מהי חשיבה קטסטרופלית? | תסמינים, התמודדות וטיפול CBT

חשיבה קטסטרופלית

 

מהי חשיבה קטסטרופלית? 

 

חשיבה קטסטרופלית, או בשמה השני 'קטסטרופיזציה', היא הנטיה לפרש אירועים באופן מוגזם, קיצוני ומרחיק לכת.

 

כולנו מכירים מי ש׳עושים מעכבר הר׳, שיוצאים מפרופורציית ההיגיון, ומרביתנו מסוגלים להיזכר באירועים בהם עשינו את זה בעצמנו:

מחשבות כמו ׳אם לא אשיג את העבודה הזו אני לא אמצא עבודה טובה אחרת בחיים׳, ׳אם לא ילך לי בדייט הזה אני אשאר בודדה לנצח׳, הן דוגמאות למחשבות קטסטרופליות, הנוטות לשים משקל רב מדי על אירוע בודד, שבראייה רחבה על החיים, אין לו באמת השפעה אובייקטיבית כל כך דרמטית.

 

חשיבה קטסטרופלית היא סוג של עיוות חשיבה - דפוס קוגניטיבי מוגזם או לא הגיוני.

הפסיכולוג אלברט אליס, טבע את הביטוי לראשונה בשנת 1957 כשפיתח את הטיפול הרציונלי-רגשי (REBT), שהיה סנונית ראשונה לטיפול הקוגניטיבי התנהגותי המודרני.

מודל ה-ABC של אליס כלל אירוע מפעיל, אמונות לא רציונליות וההשלכות של אמונות אלו.

לפי התיאוריה שלו הרגשות והתפיסות שלנו אינן נוצרות על ידי האירוע עצמו - אלא ע״י האופן בו אנו חושבים על האירוע. 

 

בעלי נטיה לחשיבה קטסטרופלית נוטים לדמיין השלכות מעוררות אימה לאירועים.

הם נשאבים לחשיבה פסימית לגבי העתיד ומתארים בעיני רוחם את הגרוע ביותר, גם כאשר אין סיבה רציונלית לכך. 

אל הקליניקה הפסיכולוגית הם מגיעים לעיתים על רקע של טריגרים קבועים כמו התמודדות עם חרדת בריאות וקשיים פסיכוסומטיים שמועצמים ומוגברים על ידי חשיבה קטסטרופלית, או טריגרים מצביים, כמו דאגות לגבי העתיד במשברים המוניים, כמו מלחמת חרבות ברזל או הקורונה. 

 

יתרה מכך, הם נוטים להכללת יתר של אירועים שליליים, ׳אם אכשל הפעם- אני לא אצליח לעולם׳, מתקשים לראות את ארעיות המצב ואינם מבצעים שיפוט תקין למידה בה המצב מתאר אותם ואת חייהם.

הם נוטים לפחד מהחיים עצמם, מפתחים גישה חרדתית מאוד, שלעיתים עלולה להוביל להתקפי חרדה.

 

ככלל, לחשיבה קטסטרופלית מופעלת על ידי התפיסה של האדם לגבי מה שקורה עכשיו או לגבי מה שעלול לקרות בעתיד.

 

 

מצבים שמפעילים קטסטרופיזציה מתחלקים בדרך כלל ל-3 קטגוריות של טריגרים:

 

  • האופן בו אנו מפרשים מידע מעורפל או עמום.

  • האופו בו אנו מתמודדים עם אובדן של מישהו או משהו בעל ערך.

  • פחד לא רציונלי, או חרדה.

 

 

הנטייה לדמיין סצנות קיצוניות מוכרת לרבים, למשל חרדה מאסונות טבע על רקע שינויי האקלים, כך שאינה שייכת בלעדית לסובלים מחשיבה קטסטרופלית.

כולנו פוגשים בזה לפעמים, אך לאחר ש"התקררנו" קצת- לרוב נוכל לזהות את ההגזמה, את השיפוט הלקוי, ולהתאים אותו לתמונה שיותר מותאמת לסיטואציה.

בניגוד לכך, אנשים עם חשיבה קטסטרופלית אינם מזהים בהכרח את ההגזמה, הם חווים את הפחד מהסצינה הנוראית בדמיונם, וכל רציונליזציה שהם מנסים לעשות אינה מפחיתה את החרדה.

הם מתקשים מאוד לווסת את הרגשות שמתעוררים ואת האימה שהם חווים, אינם מסוגלים לשנות את השיפוט המעוות ומסתבכים עם חרדה מועצמת וגוברת.

 

 

מה גורם לחשיבה קטסטרופלית?

 

לא ברור מה הגורם המדויק:

יתכן שמדובר במנגנון התמודדות שנלמד ממשפחת המקור או מאנשים חשובים אחרים לאורך שנותיו המוקדמות של המתמודד.

הסיבה יכולה לנבוע גם בתוצאה מחוויה נקודתית, או שהיא קשורה לביוכימיה במוח. 

 

ניתן לראות קטסטרופיזציה כתת-סוג של עיוות חשיבה רחב יותר, כמו מגניפיקציה (Magnification), עיוות חשיבתי שמתייחס לבעיות יומיומיות מנקודת ראות מוגזמת ולא פרופורציונלית, שאינה תואמת את המציאות. 

 

 

 

אנשים הסובלים מהפרעת OCD נוטים לחוות מחשבות טורדניות (אובססיות) - דחפים, תמונות או מחשבות לא רצויות וחוזרות - וכן התנהגויות כפייתיות (קומפולסיות) - פעולות חוזרות ונשנות שמטרתן להפחית את החרדה.

 

 

למרות שהקשר בין חשיבה קטסטרופלית ל-OCD מורכב ורב-מימדי, עיוות חשיבה זה קשור קשר הדוק ל-OCD ויכול להשפיע על ההפרעה בשני אופנים לפחות:

 

  • החרפת OCD: חשיבה שלילית וקיצונית לגבי תוצאות של המנעות מהתגובה ההתנהגותית הכפייתית עלולה להגביר את החרדה והפחד, ובכך להוביל להגברת הפעולות הקומפולסיביות.

  • התפתחות OCD: חשיבה קטסטרופלית יכולה לשמש גורם תורם ל- OCD. דאגות מוגזמות לגבי אירועים עתידיים עלולות להוביל להתפתחות של מחשבות טורדניות ובהמשך להתנהגויות כפייתיות.

 

 

לדוגמה, אדם הסובל מ-OCD הממוקד במחשבות טורדניות לגבי לכלוך וחיידקים.

חשיבה קטסטרופלית תגרום לו לדמיין שכל מגע עם לכלוך יסבך אותו עם מחלה, מה שיוביל לאימוץ פעולות כפייתיות כמו שטיפת ידיים מרובה.

 

 

מהי קטסטרופיזציה של כאב (Pain catastrophizing)?

 

אחד הביטויים הרווחים של חשיבה קטסטרופלית הוא קטסטרופיזציה של כאב, נטיה להתמקד בכאב צפוי או עכשווי ובכך להחמיר בעוצמתו. התופעה שכיחה בקרב מתמודדים עם מחלות פרקים, פיברומיאלגיה ומחלות אחרות שמושפעות על ידי סטרס והיא נמצאה קשורה לקשיים נפשיים, כמו דיכאון.

 

 

 

איך מטפלים בחשיבה קטסטרופלית?

 

ישנן שיטות של טיפול נפשי שעשויות לסייע במקרים כאלה, אחת המתאימות בהן היא טיפול CBT.

 

טיפול CBT, טיפול קוגניטיבי התנהגותי מושתת על ההנחה שהקשיים מהם סובל האדם נובעים מאמונות שגויות בהן הוא מחזיק וממבני חשיבה לא אדפטיביים שיוצרים התנהגות הרסנית. לכן, הטיפול מתמקד בשינוי דפוסי החשיבה הבעייתיים, והחלפתם באחרים שמותאמים יותר למציאות החיים ושבתורם יובילו להתנהגות אדפטיבית יותר.

 

כוחו של טיפול CBT בחשיבה קטסטרופלית הוא לסייע למטופל לערער על מבנה החשיבה הקטסטרופלי ההרסני ולהקנות לו דרכים נוספות לפרש את אירועי חייו.

 

חשיבה קטסטרופלית היא טבעית בעיקר בזמן הראשון לאחר שאירע אירוע. בהלה לאחר כישלון, פרידה או פיטורין היא טבעית, לגיטימית ואפילו בריאה, אך היא צריכה לחלוף לאחר זמן מסוים של עיכול ועיבוד ההתרחשות.

כאשר היא אינה חולפת ומפריעה לאדם לממש את עצמו, להאמין בעצמו או בעולמו- חשוב לא להיכנע לה וללמוד כיצד להתמודד עימה נכון.

 

 

מהי טכניקת התסריט הנורא מכל?

 

ישנן דרכים וכלים לטיפול עצמי להפחתת קטסטרופיזציה, אחת היעילות בהן היא לדמיין את תרחיש הקיצון: 

דמיינו את התרחיש הגרוע ביותר, נסו להסתכל עליו באופן אובייקטיבי ככל הניתן, כמו סרט וידאו שאתם צופים בו, ותארו במחשבה מה תעשו בפועל אם זה מה שיקרה.

מבחינה נפשית, השליטה במצב מוחזרת אליכם ואתם עוברים מעמדה פסיבית לעמדה פרואקטיבית, שאיננה מחייבת תגובה רגשית.  תכנון של מענה מתאים בטרם עת יפחית משמעותית את החרדה.

 

באופן אירוני, חשיבה קטסטרופלית יכולה לשמש כמנגנון התמודדות. אחרי הכל, אם אתה תמיד מצפה לגרוע מכל, הסיכוי שתתאכזב די נמוך. רק שלמשוואה הזו יש מחיר יקר, שמגביר את תחושות החרדה, ההימנעות, הבידוד וההתשה הנפשית.

 

הקדישו זמן לחשוב מה תעשו אם מה שאתם הכי פוחדים ממנו יקרה, מומלץ אפילו לרשום את זה בכתב:

מה יהיו ההיבטים המעשיים במצב קיצון?

איך תיראה התמונה הרגשית?

 

הטכניקה הזו ממש יעילה להתמודדות עם אכזבות לאורך החיים, שמטבע הדברים כולנו נפגשים איתן מדי פעם.

למשל, קידום בקריירה שציפיתם לו ומתעכב, ראיון עבודה שאותה מאוד רציתם ומישהו אחר נבחר, או מערכת יחסים יקרה מפז שעלתה על שרטון.

 

כאשר חשיבה קטסטרופלית משתלטת על החיים וגוררת התנהגות הרסנית, או המנעות, יש מקום לנסות ולשנות אותה.

 

 

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

 

מוזמנים.ות לשיחה עם איתן טמיר,

ראש המכון והמנהל המקצועי, 

 לייעוץ קצר, ממוקד וחד-פעמי - 

הערכה מותאמת אישית, חידוד הבעיה

והכוונה מדויקת למטפל.ת -

אצלנו או אצל עמיתים.

 

עלות: 140 ש"ח

 

 

הרשמה מהירה:

 

 בתל אביבאונליין בזום

 

 

מענה לכל שאלה

(המענה אנושי, לפעמים לוקח זמן):

התייעצות עם פסיכולוג מטפל

 

  

Clinical Psychologists Tel Aviv

 

 

עדכון אחרון

 

18 בדצמבר 2023

 

 

 

קראו המלצות מאומתות של

לקוחות ועמיתים על מטפלי/ות מכון טמיר

  

 

בדיקת עובדות והצהרה לגבי אמינות המאמר מדיניות כתיבה

 

  

מקורות:

 

Darnall BD, Sturgeon JA, Kao MC, Hah JM, Mackey SC. From Catastrophizing to Recovery: a pilot study of a single-session treatment for pain catastrophizing. J Pain Res. 2014 Apr 25;7:219-26. doi: 10.2147/JPR.S62329. PMID: 24851056; PMCID: PMC4008292.

 

Dobson D, Dobson KS. Evidence-Based Practice of Cognitive Behavioural Therapy. Guilford Press; 2009

 

Emily Moore, Heather Adams, Tamra Ellis, Pascal Thibault & Michael J. L. Sullivan (2018) Assessing catastrophic thinking associated with debilitating mental health conditions, Disability and Rehabilitation, 40:3, 317-322

 

Lonczak HS. Catastrophizing and decatastrophizing: a PositivePsychology.com guide. Positive Psychology. December 7, 2021. Accessed February 2, 2022. https://positivepsychology.com/catastrophizing/

 

Seto, H., & Nakao, M. (2017). Relationships between catastrophic thought, bodily sensations and physical symptoms. Biopsychosocial Medicine, 11, 28

 

https://www.medicalnewstoday.com/articles/320844.php

 

http://cogbtherapy.com/cbt-blog/cognitive-distortions-definition-of-catastrophizing

 

https://psychcentral.com/lib/what-is-catastrophizing/

 

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:

הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם
חסר שם מלא

מס׳ הטלפון אינו תקין

מה חדש?

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר הוא מוסד מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים ומשרד הבריאות להסמכת פסיכולוגים קליניים

נחלת יצחק 32א׳, תל אביב יפו, 6744824

072-3940004

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר

הצהרת נגישות

שעות פעילות:

יום ראשון, 9:00–20:00
יום שני, 9:00–20:00
יום שלישי, 9:00–20:00
יום רביעי, 9:00–20:00
יום חמישי, 9:00–20:00
 

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר 2024