העולם נראה להם מטושטש, נטול צבע רגשי, דו-ממדי ומלאכותי.

הם חווים מודעות מוגברת ובהירות עצומה של מה שמתרחש סביב.

תפיסת הזמן שלהם נחווית שונה לגמרי - מה שקרה היום אחה״צ מרגיש כמו עבר רחוק.

דברים קרובים נראים רחוק ומה שנמצא במרחק מתקרב...

מהי דראליזציה?

דריאליזציה היא מצב נפשי דיסוציאטיבי בו האדם מרגיש מנותק מהסביבה, כאשר אנשים וחפצים סביבו נראים לא אמיתיים.

כל זאת תוך היותו מודע לכך שעיוות זה איננו תקין.

למעלה ממחצית מכל מבני האדם ייתנסו בניתוק כזה מהמציאות, לפחות פעם אחת במהלך החיים. 

מרבית הלוקים בהפרעה יפתחו אותה בצעירותם, כשהגיל הממוצע הוא 16; רק לעתים נדירות תתפתח ההפרעה אחרי גיל 40.

דריאליזציה היא הפרעה דיסוציאטיבית, שמופיעה במקביל או בנפרד מדפרסונליזציה. 

מה ההבדל בין דפרסונליזציה לבין דריאליזציה?

הפסיכיאטריה מתייחסת לשתיהן כהפרעה דיסוציאטיבית משותפת.

אבל יש הבדלים: 

דפרסונליזציה היא תחושת ניתוק ספציפית של האדם מעצמו ומגופו. 

דריאליזציה מתרחשת כאשר דברים או אנשים מבחוץ נראים לא אמיתיים, בעוד האדם נשאר בתוך עצמו והחוויה הגופנית אינה משתנה. 

מהם התסמינים של דריאליזציה?

המתמודדים/ום עם דריאליזציה חווים כמה סימפטומים אופיינים לתופעת דיסוציאציה זו:

• הסביבה נראית מעוותת או מטושטשת,׳שחור לבן׳ בדו-ממד.

• קיימת בהירות ומודעות מוקצנת למה שקורה סביב.

• עיוותים בתפיסת הזמן, כמו למשל אירועי יום האתמול שמורגשים כמו העבר הרחוק.

• עיוותי מרחק וגודל של חפצים: אובייקטים עשויים להיראות רחוקים או קרובים יותר מכפי שהם במציאות (האופן בו הם מופיעים בשדה הראייה).

• תחושת ניכור או זרות בסביבה מוכרת, שנחווית כאילו נמצאים בסרט או בחלום.

• ניתוק רגשי מאנשים שיש עמם קשר רגשי. במצב של דה ריאליזציה נחווים כמו היו מופרדים על ידי קיר זכוכית. 

• לעיתים מדווחים תסמינים פיזיים כמו כאבי ראש, רגישות לאור, תשישות ועייפות, לצד תסמינים קוגניטיביים, כמו פגיעה בזיכרון. 

החוויה המרכזית של דה-ריאליזציה הוא תחושת ניתוק מהמחשבות, מהתחושות או מהסביבה, אך פרט לכך מתעוררת גם שמתוארת כ״תחושה רובוטית״, תחושה של חיים בעולם של חלום, כמו גם דיכאון, חרדה, פאניקה או פחד להשתגע. 

אפיזודה של דריאליזציה יכולה להימשך שעות, ימים, שבועות ולעיתים אפילו חודשים. 

איך מאבחנים דריאליזציה?

מעצם הגדרתם, הסימפטומים של דפרסונליזציה-דריאליזציה אינם מוסברים על ידי הפרעה אחרת, כמו שימוש בחומרים או סכיזופרניה.

אבחנה של דפרסונליזציה/דה-ריאליזציה תינתן ע״י מומחה בבריאות הנפש - פסיכיאטר, פסיכולוג או עו״ס קליני - באמצעות הערכה פסיכיאטרית או אבחון פסיכולוגי, שויבחן האם קיימים סימפטומים של ההפרעה.

איש המקצוע ישוחח עם המטופל ע״מ להבין את מצבו, החוויות הפנימיות שהוא עובר ויעריך את מידת התפקוד.

ההערכה המקצועית תכלול גם סקירה של היסטוריה רפואית, בדיקה גופנית ולעתים גם מבחנים פסיכולוגיים או נוירולוגיים.

נכון להיום, בדיקות מעבדה אינן יכולות להעיד על קיומן של הפרעות דיסוציאטיביות, אבל בדיקות דם וסריקות מוחיות וגופניות (רנטגן, CT או MRI) כן יכולות לשלול מחלות גופניות או תופעות לוואי של תרופות.

לאחר האבחון, איש/ת מקצוע בתחום בריאות הנפש יוכל לעזור לטפל בנבדק. 

מה הפרוגנוזה של דריאליזציה?

החלמה מלאה מדה-רארליזציה אפשרית עבור מתמודדים/ות רבים.

יש מטופלים שההפרעה תעלם אצלם מעצמה, תוך זמן קצר והם אפילו לא יזדקקו לטיפול. 

מי שלא יחווה החלמה ספונטנית יוכל להתקדם באמצעות פסיכותרפיה שתתמודד עם הטריגרים שמעוררים את הניתוק.

לרוב, תכנית הטיפול הנכונה תעלים את הסימפטומים, והאדם יוכל להמשך בחייו, אולם במקרים מסוימים ההפרעה עלולה להפוך לכרונית, כאשר אינה מגיבה לטיפול.

במצב שאין הטבה, המטפל ימליץ בפני המטופל על הצעדים המיטביים הבאים עבורו.

פסיכותרפיה יכולה לעזור לפתור עניינים שמצויים ביסוד הבעיה ובמקרים רבים חשוב להמשיך בה גם למניעה שניונית, כלומר למנוע את הישנות הסימפטומים. 

מה האבחנה המבדלת של ההפרעה?

• בעוד שסכיזופרניה נגרמת כתוצאה עקב מצב אורגני במוח, דה-ריאליזציה יכולה להתפתח בגלל חוויות חיים, כמו טראומה.

• דיסוציאציה במצבי לחץ היא אחד התסמינים של הפרעת אישיות גבולית, כמו גם של הפרעת דחק חריפה והפרעת דחק פוסט טראומטית (PTSD). אולם לא כל הסובלים מהפרעות אלו חווים דריאליזציה.

• כאשר דה-ריאליזציה מתרחשת כסימפטום של לחץ וחרדה ממושכים, מומחים מסכימים שאינה מסוכנת.. עם זאת, נדרשת בדיקת פסיכיאטר. 

• אנשים עם הפרעת דפרסונליזציה-דריאליזציה יודעים כי תחושות הניתוק אינן אמיתיות, בניגוד לאנשים עם הפרעה פסיכוטית.

מה גורם לדריאליזציה?

הטריגרים לאפיזודות של דריאליזציה הם מגוונים למדי.

כן ידוע כי גורמים ביולוגיים וסביבתיים משחקים בה תפקיד, וכי יש אנשים שעשויים להימצא בסיכון גבוה יותר לפיתוח הפרעה דיסוציאטיבית בשל מערכת עצבית פחות תגובתית לרגש, במבנה אישיותי מסוים ושילוב עם הפרעות נפשיות אחרות או מצבים גופניים, כמו אפילפסיה.

הנה כמה גורמים אפשריים:

• האירוע השכיח ביותר שיכול לעורר ריאליזציה הוא התעללות רגשית, גופנית או מינית בגיל צעיר. הנפש מציעה מנגנון הגנה של התנתקות רגשית ובין-אישית כדרך לנהל את הטראומה. למעשה, כ-66% ממי שנחשפו לטראומה יפתחו צורה מסוימת של דה-ריאליזציה.

• דיכאון או חרדה, במיוחד דיכאון קשה או ממושך, או הפרעת פאניקה שכוללת התקפי חרדה.

• לחץ נפשי חריף, כמו משבר אקוטי בזוגיות, קשיים פיננסיים או משבר קריירה.  הפרעות דיסוציאטיביות נוטות להופיע לאחר מתח אינטנסיבי או טראומה נפשית, כמו טיפול בהורה עם מחלה נפשית קשה, התעללות (עדות או חוויה אישית), מוות פתאומי של אדם אהוב ומצבים של סכנת חיים, כמו תאונת דרכים, אסון טבע, אלימות קיצונית או לחימה בקרב. סיבות אחרות עשויות להיות עייפות קיצונית ומניעת שינה. 

• שימוש בתומרים פסיכואקטיביים שעלולים לעוות את התפיסה הפנימית והחיצונית. לפי ה-DSM, חומרים הלוציגניים (פסיכדליים), כמו LSD, פטריות פסילוסיבין, קטמין, אקסטזי (MDMA) וסלוויה דיווינורום, יכולים כולם לעורר תסמינים של דראיליזציה. 

• מחקר מעניין מ-2023 בחן את השלכות השימוש של מציאות מדומה (VR) על הופעת תסמינים של דפרסונליזציה/דריאליזציה. במחקר, שכלל 754 נבדקים, נמצא כי מיד לאחר השימוש קיימת עלייה בתסמינים אלו באוכלוסייה הכללית. לא נמצא קשר בין זמן השימוש לבין המשך התסמינים לאורך חצי שנה, כלומר אין השפעה לטווח הארוך.

מבחינה נוירולוגית, נראה שדריאליזציה משלבת פעילות משולבת של כמה אזורים במוח ובהם ציר ההיפותלמוס-יותרת המוח-אדרנל (HPA), לצד אזורים שאחראים על תגובות הגנתיות אוטונומיות  המופעלות במצבי לחץ ודיסוציאציה (Murphy, 2023).

אם אתם מתמודדים לדעתכם עם דריאליזציה, פנו לייעוץ מקצועי. 

איך מטפלים בדריאליזציה?

מתמודדים/ות עם דה-ריאליזציה עשווים להיעזר מקצועית בפסיכותרפיה, בטיפול תרופתי או בשניהם.

לעתים קרובות, הטיפול ישלב בין פסיכותרפיה ותרופות, אבל טיפול בשיחות הוא האמצעי המרכזי בהפרעות דיסוציאטיביות.

מטופלים עשויים להזדקק לטיפול במידה וההפרעה נמשכת זמן רב ו/או חוזרת, או אם הסימפטומים מתישים וגורמים לו למצוקה.

בהפרעת דה ריאליזציה, מטרת הטיפול היא להתייחס לגורמי הלחץ שמהווים טריגר לפריצה וחיזוק הסימפטומים.

המטפל יבנה וינסח תכנית טיפול, בהתאם למצב המטופל, הטריגרים וחומרת הסימפטומים. 

פסיכותרפיה

טיפול בשיחות להתקיים בכמה שיטות, הנה 5 מהן:

• טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) – מתמקד בשינוי דפוסים של חשיבה, רגשות והתנהגות שאינם מועילים למטופל

• טיפול דיאלקטי-התנהגותי (DBT) – למרות שהגישה פותחה ככלי טיפולי עבור הפרעת אישיות גבולית והפרעות ויסות רגשי קשות אחרות, היא יעילה וברת-יישום גם עבור מטופלים עם סימפטומים דיסוציאטיביים. אחת מהווריאציות שהתפתחו מתוך הפרוטוקול המקורי היא DBT-PE, מדריך ייחודי שמתאים לטיפול במקרים של של ניצול גופני או מיני או טראומה מורכבת.

• טיפול בגישת EMDR – שיטת פסיכותרפיה בפותחה במיוחד כדי לעזור למתמודדים עם תסמונת דחק פוסט-טראומטית (PTSD), שבכוחה להפחית סיוטים, עוררות-יתר, פלאשבקים ותסמינים דיסוציאטיביים.

• טיפול משפחתי – בעבודה משותפת של המטפל, המטופל ובני המשפחה, ניתן להבין את תסמיני ההפרעה כ״סימפטום כלל-מערכתי״, שמבטא ומייצג בעיה במערכת המשפחתית כולה. המטפל יעבוד עם בני המשפחה, יחד ובנפרד, ועם המטופל, על זיהוי והתרת קונפליקטים לא פתורים, שעשויים להסביר את התפתחות מצב הדה-ריאליזציה. 

• טיפול רגשי בהבעה ויצירה: טיפול באמנות, בתנועה, ביבליותרפיה, או טיפול במוזיקה, כולם יכולים לסייע בחקירה משותפת של הלך הרוח הנפשי ולבטא מחשבות ורגשות בסביבה בטוחה ויוצרת. 

טיפול תרופתי

כמו בהרבה הפרעות נפשיות אחרות, גם לדה-ריאליזציה אין תרופה ספציפית, אולם טיפול תרופתי בדיכאון או בחרדה יכול לשפר את המצב ולתת מצע עליו ניתן לקיים טיפול פסיכולוגי.

סביר שהפסיכיאטר המאבחן והמטפל ירשום תרופות נוגדות-דיכאון או נוגדות-חרדה. 

טיפול עצמי בדריאליזציה

ברמה של טיפול עצמי בזמן אמת, אם רוצים לוודא שהמצב מציאותי, ניתן לצבוט קלות את העור בגב כף היד.

אפשר גם להחזיק משהו קר או חמים ולהתמקד בתחושת הטמפרטורה.

עוד אפשרות:

נסו להשאיר את העיניים בתנועה כדי לא להתמקד ולאבד את הרצף.

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

שיחת ייעוץ ממוקדת 

עם ראש המכון / מומחה ספציפי- 

בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

קראו המלצות מאומתות של

לקוחות ועמיתים על מטפלי/ות מכון טמיר

נכתב ע״י מומחי מכון טמיר

עדכון אחרון:

23 בדצמבר 2023 

מקורות:

Barreda-Ángeles, M., & Hartmann, T. (2023). Experiences of Depersonalization/Derealization Among Users of Virtual Reality Applications: A Cross-Sectional Survey. Cyberpsychology, Behavior, and Social Networking, 26(1), 22-27. doi: 10.1089/cyber.2022.0152. Epub 2022 Dec 30. PMID: 36595349.

Murphy R. J. (2023). Depersonalization/Derealization Disorder and Neural Correlates of Trauma-related Pathology: A Critical Review. Innovations in clinical neuroscience, 20(1-3), 53–59.

Yang, J., Millman, L. S. M., David, A. S., & Hunter, E. C. M. (2023). The Prevalence of Depersonalization-Derealization Disorder: A Systematic Review. Journal of Trauma & Dissociation, 24(1), 8-41. doi: 10.1080/15299732.2022.2079796. Epub 2022 Jun 14. PMID: 35699456.

צריך לגייס מאמץ רב להישאר ממוקד כדי להסתגל להרבה שינויים כשנמצאים בדרכים, ולכן נוודים דיגיטליים נקלעים בקלות לבעיות נפשיות, רבות מהן נגרמות כתוצאה מתחושת חוסר שייכות ובדידות. 

למרבה המזל, כיום עזרה מקצועית אינה מוגבלת עוד לאזור גיאוגרפי אחד,  אנחנו יכולים לעבוד אונליין מכל פנינות הגלובוס ואפילו צברנו ניסיון של עבודה מהבית בתקופת הקרונה. 

נכון, חיים הרחק מהבית אינם תמיד קלים, ולעתים אדם יכול לחוש לכוד בבידוד ודיכאון. 

טיפול אונליין מציע הזדמנות לנוודים דיגיטליים להתחבר למטפלים מוסמכים מכל מקום בעולם ובכך להציע פתרון אפקטיבי לטווח רחב של בעיות נפשיות כמו חרדה, דיכאון, הפרעות פאניקה, אגורפוביה, פחדים ופוביות מסוגים שונים, מתח כרוני, חוסר שביעות רצון מאיכות החיים, חוסר ביטחון, בעיות במערכות יחסים ובקשרים משפחתיים ותקופות הסתגלות לנסיבות ותרבויות חדשות. 

עוד קשיים אופיינים לאוכלוסיה זו כוללים קושי באיזון בין עבודה לחיים, בחירת מקומות מתאימים לטיול, צמצום וארעיות של חיים חברתיים ותמיכה רגשית, חרדות כלכליות, שמירה על שגרה עקבית, \

גישה לשירותי בריאות  מקצועיים והתמודדות עם שחיקה. 

מה למדנו על היתרונות על מפגשי יעוץ פסיכולוגי אונליין?

מתן תמיכה נפשית

למי שחי באזורים כפריים שבהם עזרה ראשונה נפשית מקצועית אינה זמינה, טיפול אונליין יכול להיות פתרון נהדר. כאשר בתקופת הקורונה ארגון הבריאות העולמי (WHO) המליץ להימנע ממגע קרוב וחווינו ירידה בניידות – טיפול אונליין הוצע כפתרון אידיאלי. 

זמינות

עבור מי שגר ועובד במדינה אחרת שבה הוא אינו יודע את השפה, טיפול אונליין הוא אופציה נהדרת. במדינה אחרת הטיפולים יכולים להיות יקרים והבדלי התרבויות יכולים להוות מכשול להבנה.

תקשורת מקוונת

האינטרנט עשוי להגיע למצב בו הטיפולים והייעוץ יעברו מהעולם האמיתי לזה הווירטואלי, עם נגישות לכולם. האינטרנט מאפשר לכל אדם להשתמש בכלים שהוא מציע, כמו שיחות וידאו, כיד לקבל תמיכה נפשית ועזרה, לא משנה היכן הוא נמצא.

נגישות לכיס

ליכולת לשלם עבור הטיפולים עשוי להיות תפקיד חשוב בבחירת המטפל. עלות המפגשים תלויה בסוג הטיפול (קבוצתי, אישי, זוגי), אך לרוב טיפול אונליין יהיה נגיש יותר כלכלית מטיפול מסורתי וניתן לקבוע אותו לכל זמן שמתאים למטופל.

ביטחון ושיתוף מידע

היום אנחנו יכולים לקבל את כל המידע שאנו זקוקים לו באמצעות כמה קליקים. טיפול אונליין יכול לספק מידע שימושי שאותו אפשר לשתף בקבוצות וירטואליות לתמיכה נפשית עבור נוודים דיגיטליים או באמצעות חיבור מאובטח.

בחיבור מאובטח רק למטופלים ולמטפלים יש גישה למידע. כל האנשים שיש להם גישה למידע אישי מחויבים לשמור על חסיונו ועל הגנה הולמת עליו. 

לסיכום, נוודים דיגיטליים רבים מחפשים שינוי שישפר את איכות החיים שלהם.

כשאנחנו חשים בנוח יותר עם עצמנו, היכולת לעבוד במצבים קשים משתפרת, מכיוון שיש לנו את הכלים לשפר את רווחתנו הנפשית.

אם יצאתם כבר למסע, או שאתם כבר עמוק בתוכו,

דברו איתנו להתייעצות מקצועית לגבי טיפול פסיכולוגי ברחוק

המכווון לצרכי הנווד הדיגיטלי:

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

שיחת ייעוץ ממוקדת עם ראש המכון

בזום או פנים אל פנים, 140 ש״ח

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

 נכתב ע״י מומחי מכון טמיר

מקורות:

Yeramyan, A. (2022, July 25). 7 challenges digital nomads face and what to do about them. Ruul.io. https://ruul.io/blog/7-challenges-digital-nomads-face-and-what-to-do-about-them

אריק אריקסון ידוע בעיקר בזכות תיאוריית ההתפתחות הפסיכו-חברתית המפורסמת שלו ומושג משבר הזהות.

התיאוריות שלו ציינו מעבר חשוב בחשיבה על האישיות, כאשר במקום להתמקד באירועים בילדות המוקדמת הוא מציע להתבונן באופן בו השפעות חברתיות תורמות לאישיות שלנו במהלך כל חיינו.

תיאוריית השלבים של ההתפתחות הפסיכו-חברתית של אריקסון עוררה ועודנה מעוררת עניין ומחקר על התפתחות אנושית במהלך החיים.

כפסיכולוג אגו שלמד עם אנה פרויד, בתו של זיגמונד פרויד, אריקסון הרחיב את התיאוריה הפסיכואנליטית ע״י חקר ההתפתחות במהלך החיים, לרבות אירועים בילדות, בבגרות ובזקנה.

צפו בסרטון יפה שמתאר את תרומתו

לפסיכולוגיה ולהבנת ההתפתחות

הנפשית האנושית:

חייו של אריקסון

אריקסון נולד ב-1902 בפרנקפורט, גרמניה, לאם יהודייה שגידל אותו לבדה לפני שנישאה לרופא, אך העובדה שלא היה אביו הביולוגי הוסתרה מאריקסון במשך שנים.

כאשר גילה לבסוף את האמת, הוא נותר כנראה מבולבל למדי לגבי זהותו האמיתית והשתייכותו לקהילה.

חוויה מוקדמת זו סייעה להצתת העניין שלו בהיווצרות הזהות, שהמשיך והתפתח בעקבות חוויותיו האישיות בביה״ס.

בביה״ס היהודי בו למד הוא הוקנט בשל מראהו הנורדי.

הוא היה גבוה, עיניו כחולות ושיערו בלונדיני, והוא בלט לעומת שאר הילדים.

אחר כך, בבית הספר היסודי העממי בו למד, הוא נדחה בשל הרקע היהודי שלו.

כל דחייה בשעתה... 

חוויות מוקדמות אלה עזרו אף הן לתדלק את עניינו של אריק בהיווצרות הזהות והשפיעו על עבודתו משך כל חייו.

אריקסון נפטר בהיותו בן 92, ב-Rosewood Manor, Harwich, מסצ'וסטס, ארה״ב. 

אוטודידקט

מעניין לציין שאריקסון מעולם לא קיבל תואר רשמי ברפואה או בפסיכולוגיה.

כאשר למד בגימנסיה ההומנית, התמקד בעיקר בהיסטוריה, לטינית ואמנות.

אביו החורג הרופא רצה שילמד בבי״ס לרפואה, אך אריקסון עשה זמן קצר בבי״ס לאמנויות, נשר ונדד באירופה עם חברים כשהוא מהרהר בזהותו.

מאוחר יותר, הזמנה של חבר הביאה לפתחו משרת לימוד בבי״ס פרוגרסיבי שהקימה דורות׳י בורלינגהאם, חברה של אנה פרויד.

פרויד הבחינה עד מהרה בקשר הידידותי שרקם אריקסון עם ילדים ועודדה אותו ללמוד פסיכואנליזה באופן רשמי.

לבסוף קיבל אריקסון שתי תעודות – מאגודת מורי המונטסורי (גישה חינוכית לילדים) ומהמכון הפסיכואנליטי של וינה.

הוא המשיך לעבוד עוד כמה שנים בבי״ס עם בורלינגהאם ופרויד, פגש את זיגמונד פרויד במסיבה ואף הפך למטופל של אנה.

הוא טען שהתהליך הסב לו מודעות עצמית. לטענתו, מכיוון שבזמנו לא נעשה שימוש במונחים ״פסבדו-מדעיים״ כמו מנגנוני הגנה, תהליך המודעות העצמית נוצר בסביבה משחררת, גם אם מכאיבה לעתים.

בביה״ס בו עבד לימדה גם מורה קנדית לריקוד, גו׳אן סרסון. הם התחתנו ב-1930 והולידו 3 ילדים, בהם קאי. ט. אריקסון, סוציולוג אמריקאי בולט. ב-1933 עבר לארה״ב, ולמרות שלא היה לו תואר רשמי, הוצעה לו משרת הוראה בביה״ס לרפואה בהארוורד.

בשלב זה גם שינה את שם משפחתו לאריקסון, במקום שם המשפחה של אביו החורג, הומברגר, אולי בניסיון לעצב זהות משלו.

נוסף להוראה בהארוורד הוא ניהל פרקטיקה עצמאית לפסיכואנליזה לילדים. במהלך השנים החזיק במשרות הוראה באוניברסיטת ברקלי בקליפורניה, באוניברסיטת ייל, במכון הפסיכואנליטי בסן פרנסיסקו, במרכז אוסטן ריגס ובמרכז ללימודים מתקדמים של המדעים ההתנהגותיים.

אריקסון פרסם מספר ספרים על התאוריות שלו ומחקריו, בהם ״ילדות וחברה״ ו״מעגל החיים נשלם״.

ספרו ״האמת של גנדי״ זכה בפרס פוליצר ובפרס הספר הלאומי.

מה ההבדל בין פרויד לאריקסון?

אריקסון היה פסיכולוג ניאו-פרוידיאני שקיבל רבות מהדוגמות המרכזיות לתיאוריה הפרוידיאנית, אך הוסיף רעיונות ואמונות משלו.

גם פרויד וגם אריקסון הסכימו שהאישיות מתפתחת דרך שלבים ידועים מראש, אך בעוד שהתיאוריה של פרויד התמקדה בהיבטים הפסיכו-מיניים של ההתפתחות, אריקסון הוסיף השפעות אחרות וכך הרחיב את התיאוריה הפסיכואנליטית.

אריקסון גם תרם להבנתנו את האישיות כפי שהיא מתפתחת ומתעצבת במהלך החיים.

תצפיותיו על ילדים עזרו להכין את הקרקע למחקר נוסף.

אם כבר אנחנו מדברים על תיאורטיקנים התפתחותיים בפסיכולוגיה, חשוב להתייחס גם להבדלים בין אריקסון לבין ז׳אן פיאז׳ה. 

כמו ההבדל עם פרויד, פיאז'ה התמקד בהתפתחות לאורך זמן מוגבל, מגיל ינקות ועד שנות העשרה המאוחרות, כאשר אריקסון כאמור שואל ועונה לגבי ההתפתחות הפסיכולוגית בכל מעגל החיים. 

מעבר לכך, פיאז'ה התמקד בהתפתחות הקוגניטיבית של ילדים, בעוד אריקסון התמקד יותר בהתפתחות הרגשית-חברתית. 

המודל הפסיכו-חברתי של אריקסון

תיאוריית ההתפתחות הפסיכו-חברתית שלו מתרכזת בעיקרון האפיגנטי, לפיו כל האנשים עוברים בחייהם 8 שלבים פסיכו-חברתיים, שבכל אחד מהם הם ניצבים בפני משבר שיש לפתור בהצלחה כדי לפתח את האיכות הפסיכולוגית המרכזית לשלב ולעבור לשלב הבא. 

8 השלבים של אריקסון נלמדים ע״י כל תלמיד בקורס מבוא לפסיכולוגיה ובכל קורס שמתמקד בפסיכולוגיה של האישיות.

באופן דומה מאוד לזיגמונד פרויד, אריקסון האמין שהאישיות מתפתחת בסדרת שלבים, אך התיאוריה של אריקסון מסמנת מעבר מהתיאוריה הפסיכו-סקסואלית של פרויד, בכך שהיא מתארת את השפעת החוויה החברתית על פני על מחזור החיים במקום להתמקד רק באירועי הילדות.

בעוד שתיאוריית ההתפתחות הפסיכו-סקסואלית של פרויד מסתיימת בשלב הנניטלי,ף התיאוריה של אריקסון מקיפה את התפתחות האדם מלידתו ועד מותו.

8 השלבים של אריקסון

אמון מול חשד

שלב זה מתרחש בין גיל הלידה לשנה וחצי והוא מרוכז בהתפתחות מושג האמון עם המטפלים העיקריים, בדרך כלל ההורים. 

ילדים שקיבלו תגובות טיפוליות רגישות וזמינות יכולים לפתח את האיכות הפסיכולוגית המכונה ״תקווה״. אריקסון האמין כי התקווה היא המעלה האינהרנטית ההכרחית ביותר להיותנו חיים.

לעומת זאת, אם צרכים תינוקיים אינם מסופקים באופן עקבי, עלולים להתפתח חוסר אמון, חשדנות וחרדה. 

אוטונומיה מול בושה וספק

שלב זה קורה בין הגילים 18 חודשים ל-3 שנים וכולל צבירת תחושה של עצמאות ושליטה עצמית. הצלחה בשלב זה מאפשרת לפתח רצון ונחישות. 

היכולות המוטוריות כבר התפתחו והפעוט מתחיל להתנהג כדי להשיג מטרות מאוד בסיסיות.

אם הוא יצליח לעשות זאת ויקבל על כך פידבק חיובי, יפתח תחושת אוטונומיה. אם לא , תתפתח אצלו תחושה חזקה של בושה וספק.

במצב בו ההורים תובעים ממנו יותר מדי, או לועגים לו, מתעוררת סכנה. מוגברת להתכנסות אל תוך תחושות בושה וספק והתרחקות מאוטונומיה.

יוזמה מול אשמה

בין הגילים 3 ל-6, מתחילים ילדים לחקור את סביבתם ולשלוט יותר בבחירות שהם עושים, בתקופה תוססת שטסה במהירות עצומה.  

ילדים תובעים בתדירות גבוהה יותר בגיל זה, באמצעות הכוונת משחק ואינטראקציה חברתית. 

בשלב זה המשיג אריקסון את המונח "גיל המשחק" (Play Age), ואפיין אותו בכך שילדים בגילים אלו נוטים לקחת על עצמם ולהזדהות עם תפקידים של דמויות דמיוניות חזקות (כמו גיבורי על) או של מבוגרים רבי-עוצמה בחייהם. 

אריקסון סימן את הרעיון לפיו משחק אצל ילדים הוא ניסיון למצוא פתרונות סימבוליים לקונפליקטים ולבעיות שמטרידים אותם. גם פרויד התייחס למשחק אצל ילדים  נטה להתייחס אליו כאמצעי להשגת אסקפיזם, בריחה מהמציאות.

חריצות מול נחיתות

שלב זה מתרחש בין הגילים 6 ל-12 ומתמקד בפיתוח תחושה של גאווה עצמית והישג. הצלחה בו מובילה לתחושת מיומנות.

זהות מול בלבול

שנות הנעורים הן זמן לגילוי אישי. אלה שמצליחים לעצב זהות בריאה מפתחים תחושת נאמנות, ואלה שלא צולחים את השלב עלולים להיוותר בתחושת בלבול לגבי תפקידם ומקומם בחיים.

אינטימיות מול בדידות

שלב זה קורה בבגרות המוקדמת וכולו קשור לעיצוב מערכות יחסים בריאות עם אחרים. הצלחה מובילה ליכולת ליצור מערכות יחסים מחויבות, ארוכות ומטפחות עם אחרים.

פוריות מול קיפאון

שלב זה קורה באמצע הבגרות, בערך בין גיל 40 ל-65, כאשר אנשים חשים רצון לתרום משהו לחברה ולהותיר את חותמם בעולם.

הקמת משפחה וביסוס קריירה הם שתי פעילויות מפתח שתורמות להצלחת שלב זה.

השלמה מול ייאוש

השלב האחרון של ההתפתחות הפסיכו-חברתית, וגם השלב האחרון בחיי האדם,  מתרחש (במקרה הטוב) בבגרות המאוחרת וכולל מחשבות אחורה על החיים.

מה הספקתי?

מה לא?

אלה שמסתכלים אחורה ומרגישים תחושת סיפוק מפתחים תחושת שלמות וחוכמה, בעוד שאלה שנותרו עם תחושת פספוס עמוקה עלולים לחוות חרטה, מרירות וייאוש.

משבר זהות

אם חוויתם פעם בלבול בנוגע למקומכם בחיים ולא הייתם בטוחים אם אתם באמת מכירים את עצמכם האמיתי, ייתכן וזה היה משבר זהות.

אריקסון טבע את המונח והאמין שזהו אחד הקונפליקטים החשובים ביותר שאנשים מתמודדים איתם בתהליך ההתפתחותי. לדבריו,

משבר זהות הוא זמן של ניתוח אינטנסיבי וגילוי של דרכים שונות של האדם לתפוס את עצמו.

עוד תרומות של אריקסון לפסיכולוגיה

אריקסון  הקדיש זמן ללימוד חיי התרבות של שבט הסו בדרום דקוטה ושל שבט היורוק בצפון קליפורניה.

הוא השתמש בידע שצבר על השפעות תרבותיות, סביבתיות וחברתיות כדי להמשיך לפתח את התיאוריה הפסיכואנליטית שלו.

נכתב ע״י מומחי מכון טמיר

עדכון אחרון: 

1 באפריל 2022   

מקורות:

Erik Erikson (1902-1994). in  https://www.goodtherapy.org/famous-psychologists/erik-erikson.html

Malone, J. C., Liu, S. R., Vaillant, G. E., Rentz, D. M., & Waldinger, R. J. (2016). Midlife Eriksonian psychosocial development: Setting the stage for late-life cognitive and emotional health. Developmental psychology, 52(3), 496–508. https://doi.org/10.1037/a0039875

כשחושבים על אנשים עם הפרעות אכילה זה בד״כ על ילדות ונשים צעירות, ולא בכדי:

נשים אכן מהוות את מרבית המתמודדים מהפרעות אכילה, בהן אנורקסיה, בולימיה ואכילת יתר (BED).

אבל הפרעות אכילה מאתגרות גם ילדים, בנים, נערים וגברים.

למעשה, ע״פ הערכות, רבע עד שליש מהמתמודדים עם הפרעות אכילה הם זכרים, והתנהגויות של אכילה מופרעת מתגברות בשיעור מהיר יותר הן בקרב בנים והן בקרב בנות.

בכלל, גברים יכולים לפתח כל סוג של הפרעת אכילה שאישה יכולה לקבל, כולל אנורקסיה.

ההערכה היא כי 0.1% עד 0.3% מהגברים יפתחו אנורקסיה (0.9-2% אצל נשים). 

לא נראה הרבה, אבל מספיק. 

הנקודה היא שגברים שסובלים מאנורקסיה מראים סימנים ותסמינים קצת שונים בהשוואה לנשים.

גברים אנורקטיים עשויים להזדקק לטיפולים ספציפיים למגדר על מנת להבין ולהתגבר על בעיית האנורקסיה עמה הם מתמודדים. 

הידע על הפרעות אכילה של בנים הולך וגדל, ויש הרבה בנים שפשוט מתביישים או נמנעים מלהגיע.

זה קריטי שהורים, רופאי ילדים ויועצי בי״ס יפתחו מודעות להפרעות אכילה כדבר שיכול להיות בעיה אצל בנים בדיוק כמו אצל בנות.

יש לכך טיפולים היום וחשוב שתהיה לבנים גישה אליהם.

בגלל שפעמים רבות הפרעות אכילה מתבטאות בצורה שונה אצל בנים, קשה יותר להורים, למורים ולמטפלים להבחין בהן.

סטיגמה כלפי נערים וגברים הסובלים מאנורקסיה 

סטיגמה היא בעיה בכל הפרעה נפשית, אבל באנורקסיה היא נוכחת בחזית הבמה:

אנורקסיה נתפסת חברתית כ״הפרעה נשית״, מה שמוסיף נדבך נוסף של קושי בקרב בנים וגברים מתמודדים. 

ככלל, תרבות הדיאטה ותעשיית היופי מכוונות כבר עשרות שנים.כלפי נשים.

זה כל כך נטמע, עד שנדמה כאילו חלק טבעי מההתפתחות של נערות לנשים כולל משאלה לשינוי ולשיפור המראה - הן מבחינת הגוף והן מבחינת הפנים.

זו אינה הסיבה היחידה, אבל היא אחת הסיבות העיקריות לכך שחוסר שביעות רצון מהגוף נורמטיבי ומתמשך בקרב נערות ונשים.

לעומת זאת, גברים נתפסו היסטורית כנטולי גינונים וכחסרי עניין באופנה או יופי. דמותו של הגבר המטרוסקסואל סודקת לאחרונה של הסטיגמה, אבל לא נראה שהיא באמת תשתנה.

בנים רבים יעשו הכל כדי לא להיות מזוהים עם הפרעה שפוגעת בעיקר בנשים, ופחות סביר שיודו בחולשה ובצורך לפנות לעזרה מקצועית.

נערים וגברים שחושדים שיש להם הפרעת אכילה חווים לעתים קרובות, באופן מדויק למדי, סטיגמה מהחברה.

לפיכך, הם עלולים להסס לדון באפשרות זו עם אנשי מקצוע.

לעתים קרובות הגעתם לטיפול מתרחשת לאחר ירידה חמורה יותר במשקל ועם ממצאים קליניים ומעבדתיים נרחבים יותר.

הבעיה אינה רק בציבור הרחב, אלא גם בקרב אנשי מקצוע:

למשל, מחקר מ-2019 התחקה אחר הטיה מגדרית באבחון אנורקסיה אצל ספורטאים, כך שכלים פסיכולוגיים להערכת סיכון תרמו לתת-אבחון של הפרעת האכילה אצל המשתתפים. 

מהם הבדלי המגדר באנורקסיה?

בנות עם הפרעות אכילה בד״כ אובססיביות בנוגע לרזון. בנים עם אנורקסיה מונעים מאותן מוטיבציות, אבל רובם נוטים להיות מרוכזים יותר בהשגת גוף שרירי.

הביטוי של זה ידוע לפעמים בשם ״אנורקסיה הפוכה״ או ״ביגורקסיה״ והבנים הלוקים בהפרעה הם בעלי כל התכונות הפסיכולוגיות של אנורקסיה, פרט לעובדה שהם דוחפים את האתגר לעלייה במסת שריר. 

ע״מ להשיג את מה שהם תופסים כגוף ״אידיאלי״, בנים אלו יתאמנו במידה מוגזמת, יצרכו סטרואידים לא חוקיים להפחתת אחוזי שומן או תוספי חלבון להגדלת מסת השריר.

עוד מאפיין של צורה זו של ההפרעה הוא אובססיה לגבי ״אכילה נקייה״ –

לחתוך פחמימות מהתפריט, להגביר את צריכת החלבונים או להיצמד לדיאטות טרנדיות מגבילות.

אצל בנים ההפרעה נוטה להתפתח מוקדם יותר מהפרעות אכילה אצל בנות, לפעמים בתחילת או באמצע גיל ההתבגרות.

סימנים להפרעות אכילה אצל בנים

מובן שלא כל הבנים שלא מרוצים מגופם יפתחו הפרעת אכילה, אבל כשרוצים לקבוע אם מישהו אכן הולך בכיוון הזה וחורג מההרגלים התקינים של התנהגות בנוגע לאכילה,

יש לשים לב לכמה נקודות:

• מיקוד מוגזם/השקעה מוגזמת של זמן באימונים.

• נוקשות סביב ריטואלים של אכילה.

• אכילת כמויות גדולות של מזון בבת אחת.

• התפנות לשירותים באמצע ארוחה או מיד אחריה.

• סירוב לאכול קבוצות מזון מסוימות.

• התנהגות לא רגילה סביב אוכל (למשל חיתוך לחתיכות קטנות).

• קריאה אובססיבית של מידע תזונתי או ספירת קלוריות אובססיבית.

• שקילה או התבוננות במראה ללא הרף.

• הימנעות או פרישה מהתכנסויות חברתיות שכוללות מזון.

• הסוואה: שלא כמו במקרה של בנות, שלעתים קרובות מרזות באופן מדאיג ונראות לא בריאות, הפרעות אכילה אצל בנים קשות יותר לזיהוי כי לעתים קרובות שום דבר לא נראה ״לא בסדר״. מלבד זאת, קל יותר להסתיר אותן אצל בנים במסווה של התנהגות מקובלת ואפילו ראויה לשבח בחברה בקרב גברים.

• אימונים גופניים, גם כשהם קצת אובססיביים, מוערכים חברתית אצל גברים, ואפילו אכילת יתר מתקבלת במידה רבה יותר של סלחנות. למשל, כשחבורת נערים זוללת המבורגרים, רבים יתייחסו לכך בשעשוע או אפילו כדבר ״מגניב״, אבל לפעמים התנהגות כזו יכולה להסוות הפרעת אכילה שמקשה על הסיבה לזהות את הסבל הפסיכולוגי.

גורמים לאנורקסיה אצל גברים, נערים ובנים

הגורמים השוכנים בבסיס הפרעות אכילה אצל בנים נחשבים לאותם גורמים המצויים אצל בנות – שילוב של נטיות גנטיות, סביבה ומסרים חברתיים שמקדמים גמול על גוף ״אידיאלי״.

עבור גברים, חזות שרירית ו״ריבועים בבטן״ עשויים להיות היעד. בסיכון גבוה יותר מצויים אתלטים שמתחרים בענפי ספורט שיש בהם מקום רב למשקל ולהופעה חיצונית, למשל התעמלות, היאבקות, חתירה, פיתוח גוף, ריצה וריקוד.

המשאלה להגביר מסת שריר אינה נדירה כלל אצל גברים והיא חוצה קבוצות גיל.

25% מהגברים במשקל תקין תופסים את עצמםכ סובלים מתת-משקל ו 90% מהמתבגרים מתאמנים, או התאמנו, במטרה לפתח גוף.

הפרעות אכילה פוגעות באנשים עם כל אוריינטציה מינית.

בכלליות, לגברים סטרייטים רבים יש הפרעות אכילה, אך נראה שגברים הומוסקסואלים נמצאים בסיכון גבוה יותר לכך.

כמו אצל נשים צעירות, דימוי גוף שלילי יכול לעורר אכילה מופרעת, והתגובה של גברים לתמונות מהמדיה של גברים מסותתים דומה לזו של תגובות נשים לתמונות של דוגמניות רזות מאוד.

מלבד פרסומות, סרטים וכדומה, השתתפות במשחקי וידאו שמדגישים את הגוף הראתה כגורמת לעלייה בדימוי הגוף השלילי אצל בנים.

עוד תיעד מחקר בהשתתפות גברים צעירים את ההשפעה שיש עליהם לבובות משחק של דמויות פופולריות, שהשריריות הקיצונית שלהן אינה ריאליסטית, בדיוק כמו במקרה של בובת הברבי עבור נשים צעירות.

סיבוכים והשלכות בריאותיות

כל הפרעת אכילה יכולה להסתכם בבעיות בריאותיות חמורות.

אצל נשים פעמים רבות מפסיק המחזור החודשי, מה שיכול לשמש סיגנל אזהרה לגבי הצורך בפניה לייעוץ מקצועי. 

נשים וגברים כאחד יכולים לפתח אובדן בצפיפות העצם (אוסטאופורוזיס או מצב מוקדם יותר – אוסטאופניה) כתוצאה מחוסרים תזונתיים.

גברים ובנים עם אנורקסיה, באופן ספציפי, נוטים להיות בעלי רמות נמוכות של טסטוסטרון ו-ויטמין D, בחלק מהמקרים מומלצת תוספת טסטוסטרון.

השלכות בריאותיות נוספות של הפרעות אכילה אצל גברים כוללות:

• נזק לשרירים, למפרקים ולגידים כתוצאה מאימון-יתר.

• שימוש בסטרואידים להעלאת מסת שריר יכול להסתכם באקנה, ניוון אשכים, ירידה בספירת הזרע, לחץ דם גבוה, כולסטרול גבוה, תפקוד כבד חריג, עצירות והתפרצויות זעם שמקורן בנטילת סטרואידים.

• אנשים עם הפרעות אכילה גם נוטים יותר לדיכאון, להפרעות חרדה, לשימוש בחומרים ולהפרעות אישיות. 

• ניהול ופיתוח חיים חברתיים זה אתגר גדול עבור הסובלים מהפרעת אכילה. הם נוטים להתרחק ולבלות יותר זמן עם עצמם, לבד. הנטייה הזו עלולה להקצין חשיבה הרסנית ולהפחית אף יותר את הדימוי העצמי הנמוך.

• גברים נוטים יותר למות מהפרעות אכילה, זאת משום שהם מאבדים משקל בקלות רבה יותר ושומן במהירות גבוהה יותר, והם גם נוטים להיות מאובחנים מאוחר, אם בכלל.

• מלבד זאת, בנים שסובלים במקביל מדיכאון ומבעיות נפשיות אחרות נמצאים בסיכון גבוה יותר להתאבדות.

טיפול באנורקסיה של גברים 

מחקרים מראים שבנים וגברים מגיבים היטב לאותם טיפולים להפרעות אכילה שהוכחו כמוצלחים עבור נשים. 

אנורקסיה היא כידוע מחלה קטלנית, אולם שיעור התמותה אצל גברים עם אנורקסיה גבוה מתמותה אצל נשים.

נתון זה מרים דגל אדום לגבי החשיבות של אבחון והתערבות קלינית מוקדם ככל הניתן. 

אחד האתגרים הוא לעזור למתמודדים עם אנורקסיה לחפש עזרה נפשית.  מרבית תכניות הפרעות האכילה מתרכזות בבנות, מה שיכול לגרום לבנים להרגיש לא שייכים.

לאחרונה נפתחו תכניות ייחודיות לבנים, והתקווה היא שככל המודעות לעניין תגבר והסטיגמה תפחת, תפתחנה תכניות נוספות.

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

שיחת ייעוץ ממוקדת עם ראש המכון

בזום או פנים אל פנים, 140 ש״ח

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

כתיבה:

איתן טמיר, MA, ראש המכון 

עם מומחי מכון טמיר

מקורות:

Anorexia in Men and Boys: Treatment and Statistics: https://americanaddictioncenters.org/male-eating-disorders/anorexia 

Collier R. (2013). Treatment challenges for men with eating disorders. CMAJ : Canadian Medical Association journal = journal de l'Association medicale canadienne, 185(3), E137–E138. https://www.cmaj.ca/content/185/3/E137

Sangha, S., Oliffe, J. L., Kelly, M. T., & McCuaig, F. (2019). Eating Disorders in Males: How Primary Care Providers Can Improve Recognition, Diagnosis, and Treatment. American journal of men's health, 13(3), 1557988319857424. https://doi.org/10.1177/1557988319857424

מהי סכיזופרניה פרנואידית?

סכיזופרניה פרנואידית מתבטאת בעיוות בתפיסת המציאות של המתמודד, כולל הלוצינציות (הזיות) ומחשבות שווא (דלוזיות), שמקשות עליו להבחין בין מציאות לדימיון.

למרות שהיכולת הקוגניטיבית נשמרת ברמה גבוהה יחסית, השילוב בין פרנואידליות לבין סכיזופרניה מכביד במיוחד. 

לצד בוחן מציאות לא תקין ושיפוט לקוי, שמאפיינים אפיזודות סכיזופרניות, הפרנואיד מתמודד גם עם מחשבות יחס שעינן ברות-הפרכה. ב נוסף למציאות המטושטשת, משוטטות בעולמו מחשבות רודפניות, רמזים כמוסים, מעקבים, מסרים ו״עדויות״ זדוניות, כולם מאיימים על רווחתו האישית. 

מהי סכיזופרניה?

סכיזופרניה היא מצב נפשי שנמשך כל החיים.

לעתים קרובות הסימפטומים צצים לראשונה בטווח שבין גיל ההתבגרות המאוחר ועד לשנות ה-30 המוקדמות.

סכיזופרניה פוגמת בתהליכי החשיבה של החולה ומתבטאת בפסיכוזה, עיוות בתפיסות ובתחושות, בדפוסי השינה, ביכולת לתקשר, ביכולת להתמקד ולהשלים משימות וביכולת להיקשר לאחרים.

הסימפטומים יכולים לכלול חוסר מוטיבציה, תנועה איטית, שינויים בדפוסי השינה, ליבידו או דחף מיני נמוך, הזנחה עצמית, חשיבה לא מאורגנת, שינויים בשפת הגוף ובביטוי רגש, פרישה מהמשפחה, התבודדות, מחברים ומפעילויות, הלוצינציות ודלוזיות.

דלוזיות הן מחשבות שווא שהאדם מאמין שהן אמיתיות, אפילו נוכח ראיות חזקות מפריכות.

אדם במצב פרנואידי יכול להאמין, למשל, שמישהו מתכנן לפגוע בו או שאדם עמו הוא מצוי במתח מסוים חדר למכשיר הניד שלו ועוקב אחריו דיגיטלית.   

הזיות שמיעתיות בסכיזופרניה (הלוצינציות) הן כמעט תמיד של קולות אנושיים המשחזרים את מחשבות השווא, המעירים לעתים קרובות הערות לפיהן המטופל נמצא במעקב תמידי. מאוד קשה לחוות את זה, הן עבור המטופל והן עבור בני משפחתו המתמודדים עם כאבו. 

מה עושים אם עולה סיכון להתאבדות?

במידה וידוע לכם על אדם הנמצא בסיכון מידי לפגיעה עצמית, להתאבדות או לפגיעה באחר, עליכם לשאול אותו אם הוא שוקל להתאבד, להאזין לו ללא שיפוטיות ולהתקשר למד״א או לפסיכיאטר המטפל.

חשוב להישאר ליד המתמודד עד שיגיע איש/ת מקצוע ולנסות להרחיק מהישג ידו כלי נשק, תרופות או חפצים אחרים, חלון לקפיצה או אפשרויות אחרות עם פוטנציאל לפגיעה אובדנית. 

מהי פרנויה?

דלוזיות פרנואידיות, עם סכיזופרניה או בלעדיה, יכולות לגרום ללוקה בהן לפחד שאחרים מתבוננים או מנסים לפגוע בו.

אנשים עם פרנויה עשויים לחוות שילוב של תחושות רוגז, חרדה, כעס או בלבול, חשדנות כלפי הסובבים, אמונה שמישהו מתנכל להם, פחד שמישהו עוקב, רודף, מרעיל או רוקם מזימה נגדם, תחושה שמישהו אחר שולט במחשבות ובפעולות שלהם, תחושה שהמחשבות שלהם נעלמות או נלקחות מהם ומחשבות והתנהגות אובדניות. אם אדם חווה דבר מה המופיע ברשימה זו, עליו לקבל טיפול רפואי. 

דלוזיות פרנואידיות, הנקראות גם מחשבות רדיפה, משקפות פחד וחרדה עמוקים יחד עם אובדן היכולת לדעת מה אמיתי ומה לא. הם עשויים לגרום למתמודד להרגיש שעמית לעבודה מנסה לפגוע בו, כמו להרעיל את האוכל שלו, או שבן / בת הזוג בוגד בו. 

מלבד זאת, אדם עם דלוזיות פרנואידיות יכול להאמין שאמצעי תקשורת כמו הטלוויזיה או האינטרנט שולחות לו מסרים עם כוונה ספציפית, או אפילו הנחיות.

מטבע הדברים, אמונות, מחשבות ורגשות פרנואידליים גורמים לחרדת ופחדים חמורים, להפרעות בחיי היומיום ולהגבלת יכולת האדם לקחת חלק בעבודה, במערכות יחסים ובמשפחה.

מחקרים מראים שקרוב למחצית מהסכיזופרנים חווים פרנויה.

סכיזופרניה היא הפרעת ספקטרום, כלומר היא כוללת כמה מצבים, סימפטומים ותכונות שקשורים זה לזה. 

אם מחלת הנפש הלאומית של ארה״ב היא מגלומניה,

זו של קנדה היא סכיזופרניה פרנואידית.

מרגרט אטווד

האם סכיזופרניה פרנואידית נמצאת ב-DSM-5-TR?

עד 2013 נחשבה סכיזופרניה פרנואידית לתת-סוג של ההפרעה, אולם כיום המדריך לסטטיסטיקה ואבחון של הפרעות נפשיות (DSM-5-TR) מסווגת פרנויה כסימפטום של סכיזופרניה ולא כתת-סוג שלה. 

יניב הוא סטודנט שנה ג׳, בן 24, המתמודד מזה מספר שנים עם סכיזופרניה פרנואידית.  לקראת הגשת הסמינר המחקרי במכללה בה הוא לומד, יניב עומד מול לחץ נפשי עצום ומתחיל להראות סימנים של התפרקות נפשית: הוא סבור כי המנחה שלו משתמש בסתר בציוד סייבר משוכלל וכי פרץ לו למחשב על מנת לשלוט במחשבותיו ולפרסם בעצמו את הממצאים יוצאי הדופן שיניב עתיד לגלות במחקר.

הפסיכיאטרית שפגשה את יניב מודעת לפחדיו מפני היותו נשלט מבחוץ, לכן גילתה רגישות מיוחדת והסבירה לו בפרטנות על סוג התרופה, המינון, הסיכונים, הרציונל, היתרונות ותופעות הלוואי שלה.

העובדת הסוציאלית הקלינית שמטפלת ביניב מזה שנתיים מכוונת את ההתערבויות הפסיכותרפיסטיות כשיקוף למשאלות והפחדים המודעים (לדוגמא: "רצית לכתוב סמינר יוצא מן הכלל, אבל הרגשת שהמנחה שולט בך"), אך  נמנעת מפרשנויות לגבי משאלות לא-מודעות (כמו, "בסתר ליבך, בפנים, אתה רוצה להיות נשלט") מתוך הבנה שהתערבות כזו תיתפס כחודרנית בדומה לשליטה במחשבות של המנחה. 

אטיולוגיה וגורמי סיכון

מה גורם לסכיזופרניה פרנואידית?

סכיזופרניה היא הפרעה נוירו פסיכיאטרית.

הגורמים המדויקים לה אינם ברורים, אך מוסכם שהם כוללים שילוב של גורמים גנטיים וטריגרים סביבתיים.

מחקר הציע שאנשים עם סכיזופרניה פרנואידית עשויים להיות בעלי לקויות חברתיות קוגניטיביות שמקשות עליהם, למשל, לזהות רגשות של אנשים או לסמוך עליהם, אך גזירת מסקנות מכך דורשת מחקר נוסף.

גורמי הסיכון עשויים להיות גנטיים (בעלי היסטוריה משפחתית של ההפרעה עשויים להיות בסיכון גבוה יותר ללקות בה), רפואיים (תזונה לקויה לפני לידה, למשל, או וירוסים מסוימים), ביולוגיים (מאפיינים של מבנה המוח או פעילות של מעבירים עצביים, כמו דופמין, יכולים לתרום לכך) וסביבתיים (מתח, טראומת עבר והתעללות יכולים לעורר סימפטומים באנשים שכבר נמצאים בסיכון).

בנוגע לשימוש בסמים:

ישנם סמים לא חוקריים שמשפיעים על תהליכים מנטליים, כמו אמפטמינים, קוקאין, קנאביס ו-LSD, שיכולים לעורר פסיכוזה או סכיזופרניה באנשים עם רגישות לכך.

מומחים סבורים ששימוש בסמים נפוץ יותר אצל אנשים עם סכיזופרניה, אבל לא ברור אם הסמים מעוררים את ההפרעה או האם ההפרעה מגבירה את הסבירות להשתמש בסמים.

חומרים רבים יכולים להפריע לטיפול, בעיקר אלכוהול וקנאביס. 

אבחון

כשאדם מבקש עזרה בנוגע לסימפטומים שעשויים להצביע על סכיזופרניה,

הרופא ישקול את ההיסטוריה האישית והמשפחתית שלו ואת בריאותו הגופנית, כמו גם את הסימפטומים, והוא עשוי לבקש לערוך בדיקות אבחוניות, כמו בדיקות דם, כדי לשלול סיבות אפשריות אחרות לסימפטומים. 

קריטריונים אבחוניים

כדי לאבחן סכיזופרניה, יש להפגין סימנים של ההפרעה משך לפחות 6 חודשים ברציפות, בהם דלוזיות, הזיות, דיבור מבולבל, חוסר תפקוד חברתי ומקצועי, התנהגות מבולגנת ביותר או קטטונית ושטיחות רגשית או חוסר הנאה מחיי היומיום.

פסיכיאטר יכול לאבחן את ההפרעה רק אם הסימנים הללו אינם יכולים להיות מוסברים על ידי מצב בריאותי אחר, כמו שימוש בסמים ואלכוהול או הפרעת מצב רוח, וייתכן ויידרש זמן עד שתתגבש האבחנה.

טיפול

למרות שאין מרפא לסכיזופרניה פרנואידית, או לסיכוזפרניה בכלל, טיפול יכול לעזור להקל על הסימנים.

אם אדם יפסיק לקבל טיפול, הסימפטומים עלולים להישנות.

מציאת הטיפול הנכון עשויה לקחת זמן, וייתכן שמה שיהיה דרוש הוא שילוב של טיפולים, שיהיה תלוי בגורמים כמו איזה סימפטומים נוכחים, עד כמה הם חמורים וגיל המטופל, והמצב האופטימלי הוא שהמטפל והמטופל יעבדו ביחד לפיתוח וכוונון הטיפול.

תרופות

תרופות אנטי-פסיכוטיות יכולות להפחית את התרחשות המחשבות המפריעות, ההזיות והדלוזיות, אך גם כאן יכול להידרש זמן:

30% מהמטופלים אינם מגיבים טוב לתרופות אנטי-פסיכוטיות, וב-7% מהמקרים הן אינן אפקטיביות. אם הסימפטומים אינם מגיבים לשתי תרופות אנטי-פסיכוטיות לפחות, הרופא עשוי לרשום קלוזאפין (קלוזריל), אך זו אינה האופציה הראשונה, בשל תופעות לוואי. 

פסיכותרפיה ותמיכה חברתית

יעוץ וסוגים אחרים של תרפיה יכולים לעזור לאדם עם סכיזופרניה לחיות באופן עצמאי.

בין האופציות ניתן למצוא טיפול בהכשרה מקצועית, טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT), פסיכותרפיה תמיכתית וטיפול לשיפור קוגניטיבי.

גם תמיכה חברתית יכולה לעזור לאדם למצוא עבודה ודיור ולשפר את מיומנויות התקשורת שלו ואת רווחתו הכללית. מטפלים וקרובים יכולים לעזור ע״י כך שילמדו על סכיזופרניה ויעודדו את האדם להיצמד לתכנית הטיפול. מחקר הציע שלאנשים עם סכיזופרניה ופרנויה יכולים להועיל תמיכה וטיפול ספציפיים לנושאים הללו.  

איך לעזור לאדם הפרנואידי?

האינסטינקט הוא כמובן לנסות ולהסביר שאף אחד לא רוצה ברעתו של המתמודד/ת, אבל זה לא כל כך פשוט.

הנה כמה טיפים לתקשורת יעילה עם סכיזופרנים שסובלים מפרנויה:

• אל תתווכח. שאל שאלות בנוגע לפחדיו של האדם, ושוחח עם האדם על הפרנויה אם האדם מוכן להקשיב לך.

• אם עולה איום כלפיך, או כלפי מישהו בסביבתך, חובה להזעיק עזרה.

• השתמש בהוראות פשוטות, תגיד לאדם שלא תזיק לו או לה ושאתה יכול לעזור. למשל, "שב רגע ובוא נדבר על זה."

• תן למתמודד מספיק ספייס אישי כדי שלא ירגיש לכוד, מאוים או מוקף. 

• הישאר בנוכחות האדם אבל במרחק שנוח, עדיף מעבר להישג יד.

• תאר כל מה שאתה הולך לעשות לפני שאתה עושה פעולה. למשל, "אני יוציא רגע הטלפון הנייד שלי."

• ככל הניתן, הרחק את המתמודד מההקשר המאיים, מרעש או מפעילות שמטרידה אותו.

• שאל מה גורם לפחד. לצד אמירה ישירה שאתה עצמך לא פוחד.

• במקום להתווכח עם מחשבות השווא,  התמקד עם האדם על מה שהוא אמיתי.

• בקש מהאדם שיכין רשימת פחדים. בסוף, בקש מהאדם לכתוב משהו כמו: "הדברים האלה לא הולכים לפגוע בי. הפחדים האלה הם תסמינים של המחלה שלי והם יעלמו אם אבקש עזרה." זו פנייה לתובנה, שלעיתים קיימת גם במצבים פרנואידליים. יחד עם זאת, אין מה להתעקש, כי שכנוע פעולה עלול להוביל לכך לאדם יכלול גם אותך בתוך התסריט הפרנואידי.

לחיות עם סכיזופרניה פרנואידית

 ללא טיפול, סכיזופרניה בשילוב פרנויה תפריע משמעותית לחיי האדם, כולל ביכולתו לעבוד, ללמוד, לקיים מערכות יחסים קרובות ולטפל בעצמו.

בין האסטרטגיות היעילות ניתן למצוא:

1. היצמדות לתכנית הטיפול ולקיחת התרופות לפי המרשם.

2. העלאת כל בעיה בנוגע לטיפול בפני המטפל.

3. שימוש בתמיכה זמינה שיכולה לכלול חברים, שירותי משבר (כמו ער״ן), עמותות קהילתיות (כמו אנוש)  ומוסדות רפואיים מתמחים.

4. קבלת החלטות בריאה לגבי תזונה, פעילות גופנית ושימוש בסמים, אלכוהול וסיגריות.

5. שיחה על חוויית הסכיזופרניה בסביבה מתקפת,  עם חברים, בני משפחה, מטפלים, חונכים ועמיתים תומכים.

הקרובים יכולים לעזור ע״י הקשבה, למידה עצמית אודות סכיזופרניה, היכרות עם סימנים להדרדרות והבנה מה לעשות במקרה של הישנות.

התייעצו איתנו על התערבות מתאימה

בכל מצב של פסיכוזה נפנה לאבחון פסיכיאטרי. 

ובכל זאת לפעמים קשה להביא את המטופל לפסיכיאטר.

במצב כזה שיחה אחת יכולה לעשות הבדל עצום.

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

שיחת ייעוץ ממוקדת עם ראש המכון

בזום או פנים אל פנים, 140 ש״ח

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

קראו המלצות מאומתות של

לקוחות ועמיתים על מטפלי/ות מכון טמיר

דר׳ ורד קליינמן בלוש,

מטפלת במתמודדים/ות עם הפרעות הספקטרום הסכיזופרני,

מכון טמיר חיפה

עדכון אחרון:

23 בדצמבר 2023 

מה זה סכיזו-אפקטיב (Schizoaffective Disorder)? 

הפרעה סכיזואפקטיבית (Schizoaffective Disorder) היא הפרעה נפשית המשלבת סימפטומים השייכים לשתי הפרעות נפשיות אחרות - הפרעות מצב רוח (כמו דיכאון ומאניה דיפרסיה),והפרעות פסיכוזה (כמו סכיזופרניה).

לעיתים, אבחון ההפרעה ניתן באופן זמני, בטרם ניתן לאבחן במדויק מהי האבחנה הכרונית ממנה סובל המטופל ואיזו משני הסינדרומים הוא רק תוצר לוואי שלה. במקרים אחרים, האדם אכן סובל משתי ההפרעות גם יחד, או משילוב מסוים שלהן. 

לפי אתר NAMI, ההפרעה מאובחנת בקרב פחות מאחוז מהאוכלוסיה, כאשר נשים מאובחנות בה יותר מגברים.

מהם התסמינים של הפרעה סכיזואפקטיבית?  

סימפטומים סכיזופרניים מתבטאים בהזיות, דמיונות שווא, קושי בארגון קוגניטיבי (חשיבתי), הנמכה קוגניטיבית, בלבול, חוסר קוהרנטיות, שינוי בעוצמת התגובתיות ובעוצמת הרגשות.

סימפטומים של הפרעות מצב-רוח, כמו דיכאון והפרעה דו-קוטבית, מתבטאים מן הצד הדיכאוני של ההפרעה במצב רוח ירוד מתמשך, חוסר תיאבון, קשיי שינה, תחושת חוסר חשק וחוסר מסוגלות כללי, לעיתים מחשבות וניסיונות אובדניים, ומהצד המאני של ההפרעה מתבטאות במצב רוח מרומם ואופורי שאינו מותאם לסיטואציה, מחשבות לא מאורגנות ופגיעה בשיפוט התקין.

עצמת הסימפטומים ותדירות הופעתם בקרב הסובלים מההפרעה משתנה - יש הסובלים יותר מהפן הסכיזופרני ויש הסובלים יותר מהפן האפקטיבי (כלומר, הרגשי - חלק מהפרעת מצב הרוח).

איך מאבחנים הפרעה סכיזואפקטיבית?

עפ"י ה-DSM (ספר האבחנות הפסיכיאטריות האמריקאי, המשמש את מרבית העולם באבחון הפרעות נפשיות), יש צורך במספר קריטריונים לאבחון הפרעה סכיזואפקטיבית:

• תקופה ממושכת יחסית (של מספר חודשים לפחות) בה היה שילוב בין סימפטומיים של הפרעות מצב רוח לבין סימפטומים סכיזופרניים, כולל תקופה קצרה בת מספר שבועות בה המשיכו הסימפטומים הסכיזופרניים ללא הסימפטומים האפקטיביים (של הפרעות מצב הרוח), ובתנאי שקיימים מספיק קריטריונים עפ"י ה-DSM לאבחון שתי ההפרעות. תפקיד הדקויות האלה לשלול טעות באבחון הסופי ולוודא שהאדם אכן סובל משתי משפחות הסימפטומים ללא תלות אחת בשניה. כלומר, סובל מסימפטומים סכיזופרניים גם בהיעדר סימפטומים של הפרעת מצב רוח, ולהפך.

• הסובל מההפרעה אינו סובל מבעיה רפואית מקבילה ואינו משתמש בחומרים מסוכנים (כמו שימוש בסמים). למעשה, קריטריון זה נועד לוודא שאין רקע אחר שמסביר את פרוץ הסימפטומים.

האבחון מחייב ראיון קליני. נכון להיום אין דרך תקפה לאבחן את ההפרעה באמצעים רפואיים, כמו בדיקת דם או סריקות מוח. 

מהם שני תתי-הסוגים של ההפרעה?

ההפרעה נחלקת לשני תתי סוגים השונים זה מזה באופי החלק האפקטיבי של ההפרעה:

• הפרעה סכיזואפקטיבית דיכאונית: כוללת אפיזודה דיכאונית של ממש, מבלי אפיזודה מאנית. הפרעה מסוג זה נפוצה יותר בקרב מבוגרים.

• הפרעה סכיזואפקטיבית ביפולרית:  כוללת אפיזודה דו-קוטבית ממשית, ונפוצה יותר בקרב מתבגרים וצעירים.

גורמי סיכון

• היסטוריה משפחתית של הפרעות נפשיות (בייחוד קרובי משפחה מדרגה ראשונה הסובלים מהפרעה סכיזואפקטיבית, הפרעה דו קוטבית או סכיזופרניה).

• נוכחות של הפרעות נפשיות נוספות.

• התמכרויות.

• קורבן התעללות או הזנחה.

• עיכובים התפתחותיים.

• חשיפה טרום-לידתית לרעלים (כולל תרופות ואלכוהול).

סיבוכים של הפרעה סכיזואפקטיבית

• שימוש בסמים.

• שתיית אלכוהול. צריכת אלכוהול יכולה להופיע כסיבוך של סכיזואפקטיב, אולם היא קשורה כלעצמה לפריצת פסיכוזה.

• הפרעות חרדה.

• קונפליקטים עם בני משפחה, חברים, עמיתים לעבודה ואחרים.

• עוני וחוסר בית.

• בעיות בריאותיות משמעותיות.

• בדידות חברתית.

• התאבדות, ניסיונות התאבדות או מחשבות אובדניות.

• אַבטלה.

האם נדרש טיפול תרופתי?

בהפרעה סכיזואפקטיבית, בדומה להפרעות נפשיות רבות, מומלץ טיפול תרופתי לצד טיפול פסיכולוגי.

ברוב המקרים לא ניתן לוותר על טיפול תרופתי, כיוון שכאשר מתקיים מצב פסיכוטי, הדרך הבלעדית כמעט להגיע לנפש האדם ולתודעתו במהלך פסיכותרפיה, טיפול פסיכולוגי בשיחות, מחייבת צלילות דעת.

הטיפול התרופתי המתאים במרבית המקרים של הפרעה סכיזואפקטיבית הוא טיפול פסיכיאטרי בתרופות אנטי-דיכאוניות, מייצבי מצב-רוח ותרופות אנטי-פסיכוטיות (לא-טיפוסיות מהדור השני), המטפלות בסימפטומים של שתי ההפרעות.

לצד הייצוב הנפשי שמאפשרות התרופות לאדם, יש צורך בפסיכותרפיה המשקמת את נפשו ואת חייו ומקנה לו כלים משמעותיים להתמודדות. בדומה למחלות נפשיות רבות המלוות את האדם לאורך חייו, בהפרעה מסוג זה יש צורך גם בהדרכה משפחתית ובטיפול משפחתי, במידת האפשר, על מנת ללמד את המשפחה כיצד להתנהל באופן האדפטיבי ביותר עם האדם הסובל. 

מחקר מ-2021 העלה כי טיפול בתרופות אנטי פסיכוטיות קשור לירידה בסיכון לאשפוז בקרב מתמודדים עם הפרעה סכיזואפקטיבית.

יתר על כן, השילוב בין תרופות אנטי-פסיכוטיות לבין מייצבי מצב רוח נלווים (לעומת טיפול בתרופות אנטי-פסיכוטיות בלבד) היה קשור גם בסיכון נמוך יותר לאשפוז עקב פסיכוזה. הראיות היו הרבה פחות חזקות עבור נוגדי דיכאון נלווים.

בהשוואה לסכיזופרניה, הפרוגנוזה של הפרעה סכיזואפקטיבית מעט יותר אופטימית - סיכויי ההחלמה והשיקום הזמניים ממנה גבוהים יותר, בעיק כאשר כל מקבץ סימפטומים מקבל התייחסות וטיפול רלוונטי נפרד.

בניגוד לרבים הסובלים מהפרעות נפשיות, הסובלים מהפרעה זו עשויים לזכות לתקופות ארוכות יחסית של צלילות מסוימת.

עם זאת, חשוב לדעת כי לא ניתן להעלים את התופעה או להקנות למטופל יכולת מתגברת לשלוט בה, כפי שניתן במקרים רבים של הפרעות מצב רוח.

בדומה לסימפטומים מהם סובל האדם, גם אופק ההחלמה נמצא בנקודה כלשהי במרחב שבין ההפרעה הסכיזופרנית להפרעה האפקטיבית.

הפרעה סכיזו-אובססיבית

במקרים רבים מופיעים סימפטומים אובססיביים-קומפולסיביים (OCS) והפרעות אובססיביות-קומפולסיביות (OCD) יחד עם סכיזופרניה. לאור השכיחות הגבוהה של שילוב זה, הוצעה בשנים האחרונות אבחנה קלינית חדשה עבור מטופלים המתמודדים עם סינדרום שמצוי על הספקטרום הסכיזופרני והאובססיבי: הפרעת סכיזו-אובססיבית. ישנן עדויות על אבחנה מבדלת בין ההפרעה לבין OCD - במידת התובנה הנמוכה, בפסיכוזה אופיינית ובקומורבידיות עם הפרעת אישיות סכיזוטיפלית. 

ההשלכות הטיפוליות של האבחנה עדיין אינם ברורים קלינית, וההגדרה עצמה עדיין טנטטיבית, אך נתונים מחקריים מעידים על פרוגנוזה לא מעודדת (כלומר שהתרומה של כלים טיפוליים קיימים לשיפור מצב המתמודד נמוכים ביחס להפרעות קרובות), שיש להם סיכויים גבוהים יותר להופעת תסמינים פרנואידליים וסימפטומים ראשוניים של סכיזופרניה, כמו גם אנרגיות נמוכות יותר, תסמיני דיכאון קשים יותר והפרעות אישיות נלוות. 

אנו מתמקדים כאן בהפרעה סכיזואפקטיבית, קומורבידיות של בין הפרעה סכיזופרנית לבין הפרעות מצב רוח. במקרים אלו, מדובר בהפרעות נפשיות אשר הובילו אלה לאלה, ונוטות באחוזים גבוהים להופיע יחדיו ולגרום באופן סיבתי זו לזו. קומורבידיות נפוצה נוספת קיימת בשילוב בין דיכאון לחרדה ובין חרדה ל-OCD, אשר נוטות להופיע באחוזים ניכרים בקרב אותו האדם. מחקרים אחרונים מזהים קשר גם בין סכיזופרניה למחלות גופניות קשות - מחקר אחרון מעיד על קשר בין סכיזופרניה וסרטן השד בקרב נשים מתמודדות.  

לעיתים, עולם הרפואה ועולם הטיפול הנפשי מתקשים להתמודד עם קיומן של מספר בעיות. קיימת התלבטות מאיזה בעיה להתחיל, כיצד לא לתת לבעיות להשתלט זו על טיפולה של זו. הקשיים האלה, הייחודיים למצבי קומורבידיות, מדגישים את חשיבות זיהוי המקומות בהם נפוצה קומורבידיות, חקירת הסיבה לכך שהמצבים נוטים להופיע יחד וכמובן- פיתוח טיפול מתאים למצבים בהם הבעיה אינה בלבדית.

אתגרים בטיפול אונליין בהפרעה סכיזואפקטיבית

 למרות שלטיפול אונליין עומדות זכויות רבות, לצד תועלות מוכחות, יש לו גם חסרונות:

לאדם עם הפרעות פסיכיאטריות חמורות יתאים יותר טיפול פנים אל פנים, ובמקרה חירום או משבר עדיף לפנות לתמיכה מקומית – רופא המשפחה, איש מקצוע אחר, או חבר/בן משפחה.

מטפל אונליין עלול להיות משולל יכולת למתן סיוע מידי ולתגובה מהירה ואפקטיבית במצבים מורכבים, ולכן אדם החווה מחשבות אובדניות או כזה שסבל מטרגדיה אישית – מוטב שיטופל באופן מסורתי.

עוד חיסרון של טיפול מקוון הוא חשיפה מוגברת לדליפת מידע אישי או פריצות, ונוסף על כך - טכנולוגיה שאינה יציבה עשויה להקשות על הגישה לטיפול. כאשר מחליטים לפנות לטיפול אונליין חשוב למצוא את המטפל המתאים מבחינת רישיון, הסמכה וניסיון משמעותי בתחום בו דרוש סיוע.

זאת ועוד, להצלחת הטיפול חשוב לבחור באדם שתרגישו בנוח לנהל עמו שיחה פתוחה וכנה. לאחר שתבחרו מטפל, הוא אמור להסביר לכם את אופי הטיפול ולספק מידע אודות מדיניות החיסיון. למשל, לרוב המטפלים יש מדיניות לפיה הם רשאים לשבור את החיסיון במידה ונשקפת סכנה ברורה למטופל או לאחרים.

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

שיחת ייעוץ ממוקדת 

עם ראש המכון / מומחה ספציפי- 

בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

דר׳ ורד קליינמן בלוש,

מטפלת במתמודדים/ות עם הפרעות הספקטרום הסכיזופרני,

מכון טמיר חיפה

 נכתב ע״י מומחי מכון טמיר

״אפשר לחיות

חיים שלמים

על יד,

אבל אני,

מגיע לי יותר...״

דודו טסה

המלצת קריאה: 

ד"ר ערד קודש, מנהל מערך בריאות הנפש בקופת חולים מאוחדת, כתב מדריך למסגרות למניעת אשפוז:  מתוך אתר דוקטורס

מקורות: 

Abrams, D. J., Rojas, D. C., & Arciniegas, D. B. (2008). Is schizoaffective disorder a distinct categorical diagnosis? A critical review of the literature. Neuropsychiatric Disease and Treatment, 4(6), 1089–1109

Cheniaux E, Landeira-Fernandez J, Lessa Telles L, et al. Does schizoaffective disorder really exist? A systematic review of the studies that compared schizoaffective disorder with schizophrenia or mood disorders. J Affect Disord 2008 Mar; 106(3): 209–17

del Rio Vega JM, Ayuso-Gutierrez JL. Course of schizoaffective psychosis: a retrospective study. Acta Psychiatr Scand. 1990;81:534–7

DeChavez MG, Gutierrez M, Ducaju M, Fraile JC: Comparative study of the therapeutic factors of group therapy in schizophrenic inpatients and outpatients. Group Anal 2000;33:251-264

Dickerson FB, Lehman AF. Evidence-based psychotherapy for schizophrenia: 2011 update. J Nerv Ment Dis. 2011;199(8):520–526

Faustman WO, Bardgett M, Faull KF, et al. Cerebrospinal fluid glutamate inversely correlates with positive symptom severity in unmedicated male schizophrenic/schizoaffective patients. Biol Psychiatry. 1999;45:68–75

Fletcher R.H. (2001). Alvan Feinstein, the father of clinical epidemiology, 1925-2001. J Clin Epidemiol. 2001 Dec;54(12):1188-90

Goldstein G, Shemansky WJ, Allen DN. Cognitive function in schizoaffective disorder and clinical subtypes of schizophrenia. Arch Clin Neuropsychol. 2005;20:153–9

Grover et al (2017). Obsessive Compulsive Symptoms/disorder in patients with schizophrenia: Prevalence, relationship with other symptom dimensions and impact on functioning. Psychiatry Research

Volume 250, April 2017, Pages 277-284 

Florentin S, Reuveni I, Rosca P, Zwi-Ran SR, Neumark Y. Schizophrenia or schizoaffective disorder? A 50-year assessment of diagnostic stability based on a national case registry. Schizophr Res. 2023 Feb;252:110-117. doi: 10.1016/j.schres.2023.01.007. Epub 2023 Jan 12. PMID: 36640744.

Heckers S. Is schizoaffective disorder a useful diagnosis? Curr Psychiatry Rep 2009 Aug; 11(4): 332–7

Lake, Ray, C., Hurwitz, & Nathaniel. (2007). Schizoaffective disorder merges schizophrenia and bipolar disorders as one disease – there is no schizoaffective disorder [Abstract]. Current Opinion in Psychiatry, 20(4), 365-379

Laursen, T.M. (2009) Bipolar Disorder, Schizoaffective Disorder, and Schizophrenia Overlap: A New Comorbidity Index. J Clin Psychiatry 2009;70(10):1432-1438

Jonne Lintunen, Heidi Taipale, Antti Tanskanen, Ellenor Mittendorfer-Rutz, Jari Tiihonen, Markku Lähteenvuo, Long-Term Real-World Effectiveness of Pharmacotherapies for Schizoaffective Disorder, Schizophrenia Bulletin, 2021;, sbab004, https://doi.org/10.1093/schbul/sbab004

Michael Poyurovsky (2017). Schizo-Obsessive Disorder. Cambridge University Press

Morrison, A. K. (2009). Cognitive Behavior Therapy for People with Schizophrenia. Psychiatry (Edgmont), 6(12), 32–39

Patel, K. R., Cherian, J., Gohil, K., & Atkinson, D. (2014). Schizophrenia: Overview and Treatment Options. Pharmacy and Therapeutics, 39(9), 638–645

Rajkumar RP, Reddy YC, Kandavel T. Clinical profile of "schizo-obsessive" disorder: a comparative study. Compr Psychiatry. 2008;49:262–268

Scotti-Muzzi, E., & Saide, O. (2017). Schizo-obsessive spectrum disorders: An update. CNS Spectrums, 22(3), 258-272

Vermeulen, J.M. et al (2018). Predictors of Adverse Events and Medical Errors Among Adult Inpatients of Psychiatric Units of Acute Care General Hospitals. Psychiatric Services. Published Online:3 Aug 2018.  https://ps.psychiatryonline.org/doi/10.1176/appi.ps.201800110

Zhuo C, Triplett PT. Association of Schizophrenia With the Risk of Breast Cancer IncidenceA Meta-analysis. JAMA Psychiatry. 2018;75(4):363–369

https://www.mentalhealth.org.nz/assets/A-Z/Downloads/What-is-schizoaffective-disorder-NAMI-US-2013factsheet.pdf

http://www.psychiatrictimes.com/schizophrenia/user-experience-key-step-realizing-role-mental-health-apps

מהו אבל אקולוגי?

אבל אקולוגי, או אבל סביבתי, מתאר את חוויית ההתאבלות האנושית ביחס לאובדן הסביבתי שכולנו חווים. 

אובדן זה כולל היכחדות של מיני בעלי חיים, אובדן מערכות אקולוגיות ונופים רבי-משמעות, בעקבות שינוי סביבתי אקוטי או כרוני.

אבל סביבתי הוא תגובה טבעית, כזו שסביר שמשפיעה על יותר ויותר אנשים וסביר כי השפעתה תסלים בעתיד. 

במה שונה אבל סביבתי מאבל רגיל?  

כולנו נושאים איתנו את הידע ואת ההכחשה הנלווית לסופיותנו.

אנחנו מחזיקים איפשהו גם את מותן המתקרב של המערכות האקולוגיות ששמרו על האנושות, מאז שאנחנו בסביבה.

אבל יש הבדלים:

• המוות שלנו ושל אלה שאנו אוהבים הוא עובדה שעלינו ללמוד לקבל. גסיסה של כוכב לכת אינה עובדה. ופה אולי קיימת תקווה. 

• מאידך, לאובדן סביבתי אין תאריך סיום, הוא תהליכי, הדרגתי ומתמשך, מה שמוביל - בהקבלה לאבל בעקבות אובדן של אדם אהוב -  לתגובה הדומה יותר לאבל פתולוגי. 

•  לאבל יש צורות רבות, והוא משתנה משמעותית בין אנשים שונים ותרבויות. למרות שאנחנו מבינים אבל בהקשר של אובדן אנושי, רק לעתים רחוקות מתייחסים אליו בהקשר של אובדן בעולם הטבע. אם נחשוב על זה, אין בחברה המערבית לגיטימציה חברתית להתאבל על אסון האקלים. אין אף מצבה לזכר יערות באמזונס ואין הלוויות לזכר מינים שנכחדו.

בעוד שהנטורליסט האמריקאי אלדו לאופולד תיאר לראשונה את המחיר הרגשי של אובדן אקולוגי כבר ב-1949, לאחרונה אקולוגים מוערכים רבים ומדעני אקלים ביטאו את רגשות האבל והמצוקה שלהם בתגובה לשינויי האקלים וחורבן הסביבה.

גם אמנים, למשל תערוכה מיוחדת של מוצרי מזון שייכחדו כנראה עד 2050. 

כפסיכולוגים ואנשי טיפול, אנחנו מתמודדים עם האתגר של הכנה מנטלית עבור ילדים ובני נוער לקראת עתיד שטומן בחובו רגשות קשים בעוצמה ללא, עתיד המתאפיין באקלים שממשיך להתדרדר.

המחקר אומר לנו ששינויי האקלים יגרמו ויחמירו הפרעות נפשיות, כאשר צעירים, בעיקר מקבוצות מוחלשות, יושפעו לרעה לאורך חייהם, באופן לא פרופורציונלי.

עם כל יום שחולף, החיים כפי שאנחנו מכירים הופכים לפחות ופחות יציבים.

מהי אימה אנתרופוסינית?

פעולות האדם מערערות את יציבות התנאים שנדרשים לחיים ראויים, תוך הובלה מהירה של כדור הארץ לעידן גיאולוגי שלא הכרנו, שמתואר לעתים בשם ״אנטרופוסין" (Anthropocene), עידן בני האדם. 

מחקרים מראים שאנשים מרגישים יותר ויותר בחייהם היומיומיים את השפעות השינויים האלה על הכוכב, כולל האובדן האקולוגי הנלווה, ושהשינויים הללו מציבים איומים משמעותיים - ישירים ועקיפים - לבריאות הנפש ולרווחתנו, מה שמוכר בשם אימה אנתרופוסינית (לא קשור לחרדה שמעוררת סין המתעצמת, אבל בהחלט מעניין לחשוב על החיבור האפשרי בין הדברים...).

שינוי אקלימי והשפעותיו על האדמה והסביבה, למשל, קושרו לאחרונה למגוון של השלכות שליליות על בריאות הנפש, כולל דיכאון, מחשבות אובדניות, פוסט-טראומה זעם, חוסר תקווה, מצוקה וייאוש.

הספרות המקצועית בבריאות הנפש מתחילה להתייחס לתגובה הרגשית שמכונה ״אבל אקולוגי״, לצד עבודות מחקריות שנעשות על חרדה סביבתית (Eco-anxiety).

מונח השנה של מילון אוקספורד

לשנת 2019 הוא חירום אקלימי

(Climate Emergency):

״מצב בו נדרשת פעולה דחופה

להפחתה או הפסקה של שינויי האקלים

ולהימנעות מנזקים סביבתיים

שעלולים להיגרם בגללם״.

מחקרים הראו שלמרות הקשרים גאוגרפיים ותרבותיים שונים, יש למשל מידה מפתיעה של משותף בין אינואיטים בקנדה לקהילות חקלאיות משפחתיות במאבקי ההתמודדות שלהם, רגשית ופסיכולוגית, עם אובדן אקולוגי הולך וגובר ואי-הוודאות לגבי העתיד.

כפי שלמדנו מתרומתם של אקולוגים חברתיים, אנשים מתאבלים בראש ובראשונה על אובדן נופים, מערכות אקולוגיות, היכחדות מינים או מקומות שנושאים עבורם משמעות אישית או קולקטיבית.

מחקר הראה שאובדן אקולוגי הקשור לאקלים יכול להיות טריגר לחוויות של אבל בכמה דרכים.

תנאים של בצורת כרונית גרמו לתחושות דומות בקרב משפחות חקלאים במערב אוסטרליה, שתיארו את התחושה שנגרמת מכך שהחווה מתעופפת בסופת אבק כ״אחת התחושות הנוראות ביותר״ וכ״דבר הכי מדכא שיש״, שלא ניתן לעמוד בצפייה בו.

חוויות כאלה מהדהדות בחוזקה את מושג הסולסטלגיה, שהוא גם סוג של דיכאון מגעגועים למה שהיה משגשג אתמול בעודך חסר אותו היום.

אבל אקולוגי אצל חוקרי סביבה

כמו תמיד, מי שמצוי בשורה הראשונה של הטראומטיזציה ונחשף לאובדן ישירות, דרך מראה עיניים, מושפע חזק ומהר יותר.

יש מקרים שבהם הם אבלים על חלק מזהותם העצמית שאבד, כשהאדמה עליה הזהות התבססה משתנה או נעלמת. 

מדעני סביבה ששבים ממרחבי המחקר הטבעיים בהם הם עובדים נראים יותר ויותר שבורים.

פרופ׳ סטיב סימפסון, ביולוג ימי, כותב בגרדיאן:

״אתה יכול לחשוב: אני לא יכול לעשות את זה, אני אצטרך לשנות את המדע שאני חוקר; או שאתה יכול לנסות להפנים את כל הכאב שאתה מרגיש. הרבה מדענים עושים את זה האחרון - הם מרגישים שאנחנו צריכים להיות אובייקטיביים וחזקים, לא נתונים לחסדי הרגשות שלנו״. 

הנה ד״ר ליפמן באיון קצר על אבל אקולוגי, מתוך ערוץ היוטיוב של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה:

אבל אקולוגי מזכיר לנו ששינוי האקלים הוא לא רק קונספט מדעי מופשט או בעיה סביבתית רחוקה. במקום זאת, הוא מושך את תשומת לבנו לאובדן הרגשי והפסיכולוגי הנחווה אישית שממנו סובלים אנשים נוכח שינוי או מוות בעולם הטבע.

בכך, אבל אקולוגי מאיר גם דרכים שבהן עולם הטבע אינטגרלי לרווחתנו הנפשית, לקהילות שלנו, לתרבותנו וליכולתנו לשגשג בעולם שנשלט ע״י בני אדם.

למרות שאבל אקולוגי כבר נחווה ע״י אנשים בעולם, פעמים רבות הוא נעדר דרך הולמת לביטוי או לריפוי. לא רק שאין לנו את הטקסים והפקרטיקות לסייע להתייחסות לרגשות של אבל אקולוגי, אלא שעד לאחרונה בכלל לא הייתה לנו שפה שבאמצעותה יכולנו לתת ביטוי לרגשות כאלה. 

תגובות מגוונות לאבל הזה מתבטאות, למשל, בהחלטות של זוגות צעירים להימנע מהורות, מתוך מחשבה על חיי הילדים, אבל לפני הכל, לפני שמתייאשים המשך האנושות על הכדור, חשוב להכיר קודם במקום בו אנחנו נמצאים, לקבל אותו ואז לשקול פתרונות, במרחב הפרטי, המשפחתי והקולקטיבי.

אבל אקולוגי בלברדור: חקר מקרה

אחת הדוגמאות המוחשיות ביותר לאבל אקולוגי היא ניופאונדלנד ולברדור, שתי פרובינציות שהועברו לקנדה.

באיזור זה נמדדה עליה עקבית של 3 מעלות צלזיוס מאז 1900.

עבור קהילת האינואיטים במחוז לברדור בקנדה, האדמה מהותית לשימור הבריאות הנפשית.

לתושבי האזור יש קשר תרבותי עמוק לקור ולטמפרטורה. זה חלק בסיסי מהזהות של הקהילה. 

בשנים האחרונות נמנעו מהאינואיטים מסעות לאתרים תרבותיים משמעותיים והשתתפות בפעילויות תרבות מסורתיות, כמו ציד ודיג, בעקבות קרחונים שלמים שנמסו. 

חוקרים בחנו את השפעת התנאים הסביבתיים המשתנים על היבטים נפשיים ורגשיים אצל ילידי המקום, בכל גיל ומגדר. 

להפרעות הללו לתחושת המקום של האינואיטים נלוו תגובות רגשיות חזקות, כולל אבל, כעס, עצב, תסכול וייאוש.

הם תיארו תחושות של אי-נוחות וחוסר יכולת לעשות מה שעשו בעבר כחלק מסגנון חייהם.

רבים דיווחו כי ״אנשים הם כבר לא מה שהיו״ וכי הנסיבות גורמות להם לתחושת אובדן שליטה על חייהם.

זיהוי אבל אקולוגי כתגובה לגיטימית לאובדן אקולוגי הוא צעד חשוב להאנשת שינוי האקלים והשפעותיו ולהרחבת הבנתנו של מה פירוש להיות אדם באנתרופוסין.

אין עדיין תשובה לשאלה איך נכון להתאבל על אובדן אקולוגי, בעיקר כשהאובדן מעורפל, מצטבר ומתמשך, אבל השאלה הזו תהפוך להיות רלוונטית יותר ויותר ככל שהשפעות שינוי האקלים ישפיעו בקנה מידה נרחב יותר בעולם כולו. 

יש רעיונות יצירתיים לעיבוד האבל, כמו כתיבת סיפורת אקלים, או ‘Cli-fi’, יכולה לשמש סוג של טיפול עצמי למי שחווים חרדה אקולוגית. על ידי כתיבת סיפורים על משבר האקלים ניתן אולי להתחזק, למצוא תכלית, שליחות ושליטה, לנהל את הרגשות ולדמיין עתיד אפשרי.

אובדן אקולוגי אינו כניעה לייאוש ואינו מצדיק התנתקות מהבעיות הסביבתיות הרבות שמולן ניצבת האנושות.

מדובר בסוגיה קיומית, אקזיסטנציאליסטית, שמציעה פרספקטיבה לגבי מה שחשוב לנו באמת בחיים.

חוויות קולקטיביות של אבל אקולוגי עשויות להתמזג אל תוך תחושה מחוזקת של אהבה ומחויבות לטבע, למערכות אקולוגיות ולמינים שמזינים, מקיימים אותנו ומעניקים לנו השראה וחיות. 

מיהו אקותרפיסט?

אנחנו רואים בשנים האחרונות מגמה של פסיכולוגים ופסיכותרפיסטים שמזוהים עם גישה אקולוגית.

הם נקראים ברחבי הרשת אקותרפיסטים: מטפלים/ות שמאמצים את עקרונות האקופסיכולוגיה.

אנשי מקצוע אלה מאמינים כי חיבור מחדש לטבע עשוי לשפר את הבריאות הגופנית והנפשית, תוך עידוד מטופלים לחשוף פתרונות חדשים לבעיות אקולוגיות שקשורות בקיימות.

ישנן דרכים מגוונות לשילוב היבטים סביבתיים בטיפול, למשל:

• טיפול בטבע (Wilderness therapy).

• אקותרפיה באמנות, שנשענת על הורטיקולטורה.

• היעזרות בבעלי חיים במהלך הטיפול.

• תרגול מדיטציה או מיינדפולנס בטבע. 

יש עוד הרבה ׳עבודת אבל׳ לפנינו, וחלק גדול ממנה יהיה אבל מורכב ומתמשך, אבל פתיחות לכאב שנובע מאובדן סביבתי עשויה להיות בדיוק מה שדרוש כדי למנוע אובדן כזה מלהתרחש מלכתחילה.

זהו לבינתיים.

אישית, אני ממליץ למי שמעוניין להמשיך לקרוא ולהישאר מעודכן, לבקר באתר (CPA (Climate Psychology Alliance, שמציע מקורות ידע וסקירות מחקר לגבי היבטים פסיכולוגיים של משבר האקלים. 

מקורות:

Comtesse H, Ertl V, Hengst SMC, Rosner R, Smid GE. Ecological Grief as a Response to Environmental Change: A Mental Health Risk or Functional Response? Int J Environ Res Public Health. 2021 Jan 16;18(2):734. doi: 10.3390/ijerph18020734. PMID: 33467018; PMCID: PMC7830022. 

Cunsolo Willox A, Harper SL, Ford JD, Landman K, Houle K, Edge VL; Rigolet Inuit Community Government. "From this place and of this place:" climate change, sense of place, and health in Nunatsiavut, Canada. Soc Sci Med. 2012 Aug;75(3):538-47. doi: 10.1016/j.socscimed.2012.03.043. Epub 2012 Apr 26. PMID: 22595069.

Dober, C. (2024, January 12). As a psychologist I have witnessed a surge in climate grief. This is what I tell my clients. The Guardian. https://www.theguardian.com/commentisfree/2024/jan/13/climate-change-crisis-fears-despair-younger-generations-impact

Hennessy, R., Cothren, A., & Matthews, A. T. (2024, January 10). ‘Cli-fi’ might not save the world, but writing it could help with your eco-anxiety. Eco-Business. https://www.eco-business.com/opinion/cli-fi-might-not-save-the-world-but-writing-it-could-help-with-your-eco-anxiety/

Steve Simpson (2021). How scientists are coping with ‘ecological grief’. the Guardian: https://www.theguardian.com/science/2020/jan/12/how-scientists-are-coping-with-environmental-grief

מהי עמידות במצוקה?

עמידות בפני מצוקה מתבטאת ביכולתו של אדם לנהל מצוקה רגשית ממשית או נתפסת ולעבור אירועים מאתגרים רגשית מבלי להחמיר את המצב. 

מיומנויות עמידות במצוקה בטיפול דיאלקטי התנהגותי (DBT)  עוזרות לנו לשאת מצוקה מבלי להתאמץ להפחיתה באמצעות דרכים אימפולסיביות ובלתי מסתגלות, כלומר, האתגר שלנו הוא  לקבל את המצב הרגשי העכשווי. במודולה זו, אחת מתוך ארבע, מוצעות מיומנויות יישומיות להתמודדות במצבי לחץ רגשי קיצוני, בו אנו עלולים להיכנע לדחף התנהגותי שנתחרט עליו -דחף שמתבטא בתגובה אימפולסיבית כלפי אחרים או בהפניית הדחפיות פנימה, בפגיעה עצמית.  

האלמנטים המרכזיים של ה-DBT כוללים את התיאוריה הביו-סוציאלית, שלבי טיפול (גישה היררכית), הנחיות לזיהוי מטרות הטיפול, קבלה, שינוי, דילמות דיאלקטיות ו-5 רכיבים של עבודה בצוות (טיפול פרטני, קבוצת מיומנויות, קבוצת עמיתים, קבוצת הורים, פסיכיאטר).

בסיטואציות של משבר רגשי מיידי, מיומנויות של סובלנות למצוקה מציעות לנו לקבל את הרגש העכשווי, במקום להיאבק בו.

הרעיון הוא שהמאמץ לשנות את הרגש יביא להעצמת היציאה מהאיזון הרגשי. כפי שניתן ללמוד במיומנויות הליבה במודולת מיינדפולנס, האתגר הוא להתבונן, לתאר ולהשתתף. סביר מאוד שעוצמת הרגש תלך ותפחת, כמו כל רגש וכמו כל מחשבה. DBT מתייחס למצב כזה כאירוע משברי, התייחסות שונה מההגדרה של משבר נפשי. כאן מדובר על רגעים, מצבים מנטליים בהן אנחנו מאבדים (או מועדים לאבד) את הוויסות הרגשי ששומר עלינו. 

קושי בוויסות רגשי אינו מתייחס בהכרח לחוויה רגשית שלילית, כמו כעס שאפשר לנהל. קושי בוויסות רגשי מתייחס לפאזה שבה אתה יוצא מהמרכז שלך. יתכן שאתה כועס ועדיין מווסת, בעיקר אם הכעס מותאם לסיטואציה.

מחקרים התנהגותיים ופסיכולוגיים רבים תומכים ביעילותם של כלים אלו, אולם גם מחקרים נוירולוגיים מחזקים את העדויות באמצעות נתונים שבחנו סקירות מוחיות של מטופלים, לפני ואחרי רכישת המיומנויות: השימוש באסטרטגיות ויסות רגשי הנלמדות בטיפול התנהגותי דיאלקטי קשורות בירידה בפעילות האמיגדלה, איבר מוחי במערכת הלימבית שאחראי (בין היתר) על תגובות פיזיולוגיות במצבי חירום.

מוזמנים.ות למפגשי מיומנויות DBT בזום - ללא עלות

אביא כאן מספר דוגמאות של מיומנויות עמידות במצוקה, שניתן למצוא באתרי עזרה עצמית רבים ברשת:

איך לשרוד משברים רגשיים?

המטרה של מיומנויות עמידות במצוקה ב-DBT היא להימנע מהתנהגויות שמפחיתות את כאב נפשי בטווח הקצר, אך הרסניות ומזיקות בטווח הארוך. 

צריך להדגיש שהמיומנויות האלו אינן מיועדות לפתרון הבעיה, אלא רק עוזרות לשרוד מצבים רגשיים בלתי אפשריים.

• להשתמש בקבלה רדיקלית - האתגר של קבלה רדיקלית הוא לקבל את המציאות כהוויתה באמצעות קבלה של הסבל הזמני ומחויבות לקבלו. נדרשת האזנה לתודעה הנבונה (Wise Mind), לחשוב במקום לעשות ולעשות רק מה שעובד, להתאמץ להיות יעילים, להימנע מכניעה, מהרמת ידיים ומניסיון נואש לתקן כל מצב. מיומנות מאתגרת ליישום שמחייבת מוכנות לקבל מצב נתון כדי לשרוד. 

• להסיח את עצמך מכאב - הסחת הדעת היא ההיפך מקשיבות. הסחה כוללת פעילויות בריאות, כמו תרומה, עזרה לאחרים והתנדבות; חשיפה לגרויים מרגשים; הרחקת האספקטים השליליים מהמחשבה; חשיבה על נושאים אלטרנטיביים.

• להיעזר במיומנות STOP, טכניקה פשוטה בת 4 שלבים שמונעת התדרדרות של מצבים רגשיים נפיצים.

אגב התנדבות ותועלותיה הפסיכולוגיות: 

• להרגיע את עצמך - הרגעה עצמית כוללת פעילויות מפחיתות לחצים בכל החושים - ראיה; שמיעה (מוזיקה נעימה); ריח (קרמים ריחניים/נרות/צמחים וקטורת); טעם; מישוש. כל אחד צריך לחפש מה מרגיע אותו.

• לתרגל הרפיה - הרפיית שרירים, סריקה גופנית, מיינדפולנס ונשימה סרעפתית

• להתחייב לפעולה בעלת ערך

• לשלב את כוחותיך החזקים

• להשתמש במחשבות שעוזרות להתמודד

עמידות במצוקה

לשחרר

עקשנות Willfulness

מול

נכונות Willingness

עקשנות WILLFULNESS

עקשנות היא עמדה נפשית בה אנחנו מגבירים את המשבר, במקום להיות נכונים לקבל את הסיטואציה והרגשות שמתלווים אליה. 

• לפגוע בעצמך בדרכים שונות

• להמשיך לנסות לפתור בעיה למרות שאין לה פתרון 

• להתעקש על סיפוק מיידי למרות שלא ניתן לקבלו, או הוא לא נמצא בהלימה עם הערכים שלך.

• להתנגד באופן קיצוני לשינוי, למרות שהחיים מלאים בשינויים.

• לסרב לשאת מצב של חוסר שליטה - למרות שהיא חלק מהסיטואציה הנוכחית.

נכונות Willingness

• להקשיב ל"תודעה הנבונה" שלך (הכוונה לאינטואציה, או לשילוב בין "תודעה רציונלית" לבין "תודעה רגשית")

• להתרכז רק במה שיעיל ועובד

• לאפשר לעולם ולחיים להיות ממש כפי שהם

• לקבל את הרגש הנוכחי - גם אם הוא לא נעים - זעם, כעס, תסכול, קנאה וחוסר אונים - יש עוד הרבה דוגמאות.

• לשחק "לפי הכללים" למרות שכרגע הם לא מוצאים חן בעינייך

מספר צעדים שיעזרו לך להתקדם לעבר מצב של נכונות:

1. לשים לב שאתה נלחם במציאות

2. לנשום עמוק

3. לתרגל "חצי חיוך" (ראו סרטון הדגמה)

4. לתרגל "ידיים נכונות" (פשוט להניח כפות ידיים פתוחות על הברכיים)

5. לזכור את המטרות שלך לטווח ארוך, לא רק לרגע הבא

נפרט:

הצעד הראשון הוא פשוט לשים לב כשמרגישים עקשנות. כאשר העקשנות מופיעה , אל תשפטו את עצמכם על כך.

במקום זאת, שימו לב לזה וקבלו בקיצוניות שזוהי החוויה הנוכחית שלכם.

לאחר מכן, חשבו על נכונות כעל דרך לפתוח עצמכם לחוויה, ללמידה, לאפשרויות וליקום.

ביטוי של גישה זו דרך הגוף יוכל לעזור להפוך את העקשנות לנכונות.

במלים אחרות, אם אתם מנסים לנקוט בגישה של נכונות, תנו לכך ביטוי בשפת הגוף שלכם.

קחו את היציבה העיקשת ביותר והפכו אותה לכזו המביעה נכונות.

שחררו את הזרועות, הרפו אגרופים, פתחו את הידיים והחזיקו את כפות הידיים למעלה במנח פתוח.

הרפו את הפנים ובפרט את המצח, שחררו את הלסתות ונסו לשנות את הבעתכם לחצי חיוך (Linehan, 1993).

זכרו כי מחקרים הוכיחו שהבעת הפנים שולחת מסרים למח לגבי הרגש אותו אנחנו מרגישים (Ekman and Davidson 1993), אז אם אתם יכולים להעלות חצי חיוך, זה ממש יכול לעזור לכם לנקוט בגישה פתוחה יותר.

כלי נוסף שיכול לעזור לצמצם את העקשנות הוא שימוש בשפה של נכונות. כשאתם מרגישים עיקשים, שימו לב שאתם נוקטים בגישה של חוסר קבלה, סירוב, והכחשה: "לא!".  

ההפך, הוא לומר לעצמכם "כן!" במקום, וזה יכול לעזור לכם להפוך יותר נכונים (Linehan 1993b).

נסו לעצום את עיניכם, לקחת כמה נשימות עמוקות ולהשתמש בשפה נכונה כמו "אני יכול לעשות זאת"  "אני בסדר" "אני הולך לנסות".

זכרו כי העקשנות לא קיימת רק בהקשר של קבלה רדיקלית. עקשנות יכולה להופיע לעיתים קרובות במהלך החיים בסיטואציות שונות. ככל שנהיה מודעים להופעתה בתוכנו, כך נוכל לתרגל ולשנות אותה לנכונות מהר יותר.  

תרגול של חצי חיוך: 

התנהגויות של הרס עצמי

חלק מהאנשים שמתמודדים עם רגשות מציפים, בורחים לעיתים להתנהגויות של הרס עצמי ופגיעה עצמית. אם זה קורה לך, הצעד הראשון ב-DBT הוא להפסיק את ההתנהגויות הללו ולהתחיל להתנהג באופן בריא ובטוח יותר.

זה נכון שהפעולות הללו גורמות לך לוויסות רגשי זמני, אבל יש מחיר כבד בצידן.

להלן מספר פעולות בטוחות יותר שאתה יכול לעשות על מנת להסית את עצמך מהרגשות והמחשבות ההרסניים:

• החזק קוביית קרח ביד אחת ולחץ (מיומנות TIP) - גרימת תחושות גופניות אינטנסיביות יזומות, כמו מקלחת קרה או חמה, קרח מתחת לעיניים או גומיה על הזרוע במקום חיתוך עצמי.

• רשום על העור בעט אדום במקום לפגוע בעצמך.

• צייר פרצופים של אנשים שאתה שונא על בלונים ואחר כך פוצץ אותם.

• זרוק סבונים, גרביים מקופלות או כריות על הקיר חזק ככל הניתן.

הסחה מכאב

לעיתים, כאשר אתה חש מוצף מרגשותייך או כשאתה חש כאב רב מדי, זה בלתי אפשרי להתמודד עם סיטואציה קשה. בנסיבות הללו, הדבר הטוב ביותר שאתה יכול לעשות זה להסיח את קשבך ולהתרכז במשהו אחר. תוך זמן קצר אתה תוכל להירגע ולהתמודד עם הסיטואציה בדרך בריאה ואפקטיבית. להלן מספר דרכים שיסיחו את קשבך:

• התמקד במישהו אחר: התנדב לעזור למישהו, פשוט חשוב על שיחה מרגיעה ונעימה עם אדם שחשוב לך.

• דמיין משהו נעים: הזכר באירוע כיפי שחווית בעבר באופן מפורט, צפה בעולם סביבך או דמיין פנטזיה שלך שמתגשמת.

• ספור: ספור כל מה שאתה יכול לחשוב עליו, הכי טוב לספור את הנשימות שאתה לוקח.

• בצע משימות: נכון, זה לא נשמע הכי כיף, אבל לעיתים המשימות הכי בנאליות יכולות להשקיט את המחשבות.

• לך למקום אחר: לפעמים עדיף פשוט לעזוב סיטואציה קשה מאשר להישאר מוצף ברגש. המטרה אינה להימנע מסיטואציות קשות, אלא להסיט את עצמך זמנית כדי שתוכל להתמודד נכון עם הסיטואציה.

קשיבות לרגע הנוכחי

דוגמא למיומנות חשובה נוספת היא קשיבות למחשבות ברגע הנוכחי:הרעיון הוא להפנות במכוון את תשומת הלב למחשבות עכשוויות ולקבל אותן באופן רדיקלי ממש כפי שהן מבחינה ביולוגית - תחושות באות והולכות של המוח. 

אין פה שיפוטיות, גם כאשר מחשבות הללו הן מחשבות שליליות, רומינציות או מחשבות מדאיגות. מיומנות זו מזמינה אותנו לפעולה נגדית - לתת למחשבות לבוא ואז ללכת.  זאת לאור העובדה שלעתים קרובות אנו מגיבים חזק מדי למחשבות טורדניות, מאבססים עליהן ומתקשים להרפות.

מיומנות IMPROVE לשיפור הרגע

כמו הרבה מיומנויות אחרות בטיפול דיאלקטי-התנהגותי, עם IMPROVE כתובה כראשי תיבות:

I - דמיון (Imagery)

שימוש בדמיון כדי ליצור סביבה מרגיעה ובטוחה. לכל אחד יש מקום דמיוני כזה משלו, למשל חדר שינה עם דלתות וחלונות מאובטחים, מטאפורה למקום בו שום דבר ואף אחד אינו יכול לפגוע בי. הרעיון הוא לפתח עולם פנטזיה מרגיע או להחיות מחדש זיכרון שמח.

M - משמעות (Meaning)

גם בזמנים הקשים ביותר ניתן למצוא פשר ומשמעות, שיעור שהחיים מלמדים אותנו ברגע כואב. באמצעות החשיבה ניתן לייחס את האירוע למצב קצה של בחינת ערכים, יכולות ורצונות.

P - תפילה (Prayer)

פתיחת הלב לכוחות רוחניים יהיה זה אלוהים, התודעה הנבונה, או הספיריט ביקום. רובנו פונים לישות עליונה בעיתות מצוקה קיצוניים, החל מקריאת שמע וכלה בכוח העליון בגישת 12 הצעדים.

R - פעולות מרגיעות (Relaxing actions)

להירגע בג'קוזי, לתרגל יוגה או מתיחות, להתבונן בשקיעה, לנשום עמוק או להרפות את שרירי הפנים.

O - ״דבר דבר״ (One thing in the moment)

מדובר בניסיון לשהות ברגע, ללא שיפוטיות, תוך מיקוד כל הקשב בפעולה אחת שאנו עושים ברגע הנוכחי. מולטי-טאקסינג יכול להיות יעיל יותר, אבל הוא מוסיף עומס רגשי וקוגניטיבי.

V - חופשה (Vacation)

יציאה לחופשה, אפילו אם אין זמן וכסף (שני דברים שאף פעם אין יותר מדי מהם). לא חייבים לחו״ל או לצימר. אפשר פשוט לצאת לחוף הים, לטיול ביער, או בחורשה. זה כולל לסגור את הטלפון לשבת עם הכלב בפארק לכמה שעות.

E - עידוד עצמי וחשיבה מחודשת (Self-encouragement and rethinking)

בזמני מצוקה וסערה מומלץ לתת לעצמנו חיזוקים, גם אם באמצעות דיבור עצמי, פנימי או חיצוני. ניתן לחשוב אחרת כמעט על כל מצב ולעשות לו מסגור מחדש לצרכי העצמי.

איך לווסת רגש דרך הגוף? מיומניוית TIP

מקבץ TIP ב-DBT מתייחס לראשי תיבות של מיומנויות עמידות במצוקה אשר מתמקדות בהרגעת הסערה הפנימית דרך טכניקות גופניות.

ויסות טמפרטורת הגוף - T

שינוי טמפרטורת הפנים בעזרת מים קרים.

עוצרים נשימה, מכניסים את הפנים לקערת מים קרים, או מחזיקים שקית קוביות קרח על העיניים והלחיים.

מחזיקים למשך 30 שניות, כאשר המים בטמפרטורה של 10C לכל היותר. 

טכניקה זו דורשת התייעצות מקדימה עבור מתמודדים עם מחלות לב.  

פעילות גופנית אינטנסיבית - I

15 דקות של פעילות גופנית אינטנסיבית. 

הרעיון הוא לשחרר את האנרגיה הפיזית המאוחסנת בגוף באמצעות פעילות אינטנסיבית, אירובית (ריצה, הליכה מהירה, קפיצה) או אנארובית (הרמת משקולות, שכיבות סמיכה).

האטת הנשימה - P

• לנשום עמוק וקבצי לתוך הבטן, במקום לחזה. 

• להאט את קצב השאיפה והנשיפה של האוויר (בממוצע, חמש עד שש נשימות לדקה).

• ללנשם החוצה לאט יותר ממה שאתה נושם פנימה (למשל, שאיפה של 5 שניות ונשיפה של 7 שניות).

מה עוד? 

איך לדבר עם המתמודדים עם קשיי ויסות רגשי קשים? איתן טמיר, כתבה במאקו <

בלוג DBT של מכון טמיר: מאמרים, מחקרים ועדכונים <

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

שיחת ייעוץ ממוקדת עם ראש המכון

בזום או פנים אל פנים, 140 ש״ח

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

כתיבה:

איתן טמיר, MA, מטפל DBT,

עם מומחי מכון טמיר

מקורות: 

The Dialectical Behavior Therapy Skills Workbook for Anger - Using DBT Mindfulness and Emotion Regulation Skills to Manage Anger By: Alexander L. Chapman PhD, RPsych, Kim L. Gratz PhD, Marsha M. Linehan PhD, ABPP, 2015. New Harbinger Publications

Phone Coaching in Dialectical Behavior Therapy. Alexander L. Chapman, 2018. Guilford press

Fassbinder, E., Schweiger, U., Martius, D., Brand-de Wilde, O., & Arntz, A. (2016). Emotion Regulation in Schema Therapy and Dialectical Behavior Therapy. Frontiers in Psychology, 7, 1373

Goodman M, Carpenter D, Tang CY, et al. Dialectical behavior therapy alters emotion regulation and amygdala activity in patients with borderline personality disorder. J Psychiatr Res. 2014;57:108-116

Lynch, T. R., Gray, K. L., Hempel, R. J., Titley, M., Chen, E. Y., & O’Mahen, H. A. (2013). Radically open-dialectical behavior therapy for adult anorexia nervosa: feasibility and outcomes from an inpatient program. BMC Psychiatry, 13, 293

McMain, S. , Korman, L. M. and Dimeff, L. (2001), Dialectical behavior therapy and the treatment of emotion dysregulation. J. Clin. Psychol., 57: 183-196

Miller AL, Wyman SE, Huppert JD, Glassman SL, Rathus JH. Analysis of behavioral skills utilized by suicidal adolescents receiving dialectical behavior therapy. Cognitive and Behavioral Practice. 2000;7:183–187

Neacsiu AD, Rizvi SL, Vitaliano PP, Lynch TR, Linehan MM. The dialectical behavior therapy ways of coping checklist: development and psychometric properties. Journal of clinical psychology. 2010;66(6):563–582

Rathus JH, Miller AL. Dialectical behavior therapy adapted for suicidal adolescents. Suicide Life Threat Behav. 2002;32:146–157

Reddy, M. S., & Vijay, M. S. (2017). Empirical Reality of Dialectical Behavioral Therapy in Borderline Personality. Indian Journal of Psychological Medicine, 39(2), 105

https://www.cigna.com/assets/docs/behavioral-health-series/behavioral%20health%20children%20families/2017/childrenandfamily-march-handout.pdf

http://dbtvancouver.com/values/

https://www.youtube.com/watch?v=CBopCkdBwsk

אין כמו לנמנם קצת באמצע היום.

יש תרבויות שממש אימצו פרקי שינה מוגדרים כחלק מלוח הזמנים המקובל - שלאף שטונדה או סייסטה למשל. 

אבל לפעמים זה הרבה יותר מהפסקה מתוכננת למנוחה:

מה זה EDS?

ישנוניות מוגזמת בשעות היום (Excessive Daytime Sleepiness), או EDS,  מתבטאת בדחף בלתי נשלט לישון בזמנים לא מתאימים במהלך היום. 

מדובר בהפרעת שינה ולא בחוסר מאמץ מכוון, או בעצלנות אישיותית. 

EDS יכולה לגרום גם לסימפטומים כמו ״עמימות״ מנטלית, בעיות בזיכרון או במיקוד העיניים, היעדר אנרגיה ותשישות. 

מהי השכיחות הפרעת EDS?

מחקרים אפידמיולוגיים מלמדים כי שכיחות EDS באוכלוסייה הכללית מצויה בטווח של 9-28%, ונתונים צנועים יותר מראים ששכיחות EDS נעה בין 4 ל -20%, תלוי במערך המחקר (אוחיון, 2008).

בקרב ילדים ובני נוער, השכיחות היא 29.2%, ושיא הופעת ההפרעה נוכח באופן מובהק בין טרום גיל ההתבגרות לבין סיומה, כאשר העלייה בשכיחות אצל נשים הופיעה באמצע גיל ההתבגרות (Liu et al., 2019).

שכיחותה של EDS מתווכת ע״י משתני גיל במעגל החיים:

היא הכי נפוצה בקרב ילדים, מתבגרים ומבוגרים צעירים (10-15%), פוחתת בגיל העמידה (כ -6%) ואז עולה משמעותית בקרב קשישים:

 מתוך Bixler et al (2005)

מה גורם לישנוניות במהלך היום?

ידוע כי אנשים עם נרקולפסיה, הפרעת שינה נוירולוגית בוויסות מחזור השינה והערות, סובלים מהתקפי שינה שגורמים להם להירדם בצורה לא רצונית או לחוות אירועים של ״מיקרו-שינה״,  נקודות בזמן בהן כלל לא היו מודעים לכך שנמנמו. 

הפרעות שינה

הסיבות הנפוצות ביותר לישנוניות מוגזמת בשעות היום הן מחסור בשינה, דום נשימה חסימתי בשינה (הפרעת Apnea) ושימוש בתרופות הרגעה.

כל הלוקים בנרקולפסיה חווים EDS, ולרוב זהו הסימפטום הראשון שמתפתח. השפעת ה-EDS גורמת לכך שנדרש מאמץ גדול יותר ויותר בכדי להישאר ער במהלך היום.

אחת הבעיות של מתמודדים עם נרקולפסיה או אינסומניה היא שאחרים משווים בין הישנוניות הפתולוגית הזו לחוויית הישנוניות ה״רגילה״ שהם מכירים. צופים מן הצד מניחים שאדם עם ישנוניות יתר יכול להישאר ער אם רק ירצה או ינסה מספיק. 

אבל זה ממש לא המצב:

EDS היא מצב שחורג לגמרי משליטת האדם.

דיכאון וחרדה

קיים קשר בין EDS לבין בעיות נפשיות, כמו דיכאון וחרדה. מה שמבהיר את יחסי הגומלין המורכבים בין שינה לרווחה פסיכולוגית.

מחקר בקרב מתמודדים.ות עם דיכאון מג'ורי מצא תחלואה נלווית של 50.8% עם EDS. בנוסף, נקשרו לתופעה גם גורמי סיכון משמעותיים כולל שימוש בתרופות נוגדות דיכאון מסוימות ואינדקס מסת גוף גבוה יותר (Hein et al., 2019).

סטרס

מחקר בקרב סטודנטים לרווחה ובריאות באוניברסיטאות דיווח על שכיחות של 54.4% של EDS, והדגיש קשר חזק עם איכות שינה ירודה ולחצים אקדמיים ספציפיים (da Silva et al., 2021). 

עבודה במשמרות

עבודה במשמרות לא מסודרות במהלך היממה, שמשתנות מעת לעת, קשורות ל-EDS. 

מחקר שבחן את ההשפעה התעסוקתית הראה שכיחות גבוהה יחסית של 16.7% בקרב עובדי מדינה, ובפרט אצל נשים (Rodríguez González-Moro et al., 2020).

בעיות בריאות, תרופות וחומרים

צריכת אלכוהול וחומרים פסיכואקטיביים אחרים, מצבים רפואיים (כמו מחלת פרקינסון, מחלות לב וכלי דם והפרעות מטבוליות). 

מעניין: 

מחקר מ-2022 מלמד כי תנומות ממושכות ותכופות יותר בשעות היום קשורות ליכולת קוגניטיבית נמוכה בהמשך החיים ולמחלת אלצהיימר.

איך מתמודדים עם EDS?

אחרי תנומה קלה, אדם עם EDS נוטה להתעורר כשהוא חש רענן ועם יכולת תפקודית נורמלית יחסית למשך זמן מה. 

עם זאת, אם אתם מתמודדים עם זה, פנו לרופא/ת המשפחה.

אסטרטגיות לניהול ההפרעה דורש גישה מגוונת, כולל הערכה וטיפול בהפרעות שינה בסיסיות, קשיים נפשיים ושינויים באורח החיים כדי לשפר את היגיינת השינה ולהפחית ישנוניות בשעות היום.

נכתב ע״י מומחי מכון טמיר

התחדשות אחרת

מילים: נעמי שמר

לחן: יובל דור

עייפות בלתי מוסברת.

פיק ברכיים לא מובן

צל שרב על כל הדרך,

ואבק לבן

אבל עודך משווע

לגשמי ברכה

עוד רחוקה מנוחתך

אחרי החגים יתחדש הכל.

יתחדשו וישובו ימי החול

האוויר, העפר, המטר והאש

גם אתה,

גם אתה,

תתחדש.

בגנך פורחים לפתע

עץ הפרי ועץ הסרק

ועץ החלומות

ועץ הטוב והרע

ומוטלים כל כליך

בחצר ביתך

לא נשלמה מלאכתך

אחרי החגים יתחדש הכל

במסע שלא נגמר

בין שדות הצל ושדות האור

יש נתיב שלא עברת

ושתעבור

שעון סמוי מן העין

מצלצל לך

לא נשלמה אהבתך

מקורות:

Bixler EO, Vgontzas AN, Lin HM, Calhoun SL, Vela-Bueno A, Kales A. Excessive daytime sleepiness in a general population sample: the role of sleep apnea, age, obesity, diabetes, and depression. J Clin Endocrinol Metab. 2005 Aug;90(8):4510-5. doi: 10.1210/jc.2005-0035. Epub 2005 Jun 7. PMID: 15941867.

Dutra da Silva, R. C., Garcez, A., Pattussi, M. P., & Olinto, M. T. A. (2022). Prevalence and factors associated with excessive and severe daytime sleepiness among healthcare university students in the Brazilian Midwest. Journal of sleep research, 31(3), e13524. https://doi.org/10.1111/jsr.13524

Hein, M., Lanquart, J. P., Loas, G., Hubain, P., & Linkowski, P. (2019). Prevalence and risk factors of excessive daytime sleepiness in major depression: A study with 703 individuals referred for polysomnography. Journal of affective disorders, 243, 23–32. https://doi.org/10.1016/j.jad.2018.09.016

Li P, Gao L, Yu L, Zheng X, Ulsa MC, Yang HW, Gaba A, Yaffe K, Bennett DA, Buchman AS, Hu K, Leng Y. Daytime napping and Alzheimer's dementia: A potential bidirectional relationship. Alzheimers Dement. 2022 Mar 17. doi: 10.1002/alz.12636. Epub ahead of print. PMID: 35297533.

Liu, Y., Zhang, J., Li, S. X., Chan, N. Y., Yu, M. W. M., Lam, S. P., Chan, J. W. Y., Li, A. M., & Wing, Y. K. (2019). Excessive daytime sleepiness among children and adolescents: prevalence, correlates, and pubertal effects. Sleep medicine, 53, 1–8. https://doi.org/10.1016/j.sleep.2018.08.028

Ohayon MM. From wakefulness to excessive sleepiness: what we know and still need to know. Sleep Med Rev. 2008 Apr;12(2):129-41. doi: 10.1016/j.smrv.2008.01.001. PMID: 18342261; PMCID: PMC2362500.

Rodríguez-González-Moro, M. T., Rodríguez-González-Moro, J. M., Rivera-Caravaca, J. M., Vera-Catalán, T., Simonelli-Muñoz, A. J., & Gallego-Gómez, J. I. (2020). Work Shift and Circadian Rhythm as Risk Factors for Poor Sleep Quality in Public Workers from Murcia (Spain). International journal of environmental research and public health, 17(16), 5881. https://doi.org/10.3390/ijerph17165881

במרץ 2021 אישר משרד הבריאות את ההתוויה של קנאביס רפואי כטיפול באוטיזם, אצל ילדים ומתבגרים (עד גיל 21). 

אבל אליה וקוץ בה -

המאמץ החשוב לעשות סדר במסגרת רפורמה יצר חלוקת זנים שרירותית מדי, שאינה רגישה דיה להבדלים בין 800 הזנים שזוהו עד כה. 

בנוסף, קיימים קריטריונים רובסטיים לקבלת רישיון, כמו שימוש הכרחי מקדים בטיפול תרופתי, כתנאי למתן אישור לקנאביס. 

התסמינים ההתנהגותיים הקשים של ההפרעה מתבטאים ב-4 היבטים עיקריים:

• התקפי זעם

• פגיעה עצמית

• אי שקט פסיכו-מוטורי

• בעיות שינה

תהליך הטיפול בקנאביס רפואי

בגדול, מדובר בתהליך של ניסוי ותעיה.

ראשית, צריך לפנות לפסיכיאטר.

לפי הנחיות משרד הבריאות, מחיר הביקור אמור להיות 280 ש״ח בלבד.

הפסיכיאטר ממליץ על בקשה לקנאביס רפואי, כאשר המאמץ הוא לא לסרבל -

לעיתים ניתן לקבל מרשם כבר במפגש הראשון ואיתו רוכשים שמן קנאביס שנמצא על המדפים בבתי המרקחת. 

לפי ההתוויה הנוכחית, טיפול הקו הראשון מורכב מזן אחד בלבד, שממנו מתקדמים במידת הצורך לבדיקה של זנים נוספים.

דגשים להורים לגבי טיפול בקנאביס לילדים

1. הטיפול בקנאביס עם ילדים מחייב דיווח מפורט ומהימן של כל המעורבים בחיי הילד: הורים, צוות חינוכי, צוות טיפולי, חונכים/ות, סייעים/וות בכיתה ועוד. 

2. צריך להיזהר משרלטנים, כולל מרפאות שמוקמות כפטריות אחרי הגשם.  

3. הטיפול בקנאביס מותאם אישית, כך שכל מטופל יקבל את המינון שמתאים לו ולסדר היום בו הוא חי. 

האם הטיפול כרוך בעלייה במשקל?

לא.

נהפוך הוא:

קיימים דיווחים אנקדוטליים על איזון והפחתה במשקל. 

השמנה כן מתרחשת כאשר מאדים או מעשנים THC, שידוע כמגביר תיאבון.  

האם הטיפול ממסטל?

הילדים לא מתמסטלים, שכן החומר הפעיל הוא CBD, הרכיב שאינו פסיכואקטיבי בצמח.

בניסוי הספציפי שיתואר מייד, אחוז אחד מהתרופה הורכב מ-THC, בשיעור שמצוי מתחת לסף הפסיכואקטיבי.

האם הטיפול מסוכן?

לא.

לפי FDA, אין אפילו אדם אחד שנפגע מקנאביס בשנה החולפת, פרט להתמכרות נפשית.

עם זאת, לא יתקיים טיפול בקנאביס במידה וקיימת פסיכוזה ברקע. 

מחקר על טיפול בקנאביס רפואי לילדים עם ASD

ליהי בר-לב שליידר*, מנהלת המחקר הקליני של ״תיקון עולם״, חוקרת בעבודת הדוקטורט את ההשפעה של קנאביס רפואי על הפרעות שונות, בין היתר גם על ASD.

המחקר קשור לצוותים בסורוקה ובאיכילוב וממשיך מחקרים קודמים שבחנו את ההשפעה החיובית הפוטנציאלית של ׳צמח הקסמים הירוק׳.

עד היום זוהו מעל 120 קנבינואידים, השניים שנחקרו הכי הרבה הם THC ו-CBD. 

הצורך לשימוש טיפולי עלה כאלטרנטיבה ארוכת טווח, בהיעדר מרפא לאוטיזם.

הניסוי

354 ילדים שקיבלו רישיון לטיפול בקנאביס נבדקו אחרי 6 חודשים שטופלו ב-CBD.

הילדים נטלו שמן אבידקל כטיפול תת-לשוניות, 3 פעמים ביום.

גיל ממוצע

10.5

מגדר

83% בנים, 17% בנות. 

תחלואה נלווית

11% סובלים גם מפרכוסים / אפילספסיה. 

תסמינים לפני ההתערבות:

• 83% אי שקט

• 70% התקפי זעם

• 60% אגיטציה

• 50% בעיות שינה

רוב המשתתפים נטלו תרופות נוירולפטיות לפני תחילת הניסוי -

תרופת נוגדות דיכאון, חרדה, נוגדי פרכוסים ונוגדי פסיכוזה. 

בבייסליין, 23% מהמשתתפים דיווחו על איכות חיים טובה או טובה מאוד.

תוצאות בחלוף חצי שנה

החוקרים ביקשו מההורים להעריך את השפעת הטיפול על הילדים: 

• 25% דיווחו על שיפור משמעותי

• 54% שיפור מסוים

• בגדול, איכות החיים השתפרה אצל 82% מהמשתתפים.

רוב המטופלים המשיכו עם טיפול פסיכיאטרי.

למרות שלא ניתן להסיק לגבי סיבתיות, הנתונים בהחלט מאירי עיניים:

• 23%  הפסיקו לגמרי טיפול נוגד פסיכוזה.

• 25% הפסיקו נוגדות דיכאון

• 12% הפסיקו תרופות הרגעה. 

השונות האינדיבידואלית מאוד גבוהה, מה שמחייב טיפול שמותאם אישית למערכת הקניבנואידית שלו. 

34.8% דיווחו על לפחות תופעת לוואי אחת, כולן קלות.

הילדים והמשפחות נוטים להתמיד בטיפול בקנאביס. 

היעילות כדאית במרבית המקרים, אך לא בכולם. 

הרושם הוא שיש פוטנציאל גבוה מאוד, אולם עדיין רב הנסתר על הגלוי. 

מה מספרים ההורים?

לפי ההורים, אין תרופות קסם, גם לא קנאביס.

ואף על פי כן,  חלקם מעידים כי תופעות הלוואי של טיפול פסיכיאטרי השפיעו לרעה וכי הקנאביס ׳עובר חלק׳ יחסית אליהן. 

חשוב לציין שאין תשובה חד-משמעית לשאלה האם ניתן להפחית משמעותית, או אפילו לוותר לגמרי, על טיפול תרופתי קונבנציונלי.

אבל לפי אימברמן*, קיימים מקרים שזה מדווח.  

התאמה אישית שיכולה להיות מפרכת 

ההתאמה האישית מאוד מדויקת.

לרוב היא מובילה את ההורים ואת המתמודדים דרך רכבת הרים של התנסויות עד שמגיעים למענה המתאים. 

קנאביס רפואי יכול להשפיע באופן מיידי ולהגיב מהטיפה הראשונה.

אין המתנה להשפעה הדרגתית כמו בתרופות פסיכיאטריות. 

תגובה חיובית היא סימן שאפשר להמשיך לטפל בקנאביס רפואי.

יש מטופלים שלא מגיבים תוך כמה ימים ואז מחליפים זן או יצרן וממשיכים לנסות. 

יש גם תגובות שליליות ואז לא ממשיכים. למשל, חשד לפסיכוזה הוא קונטרה-אינדיקציה לטיפול בקנאביס רפואי.

הביטואציה וסבילות לחומר הפעיל 

כצפוי, קיים תהליך של דה-סנסיטיזציה, התרגלות או הסתגלות לקנאביס רפואי. 

במצב כזה מעלים מינון מאותו זן או מוסיפים זן אחר. 

* מתוך יום עיון בזום של בית אקשטיין,  4.4.2021:

״קנאביס רפואי לאוטיזם - כל מה שרציתם לשאול ולא העזתם״.

פאנל מקצועי בהנחיית ד״ר אמיר טל,

שרון אימברמן, 

ליהי בר-לב שליידר,

הורים לילדים, מתבגרים ומבוגרים המתמודדים עם אוטיזם. 

סוכם ע״י מומחי מכון טמיר

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

שיחת ייעוץ ממוקדת עם ראש המכון

בזום או פנים אל פנים, 140 ש״ח

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):