מכון טמיר לפסיכותרפיה
סוגים של הפרעה ביפולרית
הפרעה ביפולרית, שכונתה בעבר מאניה דיפרסיה, היא מצב נפשי שגורם לשינויים קיצוניים במצב הרוח, הכוללים פיקים רגשיים (מאניה או היפומניה) לצד מצבים של שפל וקריסה פסיכולוגית (דיכאון).
ישנם 5 סוגים מובחנים של הפרעה דו-קוטבית. כולם כוללים במידה מסוימת אפיזודות של דיכאון ומאניה.
מאניה דיפרסיה היא הפרעה כרונית, שנכון להיום נמשכת כל החיים.
במצב בו לא מקבלים טיפול, האפיזודות של המאניה והדיכאון עלולות לקרות שוב ושוב.
הרבה מטופלים ממשיכים לחוות סימפטומים גם אחרי הטיפול.
מאניה והיפומאניה הם שני סוגים מובחנים של אפיזודות בהפרעה ביפולרית, אך הן חולקות את אותם תסמינים.
מאניה חמורה יותר מהיפומאניה וגורמת לבעיות בולטות יותר בקריירה ובחיי העבודה, בלימודים וביחסים בין-אישיים.
מאניה עלולה גם לגרום לפגיעה בבוחן המציאות, מצב של מאניה פסיכוטית, ולדרוש אשפוז פסיכיאטרי.
הספקטרום הביפולרי
הספקטרום הדו-קוטבי הוא מונח די חדש ושנוי במחלוקת, שמתייחס לקשת של מצבים נפשיים, הכוללים לא רק הפרעה דו-קוטבית בהגדרתה המסורתית, אלא שילוב עם דיכאון, תנודתיות במצבי הרוח בלי אפיזודות מאניות או היפומאניות, כולל הפרעות שליטה בדחפים, הפרעות חרדה, הפרעות אישיות והפרעות התמכרות.
זו חשיבה מעניינת, אולם צריך לקחת בחשבון שלא כל תסמין נפשי אמור לקבל אבחנה פסיכיאטרית.
נראה אם ולאן זה יתקדם במהדרוה הבאה של ה-DSM.
בינתיים, בואו נבחן את הסוגים של הפרעה דו-קוטבית, כפי שהם מופיעים ב-DSM האחרון:
הפרעה ביפולרית I
כוללת תקופות של אפיזודות חמורות של מצב רוח שנעות ממאניה לדיכאון.
הפרעה דו קוטבית I מוגדרת על ידי פרקים מאניים שנמשכים שבוע לפחות, או על ידי תסמינים מאניים כה חמורים שהמתמודד זקוק לטיפול מיידי בבית החולים.
בדרך כלל, אירועים דיכאוניים מתרחשים אף הם, ונמשכים לרוב שבועיים לפחות.
דוגמא אקטואלית של הפרעה ביפולרית היא המקרה של אליסה לאם, צעירה קנדית בת 21 שנמצאה מתה בתוך מיכל מים במלון ב-LA.
בסידרה שעלתה לא מזמן בנטפליקס מתואר מותה כתוצאה של אפיזודה פסיכוטית, שהופיעה במהלך של ההפרעה הדו-קוטבית עמה התמודדה.
הפרעה ביפולרית II
צורה יותר מתונה של עלייה במצב הרוח עם אפיזודות יותר מתונות של היפומאניה (התרגשות קיצונית שעדיין לא ברמת מאניה), שמתחלפות בתקופות של דיכאון חמור.
מחקר שפורסם באפריל 2021 מלמד כי מטופלים עם הפרעה דו קוטבית II מוקדמת עשויים לחוות הפרעה רגשית עונתית (SAD), זאת בהשוואה לסובלים מהפרעות מצב רוח אחרות.
מה ההבדל בין הפרעה ביפולרית I ל-הפרעה ביפולרית II?
ההבדל העיקרי בין הפרעה דו קוטבית 1 להפרעה דו קוטבית 2 מתבטא בחומרת האפיזודות המאניות שמופיעות בכל אחת משתיהן.
אדם עם הפרעה דו קוטבית 1 יחווה אפיזודה מאנית מלאה ואילו אדם שמתמודד עם הפרעה דו קוטבית 2 יחווה אפיזודה היפומנית בלבד (תקופה פחות חמורה מאפיזודה מאנית מלאה).
ציקלותימיה
הפרעה ציקלותימית מתארת תקופות קצרות של סימפטומים היפומאניים, שמתחלפות בתקופות קצרות של סימפטומים דיכאוניים שאינם נרחבים או ממושכים כמו באפיזודות היפומאניות מלאות או אפיזודות דיכאוניות מלאות.
ציקלותימיה מתחילה בדרך כלל בגיל ההתבגרות, אם כי היא יכולה להתחיל כבר בילדות.
ההפרעה מסווגת ב- DSM-5 כתת-סוג של הפרעה דו קוטבית.
הקריטריונים לציקלותימיה הם תקופות של מצב רוח מוגבר ותסמיני דיכאון במשך לפחות מחצית מהזמן בשנתיים האחרונות אצל מבוגרים ושנה אחת אצל ילדים ובני נוער.
תקופות של מצבי רוח יציבים נמשכות רק חודשיים לכל היותר.
הדומה לסוגים האחרים של הפרעה ביפולרית, גם לציקלוטימיה איו כיום ריפוי מלא, אך קיימים טיפולים שעוזרים לנהל את הסימפטומים.
הפסיכיאטר המטפל מכין יחד עם המטופל תוכנית טיפולית שתכלול ככל הנראה שילוב של תרופות וטיפול בשיחות.
כאשר ציקלוטימיה אינה מטופלת היא יכולה להחמיר.
לפחות מחצית מהסובלים מציקלותימיה יפתחו אפיזודות יותר ויותר קשות של מצבי רוח ואף יאובחנו עם מאניה דיפרסיה.
ציקלותימיה וזוגיות
כיוון שציקלוטימיה מקשה לעיתים קרובות על היכולת לויסות רגשי אצל מי שחווה אותה, היא עלולה להציב אתגרים גם ביחסים בין-אישיים. תקופות היפומניות נוטות להגביר את הסבירות לתגובתיות-יתר של המתמודד עם גירויים שמתרחשים בסביבתם, מה שעלול להגביר מתיחות קיימת בתוך מערכת יחסים זוגית או משפחתית.
טיפול CBT הוא שיטה מבוססת מחקר שמסייעת למתמודדים עם ההפרעה לזהות אמונות והתנהגויות שליליות ולא יעילות ולהחליפן בחדשות. CBT יכול לעזור בזיהוי טריגרים שמעוררים את הסימפטומים, לצד למידה ותרגול של אסטרטגיות פשוטות ויעילות לנהל מתחים נפשיים ולהתמודד עם מצבי מצוקה.
מאפיינים מעורבים
מצב שבו מתרחשים באותו זמן סימפטומים משני קיטובים של מצב רוח במהלך אפיזודות מאניות, היפומאניות או דיכאוניות.
המצב הזה מאופיין באנרגיה גבוהה, חוסר שינה ומחשבות דוהרות.
באותו זמן, האדם יכול להרגיש חוסר תקווה, ייאוש, רגזנות או אובדנות.
איך חרדה משפיעה על הפרעה דו קוטבית?
אפשר להגיד שמידת החרדה גבוהה יותר בהפרעה ביפולרית עם מצבים מעורבים, זאת בהשוואה לאפיזודות טהורות של מאניה או דיכאון.
חרדה יכולה להתבטא ב׳תסמיני חרדה שצפים בחופשיות׳ או הפרעות חרדה נלוות.
המתמודד מצוי במצב של מתח ניכר, חוסר מנוחה וסערה נפשית.
תודעתו מתרוצצת בין מגוון דאגות:
תסריטים של תאונות קשות, תקיפות טראומטיות ותרחישים גרועים אחרים.
המתמודד עם מצבים מעורבים נוטה להתלונן על לחץ נפשי פנימי עצום, שמחמיר את מצבו - לעיתים חרדה מאותתת לנו להימנע ולהיזהר מסכנה, אבל כאן היא עוזרת למתמודד להרגיש חסר פחד, אימפולסיבי, נמשך לריגושים (למשל, דרך שימוש בסמים).
כדי להקל עליה נוטות להופיע התנהגויות של פגיעה עצמית או אפילו ניסיון אובדני.
כאשר אדם מתמודד עם שילוב בין הפרעה ביפולרית וחרדה הוא עלול למצוא שחרדתו משפיעה על התסמינים של הפרעה דו קוטבית לרוב מחמירה אותם:
-
פרקים מאניים ודיכאוניים מעורבים יותר.
-
עלייה בחומרת אפיזודות מצב הרוח.
-
עמידות מוגברת לתרופות.
-
תופעות לוואי של תרופות.
-
מצוקה פסיכולוגית גבוהה יותר.
-
איכות חיים ירודה יותר.
מחזוריות מהירה (Rapid-Cycling)
הפרעה ביפולרית על מחזוריות מהירה מתארת מצב של לפחות 4 אפיזודות מצב רוח בתוך 12 חודשים.
האפיזודות חייבות להימשך לפחות כמה ימים כדי להיחשב אפיזודה נפרדת.
יש אנשים שגם חווים שינויים בקיטוב מגבוה לנמוך או להפך בתוך שבוע אחד, ואפילו באותו יום, מה שאומר שפרופיל הסימפטומים המלא שמגדיר אפיזודות נפרדות ומובחנות לא חייב להיות נוכח (למשל, יכול להיות שהאדם לא יחווה פחות צורך בשינה).
התופעה הזאת נקראת לפעמים מחזוריות ״אולטרה-מהירה״, ויש ויכוח בפסיכיאטריה אם היא מאפיין תקף ומיוסד היטב של הפרעה דו-קוטבית.
דפוס של מחזוריות מהירה יכול לקרות בכל זמן במהלך ההפרעה, למרות שיש חוקרים שמאמינים שהוא יותר נפוץ בנקודות יותר מאוחרות של חיי ההפרעה.
כנראה שלנשים יש סיכוי יותר גבוה מגברים למחזוריות מהירה, ודפוס כזה מגביר את הסיכון לדיכאון חמור וניסיונות אובדניים.
תרופות נוגדות דיכאון יכולות לפעמים להיחשב לטריגרים או לגורם שמאריך מחזוריות מהירה, אבל התיאוריה הזאת שנויה במחלוקת ועדיין צריכה להיחקר.
בואו נדבר על הדברים
החשובים באמת
עם ראש המכון / מומחה ספציפי-
בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)
התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי
(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):
עדכון אחרון:
22 בדצמבר 2023
נכתב ע״י מומחי מכון טמיר
מקורות:
Jain, A., & Mitra, P. (2023, February 20). Bipolar Disorder. In StatPearls [Internet]. Treasure Island (FL): StatPearls Publishing. Available from: https://www.ncbi.nlm.nih.gov/books/NBK558998/
Ott C. A. (2018). Treatment of anxiety disorders in patients with comorbid bipolar disorder. The mental health clinician, 8(6), 256–263. https://doi.org/10.9740/mhc.2018.11.256
Ratheesh, A., Hett, D., Ramain, J., Wong, E., Berk, L., Conus, P., Fristad, M. A., Goldstein, T., Hillegers, M., Jauhar, S., Kessing, L. V., Miklowitz, D. J., Murray, G., Scott, J., Tohen, M., Yatham, L. N., Young, A. H., Berk, M., & Marwaha, S. (2023). A systematic review of interventions in the early course of bipolar disorder I or II: a report of the International Society for Bipolar Disorders Taskforce on early intervention. International journal of bipolar disorders, 11(1), 1. https://doi.org/10.1186/s40345-022-00275-3