איך בלגן בבית גורם לבלגן רגשי? | ״הבית הפסיכולוגי״

סדר ובלגן בבית

כתיבה: 

צופית טסלר, MA,

פסיכולוגית בהתמחות קלינית,

מכון טמיר ת״א

המילה ״בית״ נמצאת בשימוש נרחב, אך יש לה משמעויות ופרשנויות רבות.

באופן אוניברסלי הבית מספק חוויות, שליליות וחיוביות, המעצבות את חיי הפרט. 

הבית אינו מבנה פיזי בלבד, אלא כולל היבטים פסיכולוגיים – מתקשר למגוון פעילויות וחוויות, משמש מאגר זיכרונות המקשרים בין העבר להווה, ועשוי להוות מרכז של יציבות והמשכיות. כמו כן, הוא מהווה מרחב המספק צרכים פיזיולוגיים ובין־אישיים, ומאפשר תחושות של ביטחון, פרטיות, נוחות וביטוי עצמי.

המושג ״בית פסיכולוגי״ מתבטא בכך שזהותו של האדם קשורה למרחב פיזי מסוים, ונוצר מקום שבו חפצים חומריים משקפים את העצמי. מושג זה מהווה תהליך דינמי שבתוכו האדם יוצר, משנה או משמר סביבה ביתית, המשקפת את תחושת העצמי שלו. 

מאפייני אישיות של האדם משפיעים על האופן שבו הוא מטפח ״בית פסיכולוגי״.

ביטויים אלו של זהות ניכרים גם לאחרים. כך, כאשר נכנסים למרחב של אדם אחר ניתן להסיק על תכונות אישיות שלו.

איך קשר עם הבית שלנו משפיע על חיי הנפש? 

במחקר שערכו רוג'רס והרט בתקופת הקורונה, שבה אנשים מוגבלים בגישתם למקומות עבודה, לבילויים, למוסדות חינוך ועוד, נמצא כי לביתו של האדם יש תפקיד חשוב בחיי היום־יום.

ממצאי המחקר הראו כי התקשרות האדם לביתו מובילה לבריאות נפשית חיובית. התקשרות זו כוללת קשרים רגשיים חיוביים לבית ומילוי צרכים פסיכולוגיים. ואילו, התקשרות שלילית לבית נקשרה לסימפטומים של דיכאון, חרדה ומתח.

ממחקר זה עולה כי התקשרות לבית מונעת מאנשים סימפטומים דיכאוניים וחרדתיים, ויכולה להוביל לתחושת ביטחון ויציבות בתקופות לחוצות. 

בלגן וחוסר ארגון בבית ובנפש

״הבית הפסיכולוגי״ מושפע מסדר ובלגן.

בלגן ועומס בחפצים עשויים לנבוע מתוך רצון לצבור רכוש המשקף זהות עצמית, ולהזכיר לאדם אנשים החשובים לו וחוויות בחייו.

התפיסה לגבי מה נחשב בית מבולגן או מסודר – משתנה מאוד בין אנשים. שמירה על סדר בבית עשויה להיראות טריוויאלית, אך ככל שהמרחב קטן ופריטים הופכים לזולים וקלים לרכישה, כך מצטבר בבית עומס של חפצים, המכבידים יותר ויותר. לכן, הקושי בסידור הופך לקשה אף יותר בתרבות הצריכה.

כאשר נוצר בלגן, הסביבה הופכת להיות מבלבלת וכאוטית, ואנשים רבים נאבקים פיזית ונפשית כדי לארגן את חפציהם. ישנם מגוון גורמים המובילים אנשים מסוימים להיות מבולגנים, לדוגמא, דחיינות המעכבת ארגון, חוסר החלטיות המקשה על פינוי פריטים או חוסר בזמן. 

בלגן בבית נחשב בעייתי כאשר הוא מפריע לתפקוד היום־יומי ומערער תחושת נוחות. שכן,

האדם עלול להתקשות למצוא חפצים, להתעכב בביצוע פעולות, להתקשות לנוע בבטחה ולהימנע משימוש בחללי הבית כמתוכנן.

כך, מרחבים עמוסי חפצים מפריעים לביצוע פעילויות שגרתיות (כמו בישול ושמירת היגיינה) ואף מהווים סיכון בטיחותי. במצבים אלו, האדם עשוי להרגיש שהוא ״נבלע״ מרוב הבלגן בסביבתו ולחוש ״לכוד״, מבחינה פיזית ופסיכולוגית.

חוסר ארגון כרוני 

מהו חוסר ארגון כרוני?

אנשים עם חוסר ארגון כרוני מתקשים לארגן פריטים במרחב הפיזי וחווים ניסיונות כושלים לארגון (Chronic disorganization). המצב יכול להיווצר כתוצאה מגורמים סביבתיים, התפתחותיים, נוירולוגיים או מנטליים. 

המתאפיינים בחוסר ארגון כרוני נוטים להיות קשורים רגשית לאובייקטים, לצבור חפצים שאין בהם צורך ולהתקשות בפינוי פריטים לא הכרחיים – כך נוצר בלגן תמידי. עקב כך, האדם מתקשה למצוא פריטים והסחות הדעת בבית גורמות לביצוע מטלות מבלי לסיימן.

לאנשים אלו יש היסטוריה של חוסר ארגון, איכות חיים מופחתת עקב כך וציפייה לכישלון ארגון עתידי.

הם לעיתים קרובות ספקנים בנוגע ליכולתם לארגן את המרחב ואינם מאמינים במסוגלותם העצמית להצליח להתגבר על חוסר הארגון. כך, הם חוששים לבצע משימות ורואים את ארגון הבית כמטלה מאיימת. 

חוסר הארגון גורם למצוקה, במיוחד כאשר הוא נוכח ביותר מתחום אחד בחיים.

מחקרים קודמים מקשרים חוסר ארגון לאגרנות, הפרעת קשב וריכוז (ADHD), קשיים בניהול זמן ודיכאון.

סימפטומים דיכאוניים יכולים להיגרם בעיקר אם האדם מאמץ אמונה שאינו מסוגל להתגבר על הבעיה ובוחר לנקוט באסטרטגיה הנכשלת בהתמודדות עם הבלגן. 

במקרים קיצוניים, חוסר ארגון מוגזם מעיד על הפרעת אגרנות כפייתית, הכוללת רכישה מתמשכת של חפצים ואי השלכת רכוש (ללא קשר לערך המיוחס) עד שהאדם חש מצוקה, שכן איסוף החפצים עלול להפריע לשימוש בחללי המגורים, ולאיים על בריאותו, בטיחותו ורווחתו של האדם האגרן ושל אלו החיים עימו.

איך בלגן בבית משקף בלגן רגשי?

בלגן לא רק מזהם את הסביבה הביתית, אלא גם את ״הבית הפסיכולוגי״ – סביבתו הרגשית של האדם. הבלגן פוגע באיכות החיים והרווחה הנפשית, משום שגורם לתחושה עצמית כאוטית ולחיים לא מאורגנים. כשדברים לא מונחים במקומם זה עלול לגרום לאי נוחות ולקשיי ריכוז, ולכן עלולה להיווצר פגיעה בפרודוקטיביות ובביצועים.

בתים מבולגנים עשויים להוביל את הדיירים ללחץ, הצפה רגשית, מצב רוח ירוד, דיכאון, חוסר שליטה, עייפות, בלבול, בושה, אשמה ושביעות רצון נמוכה מהחיים. חוסר ארגון עלול להיות לעיתים גם סימפטום של הפרעות פסיכולוגיות ונוירולוגיות. 

לבלגן ישנה גם השפעה שלילית על מערכות יחסים עם אחרים, כדוגמת מתח בין בני המשפחה, סטיגמה שלילית ובידוד חברתי. בלגן של אחד מדיירי הבית יכול לאיים על קשריו עם שאר הדיירים. וכן, כאשר יש לו קשרים רגשיים חזקים לרכוש הביתי ואחרים מנסים לסייע לו לארגן את הבית – זה עלול להיות עבורו טראומטי.

כל אלו יכולים לגרוע מהיתרונות החיוביים שיש ל״בית פסיכולוגי״ ולעורר השפעה שלילית על רווחת האדם. למשל, לגרום לו לתפוס את המקום שבו הוא נמצא כמרחב שאינו בטוח. 

כיצד משפר ארגון הבית את הרווחה הנפשית?

ניתן לקדם את הרווחה הנפשית באמצעות ארגון הבית. התערבויות שעשויות לסייע לכך הן למידת טכניקות לארגון הבית, אימון בניהול זמן מיטבי וטיפול רגשי. כאשר אנשים יוצרים ״בית פסיכולוגי״ עם משמעויות חיוביות, הם עשויים להשיג רווחה נפשית.

לסדר יש השפעה חשובה על הרווחה – כאשר הבית נחווה מסודר, ניתן להתמקד בדברים חשובים, כדוגמת: השגת מטרות, ויסות עצמי וביצועים טובים. וכן, כשחפצים נמצאים במקומם, אנשים מאופיינים במצב רוח חיובי יותר. 

לעיתים קרובות הבית נתפס כחלק בזהות העצמית, המשלב היבטים של רגש, חשיבה והתנהגות.

בהיבט הרגשי, ניתן לקדם רגשות הקשורים ליצירה ולשימור של ״בית פסיכולוגי״, כמו חום, יציבות וביטחון.

בהיבט הקוגניטיבי, האדם יכול לשנות ייחוס משמעויות לגבי הסביבה שבה מתגורר.

בהיבט ההתנהגותי, אפשר לעודד פעולות או השקעת זמן ומאמץ שיסייעו לאדם לבטא את זהותו בסביבתו הביתית. 

השקעה בהיבטים אלו תוכל ליצור תחושת זיקה פסיכולוגית לבית, לקדם ארגון בית המשקף זהות עצמית ולתרום לרווחה. 

מקורות:

Crum, K. P., & Ferrari, J. R. (2019). Toward an understanding of psychological home and clutter with emerging adults: Relationships over relics. North American Journal of Psychology, 21(1), 45-56.‏‏‏‏ ‏

Grossman, S. (2009). Chronic disorganization, self-efficacy, and coping as predictors of depressive symptoms in women. Fordham University.‏

Meagher, B. R., & Cheadle, A. D. (2020). Distant from others, but close to home: The relationship between home attachment and mental health during COVID-19. Journal of Environmental Psychology, 72, 101516.

Rogers, C. J., & Hart, R. (2021). Home and the extended-self: Exploring associations between clutter and wellbeing. Journal of Environmental Psychology, 73, 101553.

Roster, C. A., Ferrari, J. R., & Jurkat, M. P. (2016). The dark side of home: Assessing possession 'clutter'on subjective well-being. Journal of Environmental Psychology, 46, 32-41.