מלמדים כי בערך מחצית מבני האדם יחוו חלום צלול בשלב זה או אחר בחיים וכ-11% חווים חלום צלול או שניים כל חודש.  

ממחקר שנערך בברזיל, בו תושאלו 3427 נבדקים שגילם הממוצע 25, עלה כי 77% מהם חוו חלום מודע לפחות פעם אחת.

 

לא קיימות עדויות מדעיות לגבי השלכה אסטראלית (Astral Projection), שמתוארת בסידרה.

 

 

מתוך המחברת האדומה

של רוב (Behind Her Eyes):

 

״לצבוט את עצמי

ולהגיד פעם בשעה:

״אני ער״,

להסתכל על הידיים,

לספור את האצבעות,

להסתכל על השעון,

בקיר או על היד,

להביט למרחק,

להביט לאחור 

להישאר רגוע ומרוכז,

לחשוב על דלת״.

 

 

באיזה שלב בשינה ניתן לחלום בצלילות?

 

כמו רוב החלומות, גם חלומות צלולים מתרחשים בד״כ במהלך שנת ה-REM.  

יש מי שחולם חלומות צלולים באופן ספונטני, בעוד אחרים מאמנים את עצמם ומתרגלים חלומות צלולים.  

הנתונים המחקריים המבוססים על מכשירי הדמיה עדיין די מוגבלים, אבל תוצאות ראשוניות מצביעות על כך שאזורים פרה-פרונטליים ופריאטליים מעורבים בחלימה צלולה.

 

  

האם ניתן להשפיע על חלום צלול?

 

המידה בה אדם יכול להשפיע על החלומות שלו משתנה:  

יש מי שפשוט מתעוררים ברגע בו הם קולטים שהם בחלום, אחרים עשויים להשפיע על ההתנהגות שלהם בחלום, על חלקים מעלילת החלום עצמו, על מהלכו וכמו שראינו בסדרה, גם על התפאורה סביב.  

חלימה צלולה היא אפשרות מושכת כדרך לחקור את העולמות הפנימיים שלנו במצב של מודעות חלקית או מלאה ולתרום ליצירתיות ועידוד הדימיון, אבל מעבר לכך יכולים להיות לה גם יישומים תרפויטיים.  

 

אחד ממוקדי המחקר העכשוויים הוא לפתח שיטות לעורר חלומות צלולים.

 

 

כיצד ניתן להיעזר בחלימה צלולה כאמצעי טיפולי?

 

תרגול חלימה צלולה למניעת סיוטים נקרא ״טיפול בחלימה מודעת״, כאשר הרעיון הוא לסייע למטופל לפתח מודעות בזמן אמת, כך שיוכל לשלוט ולווסת את החוויה הרגשית.

היישום העיקרי של חלימה צלולה הוא מתן מענה קליני לסיוטים, בעיקר סיוטים חוזרים שמעוררים התקפי חרדה בשינה. 

יש גם פוטנציאל לסייע גם בטיפול בפוביות, למשל פחד מטיסה או חרדה מזריקת חיסון לקורונה. 

לדוגמה, מחקר עכשווי מציע ראיות לכך שחלום צלול עשוי להיות כלי יעיל להתגברות על פוביות. החוקרים מצאו כי כ-50% מהמשתתפים שהתעמתו עם פחד באמצעות חלום צלול דיווחו על ירידה בפחד לאחר היקיצה. 

 

החלום הוא אזור של פנטזיה.

חלק מהמטופלים יכולים לנכס לעצמם כוחות-על או יכולות מיוחדות במהלך החלום, כך שיוכלו להיאבק באובייקט מאיים, לברוח ע״י תעופה דימיונית או פשוט ללמוד איך להתעורר באופן מודע.  

למשל, כאשר אדם אם מותקף במהלך סיוט, החולם יכול לנסות לדבר עם התוקף ולשאול אותו מדוע הוא מופיע בסיוט או מה נדרש כדי לפתור את הקונפליקט איתו. 

עבור אדם שמתמודד עם פוביה ספציפית עשויה סביבת החלום הצלול לספק הזדמנות ייחודית לטיפול בחשיפה, או במילים אחרות להיחשף באופן הדרגתי למצב או לאובייקט המאיים, בניסיון להתגבר על הפחד.

הרציונל של חשיפה עובד מצוין בטיפול CBT ואפשרי גם במהלך חלום צלול, כאשר המטופל אינו בעולם האמיתי ויכול להרשות לעצמו לחקור בבטחה את החרדה מבלי להרגיש מאוים. 

 

חלימה צלולה יכולה להיות מקבילה גם  לחוויית מציאות מדומה (VR), רק שפה היא נוצרת טבעי, בלי טכנולוגיה...

הצולל המנוסה יכול ״לצאת להרפתקאה״ ולתקשר בדרכים שייתכן ואינן אפשריות בעולם האמיתי. 

 

 

טכניקות לתרגול חלימה צלולה 

 

יש טכניקות רבות עבור אנשים שרוצים להתנסות או לשפר את יכולותיהם בחלימה מודעת. 

 

 

מחקר מ-2017 סקר 3 טכניקות נפוצות:

 

 

בדיקת מציאות 

 

טכניקה שכוללת בדיקה ווידוא – בין אם בחלום ובין אם בעירות - האם האדם מצוי במצב חלימה.

למשל, במהלך היום הוא בודק האם הוא חולם ע״י ניסיון להעביר יד דרך קיר, או לצבוט את עצמו פעם בשעה.

בעוד שהקיר המציאותי יישאר מוצק, בחלום היד תוכל לחצות אותו בקלות. 

 

עוד אפשרות של בדיקת מציאות היא קריאת טקסט.

אם נקרא את אותה שורה שוב ושוב, היא תישאר זהה, בעוד שבחלום אי אפשר לקרוא, לפחות לא בצורה מהימנה. 

כמו רוב ואדל בסידרה, כאשר מבצעים את הניסויים הללו במהלך היום, קל יותר לזכור לבצע אותם בחלום ובכך להשיג צלילות במהלכו.

 

 

טכניקת ״להתעורר בשביל לחזור לישון״

 

טכניקה שדורשת כיוון שעון מעורר כדי שיצלצל 5-6 שעות אחרי שנרדמים.

 ברגע שמתעוררים, צריך לנסות להישאר ערים זמן מה לפני שחוזרים לישון. הטכניקה נועדה להכניס את הישן ב-REM באופן מיידי, שלב השינה בו יש את הסיכוי הגדול ביותר לחלימה צלולה. 

 

  

השראה מנמונית (mnemonic induction)

 

בדומה לתרגול זכירה שיטתית,, טכניקה זו דורשת הרבה תרגול ומוטיבציה.

הרעיון הוא שממש לפני השינה האדם חוזר שוב ושוב על משפטים כמו ״הלילה אשים לב שאני חולם״ כדי ׳לתכנת׳ את עצמו להגיע לחלום צלול (כן, ממש כמו שכתוב במחברת של רוב).

 

גם נטפליקס אירלנד

מציעה הסבר לתופעה ודרכים ללמוד אותה:

 

 

 

יומני חלומות ומדיטיציה

 

נראה שמי שחווים חלימה צלולה בלי מאמץ, הם גם אנשים שאינם מתקשים לזכור את החלומות בקביעות. 

למעשה, המנבא החזק ביותר להתרחשות של חלימה מודעת הוא השאלה האם האדם זוכר או לא זוכר את החלומות הרגילים שלו.

לכן רבים מהמעוניינים לבחון את חלומותיהם במודעות מלאה ינהלו יומן חלימה, בו יתעדו בקביעות את תוכן החלומות בצורה המפורטת ביותר האפשרית. 

 

גם תרגול מדיטציה או מיינדפולנס יכולים לעזור להשגת חלימה צלולה, משום שהם ״מאמנים״ אותנו להיות מודעים יותר לעצמנו ולסביבה ברגע הנוכחי.

הרעיון הוא שיותר מודעות במהלך הערות מגבירה את הסבירות לכך שאדם יבחין שהוא חולם במהלך השינה. 

 

 

מתי חלימה צלולה אינה מומלצת?

 

חלומות צלולים יכולים להיות חוויה מרגשת, יעילה ולרוב בטוחה.

עם זאת, חשוב להבין מהן המוטיבציה והציפיות לפני שמנסים אותה.

 

 

האם חלימה צלולה עלולה להיות מסוכנת או לא בריאה? 

 

ובכן, עניין מטריד אחד, שנפריך מייד, הוא היתקעות בחלום וקושי להתעורר, קצת כמו החשש לגבי היפנוזה או הליכה בשינה.

 

אולי אפשר לשקוע למצב של קומה?

 

במציאות, גם אם ממש נרצה, לא ניתן לישון מעבר למספר מוגבל של שעות עד שמתעוררים.

 

עניין אחר הוא שחלימה צלולה תדרוש מיקוד ומאמץ, באופן שיגרום לכך שהאדם לא יצבור את האנרגיה הנטענת בשינה. 

למעשה, מאמר מ-2019 מביע חשש מכך שחלימה מודעת קבועה עלולה לתרום להפרעות שינה, וידוע כי היא קשורה לעיתים בחוויה של שיתוק בשינה (Vallat and Ruby, 2019).

מומחים אחרים טוענים שאין דיווחים על עייפות במהלך היום או איכות שינה ירודה בעקבות חלימה צלולה, גם לא בקרב מתרגלים קבועים. 

 

מחקר אורך מעניין מתקופת הקורונה מלמד על זינוק בדיווחים לגבי חלימה צלולה במהלך הסגרים בהשוואה לתקופה שאחרי הסגר (Scarpelli et al, 2021).

 

מומלץ שלא לפנות לחלימה מודעת במקרה של אנשים עם הפרעות נפשיות כרוניות. 

לאנשים עם סכיזופרניה, למשל, עלול להופיע קושי בהבחנה בין הלוצינציה לבין אירוע מציאותי, ובמקרים מסוימים חלימה צלולה עלולה להחריף את המצב. 

 

חוקרים שמעלים את השאלה האם עידוד חלימה מודעת עשוי לטשטש את קו הגבול בין מצב התודעה של ערות לבין מצב שינה וקוראים למחקר נוסף סביב שאלת ההשפעה של חלימה צלולה על אוכלוסיות פגיעות נפשית, כולל מי שחווים שחווים דיסוציאציה, וחלימה בלתי מסתגלת בהקיץ בפרט.

 

 

 

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

 

  

שיחת ייעוץ ממוקדת 

עם ראש המכון / מומחה ספציפי- 

בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)

 

 

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

 

 

1

נכתב ע״י מומחי מכון טמיר

 

  

 

 

 

 

מקורות:

 

Aspy, D. J., Delfabbro, P., Proeve, M., & Mohr, P. (2017). Reality testing and the mnemonic induction of lucid dreams: Findings from the national Australian lucid dream induction study. Dreaming, 27(3), 206–231. https://doi.org/10.1037/drm0000059

 

Baird B, Mota-Rolim SA, Dresler M. The cognitive neuroscience of lucid dreaming. Neurosci Biobehav Rev. 2019 May;100:305-323. doi: 10.1016/j.neubiorev.2019.03.008. Epub 2019 Mar 14. PMID: 30880167; PMCID: PMC6451677.

 

Baird, B., Castelnovo, A., Gosseries, O. et al. Frequent lucid dreaming associated with increased functional connectivity between frontopolar cortex and temporoparietal association areas. Sci Rep 8, 17798 (2018). https://doi.org/10.1038/s41598-018-36190-w

 

Deirdre Barrett (2001). The Committee of Sleep: How Artists, Scientists, and Athletes Use Dreams for Creative Problem-Solving—and How You Can, Too. 

 

Mota-Rolim SA, Targino ZH, Souza BC, Blanco W, Araujo JF, Ribeiro S. Dream characteristics in a Brazilian sample: an online survey focusing on lucid dreaming. Front Hum Neurosci. 2013 Dec 10;7:836. doi: 10.3389/fnhum.2013.00836. PMID: 24368900; PMCID: PMC3857923.

 

Scarpelli S, Gorgoni M, Alfonsi V, et al. The impact of the end of COVID confinement on pandemic dreams, as assessed by a weekly sleep diary: a longitudinal investigation in Italy. J Sleep Res. 2021:e13429. doi:10.1111/jsr.13429

 

Soffer-Dudek N. (2020). Are Lucid Dreams Good for Us? Are We Asking the Right Question? A Call for Caution in Lucid Dream Research. Frontiers in neuroscience, 13, 1423. https://doi.org/10.3389/fnins.2019.01423 

 

Vallat, R., & Ruby, P. M. (2019). Is It a Good Idea to Cultivate Lucid Dreaming?. Frontiers in psychology, 10, 2585. https://doi.org/10.3389/fpsyg.2019.02585

 

Zhunusova, Z., Raduga, M., & Shashkov, A. (2022). Overcoming phobias by lucid dreaming. Psychology of Consciousness: Theory, Research, and Practice. Advance online publication. https://doi.org/10.1037/cns0000331