BDD | הפרעת גוף דיסמורפית | תסמינים, טיפולים והמלצות

 

 

הפרעת דימוי גוף

דיסמורפית (BDD)

 

מהי הפרעת דימוי גוף דיסמורפית (BDD)?

מה הטיפול הפסיכולוגי המתאים עבורה?

ומה הגורמים לה?

 

 

 

מהי הפרעת גוף דיסמורפית (BDD)?

 

BDD- Body Dysmorphic disorder, הקרויה גם Dysmorphophobia, ובעברית 'הפרעת גוף דיסמורפית', היא הפרעה נפשית פחות מוכרת לציבור הרחב, בהשוואה להפרעות נפשיות אחרות, אך היא שכיחה ביותר ולעתים קרובות קשה ומורכבת לטיפול פסיכולוגי.

 

BDD היא הפרעה שכוללת מחשבות טורדניות אשר מתמקדות בפגמים גופניים שמוצא האדם בעצמו.

המחשבות המטרידות, אותן אובססיות, מובילות להתנהגויות כפייתיות מסוגים שונים ובעיני רבים, משתייכת לקשת ההפרעות המקושרות להפרעה טורדנית כפייתית (OCD) .

 

כמעט כל אדם מתוסכל במידה זו או אחרת מפגמים חיצוניים שהוא משייך לעצמו.

לא רק אתם, גם ידוענים יפי תואר שאנו צורכים באמצעי התקשורת, כולם.

אנשים משתנים במידה בה המראה החיצוני שלהם מפריע להם, במיוחד הדברים שאינם מקבלים ואוהבים בו.

יש תקופות בחיים שמזמנות עיסוק יתר והתמודדות עם ספקות לגבי המראה, כמו משבר גיל ההתבגרות בו בני ובנות נוער מועדים יותר לתסכול מחיצוניותם, או נשים וגברים בני 35-50 שחווים את משבר גיל המעבר . מדובר בתחושה טבעית, שכן איננו מושלמים, אך כמו בכל דבר בחיינו- עיסוק כפייתי בה איננו בריא, ואף מסוכן לנפשנו.

  

 

מסרים מבלבלים לגבי דימוי גוף

 

בחברה המערבית, והחברה הישראלית בתוכה, מתקיימים, במקביל, שני ערכים בסיסיים לגבי דימוי גוף, שסותרים זה את זה וכופים לא מעט בלבול:

האחד מתייחס לחשיבותה של אהבה וקבלה עצמית.

השני - חתירה לשיפור המראה החיצוני.

ברמה ההתנהגותית, הערך השני יישומי הרבה יותר מהראשון.

הוא מקבל חיזוק מתמיד דרך צרכנות בלתי פוסקת של טיפולים גופניים שתכליתם לתרום לדימוי גוף חיובי - ניתוחים וטיפולים קוסמטיים, אימונים במכוני כושר ובריאות, איפור, ביגוד יקר, תכשיטים, תספורות ותעשיית אופנה ענפה שמהתלת בכולנו.

אנשים עם BDD 'קורסים' להתמסרות אינסופית, טוטלית ואובססיבית לאסתטיקה גופנית. הם תולים את יהבם בתיקון 'מגרעות' גופניות, בכל דרך אפשרית. 

  

 

מהם התסמינים השכיחים של BDD?

 

הפרעת דימוי גוף דיסמורפית מתארת מצב בו האדם עסוק באופן כל כך כפייתי בפגמים שאינו מסוגל לקבל בעצמו, עד כדי הימנעות מלהסתכל במראה.

פגמים נפוצים הם שיער, משקל גוף, גובה, עור, מבנה גוף או מבנה פנים.

 

אחד הביטויים הקליניים של ההפרעה מכונה דיסמורפיה של הפנים (Facial dysmorphia), מצב נפשי בו המתמודד/ת סובל מתפיסה העוותת של מראה פניו. זה בדרך כלל כולל תצוגות מעוותות על מראה האף, הסנטר, האוזניים ועוד.

 

ביטוי אחר של BDD הוא דיסמורפיה של שרירים (Muscle dysmorphia), בה מוטרד המטופל לגבי מבנה גוף קטן או צר מדי, או לא מספיק שרירי. למרות שבמקרים רבים גופם תקין ובריא, מתמודדים עם דיסמורפיה שרירית חיים עם דימוי גוף פגוע, מה שעלול להביא אותם לשימוש כפייתי בתוספים להגדלת מסת השריר, חלקם סטראודים לא חוקיים ומסוכנים.

 

חשוב לציין שיש פה דפוס: לאורך החיים, אנשים עם ההפרעה יתעסקו לאורך חייהם עם לא פחות מ- 5 עד 7 איברים שהם רואים כדורשי תיקון בגופם.

במקרים רבים, המחשבות הטורדניות הופכות למעשים, ולעיתים אפילו למטרת חיים בסדר העדיפויות הגבוה ביותר.

הם יתחילו לבדוק, לקרוא ולהתייעץ עם אנשי מקצוע, בעיקר פלסטיקאים או מומחי קוסמטיקה, מתוך מוטיבציה לתקן את הפגמים.

למשל, דיאטות קיצוניות, פעילות גופנית אקסטרימית, פרוצדורות להסרת קעקועים, שימוש יתר בתוספי מזון (כמו אבקות חלבון) וניתוחים פלסטיים, מתוך תקווה שיטשטשו מעט את הפגם שמוצאים בעצמם.

 

המתמודדים  עם BDD לעתים קרובות ניסיון או מחשבות טורדניות לגבי העיסוק של אחרים במראהם, ובמקרים מסוימים מופיעות גגם מחשבות שווא (דלוזיות), בהתאם לחומרת ההפרעה ומידת התובנה.

הם מוצפים לאורך מרבית שעות היום בדימויים מנטליים ובמחשבות חודרניות על היותם מכוערים או פגומים, ומוטרדים באופן שגרתי בחוויה לא רצונית שהיא, פולשנית ובלתי נשלטת המלווה ברגשות עמוקים של בושה.  

הסובלים מההפרעה נוטים להסתירה, בעיקר בגלל שהסביבה הקרובה מביעה פעם אחר פעם תמיהה לגבי תפיסתם העצמית.

האמת, מבחינת אנשים עם BDD, פשוט נחסכת מהם על ידי אנשים קרובים מתוך רצון לא לפגוע בהם:

אבל המציאות היא שלמתמודדים יש נטיה להגזים 'בפראות' לגבי הערכת הפגמים - הם משוכנעים לגמרי שהם שקופים וגלויים לכל אדם שמתבונן ושהפגם בולט מיידית בעיניו של האחר. בפועל, מדובר לרוב בפגמים זניחים או תלויי העדפה אישית שאחרים ממש לא מייחסים אליהם חשיבות ולעיתים קרובות כלל אינם מודעים אליהם.

  

 

האובססיה על דימוי הגוף

 

המחשבות הטורדניות של המתמודדים עם BDD מקשות על האדם לשמור על שגרת חייו, להתעסק בעיקר ולא בטפל, לקדם את חייו וליהנות מהם.

רבים הסובלים מההפרעה מתקשים ליצור מערכות יחסים זוגיות כיוון וסובלים מדימוי עצמי כה ירוד וטורדני באשר לחזותם, ובטוחים שפגמיהם הם כל מה שסביבתם רואה בהם.

 

המחשבות הגופניות הטורדניות יוצרות תסכול, מה שעלול להוביל לדיכאון , חרדה , תובנה נמוכה, התבודדות, שילוב (קומורבידיות) עם הפרעות אכילה , פוביות, הפרעה טורדנית-כפייתית, אנורקסיה, דלוזיות , שנאה עצמית, נטיה להתנהגות אלימה כלפי צוותים רפואיים במהלך טיפול פלסטי או קוסמטי ובמקרים מסוימים גם כוונות וניסיונות התאבדות של ממש.

 

הנה נתוני מחקר אפידיולוגי על ההפרעות השכיחות ביותר שמופיעות בתחלואה נלווית עם הפרעת גוף דיסמורפית (Harvill, 2017):

 

  

מדובר בהתנהגות מתמכרת מסוכנת, המסבה לאדם סבל רב ואינה מאפשרת לו לחיות חיים נורמטיביים ובריאים.

אחת המורכבויות בהפרעה הוא הקושי בזיהוי מהיר שלה, גם על ידי פסיכולוגים קליניים מנוסים ומומחים.

 

כאמור, התעסקות מעט מוגזמת במראה החיצוני מאפיינת רבים, בעיקר בני נוער, ולכן אינה מפתיעה את ההורים והסביבה הקרובה.

קשה להורים ולאנשי מקצוע לזהות מתי נחצה הגבול בין מטרד נורמטיבי לבין מטרד אובססיבי.

 

יתר על כן, רבות מההתנהגויות התנסות בדיאטות קיצוניות שונות, בפעילות גופנית קיצונית, ואף לעבור ניתוחים פלסטיים, להזריק חומצה היאלורונית בשפתיים או לעשות קעקועים, מאפיינים צעירים נורמטיביים רבים ואינם מפתיעים אף אחד.

כל אלה, בשילוב עם היות ההפרעה מוכרת למעטים בלבד, הופכים את האבחון שלה לאתגר מורכב וחמקמק.

 

 

 

אבחון BDD

 

הפרעת גוף דיסמורפית מאתגרת לאבחון, כיוון שמטופלים רבים חווים בושה עמוקה, שכדי להימנע ממנה הם זהירים למדי לגבי חשיפת הסימפטומים.

בנוסף לבושה, קיים חשש כי הספקות לגבי תפיסת הגוף ייראו טריוויאליים בעיניי המאבחן, או אפילו דימיוניים.

בגלל הסיבות הללו, האבחנה עלולה להתפספס בקלות. אם המאבחן אינו שואל ספציפית על BDD, 

 

למה הפספוס הזה בעייתי?

כי מתן אבחנה שגויה מוביל לטיפול לא מתאים. טיפול כזה יכול לגלוש בקלות לעיבוד בעיות פריפראליות ביחס להפרעה, בעיקר בתסמינים של OCD, הפרעת אכילה או דיכאון.

 

 

האם אני סובל/ת מ-BDD?

 

ניתן להעריך BDD באמצעות כמה שאלות המשקפות את הקריטריונים האבחוניים של ההפרעה ב-DSM:

 

• האם אתה מוטרד מאוד לגבי המראה שלך בדרך כלשהי? (או: האם אתה לא מרוצה מאיך שאתה נראה?)

• אם אתה מוטרד, פרט מה מטריד אותך?

• האם דאגה זו מעסיקה אותך? כלומר, האם אתה חושב עליה הרבה ומייחל שיכולת לחשוב עליה פחות?

• כמה זמן אתה משקיע במחשבה על -  (כאן הכנס את אזור/י הגוף בהם הדאגה ממוקדת)?

• איזו השפעה הייתה לעיסוק המוגבר במראה החיצוני שלך על חייך?

• האם היא השפיעה משמעותית על החיי החברתיים שלך -  בלימודים, בעבודה, בפעילויות אחרות או בהיבטים אחרים של חייך?

• האם הדאגה גרמה למצוקה ניכרת?

• האם היא השפיעה על המשפחה שלך או על חברים?

 

 

יש להדגיש את חשיבות ההבחנה בין BDD לבין דאגות נורמטיביות לגבי מראה, אשר אינן מתאימות לאבחנה. 

כדי ש-BDD יאובחן, העיסוק בפגם במראה חייב לגרום למצוקה קלינית משמעותית או לפגיעה בתפקוד. 

 

פרופ' Katharine A Phillips, מתוך קונצנזוס המומחים האירופי על BDD, נובמבר 2023

 

 

שאלונים להערכת BDD

 

קיימים מספר שאלונים מהימנים ותקפים להערכת ההפרעה. 

 

הנה כמה מהם:

 

שם הכלי	מטרה	הגדרה	הערות
שאלון BDDQ	הערכת BDD בהקשר דרמטולוגי	קוסמטיקה / דרמטולוגיה	טיפולי עור
שאלון BDDQ-AS	סריקת BDD למועמדים לניתוח אסתטי	קוסמטיקה / ניתוח	נתפר לניתוח כירורגי
שאלון COPS	סריקת BDD לטיפול קוסמטי	טיפולים קוסמטיים	כללי לטיפולים קוסמטיים
שאלון BDSS	הערכת תסמינים וחומרה	כללי / קוסמטיקה	מדידת חומרה לאורך זמן

 

 

עקב השיעור הגבוה של דיכאון ואובדנות בקרב הלוקים בהפרעה, חשוב מאוד לשים לב לכל סימן בהופעה ובהתנהגות המטופל, בעיקר לכל מה שיכול לרמז על דיכאון, חרדה חברתית, התקפי חרדה, הפרעות אכילה, הפרעה אובססיבית-קומפולסיבית, הפרעת חיטוט בעור, רעיונות אובדניים או שימוש בחומרים ממכרים, וכן לכל סימן שיכול להצביע על כך שהמטופל ״מרותק״ לביתו מרצון. 

 

 

קשר בין BDD לאנורקסיה

 

הפרעת גוף דיסמורפית ואנורקסיה חולקות מאפיינים דומים: 

 

• חוסר שביעות רצון מדימוי הגוף.

• דלוזיות בעלות תובנה מועטה כלפי תפיסת הגוף המעוותת.

• קומורבידיות גבוהה יותר מאשר עם בולימיה.

• פריצת ההפרעות: אנורקסיה פורצת בגיל ההתבגרות (ממוצע 16.6-18.7), BDD פורצת, בממוצע, בגיל  15.  האבחנה ניתנת בממוצע רק כ-15 שנה לאחר ההתפרצות. 

• מהלך ההפרעות: באנורקסיה, מהלך המחלה הוא כרוני עם שיעורי תמותה גבוהים (5.6% בעשור). גם ב-BDD מהלך מחלה כרוני, עם זמן מחלה ממוצע של 14-18 שנה. 

 

 

קו-מורבידיות

 

בשתי ההפרעות ניכרת קו-מורבידיות (תחלואה נלווית) שפוגעת בתפקוד.

ב-BDD קיימים שיעורים גבוהים יותר של כוונות ונסיונות התאבדות, נתון מוכר גם באנורקסיה.

 

אנורקסיה מופיעה בעיקר יחד עם דיכאון, חרדה, OCD, הפרעות שימוש בחומרים והפרעות אישיות  (בעיקר מאשכול C – נמנעים, תלותיים ואובסיסיביים)

בדומה לאנורקסיה, BDD נוטה להופיע לצד דיכאון קליני, חרדה חברתית, OCD הפרעות שימוש בחומרים והפרעות אישיות, גם הן בעיקר מאשכול C.

 

  

מהי הפרעת גוף דיסמורפית של האחר (BDDBP)?

 

תת-סוג זה של הפרעת גוף דיסמורפית, BDDBP , מתאפיין בעיסוק מוגבר בעיוותי גוף של אדם אחר, מעל שעה ביום.

העיסוק המוגבר מתאפיין במצוקה מוגברת הפוגעת בתפקוד היומיומי.

על פי רוב, האדם שלגביו מודאגים הוא בן משפחה. חלק מן הדאגה והמצוקה נובעת מהאחריות של המתמודד לאחריות שלו לפגם הגופני.

מרבית המתמודדים עם ההפרעה עסוקים במראה החיצוני של עד חמישה אנשים. הפגמים בהם הם עסוקים הינם סימני הזדקנות (קמטים, שיער מאפיר או מקריח), פצעי גוף (אדמומיות, אקנה או חטטים) או פגמים בגבות או בשיניים.

 

 

אסטרטגיות המנעות ב-BDD

 

מעבר לניתוחים קוסמטיים (שנדון בהם תיכף), המתמודדים עם BDD נוטים לסגל לעצמם אסטרטגיות המנעות, במטרה לא להיפגש ברגשות שמעוררת בהם החשיפה הגופנית בעיני אחרים.

 

התנהגויות נמנעות ומגוננות מיועדות להסוואה פיזית קפדנית של האיברים אותם הם חווים כדוחים:

 

• שימוש מופרז באיפור.

• חיטוט בעור - כאשר החוויה היא של פגימות פנית (חיטוט כפייתי בעור עשוי לבטא גם דרמטילומניה, שמקורה קושי אובססיבי לשלוט בדחפים).

• עמידה בתנוחת גוף מסוימת.

• הכנסת הבטן.

• המנעות מצילומי פרופיל, או הקפדה על הצגת אחד בלבד של הפנים.

• המנעות, מלאה או חלקית, ממבט במראה.

• שיזוף מופרז.

• הצבת הידיים כחוצץ מפני האיבר "הפגום".

• הסטת תשומת הלב באמצעות תכשיט או קעקוע.

• הסתרת איברי פנים באמצעות שיער והסתרה באמצעות ביגוד מטשטש.

• המנעות בין-אישית - המנעות מאירועים חברתיים (שמגיעה לעיתים לרמה שמאפיינת פוביה חברתית), המנעות מקיום יחסי-מין, או דרישה לקיימם בחושך מלא.

• התנהגות מאשרת - שניתן לראותה במקביל גם כטקס קומפולסיבי: הם בוהים לעיתים קרובות במראה, כדי לוודא שהדימוי שקיים בראשם זהה לזה שבראי, כדי לבחון האם חל שינוי מאז הבדיקה האחרונה או בכדי לקבל אישור מאחרים על הבעיה עמה הם מתמודדים (הכחשת הבעיה על ידי האחר עשויה לעורר בהם כעס ניכר).

• השוואה חברתית - השוואה בין הופעתם לבין הופעה של אחרים - השוואת איברים בעייתיים בגופם לבין אותם איברים אצל אחרים, בדרך כלל באותו גיל, או השוואת איברים עם תמונות של ידוענים.

בכל הקשור להפרעת-גוף דיסמופרית המערבת ביקורת-עצמית כלפי דימוי הגוף, סביר שתופענה התנהגויות המאפיינות הפרעות אכילה: הם עשויים לאמץ תכנית אימונים מוגזמת, הגבלת מזון ונקיטה בדיאטות חריפות וקיצוניות. גברים המוטרדים מכך שאיבר מינם קטן מדי, ישתמשו בכריות בתוך התחתונים, ובדומה לכך נשים, שיכניסו אותן לחזייה.

 

 

ניתוחים פלסטיים וקוסמטיים

 

הליכים קוסמטיים וניתוחים פלסטיים נחשבים להתנהגויות המגוננות השכיחות ביותר ב-BDD, כאשר מטרתם לפעול למען תיקון ה״פגמים״. האמונה הפנימית העיקשת שלהם היא שטיפולים חיצוניים כאלה, ולא טיפול נפשי, הם שיפתרו את אי-שביעות רצונם - ניתוח להגדלה או הקטנת חזה, מתיחות פנים, ניתוח אף או שפתיים, הסרת קעקועים, הרמת עפעפיים, מילוי קמטים, השתלת שיער, שאיבת שומן, טיפולי בוטוקס, הלבנת שיניים ואפילו שינוי צבע העיניים לכחול באמצעות השתלה בקשתית .

 

אין לזה סוף... אבל חשוב לראות את הנתונים המדהימים במחקרים, המוצגים באתר IOCDF  בסקירה עדכנית של Kelly, Didie ו-HartKelly, Didie ו-Hart : 

ניתוחים קוסמטיים נחשבים לאחד הטיפולים הפופולריים ביותר בקרב הסובלים מ-BDD, כאשר 26%-40% מהם יעברו לפחות ניתוח קוסמטי אחד .

מחקרים  העלו כי 71%-76% מהלוקים ב-BDD חיפשו פתרון רפואי להפרעה (ניתוחי, דרמטולוגי, דנטלי) ו-64%-66% מהם עברו טיפול מסוג זה בפועל.

מחקר  מעלה כי 21% מהאנשים שעוברים ניתוחי אף סובלים מ-BDD.

 

אצל גברים מזוהה גם תפיסה עצמית שמתייחסת למראה גוף ילדותי או נערי (Muscle Dysmorphia ) שפוגע לתפיסתם באטרקטיביות שלהם בקרב בנות המין השני.

הדוגמא המוכרת והטראגית ביותר היא זו של מייקל ג'קסון, זמר מצליח שבחר פעם אחר פעם לתקן עוד ועוד את פניו: סנטר, אף וצבע עור.

 

נראה כי פלסטיקאים אינם ערים דיים להערכת ההפרעה במהלך ייעוץ רפואי לפני ניתוח.

 

עם זאת, קיימת הסכמה מלאה לגבי שלושה מצבים פסיכיאטריים מהווים בבירור קונטרה-אינדיקציה לביצוע הליכים רפואיים פלסטיים:

 

• פסיכוזה.

• דיכאון חמור.

• אפיזודה מאנית.

 

 

מהם הגורמים להתפתחות BDD?

 

האטיולוגיה של BDD, כלומר הגורמים והסיבות לפריצת ההפרעה, אינה מוסכמת באופן מלא ע״י מומחים, פסיכיאטרים ופסיכולוגים,

 

יחד עם זאת, גורמים ביולוגיים וסביבתיים מסוימים תורמים להתפתחותה, כולל נטיה גנטית, גורמים נוירוביולוגיים כמו ויסות במערכת הסרוטונין במוח, תכונות אישיות והתנסויות חיים (למשל התעללות בילדות, טראומה מינית והתעללות מילולית) .

 

 

גורמים פסיכולוגיים

 

יש כמה מאפייני אישיות נפוצים של מתמודדים עם BDD:

 

• פרפקציוניזם: נטייה חזקה לשלמות, תוך ביקורתיות עצמית גבוהה וקושי לקבלת אי-דיוקים.

• הערכה עצמית נמוכה: תחושה שלילית לגבי ערכם האישי, ותפיסה עצמית כ"לא מספיק טובים".

• חרדה חברתית: פחד מהערכה שלילית ומביקורת מצד אחרים, הימנעות מאינטראקציות חברתיות.

• פגיעות לדחייה: רגישות גבוהה לביקורת, נטייה לקחת דברים באופן אישי.

• חוסר אסרטיביות: קושי להביע את צרכים ורגשות, נטייה להיכנע לרצונות אחרים.

• מופנמות: העדפה לבילוי זמן לבד, קושי ביצירת קשרים חברתיים.

• נטייה לדיכאון: תחושות עצב וחוסר תקווה, ירידה במצב הרוח ובמוטיבציה.

 

בנוסף, מחקרים מעידים על רקע של הזנחה והתעללות רגשית בילדות כגורם סיכון.

גורמי סיכון נוספים של bdd כוללים זהות מינית לא מגובשת, נטיה לסימפטומים אובססיביים, טמפרמנט (מזג) קשה, התעללות בילדות, הזנחה מתמשכת, אובדנים לא מעובדים, היסטוריה אישית ומשפחתית של בעיות עור על רקע פסיכולוגי ו/או קשיים עם סטיגמה לגבי מראה חיצוני ורגישות גבוהה לאסתטיקה.

 

 

גורמים תרבותיים

 

סביבה תרבותית ביקורתית ושיפוטית יותר ומקבלת פחות, לצד היבטים תרבותיים ש'מפומפמים' 24/7 על ידי המדיה והרשתות החברתיות המקדשות מראה חיצוני סטריאוטיפי ולא מציאותי, מהוות קרקע פוריה לצמיחת הפרעת גוף דיסמורפית, שמופיעה לרוב בגיל ההתבגרות או בתקופת הבגרות הצעירה.

בשנים האחרונות מתעוררת אופנה חדשה של חזרה למקורות:

טרנדים שמחזקים את המראה הטבעי על פני התחקות אחר 'חזות מושלמת', למשל, נשים שנמנעות מצביעת שיער ומוקירות את הצבע האפור שמתהווה עם התקדמות הגיל.

 

 

גורמים קוגניטיביים

 

מחקרים עדכניים מלמדים כי מתמודדים עם דיסמורפיה גופנית סובלים מגמישות קוגניטיבית נמוכה יותר בהשוואה לאוכלוסיה הכללית. 

הם מתקשים להשתחרר ממחשבות הקשורות למראה הגוף ולהתמקד מחדש בגירוי אחר, מה שבא לידי ביטוי באופי הכפייתי של בדיקות אובססיביות מול מראה.

 

 

גורמים נוירולוגיים וגנטיים

 

ככל הנראה, קיימת אבנורמליות מסוימת בפעילות המוחית שמשולבת במקרים רבים עם גורמים סביבתיים.

מחקרים עדכניים החלו לזהות פקטורים גנטיים מעורבים, אולם כאשר מבודדים את ההשפעה ל-BDD, נראה שהתהליך עדיין בחיתוליו.

 

 

 

מה הטיפול הפסיכולוגי הכי מתאים ל-BDD?

 

 

טיפול קוגניטיבי התנהגותי

 

התשובה הקצרה היא שאם יש לך תסמינים מתונים ויותר של BDD, חשוב לפנות לטיפול CBT ו/או לטיפול תרופתי נגד דיכאון, בעיקר באמצעות SNRI/SSRI.

 

אם אתם מתמודדים עם תסמינים חמורים יותר של BDD, או ששיטות טיפול אחרות אינן מספקות, כדאי לשלב CBT יחד עם טיפול תרופתי קצר מועד.

 

 

 

עכשיו נרחיב:

 

 

הפרעת גוף דיסמורפית מצריכה התערבות פסיכולוגית של פסיכולוג / פסיכותרפיסט קליני מומחה ומומלץ, ובמקרים רבים גם ליווי פסיכיאטרי, מרגע שאובחנה ההפרעה.

מטופלים רבים נעזרים  בתרופות פסיכיאטריות על מנת להפחית את המחשבות הטורדניות, והטיפול משלב בין תרופות לשיחות. 

 

 בקונצנזוס המומחים האירופי על BDD, שפורסם בנובמבר 2023 מודגש הצורך של טיפול יעיל ב-BDD באמצעות תרופות SSRI במינון גבוה.

 

 

לרוב קיים  צורך בפסיכותרפיה, לעיתים קצרת מועד, על מנת לייצב את הדימוי העצמי של המטופל, להביאו לכדי הסתכלות מציאותית ופרופורציונלית יותר על מראהו, להקנות לו כלים להתמודד עם תסכול ועם חוסר שביעות רצון מעצמו, אשר בהם בוודאי ייתקל גם בהמשך חייו, ובהדרגה להחזירו לשגרת חיים בריאה.

אנחנו יודעים כיום על שתי דיסיפלינות של טיפולים נפשיים להפרעת גוף דיסמורפית שהצלחתן מגובה מחקרית: 

טיפול תרופתי עם נוגדי-דיכאון, המבוסס על מעכבי ספיגה חוזרת של סרוטונין, וטיפול קוגניטיבי-התנהגותי (cbt), עליו נתעכב כעת: 

 

קיימים מחקרים רבים שמעידים על שיעורי הצלחה גבוהים עבור מתמודדים עם BDD לטיפול CBT, ובאופן ספציפי, מכיוון שההפרעה קשורה ישירות להפרעה טורדנית כפייתית , טיפול באמצעות חשיפה ומניעת תגובה (E&RP) הוא הטיפול המועדף, כמו גם שימוש בטכניקה שנקראת היפוך ושינוי הרגל (Habbit Reversal). 

 

 

מחקר שפורסם ב-2021 מאשש את היעילות של טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) ב-BDD:

החוקרים השווו בין קבוצה שקיבלה טיפול CBT, שנתפר במיוחד לאתגרים הטיפוליים של הפרעת גוף דיסמורפית, לבין  קבוצה שקיבלה פסיכותרפיה תמיכתית. הם מצאו כי השיטה הראשונה יעילה הרבה יותר.

 

בטיפול CBT, יבחנו המטפל והמטופל את אמונות היסוד בבסיס ההפרעה תוך זיהוי הנחות קוגניטיביות מחבלות ועיוותי חשיבה שמתייחסים למשמעות המוענקת לפגם הגופני הנתפס. 

מודלים של טיפול קוגניטיבי-התנהגותי בהפרעת גוף דיסמורפית נשענים על תצפיות קליניות וממצאים נוירולוגיים.

הם מניחים שהמתמודדים והמתמודדות עם ההפרעה מתמקדים באספקטים מינוריים של הופעתם החיצונית, מעצימים אותם וממאנים לראות את התמונה השלמה.

בראייה של מטפלים קוגניטיביים-התנהגותיים, המטופלים שמגיעים אליהם עם BDD מעניקים חשיבות-יתר ומשמעות עצומה למה שנתפס בעיניהם כהיעדר שלמות פיזי - הם נוטים לפרש פגמים קטנים כפגמים אישיים גדולים, למשל להאמין שבגלל פגם חיצוני קטן אף אחד לא אוהב אותם. מכאן קצרה הדרך לרגשות שליליים, אותם מנסים הסובלים מההפרעה לנטרל באמצעות ריטואלים, למשל התבוננות במראה בתדירות מוגזמת, ובאמצעות הימנעות מסיטואציות חברתיות. 

 

מכיוון שדרכי ההתמודדות הללו מפחיתות באופן זמני את התחושות, המחשבות והרגשות הקשים, הן מתחזקות ומשמרות אמונות ואסטרטגיות שליליות. 

לרוב, טיפול קוגניטיבי-התנהגותי הממוקד להפרעת גוף דיסמורפית מתחיל בהערכה ובפסיכו-הדרכה, שבמהלכן המטופל לומד על המודל הקוגניטיבי-התנהגותי לטיפול בבעיה, סוג של עבודת צוות עם הרבה שקיפות וחלוקת אחריות. המטפל ישאל בנוגע למחשבות, לדאגות ולהתנהגויות הנובעות מההפרעה. לאחר מכן הוא יספק מידע על ההפרעה ויפתח יחד עם המטופל מודל טיפול אינדיבידואלי, מותאם אישית, שמבוסס על הסימפטומים הספציפיים ממוקדי הגוף שלו ומידת חומרתם. 

 

במהלך הטיפול ייושמו טכניקות של ארגון קוגניטיבי מחודש, טיפול בחשיפה (ERP) ומניעת טקסים והתדרדרות חזרה לסימנים של ההפרעה. 

מודלים שונים של טיפול קוגניטיבי-התנהגותי להפרעת גוף דיסמורפית כוללים רכיבים המיוחדים להם, למשל הכשרה תפיסתית מחדש מול מראה, לסובלים מהפרעה דיסמורפית של הפנים. 

 

 

במהלך הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי יזוהו וינותחו המחשבות הבעייתיות וינוסחו מחשבות חלופיות, חיוביות ומקבלות יותר. 

לאחר שהמטפל יציג בפני המטופל עיוותים חשיבה קוגניטיביים שכיחים בקרב הלוקים בהפרעה, למשל חשיבה במונחים של ״הכל או כלום״, המטופל יתבקש לזהות את מחשבותיו אודות המראה החיצוני שלו גם בזמן הפגישות הטיפוליות וגם מחוצה להן. 

לאחר שהמטופל ירכוש את יכולת הזיהוי הללו, המטפל יוכל להתחיל בהערכת המחשבות שתוקעות, לבחון את מידת תקפותן ולהעריך מחדש את התועלת שמפיק מהן המטופל. 

לאחר שיטופלו האמונות האוטומטיות שעל פני השטח, יינתן מענה לאמונות העמוקות יותר, כאלה שאינן נוגעות ישירות למראה החיצוני, למשל ״אינני אהוב״. 

 

באמונות הליבה השליליות הללו ניתן לטפל באמצעות הבניה קוגניטיבית, ניסויים התנהגותיים ואסטרטגיות אחרות.

לאחר שזוהו הריטואלים של המטופל וההתנהגויות מהן הוא נמנע, המטפל ידון עם המטופל על תפקידן של ההתנהגויות הללו בשימור הסימפטומים.

 

יחד, הם יפתחו היררכיה של סיטואציות מעוררות חרדה והימנעות, ובהתאם לה ירחיבו את פעילויותיו החברתיות של המטופל באמצעות הגדרת יעדים בעלי משימות קונקרטיות - למשל, לצאת לפגוש חברים פעמיים בשבוע. חשוב שהחשיפה תהיה הדרגתית ומכיוון שהיא כה מאתגרת עבור המטופל – על המטפל לגבות אותה ברציונל עקבי ואיתן ולספק עידוד, סבלנות ותמיכה בתהליך. 

 

בנוגע לריטואלים, המטופל ילמד כיצד להתנגד להם ולהפחית אותם על ידי ניטור תדירותם וההקשרים שבהם הם מתרחשים. המטפל ילמד אותו אסטרטגיות מניעה ליישום בזמן תרגילי החשיפה, כאשר המטרה היא לתרגל סבילות למתח ורכישת מידע חדש להערכת האמונות השליליות. לרבים הלוקים בהפרעת גוף דיסמורפית ישנו יחס מורכב למראות, והם עלולים להתנדנד בין עמידה מול המראה משך שעות באקטים של טיפוח עצמי לבין הימנעות גורפת מלראות את השתקפותם. נוסף על כך, הם נוטים לדבר לעצמם באופן שיפוטי וטעון רגשית, למשל ״האף שלך נוראי!״. 

 

כאן נכנסת לתמונה הכשרה תפיסתית מחדש (Perceptual retraining), טכניקה ספציפית בטיפול קוגניטיבי התנהגותי, שמסייעת לטפל בעיוותים בתפיסת הגוף ו״לבסס יחסים בריאים יותר מול המראה״.

 

לטיפול בסימפטומים ספציפיים שאינם מופיעים אצל כל הלוקים בהפרעה, למשל מריטת שיער או דאגות בנוגע למשקל, ניתן ליישם אסטרטגיות מיוחדות וממוקדות.

 

רבים הסובלים מההפרעה ילקו במקביל בדיכאון, וגם לכך יש לתת מענה  אפקטיבי, שכן דיכאון עלול להפריע להצלחת הטיפול. סיומו של הטיפול בהפרעת גוף דיסמורפית הוא במניעת התדרדרות (relapse), שמושגת על ידי ביסוס הכישורים שנלמדו וסיוע בתכנון לעתיד, נוכח האתגרים שעשויים לצוץ.

 

 

הנה הסבר שמסכם יפה את טיפולי הקו הראשון ב-BDD:

 

 

 

טיפול MBCT

 

טיפול קוגניטיבי מבוסס מיינדפולנס (MBCT) נמצא יעיל כטיפול פוטנציאלי להפרעת גוף דיסמורפית (Gu & Zhu, 2023).

 

במחקר, מתמודדים עם BDD חולקו לשתי קבוצות:

האחת קיבלה טיפול MBCT של 8 שבועות, והשנייה קיבלה טיפול סטנדרטי.

התוצאות מלמדות כי קבוצת MBCT הראתה הצביעו על שיפור משמעותי יותר בתסמיני BDD, ויסות רגשי ותפקודים ניהוליים. 

 

 

BDD עמיד לטיפול

 

העבודה הטיפולית עם מטופלים הסובלים מ-bdd  דורשת מהמטפל הרבה סבלנות, קבלה ויצירתיות.

הקושי המרכזי הוא שכאשר מגיעים ל״פירוק״ של אמונות הליבה לגבי ההפרעה, המטופל נוטה במקרים רבים לאחוז בהן. 

 

 

הראיון המוטיבציוני

 

המטפל בשיטת  cbt נעזר גם בכלים מגישות טיפול סמוכות, כמו שיטת הראיון המוטיבציוני.

 

נגיד כמה מלים על שילוב כלים משיטת הראיון המוטיבציוני, בעיקר במקרים בהם המטופל מחזיק באמונות עמידות במיוחד לגבי למראה שלו ומסתייג מהתגיייסות לשינוי. במצבי תקיעות כאלה התהליך הטיפולי נעצר במקום ואינו מתקדם, ומטפלים בעלי תושיה משלבים כלים וטכניקות של ראיון מוטיבציוני שהותאמו ל-BDD. הכלים הללו כוללים, בין היתר, הבעת אמפתיה עמוקה ותיקוף כלפי מצבו ועמדתו הנפשיים לצד תשאול סוקרטי לא-שיפוטי. 

 

לעתים המטפל מתייעץ עם פסיכיאטר כדי לשקול שימוש ממוקד בטיפול תרופתי, ומכיוון שקיים קשר בין ההפרעה לבין התנסויות קשות בילדות, גם טיפול בין אישי (IPT) וסכמה תרפיה רלוונטיות למטופלים עם bdd.

 

אפליקציה חדשה למובייל, שנועדה לטיפול בהפרעת BDD עשויה להציע סיוע נלווה. 

 

כל הטיפולים הללו, כמו כל שיטה של טיפול פסיכולוגי, מחייבים מוטיבציה גבוהה ונכונות לשינוי מצד המטופל, אבל בייחוד במקרה של BDD, נדרשת הבנה אמיתית, לצד מוכנות וקבלה, שנדרש טיפול בנפש ולא תיקון של הגוף. 

 לסיום, מרבית המתמודדים עם הפרעת גוף דיסמורפית אינם מחפשים אחר עזרה נפשית אלא נוטים לתלות בעקביות את תקוותיהם בטיפולים גופניים יקרים, כמו הניתוח פלסטי הבא, עם פנטזיה שבכוחו לתק את מה שלכאורה מקולקל. 

אין להקל ראש בטיפולים קוסמטיים חזרתיים, שרק מחמירים את תסמיני ההפרעה.

 

 

בואו נדבר על BDD

   

  

שיחת ייעוץ ממוקדת 

עם ראש המכון / מומחה ספציפי- 

בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)

 

 

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

 

 

  

 

 

 

עדכון אחרון:

 

26 במרץ 2024

 

 

 

כתיבה:

 

איתן טמיר, MA,

מנהל מקצועי וראש המכון 

 

עדי נבו, MA

פסיכולוגית קלינית מומחית

 

עם מומחי מכון טמיר

 

 

 

 

 

 

מקורות:

 

Body Dysmorphic Disorder: Diagnosis Guidelines to Be Published in Europe - Medscape - Nov 08, 2023. https://www.medscape.com/s/viewarticle/998240

 

American Psychiatric Association. (2013). Diagnostic and Statistical Manual of Mental Disorders (5th ed.). Washington, DC.

 

Bellino, S., Zizza, M., Paradiso, E., Rivarossa, A., Fulcheri, M., & Bogetto, F. (2006). Dysmorphic concern symptoms and personality disorders: a clinical investigation in patients seeking cosmetic surgery. Psychiatry Res, 144, 73–78.

 

De Jongh, A., Aartman, I. H., Parvaneh, H., & Ilik, M. (2009). Symptoms of body dysmorphic disorder among people presenting for cosmetic dental treatment: A comparative study of cosmetic dental patients and a general population sample. Community Dental and Oral Epidemiology, 37, 350-360.

 

Frare, F., Perugi, G., Ruffolo, G., & Toni, C. (2004). Obsessive-compulsive disorder and body dysmorphic disorder: a comparison of clinical features. Eur Psychiatry, 19, 292–298.

 

Gluck, S. (2022, January 10). How to Cure People with Body Dysmorphic Disorder. HealthyPlace. https://www.healthyplace.com/ocd-related-disorders/body-dysmorphic-disorder/how-to-cure-people-with-body-dysmorphic-disorder

 

Greenberg, J., & Wilhelm, S. (n.d.). Body Dysmorphic Disorder by Proxy. International OCD Foundation. Retrieved October 12, 2023, from https://bdd.iocdf.org/expert-opinions/bdd-by-proxy/

 

Gu, Y. Q., & Zhu, Y. (2023). A randomized controlled trial of mindfulness-based cognitive therapy for body dysmorphic disorder: Impact on core symptoms, emotion dysregulation, and executive functioning. Journal of behavior therapy and experimental psychiatry, 81, 101869. https://doi.org/10.1016/j.jbtep.2023.101869

 

Hollander, E., Cohen, L. J., & Simeon, D. (1993). Body dysmorphic disorder. Psychiatr Ann, 23, 359–364.

 

Kelly, M. M., Didie, E. R., & Hart, A. S. (2012). Cosmetic treatments and body dysmorphic disorder. International OCD Foundation. https://bdd.iocdf.org/expert-opinions/cosmetic-treatments-and-bdd/

 

Krebs, G., Fernández de la Cruz, L., Rijsdijk, F. V., Rautio, D., Enander, J., Rück, C., ... & Mataix-Cols, D. (2022). The association between body dysmorphic symptoms and suicidality among adolescents and young adults: a genetically informative study. Psychol Med, 52(7), 1268-1276.

 

Phillips, K. A. (2004). Body dysmorphic disorder: recognizing and treating imagined ugliness. World psychiatry, 3(1), 12–17.

 

Phillips, K. A., Didie, E. R., Feusner, J., & Wilhelm, S. (2008a). Body dysmorphic disorder: treating an underrecognized disorder. Am J Psychiatry, 165, 1111–1118.

 

Phillips, K. A., Hollander, E., & Rasmussen, S. A. (2008b). Treating body dysmorphic disorder with medication: evidence, misconceptions, and a suggested approach. Body Image, 5, 13–27.

 

Phillips, K. A., Menard, W., Fay, C., & Weisberg, R. (2005). Demographic characteristics, phenomenology, comorbidity, and family history in 200 individuals with body dysmorphic disorder. Psychosomatics, 46, 317–325.

 

Rajabi, S., Kamran, L., & Joukar KamalAbadi, M. (2022). Epidemiology of body dysmorphic disorder among adolescents: A study of their cognitive functions. Brain Behav, 12, e01710. https://doi.org/10.1002/brb3.1710

 

Türk, C. B., Maymone, M. B. C., & Kroumpouzos, G. (2023). Body dysmorphic disorder: A critical appraisal of diagnostic, screening, and assessment tools. Clinics in dermatology, 41(1), 16–27. https://doi.org/10.1016/j.clindermatol.2023.03.001

 

Veale, D. (2004). Advances in a cognitive behavioural model of body dysmorphic disorder. Body Image, 1, 113-125.

 

Veale, D., De Haro, L., & Lambrou, C. (2003). Cosmetic rhinoplasty in body dysmorphic disorder. The British Association of Plastic Surgeons, 56, 546–551.

 

Weingarden, H., Hoeppner, S. S., Snorrason, I., Greenberg, J. L., Phillips, K. A., & Wilhelm, S. (2021). Rates of remission, sustained remission, and recurrence in a randomized controlled trial of cognitive behavioral therapy versus supportive psychotherapy for body dysmorphic disorder.  Depression and Anxiety, 1–8. https://doi.org/10.1002/da.23148