פרנולוגיה | מבנה הגולגולת, תכונות אישיות ופסאודו-מדע

מהי פרנולוגיה (Phrenology)?

פְרוֹנוֹלוֹגְיָה היא תחום פסאדו-מדעי, שניסה לקשר בין מיקומים של בליטות בגולגולת לבין תכונות ספציפיות באישיות. 

לפי גישה זו, שהופרכה זה מכבר, בליטות במיקומים ספציפיים בגולגולת עשויות לרמז על היבטים מסוימים באופי האדם.

מקור הפרנולוגיה בתחום ידע שנקראה אורגנולוגיה, חקר האיברים, אותה הגה ופרסם הרופא הגרמני פראנץ יוזף גאל במאה ה-18 בווינה.

עוזרו של גאל, הרופא הגרמני יוהאן גספר שפורצהיים, הפך אותה מאוחר יותר לפופולרית ומוכרת תחת השם פרנולוגיה. 

מה טענו הפרונולוגים?

גאל הבחין שקליפת המוח, הקורטקס, של בני אנוש גדולה הרבה יותר מזו של בעלי חיים. 

הוא השתכנע שהתכונות הפיזיות של קליפת המוח יכולת להיראות גם בצורת ובגודל הגולגולת וכי הבדלי הגודל מסבירים את העליונות האינטלקטואלית של המין האנושי. 

גאל האמין שניתן לאתר בליטות על פני השטח של המוח ע״י מישוש הבליטות על פני השטח של הראש, והציע שאותם בליטות, חריצים והצורה הכללית של הגולגולת יכולים להיות קשורים להיבטים שונים של אישיות, תכונות ויכולות האדם.

לאחר שבחן ראשים של כייסים צעירים, גאל טען שלרבים מהם היו בליטות בגולגולת, ממש מעל האוזניים.

הוא הציע שבליטות אלה קשורות ל״תאווה לרכוש״ או לנטייה לגנוב, לאגור או להפגין חמדנות.

בספרו על פרנולוגיה, הציע הרופא שכישורים מוסריים ואינטלקטואליים הם מולדים.

לפי תפיסה זו, אם אדם הוא גנב, זה מכיוון שיש לו נטיה מולדת לרמאות.

גאל סבר שהמוח שולט בכל הנטיות, הרגשות והכישורים ושהוא מורכב מאיברים רבים שלכל אחד מהם יכולות, נטיות וסנטימנטים שונים.

לדעתו, צורת הגולגולת מייצגת ומשקפת את הצורה וההתפתחות של איברי המוח. 

בניסיונו למצוא תמיכה לרעיונותיו, גאל מדד את גולגולותיהם של אנשים בבתי כלא, בבתי חולים ובמוסדות פסיכיאטריים, בעיקר כאלה עם ראשים בעלי צורה משונה, ובהתבסס על ממצאיו פיתח מערכת בת 27 ״יכולות״ שונות, כל אחת מהן, האמין, מתאימה לאזור מסוים בראש. 

איך עבד אבחון פרנולוגי?

במהלך קריאת גולגולת, הפרנולוג מישש בזהירות את ראשו של הנבדק ורשם מיקומים של בליטות.  לאחר מכן השווה ממצאים אלו עם הנתונים הפרנולוגיים הקיימים במטרה לקבוע מה ניתן ללמוד מהטופוגרפיה של פני הגולגולת על יכולתו הטבעית של האדם, אופיו ונטיותיו.

 ואולם שיטתו של גאל חסרה אמפיריות מדעית בסיסית, כאשר בחר להתעלם מכל ראיה שסתרה את רעיונותיו.

למרות זאת, אולי בזכות האינטאיטיביות של הרעיון, הפרנולוגיה צברה פופולריות החל מהמאה ה-19 ועד לתחילת המאה ה-20.

בתקופה הוויקטוריאנית, בחינת הראש אצל פרנולוג היתה פופולרית, ונותרה נפוצה יחסית גם אחרי שנצברו ראיות מדעיות שסתרו את רעיונותיו של גאל. 

הרעיונות הללו משכו אחריהם רבים, אך גם ביקורת רבה ממדענים וקבוצות אחרות.

הכנסייה הקתולית האמינה שהצעתו של גאל לפיה יש במוח ״איבר דת״ הוא רעיון אתאיסטי, וב-1802 אסרה עליו לקיים הרצאות בביתו.

לאחר מותו ב-1828, כמה ממשיכיו המשיכו לפתח את הפרנולוגיה, והיא החלה לחלחל אל תוך הזרם המרכזי של התרבות הפופולרית. 

אך למרות הפופולריות הקצרה של הפרנולוגיה, נתקבעה לבסוף כפסבדו-מדע, ממש כמו אסטרולוגיה, הומאופתיה, נומרולוגיה וקריאה בכף היד. 

בכך שיחקו תפקיד מפתח ביקורות מצד חוקרי מוח ידועים.

בתחילת ואמצע המאה ה-19, הרופא הצרפתי הידוע ז׳אן מארי פייר פלורנס, חלוץ בחקר המוח בכלל ובאזור הקורטקס בפרט, מצא שההנחה הבסיסית של הפרנולוגיה, לפיה המתאר של הגולגולת מתאים לצורת המוח, היא שגויה. 

ב-1844 סיכם הפיזיולוג והרופא הצרפתי פרנסואה מגנדי את התנגדותו לגישה במילים אלו:

״פרנולוגיה, פסבדו-מדע של ימינו; כמו אסטרולוגיה, העלאה באוב ואלכימיה בימים עברו, מתיימרת למקם במוח את סוגי הזיכרון השונים. אבל מאמציה אינם אלא הנחות בלבד, שלא יעמדו במבחן הניסיון״. 

למרות שניתוח אישיות על בסיס מאפיינים גופניים הופרך זה מכבר, נראה שבני אדם מתקשים לוותר על הניסיון להבין מה קורה אצל האחר על בסיס מראה.

למשל, מחקר מצא כי אנשים מניחים הנחות לגבי תכונות אישיות והתנהגויות של גברים על בסיס תמונות של איברי המין שלהם (Brooks and Reysen, 2022).

המחקר מצב דפוס הסקות מעניין -

תכונות אישיות חיוביות נוטות להיות מיוחסות לפין רחב וארוך יותר.

פין צר וקצר יותר, לעומת זאת, קשור נתפס כמאפיין של נוירוטיות.

איך פרנולוגיה עזרה בכל זאת לנוירולוגיה?

למרות שזוהתה כפסבדו-מדע,  הפרנולוגיה סייעה לתרומות חשובות בתחום הנוירולוגיה. 

הודות לה, חוקרים התעניינו יותר ברעיון שפונקציות מנטליות מסוימות ממוקמות באזורים ספציפיים במוח. 

בעוד שגאל ופרנולוגים אחרים האמינו בטעות שהבליטות בראש מתאימות לאישיות וליכולות, הם צדקו בכך שיכולות שונות של המוח קשורות לאזורים שונים שלו.

שיטות מחקר מודרניות מאפשרות לחוקרי מוח להשתמש בכלים מתוחכמים כמו סריקות MRI ו-PET ע״מ ללמוד יותר על המיקומים והקשרים של פונקציות המוח.

נכתב ע״י מומחי מכון טמיר

מקורות:

Brooks, T.R., Reysen, S. Personality and Sexual Perceptions of Penises: Digital Impression Formation. Sexuality & Culture (2022). https://doi.org/10.1007/s12119-022-10000-y