מכון טמיר לפסיכותרפיה
מהי מטא-קוגניציה?
מטא-קוגניציה היא היבט של הקוגניציה ששולט בתהליכים מנטאליים ובחשיבה.
כלומר, חשיבה על תהליכי חשיבה.
לכולנו יש חיבור למטא-קוגניציה.
למשל, אם את לא מצליחה לשלוף ולהיזכר בשם של מישהי שפגשת בטיול בחו״ל אבל את כן מרגישה שהשם שלה שמור לך איפשהו בזיכרון, מדובר במצב מטא-קוגניטיבי שנקרא ״אפקט על קצה הלשון״, כשל זמני ביכולת השליפה של מידע מהזיכרון ארוך הטווח.
אם השם נמצא על קצה הלשון, כלומר מאוחסן בזיכרון, ומשהו מבפנים אומר לך את זה (לצד התסכול המובן…) הרי שמדובר בחשיבה מודעת שעוסקת ביכולת חשיבה - זאת בדיוק מטא-קוגניציה.
מעבר לכך, באמצעות מטא-קוגניציה תוכלי לשלוף את שמה של המכרה מאוחר יותר, הוא יקפוץ כאילו משום מקום ויועבר לרובד המודע, לעתים קרובות ברגע הכי לא צפוי.
מה זה טיפול מטא-קוגניטיבי (MCT)?
טיפול מטא-קוגניטיבי (MCT) מהווה התפתחות טיפולית עכשווית להבנת הגורמים לבעיות בבריאות הנפש וטיפול באמצעות שיפור השליטה המנטלית.
הגישה מבוססת על תיאוריה שיושמה תחילה לטיפול בחרדה כללית והורחבה כגישה טיפולית רחבה יותר שמתבססת על ראיות מדעיות ושלל מחקרים.
השיטה פותחה על ידי פרופ׳ אדריאן וולס, פסיכולוג קליני בריטי, כהרחבה של מודל תיאורטי לעיבוד מידע, אותו פיתח יחד עם ג'רלד מתיוס.
המודל נקרא (Self regulatory executive function theory (SREF והוא מתחקה אחר הקשר בין מטא-קוגניציה, תפקודים ניהוליים והפרעות נפשיות.
איך מטא-קוגניציה קשורה לבעיות פסיכולוגיות?
למרות שאנחנו מודעים לחלק מהפעולות המטא-קוגניטיביות, מרבית התהליכים ששולטים בחשיבה ובחוויה המודעת שלנו מתרחשים ברקע.
אחד המאפיינים של הפרעות פסיכולוגיות, כמו חרדה או דיכאון, הוא שקשה לשלוט בחשיבה, שתורמת להחמרת הבעיה ולשימור של סבל רגשי.
למעשה, מטופלים רבים מדווחים בטיפול פסיכולוגי שהם מרגישים אובדן שליטה מתגבר על המחשבות וההתנהגות שלהם.
מאפיין חשוב נוסף הוא שהחשיבה והקשב הופכים מקובעים בדפוסים של רומינציות על העצמי ועל הקשר שלו עם מידע מאיים.
המודל המטא קוגניטיבי להסבר חרדה כללית
על פי המודל המטא קוגניטיבי (Meta Cognitive Model), אותו פיתח אדריאן וולס, מתמודדים/ות עם הפרעת חרדה כללית (GAD) חווים שני סוגי דאגות:
-
1 type - דאגה בנוגע לאירועים לא קוגניטיביים כמו אירוע חיצוני או סימפטומים גופניים. ברגע שחווים אירוע מעורר חרדה, מופיעות מחשבות חיוביות בנוגע לדאגה. למשל, ״לדאוג זה טוב״ היא מחשבה שכיחה, שיכולה לעזור להרגיש אחראיים ומסוגלים יותר להתמודד עם הסיטואציה.
-
2 type – זוהי ״דאגה לגבי הדאגה״, דהיינו, מתמודדים אלו מודאגים מעצם היותם מודאגים. הם פוחדים שעודף הדאגה עלול להיות מסוכן עבורה ושהדאגה אינה נשלטת. בכך מהווה דאגה מסוג 2 התפתחות תהליכית של דאגה מסוג 1. הם שמאפיינים אנשים עם GAD לעומת אלה שיש להם דאגה "רגילה" או לא פתולוגית.
דאגה מסוג 2 מתקשרת למגוון אסטרטגיות בלתי יעילות, שתכליתן להימנע מדאגה.
האסטרטגיות הללו מתבטאות בניסיונות בלתי מוצלחים, חוזרים ונשנים, לשלוט בהתנהגות, במחשבות וברגש, תוך מאמץ אקטיבי להפסיק לדאוג.
אבל התוצאה הפוכה לגמרי:
באופן פרדוקסלי, דווקא הניסיונות לנצח את הדאגה הופכים את חווית הדאגה כדבר נורא ואיום. אותם מאמצים עקרים שמושקעים לשליטה במחשבות, באמצעות הסחה או הדחקה, גורמים לפגיעה בביטחון העצמי ובהפחתת היכולת לשלוט בדאגה.
אם כך, דאגה מסוג 2, או מטא-דאגה (meta-worry), עובדת במכאניזם של פידבק חיובי ומייצרת עלייה מתמדת בסימפטומים החרדתיים.
המטרה הראשונית של תרפיה מטא-קוגניטיבית עבור הפרעת GAD אינה להפחית את כמות הדאגה, אלא להביא לשינוי בדאגה מסוג 2.
המטפל חושף את המטופל למגוון אסטרטגיות התמודדות חלופיות ויעילות להתמודדות עם הדאגה.
הטיפול מדגיש שינוי של קוגניציות הקשורות להישענות המטופל על הדאגה ככוח חיובי בחייו, כמו גם תפיסות שליליות של הדאגה כבלתי ניתנת לניבוי וחיזוי.
רכיבי טיפול ספציפיים ב-MCT כוללים גיבוש של המקרה, סוציאליזציה, דיון על יכולת השליטה בדאגה, בסכנה שטמונה בדאגה, ובאמונות בחיוביות הדאגה.
הבניית המקרה - או הפורמולציה הטיפולית - כוללת סדרה של שאלות גישוש העוסקות במחשבות שמהוות טריגר לאפיזודת דאגה של המטופל, התגובה לאפיזודה כזו והניסיונות לשלוט או לדכא את הדאגה.
תשובות לשאלות גישוש אלה מאפשרות למטפל להבין את הסיטואציות שמפעילות את הדאגה, כמו גם את האמונות החיוביות והשליליות של המטופל לגבי הדאגה.
הסוציאליזציה יכולה להיות מובנת כרכיב החינוכי של MCT, בה מטופלים מתוודעים למטרות ה-MCT והמטפל מדגיש את החשיבות של שינוי אמונות לגבי דאגנות, בניגוד לצמצום הדאגה עצמה.
קשיבות מנותקת (Detached mindfulness)
העבודה הטיפולית ב-MCT מתקיימת במקביל ללמידה ותרגול של מיינדפולנס מנותק (Detached mindfulness).
מיומנות זו אינה קשורה למדיטציה, טכניקות קשיבות או התמקדות ברגע הנוכחי.
מיינדפולנס מנותק מתייחס אך ורק לפיתוח מודעות כלפי מחשבות ואירועים קוגניטיביים פנימיים, מבלי להגיב אליהם.
ֿההיבט של הניתוק בתרגול זה מתבטא בשתי דרכים:
-
התנתקות מכל תגובה אקטיבית לאירוע הפנימי הנצפה.
-
התנסות באירוע כנפרד מ״העצמי״.
במילים אחרות, המטופל לומד כיצד להיות מודע לעצמי כצופה אובייקטיבי על מחשבות, אבל באותה עת נפרד מהן.
עבור אילו בעיות MCT יעילה?
טיפול מטא-קוגניטיבי פותח כדי להציע דרכים פסיכותרפויטיות ייעודיות להבנה ולטיפול בהפרעות נפשיות, בעיקר הפרעות חרדה, הפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD), הפרעה אובססיבית-קומפולסיבית (OCD), חרדה חברתית, דיכאון קליני וחרדת בריאות.
עם השנים נמצאו ראיות ליעילות של MCT כפסיכותרפיה שמפחיתה תסמיני חרדה ודיכאון אצל מטופלים עם מחלות לב.
מחקר מ-2020 מצא כי שיטת MCT יעילה יותר מטיפול CBT כשיטת טיפול בדיכאון וסקירת מחקרים שפורסמה ב-2023 מציעה שהיא יעילה יותר מ-CBT גם כטיפול ב-GAD.
אימון מטה-קוגניטיבי (MCT) נמצא יעיל גם כטיפול בפסיכוזה.
מחקר שפורסם לאחרונה בכתב העת JAMA Psychiatry העלה כי למידה ותרגול של הטלת ספק בהנחות מופרכות, הידועות כהטיות קוגניטיביות, תורמים לשיפור התסמינים אצל מתמודדים עם אפיזודה פסיכוטית (Penney et al, 2022).
ההתערבות המטא-קוגניטיבית נקשרה בהפחתת דלוזיות והלוצינציות ובשיפור הערכה עצמית ותפקוד.
הטיות קוגניטיביות שכיחות אצל אנשים עם פסיכוזה כוללות קפיצה למסקנות, היעדר גמישות חשיבתית לגבי אמונות והנחות וביטחון יתר בשיפוט, שהוא במקרה רבים שגוי.
איריס עצמון, MA, מטפלת בגישה מטא-קוגניטיבית ברחובות, מכון טמיר
מהו Cognitive-Attentional Syndrome (תסמונת CAS)?
לכולנו יש רגעים של הערכה עצמית שלילית, אבל הם בד״כ קצרים וחולפים. הגישה המטא-קוגניטיבית זיהתה דפוס חשיבה ממושך וחזרתי של רגשות והערכה עצמית שליליים וכינתה אותו תסמונת קוגניטיבית-קשבית (CAS).
דפוס של CAS כולל דאגות, רומינציות, קשב מקובע על איום ואימוץ התנהגויות שהאדם סבור שיש בהן תועלת, אבל הן תורמות לתקיעות מעגלית.
CAS נשלטת ע״י מטא-קוגניציות וחשוב לטפל בה עם עזרה מקצועית:
המטופל לומד ומתרגל דרכים אלטרנטיביות לשלוט בקשב ולהתייחס אחרת למחשבות והאמונות השליליות שלו, תוך שינוי אמונות מטא-קוגניטיביות לא מסתגלות.
כתיבה:
צופית טסלר, MA,
פסיכולוגית בהתמחות קלינית,
מכון טמיר ת״א
בואו נדבר על הדברים
שחשובים באמת
מוזמנים.ות לשיחה עם איתן טמיר,
ראש המכון והמנהל המקצועי,
הערכה מותאמת אישית, חידוד הבעיה
והכוונה מדויקת למטפל.ת -
אצלנו או אצל עמיתים.
עלות: 140 ש"ח
הרשמה מהירה:
מענה לכל שאלה
(המענה אנושי, לפעמים לוקח זמן):
מקורות:
Callesen, P., Reeves, D., Heal, C. et al. Metacognitive Therapy versus Cognitive Behaviour Therapy in Adults with Major Depression: A Parallel Single-Blind Randomised Trial. Sci Rep 10, 7878 (2020). https://doi.org/10.1038/s41598-020-64577-1
Papageorgiou, C. Metacognitive Theory, Therapy and Techniques: Introduction to the Special Issue. Cogn Ther Res 39, 1–3 (2015). https://doi.org/10.1007/s10608-014-9649-1
Penney D, Sauvé G, Mendelson D, Thibaudeau É, Moritz S, Lepage M. Immediate and Sustained Outcomes and Moderators Associated With Metacognitive Training for Psychosis: A Systematic Review and Meta-analysis. JAMA Psychiatry. Published online March 23, 2022. doi:10.1001/jamapsychiatry.2022.0277
Rawat A, Sangroula N, Khan A, et al. (May 20, 2023) Comparison of Metacognitive Therapy Versus Cognitive Behavioral Therapy for Generalized Anxiety Disorder: A Meta-Analysis of Randomized Control Trials. Cureus 15(5): e39252. doi:10.7759/cureus.39252
Solem S, Wells A, Kennair LEO, Hagen R, Nordahl H, Hjemdal O. Metacognitive therapy versus cognitive-behavioral therapy in adults with generalized anxiety disorder: A 9-year follow-up study. Brain Behav. 2021 Oct;11(10):e2358. doi: 10.1002/brb3.2358. Epub 2021 Sep 14. PMID: 34520637; PMCID: PMC8553304.
Wells, A. Metacognitive therapy for anxiety and depression. New York: Guilford Press (2009).
Wells, A. (2010). Metacognitive theory and therapy for worry and generalized anxiety disorder: Review and status. Journal of Experimental Psychopathology, 1(1), 133-145. https://doi.org/10.5127/jep.007910