טיפול פסיכולוגי במודיעין, מכבים ורעות | המלצות ייעוץ והכוונה

 

פסיכולוגים ופסיכותרפיסטים מומלצים

במודיעין, מכבים, רעות

לילדים, בני נוער ומבוגרים

  

 

מה המאפיינים של פונים לטיפול פסיכולוגי באזור מודיעין והסביבה?

 

מבחינתנו כל אדם הוא עולם בפני עצמו וחשוב להכיר ולהתחבר לעולמו של כל מטופל ומטופל.

רצינו להבין האם קיימים מאפיינים המייחדים את הפונים לטיפול באזור מודיעין והסביבה ולכן מור צח מוכתר פנתה למטפלים/ות העמיתים/ות של מכון טמיר באזור מודיעין ושאלה אותם.

 

יצא סוג של סקר:

 

 

סיבות לפנייה לטיפול במודיעין

 

מספר מטפלים השיבו, שבמודיעין יש מודעות גבוהה לטיפול פסיכולוגי, זוגי ומשפחתי, טיפול דינמי, קוגניטיבי התנהגותי ועוד.

לרוב, התושבים מכירים ובקיאים בגישות טיפול שונות ויש בידיהם את היכולת לברר, לחפש ולמצוא את הפסיכותרפיה שמתאימה עבורם.

  

 

אחת מעמיתות המכון, תושבת מודיעין ב-20 השנים האחרונות, הגדירה את מאפייני הפונים כתואמים למאפייני האוכלוסיה:

 

התושבים במודיעין והאיזור ברמה סוציו-אקונומית גבוהה יחסית, גילאים מגוונים והרבה שאלות הקשורות למתח בין משפחה לקריירה.

 

 

אחד המטפלים סיפר שהוא פוגש לא מעט מקרים של קשיים חברתיים וחרדות חברתיות וכי שאלת המעמד החברתי עולה לא פעם.

  

 

עוד סיפרו מטפלינו, כי פונים רבים במודיעין יוצרים קשר סביב בעיה מאוד ספציפית שמפריעה להם ופוגעת באיכות חייהם.

 

הפונים מחפשים מענה קליני ממוקד ולעיתים, תוך כדי הטיפול עולים קשיים נוספים שהיו פחות מרכזיים עבורם, אך תוך כדי התהליך הטיפולי מקבלים משמעות חדשה.

למשל, מקרים בהם מטופל השיג את המטרה שלשמה הגיע לטיפול, כמו טיפול בחרדה חברתית, חרדת קהל, דיכאון, כאב כרוני או התערבות בשעת משבר ואז התפנה לטיפול קצר מועד באתגרים אחרים.

 

 

טיפול במבוגרים במודיעין 

 

יותר ממטפל אחד סיפר שאוכלוסיית מודיעין מורכבת בעיקרה מאקדמאים ובעלי מקצועות חופשיים, בקהילת תושבים צעירה שכוללת בני נוער ובוגרים צעירים, סטודנטים, תמבגרים לפני ואחרי צבא, לאחר שסיימו את המסגרות החינוכיות והמובנות ומתקשים למצוא את דרכם בעולם.

 

אבל לא רק צעירים, במודיעין קיימת פעילות עניפה של גברים ונשים מהגיל השלישי, שמנהלים חיי קהילה עשירים, כמו למשל במסגרת מיזם מפג״ש.

 

אחת המטפלות סיפרה שהיא שמה לב שרוב הפונים אליה במודיעין הם גברים, כנראה בגלל שהם מתחברים יותר לטיפול ממוקד והיא, מטפלת קוגניטיבית התנהגותית במודיעין, מתמחה בטיפולים פסיכותרפיים קצרי מועד וממוקדים.

 

מטפלת אחרת שיתפה כי מרבית הפניות לטיפול נפשי במודיעין מגיעות דווקא דרך הורים, המבקשים הדרכת הורים או טיפול פסיכולוגי בילד.

 

לאורך שנות ההתפתחות וגידול הילדים צצים משברים וקשיים הקשורים לגדילה, למעבר בין שלבים התפתחותיים ובשינוי מסגרות חינוכיות.

 

לעתים, המצוקות מתעוררות כתגובה לשינויים במסגרת המשפחתית, כמו גירושים, מחלה כרונית או פטירה של אדם אהוב. במקביל לביקוש הגבוה, טוב לדעת כי מרכז להכשרת מדריכי הורים, מטעם מכון אדלר, נפתח לאחרונה במודיעין.

 

 

 

תוארו גם הרבה פניות עם הפרעות קשב, תחום שמקבל יותר ויותר מקום בקרב מבוגרים - 

 

הפרעת קשב לעיתים קרובות נתפסת כהפרעה הנוגעת לילדים ומתבגרים בלבד, אבל במציאות חשוב לזכור שהילדים שלא טופלו בילדות גדלים להיות מבוגרים שנתקלים בקשיים רבים עקב קשיי הקשב שלהם.

הטיפול המומלץ ל-ADHD אצל מבוגרים, הוא לרוב טיפול תרופתי בשילוב עם טיפול שמתמקד בשיפור תפקודים ניהוליים ובעבודה על קשיים בדימוי עצמי הנובעים מההפרעה.

 

טיפול CBT מכוון ספציפית להפרועת קשב, כאשר המטרה המרכזית, בניגוד לטיפול בחרדה, אינה לסלק את הבעיה (מה שבלתי אפשרי כי הבסיס הוא ביולוגי) אלא ללמוד דרכי התמודדות יעילות יותר.

 

  

מה חשוב לדעת לפני שמתחילים טיפול נפשי?

 

ראשית – כל מי שפונה לטיפול פסיכולוגי – כל הכבוד לו.

 

מדובר בהחלטה לא פשוטה ובכניסה לתהליך מורכב המחייב השקעה של משאבים אישיים / נפשיים, משאבים של זמן וכן – מה לעשות, משאבים כספיים.

 

ייתכנו כל מיני חששות מכניסה לתהליך זה. אז לכל מי הגיע למסקנה שהוא מוכן ללכת לטיול על מנת לסייע לעצמו – באמת כל הכבוד.

 

 

יש כמה דברים שעשויים לתמוך בהצלחת התהליך הטיפולי:

 

• להבין שמדובר בתהליך.  בכל תהליך טיפולי בתחום הנפש אין אבחנות אינסטנט ובטח אין טיפול חד-פעמי שפותר את הבעיה של המטופל. לוקח זמן להכיר את המטופל ואת המצוקות שלו. לוקח זמן לבנות קשר של אמון בין המטפל לבין המטופל. ובטח ובטח התהליך הטיפולי עצמו לוקח זמן. נכון, טיפול בגישת ה – CBT ידוע כטיפול קצר טווח בהשוואה לטיפול בגישה הדינמית, אבל מדובר בדרך כלל בתהליכי טיפול של 3-6 חודשים. הכל תלוי במטופל הספציפי ובהתקדמות שלו בתהליך הטיפולי.

 

• להבין ששינוי לא פשוט לאף אחד. בגישת ה–CBT, השינוי בדרך כלל מתמקד באופן בו האדם חושב על עצמו, על אחרים ועל העולם. בכל אופן, שינוי הוא דבר לא פשוט ומחייב נכונות והשקעה.

 

• להשתדל להגיע לטיפול עם הגדרה של הבעיה / המצוקה. אמנם, לעיתים אנשים מגיעים לטיפול כי הם לא מצליחים להגדיר בעצמם את הבעיה שלהם והמטרה הטיפולית הראשונה היא הגדרת הבעיה. אבל יש אחרים שמגיעים כבר עם בעיה / מטרה מאד ספציפית ומוגדרת וזה בסיס טוב לתחילת הטיפול. אגב, מטרת הטיפול לעיתים משתנה תוך כדי טיפול. לעיתים, כאשר דברים מתחילים להתבהר, מסתבר שמקור הבעיה של המטופל נמצא במוקד אחר. ככה זה בטיפול – הדברים מתפתחים ומשתנים תוך כדי.  

 

 

 

טיפול פסיכולוגי לילדים

 

כאשר פונים למטרת טיפול בילד/ה צעיר/ה, הפגישות הראשונות יתקיימו בדרך כלל עם ההורים.

 

הפסיכולוגית מקבלת תמונה של האווירה בבית ושל הקשיים שהילד/ה מציג/ה והרקע החברתי והמשפחתי.

לעתים המטפלת תבקש לפגוש את הילד ואת הוריו בעחד כדי להתרשם ממערכת היחסים שביניהם.

בהמשך היא תיפגש עם הילד לבד ולאחר מכן ת;מין שוב את ההורים כדי לשתף אותם בהתרשמותה ולבנות ביחד תכנית טיפולית.

 

טיפול פסיכולוגי בילדים צעירים מתקיים באמצעות משחק ויצירה, וזאת מתוך ההבנה שהערוץ המילולי עדיין אינו לגמרי בשל על מנת לקיים טיפול באמצעות דיבור.

ילדים מביעים את עצמם על ידי משחק ויצירה ובמשך הזמן, הטיפול מאפשר להם לעבד את רגשותיהם.

 

במקרה של טיפול פסיכולוגי במתבגר/ת, הפגישות הראשוניות יתקיימו עם הנער/ה והשיתוף של ההורים בתהליך יקרה אם וכאשר יתעורר צורך ותהיה הסכמה מצד הנער/ה.

 

 

 

טיפול קוגניטיבי-התנהגותי מותאם לצורך של המטופל מתוך מקום מכבד.

 

המטופל יכול לבחור לטפל אך ורק בבעיה איתה הגיע וכאשר חש הקלה ושיפור באיכות החיים הטיפול השיג את התוצאה הרצויה ומגיע לסיום.

אך לא תמיד זה מתרחש כך. בתוך חדר הטיפולים נוצר קשר בין המטפל והמטופל. כאשר המטופל מרגיש במקום בטוח ושהוא מסוגל לגעת בנושאים שלא נמצאים על פני השטח הטיפול ממשיך לכיוון אחר ממה שהוגדר בהתחלה.

 

לרוב מטופל יגיע לטיפול כשהוא סובל, כאשר משהו מפריע לו ופוגע באיכות חייו.

 

אנו רואים ומאמינים כי ביכולתו של כל מטופל (כמעט) להשיג שינוי אמיתי ולשפר את מצבו.

 

  

שאלות חשובות לפני הפגישה הראשונה בטיפול

 

הפניה הראשונה לטיפול נעשית לאחר בחינה של המטופל עם עצמו 

 

• עד כמה אני סובל?

• עד כמה אני צריך טיפול?

• האם אני יכול להסתדר לבד?

• האם אני מגזים?

• אולי זה יעבור לבד?

• האם טיפול יכול בכלל לעזור?

• האם טיפול יכול להזיק?

 

מטופלים מוזמנים להביא את הקונפליקט לתוך חדר הטיפולים, להיפגש עם המטפל ויחד לנסות לענות על השאלות.

 

לפעמים לוקח זמן עד שהמטופל מגבש החלטה.

התהליך המתרחש מהרגע שמתחילים לחשוב על האפשרות של טיפול ועד מציאת המטפל המתאים הוא ארוך ולעיתים מייגע.

 

 

כמה זמן נמשך התהליך הטיפולי?

 

טיפול, גם טיפול קוגניטיבי התנהגותי "פשוט" הוא תהליך ולכן לוקח זמן.

 

לוקח זמן להכיר ולסמוך על המטפלת ועל התהליך, לוקח זמן לנפש לזוז...

ברירת המחדל של הנפש שלנו היא להימנע ממה שכואב, אבל כך נוצרות הימנעויות ותקיעות בחיים.

 

במובן מסוים, טיפול נפשי הוא קצת כמו פיזיותרפיה - לפעמים צריך ללכת דרך הכאב ולהזיז את האזור הכואב כדי להשיג חופש פנימי גדול יותר.

 

כאשר לאדם יש חופש פנימי הוא יכול לבחור נכון יותר ומדויק יותר עבורו את הדרך ואת התגובה לדבר שמפריע לו.

כאשר הנפש מתחילה לזוז, האדם יחוש הקלה, מצב הרוח משתפר וכך גם התפקוד.

 

בתהליך, כמו בתהליך, יש עליות וירידות אבל יש דרך שבה הולכים ובמהלכה יורדות שכבות והנפש יכולה לנוע יותר בחופשיות.

  

 

 

 

ייעוץ קריירה 

 

ד"ר אריה לזר

 

ד"ר אריה לזר הוא פסיכולוג תעסוקתי רב-ניסיון, שאחרי המון שנים בהן התמחה בטיפול פסיכולוגי בחיי קריירה, התמחה בטיפול קוגניטיבי התנהגותי והוא כיום מטפל cbt במודיעין.

 

כך מספר ד״ר לזר:

 

אני אדם של גיוון וגישור.

מבחינה אישית, גדלתי בארצות הברית עד סיום התיכון ואז עליתי ארצה ונהיתי ישראלי (אף התגייסתי לשריון כעבור 11 חודש בארץ!), ואני משתדל לקחת את הדברים הטובים מהתרבות האמריקאית ולשלב אותם בחיים שלי בישראל. אני אדם דתי אבל כל שנותיי עבדתי בסביבות כלליות עם עמיתים קרובים חילוניים.  

 

מבחינה מקצועית, צמחתי כפסיכולוג תעסוקתי בצה"ל ועסקתי לא מעט שנים בתחום המיון וההערכה, אחר כך התמקדתי באקדמיה ובמחקר (הפסיכולוגיה של הדת והרוחניות), ואילו בשנים האחרונות עשיתי הסבה לתחום הטיפול בגישת CBT, בהיבט של קריירה וחיי עבודה.  

 

המקצועיות שלי בתחום ה- CBT תורמת למחקר שלי; הניסיון שלי במיון והערכה תורם לתחום הטיפול; הגישה המחקרית נותנת את אותותיה הן בתחום הטיפול והן בתחום המיון.

 

גם בתחום המחקר אני משתדל לגשר בין תחומים.

למשל, לאחרונה פרסמתי בכתבי עת אקדמיים מחקרים המשלבים תחום הדתיות עם תחום המיניות.

לדוגמא: מחקר אחד עסק בקשר בין שביעות רצון מיני לבין שביעות רצון זוגי והאם הקשר בין שניהם שונה בקרב דתיים בהשוואה לחילוניים. 

מחקר אחר עסק בתרומה של תקשורת זוגית פתוחה – כללית ומינית – לשביעות רצון מיני וזוגי ושוב בדגש על הבדלים בין דתיים וחילוניים.

 

מחקר אחד התמקד בסוגים שונים של תקשורת זוגית:

מחקרים רבים מלמדים כי תקשורת זוגית טובה קשורה לקשר זוגי טוב ומשביעת רצון מהקשר.

במחקר זה בדקתי את הקשר בין שני סוגים של תקשורת זוגית – תקשורת מינית ותקשורת כללית - לבין שביעות רצון מהקשר הזוגי ושביעות רצון מהמיניות בקשר.

 

באופן לא מפתיע, על סמך מדגם של 342 נשים נשואות, מצאתי שהן התקשורת הזוגית הכללית והן התקשורת הזוגית המינית קשורות לשביעות רצון זוגי ומיני. 

מצאתי שתקשורת זוגית מינית קשורה יותר לשביעות רצון מיני מאשר לשביעות רצון זוגי, וכן להיפך לגבי תקשורת זוגית כללית. אבל מה שכן היה מיוחד במחקר, מצאתי שהקשר בין תקשורת זוגית ומינית עם שביעות רצון זוגי היה יותר חזק בקרב נשים פחות דתיות בהשוואה לנשים יותר דתיות. לעומת זאת, הקשר של שני סוגי התקשורת עם שביעות רצון מיני היה בעצמה זהה הן עבור הנשים הדתיות והן עבור הנשים החילוניות.  

 

מחקר אחר התמקד בקשר בין שביעות רצון מיני לבין שביעות רצון זוגי. מחקרים רבים מראים שיש קשר חזק בין שני סוגי שביעות הרצון. מרבית החוקרים רואים שביעות רצון מיני כגורם שתורם לשביעות הרצון הזוגי ואילו חוקרים אחרים טוענים שזוגיות טובה מאפשרת מיניות מספקת. בכל אופן, במחקר זה מצאתי שהקשר הצפוי בין שביעות רצון מיני לבין שביעות רצון זוגי היה יותר חזק בקרב נשים חילוניות השוואה לנשים דתיות. אבל כאשר לקחתי בחשבון משך הקשר הזוגי, מצאתי שבקרב הנשים הדתיות, הקשר בין שביעות רצון מיני וזוגי התחזק מעבר לשנות הנישואים ואילו בקרב הנשים החילוניות הקשר הזה נותר יציב במהלך השנים.

 

מבלי להיכנס לפרטי פרטים, אני חושב ששני המחקרים מדגימים איך גישות שונות למיניות משפיעות על היבטים שונים שך שביעות רצון מיני וזוגי וכי קשרים אלו מורכבים מאד.

 

 

 

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

 

  

שיחת ייעוץ ממוקדת 

עם ראש המכון / מומחה ספציפי- 

בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)

 

 

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

 

  

 

קראו המלצות מאומתות של

לקוחות ועמיתים על מטפלי/ות מכון טמיר

 

 

 

כתיבה:

 

מור צח מוכתר,

לֿשעבר מנהלת קהילת המטפלים

של מכון טמיר בראשון לציון בחולון וברחובות