מכון טמיר לפסיכותרפיה
מאמר זה מתמקד בטיפול בחרדות.
בחרדה אפשר וגם חשוב לטפל.
חרדה הינה אחת הסיבות המובילות שבְּעֶטְיוין פונים אלינו לטיפול פסיכולוגי ופסיכותרפיה במכון טמיר.
אנו מקבלים מדי שבוע עשרות פניות של הורים לילדים, בני נוער ומבוגרים, שמתלבטים ומחפשים מטפל/ת מתאימים עבורם.
אנחנו כאן כדי לעזור לכם למצוא את המענה הכי מדויק שמתבסס על הניסיון והמקצועיות שלנו בתחום.
מוזמנים/ות לפנות אלינו לשיחת טלפון אישית, להכוונה וקבלת המלצה על מטפל/ת CBT לטיפול בחרדה בתל אביב, המרכז , בירושלים, בחיפה, בבאר שבע בטיפול אונליין באינטרנט ועם העמיתים שלנו בכל הארץ.
שלך,
תוכן העניינים במאמר:
מהי חרדה?
חֲרָדָה היא תגובה נורמלית לאירוע פנימי או חיצוני שכרוך בלחץ נפשי.
כאשר תגובת חרדה - גופנית, רגשית, או קוגניטיבית - אינה חולפת מעצמה ומתמשכת לאורך פרק זמן ארוך, היא עלולה להעיד על קיומה של הפרעת חרדה, למשל הפרעת חרדה מוכללת (GAD), הפרעת פאניקה (שכוללת התקפי חרדה), או חרדה חברתית.
אלינור אמסלם דוידוביץ, פסיכולוגית ומטפלת בחרדה, מכון טמיר נס ציונה
מתחים וחרדות נוצרים בעקבות אירועים משמחים וקשים כאחד ומצריכים אנרגיה נפשית רבה. המתח יכול לבוא לידי ביטוי הן בתופעות נפשיות והן בתופעות גופניות.
התופעות הנפשיות של מתח וחרדה הן רבות ומגוונות ובכלל דאגה מוגברת, מחשבות חוזרות ונשנות על הנושא ללא יכולת להפסיקן או להימנע מהן, פחד, תכנון אובססיבי וקפדני ועוד.
טובה בן צבי מרק, פסיכולוגית קלינית מדריכה
ומטפלת CBT בחרדות, מכון טמיר ת״א
הביטויים הפיזיים של חרדה יכולים לבוא לידי ביטוי בקשיי שינה, עוררות יתר, בעיות פסיכוסומטיות, עייפות כרונית, בעיות עיכול, הזעת יתר, בעיות ריכוז, עצבנות וחוסר שקט ועוד.
מקרים בהם המתח והחרדה נמשכים לאורך זמן, הם עלולים להתרחב להפרעות נפשיות סמוכות, כמו דיכאון ומחלות גופניות, בעיקר אוטואימוניות, המערבות היחלשות של מערכת החיסון.
ההיבטים הגופניים והנפשיים משפיעים זה על זה, מזינים אחד את השני ותורמים להחמרת הבעיה.
חרדה היא חוויה אנושית לא קלה. חרדה מוגדרת באופן הכי פשוט על ידי החוויה הגופנית – הזעה, עלייה בלחץ הדם, דופק מואץ ועלייה בחום הגוף. לפעמים, הפחדים והדאגות לא מופיעים באופן מודע אלא מתפרשים על ידינו מתוך הסימפטומים הגופניים. לחרדה מתלווה חוסר יכולת להתרכז, פגיעה בזיכרון, מחשבות טורדניות ולעתים שיתוק של ממש.
בצורה זו או אחרת, כולנו יודעים מהן חרדות, אך החוויה של חרדה יכולה להיות שונה לחלוטין עבור כל אדם.
אדם אחד יחווה חרדה בתחושות גופניות קשות, השני יחווה מחשבות טורדניות, בעוד שהשלישי ישחזר את האירוע פעם אחר פעם, הרביעי יגיב באופן קאונטר-פובי (כלומר ייכנס עם הפוביה 'ראש בקיר'), החמישי יתעורר בלילות עם סיוטים חוזרים ונשנים ועוד ועוד. במילים אחרות, החרדה ומקורותיה דומים אצל כולנו, אך כל אחד מגיב באופן הייחודי לו.
שרית גבאי, MSW, מטפלת בחרדות, מכון טמיר בחולון
טיפול CBT לילדים ובני נוער - להתמודדות עם חרדות ופחדים <
טיפול בחרדות
מהו הטיפול הפסיכולוגי הכי יעיל ומוכח בחרדות?
טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) נחשב כיום לשיטת הטיפול היעילה והנחקרת ביותר להתמודדות מהירה, מוכחת ותוצאתית עם חרדות.
יתרונותיו של הטיפול הקוגניטיבי ההתנהגותי לטיפול בהפרעות חרדה הם בהתמקדותו במחשבות, ברגשות ובהתנהגות, בעבודת צוות בין המטופל למטפל, בהתמקדות בהווה ולא בעבר ובעבודה מודרכת שכוללת שיעורי בית בין מפגש למפגש.
CBT מתקיים לעיתים קרובות כטיפול בחרדה ללא תרופות, למרות שבמקרים מסוימים מומלץ שילוב זמני של תרופות.
טיפול קוגניטיבי התנהגותי מציע מגוון עשיר של כלים וטכניקות ספציפיים להתמודדות עם חרדות.
דר׳ נועם זילברמן, מטפלת בחרדה, מכון טמיר,פסיכולוגית בהתמחות שיקומית בת״א
מתי מומלץ שאפנה לייעוץ מקצועי לגבי חרדה?
פנייה לייעוץ פסיכולוגי מומלצת כאשר החרדה מתחילה להפריע לך ברמה שפוגעת באיכות החיים - בזוגיות, בעבודה, בלימודים או ביחסים חברתיים, בעיקר כאשר היא מתגברת.
מטפל/ות טוב/ה מכל שיטה טיפולית מקצועית יעזור לך להפחית את עוצמת החרדה באמצעות שיחות שבועיות, אולם טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) נחשב ליעיל והמהיר ביותר להתמודדות עם הפרעות חרדה, ביניהן חרדה כללית, פוביות, PTSD, חרדה חברתית, OCD ועוד. ככלל, ייעוץ עם איש מקצוע עשוי לעזור לך לנסח מה אתה מרגיש וחושב לגבי חרדה, דאגה ופחד, מדוע אתה מרגיש כך ואיך להתמודד נכון.
אפרת גרדי, MSW, מטפלת בחרדות ברמת גן ובבית עובד, מכון טמיר
מתי עושים בטיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) בחרדה?
דרך הרכיב הקוגניטיבי בטיפול, תוכל להבין כיצד מחשבותיך תורמות לפיתוח, עליה וחיזוק של החרדה. על ידי לימוד של שינוי דפוסי חשיבה אוטומטיים, תלמד להפחית את שכיחות תסמיני החרדה ועוצמתם. דרך הרכיב ההתנהגותי בטיפול תעבוד על שינוי התנהגויות שמנציחות את החרדה ומעצימות אותה ובמקומן תלמדו התנהגויות יעילות ומקדמות.
טיפול CBT בחרדה יכלול גם למידה פסיכו-חינוכית לגבי תפקידי החרדה, מה שיאפשר לפרש תגובות גופניות באופן טבעי ומקבל יותר. סביר שתתרגלו מיינדפולנס ו/או תרגילי הרפיה ותעברו חשיפה מדורגת לאובייקט או למצב המאיים.
איילת בורוכוב, מומחית לטיפול בהפרעות חרדה בתל אביב, מכון טמיר
שיטת CBT יעילה להתמודדות עם מרבית הפחדים והחרדות, למשל:
-
אובססיות <
-
חרדה מג'וקים, תיקנים וחרקים <
לירון יניב, MSW, מטפלת CBT בחרדות ברעננה, מכון טמיר
טיפול CBT בחרדה
טיפול CBT בחרדות מוכח כמסייע לטיפול בחרדות. ל-CBT יש שפע של כלים וטכניקות מבוססי מחקר לניהול והפחתה של חרדות.
נסקור כמה מהם, ונדגים כיצד משתמשים בהם מטפלים קוגניטיביים-התנהגותיים כדי לטפל בחרדה:
יומן מחשבות
בטיפול CBT בחרדה נעזרים גם ביומן מחשבות:
על מנת שהדיבור העצמי, אותו מייצרת החרדה בשפע, לא יטה את הכף וכדי שנוכל לתרגם את המחשבות האוטומטיות שלנו למסתגלות יותר ובמידה רבה מציאותיות, חשוב שנזהה ונכיר אותן.
אחת הדרכים השימושיות ביותר להפחתת מתח וחרדה היא לכתוב, לשתף ולשמור תיעוד של אותן מחשבות מדאיגות (המכונות בשפה המקצועית רומינציות).
גליה כץ, MSW, מטפלת CBT בחרדות, באר יעקב
דרך יעילה להתחיל לנהל יומן מחשבות היא להכין טבלה פשוטה עם כמה כותרות:
-
מה המצב העכשווי?
-
מה הן המחשבות שאני חושב / מה אני אומר לעצמי?
-
איך אני מרגיש את החרדה? עד כמה חרד אני מרגיש? בעמודה זו, השלישית, יש לציין מהי מידת החרדה הסובייקטיבית שאתה חווה - באמצעות דירוג מ- 1 עד 10 - או לכתוב כמה מילים כתיאור אישי. כדאי להוסיף תאריך כדי לראות את התהליך ולקבל פרספקטיבה על השינוי הטיפולי הנרכש.
נועה רוזן, MSW, מטפלת בחרדות, תל אביב, מכון טמיר
CBT בהחלט יכול לעזור לך אם את/ה מתמודד עם חרדה.
בטיפול CBT תקבל/י מיומנויות שיעזרו לך להרגיש יותר טוב ולהתמודד עם חרדה בחיי היומיום.
הנה כמה מהנקודות הרלוונטיות:
-
שינוי מחשבות שליליות: CBT ילמד אותך לשים לב ולשנות מחשבות שליליות שעלולות לגרום לחרדה. שינוי כזה יביא אותך לראות דברים בצורה בהירה וחיובית יותר.
-
ללמוד להירגע: CBT נותן לך כלים יישומיים, כמו נשימה עמוקה כדי להירגע. אלה ישרתו אותך כארגז כלים שישמש אותך כל פעם שתעלה חרדה.
-
להתמודד עם הפחדים שלך בהדרגתיות: עם CBT, תלמד להתמודד עם הפחדים שלך צעד אחר צעד. אט אט תוכל לראות שרבים מהפחדים שלך לא מפחידים כפי שהם נראים.
-
בניית ביטחון עצמי: CBT עוזר לך להיות חזק ובטוח יותר בעמידה מול מצבים קשים.
יעל אלמוג, MA, פסיכותרפיסטית ומטפלת בחרדות, מכון טמיר ביהוד
CBT אינו מפחית חרדה עבור כל אחד
ואולם, הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי אינו יעיל עבור כולם, אפילו כאשר מדובר בחרדה הממוקדת במובהק באובייקט מסוים, אתגר שהשיטה אמורה להוות פתרון מושלם עבורו.
למשל, בעוד שמטופל אחד עשוי להגיב לטיפול בחשיפה בצורה שמשנה את חייו לטובה ומחזירה אותו להתנהגות יומיומית בריאה ותקינה, אותו טיפול בדיוק עלולה לא להשפיע כלל על אדם אחר.
ישנם מחקרים שמהם עולה כי לטיפול קוגניטיבי-התנהגותי ולטיפול באמצעות תרופות מקבוצת SSRI יש שיעורי יעילות דומים בטיפול בחרדות, שעומד בערך על קצת יותר מ-50%, עם תוצאות טובות יותר כאשר שני סוגי הטיפול ניתנים גם יחד.
טיפול בִּיּוֹפִידְבֵּק בחרדות
טיפול בביופידבק, או משוב ביולוגי, הוא אחת השיטות היעילות ביותר להקלה על חרדה, שבשנים האחרונות הפכה להיות הרבה יותר נגישה הודות לטכנולוגיה הזמינה.
קיימות עדויות טובות לכך כי טיפול ביופידבק מפחית תסמינים של חרדה, מרפה שרירים, מקל על סטרס ומפחית חומרה של כאבי ראש.
נראה כי ביופידבק מועיל במיוחד לטיפול בחרדות כאשר הוא משולב עם טיפול תרופתי.
במהלך ביופידבק, המטופל מחובר לחיישנים חשמליים שעוזרים לקבל מידע על גופני בזמן אמת.
ריטה רוזמרין, MSW, מטפלת בהפרעות חרדה בתל אביב, מכון טמיר
המשוב הפיזיולוגי עוזר למטופל לשלוט בשינויים עדינים בגוף תוך ביצוע הערכה קוגניטיבית.
מטפלים בביופידבק בחרדה עוברים הכשרה ייעודית עליה ניתן ללמוד באתר האגודה הישראלית לביופידבק (IAPB).
"מקורו של הפחד הוא העתיד,
ומי שמשתחרר מן העתיד אין לו ממה לפחד"
--- מילן קונדרה
טיפול התנהגותי בחרדה
הקהיה שיטתית
הקהיה שיטתית היא כלי טיפולי משמעותי ביותר, בעיקר עבור אנשים הסובלים מהפרעות חרדה, כמו פוביות, פחדים ו- PTSD (הפרעת דחק פוסט טראומטית, כלומר אנשים אשר חייהם מושפעים מאוד מטראומת עבר).
בתהליך החשיפה ההדרגתית, המטפל והמטופל מחליטים ביחד על רשימת משימות שהמטופל מתבקש לעשות מחוץ למסגרת הטיפולית, משימות הקשורות למוקד הבעיה עימה מתמודד, כאשר הרשימה מסודרת מהקלה לקשה.
המטופל בעצם נחשף אט אט לחרדות שלו ולומד להתמודד עימן, בליווי המטפל.
המטרה היא שהמטופל יבין שהחרדה ממנה סובל אינה מעוגנת במציאות וכי הוא יכול להתגבר עליה. למשל, מטופל המגיע עם קושי לאכול למול אנשים, יבנה לעצמו בעזרת המטפל רשימה הדרגתית של משימות- בהתחלה רק לשתות בציבור, בהמשך ללעוס מסטיק, לאחר מכן לאכול רק תפוח או דברים קטנים וזריזים, וכן הלאה.
כמובן שההתקדמות במשימות היא בהתאם ליכולתו של המטופל, כוחותיו ורמת החרדה שמעוררת בו ההתנסות.
גלית אבני, פסיכולוגית קלינית ומטפלת בחרדות, מכון טמיר בפתח תקווה
שלבי הטכניקה
Wolpe, מפתח השיטה, הרחיב את המודל של פאבלוב ללמידת הכחדה של פחד אנושי.
במקום לעורר למידה בין גירוי לתגובה, הוא מנה 3 שלבים לטיפול בחרדה (לפי סדר):
-
לומדים טכניקות הרפיה- שרירים, הרפיה גופנית, נשימות דרך הסרעפת ועוד. הרפיה היא מצב פיזיולוגי הפוך לחרדה - במקום דופק לב מואץ, נשימה מהירה, הזעה ולחץ דם גבוה, הרפיה מעוררות תגובות הפוכות.
-
בונים היררכיה של מצבים ואובייקטים מעוררי חרדה מבחינת דרגת הפחד- בונים דירוג היררכי מ-0 ("הגרוי לא מזיז לי") ל-10 ("אני משקשק מפחד"). למשל, אם יש לי פוביה מנחשים, יכול להיות שהדבר הגרוע ביותר שאני יכול לחשוב עליו זה מגע של נחש, במקום השני להסתכל על נחש מקרוב ובמקום השלישי לגעת בתמונה של נחש, וכן הלאה.
-
השלב האקטיבי של הטיפול- עושים דמיון מודרך בקליניקה (חשיפה בדימיון) או הולכים להתמודד ממשית (חשיפה במציאות) ומתמודדים לפי הסדר עם כל שלב בהיררכיה - מהגירוי הכי קליל אל הגירוי הכי מפחיד. ברגע ש"משתלטים" על אחד עוברים לשלב הבא. ההצלחה בכל שלב היא שאין תחושת חרדה.
זיוון קורן, מטפלת CBT בחרדות בהוד השרון, מכון טמיר
הפעלה התנהגותית
אחת המתודות היעילות ביותר לטיפול בדיכאון נקראת הפעלה / אקטיבציה התנהגותית.
לאור הדימיון בין דיכאון לחרדה, נמצאה השיטה יעילה גם לטיפול בחרדות:
אקטיבציה התנהגותית עשויה להיתפס כשיטת טיפול פשוטה וקלה לביצוע אך היישום שלה בחיים היומיומיים כרוך באתגרים ובקשיים. תדמיינו שאתם סובלים מכאב עצום ויש לכם כלי שיכול להקל על הכאב שאתם חווים באופן מיידי. עכשיו תדמיינו שיש לכם כלי שעשוי לעזור לכם בטווח הארוך, אך הוא לא יקל על הכאב ברגע זה. אקטיבציה התנהגותית מסייעת בטווח הארוך אך היא אינה גורמת להקלה מידית. לעומת זאת, התנהגויות המנעותיות מספקות הקלה מיידית.
הבעיה עם התנהגויות של המנעות היא שהן מספקות הקלה זמנית, אך בסופו של דבר גורמות להשלכות שליליות ומחמירות את החרדה.
אקטיבציה התנהגותית פועלת בשתי דרכים:
הראשונה, היא מגדילה את כמות החיזוקים החיוביים שהמטופל חווה.
השנייה, היא מפחיתה דפוסי התנהגות שליליים המחמירים את החרדות.
במילים אחרות, אקטיבציה התנהגותית מחליפה התנהגות המנעותית שלילית בהתנהגויות חדשות ומתגמלות המגבירות את החיזוקים החיוביים שהמטופל חווה ומפחיתות את החיזוקים השליליים של ההימנעות.
דר׳ נירית שלמון ביטון, מטפלת בחרדות בירושלים, מכון טמיר
טיפול בקבלה ומחויבות (ACT)
מחקרים משני העשורים האחרונים, בניגוד לדעה הרווחת ,שהאופן בו מתמודדים עם החרדה ולא רמתה האבסולוטית, קובע את מידת התפקוד הבריא והתקין:
למעשה, אנשים שתופסים אירוע מחריד כמאתגר, זוכים תוך כדי התהליך בכוחות מחודשים ובמוטיבציה להתמודדות.
המודעות לחוויית החרדה וההשלמה עמה היוותה גורם נוסף המקל על ההתמודדות ובסופו של דבר גם על השגת המטרות ויישום הערכים שאנשים הציבו לעצמם.
טיפול ACT משלב בין קבלה ותרגול מיינדפולנס לבין עבודה התנהגותית שחותרת לשינוי והפחתת חרדה.
ורוניקה עובדיה, MSW, מטפלת CBT ו- ACT בחרדות בשוהם, מכון טמיר
הרפיה יישומית (Applied relaxation)
בעוד שאימון הרפיה לבדו אינו יעיל כטיפול בחרדה, תרגול הרפיה במצבי של חרדה חזקה יכול להיות יעיל. שיטה זו נקראת הרפיה יישומית (Applied relaxation).
השיטה מתבססת על עמה שלבים, כאשר הטכניקה מבוססת המחקר של אותה לומדים ומתרגלים היא הרפיית שרירים מתקדמת (PMR).
חשיפה בדימיון מודרך רבים מאיתנו יודעים מה רב כוחו של דימיון מודרך בשינוי חשיבה, רגש והתנהגות, וגם בהפחתת חרדה.
דימיון מודרך עובד יופי: למשל, מחקר יפה מלמד אותנו שאם פסנתרן מדמיין שהוא מנגן בפסנתר, יתחזקו בהדרגה הקישורים העצביים באזורים מוחיים מוטוריים שאחראים על הפעלת אצבעות.
שלי אבן הרה, MSW, מטפלת בחרדות בנס ציונה, מכון טמיר
איך דימיון מודרך עובד?
מבחינה מחקרית, מעט מאוד ידוע על האופן בו דימיון מודרך משפיע על המוח, או במלים אחרות, איך דימיון נוירולוגי יוצר אפקט שדומה לחשיפה מציאותית, בחיים האמיתיים.
מחקר שפורסם לאחרונה בתחום מדעי המוח מלמד כי פעולת הדימיון של גירוי מאיים ומחריד משנה את הדרך בה מיוצג הגרוי במוח.
נבדקי המחקר עברו התבקשו לדמיין רעש לא נעים, במהלך סריקת MRI.
הממצאים מלמדים על על כך שההמוח הכחיד את ההתניה הקלאסית ולאורך כמה פעמים של דימיון מודרך, הגירוי הפסיק ליצור חרדה.
לילך כוכבי, MSW, מטפלת בהפרעות חרדה בגדרה, מכון טמיר
איך מטפלים בחרדה באמצעות היפנוזה / היפנותרפיה?
טיפול בהיפנוזה מסייע למתמודדים עם חרדה להגיע למצב רגוע מאוד דרך נשימות, דמיון מודרך וטכניקות של הרפיית שרירים, ובאמצעות השאה (סוגסטיה) עוזרת להם להיות נינוחים יותר לקבל עצות ולאמץ טכניקות וכלים טיפוליים.
היפנוזה להפחתת חרדות עשויה להניב תוצאות כבר לאחר מפגש או שניים, והמטפל לרוב מלמד את המטופל כיצד לבצע היפנוזה עצמית.
עם זאת, חשוב לציין כי היפנוזה אינה עונה לרוב המיתוסים שאנחנו מחזיקים בראש: הטיפול מחייב תרגול חוזר, היענות, מוטיבציה והוא לחלוטין אינו תלוי רק בנכונות המטפל.
אין ״זבנג וגמרנו״, אלא עבודה משותפת.
חופית ויצמן בבאי, מטפלת CBT בחרדה, עמיתת מכון טמיר ברמת גן
טיפול בחרדה באמצעות נוירופידבק
שיטת נוירופידבק, שמכונה גם נוירותרפיה, היא טכניקה טיפולית חדשה ולא פולשנית, בה אלקטרודות רושמות ומנטרות פעילות עצבית על גבי הקרקפת, כאשר הנתונים מועברים למטופל ולמטפל באמצעות מצגת גירויים ממוחשבת.
נוירופידבק נמצאה מתאימה ומוצלחת בטיפול וניהול של מצבים בריאותיים ואורגניים מגוונים, החל מאפילפסיה, הפרעות קשב וריכוז, שבץ מוחי, דיכאון ואוטיזם, כמו גם בניהול פוביות וירידה בחרדה.
בניסוי שפורסם לאחרונה, החוקרים העבירו למשתתפים נוירופידבק מונחה, בזמן אמת, באמצעות סריקת fMRI. כך, נבדקים שסובלים מחרדה הצליחו לאמן את עצמם להגביר את הקישוריות בין קליפת המוח הקדם-פרונטלית לאמיגדלה כאשר הם נחשפים ל׳רמזי איום' (רמזים חיצוניים ופנימיים שגורמים חרדה).
דר׳ דוד זוהר, פסיכולוג קליני ומטפל בחרדה, עמית מכון טמיר ת״א
טיפול תרופתי בחרדה
טיפול תרופתי נוגד חרדה באמצעות תרופות מרשם הניתן על ידי רופא, עשוי להועיל במקרים רבים.
עם זאת, בשנים האחרונות גוברת המודעות לגבי הצורך בהגבלה של נטילת תרופות ובשילוב עם פסיכותרפיה.
מומחים רבים בבריאות הנפש מזהירים מפני תופעת ההתמכרות לנוגדי חרדה, וטוענים כי היא איננה שונה מתופעת ההתמכרות לאופיאטים:
מספר מקרי המוות כתוצאה ממנות יתר של צריכת בנזודיזפינים, משפחת נוגדי החרדה הנפוצה ביותר, בתוכה כלולות קסאנקס, וליום ואבן ועוד, גדל פי 3.5 בעשור האחרון וכיום 14 מיליון מטופלים בארה"ב נוטלים אותן.
בואו נראה מה מציעה הרפואה להפחתת חרדה.
בנזודיאזפינים
בנזודיאזפינים פועלים על קולטן של המוליך העצבי GABA, המשחק שלל תפקידים בשינה, מתח ורגיעה, חרדה, שינויי מצב הרוח והזיכרון, ובכך ממתנים פעילות עצבית גבוהה.
למרות שתרופות אלו מביאות בדרך כלל לשיפור מהיר, יש בהן סכנת התמכרות מהירה ולכן רופאים יטו לרשום תרופות אחרות כאופציה ראשונה.
וליום, ואבן וקסנקס, כאמור, הן תרופות מוכרות ממשפחה זו, והן מתאימות במיוחד לטיפול בהפרעת פאניקה, הפרעת חרדה חברתית והפרעת חרדה מוכללת.
טליה גורן, MA, מטפלת CBT, מכון טמיר ביהוד
חוסמי בטא
חוסמי בטא הם סוג אחר של תרופות נגד חרדה.
הן שכיחות בטיפול במחלות לב וכלי דם ועקרון הפעולה שלהן מתבטא בחסימה של היקשרות אפינפרין (הורמון אדרנלין) ונורפינפרין לקולטני העצב.
תרופות ממשפחת חוסמי בטא מתאימות לטיפול קצר טווח בסובלים מחרדה חברתית או פחד קהל. אינדרל (דרלין או פרולול) וטנורמין הן דוגמאות שכיחות לתרופות כאלה.
אביבית בנגוס כהן, MSW, מטפלת בחרדות, ניל״י, מכון טמיר
תרופות ממשפחת ה-SSRI
במידה, וקיים צורך בטיפול תרופתי, פסיכיאטרים ורופאי משפחה רבים יעדיפו לנסות תחילה את התרופות נוגדות הדיכאון שמשפיעות על רמות הסרוטונין במוח (SSRI).
הן נחשבות לתרופות הרבה יותר בטוחות, עם תופעות לוואי פחות קשות והשפעתן ניכרת לטווח ארוך יותר.
LSD להפחתת חרדה - MM-120
חוקרים מצאו כי מנה בודדת של פורמולציה של LSD שנקראת MM120 הפחיתה משמעותית את תסמיני החרדה, גם ללא פסיכותרפיה.
לפי ה-FDA מדובר בפריצת דרך בטיפול בחרדה מוכללת, שכן טיפולים מסורתיים כמו CBT עם תרופות יכולים להיות איטיים ודורשים התאמות.
נראה ש-MM120 נסבל היטב עם תופעות לוואי מינימליות ויכול להפוך לחלופה מהירה יותר לניהול חרדה.
טיפול בחרדה באמצעות גירוי מוחי
טיפולים חדשניים בחרדות באמצעות גרייה מוחית, שנקראים טיפולי נוירומודולציה, נמצאים בחזית המחקרים הקליניים בפסיכיאטריה.
הם מכוונים ישירות לאזורי מוח המשפיעים על מתח, חרדה, מצבי רוח ותגובות פחד.
במקור פותחו בעיקר עבור דיכאון עמיד, אך בשנים האחרונות נבחנת יעילותם להפרעות חרדה.
נטשה זסלבסקי, MA, מטפלת CBT, מכון טמיר בכפר סבא
יש כיום מספר שיטות טיפול, שנפרט כאן 4 מהן (נמשיך לעקוב):
DBS
גירוי מוחי עמוק (Deep Brain Stimulation) הוא תהליך טיפולי, ניתוח שמתקיים בהרדמה מקומית, בו מושתלת במוח המטופל אלקטרודה דרכה מועבר גרוי חשמלי מבוקר דרך נוירוסטימולטור.
תהליך רפואי זה עוזר לווסת את מצב הרוח ומסייע למטופלים הסובלים מחרדות, הפרעות נפשיות אחרות ומחלות נוירולוגיות, כמו פרקינסון.
מכיוון שמדובר בטיפול פולשני, הוא שמור בדרך כלל למקרים חמורים של הפרעות חרדה, כמו הפרעה אובססיבית-קומפולסיבית עמידה לטיפול (התסמינים אינם מגיבים לטיפולים אחרים). טיפול DBS הראה גם סימני הצלחה מחקריים ראשוניים במקרים של תסמונת דחק פוסט-טראומטית.
למרות ששיטת הטיפול החדשה נראית מבטיחה, נדרשים עוד מחקרים כדי ללמוד להפחית את תופעות הלוואי הפסיכיאטריות, שהעיקרית בהן היא הגברת אימפולסיביות.
דר׳ תמר לופו, פסיכולוגית ומטפלת בהפרעות חרדה, מכון טמיר ת״א
rTMS
RTMS או DTMS הוא טיפול בגרייה מגנטית טרנסקרניאלית חזרתית (TMS).
גרייה מגנטית טרנסקרניאלית (Transcranial Magnetic Stimulation) משמשת לטיפול במגוון הפרעות נפשיות ונויורולוגיות.
מבחינת טיפול בחרדות, הוא מתאים להפרעת פאניקה, הפרעת דחק פוסט-טראומטית והפרעת חרדה חברתית, אולם כאמור מחייב מחקר נוסף.
בטיפול זה מועברים פולסים של שדה מגנטי אל המוח, באמצעות אלקטרודה שמונחת על קרקפת המטופל.
למרות שטיפול ב-TMS נחשב לתהליך בטוח, הוא פחות מתאים למטופלים שנעזרים בקוצב לב או במכשירים אלקטרוניים מושתלים אחרים.
בנוסף, מדווחות תופעות לוואי, כמו כאבי ראש ועוויתות שרירים קלות באיזור הגירוי.
מטפלת בחרדות, מכון טמיר חיפה
TDCS - גרייה מוחית חשמלית בזרם ישר
בדומה לשיטה הקודמת, גם TDCS עובדת באמצעות טיפול בגרייה מגנטית לקרקפת, אך מפזרת זרם חלש יותר מ-TMS לאיזורי מוח שונים, במטרה להגביר יעילות.
הטיפול ניתן כיום במכון סגול לתפקודי המוח באיכילוב ומיועד למטופלים מעל גיל 18. המטופל יושב על כיסא, בזמן שאלקטרודות מוצמדות עם ג׳ל רפואי לראשו והמטפל מעביר דרכן זרם חשמלי חלש, במיקום ובעוצמה שנבחרו מראש. הטיפול לא כואב למעט תחושת עקצוץ קלה.
מחקר שפורסם בתחילת 2020 מצא כי מתן TDCS, הן במינון גבוה והן בנמוך, עשוי לשפר ביצועים קוגניטיביים בקרב מטופלים שסובלים גם מדיכאון. לאחר 8 שבועות של טיפול, נבדקים שסובלים מדיכאון יוניפולרי או דו-קוטבי חוו שיפור ניכר במצב הרוח, בלמידה ובזיכרון מילולי, בקשב חזותי סלקטיבי ובמהירות עיבוד המידע.
חן זיו בן עמי, MA, מטפלת בחרדות, מכון טמיר בהרצליה
גירוי עצב הוואגוס
עצב הוואגוס (בעברית, העצב התועה) מחובר לאזורים רבים במוח, מה שמאפשר להעביר דרכו פולסים לאזורים עמוקים במוח ללא הליך כירורגי.
למרות שהפרקטיקה של גירוי עצב הוואגוס (VNS) שדורשת השתלה של קוצב וגאלי לצוואר, נראית מבטיחה, היא מצויה רק בראשית המחקר. אחרי שנדע שהיא בטוחה, נראה תוכל לסייע לסובלים מהרבה הפרעות נפשיות, כמו דיכאון עמיד, והפרעות חרדה כמו הפרעת דחק פוסט-טראומטית, הפרעת פאניקה והפרעה אובססיבית-קומפולסיבית.
ויקה סינאיסקי, MSW, מטפלת בחרדות, מכון טמיר בקריות
טיפול קבוצתי
טיפול קבוצתי הוא מדיום טיפולי מצוין לטיפול בחרדה, שמתייחס לסביבות פסיכותרפיטיות שאינן במתכונת אחד-על-אחד.
מלבד נירמול החוויה האינדיבידואלית על ידי הקשר עם האחר והתמיכה שהפורמט מציע, מסגרת זו מאפשרת תרפיה למטופלים רבים שאינם מרשים לעצמם לשלם עבור טיפול אישי.
המפגשים הקבוצתיים לטיפול בחרדה מונחים על ידי איש מקצוע (או שניים) ועשויים להתבסס על עקרונות הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי, הדיאלקטי-התנהגותי או על טיפול בחשיפה.
טיפול קבוצתי יכול להתאים במיוחד להפרעת חרדה חברתית, פחד במה או הפרעת חרדה מוכללת.
הרעיון הפסיכולוגי הוא שלהתנסויות בזמן אמת בקבוצה יש פוטנציאל להעלות אל פני השטח את מקורות החרדה ולקבל מענה קליני מתאים בסביבה מוגנת ובטוחה.
מיכל דורון, MSW, מטפלת בחרדות, מכון טמיר בקריית אונו
תיאור המקרה של אודי - טיפול CBT בהפרעת חרדה
אודי הוא גבר בן 55, נשוי, עובד ואב לשלושה מתבגרים. הוא דיווח לאורית, הפסיכולוגית הקלינית שראתה אותו להערכת הבעיה במפגש האינטיק הראשון שמה שהכי מפריע לו בחיים זה דאגה קבועה וטורדנית. כל פעם התוכן של הדאגה משתנה, אבל תחושת הדאגה עצמה עקשנית ועקבית.
אודי מודאג כל הזמן, 24/7, לגבי כל נושא אפשרי כמעט. למשל, הוא מדווח על דאגה לגבי בריאותה של הילה, אשתו, שעוברת טיפול במחלת הנשיקה. הוא מוטרד גם לגבי העובדה שאינו מצליח להיזכר מתי יפוג תוקף רשיון הרכב שלו ומודאג שיימצא את עצמו נוהג בלי טסט. אודי ציין כי בריאותה של אשתו חשובה לו הרבה יותר מהטסט לרכב, אבל הוא מוטרד מכך ששתי הבעיות גורמות לו לעוצמה שווה של דאגה.
נראה שאודי לא מצליח לשלוט בדאגותיו, למרות שהוא מנסה ומבין שיש לו בעיה. את הדאגות המופרזות והבלתי נשלטות הללו מלווים גם קושי להירדם, קושי לחזור לישון אחרי שהוא מתעורר בלילה, חוסר סבלנות כלפי אחרים, קושי להתרכז בעבודה ומתח משמעותי שהוא חש בשרירים תפוסים בגב, לדבריו, כתוצאה מסטרס.
אודי סובל מדאגות כל חייו, וזוכר שאמו כינתה אותו בגנאי ״שק של דאגות״. מידת ההשפעה של דאגותיו עולה ויורדת לסירוגין והחמירו לאחרונה כשאשתו אובחנה כמתמודדת עם מחלת הנשיקה.
דר׳ איה גולן, מומחית לטיפול בחרדות, מכון טמיר תל אביב
סימפטומים:
חרדה, קשיי ריכוז, רגזנות, קשיי שינה ודאגנות.
האבחנה שאודי קיבל:
הפרעת חרדה מוכללת (GAD).
הטיפול:
ההמלצה של אורית הפסיכולוגית הייתה שאודי יעבור טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT), שנחשב לטיפול קו ראשון בהפרעות חרדה (ראו בהמשך המאמר). היא החליטה להפנותו למטפלת מנוסה בשיטה זו. אודי התקשר לאורית אחרי קצת יותר מחודשיים: ״תודה רבה על ההפניה, אורית, אני כמו חדש... עדיין לא משוחרר לגמרי מדאגות, אבל יש לזה גם יתרונות. ברמת הדאגות של היום הייתי מכנה את עצמי אדם אחראי במיוחד ולא סובל מהפרעת חרדה...״
איילת כהן-תדהר, MSW, מטפלת בחרדות, מכון טמיר בהרצליה
טיפול עצמי בחרדות
רובנו נסכים שטיפול טבעי בחרדה, בלי תרופות ובלי שיחות, הוא הפתרון האולטימטיבי.
יחד עם זאת, חשוב לראות מה עובד אחרי בדיקה אמפירית, כי באמת יש פה ״שוק של הבטחות, שרבות מהן אינן מועילות, גם . אם אינן מזי׳קות.
אז בואו נסקור כמה דברים שאנחנו יודעים שטוב לניהול עצמי של חרדה:
יהודית לוי, MSW, מטפלת בחרדות, בנאות אפקה, מכון טמיר ת״א
תרגול מיינדפולנס
מה שיפה במיינדפולנס הוא היכולת לתרגל את השיטה כמעט בכל מקום וזמן. נדרשת רק נכונות וקשיבות לרגע הנוכחי.
למשל: היו קשובים לרגעים בהם עולים בכם רגשות פחד. כשאתם פוגשים את הפחד, קבלו אותו בחמלה, בלי שיפוטיות וללא ביקורת עצמית והרסנית.
קחו שאיפה עמוקה ואמרו לעצכם "אני מודע לכך שאני חש פחד" ובנשיפה, בקשו עבורכם קלילות, קשיבות וקבלה עצמית.
ימית טלה, MSW, מטפלת בהפרעות חרדה, מכון טמיר ברחובות
נשימה סרעפתית עמוקה
נשימה סרעפתית נחשבת לאמצעי של טיפול עצמי, שיכול להרגיע חרדה לפעמים ביעילות דומה כמו כדור במרשם.
איך תרגול הנשימה מסייע בהפחתת חרדה?
הרעיון הוא לנשום עמוק ולאט דרך האף ולנתב את האוויר אל הבטן. במקביל, על האדם לדמיין את האוויר מטייל אל הבטן ולומר לעצמו את המילה שלווה…". בשלב הבא יש לנשוף החוצה לאט ובעדינות דרך הפה, ולדמיין את המתח והלחץ עוזבים את הגוף עם הנשיפה, במקביל למחשבה על המילה ״רגוע״. בנשיפה החוצה יש לאפשר לשרירים להישמט; בשאיפה יש לנסות לדמיין את הדאגות והמחשבות השליליות עוזבות את הגוף. מספיק לקחת שלוש נשימות עמוקות בכל פעם, שכן אם עושים זאת זמן רב מדי עלולים לחוש סחרחורת, בשל עודף החמצן שנשאף ועודף דו-תחמוצת הפחמן שננשפת. לאחר זמן קצר של נשימה רגילה, ניתן שוב לקחת שלוש נשימות עמוקות.
מיכאל אלימלח, MSW, מטפל בחרדות, מכון טמיר ת״א
חשיבה חיובית והפחתת חרדה
האם בכוחה של התכווננות חיובית מודעת להפחית לחץ נפשי וחרדות?
חשיבה חיובית כשלעצמה אינה מענה לכל דבר, למשל יש מושג חשוב שנקרא חשיבה חיובית רעילה.
אבל במקרים רבים היא תורמת:
הנה מחקר שפורסם לאחרונה:
קבוצת חוקרים חילקה סטודטים לשלוש קבוצות -
-
קבוצה שמשתתפיה מפגינים רגשות חיוביים ואמפתיה כלפי אחרים.
-
קבוצה שמתמקדת בהשוואה חברתית, בינם לבין אחרים בסביבה.
-
קבוצת תלות הדדית, שהמשתתפים בה התבקשו לדמיין מה דומה בינם לבין אחרים.
המשתתפים התבקשו לשוטט בקמפוס, במשך 12 דקות בלבד, ולאמץ את ההנחיות שקיבלו בכל אחד מתנאי הניסוי.
רחלי מושקוביץ, MSW, מטפלת בחרדות, מכון טמיר בשפלה
מה יצא? ובכן, כאשר נבדקו המשתתפים בסוף המחקר, הממצאים העלו כי חברי הקבוצה ״טובי הלב״ הראו פחות תסמינים של חרדה וסטרס, בהשוואה לשתי הקבוצות האחרות.
שווה לזרום ולפרגן...
דיבור פנימי חיובי אסטרטגיה נוספת לשיכוך חרדה. הרעיון הוא להחליף דיבור פנימי שלילי בדיבור פנימי שמעודד להתמודדות.
במקום לחשוב מחשבות שליליות כמו ״אני לא יכול לעשות את זה, זה קשה מדי״, אפשר לומר דברים חיוביים יותר, כמו ״זה קשה, אבל אני יכול לעבור את זה״. שינוי התקליט יכול להיות מועיל, כמו גם עריכת רשימה של מחשבות שליליות תכופות ולעומתה רשימה של מחשבות חיוביות אמינות, שיחליפו את אלה השליליות.
גם פרפקציוניזם יכול להוביל לחרדה, מכיוון שבלתי אפשרי לעשות הכל מושלם. מועיל יותר לנסות לעשות הכל בדרך הטובה ביותר האפשרית ולקבל שמעבר לכך לא ניתן.
עוד דרך טובה להקלה בלחצים היא לבקש מאחרים עזרה במשימות שמעמיסות יחד.
אורלי כרמי, MSW, מטפלת בחרדות, מכון טמיר רמת אביב
משחקי מחשב
למשחקי וידאו יצא שם רע בבריאות הנפש.
למעשה, לאחרונה הם אפילו הוגדרו כאבחנה בפני עצמה, כאשר העיסוק בהם פוגע בתפקוד הנורמטיבי.
יחד עם זאת, אם נחשוב על משחקים מונוטוניים, כמו Fruit Ninja, נוכל להבין כיצד הסחה מרחיקה את תלאות החיים והמחשבות המטרידות שמתלוות אליהן ולגרום לזמן לעוף במהירות עצומה במצבי מתח בהם נדרשת המתנה וציפייה שאין הרבה מה לפתור בהם.
מחקר חדש מלמד כי טטריס עשוי להיות אמצעי להפחתת חרדות ודאגות.
על פי תוצאות המחקר, משחק בטטריס הוכח יעיל בחיזוק רגשות חיוביים ובהפחתת רגשות שליליים בקרב 300 התלמידים שהשתתפו בניסוי ממוקד.
התלמידים ששיחקו טטריס ברמה שמתאימה להם נמצאו "זורמים" יותר בהשוואה למשחקים ברמות שאינן מותאמות לשלב שלהם. מעניין...
עינת סוקול, MSW, מטפלת בחרדות, מכון טמיר ברחובות
מוזיקה
מוזיקה וגירוי פעימות שמיעה (ABS) בטווח תדר תטא (4-7 הרץ) נחקרו ונמצאו יעילים בהפחתת חרדה.
מחקר מהעת האחרונה בחן את הפוטנציאל של מוזיקה רגועה, בשילוב תטא ABS, כדרך להפחתת חרדה והראה שזה עובד (Mallik & Russo, 2022).
שירה לבנת בן זאב, MSW, מטפלת בחרדות בגבעתיים, מכון טמיר
מילה ממכון טמיר על טיפול בחרדות בסוף הקורונה
תקלטו מה קרה מסביב בשנים האחרונות, לוקח זמן לעכל, אבל עברנו במידה כזו או אחרת של פחד וחרדה מהחיים עם וירוס הקורונה.
שימו לב שמה שעזר לנו לרוב זו תגובה מעניקת לגיטימציה כזו מצד כולם עלולה להקהות ו"לנרמל" יתר על המידה את העליה החריפה בקשיים נפשיים קליניים בטווח הקרוב ובטווח הארוך, כאלה שעלולים להתבטא במגיפה נפשית של הפרעות חרדה, שיכולה לחזור לסדר היום גם בעתיד.
מיה גינסברג, MSW, פסיכותרפיסטית ומטפלת בחרדות, מכון טמיר בגבעתיים
טלי טנר, MSW, מטפלת בחרדות, מכון טמיר ת״א
במכון טמיר אנו מתחייבים בפניכם לעמוד בהצהרה הבאה:
-
החל מהשיחה הראשונה עמנו בטלפון דרך המפגשים בטיפול ועד לפרידה, אנו מתחייבים להתייחס אליכם בדיוק כפי שהיינו מתייחסים לאנשים היקרים לנו ביותר.
-
נעשה כל מאמץ להיות יעילים ולסיים את הטיפול בפרק הזמן הקצר ביותר שניתן.
-
נוודא שאנו מעודכנים בספרות ובידע המקצועיים החדשים ביותר בתחום, רק מתוך מחקרים שהם evidence based.
-
נהיה הכי מותאמים לצרכים הייחודיים שלך.
-
אם נגלה שאנו לא 'קו ראשון' בתחום הספציפי, נפנה אותך מיד לגורם המקצועי המתאים.
שגית אליאס, MSW, מטפלת בחרדות, מכון טמיר בפ"ת
בואו נדבר על הדברים
החשובים באמת
עם ראש המכון / מומחה ספציפי-
בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)
התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי
(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):
כתיבה:
סמדר שטינברג, MA,
ביבליותרפיסטית ומטפלת זוגית
זוכת פרס ספיר,
עם מומחי מכון טמיר
עדכון אחרון:
12 במרץ 2024
מקורות:
Boyle, N. B., Lawton, C., & Dye, L. (2017). The Effects of Magnesium Supplementation on Subjective Anxiety and Stress—A Systematic Review. Nutrients, 9(5), 429
Herrington, A. J. (2024, March 11). FDA grants breakthrough therapy status to LSD drug to treat anxiety. Forbes. Retrieved from https://www.forbes.com/sites/ajherrington/2024/03/11/fda-grants-breakthrough-therapy-status-to-lsd-drug-to-treat-anxiety/?sh=737a14017ccb
Kiecolt-Glaser, J. K., Belury, M. A., Andridge, R., Malarkey, W. B., & Glaser, R. (2011). Omega-3 Supplementation Lowers Inflammation and Anxiety in Medical Students: A Randomized Controlled Trial. Brain, Behavior, and Immunity, 25(8), 1725–1734
Mallik A, Russo FA (2022) The effects of music & auditory beat stimulation on anxiety: A randomized clinical trial. PLoS ONE 17(3): e0259312. https://doi.org/10.1371/journal.pone.0259312
Mao, J. J., Li, Q. S., Soeller, I., Rockwell, K., Xie, S. X., & Amsterdam, J. D. (2014). Long-Term Chamomile Therapy of Generalized Anxiety Disorder: A Study Protocol for a Randomized, Double-Blind, Placebo- Controlled Trial. Journal of Clinical Trials, 4(5), 188
Rodrigues, P. A., Zaninotto, A. L., Neville, I. S., Hayashi, C. Y., Brunoni, A. R., Teixeira, M. J., & Paiva, W. S. (2019). Transcranial magnetic stimulation for the treatment of anxiety disorder. Neuropsychiatric disease and treatment, 15, 2743–2761. https://doi.org/10.2147/NDT.S201407
Wells, A. (1995). Meta-cognition and worry: a cognitive model of generalized anxiety disorder. Behavioural and Cognitive Psychotherapy, 23, 301–32
Wells, A. (1997). Cognitive Therapy of Anxiety Disorders: a practice manual and conceptual guide. Chichester: John Wiley
Weerdmeester, J., van Rooij, M. M., Engels, R. C., & Granic, I. (2020). An Integrative Model for the Effectiveness of Biofeedback Interventions for Anxiety Regulation: Viewpoint. Journal of medical Internet research, 22(7), e14958. https://doi.org/10.2196/14958