מה זה גוסטינג?

גוסטינג (Ghosting) הוא מושג חדש יחסית במערכות יחסים.

הוא מתייחס לניתוק פתאומי של קשר ללא התראה או הסבר, כאשר הצד הנעלם אינו מגיב גם כאשר הצד הננטש מבקש להבין מדוע. 

מקור המונח גוסטינג בדימוי של אדם שמתאדה, מתפייד, כמו היה רוח רפאים.

לרוב מחילים את המונח על מערכות יחסים רומנטיות, אך הוא עשוי להתייחס גם לחברויות או לקשרים משפחתיים המנותקים בפתאומיות. 

בעוד שהמונח הפך פופולרי בעשור האחרון ואף נכנס ב-2017 למילון מרים-וובסטר, עוד בשנות ה-90 השתמשו בו כדי לתאר כתיבת צללים בז׳אנר ההיפ-הופ.

ישנם מושגים חדשים דומים שתוחמים את המשמעות של גוסטינג, כולם פרי העידן היצירתי של המדיה החברתית: 

אורביטינג (Orbiting) למשל, זה בדיוק כמו Ghosting, רק עם תוספת של מעקב מתמיד אחר חייו של הפרטנר הננטש בפייסבוק או אינסטגרם.

ויש לנו גם ברדקרמבינג (Breadcrumbing), תופעה של פתיינות דיגיטלית, בה מישהו יוצר מגע נקודתי מבלי להתחייב, מה שגורם לצד שהתקרבו אליו להרהר בכוונת המשורר.

ולבסוף, ההיפף מגוסטינג של זה Zombieing - מישהו שעשה גוסטינג וחזר ללא התראה לחיי הנעזב. 

בקיצור, הבנתם... 

נחזור לגוסטינג -

ניתן לראות היעלמות כזו כסוג של טיפול בשתיקה, רק רדיקלית הרבה יותר .

פסיכולוגים מתארים גוסטינג כאכזריות רגשית, בגלל חסר האונים, הקושי בהבנת המצב או קבלת הזדמנות לבטא את המחשבות והרגשות של הנפגע. 

זאת ועוד, אקט ההיעלמות ביחסים התקיים, כמובן, הרבה לפני העידן הדיגיטלי וטביעת המונח, בהתנהגויות כמו עזיבה מבלי להותיר פרטי התקשרות. 

הסיבה בעטיה המונח הפך פופולרי כ״כ בעשור האחרון היא שההיכרויות אונליין הפכו את הגוסטינג לפשוט מאוד לביצוע, ורבים החלו לחוות אותו, כנעלמים וכמי שנעלמים להם, ולאמץ את המונח לתיאורו. 

למה להיעלם במקום להיפרד?

אנשים בוחרים לעשות גוסטינג מ-5 סיבות עיקריות, לעיתים גם תוך שילוב ביניהן: 

1. גוסטינג הוא מוצא קל . הרבה יותר קל להיעלם מאשר לקיים שיחה מוזרה מלב אל לב, שבה אדם מסביר בכנות מדוע אינו מעוניין להמשיך בקשר. לעתים קרובות מבצע הגוסטינג מנסה להימנע מעימות או מרגשותיו הפגועים של האחר. לכן, הוא פשוט ״חותך״ את התקשורת ומקווה שהרמז יובן. 

2. הצפה של אופציות ועייפות מנטלית. ההיכרויות אונליין מביאות איתן אינסוף אפשרויות, לכאורה, לעומת מבחר ממוקד כאשר נכנסים לבר. נוכח ריבוי האפשרויות אונליין, לאנשים יש אצבע קלה על כפתור ה״בא בתור״.

3. מאפייני הנעזב. לא מדובר בהצדקה, אבל יש כאן כיוון מעניין:  מחקר מ-2021, שכלל 1,275 משתתפים, מצא כי פרטנרים עם ציון גבוה מהממוצע בחרדת התקשרות היו בסיכון גבוה יותר לגוסטינג.  בגדול, חרדת התקשרות מאופיינת בפחד מנטישה, צורך מוגזם באישור ומצוקה כאשר בן הזוג אינו זמין.

4. חשד בהתחזות כלפי האדם הננטש, בתואנה שהוא משתמש בפרופיל מזויף באפליקציית ההיכרויות או בכלל במדיה החברתית.

5. מאפייני העוזב-  צוות מחקר שבחן את תופעת הגוסטינג מצא כי אנשים עם ציון גבוה יותר במבנה אישיותי המכונה הטריאדה האפלה נטו לראות גוסטינג כמקובל יותר, לפחות בהקשר של מערכות יחסים קצרות טווח.

גם גברים עם תכונות נרקיסיסטיות נטו יותר לראות בגוסטינג התנהגות מקובלת, זאת בהשוואה לנשים עם תכונות כאלה.

יתירה מכך, מי שדיווח על ביצוע גוסטינג בעבר קיבל ציון גבוה יותר בתכונות מקיאווליוסטיות ופסיכופטיות, ביחס לאלה שלא נעלמו (Jonason et al, 2021).

ועוד מחקר מעניין:

נמצא שאנשים עם צורך גבוה יותר בגילוי עצמי נוטים יותר לגוסטינג, אבל מצד שני הם גם חווים רמות גבוהות יותר של מצוקה כאשר מישהו מתפייד להם (Leckfor et al, 2023).

במילים אחרות, אנשים עם צורך גבוה בתשובות ברורות וישירות, עם מעט סובלנות לעמימות, נעלמים יותר לאנשים אחרים, אבל במקביל הם נוטים להרגיש מוטרדים יותר כאשר מישהו אחר עושה להם אותו דבר.

המשמעות של המחקר מלמדת שגוסטינג היא לא בהכרח התנהגות זדונית, מכוונת או פוגענית. 

לא שזה מצדיק, אבל יתכן שגוסטינג היא אסטרטגיית התמודדות ״הישרדותית״ עבור מי שמתקשים להתמודד עם חוסר ודאות ועמימות במערכות יחסים.

השפעות על הנעזב

איך זה מרגיש לחוות גוסטינג?

עבור רבים ורבות, גוסטינג מעורר תחושות של חוסר כבוד, זלזול שימוש והחפצה.

אם הכרתם את האדם המתפייד לאורך זמן ממושך, תופעת הגוסטינג יכולה להיות טראומטי יותר.

כשמישהו שאנחנו אוהבים וסומכים עליו - חבר, בן/בת זוג, בן משפחה או מעסיק -  מתנתק מאיתנו, טבעי שנרגיש בגידה עמוקה, עד לרמה של תחושת אובדן או אבל פתאומיים. 

כמו בתהליך של אובדן טראומטי בהקשרים אחרים, התגובה הראשונית היא הלם והכחשה.

השערה השכיחה ביותר היא שהגוסטר כנראה לא קיבל את ההודעה, איבד את הטלפון או שאפילו קרה לו משהו.

במצבים רבים תופיע תגובה של בדיקה, באמצעות התקשרות ממספר טלפון חסום, צעד שאינו מומלץ בשום צורה. 

לאחר מכן עשויים להתפתח רגשות כעס, דיכאון ופגיעה בהערכה עצמית, תוך בחינה שוב ושוב של סימני אזהרה שאולי היו נוכחים במערכת היחסים שנקטעה או בשיחה האחרונה שהתקיימה. 

בעוד שייתכן ומעגל האבל לא יתנהל במסלול הזה במדויק, פעמים רבות חוויית גוסטינג מעוררת שטף של רגשות מגוונים.

מחשבות כמו ״לא רק שהוא לא רצה לצאת איתי אלא אפילו לא הייתי שווה הסבר״ יכולות לתת לאדם להרגיש כאילו הפחיתו מאנושיותו או מערכו.

לעתים קרובות זה כואב הרבה יותר אם מדובר במערכת יחסים שנבנתה, אך ניתן להרגיש כך גם בקשר חדש לחלוטין.

יכול לקחת זמן להתאושש מהכאב, אבל לאחר שאדם יקבל שהתמודד עם גוסטינג, הוא יוכל להמשיך הלאה.

גם בלי תגובה מציאותית של הגואוסטר, ניתן לקיים קלוז׳ר. כדי לסגור מעגל אפשר לשלוח הודעה כמו ״אהלן, לא שמעתי ממך לאחרונה. אני לא בטוח מה קרה, אבל אני לא רוצה להמשיך בזה. הזמן שלי יקר ואני לא רוצה עוד להשאיר את הדלת הזו פתוחה. בהצלחה בהמשך״.

השפעות על העוזב

מן העבר השני, הגוסטינג יכול לגרום נזק גם לנפרד, מכיוון שהאקט הוא דרך תקשורת פאסיבית-אגרסיבית לסיים מערכת יחסים או שהוא מוצא קל.

כך או כך, הדבר אינו מיטיב עם יכולתו של המבצע לתקשר עם אחרים, ואין באמת דרך לנהל מערכת יחסים בריאה וארוכת טווח מבלי לפתור בעיות ולהשתמש במיומנויות תקשורת.

למרות ההקלה הזמנית מאתגר הפרידה הנורמלית, אנשים שמשתמשים בגוסטינג משלמים מחיר ארוך טווח - 

הם יפתחו דפוסי פתרון בעיות לא בריאים, מה שתורם גם לדפוס רחב יותר של אי-יציבות חברתי, ומגביר את הסיכון שאותו אדם יחווה גוסטינג בעצמו, הפעם מהצד המנותק. 

הימנעות מהמוצא הקל שמספק הגוסטינג יכולה, אם כן, להועיל לשני הצדדים, כאשר הדבר הטוב ביותר שאדם יכול לעשות כשהוא מסיים קשר קצר או ארוך הוא פשוט להתייחס אל הצד השני כמו שהיה רוצה שיתייחסו אליו.

למשל:

• ״תקשיב, אתה אחלה בן אדם, אני פשוט לא מרגיש שזה עובד בינינו. אני ממש מכבד את הזמן שלך ולכן אני מדבר בכנות. חיבוק, שמור על עצמך״,

• ״שמע, היה לי ממש מגניב להכיר אותך, אבל החלטתי לקחת הפסקה מכל הסיפור הזה של ההיכרויות. אני לא רוצה לבזבז לך את הזמן או לשקר. מאחל לך הצלחה בכל!״.

הודעות כאלה הן קצרות, מתוקות וכנות.

הן מסמנות גם שאין לדובר חשק לנהל שיחה ארוכה.

בהחלט יכול להיות שהוא יקבל תגובה פגועה, אך עדיף בהרבה לצאת מקשר לאחר שניתן הסבר כלשהו מאשר להתאדות לחלוטין.

גוסטינג לחברים שונה מגוסטינג רומנטי

גוסטינג לחברים מגביר נטיות דיכאוניות לאורך זמן, כך עולה ממחקר שבדק מבוגרים צעירים וגילה כי גוסטינג לבני זוג שונה מגוסטינג לחברים (Forrai el al, 2023).

היעלמות בקשר רומנטי מתרחשת על רקע של עומס תקשורתי, כלומר הצפה של מסרים, יותר ממה שהמתנתק מסוגל לשאת.

לעומת זאת, אצל מי שנעלמים לחברים לא רומנטיים נמצאה הערכה עצמית נמוכה יותר ונטיות מוגברות לדיכאון לאורך זמן.

מתי גוסטינג יכול להיות לגיטימי ואף חיובי? 

יש מקרים יוצאי דופן, בהם המשך תקשורת עם האחר עלולה להיות דבר רע או אפילו מסוכן.

מצבים שבהם יש היגיון בגוסטינג הם, למשל, כאשר מגלים שהפרטנר נשוי או במערכת יחסים, או מבצע מעשים לא חוקיים, כמו סטוקינג, או שהוא מכניס ליחסים אנרגיות רעילות.

במקרים כאלה, מי שבוחר להתאדות לא ממש חייב הסבר.

במערכת יחסים בה אדם חש מאוים או שלא בנוח, או שהוא סובל בכללי מתחושה רעה הנובעת מהיחסים, חשוב שיבטח בתחושת הבטן ואין שום צורך שיסביר מדוע הפרטנר ״ראוי״ לגוסטינג.

ואכן, לפי מחקר שפורסם לאחרונה, אחת המוטיבציות של אנשים להיעלם לאחרים היא המנעות מתגובה אלימה מצד האדם הנעזב ( Freedman et al, 2022).

לפעמים גוסטינג הוא הגנה עצמית ויכול להעניק שקט נפשי, ובמצבים כאלה אסור לתת לרגשות אשם למנוע מאדם לעשות צעד שנראה לו נכון או כזה שיוודא את בטחונו האישי.

לסיכום, העובדה שגוסטינג הפך לכה נפוץ – אין פירושה שמדובר בדרך אידיאלית לסיום קשר.

יש לשקול כיצד המהלך עשוי להשפיע על שני הצדדים ולעשות את המרב כדי להתייחס אל האחר בנדיבות ובכנות.

מנגד, מי שנעזב באקט של גוסטינג, הגיוני שיחוש בלבול, עצב וכעס, ומשלוח הודעת סיום קצרה מטעמו עשויה לסייע לו לחוש כוח ובטחון עצמי, ולהעניק קלוז׳ר.

במקרים של הגנה עצמית, גוסטינג יכול לעבוד נהדר.

איך מתמודדים?

אחרי שמישהו נעלם פתאום, קשה לא להרגיש חרטה, מבוכה ובושה.

האתגר הנפשי הוא להתנער מהם בלי לשאת צלקת עמוקה מדי, כזו שלא תשפיע יתר על המידה על התעוזה האנושית, החיונית כל כך, שנדרשת כדי להתקרב לאדם אחר. 

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

שיחת ייעוץ ממוקדת 

עם ראש המכון / מומחה ספציפי- 

בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

קראו המלצות מאומתות של

לקוחות ועמיתים על מטפלי/ות מכון טמיר

נכתב ע״י מומחי מכון טמיר

מקורות:

Forrai, M., Koban, K., & Matthes, J. (2023). Short-sighted ghosts: Psychological antecedents and consequences of ghosting others within emerging adults’ romantic relationships and friendships. Telematics and Informatics, 80, 101969. https://doi.org/10.1016/j.tele.2023.101969

Freedman, Gili & Hales, Andrew & Powell, Darcey & Le, Benjamin & Williams, Kipling. (2022). The role of gender and safety concerns in romantic rejection decisions ☆. Journal of Experimental Social Psychology. 102. 10.1016/j.jesp.2022.104368.

Leckfor, C. M., Wood, N. R., Slatcher, R. B., & Hales, A. H. (2023). From close to ghost: Examining the relationship between the need for closure, intentions to ghost, and reactions to being ghosted. Journal of Social and Personal Relationships, 0(0). https://doi.org/10.1177/02654075221149955

Peter K. Jonason, Izabela Kaźmierczak, Ana Catarina Campos, Mark D. Davis (2021). Leaving without a word: Ghosting and the Dark Triad traits, Acta Psychologica, Volume 220, October 2021, 103425.  https://doi.org/10.1016/j.actpsy.2021.103425

אינסל (incel) הוא קיצור של Involuntarily Celibate. 

המושג מתייחס לזהות גברית שהתגבשה לקהילה מקוונת של גברים הטרוסקסואליים, שהמשותף להם הוא תחושת חוסר הצלחה במציאת פרטנרית לקיום יחסי מין. 

כשלעצמו, חסך מיני מתמשך אינו תופעה חדשה ואפשר להבין את התסכול שהיא מעוררת. 

אולם אצל האינסלים נוצרה אידיאולוגיה של ממש.

חבריה התמירו תסכול וחווית חוסר לכדי אידיאולוגיה של עליונות גברית, הן כלפי נשים אטרקטיביות (המכונות ״סטייסיז״) והן כלפי גברים מתחרים שמצליחים לממש אפשרויות מיניות (המכונים ״צ׳אדים״).

זוגות שמהלכים מאוהבים ברחובות גורמים להם להרגיש מאוד רע. הם מוחים על כך ואף מפתחים עוינות כלפי המעורבים. 

אינסלים מדברים על "הגלולה השחורה", אמונה שהם בלתי רצויים לצמיתות ושאין להם תקווה למצוא בנות זוג רומנטיות ו/ואו מיניות.

כאשר אידיאולוגיה כזו מקבלת הגברה בהמון קבוצתי, היא הופכת להיות מסוכנת ובמספר מקרים אכן הובילה למסעות ירי המוניים בארה״ב ובקנדה. 

ב-2018 קנדי צעיר בשם אלכס מינסיאן דרס למוות במתכוון 10 אנשים בטורונטו. 

מינסיאן הורשע ברצח של 10 אנשים ובניסיון לרצוח 16 שנפצעו באירוע.

הוא הצהיר כי הוא משתייך לקבוצה המיזוגנית  ״אינסל״ - רווקים שלא מרצון, שהתפתחה לתנועת עליונות גברית המאגדת רווקים ולא-רווקים שמאמינים שיש להתייחס לנשים יותר כאל אובייקטים מיניים עם מיעוט זכויות.

חלקם מאמינים ב״חלוקה מינית מחדש״, שבמהלכה גוף שלטוני יתערב בחיי נשים כדי לכפות עליהן מערכות יחסים מיניות.

ואיך מתעצבת גבריות מסורתית, שברמות החריפות שלה עלולה להפוך לאינסל?

מחקר אורך בחן כיצד סוציאליזציה משפיעה על מידת הדבקות של גברים צעירים בנורמות גבריות וכיצד נורמות אלו השפיעו על חיי המין שלהם (Nielson et al, 2022).

החוקרים מצאו כי לחץ סביבתי מצד גברים אחרים, מגזינים וקליפים מוזיקליים נקשרו עם דבקות חזקה יותר בנורמות של גבריות מסורתיות שנה לאחר הבדיקה הראשונית.

כמו כן, גברה השכיחות של שתיית אלכוהול במפגשים מיניים.

מה מאפיין גברים ״אינסלים״?

מחקר מ-2022 מצביע על כך שהתנהגות אינסלית שכיחה יותר בקהילות בהן קיימת תחרותיות גבוהה יותר בין גברים (Brooks et al, 2022).

החוקרים מדדו פעילות אינסלית בטוויטר באיזורים בארה״ב בהם חיות פחות נשים, פחות שיוויון מגדרי ופערי הכנסה נמוכים יותר בין המינים.

מחקר שהתבסס על פרדיגמה אבולוציונית, העלה כי לאינסלים יש נטייה לקורבנות במערכות יחסים (Costello et al, 2022), בעוד מחקר אחר זיהה קשר עם נטייה פרנואידית, דפוס התקשרות חרד ודיכאוניות הם גורמי סיכון לאינסליות (Ciocca et al, 2022).

לבסוף, מחקר שניתח למעלה מ-8,000 פוסטים בשתי קבוצות מקוונות של אינסלים, התחקה אחר תמות משותפות של החברים. החוקרים מצאו קשר בין התופעה לבין תחושה משותפת של חוסר צדק נתפס ונטייה להשתמש בחברות בקבוצה כאמצעי להגברת ההערכה העצמית (Liggett O’Malley & Helm, 2022).

הנה סרטון מעניין של זהות חדשה ומורכבת זו,

עם ניתוח אישיותי של אינסל שביצע טבח המוני:

האינסלים מקיימים פורומים ברשת, חלקם מבטאים תמיכה הדדית ושותפות בקיפוח בעוד אחרים נסגרו עקב הסתה לאלימות. 

מה לגבי femcels? 

בעוד שמושג האינסל השתלב זה מכבר בשיח הביקורתי על תת-התרבות המיזוגנית באינטרנט, הנרטיב סביב פמסל נחקר פחות.

יכול להיות שהעניין המופחת קשור בהנחה הדי מקובלת לפיה נשים יכולות למצוא הזדמנויות מיניות ורומנטיות בקלות רבה יותר, אם רק יהנהנו בהסכמה.

אלא שהמציאות היא שהמון נשים מביעות תסכול לגבי היעדר קשרים משמעותיים ושביעות רצון מינית, מה שמתבטא בהתפתחות של קהילות מקוונות כמו ״הגלולה הורודה״.

מחקר שאסף נתונים מחמשת הפורומים הפופולריים ביותר באתר ThePinkPill.co, ניתח פוסטים שהועלו לאורך שנה. תהליך האיסוף הניב מאגר נתונים מרשים של 24,525 פוסטים ב-3461 דיונים (Evans & Lankford, 2024).

המדגם הסופי לניתוח ממוקד כלל כ-1,200 פוסטים שזוהו דרך שאילתות חיפוש טקסטואליות עבור מונחים כמו מיני, כוח, נקמה ותסכול (כולל הטיות של המילים, למשל ״מתוסכל״ או  ״מתסכל״). 

דרך הפוסטים שנותחו, החוקרים מצאו שפמסליות מתמודדות עם שלושה סוגים של תסכולים מיניים:

• רצונות לא ממומשים לקיים יחסי מין.

• בני זוג לא זמינים.

• פעילויות מיניות לא מספקות.

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

שיחת ייעוץ ממוקדת 

עם ראש המכון / מומחה ספציפי- 

בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

נכתב ע״י מומחי מכון טמיר

עדכון אחרון: 

18 בפברואר 2024 

מקורות:

Brooks, R. C., Russo-Batterham, D., & Blake, K. R. (2022). Incel Activity on Social Media Linked to Local Mating Ecology. Psychological Science, 33(2), 249–258. https://doi.org/10.1177/09567976211036065

Ciocca, G., Martinelli, J., Limoncin, E., Sansone, A., Jannini, E. A., & Fontanesi, L. (2022). Psychopathology of incel (involuntary celibate): The predictive role of depression, paranoia, and fearful attachment style. The Journal of Sexual Medicine, 19(11, Supplement 4), S39.

Costello, W., Rolon, V., Thomas, A.G., et al. (2022). Levels of Well-Being Among Men Who Are Incel (Involuntarily Celibate). Evolutionary Psychological Science. https://doi.org/10.1007/s40806-022-00336-x

Evans, H. R., & Lankford, A. (2024). Femcel Discussions of Sex, Frustration, Power, and Revenge. Archives of Sexual Behavior. https://doi.org/10.1007/s10508-023-02796-z

Nielson, M. G., Ward, L. M., Seabrook, R. C., & Giaccardi, S. (2022). The Roots and Fruits of Masculinity: Social Antecedents and Sexual Relationship Consequences of Young Men’s Adherence to Masculine Norms. The Journal of Sex Research. https://doi.org/10.1080/00224499.2022.2049188

O’Malley, R. L., & Helm, B. (2022). The Role of Perceived Injustice and Need for Esteem on Incel Membership Online. Deviant Behavior. https://doi.org/10.1080/01639625.2022.2133650

דיסוציאציה היא אחת החידות שעוד לא פתרנו, מצב מודעות שאיננו ערות ואיננו שינה.

מדובר בספקטרום של מצבים מנטליים המאופיינים במידה זו או אחרת של ניתוק מתחושת העצמי או הסביבה.

אנחנו כן יודעים שלמצבים דיסוציאטיביים יש מערכת יחסים בעלת השפעה הדדית עם טראומה נפשית.

לעיתים דיסוציאציה היא סימן לבאות, מעין דגל אדום שמתריע על החרפה צפויה במצוקה הפסיכולוגית.

למשל, מחקר רטספקטיבי גדול מלמד כי אנשים שחוו טראומה, ולאחריה תחושת דיסוציאציה, מצויים בסיכון גבוה יותר לפתח בהמשך הפרעת דחק פוסט טראומטית, דיכאון, חרדה, כאב פיזי וקשיים בינאשיים ( Lebois et al, 2022).

מהו טיפול במצבי אגו (Ego State Therapy)?

טיפול במצבי אגו מבוסס על הרעיון שנפש האדם היא מיזוג של כמה זהויות, או חלקי אגו שונים, כמו הילד המפוחד, חולה השליטה או הילד שעומד מול דמות סמכות.

כאשר הליבידו מושקע במצב אגו ספציפי, הוא הופך להיות האגו המנהל (Executive Ego) ומייצג באופן זמני את חווית העצמי של האדם. 

למשל, אישה יכולה לאמץ מצב אגו הורי ומגונן ביחס לילדיה אך להרגיש ילדה מבוהלת (מצב אגו שנקרא Frightened Child) כאשר היא שוהה בנוכחות אימה.

כיצד קשור טיפול במצבי אגו לשיטות טיפול אחרות?

גישה זו התפתחה מתוך הפסיכותרפיה הפסיכודינמית והיא משתמשת בהיפנוזה ובטכניקות מתוך הטיפול המשפחתי והקבוצתי. 

ניתן לראות בהבנה התיאורטית שבבסיסה דימיון מסוים לטיפול בסכמה תרפיה.

השימוש בהמשגה של מצבי אגו מיושם בגישות טיפוליות נוספות, כמו טיפול מבוסס ניתוח עסקאות (Transactional analysis), מודל שהסתעף מתוך הראייה הפסיכואנליטית ומאפיין 3 מצבי אגו: הילד, המבוגר וההורה. 

מי פיתח את שיטת Ego State Therapy?

גישת הטיפול במצבי אגו פותחה במקור ע״י ג׳ון ג׳ ווטקינס והלן ווטקינס, פסיכולוגים שהתמחו בהיפנוזה, הפרעות דיסוציאטיביות והפרעת DID (אישיות מרובה) בפרט.

שניהם התייחסו למצבי אגו כ״משפחה של עצמיים״, כמצב נורמטיבי בו כל אחד מאיתנו חייב לנווט בין כמה זהויות ותפקידים נבדלים.

מצבי אגו נתפסים כאדפטציה של נסיבות חיים סביבתיות ולא כמצבים מולדים של הוויה. 

טיפול במצבי אגו מכוון לזהות את מצבי האגו השונים ולשלב אותם אל תוך ״עצמי קוהרנטי יחיד״.

איך נראית בעיה של מצבי אגו בחיי הנפש? 

לעתים אדם נתקע במצב אגו או מגלה שמצב אגו מסוים כבר אינו משרת אותו. 

למשל, ילד שחווה את עצמו כ״כבשה שחורה״ במשפחת המקור, עשוי לאמץ עמדה מתסכלת של נחיתות מול אחיו ואחיותיו, אשר מאפשרת לו לשרוד ברמה טובה דיה את הילדות וההתבגרות. 

אולם בהמשך החיים, עמדת הנחיתות שנרכשה כהגנה בשנות הילדות נהיית לרועץ ומחבלת במאמציו להצליח במסגרות מגוונות בחיים (כמו לימודים באקדמיה, זוגיות וקריירה).

האדם מוצא את עצמו מנסה להיחלץ מתוך מצב אגו שאימץ ביעילות בעבר, אך הפך לחבלני בהווה. 

במצב בו קונפליקט בין מצבי אגו מעורר הפרעה נפשית, ניתן למצוא רמות בינוניות של דיסוציאציה, שמטרתה לבודד את המודעות מחומרים רגשיים בעלי נסבלים.

מצבי האגו האפשריים

מטפלים בשיטת מצבי האגו מזהים 4 מצבי אגו שונים:

• במצב אגו עמומים (Vade) האדם מתמודד עם אירוע טראומטי שטרם עובד. מצבי אגו כאלה גורמים לתגובתיות רגשית ודורשים התרה ועיבוד של הטראומה. אגו סטייט מסוג Vade הוא אגו סטייט שנעלם/ התפוגג/ נמחק ועבר אל הלא מודע, בד״כ בגלל טרואמה לא מעובדת בגיל כלשהו. הוא נותר מחובר לרגש מאוד חזק ולא מעובד. במצבי לחץ, האגו סטייט עולה מהלא מודע ומשפיע על ההתנהגות וההרגשה של האדם. ללא טיפול, האדם יפעל וינהג בצורה קצונית, בד״כ בלי להבין מדוע.

• מצבי אגו מנוגדים הם כאלה שנמצאים בקונפליקט זה עם זה. הם מובילים לסוג של קונפליקט פנימי, שטיפול במצבי אגו מכוון לפתור אותו.

• מצבי אגו רטרואקטיביים הם מצבים שעבדו בעבר אך אינם מזיקים כיום. טיפול במצבי אגו מנסה לעזור למצבים הללו ללמוד להופיע רק כשהם תורמים בהווה.

• מצבי אגו נורמליים הם מצבים בריאים המודעים באופן גלוי, אינם מצויים בקונפליקט ואינם לא-סתגלניים. 

טיפול במצבי אגו הוא לרוב גישה קצרה של טיפול ולא תהליך ממושך הדורש שנים של עבודה. 

תכלית הטיפול היא להשיג מצבי אגו נורמליים עם יותר חופש מקונפליקט. 

למעשה, נראיה שטיפול במצבי אגו מצליח לפתור בעיות פסיכודינמיות מורכבות במהירות גבוהה יחסית. 

איך טיפול במצבי אגו מיישם טכניקות היפנוזה?

מטפלים במצבי אגו עשויים לטפל גם בצורות טיפול אחרות, כמו טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT), במטרה לעבוד עם כל מצב אגו.

יש קלינאים המשתמשים גם בטיפול בהיפנוזה, ומטפלים רבים בהיפנוזה מאמצים את הטיפול במצבי אגו.

למרות שהמטפלים בגישת טיפול זו יכולים להשתמש בהיפנוזה במהלך יישומה, היא אינה תנאי הכרחי בטיפול וניתן להישען רק על טיפול בשיחות.

למרות שמדובר על שיטת טיפול צעירה שקיימת רק רבע מאה, פורסמו מחקרים שהראו שהוא יכול להיות יעיל לטיפול במצבים שונים, כולל מצבים פוסט-טראומטיים.

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

שיחת ייעוץ ממוקדת עם ראש המכון

בזום או פנים אל פנים, 140 ש״ח

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

קראו המלצות מאומתות של

לקוחות ועמיתים על מטפלי/ות מכון טמיר

מקורות:

Emmerson G. The vaded ego state and the invisible bridging induction. Int J Clin Exp Hypn. 2013;61(2):232-50. doi: 10.1080/00207144.2013.753835. PMID: 23427846.

Lebois LAM, Harnett NG, van Rooij SJH, Ely TD, Jovanovic T, Bruce SE, House SL, Ravichandran C, Dumornay NM, Finegold KE, Hill SB, Merker JB, Phillips KA, Beaudoin FL, An X, Neylan TC, Clifford GD, Linnstaedt SD, Germine LT, Rauch SL, Haran JP, Storrow AB, Lewandowski C, Musey PI Jr, Hendry PL, Sheikh S, Jones CW, Punches BE, Swor RA, McGrath ME, Hudak LA, Pascual JL, Seamon MJ, Datner EM, Chang AM, Pearson C, Domeier RM, Rathlev NK, O'Neil BJ, Sergot P, Sanchez LD, Miller MW, Pietrzak RH, Joormann J, Barch DM, Pizzagalli DA, Sheridan JF, Smoller JW, Luna B, Harte SE, Elliott JM, Kessler RC, Koenen KC, McLean SA, Stevens JS, Ressler KJ. Persistent Dissociation and Its Neural Correlates in Predicting Outcomes After Trauma Exposure. Am J Psychiatry. 2022 Jun 22:appiajp21090911. doi: 10.1176/appi.ajp.21090911. Epub ahead of print. PMID: 35730162.

Watkins, H. H. (1993). Ego-state therapy: An overview. American Journal of Clinical Hypnosis, 35(4), 232-240. doi: 10.1080/00029157.1993.10403014

מהו טיפול בשתיקה? 

״טיפול בשתיקה״ הוא אסטרטגיה התנהגותית המתבטאת בסירוב לתקשר מילולית עם אדם אחר, או אפילו להכיר בנוכחותו.

אנשים נוקטים בטיפול בשתיקה במגוון מערכות יחסים, כולל מערכות יחסים רומנטיות, חבריות, מקצועיות ומשפחתיות.

יש מקרים בהם שתיקה ננקטת מתוך הימנעות והגנה עצמית, בעוד באחרים היא מסמנת התעללות רגשית. 

במצבי התעללות רגשית, השותק מתעל דיאלוג אפשרי לשליטה כוחנית, לתמרון הפרטנר ולאלימות נפשית. 

במקרים חריגים, טיפול בשתיקה יכול להיות חיובי, כאשר הוא מיושם למטרות ספציפיות, כמו הפחתת התנהגות בעייתית של אדם פוגעני. 

הוא חייב להתקיים במצב רגוע ובמינון המתאים. 

למה אנשים בוחרים לשתוק במהלך קונפליקט?

ניתן לאפיין כמה סוגי שתקנים לפי הסיבות לבחירה בדרך תקשורת זו:

הימנעות

יש מקרים בהם אנשים ישתקו בשיחה כי הם אינם יודעים מה לומר או שהם מבקשים להימנע מקונפליקט. 

כאשר מדובר בסיבה השניה, בה מעורבות בקונפליקט נתפסת מסוכנת, אופיינית למבנה של אישיות נמנעת. 

תקשורת

אדם עשוי לנקוט בדרך זו אם אינו יודע כיצד לבטא את רגשותיו אך רוצה שהפרטנר ידע שהוא פגוע או כועס.

סגנון תקשורת כזה אופייני לאישיות פאסיבית-אגרסיבית. 

ענישה

שימוש בטיפול בשתיקה ע״מ להעניש מישהו או להפגין שליטה/כוח מולו, כסוג של התעללות רגשית.

במרבית המקרים, אסטרטגיה כזו ננקטת ע״י אנשים בעלי מבנה אישיות נרקיסיסטי או פסיכופטי.

בעיקרו של דבר, המסר של האדם הנרקיסיסטי הוא התעלמות קיצונית עד לרמה שהשתיקה הופכת את האחר לחסר משמעות, מעורער ובודד מאוד. 

יראה

שתיקה מתוך יראה נשמעת חיובית למדי, אנשים עשויים לשתוק כאשר המילים נעתקות מפיהם, כאשר הם חווים יראה עמוקה ולא יודעים מה לומר.

ניתן לראות זאת במקרים של התפעלות יוצאת דופן, תדהמה קיצונית או חוויה רוחנית.

אתה שותק אליי

אתה שותק אליי מין העולם הכמוס

בלע ההר את כל המקומות

אשר התהלכת שם חי

אני מכסה את שתיקתך

באותיות ובקולן

אני מכסה את האין

בציפורים שבאות לשתות מים

ובנחשים, כן בנחשים

לא היה דבר אשר לא קראתיו נר

כי אפחד,

פן בחושך לא אבחין בין מים חיים

לבורות נשברים

אני מכסה את האין

בציפורים שבאות לשתות מים

ובנחשים, כן בנחשים

-- זלדה

האם טיפול בשתיקה עוזר לשותק להשיג את מטרותיו?

 טיפול בשתיקה אינו דרך יעילה להתמודדות עם קונפליקטים בין-אישיים. 

מחקרים מראים שנשים וגברים כאחד משתמשים בטיפול בשתיקה במערכות יחסים, אך תקשורת ישירה וברורה חיונית לניהול ותחזוק של מערכות יחסים בריאות. 

טיפול בשתיקה מונע פתרון קונפליקטים בדרך יעילה ומקדמת. 

כאשר אחד מבני הזוג מעוניין בשיח על הבעיות והאחר נסוג, מונצחים רגשות שליליים, כמו כעס או תסכול מצטברים.

 מחקר מ-2012 מצא שאנשים שהרגישו על בסיס קבוע שמתעלמים מהם דיווחו על רמות נמוכות של הערכה עצמית, שייכות ומשמעות בחייהם. 

לכן, טיפול בשתיקה יכול להשפיע על בריאות מערכת היחסים אפילו כשהצד השותק רק מנסה להימנע מעימות. 

אדם שהפרטנר שלו נמנע מעימות, סביר שימשיך בוויכוח מכיוון שלא תהיה לו הזדמנות לשוחח על הבעיה. 

האם טיפול בשתיקה יכול להיות חיובי?

טיפול בשתיקה אינו מונע תמיד על ידי כוונה לפגוע באדם אחר או להעניש אותו על התנהגותו.

למעשה, זו עשויה להיות דרך יעילה להתמודד עם אדם שמתנהג כמו באופן פוגעני או לא מותאם, כך עולה ממחקר חדש. 

הרציונל מתבסס על היסודות של טיפול התנהגותי, כאשר התעלמות מהווה חיזוק שלילי, צעד שתורם להפחתת התגובה הלא רצויה. 

שתיקה כהתעללות

אדם המשתמש בשתיקה לשם התעללות עושה זאת בכוונה ששתיקתו תפגע באחר. 

הנזק נגרם גם במצבים בהם השותק לא קולט שהתעלמות כזו פוגעת כל כךבקשר, וזו גם הסכנה.

למעשה, טיפול בשתיקה הוא דרך ההתעללות שהכי קל לחמוק ממנה - שתיקה נראית כמו תגובה מכובדת, מאופקת ונאותה אבל היא ממש לא.

בדומה לסוגים אחרים של התעללות ביחסים, שתיקה היא אסטרטגיה נקמנית שמסבה כאב נפשי רב. 

הפוגענות של טיפול בשתיקה נוכחת בכמה מצבים:

• שתיקה שנמשכת פרקי זמן ארוכים.

• שתיקה שמסתיימת רק כאשר השותק מחליט לחזור לתקשר.

• השותק משוחח עם אחרים אך לא עם הפרטנר.

• השותק מחפש לבנות קואליציות ומחפש בני ברית (חברים או בני משפחה של בני הזוג).

• הוא משתמש בשתיקה להאשמת הפרטנר כדי שירגיש אשמה ((Guilt-tripping).

• השימוש בשתיקה נועד לתמרן או ״לחנך״ את הפרטנר.

• השתיקה מהווה מנוף לחץ לשינוי התנהגות. 

על יד הטיפול בשתיקה, נוטה המתעלל לאמץ התנהגויות מתעללות נוספות שתכליתן לשלוט בפרטנר:

• לנטר את פעילותו.

• לדרוש גישה לטלפון הניד, לאימיילים או למידע דיגיטלי אחר שלו.

• להחליט עבורו מה ילבש, יאכל או ישתה.

• לבודד אותו מאנשים קרובים.

• לשלוט בהתנהלותו הכלכלית ובהוצאותיו.

• לשלוט בהליכה/אי-הליכה שלו ללימודים או לעבודה.

• להשפיל ולבייש אותו מול אחרים או במדיה החברתית.

• להפעיל עליו טרור, לאיים עליו או להציב לו אולטימטומים.

• לאיים בפגיעה עצמית, בפגיעה בבעלי חיים או בפגיעה ביקרים לו.

• לעשות לו גזלייטינג (סוג של התעללות נפשית הכרוכה בהכחשת עובדות ובערעור שפיותו).

• למנוע ממנו קרבה גופנית או רגשית, למשל דרך התייחסות לפעילות מינית כאל משאב.

התעלמות (Stonewalling)

אחד הביטויים הבולטים של טיפול בשתיקה הוא התעלמות. 

התעלמות  מתרחשת כאשר אחד מבני הזוג נסוג מאינטראקציה.

בן הזוג, שעומד חסר אונים מול ההתעלמות, מפסיק להגיב, נסגר ומתכנס בתוך עצמו, מיישם תמרוני התחמקות מגוונים או מבצע פעילות אובססיבית וחזרתית.

כל התנהגות שנועדה להשיב מידה שליטה במצב בלתי נסבל זה. 

בסלנג, הוא ״מדבר ללמפה״, בעברית יפה הוא ״מדבר אל העצים והאבנים״.

איך זה נראה?

התעלמות נראית כמו כיבוי של המערכת, או כל התנהגות אחרת שגורמת לצד השני להרגיש שהוא מדבר לקירות. 

על פי נתוני מכון גוטמן לחקר הזוגיות, 85% מהגברים במערכות יחסים הטרוסקסואליות מדווחים כי התעלמו מבנות הזוג שלהם. אבל  כאשר נשים מתעלמות, קיים סיכוי גבוה יותר לניבוי של גירושין.

עוד נמצא כי התעלמות ולה לגרום לגוף שלך להישאר במצב של עוררות פיזיולוגית - כמו קצב לב מוגבר - מה שיכול להקשות על הרגיעה וצעד אחורה.

התנהגויות כאלה כוללות: 

• לעזוב פיזית את השיחה או לקום ולצאת מהחדר.

• להכניס את הראש לטלפון או להתחיל לשלוח טקסטים במהלך ויכוח.

• לא להשיב בכוונה להודעות וואטסאפ או סמסים של הפרטנר. 

• לחתוך בפתאומיות את השיחה ולהתחיל לדבר עם מישהו אחר.

פעמים רבות, בחלוף הזמן התעללות רגשית מסלימה להתעללות פיזית.

איך להתמודד נכון עם שתיקת הפרטנר/ית?

תגובתו של אדם לטיפול בשתיקה תלויה בשאלה אם הפרטנר מתעלל או לא.

אם לא נראה שהשתיקה היא חלק מדפוס רחב יותר של התעללות, ניתן לנסות את הגישות הבאות: 

• לקרוא לילד בשמו – להיות מודע לכך שהפרטנר משתמש בטיפול בשתיקה, למשל לומר ״שמתי לב שאתה לא מגיב אלי״. הדבר מניח את הבסיס להתנהלות הדדית אפקטיבית יותר.  

• להשתמש בהצהרות ״אני״ – אפשר לתת לשותק תחושה של איך הדבר גורם לפרטנר להרגיש, ע״י אמירות כמו ״אני חש פגוע ומתוסכל מכך שאתה לא מדבר איתי. אני רוצה למצוא דרך לפתור את זה״. הצהרות כאלה מתמקדות ברגשות ובאמונות של הדובר במקום במה שהוא מייחס לאחר.  

• להכיר ברגשות האחר – אפשר לבקש מהאדם השותק להביע את רגשותיו. הדבר יאפשר לו להבין שהרגשות שלו חשובים ותקפים, מה שיסלול את הדרך לשיח פתוח. יש להימנע מהגנתיות או מהתמקדות בפתרון בעיות, ובמקום זאת פשוט להיות נוכחים ולהאזין באמפתיה. אם הפרטנר מגיב באיום או בדרך מתעללת, חשוב להתרחק מהסיטואציה עד שהוא נרגע. לקבלת סיוע, דברו עם רופא, תרפיסט או חבר קרוב.  

• להתנצל על אמירות או פעולות – אסור לאדם להתנצל או להאשים את עצמו על השימוש של אחר בטיפול בשתיקה, מכיוון שהשתיקה היא הדרך שהוא עצמו בחר להגיב בה. עם זאת, אם אכן נאמר או נעשה דבר מה שפגע באותו אדם, אפשר להתנצל על כך. 

• להירגע ולארגן זמן לפתרון הבעיה – לפעמים אדם יבחר בטיפול בשתיקה בגלל שהוא כועס מדי, פגוע מדי או המום מכדי לדבר. הוא עלול לפחד לומר דברים שרק יחמירו את המצב, ובמקרים כאלה יועיל לקחת את הזמן להירגע לפני שמתחילים לדבר על הנושא בשלווה. יועצים מכנים זאת ״לקחת פסק-זמן״.  

• להימנע מתגובות שאינן מועילות – נסו להימנע מהסלמת המצב או מלעורר את השותק לדבר. זה רק עלול ליצור יותר קונפליקט. 

ומה עם שתיקה בטיפול (במקום טיפול בשתיקה)?

כשאתם בפגישה טיפולית בפסיכותרפיה, בעיקר בטיפול דינמי, יש מדי פעם - יותר או פחות - רגעים של שקט, שלפעמים מורגשים כמשמעותיים וטעונים רגשית.

צריך לומר - מטפלים אינם שותקים במטרה לעורר רגרסיה, כי כמו בחיים, לשתוק בכוונה זה ללחוץ על כפתור שיכול לפתוח בצד השני כאב נפשי, ומטפלים לא אמורים לרצות להכאיב. 

ובכל זאת, יש שתיקות.

שאלתם את עצמכם פעם איך משפיעות עליכם הפסקות של שתיקה בטיפול?

מחקר עדכני ניסה לבחון את פרקי הזמן של שתיקות בטיפול ואת הקשר שלהן עם התגובה הרגשית של המטופל.

החוקרים בחנו טווח של אורכי שתיקה - משתיקה קצרה מאוד (0.2 שניות) ועד ארוכה למדי (24.01 שניות).

הם מדדו את הרגש בקולם של המטופלים אחרי סיום השתיקה, והסתכלו על שינויים בעוצמה ובאיכות הרגשית.

התוצאות מצביעות על כך שמשך השתיקה לא שינה דבר בתגובה הרגשית של המטופל - הביטוי הרגשי נשאר דומה, הן לאחר הפסקת שתיקה קצרה והן אחרי ארוכה. 

פנייה לעזרה מקצועית

הצעדים שהוצעו עשויים לעזור במערכות יחסים שמלבד הטיפול בשתיקה הן בריאות.

מנגד, אנשים במערכות יחסים מתעללות יצטרכו לנקוט בצעדים אחרים. 

ראשית, אם יש תחושה של סכנה מיידית, יש להתקשר למשטרה. 

אם אין סכנה מיידית אך יש תחושה שהפרטנר מתעלל, צריך לשקול האם נכון להישאר במערכת היחסים או להשתחרר ממנה. 

לאדם במערכת יחסים מתעללת יועיל להישאר בקשר עם משפחתו וחבריו, לדבר בפרטיות עם איש מקצוע אמין, כמו יועץ או אפילו עו״ד שמומחה לדיני משפחה, איתו יהיה ניתן לדבר על האופציות במרחב בטוח, ולחפש עזרה ותמיכה דרך ארגונים המסייעים לאנשים החווים התעללות מבית. 

לטיפול בשתיקה יכולות להיות השפעות הרסניות על מערכת היחסים, אבל זה גם משהו שיחידים וזוגות יכולים לעבוד דרכו ולהתגבר עליו.

ייעוץ זוגי יכול להיות מקום מצוין להתחיל בו.

יועץ זוגי מיומן יסייע בדרכי זיהוי של הסימנים ולפתח דרכים בריאות ופרודוקטיביות יותר לתקשורת.

טיפול זוגי

זוגות שחווים קשיים בתקשורת יעילה עשויים לגזור תועלת מטיפול זוגי, כאשר מטפל זוגי טוב יכול לעזור לשותק לבטא את רגשותיו באופן שמאפשר לפתור קונפליקטים בדרך בריאה. 

עם זאת, ייעוץ זוגי לאו דווקא מומלץ לזוגות שמערכת היחסים שלהם מתעללת, מכיוון שאלימות במשפחה אינה תוצאה של מערכת יחסים לא בריאה אלא נעוצה באדם המתעלל. 

טיפול אישי

לנפגעים מהתעללות של הפרטנר מומלץ לפנות לטיפול פסיכולוגי אישי, תהליך בו המטפל יסייע להם לשקם את ההערכה העצמית ולהבין שהם אינם אחראים להתנהגות הפרטנר הבוחר בשתיקה. 

גם מתעללים יכולים להשתנות בתהליך טיפולי פרטני, אולם כדי שיהיה יעיל, הם חייבים לקחת בעלות ואחריות על התנהגות זו. 

לסיכום, שימוש בטיפול בשתיקה הוא צורת תקשורת לא פרודוקטיבית במערכות יחסים.

מי שחווה טיפול בשתיקה צריך לנקוט צעדים לטיפול בכך, בהתאם למוטיבציה שעומדת מאחורי ההתנהגות.

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

שיחת ייעוץ ממוקדת 

עם ראש המכון / מומחה ספציפי- 

בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

מקורות:

DARYL AUSTIN (2021). What You’re Saying When You Give Someone the Silent Treatment. from The Atlantic: https://www.theatlantic.com/family/archive/2021/03/psychology-of-silent-treatment-abuse/618411/

Lisitsa, E. (2013). The Four Horsemen: Stonewalling. The Gottman Institute. https://www.gottman.com/blog/the-four-horsemen-stonewalling/

Smith, C. (2003). The silent treatment. Nature, 422(342), 343. https://doi.org/10.1038/422343a

Soma, C. S., Wampold, B., Flemotomos, N., Peri, R., Narayanan, S., Atkins, D. C., & Imel, Z. E. (2023). The Silent Treatment?: Changes in patient emotional expression after silence. Counselling and psychotherapy research, 23(2), 378–388. https://doi.org/10.1002/capr.12537

על הקשר בין הפרעות אכילה וטראומה נפשית

בהנחה שרעב הוא מה שמניע אנשים לאכול, קל לקבל שאדם אוכל כדי להגיע לשובע. 

אבל במקרה של אכילה רגשית או צריכת ״מזון מנחם״ יש אסכולה המציעה שהסיבה נעוצה דווקא בפוסט-טראומה. 

נתונים מחקריים חושפים את ההשפעה של מתח וחרדה על עלייה במשקל מאז תחילת מלחמת חרבות ברזל: נמצא כי למעלה משליש מאוכלוסיית ישראל דיווחה על עלייה במשקל מאז 7 באוקטובר, כאשר גורמי המפתח המדווחים הם אכילה רגשית מוגברת וירידה בפעילות הגופנית.

קיימים מנגנונים פיזיולוגיים שיכולים להסביר את הקשר הזה. למשל, ידוע כי עלייה ברמות הקורטיזול עקב מתח וחרדה מעוררת תשוקה למזון מתוק ועתיר פחמימות, מה שמוביל לעלייה במשקל. בנוסף, חוסר האיזון בין מנגנוני הרעב והשובע במוח, בשילוב רמזים חיצוניים כמו אכילה מול הטלוויזיה, תורמים אף הם לאכילת יתר.

אכילה רגשית יכולה להיות אסטרטגיה לא יעילה לוויסות רגשי עבור מתמודדים/ות עם טראומה.

.

למרות שקיימות נקודות דמיון בין התקפי זלילה לאכילה רגשית, הקשר הכי חשוב ביניהם הוא ששתי ההתנהגויות מושפעות מחוסר חיבור להווה. 

כלומר, שלעתים קרובות נפגעי/ות טראומה אוכלים כדי לברוח מתחושות שליליות. 

לאנשים עם תסמונת דחק פוסט-טראומטית (PTSD) קשה להתמקד בהווה ובעתיד, משום שהוא מוטרדים מזיכרונות טראומטיים או בניסיון להימנע מתזכורות להם.

טבעי לחלוטין לרצות לנתב מחשבה שלילית למשהו חיובי, אבל הקשר בין אוכל לניתוב אקטיבי מחדש הוא חלק מהמהות של אכילה רגשית.

לרוב האנשים יש מחשבות שליליות על עצמם מעת לעת, ובד״כ הן חולפות במהרה, אך ההבדל בין ״רגעים של שליליות״ לבין ״אוברול״ קוגניטיבי שלם הוא עצום, כאשר בזה המאוחר כבר לא ניתן להכחיש את גודל ההשפעה.

לעתים קרובות אנשים שחוו טראומה בעברם הם בעלי ״טווח הקלה״ מצומצם מאוד, ובכך נותר מקום משמעותי ל״חנינה אלטרנטיבית״, כמו אוכל.

פסיכולוגים ומטפלים רבים מזהים כיום שקורבנות טראומה מפרשים סימפטומים פיזיים, כמו כאב, בצורה שונה מאחרים, דבר הנובע מכך שאצל אנשים שחוו חוויות טראומטיות כצעירים המוח מחווט מחדש לנצח.

מקובלת מאוד התפיסה של קורבנות טראומה ככאלה המקדישים אנרגיה עצומה לשליטה בהיבט מסוים של חייהם.

הדבר נכון בעיקר למצבים שקשורים לפשע כמו אונס או אלימות.

במקרים כאלה הופך האוכל לכלי משחק במאבק כוחות פנימי, בו האינדיבידואל עם הפרעת האכילה לוקח על עצמו הן את תפקיד הקורבן והן את תפקיד המתעלל. 

אבל גם במקרים של טראומה לאומית או גלובלית מתקיימים תנאים פסיכולוגיים המחזקים אכילה רגשית: 

למשל, חוקרים איטלקים בחנו את השפעות הסגר על אכילה רגשית וכפייתית,  הם ערכו סקר מקוון שהשווה מדדים של דיווח עצמי פיזי, פסיכולוגי, רגשי (חרדה, מתח ודיכאון) וחברתי (הכנסה ועומס עבודה) במהלך הסגר הראשון והשני (Cecchetto et al, 2021).

על בסיס נתונים שנאספו-מ-365 תושבים/ות איטלקים נמצא כי אכילה רגשית מוגברת נחזתה על ידי רמות חרדה ודיכאון גבוהות יותר, בעוד שעלייה בהתקפי אכילה בולמוסיים נקשרה סטטיסטית ברמת סטרס גבוהה יותר.

יתר על כן, החוקרים מצאו כי ציוני אלקסיתימיה גבוהים יותר ניבאו באכילה רגשית מוגברת.

לבסוף, נמצאה הפחתה באכילת בינג׳ ואכילה רגשית בתקופה שבין הסגר הראשון לשני. 

מיכל שני, מטפלת בטראומה ובהפרעות אכילה, מכון טמיר כפר סבא 

יהלומית (יהלי) סימיונוביץ׳, מטפלת באכילה רגשית בחיפה והקריות, מכון טמיר

אין זה נדיר שנפגע טראומה מעניק לאוכל את תפקיד המתעלל, בכך שהוא מכריח אותו לרדת בגרון או להנציח את הנזק לגוף. 

במקביל, את תפקיד הקורבן מייצג הגוף המנוצל וחסר האונים לכאורה. 

בכך מצליח המתמודד לשמר אירועים מתעללים חוזרים וחודרניים דרך "השימוש" בהפרעת אכילה, ובמקביל לאפשר לעצמו דיסוציאציה, הסחה ושיכוך כאב דרך האובססיה לאוכל.

איך טראומה קשורה להפרעות אכילה?

כשמדובר בטראומה נפשית, אנו נתקלים בתמורה נפשית שאינה מושפעת רק מהאירועים המאיימים שעברו על האדם, אלא גם מהאופן בו אירועים טראומטיים מוטמעים בתודעה.

מה קורה כאשר הפצע הנפשי מעורר תגובות המתבטאות כהתנהגויות אכילה בעייתיות?

האם זו הדרך שבה הגוף מנסה להתמודד עם הכאב הנפשי?

טראומה נפשית פוגעת במרקם של תפיסת המציאות. בתהליך פסיכולוגי חודרני המתרחש מרחב הפנימי והעמוק של הנפגע.

אנשים הנחשפים לאירועים טראומטיים עלולים לסבול מפגיעה בבוחן המציאות.

החיים, כפי שהכרנו אותם, משנים את צורתם:

האדם עלול לחיות בתחושת חוסר הבנה המושכת אותו להתבודדות. הרבה פעמים עיבוד האירוע הטראומטי מקבל תרגום מעשי להתנהגויות הפוגעות בגוף.

התנהגויות של פגיעה עצמית הן רבות ומגוונות. מה שחשוב עבורנו זה לדעת שגם הפרעות אכילה יכולות "לשרת" את האדם הפגוע (באופן לא מודע) כתגובה הגנתית לטראומה שעבר.

אם כך, הפרעות כמו בולימיה, אכילה כפייתית ואנורקסיה, אינן קשורות רק באוכל.

הן יכולות להעיד על התהום הנפשית בה נמצא האדם, וגם על הניסיונות הנואשים שלו להשיב לעצמו תחושת שליטה שאבדה. הן מהוות גם עדות להתרחקות מרגשות כואבים, כמו בושה או חרדה.

במקרה כזה הפרעת אכילה היא אמצעי לברוח, דרך להתמודד ולהתנהל במציאות שהפכה בין רגע להרבה יותר מאיימת.

מחקרים אחרונים מצביעים על קשר מורכב בין הפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD) לבין הפרעות אכילה:  

בערך 75% מהנשים המטופלות במרכזים להפרעות אכילה מדווחות על חוויות טראומטיות, לא פחות ממחצית מהן מתמודדות עם PTSD.

חשוב לדעת שטיפול בהפרעות אכילה ובטראומה אפשרי והפרוגנוזה אפילו אופטימית.

עולם הטיפול הנפשי, הפסיכולוגי והפסיכיאטרי, מציע מגוון כלים וטכניקות להתמודד עם מצב כזה, למשל טיפול DBT (טיפול התנהגותי דיאלקטי), טיפול באמנות וטיפול באמצעות בעלי חיים.

גישות פסיכותרפיה אלו ואחרות מסייעות לתת מקום, לתקף ולבטא רגשות חבויים, שעבור רבים היו אניגמטיים עד הטראומה.

זיהוי נכון של הטראומה הוא השלב הראשון בדרך להחלמה.  הנפגע מתחיל ללמוד כיצד להתמודד עם הפצע הפנימי והשלכותיו. 

בעולם עם כזה גיוון של טראומות, חשוב להכיר בקשרים המורכבים בין פגיעה נפשית לבין תגובות גופניות.

מבחינה פסיכולוגית, האדם אינו מגיב רק לאירוע עצמו אלא בעיקר לתחושות ולרגשות שהאירוע עורר בו.

במעבר מהטראומה אל הגוף ובחזרה, מצויים מטופלים ומטפפים במסע מאתגר מאוד של הבנה והתמודדות. 

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

שיחת ייעוץ ממוקדת עם ראש המכון

בזום או פנים אל פנים, 140 ש״ח

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

קראו המלצות מאומתות של

לקוחות ועמיתים על מטפלי/ות מכון טמיר

מקורות:

Cecchetto C, Aiello M, Gentili C, Ionta S, Osimo SA. Increased emotional eating during COVID-19 associated with lockdown, psychological and social distress. Appetite. 2021 May 1;160:105122. doi: 10.1016/j.appet.2021.105122. Epub 2021 Jan 14. PMID: 33453336.

Mahoney, B. (Year of Publication). The relationship between trauma and eating disorders. Center for Discovery. https://centerfordiscovery.com/blog/relationship-trauma-eating-disorders/

אקסצנטריות היא התנהגות חריגה, תמהונית או מוזרה. 

היא נמצאת על הציר בין התנהגות נורמלית לבין התנהגות אבנורמלית וכשלעצמה אינה מהווה הפרעה נפשית או סינדרום פסיכיאטרי. 

בהקשרים רבים, אקסצנטריות מקושרת לסגולות ייחודיות, כמו נטיה אמנותית יוצאת דופן, מחוננות אינטלקטואלית או יצירתיות שופעת.

האדם האקסצנטרי יכול להבין או לא להבין את הסטנדרטים והנורמות המקובלת להתנהגות נורמטיבית בתרבות בה הם חיים.

הענין המרכזי הוא שהם פשוט לא מוטרדים מהמבט החברתי הנוקב, שמעסיק את מרביתנו. 

אנשים אקסצנטריים עשויים להיות בעלי טעם ייחודי בביגוד, בתחביבים מיוחדים או באוספים נדירים בהם הם מושקעים מאוד. 

התנהגות אקסצנטרית של הפרט נתפסת כביטוי חיצוני לאינטליגנציה ייחודית או לדחף יצירתי אינדיבידואלי.  

למעשה, רבים מהמוחות המבריקים ביותר בהיסטוריה הפגינו התנהגויות אקסצנטריים והרגלים חריגים.

מצד שני, מאפיינים אישיותיים אקסצנטריים מיוחסים בטעות להפרעות נפשיות כרוניות ולא לחלק אינטגרלי מאופי נורמלי.

למשל, מחקר מצביע על הזהירות הנדרשת מצד אחיות. נתונות בפני הטיה לפירוש שגוי של התנהגות אקסצנטרית אצל קשישים כהפרעת אישיות. 

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

שיחת ייעוץ ממוקדת עם ראש המכון

בזום או פנים אל פנים, 140 ש״ח

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

מקורות:

Magoteaux AL, Bonnivier JF. Distinguishing between personality disorders, stereotypes, and eccentricities in older adults. J Psychosoc Nurs Ment Health Serv. 2009 Jul;47(7):19-24. doi: 10.3928/02793695-20090527-04. PMID: 19678475.

מהי תחושת Agency?

בפסיכולוגיה, המונח Agency (תחושת סוכנות, תחושת פַּעֲלָנוּת יוֹזֶמֶת או אייג׳נסי) מתייחס ליכולת האדם להשפיע על תפקודו ועל מהלך האירועים בחייו על בסיס ההתנהגויות והפעולות שהוא עושה. 

בני אדם מציבים לעצמם יעדים ומעריכים את התוצאות העתידיות של פעילויות פוטנציאליות, כמצפן שמנחה ומניע את המאמצים לקראת מימוש היעדים הללו. 

ברבים, סוכנים (Agents) הם ישויות מכוונות מטרה שמסוגלות לפקח על סביבתן כדי לבחור ולבצע פעולות יעילות במצב נתון להשגת מטרה המיועדת.

אם כך, תחושת הסוכנות מרמזת על היכולת העצמאית של האדם לתפוס ולשנות את הסביבה מתוך בחירה חופשית. 

Agency בטיפול פסיכולוגי 

בטיפול, חוויה של Agency עשויה להיות מטרה, שמעידה על יכולתו של המטופל לשלוט אוטונומית במה שניתן לשליטה בחייו.

היעדר Agency מתבטא החוסר יכולת לפעול מתוך בחירה אישית על העולם, מצב שמקושר לדיכאון ולחוסר אונים. 

העתיד הקרוב מבשר לנו על טיפולים נתמכי חומרים פסיכודליים, כמו MDMA או פסילוסיבין (פטריות קסם).

התקווה הקלינית, שמתחילה לקבל חיזוקים מחקריים, היא שמטופלים במצב תודעתי רחב יותר מבינים כי ביכולתם לקבל החלטה ולעשות בחירה.

למשל, האמירה ״אני יכול להפסיק לעשן!״ עשויה להחוות עם הרבה יותר Agency בהשפעת חומרים פסיכואקטיביים מסוימים ולהוביל כך לתוצאות חיוביות מאוד. 

נראה כי ל- Agency נמוך יש קשר עם פרוגנוזה גרועה יותר.

למשל, ידוע כי תסמינים של הפרעת אישיות גבולית פוחתים ונותרים מופחתים למדי לאורך זמן לאחר DBT (טיפול דיאלקטי התנהגותי).

יחד עם זאת, בקרב מטופלים עם סוכנות אישית נמוכה נמצאו תסמינים חמורים יותר של הפרעת אישיות גבולית, לאחר טיפול DBT ושנה אחריו. 

נכתב ע״י מומחי מכון טמיר

מקורות:

Harduf, A., Panishev, G., Harel, E. V., & Porat, R. (2023). The bodily self from psychosis to psychedelics. Scientific Reports, 13, 21209. https://doi.org/10.1038/s41598-023-47600-z

Hashworth T, Reis S, Townsend M, et al. Personal agency and borderline personality disorder: A longitudinal study of outcomes. BMC Psychiatry 2022; 22: https://doi.org/10.1186/s12888-022-04214-5.

קשה להפריז בחשיבותה של שינה טובה על בריאות הגוף והנפש. 

כשרובנו חושבים בעיות בתחום הזה, האסוציאציה היא הפרעות שינה, בעיקר אינסומניה - נדודי שינה. 

חלומות מוזרים מתחברים בדרך כלל לשינה גרועה. 

לאורך כל ההיסטוריה הם השאירו אותנו תוהים לגבי המשמעות הנסתרת מאחורי החזיונות היצירתיים שהם מעוררים. 

פה ננסה לבחון את הקשר בין חלומות מוזרים, שלבי שינה והתפקידים הנוירו-פיזיולוגיים של החלום.

למה שנת REM כל כך חשובה?

אחת הבעיות המרכזיות בקשיי שינה היא היעדר שנת REM, מצב לעלייה במגוון בעיות פסיכולוגיות, מטבוליות וחיסוניות. 

לשלב של שנת REM (או Rapid Eye Movement), בה אנו חולמים וזוכרים, יש כמה מאפיינים ייחודיים:

• תנועות עינים מהירות.

• פעילות נוירונילית דומה למדי לזו שמאפיינת את שעות הערות.

• חלומות שנזכרים בצורה חיה.

שנת REM חשובה למעגל השינה מכיוון שהיא מגרה אזורי מוח חיוניים ללמידה ולשמירת זיכרונות.

אִם-תִּשְׁכַּב לֹא-תִפְחָד;

וְשָׁכַבְתָּ, וְעָרְבָה שְׁנָתֶךָ. 

-- משלי ג כד

מה גורם לחלומות מוזרים? 

קיימים ממצאים מחקריים לגבי קשרים חיוביים בין חלומות צלולים, הזויים ומוזרים לבין גורמים נוירולוגיים, סטרס, קשיים נפשיים, אכילת-יתר לפני השינה, נטילת מלטונין, גמילה מתרופות אנטי-דפרסנטיות והסבר שרואה חלומות כ״רעש״ שהמוח פולט. 

בואו נרחיב:

• הראייה הנוירולוגית המובילה בימינו גורסת שבעת החלימה מתחולל במוח תהליך של מיון החוויות מהיום האחרון, לצד גיבוש של חלק מחומרים הללו כזיכרונות לטווח ארוך וניקוז החוצה של כל השאריות הלא רלוונטיות. 

• סיוטים יכולים להיגרם ע״י מתח או חרדה. לפעמים הלחצים הרגילים של חיי היומיום, כמו בעיה בבית או בעבודה. גם שינויים משמעותיים, שליליים וגם חיוביים, יכולים להשפיע באותה מידה.

• מחקר מצא שני משתנים שקשורים שמנבאים סיוטים: הראשון הוא "גבולות פסיכולוגיים דקים" - כלומר אנשים שמתקשים להפריד בין רגשות, מחשבות וגירויים חיצוניים. המשתנה השני הוא אוסף של מאפיינים רגשיים - חוסר יציבות רגשית, קושי בוויסות מצבי רוח, ורגישות גבוהה לסטרס.

• יכולים להיות מספר גורמי סיכון פסיכולוגיים הגורמים לסיוטים אצל מבוגרים. לדוגמא, הפרעות חרדה, שינה או דיכאון עלולות לגרום לסיוטים, כמו גם הפרעת דחק פוסט טראומטית (PTSD) שאחד התסמינים המרכזיים שלה הוא סיוטים כרוניים חזרתיים. 

• ארוחת ענקית לפני השינה, בעיקר אם היא חריפה, קשורה בחלומות רעים בלילה. 

• נטילת תוסף עם ההורמון מלוטנין עוזרת אמנם להירדם מהר יותר, אבל קשורה גם ביותר סיוטי לילה. 

• הפסקת נטילה של תרופות, ובעיקר הפסקת תרופות נוגדות דיכאון, שמשפיעות על נוירוטרנמיטורים במערכת העצבים המרכזית, קשורה בחלומות מטרידים וקשים יותר (התופעה אמורה לחלוף ככל שהגוף מתנקה).

• תיאוריה חדשה, Overfitting Brain Hypothesis, מציעה שהמוח מוסיף לחוויות בחלומות גם תכנים הזויים, במטרה ללמד את המערכת איך להישאר דרוכה מול שינויים לא צפויים.

• גם לאירועי המגיפה שעברנו היה חלק משמעותי:  מחקר שפורסם ב-2021 העלה כי ׳אווירת הקורונה׳ השפיעה על תכני הסיוטים שלנו. החוקרים מצאו כי רמות המתח והחרדה לגבי הקורונה נמצאו בקשר סטטיסטי חיובי לסיוטים סביב נושאים ספציפיים כמו פרידה מאנשים אהובים, חוויות של כליאה, מלחמה ותרחישי אפוקליפסה. מכיוון שהנתונים נאספו במדינות שונות, ניתן ללמוד על המכנה המשותף לגבי טריגרים לביעותי לילה במהלך משבר עולמי, מעבר להבדלים סוציו-פוליטיים במקומות שונים מקומיים.

• מחקר שהתחקה אחר הקשר בין סיוטים, פחד משינה, מתח יומיומי ואיכות שינה מצא כי סיוטי לילה קשורים גם בנבואה המגשימה את עצמה. המחקר, שנמשך 30 יום וכלל נשים המתמודדות עם סיוטים כרוניים, מצא שמי שחוו פחד חזק יותר מפגיעה באיכות השינה חוו גם יותר סיוטים. במקביל, עוררות ביולוגית או קוגניטיבית לפני השינה לא נראתה קשורה לסיוטים. 

איך מטפלים בסיוטי לילה?

בדרך כלל באמצעות טיפול שבועי בשיחות.

קראו לדוגמאאתצ המקרה של נופר:

נופר (שם בדוי) היא סטודנטית לתואר שני במכללת ת״א-יפו, בת 30 הסובלת מסיוטים ומפחדי לילה כבר כמה שנים. היא אמא לשני ילדים, בן ובת בגיל הרך ועובדת כעוזרת מחקר במעבדה.

היא מדווחת על הצפה רגשית ולחץ אינטנסיבי עקב הדרישות של איזון בין עבודה ומשפחה.

נופר סובלת מסיוט חוזרבו היא חווה רדיפה על ידי דמות לא ידועה. היא מתעוררת בפאניקה ואינה מצליחה לחזור לישון. היא מדווחת שזה קורה מספר לילות בשבוע, והסיוטים משפיעים על התפקוד היומיומי שלה, כי הם גורמים עייפות, עצבנות וקשיי ריכוז.

בעבר ניסתה נופר מספר שיטות להקל על הסיוטים וביעותי הלילה שלה, כולל נטילת תרופות שינה ללא מרשם, תרגול טכניקות הרפיה וניהול יומן חלומות.

עם זאת, ניסיונות אלו לא הצליחו בטיפול בסימפטומים שלה והחלומות נותרו מפחידים ותדירים.

לאחרונה נופר החלה טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) להתמודדות עם נדודי שינה. הטיפול מתמקד ספציפית בשינוי מחשבות והתנהגויות שליליות התורמות לקשיי השינה. בנוסף, היא לומדת טכניקות לניהול מתח כדי לעזור בהתמודדות עם הדרישות התובעניות של חיי היומיום. 

בחלוף חודשיים, ניכר כי CBT היה יעיל מאוד בטיפול בסיוטים ובפחדי לילה של נופר. כעת היא מסוגלת להירדם מהר יותר, לישון זמן רב יותר ולהתעורר בהרגשה רעננה. היא גם מדווחת על ירידה משמעותית בתדירות ובעוצמת הסיוטים. היא ממשיכה לעבוד עם המטפל שלה פעם בחודש כדי לשמור על התקדמותה.

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

שיחת ייעוץ ממוקדת 

עם ראש המכון / מומחה ספציפי- 

בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

 נכתב ע״י מומחי מכון טמיר

מקורות:

Dumser, B., Werner, G. G., Ehring, T., & Takano, K. (2022). Symptom dynamics among nightmare sufferers: An intensive longitudinal study. Journal of Sleep Research, e13776. https://doi.org/10.1111/jsr.13776

Kelly, W. E., & Mathe, J. R. (2024). An empirical comparison of some nightmare dispositions: Neuroticism, nightmare proneness, thin psychological boundaries, and sensory processing sensitivity. Dreaming. Advance online publication. https://doi.org/10.1037/drm0000294

Kennedy, K. E. R., Bastien, C. H., Ruby, P. M., Killgore, W. D. S., Wills, C. C. A., & Grandner, M. A. (2021). Nightmare content during the COVID-19 pandemic: Influence of COVID-related stress and sleep disruption in the United States. Journal of Sleep Research, 00, e13439. https://doi.org/10.1111/jsr.13439

Valliani, A. A., Ranti, D., & Oermann, E. K. (2019). Deep Learning and Neurology: A Systematic Review. Neurology and therapy, 8(2), 351–365. https://doi.org/10.1007/s40120-019-00153-8

אבל, וזה אבל חשוב, הסבר כזה לא מצליח להבהיר מהי התועלת שמפיק המוח מחלומות ביזאריים. 

אם אנחנו יוצאים מתוך עמדה אבולוציונית מדעית, הרי שהגיוני לצפות שלחלומות בלהה יהיה תפקיד מסוים. 

השערת המוח המותאם יתר (OBH)

ניתן להקביל את ההוספה הזו לתהליך בו מתכנתים מוסיפים גיבובים ו״רעשים״ לתוך מערכות מחשב לומדות, כדי לעזור לתוכנת AI להבחין בין המוץ לבין התבן, במטרה לפתח יכולת חיזוי מדויקת בתוך אינסוף המידע שמוזן אליה.

מטרת למידת מכונה היא לבנות אלגוריתם עם מערך נתונים, בו יזוהו דפוסים וממנו ייגזרו תחזיות אותן ניתן ליישם עבור מערכי נתונים עתידיים. 

העניין הוא - וכאן ההקבלה לתיאוריה - שאם מכונה לומדת את החומר ״טוב מדי״, היא תלמד לפלוט רק תחזיות שתואמות במדויק עבור המידע שהוזן.

במילים אחרות, היא לא באמת תלמד ו״תחכים״ כי לא תדע כיצד לייצר דפוסים שיוכלו לשמש נבאים למידע שעדיין אינה מכירה.  

במקרה כזה, האלגוריתם יידע לתאר מערך נתונים, במקום את פירושו.

תופעה בעייתית זו זה נקראת ״התאמת יתר״.

כדי למנוע מלמידת מכונה להפוך למקובעת על מידע מסוים במערך הנתונים, מתכנתים מציגים לתוכנה גם מידע נוסף שאינו קשור  - רעש, שבבי מידע, או נתונים מבלבלים בעלי דמיון חלש יותר למידע המעובד.

לרוב, הרעש הזה אינו קשור בשום צורה לפרויקט עליו עובדים והוא נמצא שם רק כדי להסיח ואפילו לתעתע באלגוריתם,

המטרה היא לאלץ את התוכנה לקחת צעד אחורה, לסגת לעמדת יתרון, בה דפוסי מידע עשויים להיתפס בקלות רבה יותר ולא להידלות מהפרטים הספציפיים במערך נתונים חדש. 

למרבה הצער, התאמת יתר מתרחשת לעתים קרובות גם בעולם האמיתי, כאשר כולנו ממהרים להסיק מסקנות על בסיס ידע שאינו מספיק, למשל בהטיות קוגניטיביות.

כמה שטח אחסון יש בראש שלנו?

עדיין רב הנסתר על הגלוי, אך מובן שאם מוחנו היה זוכר כל פרט ופרט שאנו חווים, היה מדובר בכמות עצומה של זיכרון.

לכן, נראה שהמוח מגבש זיכרונות במהלך החלימה.

לשם כך, הוא חייב לצקת בהם היגיון וחייבת להיות לו מערכת שתקבע מה מספיק חשוב לזכור ומה לא מספיק חשוב וניתן לשכוח.

זאת במקום להשליך הכל אל תוך הזיכרון לטווח ארוך, דבר שיהיה בגדר התאמת יתר:

תיוק של כל מה שחווינו ללא מיון לשם אימות משמעות הדברים.

כאן נכנסת לתמונה התיאוריה החדשה של אריק הול מאוניברסיטת טאפטס (Tufts), היפותזת המוח המותאם יתר (OBH), המציעה שייתכן וניתוח החוויות שמבצע המוח בשינה קרוב ללמידת מכונה.

הול מציע שהנרטיבים הלא-הגיוניים בחלומותינו אקוויוולנטיים ל״רעש״ שמתכנתים מזריקים בכוונה אל תוך אלגוריתמים, במטרה לשמור עליהם מפני התאמת יתר של המידע שלהם.

לדברי הול, הדבר עשוי להוות מספיק ״שטויות״ שחורגות מהדפוס ע״מ לאלץ את המוח שלנו לראות את היער ולא רק את העצים, בתוך הנתונים היומיומיים שלנו, כלומר החוויות שלנו.

כמובן שחוויות אלה מועברות אלינו כקלט חושי, ולכן הול מציע שחלומות הם רעשים של קלט חושי, זריקות של רעש מציאותי ביולוגי עם טוויסט בעלילה:

מצד אחד החלומות מציאותיים דיים בכדי לרתק ולסחוף אותנו, אך מצד שני הם שונים מספיק מהחוויות שלנו, כלומר מ״מערך התרגול״, ע״מ לשרת באופן יעיל כרעש.

למרות שאיננו יודעים כיום עד כמה התהליכים המנטליים הביולוגיים שלנו באמת דומים ללמידת מכונה מעשה ידי אדם, הפשוטה יותר באופן יחסי, תיאוריית ה-OBH היא עדיין כיוון אטיולוגי מעניין לחלומות בלהה. 

נכתב ע״י מומחי מכון טמיר

עדכון אחרון: 

2 באפריל 2022   

חוות דעת פסיכולוגית לצבא

מכון טמיר מציע תהליך ממוקד ומקצועי להתמודדות של מתבגרים/ות לקראת השירות הצבאי, בעיקר במצבים בהם מדובר על התמודדות עם קשיים פסיכולוגיים, הפרעות התפתחותיות, משברים פסיכיאטריים בילדות ובשנות ההתבגרות ועוד. 

בתהליך זה נקיים הטרואנמנזה עם קב״נית שהשתחחרה לאחרונה והצטרפה לצוות המכון. 

קב״נית מצטיינת לשעבר בלשכת גיוס, ניהלה את המרפאה לבריאות הנפש בקריה, מקצועית מאוד ולא מוטה, עם נכונות ומוטיבציה לעבוד עם המלש״ב על סוגיות מגוונות. 

המטרה היא לאפשר למטופל/ת תשתית נפשית חיובית לקראת הגיוס לצבא. 

למשל, התהליך מהווה הזדמנות להפוך חוויה פסיבית לאקטיבית. 

או לחשוב ביחד איזה תפקיד המטופל רוצה ולחשוב מה אפשר ניתן לעשות כדי לקדם את המטרה (למשל, כתיבת מכתב). 

מערכת CPR

מערכת ה-CPR מציגה את כל הנתונים הרפואיים והפסיכולוגיים של המועמד.  

במערכת זו, ראשי תיבות של רשומה הרפואית הממוחשבת, מעודכנת גם ההערכה של גורמי בריאות הנפש בצה״ל לגבי הערכת יכולותיו של המועמד, תפקודו, יכולת ההסתגלות ועוד. 

למשל, אם קיימים ניסיונות אובדניים קודמים וההחלטה היא לקבל לצבא, המידע יופיע ב-CPR כדי ללוות את החייל ולשים עין.

מתי נדרשת חוות דעת של פסיכיאטר צבאי?

כאשר ביטוח לאומי מעביר מידע לצבא לגבי הפרעה כרונית, כמו אוטיזם, PTSD, הפרעת מצב רוח, הפרעת אישיות, הפרעת אכילה ועוד, יש הפניה לפסיכיאטר, אם לנידוב ואם להערכת ההתאמה. 

גם כשא קיים סיכום אשפוז פסיכיאטרי, מתקיימת הפניה ישירות לפסיכיאטר.

מתי נדרשת חוות דעת של קב״ן?

קב״ן בכיר, שנקרא גם מנהל מתקן, נותן התאמה לפרופיל נפשי למצבים פסיכולוגיים, כמו הפרעת הסתגלות. 

כאשר הקב״ן מזהה קווים אישיותיים בעייתיים וקשיי תפקוד, הוא ייתן ציון קה״ס.

ציון קה״ס נמוך יותר משמעו הסתגלות גבוהה יותר ויש כמה ערכים שמציינים תנאי שירות.

למשל: 

• קה״ס 40 - לא לוחמה ולא קצונה

• קה״ס 42- שני לילות בבית

• קה״ס 43- שלושה לילות בבית

• קה״ס 50- חוות השומר

• קה״ס 60 - הקב״ן פוטר את המלש״ב משירות צבאי על רקע אי התאמה

מצוקות הקב״ן בלשכת הגיוס

קב״ן בלשכת גיוס צריך לאבחן מלש״ב בטווח זמן של 30-40 דקות, כלומר לאתר פסיכופתולוגיה

ולהיות מכונס מאוד, בזמן קצר, לכיוון אבחנות.  

בנוסף, ראיון פסיכוטכני שהתקיים בצו הראשון עלול לפספס היבטים נפשיים חשובים, גם לכיוון חיובי וגם לשלילי. 

קביעת הפרופיל הנפשי בצבא

מה שמכתיב את ההחלטות הוא התפקוד, לא סוג ההפרעה. 

• 21- אי התאמה על רקע נפשי

• 45- 

• 64- 

נכתב ע״י מומחי מכון טמיר

עדכון אחרון: 

1 באפריל 2022