מצב רוח תנודתי ולא יציב | איך מטפלים בשינויים קיצוניים במצב הרוח?

 

 

מצבי רוח משתנים ולא יציבים

 

אם אתם חווים מצבי רוח שמשתנים בקיצוניות

ומרגישים שהמצב הפנימי שלכם לא הכי יציב,

חשוב שתקראו:

 

 

 

מה הם שינויים במצב הרוח? (Mood Swings)

 

שינויי מצב רוח הם בדרך כלל נורמטיביים ושגרתיים.

 

הם משקפים את מגוון הרגשות הקיימים בנו בתגובה למחשבות, תחושות וחוויות החיים: יש אירועים משמחים יותר ופחות, מלחיצים יותר ופחות, שגורמים לנו ולזולת להתנהגויות מסוימת. 

פעם מצב הרוח מרומם, פעם ירוד, פעם אופורי ופעם דיספורי ודיכאוני, פעם טוב ופעם רע.

אגב, יש גם מצב רוח נייטרלי, שנקרא בעגה הפסיכיאטרית מצב רוח אאוטימי*. 

  

אנשים המתאפיינים במצב רוח ובמזג לא יציב  מתמודדים במקרים רבים עם לחץ נפשי אינטנסיבי, עומס, כעס חסר שליטה, ביקורת עצמית, מצבי חיים מורכבים ועוד. 

כל אלו גורמים להם להיות 'נפיצים', להיות מועדים להתרגז ולכעוס בקלות רבה יותר מהנורמה.  הנפיצות מביעה את הלחץ הרגשי בו נמצאים, עימו הם מתקשים להתמודד בצורה אדפטיבית.

 

חשוב שלא לקפוץ למסקנות כשאנו מזהים תקופות בהן אנחנו או קרובינו פחות יציבים, ובמקום זאת מוטב להתמקד בחיפוש מקור הלחץ הנפשי ותורם לתחושת הנפיצות, להעניק לו תמיכה ולסייע בהתמודדות עד שזו תחלוף. במצבים נורמטיביים, מרבית השינויים הפנימיים במצב הרוח מתרחשים לאור סיבה אובייקטיבית או סובייקטיבית.

 

בין אם אתם מבוגרים, מתבגרים או הורים לילדים, כולנו מבינים ברמה האישית מהם שינויים במצב הרוח. מצבי רוח משתנים אצל מרביתנו מספר פעמים ביום, כתלות במאורעות ובחוויות שמייצר האדם ומתרחשים בסביבתו. לפעמים קשה למצוא סיבה מדויקת שתסביר את השינויים התכופים.

 

 

חוסר יציבות רגשית

 

אנשים עם מצבי-רוח שמשתנים בתדירות גבוהה סובלים בעצם מחוסר יציבות רגשית, שמכונה גם תנודתיות או לאביליות רגשית

היעדר יציבות רגשית מתבטט בנטיה לחוות רגשות קשים ומכאיבים וקושי לחזור לרמה הרגשית המקורית ולהמשיך הלאה לאחר חוויה רגשית קשה. וגם להיפך - חוויה של רגשות חיוביים בעוצמה שמרגישה כמו סערה פנימית, שממנה לוקח זמן לשוב למצב המאוזן.

 

לעתים הסובלים מתנודתיות רגשית חיים את חייהם כמו  נוסעים על "רכבת הרים רגשית", עם מעברים חדים בין מצבי רוח ורגשות:

זעם, פחד, עצבות ובושה, שאחריהם מגיעה חזרה לנורמה.

במקרים מסוימים יופיע גם "אפ" אחרי ה"דאון", מה שברמות קיצוניות עלול להעיד על ציקלוטימיה, היפומניה או הפרעה ביפולרית.

 

עבור מי שמתמודדים עם לאביליות (תנודתיות) גבוהה קיימת תחושה שמצב הרוח משתלט, ולרוב לכיוון השלילי של קשת מצבי הרוח, הרבה פעמים מבלי להבין מדוע.

במקרים כאלה, מוגדר מצב הרוח כלא יציב וייתכן שקיימים קשיים בוויסות הרגשי. 

אצל מטופלים המגיעים לפסיכותרפיה עקב התמודדות כרוניות עם סערות רגשיות קליניות, נוכל לראות כמה תוצרים נפשיים של שינויי מצב רוח שפוגעים מאוד ב"עצמי" ובקיום יחסים בין-אישיים טובים: 

חרדת נטישה, התפרצויות זעם, מהפכים רגשיים חדים, תגובות רגשיות עוצמתיות, כאב נפשי קיצוני שגורר התנהגויות הרסניות, כמו פגיעה עצמית.

 

גם כאשר ניכר תיפקוד על פני השטח תפקוד נורמלי, קיים מתחת לפני השטח חוסר קושי קבוע לשאת חרדה, עם צורך עז להחזקה ותמיכה מאחרים.

עבור אנשים שאוהבים את המתמודדים עם מצבי רוח קיצוניים מתעוררים פחד ורתיעה מהעוצמות של הדרמות המסעירות. עבור הסביבה הפחות קרובה מתעוררים פחד, התרחקות ואפילו עוינות. אצל מטפלים מתעוררת פנטזיית הצלה מאוד חזקה.

  

אם אני מבקש, האם מומלץ שהמטפל ישתף אותי באבחנה הפסכיאטרית שלי? <

 

מצב רוח לא יציב מתאר מזג של אדם שנוטה להיות הפכפך או לשנות התנהגות בקיצוניות, ללא סיבה נראית לעין.

כלומר, זעם או עצב מוגזמים ללא סיבה ממשית לכך, תנודות במצב הרוח, שמחה או התרגשות שהופכות לרוגז בין רגע.

 

רובנו נתקלנו במהלך חיינו לפחות פעם אחת באדם המתרגז ללא סיבה עליה אנו יכולים לחשוב, אך אין זה בהכרח מעיד על מצב רוח לא יציב.

זאת כיוון ואיננו יודעים מה חווה האדם לפני שפגשנו בו, אשר הביא אותו לתנודה כה קיצונית למראית חוץ במצב רוחו.

 יכול להיות שהאדם כבר היה במצב רוח שלילי אך הצליח לשלוט בו, עד שמשהו שבר את שליטתו. 

 

 

חוסר יציבות במצבי רוח והפרעת בורדרליין

 

אנשים המאובחנים עם הפרעת אישיות גבולית (בורדרליין) לרוב מתוארים כסובלים מתנודות ומחוסר-יציבות במצבי הרוח. חוסר יציבות במצבי הרוח מוגדר כתגובה רגשית לא סדירה וחריגה או כתגובה לא פרופורציונאלית לסיטואציה, וכן מאופיין בשינויים דרמטיים וחריפים ברגשות ובתגובות עוצמתיות- בבוקר אנשים אלו עשויים להיות שמחים, מלאי אנרגיה ואופטימיים, וככל שהיום נמשך הם עלולים להפוך למדוכאים, מיואשים וחסרי תקווה.

 

חוסר היציבות מקושר לעיתים קרובות להתנהגויות הרסניות ופוגעניות הכוללות התקפי זעם, צעקות, השחתת חפצים, אגרסיביות, תוקפנות, אלימות כלפי אחרים ופגיעה עצמית.

 

התנהגויות אלה עשויות לפרוץ בפתאומיות משום מקום ומתעוררות תוך שניות בודדות, דבר שגורם לפגיעה בתפקוד היומיומי ולבעיות בקשרים בינאישיים ובקריירה. חוסר היציבות במצבי הרוח הינו סימפטום בהפרעות נפשיות רבות כגון הפרעה דו-קוטבית (מאניה-דיפרסיה) תסמונת פוסט-טראומטית והפרעת אישיות גבולית.

בהמשך לכך, מחקר מ-2023 מצא קשר בין לביליות רגשית וטראומה בקרב בני נוער. הממצאים הראו שהתעללות רגשית וחוסר שביעות רצון מדימוי הגוף ניבאו בצורה חיובית את הלביליות הרגשית הן אצל נערים והן אצל נערות. חוסר שביעות רצון מדימוי הגוף תיווך את הקשר בין התעללות רגשית ללביליות רגשית.

 

 

מצב רוח לא יציב על רקע טראומה לאומית במלחמת חרבות ברזל

 

הארועים בעוטף עזה ב-7 באוקטובר, החטיפות, מעשי האיבה, החרדה מפני מלחמה אזורית, כל אלה ועוד עוררו טראומה ברמות שונות אצל כל ישראלי, בין אם הוא חי בארץ ובין אם בחו"ל.

 

מצב כזה עלול לעורר חוסר תקווה, קהות רגשית ותחושה שלילית לגבי עצמנו ואחרים. תנודתיות רגשית שכיחה מאוד במצבים כאלה. חוסר האיזון במצב הרוח עלול להחריף קשיים נפשיים קיימים, אפילו עד לרמה של מחשבות על התאבדות שבאות והולכות.

 

רגשות עמוקים של אשמה ובושה נפוצים אף הם, ופעילויות שהפקנו מהן הנאה בעבר כבר אינן מעניינות יותר.

 

 

 

לפי ה-DSM5, סימפטומים רבים של הפרעת אישיות גבולית כוללים קשיים בניהול ובוויסות רגשות:

הראשון, חוסר יציבות רגשית. אנשים עם הפרעת אישיות גבולית חווים רגשות לא יציבים ושינויים תכופים במצבי הרוח.

הרגשות מופעלים בקלות ולרוב אינם הולמים ואינם מותאמים לאירוע ולנסיבות.

 

השני, חרדה. אנשים אלה חווים חרדה עוצמתית ורואים דברים בצורה מעוותת, דבר שעלול לגרום לתחושת פרנויה ולחץ.

 

השלישי, חוסר ביטחון. בדרך כלל, הם חשים חוסר ביטחון בקשרים הבינאישיים. הם מניחים שאנשים יעזבו או ידחו אותם, מה שמוביל לדאגה מתמדת ולצורך בהבטחות חוזרות ונשנות.

הרביעי, אימפולסיביות. אותם אנשים מגיבים לרוב בצורה לא יציבה ונוקטים בהתנהגויות סיכון, למשל פגיעה עצמית. סימפטומים אלה נמשכים לרוב לאורך זמן. ניתן לטפל בחוסר היציבות במצבי הרוח באמצעות טיפול פסיכולוגי מקצועי המתמקד בוויסות רגשי. טיפול זה יכלול גם למידה של דרכי התמודדות חדשות להשגת הבנה טובה יותר אודות הטריגרים הרגשיים והתגובה אליהם.

 

 

כמה זמן נמשכים גלים של מצב רוח?

 

משך שינויי מצב הרוח משתנה נתון גם הוא לשונות רחבה.

התנודות יכולות להימשך מספר שעות, או אפילו ימים.

קלינאים סבורים כי רק כאשר מתרחשים ברצף 4 ימים של היפומאניה, או 7 ימים של מאניה, מוצדקת אבחנה של הפרעה דו-קוטבית.

 

הידעת? שינויים בטון הדיבור משפיע על יציבות מצב הרוח. מחקר חדש <

 

כשאדם מרגיש שמצב רוחו לא יציב, וכשמדובר במצב שאינו אופייני לו, חשוב לשאול אותו מדוע הוא מרוגז יותר, מדוע הוא נוטה לעצבנות יתרה מהרגיל, לחפש סיבות ולברר - אולי קיים מתח אפיזודי במקום העבודה, במשפחה ובחיים החברתיים.

לרוב, יימצא המקור לעצבנות.

ומרגע שנמצא הגורם- קל הרבה יותר להתמודד עמו. 

 

 

שינויי מצב רוח בגיל ההתבגרות

 

תנודות במצבי הרוח במהלך גיל ההתבגרות, אצל בנים ובנות. הן די שכיחות ונובעות בחלקן משינויים הורמונליים שמאפיניים את התקופה.

 

 

כיצד משפיעים  הורמונים על יציבות מצב הרוח אצל נערים ונערות?

 

תהליכים הורמונליים ממלאים תפקיד חשוב בדרך בה בני נוער חושבים, מבינים ומרגישים. הם משפיעים על מצבי רוח, רגשות ודחפים אצל מתבגרים, כמו גם על תחושות גופניות. 

בהיבט ההורמונלי, שינויים תכופים במצבי רוח שחווים בני ובנות נוער נגרמים כתוצאה מתנודות בהורמוני המין - אסטרוגן, פרוגסטרון וטסטוסטרון.

 

טסטוסטרון אצל בנים, למשל, קשור לשינויי מצב רוח, ללחץ מוגבר ולדיכאון אצל בני נוער.

עוד ידוע במחקרים, כי גברים עם רמות טסטוסטרון נמוכות נוטים לחוות עייפות ולעיתים קרובות סובלים מתנודות במצב הרוח.  

 

 

מתי שינויי מצב רוח של בני נוער הם נורמליים ומתי לא?

 

אם אתם הורים למתבגר/ת שמפגין/ה תנודות אינטנסיביות במצב הרוח, סביר כי הם נורמטיביים וייטו להירגע כאשר יחלוף משבר גיל ההתבגרות.

אם אתם מבחינים באפיזודות מרובות בהן הנער/ה נתונים בסערה רגשית שאינה שוככת, כדאי לבדוק ולהתייעץ עם איש מקצוע, פסיכולוג קליני או פסיכיאטר.

זה נכון בעיקר כאשר בני נוער מתקדמים בגילם לקראת תקופת הבגרות הצעירה. 

 

 

מהם הגורמים לשינויי מצב רוח?

 

מצבי רוח לא יציבים עלולים להיגרם בעקבות הרבה גורמים וטריגרים. 

 

 

להלן כמה סיבות שכיחות למצבי רוח תנודתיים: 

 

• חוסר איזון הורמונלי - גם הורמונים יכולים להביא לשינויים חדים במצב הרוח, בעיקר באמצעות השפעתם הישירה על המוח. מצבים של חוסר איזון הורמונלי אופייניים למשל לבני נוער, להריוניות (בייחוד בטרימסטר הראשון והאחרון), בתסמונת קדם-ויסתית ואצל גברים ונשים המתמודדים עם משבר גיל המעבר. 

• NED נמוך - NED, ראשי תיבות של Negative Emotion Differentiation, מתייחס ליכולת האישית לערוך הבחנות מדויקות בין סוגים שונים של רגשות שליליים, תוך שיום (מתן שם) לכל רגש כזה. מתוך מחקר שפורסם לאחרונה בכתב העת Emotion עולה כי בני נוער שמסוגלים לתאר את רגשותיהם השליליים בדרכים מדויקות, תוך שהם מודעים וערים לניואנסים בין הרגשות שהם חווים - כלומר בעלי NED גבוה - נמצאו חסינים יותר בפני דיכאון, בהשוואה לבני גילם שמתקשים להעריך ולסווג רגשות נכונה. 

• תרופות נגד דיכאון - תרופות מסוג SSRI, או תרופות נוגדות דיכאון אחרות,  יכולות לעיתים לתרום לתנודותיות במצב הרוח, במיוחד בקרב המתמודדים עם נטיה להפרעה דו-קוטבית, הכוללת מחזורים של דיכאון ומאניה. גם השימוש בתרופות מפחיתות חרדה, כמו בנזודיאזנפינים, מעורר שינויי מזג, בעיקר בעת הפסקתן.

• קשיים נפשיים ונוירולוגיים שקשורים לאימפולסיביות - אימפולסיביות היא אחת התוצאות השכיחות של היעדר כרוני של יציבות רגשית. מתמודדים עם הפרעות ותסמונות רבות, כמו ADHD, הפרעות שליטה בדחפים, אלכוהוליסטים תפקודיים ועוד, נאלצים להתמודד יום-יום עם שינויים רגשיים קיצוניים, שמובילים אותם לא אחת להתנהגויות אימפולסיביות שהם מתחרטים עליהן לאחר מכן.  

• במהלך גמילה מעישון - הפסקת שימוש בחומרים פסיכואקטיביים ממכרים כרוכה לעיתים קרובות בשינויים קיצוניים במצבי הרוח. למשל, במהלך התנקות הגוף בגמילה מניקוטין, גורמת ההפחתה הפתאומית ברמות הדופמין במוח לחוסר שקט ושינויים רגשיים. הבשורה המשמחת היא שגמילה פיזית מניקוטין נמשכת בדרך כלל 5 ימים עד שבועיים. אז קצת סבלנות ונחזור לאיזון! 

• הפרעה דיספורית קדם-ווסתית (PMDD) - הכוונהה ב-PMDD היא למצב קיצוני של תסמונת קדם ווסתית (PMS - premenstrual syndrome). מוזמנים לקרוא מאמר נפרד של מכון טמיר על הפרעה דיספורית קדם-ווסתית.

• תסמונת פסאודובולברית - (Pseudobulbar affect (PBA -היא מצב נוירולוגי שמתאפיין במעברים חדים במצבי הרוח - מהתפרצויות בכי לא נשלטות ועד פרצי צחוק רבות עצמה. הביטויים ההתנהגותיים הקיצוניים של מטופלים המתמודדים עם הסינדרום אינם מצויים בהלימה לסטטוס ולמצב הרוח המנטלי. 

• מפרצת מוחית, או דמם תת עכבישי (subarachnoid hemorrhage) - מחקר מצא שהקשר עובד גם הפוך, כלומר מצב רוח תנודתי תורם להתפתחות האירוע.

• צריכה ממושכת של חומרים אלרגניים נקשרה לאחרונה למגוון רחב של הפרעות נוירו-פסיכיאטריות, ביניהן תנודות חריפות במצב הרוח.

 

 

מה ההבדל

בין AffEct ל- MOOD? 

 

אפקט נחשב בד"כ למצב רגשי חולף ודי רגיל,

בעוד מצב רוח מתייחס למצב רגשי מתמשך יותר.

 

 

 

טיפול פסיכולוגי במצבי רוח קיצוניים

 

גם במקרים בהם האדם מתקשה לשלוט במצב רוחו התנודתי, חשוב לדעת כי כמעט תמיד ניתן להשתלט על המצב וליצור שינוי בהתמודדות שגורמת לאי היציבות הרגשית.

לעיתים, מספר פגישות מועט עם מטפל נפשי מקצועי יסייעו בזיהוי ובירור הגורם לאי-היציבות, ובמציאת הדרכים המתאימות להתמודד עימו בדרך אדפטיבית יותר עבור האדם וסובביו.

במקרים קיצוניים יותר של תנודות קיצוניות במצבי הרוח, אשר אינן נשלטות ולא נמצאה להן סיבה גם לאחר התבוננות פנימית בחיי האדם, יש מקום לאבחנה מעמיקה יותר, אבחנה פסיכיאטרית או פסיכולוגית, במטרה לשלול הפרעת מצב רוח.

 

הפרעות מצב רוח כמו דיכאון, דיסתימיה, הפרעת אישיות גבולית או מאניה דיפרסיה מאופיינות גם הן בתנודות קיצוניות במצבי הרוח, כאשר בדיכאון מצב הרוח נוטה בעיקר לשליליות, ובמאניה דיפרסיה האדם נע בין אופוריה בלתי מוסברת לדיכאון קשה.

 

הטיפול בהפרעות מצב רוח מערב מספר מישורים, ולעתים מומלץ להיעזר בטיפול תרופתי וטיפול פסיכותרפי באמצעות שיחות עם פסיכולוג או פסיכותרפיסט טוב (עם המלצות) , שהשילוב ביניהם עוזר לווסת את אי יציבותו הרגשית של המטופל.

 

 

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

  

שיחת ייעוץ ממוקדת 

עם ראש המכון / מומחה ספציפי- 

בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)

 

 

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

 

 

קראו המלצות 

 על טיפול במכון טמיר

 

כתיבה:

 

איתן טמיר, MA, ראש המכון 

עם מומחי מכון טמיר

 

 

עדכון אחרון: 

 

2 בדצמבר 2023

 

 

* Euthymia (אאוטימיה) הוא מונח המשמש לעתים קרובות בפסיכולוגיה ובפסיכיאטריה בכדי לתאר מצב רוח נורמלי ומאוזן. כשמישהו נמצא במצב אאוטימי הוא אינו חווה שינויים משמעותיים במצב הרוח. זהו בעצם מצב רגשי יציב ומאוזן שבו אדם מרגיש באמצע -  לא עצוב מדי ולא שמח מדי - עם תחושה כללית של רווחה ויכולת משביעת רצון לתפקד ביעילות מול דרישות היומיום. המונח הזה רלוונטי במיוחד לתיאור מצבים ספציפיים במהלך הפרעה דו-קוטבית, שאאוטימיה מאפיינת בה מצב נפשי שאינו בקצוות של מצבי רוח קיצוניים של מאניה ודיכאון.

 

 

 

 

מקורות:

 

Ahmed, A., & Simmons, Z. (2013). Pseudobulbar affect: prevalence and management. Therapeutics and Clinical Risk Management, 9, 483–489.

 

Akbari Chermahini, S., & Hommel, B. (2012). Creative mood swings: divergent and convergent thinking affect mood in opposite ways. Psychological Research, 76(5), 634–640.

 

American Pregnancy Association. (n.d.). Mood Swings During Pregnancy. Retrieved from https://americanpregnancy.org/healthy-pregnancy/pregnancy-health-wellness/mood-swings-during-pregnancy/

 

Catlett, T. (2023, July 28). What Can Cause Rapid Shifts in Mood? Healthline. Retrieved from https://www.healthline.com/health/rapid-mood-swings

 

Dresden, D. (2017). What causes mood swings during menopause? Medical News Today. Retrieved from https://www.medicalnewstoday.com/articles/317566.php

 

KidsHealth. (2021, November). 5 Ways to Know Your Feelings Better. Retrieved from https://kidshealth.org/en/teens/emotional-awareness.html

 

Peng, K., Li, Y., Adegboro, A. A., Wanggou, S., & Li, X. (2023). Mood swings are causally associated with intracranial aneurysm subarachnoid hemorrhage: A Mendelian randomization study. Brain and behavior, 13(11), e3233. https://doi.org/10.1002/brb3.3233

 

Schimelpfening, N. (2023, March 30). Mood Swings: Causes, Risk Factors, and Ways to Cope. Verywell Mind. Retrieved from https://www.verywellmind.com/what-are-mood-swings-1067178

 

Starr, L. et al. (2019). The perils of murky emotions: Emotion differentiation moderates the prospective relationship between naturalistic stress exposure and adolescent depression. Emotion.

 

Wu, S., Liu, J., Xue, Z., Xu, J., Lin, L., Sun, Y., Song, S., Luo, X., & Lu, J. (2023, May 29). Association between childhood trauma and affective lability among adolescents: A moderated mediation model. Journal of Affective Disorders, 338, 21-31. doi: 10.1016/j.jad.2023.05.092.