ההתמכרות של נועם לריטלין והטיפול בדרך לגמילה

 

הסטודנט שנפל עמוק לריטלין - תיאור מקרה

 

 

נועם גדל כילד מבריק, גם אם קצת פזור דעת.

מעולם לא אובחן עם הפרעת קשב - אבל כן לדחיין משימות כפייתי ואחד שמתקשה להתרכז במה שלא ממגנט אותו.

 

בתיכון הוא הצליח לשרוד איכשהו אבל עם תחילת לימודי ההנדסה באוניברסיטה, בסמסטר הראשון, הוא נתפס לא מוכן: 

החומר הלימודי דרש פתאום שעות ארוכות של ריכוז, שקדנות, עבודות הצטברו, ונועם מצא את עצמו נכשל בקורס ראשון. הלחץ הלך וגבר.

 

 

ערב אחד, בעודו לומד עם שני חברים לכיתה המאובחנים עם ADHD, הם הציעו לו לנסות כדור ריטלין. "זה יעזור לך להשלים פערים," הבטיחו, "לי זה מציל את התואר".

בחוסר ברירה, נועם בלע חצי כדור. להפתעתו, אחרי 30 דקות המחשבות נרגעו, נהיה flow.  

פעם ראשונה הוא הצליח לקרוא מאמר מתחילתו ועד סופו, בלי לקום פעם אחת.

הלילה התגלה כחלק הכי פורה של היממה - נועם שקע בלמידה עד ששכח מהעולם.

בבוקר, למרות העייפות, היה מבסוט על עצמו: הוא הספיק המון.

 

 

 

תהליך ההתמכרות 

 

מכאן, העניינים התגלגלו מהר.

נועם פנה לרופאת המשפחה וסיפר שהוא מתקשה בלימודים וגם יש לו בעיות קשב מילדות (הוא אולי הפריז קצת בסימפטומים, משכנע גם את עצמו שזה נכון).

הרופאה, בלחץ הזמן, הזינה לו מרשם ל-Ritalin LA (קפסולה לשחרור מושהה).

עכשיו יש כדורים משלו. Legit עם מרשם. הוא החל לקחת אותם לכל מבחן, אחר כך לכל למידת מטלה גדולה, עד שבשלב מסוים מצא את עצמו לוקח כדור כמעט כל יום – גם כשלא הייתה סיבה דחופה. הוא אהב את המיקוד והחדות שהכדור נתן לו אפילו בפעולות היומיומיות, כמו לנקות את הדירה או לסדר ניירות שנערמו.

הוא הרגיש יעיל במיוחד וחסר סבלנות על ימים רגילים, שנראו פתאום "מבוזבזים" אם אין בהם את התזזיתיות המחשמלת של הכדור.

 

 

נועם העלה את המינון במהלך השנה, על דעת עצמו, בלי לשאול ולהתייעץ.

כשהקפסולות בשחרור איטי כבר הפסיקו לתת עבודה הוא מצא את עצמו נרדם, מהרופאה היעילה הוא ביקש לעבור לריטלין רגיל, בתואנה ש"המושהה עושה לו תופעות לוואי".

במהרה גילה את הטריק: ריטלין רגיל משפיע חזק ומהר, וכשההשפעה שלו דועכת - פשוט נוטלים עוד אחד.

בתקופות מבחנים לחוצות נועם הגיע לצריכה של 3-4 כדורים ביום.

 

 

החברים החמיאו על התנופה והחריצות - "איזה אלוף נהיית, כל היום בספרייה!" – וציוניו אכן השתפרו.

 

אבל מאחורי הקלעים, נועם החל לשלם מחיר כבד. הוא איבד 7 ק״ג בתוך חודשים ספורים. לעתים לא אכל יום שלם, מלבד חטיף פה עוגיה שם, פשוט כי לא חש רעב. הוא התחיל לעשן סיגריות בקצב מואץ (ממריצים מעוררים לעתים חשק מוגבר לניקוטין), ולהגביר את צריכת הקפה כדי להעצים את האפקט. בלילות נטולי שינה, היה ניגש לבחינות בבוקר "עם הלשון בחוץ" ונשבע לעצמו שינוח אחר כך – אבל איפה - במקום זה היה נוטל עוד כדור וממשיך לדהור על אדי הדלק האחרונים.

 

במקביל, ההתנהגות של נועם החלה להשתנות. שירה, החברה, אמרה לו שהוא ״כל הזמן עצבני״ או ״מנותק״ וכששאלה אם הכל בסדר הוא התפרץ עליה בתגובה, טען שהיא לא מבינה את עוצמת הסטרס שהוא חווה, ושאולי היא זו שמסיחה את דעתו מהלימודים. ריבים כאלה הפכו לשגרה. שירה חשדה שהוא נוטל חומר כלשהו - היא הבחינה בארון באריזות ריקות רבות של ריטלין. כששאלה אותו על כך בדאגה, סינן: "מה את חוקרת אותי? יש לי הפרעת קשב, זה הטיפול שלי, תרגיעי." באותו ערב הסתגר בחדרו, בלע שני כדורים ונשאר ער עד הבוקר, בוהה באגביות בסרטונים בטיקטוק רק כדי לא להתמודד עם הרגשות שעלו עם שירה.

בשלב מסוים הגיעה נקודה בה ההתעלמות כבר לא החזיקה. תסמיני ההתמכרות לריטלין עלו אל פני השטח. נועם התחיל לחוות דפיקות לב מהירות וחרדה באמצע היום, במיוחד כשפספס את המנה בשעה הקבועה. יום אחד אחרי ששכח לקחת כדור בבוקר, חווה במהלך הרצאה התקף פאניקה – לבו דהר והוא חש שהוא עוד שניה מתעלף. הוא יצא מהאולם רועד, ומיד בחוץ בלע כדור כדי להירגע. האירוע די הבהיל אותו. הוא הבין שגופו מאותת לו כי משהו אינו תקין. "אני חייב להפסיק, זה יוצא פה משליטה", חשב לעצמו.



 

הגמילה

 

כך החל פרק הניסיונות להיגמל.

בחופשת הסמסטר נועם החליט להפסיק לגמרי את השימוש בכדורים. הוא השליך לפח את החפיסה שנשארה ונשבע לעצמו לפתוח דף חדש.

הימים הראשונים היו נסבלים - בעיקר ישן שעות על שעות. אבל כשניסה לחזור לשגרת לימודים בלי ריטלין, חווה הלם מוחלט. כלום לא נכנס. הוא קרא את אותו עמוד 4 פעמים ולא הצליח להתרכז. מצא את עצמו בוהה בקיר, אפוף תסכול.

עבר שבוע, ושום שיפור לא נראה באופק. להיפך, הוא שקע בדיכאון כבד, כאילו המוח שלו סגר את השאלטר. בסוף בחוסר ברירה, פנה שוב לרופאה וביקש מרשם חדש, בתירוץ ש"בחינות הגמר מתקרבות". כך חזר למעגל ההתמכרות, והפעם ביתר שאת - אחרי תקופת הניקיון, חש צורך עז לפצות והגביר את השימוש.

 

 

נועם נכנס לסחרור. ניסיונות הגמילה שלו הסתיימו באותו אין מוצא. פעם אחת החזיק מעמד חודש שלם ללא תרופות, ואז הגיע מועד הגשות - הפחד מכישלון דחף אותו בחזרה לזרועות הסם. בכל "ניקיון" כזה, תסמיני הגמילה הפכו מובהקים: הוא בילה ימים שלמים שקוע במיטתו, דוחה מטלות, פורץ בבכי חסר פשר מרוב תסכול.

ההורים שעד אז לא באמת היו מודעים למתרחש (הוא סיפר להם שהוא "לוקח תרופות לקשב" אבל לא שיתף בהידרדרות מצבו), נחרדו לראות את הבן המוכשר חסר אונים פתאום. "אולי כדאי שתיפגש עם פסיכולוג," הציעה אמו בעדינות, "נראה שאתה שרוי בלחץ נוראי." אבל נועם התכחש למצב, טען שהכל בסדר ושמדובר בעומס זמני בלבד.

 

 

נקודת השפל הגיעה כשנועם נתפס מעתיק בבחינה. באופן אירוני, זה דווקא היא יום שהוא נמנע מנטילת הכדור - כחלק מניסיון נוסף להיגמל לקראת השנה הבאה. הוא הגיע למבחן באפיסת כוחות, מוחו סירב לתפקד, והוא העביר פתקים לחבר שישב בספסל מלפנים. המעשה נצפה, והוא הואשם בהעתקה. אחרי ועדת משמעת מחמירה האוניברסיטה השעתה אותו לסמסטר שלם. זאת הייתה מכה מוחצת: איבד את העוגן של הלימודים, אכזב את ההורים ולראשונה נאלץ להתעמת עם העובדה שיש לו בעיית התמכרות חמורה. "אני מכור לכדורים האלה," הודה בפני עצמו בערב שחור אחד, "הם הרסו לי את החיים".

ההכרה הייתה צעד ראשון לשינוי. בלחץ המשפחה הסכים סוף-סוף לפנות לטיפול. הוא יצר קשר עם המכון והתחיל טיפול בהתמכרות, שם הוצע לו להשתלב בתהליך גמילה וליווי מקצועי. 

נועם עודנו נאבק – זה מסע ארוך. היו מעידות בדרך, רגעי ייאוש ועבודה נפשית מרובה לשקם את הביטחון העצמי בלי התרופה. שירה, שלמרבה הפלא נותרה לצדו חרף כל הבלגן, הצטרפה עמו לכמה מפגשי ייעוץ זוגי כדי ללמוד איך לבנות מחדש את הקשר ולתמוך בו ללא כעס.

 

 

הסיפור של נועם עוד נמשך, אבל נעצור כאן ברגע שהוא מתחיל לצאת מהגהנום האישי שלו ולפסוע החוצה, לאט ובנחישות.

 

הסיפור האישי הזה ממחיש כמה קשה להשתחרר מאחיזת ההתמכרות, גם כשיש מודעות ורצון טוב. זה לא קורה בן לילה, ודורש הרבה עזרה ונכונות.

 

 

 

פרטי המקרה טושטשו היטב

 

 

מומחים מומלצים לטיפול בהתמכרויות

מומחים לטיפול בהתמכרויות - מכון טמיר

עמיר פירני

עמיר פירני

MSW

מכון טמיר תל אביב
אבי יקיר

אבי יקיר

MSW

מכון טמיר תל אביב
איילת בורוכוב

איילת בורוכוב

MSW

מכון טמיר תל אביב
הילה בוצ׳ן

הילה בוצ׳ן

MSW

מכון טמיר נתניה
מרגנית כרמי מדינה

מרגנית כרמי מדינה

MSW

מכון טמיר כפר סבא
יעל אלמוג

יעל אלמוג

MSW

מכון טמיר יהוד
איילת כהן-תדהר

איילת כהן-תדהר

MSW

מכון טמיר הרצליה
מאיה בלום

מאיה בלום

MSW

מכון טמיר באר שבע
צביקה סטולר

צביקה סטולר

MSW

מכון טמיר חיפה
שירה לבנת בן זאב

שירה לבנת בן זאב

MSW

מכון טמיר גבעתיים
ד״ר נועם זילברמן

ד״ר נועם זילברמן

Phd

מכון טמיר תל אביב
דניאל זיסלמן

דניאל זיסלמן

MSW

מכון טמיר כפר סבא
גליה כץ

גליה כץ

MSW

מכון טמיר באר יעקב
ולדי פירר

ולדי פירר

MSW

מכון טמיר גני תקוה
דלית גטניו

דלית גטניו

MSW

מכון טמיר רחובות
בתאל חוסלקר

בתאל חוסלקר

MSW

מכון טמיר תל אביב
אוריין גלעדי

אוריין גלעדי

MSW

מכון טמיר באר יעקב
דרור זבולון

דרור זבולון

MSW

מכון טמיר ראשון לציון
כרמי לחיאני דואק

כרמי לחיאני דואק

MSW

מכון טמיר תל אביב
נועה לאור מצליח

נועה לאור מצליח

MSW

מכון טמיר חדרה
נועם סלפטר

נועם סלפטר

MA

מכון טמיר תל אביב
מירב דנקונה

מירב דנקונה

MA

מכון טמיר תל אביב
”אייל

אייל גינזבורג

MSW

מכון טמיר תל אביב
ד״ר אודי דוד

ד״ר אודי דוד

MSW

תל אביב
הגר

הגר ילוז

MSW

תל אביב
אילנה קאופמן כהן

אילנה קאופמן כהן

MSW

מכון טמיר נתניה
לורה בורס-אזולאי

לורה בורס-אזולאי

MSW

תל אביב
נורית אלנהורן

נורית אלנהורן

MSW

מכון טמיר באר שבע
עינת סוקול

עינת סוקול

MSW

מכון טמיר רחובות
דנה בלקינד

דנה בלקינד

MSW

מכון טמיר פרדס חנה
ד״ר אהרון שבי

ד״ר אהרון שבי

MSW

מכון טמיר גדרה
אורן שפר

אורן שפר

MA

מכון טמיר תל אביב

השאר תגובה

מה דעתך? מוזמנים להגיב!

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:

הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם
חסר שם מלא

מס׳ הטלפון אינו תקין

מה חדש?

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר הוא מוסד מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים ומשרד הבריאות להסמכת פסיכולוגים קליניים

נחלת יצחק 32א׳, תל אביב יפו, 6744824

072-3940004

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר

שעות פעילות:

יום ראשון, 9:00–20:00
יום שני, 9:00–20:00
יום שלישי, 9:00–20:00
יום רביעי, 9:00–20:00
יום חמישי, 9:00–20:00

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר 2025

שיחת ייעוץ