דלוזיות | מחשבות שווא: על הפסיכולוגיה של הסקה דמיונית

דלוזיה (Delusion)

מהי מחשבת שווא

ומהן דלוזיות?

 

 

 

מהי דלוזיה?

 

דלוזיות, או מחשבות שווא, היא אמונה לגבי מציאות אלטרנטיבית שמוחזקת בעקביות, למרות הוכחות או הסכמה שאינה נכונה כלל. מבחינה אבחונית, דלוזיה מהווה בדרך כלל רמז בולט לקיומה של הפרעה נפשית.

 

דלוזיה היא מצב פסיכיאטר שמאפיין מצבים פסיכוטיים.

מבחינה אבחונית, ב-DSM-5-TR מוגדרת הפרעה דליוזיונית (Delusional disorder) שנקראה בעבר פרנויה. 

דלוזיות הן אמונות ומחשבות שווא שמובילות למסקנות שאינן מבוססות על המציאות הלוגית.

אנשים שסובלים מדלוזיות חווים מחשבות הקשורות למצבים מהחיים האמיתיים: פרנויות, מחשבות גרנדיוזיות, סומטיות, ארוטומניות (מחשבות שווא על אהבה) ומחשבות יחס באשר לכוונות זדון נסתרות של אחרים. 

 

 

 

אבחון דלוזיות

 

קריטריון מרכזי שמגדיר דלוזיות הוא נוכחותן של אמונות נוקשות שאינן ברות שינוי ותובנה, גם כאשר מוצגת עדות לוגית מפריכה. 

 

 למשל, אדם מסתגר בדירתו ומשוכנע שיש אדם ספציפי שמתנכל לו לאורך תקופה ארוכה ומנסה להקליט אותו ולעקוב אחריו באמצעים אלקטרוניים.

אותו אדם עלול להישאר ער לאורך לילות שלמים כדי לארוב בחלון הבית, במאמץ לצלם את האדם הפוגע.

הוא יזמין פעם אחר פעם טכנאים שמתמחים באיתור מכשירי ציתות (עלות כל ביקור כזה אלפי שקלים). הוא יייחס רמזים סביבתיים, מקריים או דמיוניים, לפעילותו העוינת של הרודף ("העציצים הוזזו במהלך הלילה למקום אחר בגינה"). בייאושו, הוא עלול לחשוד גם בכוונותיהם הדואגות של אוהביו, שמבחינתו שואפים לאשפז אותו בכפייה בבית חולים פסיכיאטרי.

גם כאשר יוצגו בפניו עובדות המעידות בוודאות על הבלבול בו הוא מצוי ובבוחן המציאות הפגוע, הוא יתעקש על שימור הרעיון וישקיע מאמצים ביצירה ובחיזוק טיעונים אחרים, מורכבים יותר, חדשים או מחודשים.

 

בבסיס הדלוזיה שורר כאב נפשי עמוק.

 

יש תיאורטיקנים בפסיכואנליזה, כמו וילפרד ביון, שהתייחסו למשבר הפסיכוטי כמנגנון הגנה של הנפש מפני התמוטטות נפשית מוחלטת. ויש בכך הרבה: המכניזם הפרנואידי שומר על אינטגרציה ולכידות של הנפש, גם אם אלה מתועלות ומוקדשות לרעיונות עיוועים.

מוזמנים לקרוא כאן מאמר על תסמינים עדינים המעידים על פסיכוזה מתקרבת. 

 

איתן טמיר

 

 

סוגים של דלוזיות

 

להלן מחשבות השווא הנפוצות והשכיחות ביותר: 

 

• מחשבות רדיפה (דלוזיות פרנואידיות) – מחשבות עם גוון פרנואידי הן השכיחות ביותר. אמונה/פחד שרוצים לפגוע בך/מחפשים אותך/עוקבים אחריך - מחשבת רדיפה יכולה להיות מיוחסת לאדם בודד, לארגון ביון או ריגול נגדי, לממשלה, למשטרה ועוד. יש להבחין בין פסיכוזה ל"סתם" תיאוריית קונספירציה. הדרך להבדיל – עד כמה המחשבה אינה מחוברת למציאות ועד כמה לא קיימת מתאפשרות גמישות ותובנה פסיכולוגית לאור עדויות מפריכות. המיקוד הדלוזיוני יכול להיות ספציפי – יתכן שמישהו רותה לפגוע בי, או שהשב"כ רודף אחריי. המוקד יכול להיות גם עמום – אמונה שעוקבים אחריי או מצוטטים מבלי לדעת מי עומד מאחורי המזימה, מה המוטיבציה למעקב ומדוע דווקא אני נבחרתי לכך.

 

• דלוזיות קנאה - למשל, תסמונת אותלו חשדנות עצומה בזוגיות, שזכתה לשם תסמונת אותלו (OS). סינדרום אותלו נקרא על שם הדמות במחזה המפורסם של שייקספיר. תסמונת אותלו מתבטאת בדלוזיה לגבי בגידה מצד בן/בת זוג, שלעיתים מופיעה לסירוגין עם קנאה אובססיבית. 

 

• מחשבות יחס - אמונה שדברים מכוונים כלפיך/שיש לדברים משמעות ייחודית עבורך. לדוגמא: שדרן החדשות בטלוויזיה מדבר ספציפית אלי ומעביר לי מסרים סמויים . לוקח דברים נייטרלים ומבין אותם כמכוונים אליך. למשל, Angel baby – האמינה שהצעדים הבאים בחייה מכוונים מבחוץ, על בסיס רמזים מוסתרים בחידון טלוויזיוני, לפיהם תכננה את פעולותיה העתידיות. 

 

• מחשבות גרנדיוזיות - מחשבות גדלות - אמונה שהאדם חשוב במיוחד, בעל יכולות מיוחדות, כוחות על, עושר יוצא דופן, או פרסום (האדם משוכנע שהוא סלב). במחשבות שווא דתיות, יכולה להשתלב גרנדיוזיות עם אמונה באל: למשל "אמונה שאני ישו" - תופעה פסיכוטית נפוצה בסינדרום ירושלים.

 

• מחשבות שווא סומטיות - אמונה לפיה קיימת בעיה במצב הגוף. למשל, "רקמה בגוף שלי נרקבת", "הגוף שלי מרגיש נוזלי", "הראש שלי פתוח ודברים יכולים להכנס ולזהם אותו". דוגמא נדירה של התופעה היא (Delusions of parasitosis (DP, בה משוכנע האדם שנדבק על ידי טפילים. יש להבחין בין דלוזיות סומטיות לבין היפוכונדריה, מצב בו האדם מודאג ומוטרד לגבי בריאותו ללא סיבות קליניות, אך מודע לבעיה ולאי-הרציונליות שבה. יש הטוענים כי קיים קשר ישיר בין מחשבות שווא גופניות לבין דיכאון פסיכוטי.

 

• מחשבות שווא ארוטומאניות - האדם מאמין, באופן שגוי, כי אדם אחר מאוהב בו. מחשבות שווא ארוטומאניות שכיחות יותר בקרב נשים ופחות אצל גברים. למשל, אמונה ש"מישהו מאוהב בי ורוצה להתחתן איתי", או אדם ש"משוכנע שהרופאה מאוהבת בו ורוצה לעזוב את בעלה עבורו". 

   

• מחשבות ניהיליסטיות -  דלוזיות ניהיליסטיות מתבטאות באמונה מאיימת וקטסטרופלית על אסון שעומד להתרחש. אלה מתבטאות בדרך כלל בפיתוח רעיונות היפוכונדריים, רגשות אשם קיצוניים והערכה עצמית ירודה. 

  

• דלוזיות על שליטה - ייחוס מחשבות (בייחוד תוקפניות ומיניות) למקור חיצוני. ייחוס של דברים שיש בתוכך למקור חיצוני – השטן נותנים לי הוראות ומכריחים אותי להתנהג בצורה מסוימת. השתילו שבב שגורם לי להתנהג בצורה מסוימת. מייחס את מקור המחשבות למישהו אחר. בדר"כ מדובר במחשבות שווא מאיימות, המעוררות חרדה, אשמה וחוסר אונים – "לרצוח את אבא שלי", "אני עלול לאנוס בן משפחה". 

  

• דלוזיות ביזאריות (מוזרות) - טוב, צריך להודות שגם הסעיפים הקודמים היו די ביזאריים, אבל דלוזיות ביזאריות הן לא סבירות בעליל, הן לא מובנות ואינן מתבססות על חוויות חיים מציאותיות. מבחינה אבחונית הן פחות מאפיינות הפרעה דלוזיונית ובדרך כלל מעידות על קיומה של מחלה נפשית נרחבת יותר, כמו סכיזופרניה. דלוזיות ביזאריות יכולות להתבטא באיבוד שליטה על הגוף/ההתנהגות/המחשבות, כמו גניבת מחשבות (Thought Withdrawal), החדרת מחשבות (Thought Insertion) או כוח חיצוני שתלטני שמשפיע על התנהגות האדם וכוונותיו (Delusions of Control).

 

  

טיפול נפשי בדלוזיות 

 

המתמודדים עם דלוזיות חייבים לראות בהקדם איש מקצוע מומחה בתחום בריאות הנפש - פסיכולוג קליני, ולרוב גם פסיכיאטר.

במקרים מסוימים ההמלצה היא אשפוז כדי לעבור אבחון וטיפול ראשוני במקרים אקוטיים.

 

 

טיפול תרופתי ופסיכיאטרי

 

מחקרים קליניים מלמדים כי טיפול תרופתי נוגד פסיכוזה מהדור הראשון או השני, כמו זיפרקסה, פימוזיד ו-לפונקס, מסייע בערך למחצית מהמתמודדים. דרכי נטילת התרופות יכולות להיות בבליעה או בזריקה (בה משפיע האפקט לאורך זמן ממושך יותר). בחירת התרופות מתבססת על הערכת תופעות הלוואי האישיות של המטופל ונגישותו למסגרת בה ניתן הטיפול.

גם תרופות נוגדות דיכאון נמצאו יעילות, בעיקר כאשר קיימת תחלואה נלווית של דיכאון פסיכוטי.

במקרים בהם נדרש שינוי מהיר ייעשה שימוש גם בנזעי חשמל (ECT) טיפול יעיל בהפרעות מצב רוח שמתבצע בהרדמה ומחייב אשפוז.

תרופות נגד חרדה ממשפחת הבנזודיאזיפינים עשויות להועיל כטיפול תומך ותחזוקתי, בנוסף לתרופות האנטי-פסיכוטיות.

 

 

פסיכותרפיה

 

המחקרים הקיימים כן מעידים כי בכוחו של טיפול קוגניטיבי-התנהגותי לעזור למטופל לבחון ולחקור את האמונות והמחשבות הדומיננטיות, תוך התמקדות בהיבטים הרציונליים, הרגשיים וההתנהגותיים.

CBT מציעה וריאציות, טכניקות וכלים טיפוליים להתמודדות עם הפרעה דליוזיונית, למשל שיטה חדשה שעושה שימוש ב-VR (מציאות מדומה).

 

 

אחת הגישות המרעננות בטיפול בדלוזיות היא פסיכותרפיה מטה-קוגניטיבית (MCT), שיטת טיפול המבוססת על עקרונות היסוד של הפרספקטיבה הקוגניטיבית-התנהגותית לגבי  פסיכוזה.

התוכנית מורכבת מסדרה של 8 מודולות והיא מכוונת לתיקון הטיות קוגניטיביות נפוצות המתבטאות בעיוותים בעיבוד מידע.

אותם כשלים ולהטיות הקשורים לפסיכוזה וסכיזופרניה עלולים להסלים עד לקיצוניות מחשבתית חריפה, המתבטאת כמחשבת שווא. 

העבודה הטיפולית ב-MCT חותרת להגביר את המודעות של המטופלים לגבי העיוותים הללו, להניע אותם להתבוננות מדויקת יותר פנימה ולשינוי הטכניקות הנוכחיות שלהם לפתרון בעיות. 

כיוון שפסיכוזה מתרחשת לרוב כתהליך הדרגתי ולא פתאומי, בנייה של סט מיומנויות מטה-קוגניטיביות של הערכת החשיבה טומן בחובו פוטנציאל טוב למניעה, או לפחות לעיכוב של משבר פסיכוטי.

 

 

איך לדבר עם אדם שמתמודד עם דלוזיות?

 

אם אתם נמצאים בקשר עם אדם שמתמודד עם מחשבות שווא, חשוב להפנות אותו לקבלת עזרה מקצועית, אצל פסיכיאטר או פסיכולוג. אם אתם נמצאים לפני או אחרי תהליך טיפולי, הנה כמה נקודות שעשויות לעיתים לעזור בתקשורת נכונה עם האדם הסובל:

 

• ספקו מידע מדויק לגבי המתרחש בעולם האמיתי: לעיתים היעדר מידע קונקטי עלול לתרום להתפתחות של הזיות, כאשר האדם ממלא את הפערים בהנחות קוגניטיביות שגויות. הבהרה לגבי בוחן המציאות עשויה לזרוע ספק של באשליה בה הוא מחזיק, להרגיע ואולי אפילו לשנות את האמונה השגויה. 

 

• פנו לאדם עם שאלות נקודתיות וספציפיות שמחברות אותו ל"כאן ועכשיו": אם הוא סבור, למשל, שאחרים מעוניינים לפגוע בו, ניתן לבדוק איתו האם הוא מרגיש מספיק בטוח כאן, היכן שאנחנו יושבים ומדברים. 

 

• נסו לפענח בזהירות את הלוגיקה שעומדת בבסיס המחשבה הבידיונית וחפשו "חורים בעלילה": המנעו משיפוטיות וקחו בחשבון שדווקא כאשר יימצאו פערים בנראטיב, סביר שתועלה התנגדות ואפילו כעס. 

 

• השתמשו בתיקוף (ולידציה): אחת מצורות התקשורת האמפתיות ביותר היא תיקוף. הקשיבו קשב רב והתייחסו מילולית לחוויה האישית באופן תיאורי. אחת מרמות התיקוף היעילות ביותר היא התייחסות את החוויה ואל התגובה אליה כנורמטיבית. שימו לב, לא מדובר באישוש והצדקת המחשבה עצמה, אלא בתיקוף הרגשות המתלווים אליה: "כל אדם שאני מכיר היה נלחץ במצב שלך...".

 

• חשיפה אישית ושיתוף מזדהה: אם עולה בכם דוגמא למצב בעבר בו חוויתם מצוקה רגשית דומה, שתפו בדוגמא אמיתית -  היא עשויה לספק אמפתיה עמוקה ויקרת ערך לצד תחושת מובנות והכרה. 

 

 

מה גורם לדלוזיות?

 

צריך להודות שעדיין רב הנסתר על הגלוי אודות המנגנון הסיבתי המדויק של פיתוח מחשבות לא מציאותיות.

 

בתחילת הדרך התייחסו פרויד וממשיכיו להתפתחותן של דלוזיות כביטוי של קונפליקטים לא מודעים המעוררים סערת נפש עצומה ומאבק פנימי שמתחולל בין רבדי הנפש - האיד, הסופר-אגו והאגו. למחשבות שווא רודפניות, למשל, התייחסו פסיכואנליטיקאים כאקטינג-אאוט שמגן מפני דחפים הומוסקסואליים חבויים ומעוררי חרדה. ההשערות הפסיכואנליטיות לגבי הפרעת דלוזיה, יצירתיות ומרתקות ככל שיהיו, לא עמדו במבחן המחקר. כיום מועדפים מודלים מחקריים עדכניים, בעיקר קוגניטיביים, אורגניים, נוירולוגיים וביוכימיים, שמציעים הסברים תקפים יותר שמתקדמים כל העת.

 

במקביל לגישה האנליטית, הציעה הפסיכולוגיה ההתנהגותית כי דלוזיות הן תוצר של תהליכי למידה, כאשר מחשבות השווא משרתות התנהגות מגוננת של הימנעות מפני מפגשים ויחסים בין-אישיים. עד לנקודה מסוימת ניתן לבסס הנחה זו, אך עם התפתחות המחקר והידע הקליני, היא נראית פשטנית מדי.

 

 

הגישה הקוגניטיבית

 

הגישה הקוגניטיבית מסבירה את הנטיה למחשבות שווא באמצעות שלושה מכניזמים בעייתיים: Theory of mind, סגנונות ייחוס ואיסוף מידע שמוביל לתהליכי הסקה וקבלת החלטות שגויים.

שלושת אלה מובילים את המתמודדים לגיבוש דעה החלטית, נחפזת, נחרצת וחד-משמעית.

 

 

סגנון ייחוס

 

דלוזיוניים נוטים לייחס אירועים ומצבים שליליים להתנהגות או כוונות של אחרים או לנסיבות חיצוניות, אבל לא לעצמם.

מחקר חדש מלמד כי השתתפות בתהליך של טיפול מטא-קוגניטיבי אישי קצר - שיטת פסיכותרפיה המיועדת ספציפית להפחתת מחשבות שווא - מסייעת במיתון חומרת הדלוזיות, כמו גם סימפטומים חיוביים עמם מתמודדים חולי סכיזופרניה.

 

 

Theory of Mind

 

(Theory of Mind (Tom היא מושג פסיכולוגי שמתייחס ליכולת לייחס כוונות, מחשבות, ידע ואמונות לאחרים ולעצמנו (דומה למושג אחר - מנטליזציה). לפי גישתו של (Frith (1999, המתמודדים עם דלוזיות מתקשים לשים את עצמם במקומו של האחר ולכן, בהיעדר ToM, אינם מצליחים להעריך נכונה את כוונותיו. השערות אלה מתאימות ומדויקות, אך נראה כי היעדר ToM הוא יותר מצבי (מתעורר בסיטואציה נתונה) ופחות תכונתי (קוהרטי בכל מצב). 

 

 

קפיצה למסקנות

 

אנשים עם הפרעה דלוזיונית בדרך כלל "קופצים למסקנות" תוך שימוש מופחת במידע אובייקטיבי. מנגנון ה"קפיצה למסקנות" (Jumping to Conclusions) הוא בין הגורמים המרכזיים המביאים ליצירה ושימור של הדלוזיה. הסובל מדלוזיה, על פי גישה זו, "מדלג" על תהליכים חשובים של איסוף מידע לשם קבלת החלטה מושכלת והגיונית, אודות ביצוע פעולה מסוימת ובבואו לעמוד על ההבדל בין דמיון למציאות. קפיצה למסקנות קשורה פעמים רבות גם בחוסר גמישות של אמונה ובהשקעת משאבים מועטה באיסוף מידע אודות המציאות.

 

מחקר עדכני העלה כי כי ברמות חרדה גבוהות, ההסתברות לקפוץ למסקנות עולה באופן משמעותי. החוקרים שיערו כי קיים קשר בין עיוותי חשיבה לבין אימפולסיביות , חרדה או ליקויים נוירו-קוגניטיביים. גורם מרכזי אפשרי נוסף שנמצא קשור לפיתוח מחשבות שווא הוא ליקוי בזיכרון העבודה, שהוא אחד הגורמים המשפיעים על פונקציות ניהוליות.

 

מסקנות המחקר היו שניתן, בנסיבות מסוימות ולזמן קצר, להשפיע על אסטרטגיות איסוף המידע של מטופלים הסובלים מדלוזיות, לשפר את גמישות האמונה שלהם בהסברים אלטרנטיביים לתופעות ולהפחית משמעותית את המידה בה נטו לקפוץ למסקנות. במחקר המשך שנערך, הנבדקים דיווחו כי האימון גרם להם לערוך שיפוטים יסודיים יותר אודות המציאות ולבחון מידע עובדתי גם מעבר לניסוי. מסקנות אלו משמעותיות מאוד עבור חולי סכיזופרניה, הסובלים לעתים קרובות מתחושות רדיפה המעוררות חרדה ופוגעות באופן קשה באיכות חייהם.

 

 

היבטים תרבותיים של דלוזיות

 

ניתן למצוא הבדלים בין דלוזיות בין-תרבותיות שונות ובתקופות שונות בהיסטוריה.

יחד עם זאת, נראה שדלוזיות חדשות הן לא יותר מביטוי עדכני של מבנה דלוזיוני שנותר קבוע לאורך זמן ותרבות.

יש שינויים בתוכן הדלוזיות. אולם המבנה של הדלוזיות נותר אחיד.

לדוגמא, דלוזיות רדיפה במהלך המלחמה הקרה התבטאו יותר כמעקב סמוי על ידי סוכני קג״ב, בעוד שבימינו סביר יותר שתתבטא כפריצת סייבר של הביון האיראני. 

 

 

 

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

 

  

שיחת ייעוץ ממוקדת 

עם ראש המכון / מומחה ספציפי- 

בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)

 

 

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

 

  

 

 

 

עדכון אחרון:

 

16 בדצמבר 2023 

 

 

 

כתיבה:

 

שייקו ברדווין,  MA,  פסיכולוג חינוכי

 

איתן טמיר, MA, ראש המכון

עם מומחי מכון טמיר

 

 

 

 

 

מקורות:

 

  

Blackwood N.J, Howard R.J, Bentall R.P, Murray R.M. Cognitive neuropsychiatric models of persecutory delusions. American Journal of Psychiatry. 2001;158:527–539

 

Cermolacce, M., Sass, L., & Parnas, J. (2010). What is Bizarre in Bizarre Delusions? A Critical Review. Schizophrenia Bulletin, 36(4), 667–679

 

Coltheart, M. (2010), The neuropsychology of delusions. Annals of the New York Academy of Sciences, 1191: 16-26

 

Coltheart, M., Robyn Langdon, and Ryan McKay (2011). Delusional Belief. Annual Review of Psychology 2011 62:1, 271-298

 

De, S., et al (2013). Bizarre Delusions: A Qualitative Study on Indian Schizophrenia Patients. Indian Journal of Psychological Medicine, 35(3), 268–272

 

Di Rocco, V. (2016). Psychosis as a Defense Against Psychotic States of the Psyche. Research in Psychoanalysis, 22,(2), 180-189

 

Gallagher, S., & Trigg, D. (2016). Agency and Anxiety: Delusions of Control and Loss of Control in Schizophrenia and Agoraphobia. Frontiers in Human Neuroscience, 10, 459

 

Garety, P., Freeman, D., Jolley, S., Ross, K., Waller, H., & Dunn, G. (2011). Jumping to conclusions: The psychology of delusional reasoning. Advances in Psychiatric Treatment, 17(5), 332-33

 

Faden, J., Levin, J., Mistry, R., & Wang, J. (2017). Delusional Disorder, Erotomanic Type, Exacerbated by Social Media Use. Case Reports in Psychiatry, 2017

 

Freeman, D., et al  (2013). Current Paranoid Thinking in Patients With Delusions: The Presence of Cognitive-Affective Biases. Schizophrenia Bulletin, 39(6), 1281–1287

 

Frith C.D, Frith U. Interacting minds-a biological basis. Science. 1999;286:1692–1695

 

Hartley, H. et al. (2015). The influence of thought control on the experience of persecutory delusions and auditory hallucinations in daily life. Behaviour Research and Therapy. Volume 65, February 2015, Pages 1-4

 

Kamara, T. S.,et al (2009). Does major depressive disorder with somatic delusions constitute a distinct subtype of major depressive disorder with psychotic features? Journal of Affective Disorders, 112(1-3), 250–255

 

Kiran, C., & Chaudhury, S. (2009). Understanding delusions. Industrial Psychiatry Journal, 18(1), 3–18

 

Moritz, S. (2018). Metacognitive Training (MCT): A New Treatment Approach for Delusions. Mad in America. Retrieved from https://www.madinamerica.com/2018/04/metacognitive-training-new-treatment-approach-delusions/

 

Slattery, H., & Nance, M. (2015). Treatment resistant somatic delusions in bipolar disorder. BMJ Case Reports, 2015, bcr2014208375

 

Skelton M, Khokhar WA, Thacker SP. Treatments for delusional disorder. Cochrane Database Syst Rev. 2015;5: CD009785

 

Roudsari , M.J and Manschreck, J.C.C (2015). Current Treatments for Delusional Disorder. Current Treatment Options in Psychiatry. June 2015, Volume 2, Issue 2, pp 151–167