אספרגר | ASD / PDD אצל ילדים, נוער ומבוגרים | המלצות וטיפול

 

תסמונת אספרגר

על ASD, PDD

והספקטרום האוטיסטי

  

 

יום האספרגר הבינלאומי 2024

 

כמדי שנה, בכל העולם, יצוין ב- 18 בפברואר יום האספרגר הבינלאומי.

מטרת היום הגלובלי היא להגביר את המודעות לאתגרים הקשורים בתסמונת אספרגר.

עד 2013, תסמונת אספרגר סווגה בנפרד מאוטיזם, אבל מאז היא מסווגת כחלק מהספקטרום האוטיסטי. הספקטרום מתייחס למגוון רחב של סימפטומים ורמות חומרה הקשורים להתפתחות המוח ומשפיעים על אופן התפיסה והתקשורת עם אחרים.

מה שמבחין אספרגר מאוטיזם קלאסי הוא חומרה קלה ביותר של הסימפטומים והעדר עיכוב שפתי.

למתמודדים.ות עם הסינדרום יש עניין באינטראקציה חברתית, אבל למי שלא מכיר הם נראים במקרים מסוימים חריגים חברתית או כמי שאינם בקיאים בחוקים החברתיים המקובלים.

 

מוזמנים.ות לקרוא:

 

  

מהי תסמונת אספרגר?

 

תסמונת אספרגר היא לקות התפתחותית, אחת מהלקויות המשתייכות להפרעות תקשורת בספקטרום האוטיסטי.

הסובלים מתסמונת אספרגר הינם בעלי מנת משכל ממוצעת ולעיתים אף יותר מכך, אך הם סובלים מקשיים ומפערים חברתיים מהותיים.

 

 

אוטיזם (ASD)

 

לקויות תקשורת הרצף האוטיסטי מתפרשות על קשת רחבה, כאשר הקושי הבולט ביותר הוא קושי בהבנת רמזים חברתיים ובפירוש סיטואציות חברתיות.

התנהגויות נוספות שמאפיינות את מי שנמצא על הרצף הן התעסקות אובססיבית בתחום מאוד מסוים ומצומצם, קושי בניהול מערכות יחסים ונטיה להעדיף להיות לבד.

 

בנים מאובחנים בהפרעה פי 10 מבנות ולפי ה-CDC אחד מ-54 ילדים מאובחן על הספקטרום.

 

בנוסף, רבים מהמאובחנים על הספקטרום רגישים מאוד לגירויים סביבתיים שונים, כמו רעש או עודף גירויים וויזואליים.

 

כאשר יעברו מבחן אינטיליגנציה, המאובחנים באוטיזם יתאפיינו ברמות IQ גבוהות.

בנוסף, רבים מהמאובחנים על הספקטרום יפתחו חרדה חברתית.

 

 

מה ההבדל בין אוטיזם לאספרגר?

 

החל מ-2013, תסמונת אספרגר היא חלק מ-ASD. 

סקירת מחקרים שפורסמה ב-2021 מלמדת כי חלק מהמתמודדים עם אספרגר אינם עומדים בקריטריונים של ASD.

וזו בעיה - כאשר מתמודד/ת עם אספרגר מאבד את האבחנה, הוא עלול לאבד גם זכויות שמגיעות לו, מעבר לכך שעצם ההגדרה כ״אספרגר״ היא חלק מזהותם העצמית. 

 

 

פנוטיפ האוטיזם הרחב (BAP)

 

הגדרה אופרציונלית אחרת בה נעשה שימוש רב יותר לאחרונה היא פנוטיפ האוטיזם הרחב (BAP), או Broad Autism Phenotype. 

BAP מתייחס לרמות תת -קליניות של אוטיזם ידועות וכוללו אישיות נוקשה, אדישות, ריחוק וקשיי שפה פרגמטיים.

בני משפחה עם קרבת דם לילדים הסובלים מ-ASD, זכרים (בנים / גברים)  ואנשים שבחרו בקריירה מתמטית או מדעית עשויים להראות רמות גבוהות יותר של BAP.

 

 

 

מה הסימפטומים של אספרגר?

• קושי בפירוש סיטואציות חברתיות בצורה נכונה. הסובלים מהתסמונת מתקשים לרכוש קודים חברתיים. הם מתקשים לפענח קודים חברתיים. יתרה על כן, הם אינם מבינים שפת גוף ואינם בהכרח משתמשים בה בעצמם בצורה השגרתית אותה רוכשים בטבעיות מרבית בני האדם. בנוסף, הם מתקשים להבין הבעות פנים, וכן מתקשים להתאים את הבעת פניהם לסיטואציה (עשויים למשל לנחם אדם באבל כשעל פניהם הבעה שמחה ולא מותאמת). 

 

• קושי ביצירת מערכות יחסים ובשמירה עליהן, אשר נובע מתוך הקושי להביע אמפתיה כלפי האחר ומהקושי להביע רגשות.   

 

• התנהגויות סטריאוטיפיות וחשיבה אובססיבית. אנשים בעלי תסמונת אספרגר נראים שקטים ומתבודדים.

 

• קושי בהבנת ביטויים וסלנג. הם עשויים להרשים כלא מותאמים חברתית ונאיביים, לוקחים ביטויים מילוליים כפשוטם. הם מתקשים להבין את המשמעות של ביטויים שגרתיים כמו ״אני מת מרעב״, מתקשים בהבנת מטאפורות ודימויים. 

 

• אספרגרים נוטים לדיבור מונוטוני, מהיר, חסר אינטונציה מתאימה. יתרה על כן, הם אינם רגישים להאם האדם שמולם מקשיב להם ומבין אותם. ילדים ומבוגרים עם אספרגר נוטים להיות בעלי נוקשות מחשבתית משמעותית, עם פחות שימוש בדימיון.

 

• נטיה לפתח מומחיות ולעיתים אף כפייתיות בתחומי עניין צרים ולא שגרתיים. למשל, התעניינות במתמטיקה ובמוסיקה.

 

• הסובלים מהתסמונת עשויים להתמודד גם עם בעיות רגשיות כמו דיכאון וקשיים בוויסות הרגשי. לעיתים נראה שמורכב יותר לטפל בבעיות הרגשיות הללו כאשר הסובלים מהן מתמודדים גם עם אספרגר.

 

• אחד התנאים הקליניים השכיחים ביותר שמופיעים אצל ילדים ומתבגרים שסובלים מהפרעות הספקטרום האוטיסטי הן הפרעות חרדה ,כמו פוביות ו-OCD. הפרעות חרדה מצויות בתחלואה נלווית של 40%-50% מהילדים הסובלים מ- ASD.  

  

 

אילון מאסק מנחה את SNL

ומספר על ההתמודדות שלו

עם תסמונת אספרגר -  

מאי 2021:

 

 

 

אספרגר ורגשות

הסובלים מסינדרום אספרגר רגישים לזולת אך אינם חסרים במיומנות התקשורתית המתאימה. הם מבינים את מניעי האחר ברמות רגישות ומורכבות מאוד גבוהות, אך אינם יודעים כיצד להשתמש ביעילות במידע שברשותם בדרך האינטואיטיבית, הטבעית והשגרתית בה משתמשים מרבית בני האדם.

 

 

האם אוטיסטים מרגישים?

 

אז ברור כבר שכן, אבל נרחיב ונבהיר: הסובלים מהתסמונת חשים, חווים ומרגישים את כל קשת הרגשות, אך מתקשים להביע אותם במילים ולעיתים קשה להם להגיב באופן אמפתי כלפי האחר, על אף שהם מבינים היטב ללבו. אין מדובר במצב של אדישות, אפאטיות, אלקסיתימיה ובוודאי שלא היעדר אמפתיה על רקע הפרעה אנטי-סוציאלית , בה אין כמעט יכולת לחוש אמפתיה לאחר.

 

למעשה, האופי, התכונות האישיותיות והיכולות הקוגניטיביות של המתמודדים עם תסמונת אספרגר נחשבות חיוביות בעיני רבים. לא מפתיע אפוא, כי רבים מהמתמודדים עם תסמונת אספרגר סבורים כי אפיוני ההפרעה סייעו לקדם את חייהם המקצועיים.

 

 

הבדידות והסטיגמה

 

למתמודדים עם הפרעות על הספקטרום האוטיסטי יש קשיים רציניים ליצור חברויות חדשות, בביטוי מחוות לא ורבליות, בתגובה רגשית מתאימה לסביבה ובקושי להתחבר לאחרים.

 

למרות היכולת הטובה בהתפתחות הקוגניטיבית, הם מרגישים לעיתים קרובות בודדים. לצערנו, נתונים אלה קשורים לתחושת דחיה חברתית, כמו חרם , הערכה עצמית נמוכה וביטחון עצמי לא גבוה .

 

  

הסטיגמה החברתית ממנה סובלים אוטיסטים כבדה מנשוא:

למעשה, מחקר שהתקיים בלונדון מלמד כי לחץ נפשי על רקע של דחיה חברתית, אפליה וסטיגמה חברתית, עשוי להיות הסיבה המרכזית בגינה אוטיסטים חווים בעיות נפשיות רבות יותר בהשוואה לכלל האוכלוסייה 

  

המשפחה

לפי מחקרים על התמודדות המשפחה עם הפרעות על הספקטרום האוטיסטי, ניתן ללמוד על מחירים כבדים למדי. למשל: 

• הסתברות גבוהה יותר לקונפליקטים בחיי הנישואים.

• לחץ מרובה יותר על אמהות בהשוואה לאבות, ונטיה של אבות להפחית את מעורבותם במאמץ.

• מחלות גופניות ופסיכוסומטיות רבות יותר מהנורמה שכיחות גבוהה יותר של דיכאון וחרדה. 

 

 

אספרגר וזוגיות

 

אחרי שהבנו שהמתמודדים והמתמודדים עם הפרעות על הספקטרום האוטיסטי קולטים מצוין את הרגשות האישיים ואת רגשות הזולת, מיותר לציין את המוטיבציה העמוקה לאהוב ולהיאהב.

אחת הדרכים הממחישות ביותר את הקשיים של זוגיות עם בן זוג שמתמודד עם אספרגר והפרעות תקשורת אחרות, מועבר בסדרה הנפלאה של תאגיד כאן, "על הספקטרום". 

 

הנה הפרק הראשון בסדרה,

מתוך ערוץ כאן 11 ביוטיוב: 

 

 

 

אבחון

 

מתמודדים עם אספרגר מצאו את עצמם בין הכיסאות לאורך עשרות שנים. תסמונת אספרגר מורכבת לאבחון, בגלל שלרוב, תפקודיו האחרים של הילד או הנער תקינים לחלוטין. ישנם דיווחים על תופעה של תת אבחון בהפרעה, בעיקר אצל מבוגרים ונשים.

 

ילדים הסובלים מתסמונת אספרגר רוכשים שפה בצורה תקינה, אינם סובלים מעיכוב התפתחותי או קוגניטיבי ורוכשים בקלות יכולות עצמאיות בסיסיות. הם אינם מציגים איחור משמעותי בשפה, בהתפתחות הקוגנטיבית או בסקרנות ביחס לסביבה: כן מעניין אותם לקרוא, הם יתעניינו במחשבים, יסתקרנו למשל לצבור ידע דקלרטיבי (נניח ללמוד ערי בירה של מדינות בעולם).

 

כל אלו אינם מתרחשים כרגיל בקרב ילדים עם אוטיזם בתפקוד נמוך או בינוני, ומכאן עיקר ההבדל בין השניים. לכן, בעוד שבעיות תקשורת על הקשת האוטיסטית ניתנות להערכה ואבחון כבר בגילאים 2-3, אספרגר אינו מאובחן סופית עד לפני הכניסה לבית הספר. ההפרעה מאופיינת בליקויים באינטרקציות חברתיות ובהתנהגויות ותחומי עניין מוגבלים ובתכונות אלו אכן קיים דימיון לאוטיזם.

  

 

מהו מבחן ADOS לאבחון הפרעות על הספקטרום האוטיסטי?

 

ה-ADOS הוא כלי איבחוני (ADOS -The Autism Diagnostic Observation Schedule) שמאפשר לבצע הערכות ברמת דיוק גבוהה של הפרעות על הרצף האוטיסטי.

הכלי נמצא יעיל ותקף עבור כל הגילאים, קשת רחבה של יכולות מילוליות, רקעים תרבותיים ורמות התפתחותיות.

ה-ADOS הוא כלי תצפיתי שמושתת על תכנון סיטואציות חברתיות שמייצרות טווח רחב של תגובות ורבליות, פיזיות ורגשיות אצל הנבדק.

המבחן מחולק ל-4 מודולות, כאשר כל אחת אורכת כחצי שעה. כל נבדק עובר מודולה אחת בהתאם לגילו, רמת התפקוד והיכולת השפתית שלו:

 

• המודולה הראשונה משמשת עבור ילדים בעלי יכולת שפתית מוגבלת.

• המודולה השנייה היא עבור אותם ילדים אשר יכולים לדבר, אך לא באופן שוטף.

• המודולה השלישית מיועדת לילדים בעלי יכולת ורבלית שוטפת

• המודולה הרביעית משמשת למתבגרים ולמבוגרים בעלי יכולת ורבלית שוטפת.

 

עם זאת, ה-ADOS אינו מכיל מודלות עבור מתבגרים ומבוגרים עם יכולת שפתית מוגבלת.

לאחר שמתבצעת התצפית על הנבדק מתבצע ציינון על פי קווים מנחים עבור כל מודולה בנפרד.

התוצאה המשוקללת היא הסכום הכולל של יכולת התקשורת והאינטראקציה החברתית.

לבסוף, ניתוח התוצאות מניב סיווגים המבוססים על ה-DSM (ספר האבחנות הפסיכיאטרי).

כלומר, ניתן להבין מה מצבו הקליני של הנבדק ולאיזו קטגוריה איבחונית הוא שייך, דבר שיכול לעזור במתן טיפול מתאים ויעיל עבורו.

מחקרים שונים בדקו את רמת האפקטיביות והתקפות של ה-ADOS. רוב המחקרים מצביעים על התאמה של כ-80% בין הסיווגים שמתקבלים על ידי ה-ADOS לאלו שמתקבלים על ידי ה-DSM בלבד.

כיום, מתבצע שימוש ב-ADOS בעיקר בבתי ספר בכדי לזהות ילדים בעלי בעיות התנהגות ותקשורת ואשר עומדים בפנים אתגרים התפתחותיים,

בכדי לנסות ולהבין לעומק יותר את הקשיים שלהם ולתת להם מענה הולם ומדויק ככל האפשר.

 

 

אפליקציה לאבחון ASD

 

אפליקציה אבחונית ל-ASD,  מבוססת טלפון ניד / טאבלט ונתמכת מחקר, יצאה לדרך באפריל 2021 

האפליקציה עוקבת אחר תנועות עיניים וקשב חזותי ומצליחה להבחין במדויק בין פעוטות שסובלים מהפרעה על הספקטרום לבין פעוטות שמתפתחים באופן נורמטיבי כך עולה ממחקר שפורסם בכתב העת JAMA Pediatrics.

 

 

אספרגר ב-DSM-5

 

DSM 5 שינה את צירי האבחנות של אוטיזם לרצף הפרעות על הספקטרום האוטיסטי - במקום תסמונת אספרגר, סביר שהמתמודד יאובחן כיום כמתמודד עם אוטיזם בתפקוד גבוה או עם SCD או ASD.

עם זאת, במאמר זה נתייחס למאפיינים המוכרים יותר של הסינדרום, אלו המדוברים יותר בתקשורת בין הורים, מורים ומטפלים, זאת במטרה ללמוד על המאפיינים ולא להצטמצם לתמורות דיאגנוסטיות (שחלקן מעוררות ביקורת רבה).

 

קריטריונים לאבחון אוטיזם לפי DSM-5  <

 

שיעור האבחון של ההפרעות נמצא בעליה חדה.

 

 

למה יש עליה בשיעור האבחון?

 

מומחים משערים כי הסיבה המרכזית היא התקדמות גלובלית של המודעות להפרעות תקשורת -  אם בעבר הן היו שכיחות יותר בארה"ב, בעיקר בקרב ילדים ומתבגרים לבנים, מחקרים אפידמיולוגיים מדווחים כי הפער הולך ומצטמצם במהירות, כך שכיום ילדים שחורים והיספנים מאובחנים כמעט בשיעור דומה.

 

 

אספרגר ואינטיליגנציה

 

המתמודדים עם אספרגר זכו לרוב ביכולות קוגניטיביות גבוהות, שבחלק מהמקרים גובלות בגאונות.

 

יש תחומים בהם הם נוטים להצטיין, כמו אסטרונומיה, אירועים היסטוריים, אזורים גיאוגרפיים ועוד. הם יכולים לדעת עובדות ולדקלם אותן באופן אובססיבי, לא משנה אם מישהו שומע או לא. הם מאוד קפדניים לגבי הידע שלהם ומצליחים בתחומים של דיוק וזיכרון.

סטודנטים עם הפרעות על הספקטרום האוטיסטי יודעים כיצד לגייס כוחות ואסטרגטגיות התמודדות כדי להסתגל לדרישות האקדמיות במכללות ואוניברסיטאות: למשל, מחקר חדש מלמד כי בקרב סטודנטים עם ASD, קיים מתאם חיובי בין נטיה אובססיבית לבין קבלת ציונים גבוהים יותר.

חשוב להכיר בכך שכאשר חבר במשפחה מאובחן עם הפרעה על הספקטרום האוטיסטי, ההשפעה גורפת ומשפיעה על המשפחה כולה. לשמחתנו, המודעות בישראל הולכת וגוברת, וקיימים שירותים קהילתייםרבים בהם ניתן לקבל תמיכה ועזרה מקצועית.

אבל לצד מתת האינטלקט, קיימים גם דגלים אדומים מדאיגים, כאלה שתומכים בדעה שחשוב מאוד לפנות לעזרה מקצועית מוסמכת:

 

 

הספקטרום האוטיסטי וסיכון להתאבדות

 

מחקר שנערך לאחרונה באוניברסיטת Coventry  העלה כי בוגרים צעירים הסובלים ממאפיינים של אוטיזם מצויים בסיכון גבוה להתאבדות. הסיבות לכך, לפי החוקרים, היא תחושת חוסר השייכות החברתית, הרגשה שהם מהווים עול על בני-משפחתם וחבריהם ודיכאון. 

 

קשר בין אוטיזם לבין סיכון גבוה להפרעות נפשיות שונות, כמו גם קשר בין אוטיזם לבין סיכון מוגבר להתאבדות, זוהה בעבר במחקרים קליניים. אולם המחקר הנוכחי לא הסתפק באישוש הקשר, אלא בחן גם תחושות והנחות בין-אישיות שעשויות להיות משתנה מתווך בין החוויות הנפשיות של המתמודדים לבין פיתוח נטיות אובדניות. למשל, אמונות כמו "אני לא שייך לעולם הזה", או "אני מהווה נטל על אחרים".

במחקר השתתפו  163 בוגרים בטווח הגילאים 18-30, אשר מילאו שאלון דיווח עצמי במטרה להעריך את רמת המאפיינים האוטיסטיים, כמו גם את מידת הדיכאון והאובדנות. 

 

במחקר דני שפורסם בינואר 2021 עלה כי למתמודדים עם הפרעת הספקטרום האוטיסטי שיעורי ניסיונות התאבדות והתאבדויות גבוהים יותר: 

קבוצת המחקר, שמבוססת על מרשם האוכלוסין האזרחי בדנמרק, מגיל 10 ומעלה, נצפתה לאורך עשור. התוצאות מלמדות כי מתמודדים עם ASD התאבדו בשיעור גבוה פי 3.19, וניסו להתאבד פי 3.75, משיעור ההתאבדות של משתתפים בלי ASD.  

 

 

אבחנה מבדלת - אספרגר ותסמונות אחרות

 

אספרגר ואוטיזם

 

קיימת מחלוקת מקצועית - האם אספרגר שונה לגמרי או שהיא ביטוי של אוטיזם?

 

מצד אחד, ניתן לראות אספרגר כאוטיזם בתפקוד גבוה ואז השוני כמותי ולא איכותי.

 

מצד שני, המצדדים בשוני איכותי בין התופעות טוענים כי למתמודדים עם אספרגר יש אמנם בעיה חברתית אך הם רגישים לסביבה וקולטים ידע חברתי. בנוסף, האבחנה באספרגר יותר מאוחרת. יש שפה יותר מורכבת, יותר תחומי עניין, החלק החברתי, על אף היותו פגוע, שונה מהאוטיזם. באוטיזם נראה הסתגרות וריחוק, בעוד שבאספרגר כן תהיה אקטיביות, פנייה לזולת ויצירת חיבורים. האקטיביות הזו אמנם מוזרה לעיתים, אך הם לא פאסיביים ומסתגרים.

 

אספרגר ו- SCD- הפרעה בתקשורת חברתית

 

במהדורה החמישית של ה-DSM, הוגדרה אבחנה חדשה של  הפרעה פרגמטית בתקשורת חברתית (SCD) . ניתן לומר כי רוב המתמודדים עם SCD הם בנים, בעלי אינטליגנציה גבוהה וגבוהה מאוד. התסמונת מתבטאת בעיקר בקשיים פרגמטיים בהבנה ובתפקוד בסיטואציות חברתיות. המתמודדים עם SCD יסבלו לעיתים קרובות מבדידות חברתית שנובעת מלקות במאפיינים פרגמטיים, כלומר ליקוי ביכולת יעילה דיה להתבטא מילולית ולהבין באופן מילולי את האחר. לדוגמא, חוסר טקט, דיבור מהיר, דיבור בקול רם מדי, בליעת מילים, קושי בשליפת תשובות, קושי לפענח משמעות של הבעות פנים ועוד. לעיתים נראה גם ביטויים של תוקפנות, אגרסיביות, התעניינות בתחומים מועטים בלבד, נוקשות גופנית ומשיכת תשומת לב שלילית.

חשוב להבין שמדובר בליקויים חברתיים עדינים יחסית: הם יכולים למצוא את עצמם משתפים "בסוד" של הפתעת יום הולדת או לפספס משמעות של מילים או ביטויים בעלי משמעות כפולה.

• רבים מהילדים המתמודדים עם תסמונת זו מתקשים לדבר על רגשותיהם, ומתקשים לזהות רגשות בעצמם ועם האחר.

• לעיתים הם מגלים נוקשות מחשבתית וזקוקים לסדר יום קבוע.

• הרבה פעמים, כלפי חוץ, הסובלים מההפרעה נתפסים על ידי החברה כמי שמבטאים חוסר עניין ורצון במערכות יחסים.

• מכיוון שהדגש האבחוני הוא על היבטים חברתיים, סביר שתסמינים יזוהו רק אחרי גיל 4.

לפי הספרות המחקרית, האטיולוגיה של ההפרעה הינה גנטית, כאשר הלקות נמצאת בהמיספרה הימנית של המח אשר אחראית על תפקודים חברתיים. לרוב ניתן לאבחן את ההפרעה באמצע גיל ההתבגרות, לקראת גיל 12 ובמקרים יוצאי דופן ניתן לאבחן כבר בגילאי הגן המאוחרים.

 

 

אספרגר והפרעות קשב

 

מעניין שחלק מהמתמודדים עם אספרגר והפרעות קשב וריכוז, ADHD , מדווחים על דימיון וחפיפה בין הסימפטומים של שתי ההפרעות. מרבית הילדים על שאובחנו הספקטרום האוטיסטי סובלים גם מתסמינים של ADHD - קושי להתמקד וחוסר מנוח, קשיים חברתיים, מיקוד רק בדברים שמעניינים אותם ואימפולסיביות. ADHD עצמה, לעומת זאת, איננה חלק מהפרעות הספקטרום האוטיסטי.

 

דימיון בין הסימפטומים של שתי ההפרעות:

התמודדות עם קשיים חברתיים, התנהגות חזרתית, לעיתים תחומי עניין מוגבלים ורגישות יתר לעיבוד סנסורי. נטען כי התסמינים המשותפים באים לידי ביטוי באופן יותר מוגבר בהפרעות על הספקטרום האוטיסטי, אבל גם מטופלים עם ADHD חווים אותם בעוצמה נמוכה יותר.

זה מרמז שנכון להיום קיימת המון מורכבות באבחנה של הפרעות תקשורת, בעיקר על הספקטרום האוטיסיטי והספקטרום של ויסות רגש, כיוון שלבעיות נפשיות רבות יש לעיתים קרובות סימפטומים דומים. חשוב מאוד שפסיכולוגים קליניים, קלינאיות תקשורת, פסיכיאטרים, נוירולוגים ורופאים בהתמחויות אחרות יתעדכנו בכל המידע המחקרי המתפרסם בכתבי עת מקצועיים ובכנסים, וכאשר הם מקיימים הערכה ואבחון פסיכודיאגנוסטי או נוירולוגי, לשמור על פתיחות ועל אוזניים כרויות לאפשרויות של קומורבידיות וחפיפה עם הפרעות אחרות.

 

אפ"י - עמותת אספרגר ישראל <

שיפור כישורים חברתיים אצל ילדים עם אוטיזם בתפקוד גבוה <

קבוצות חברתיות למתמודדים עם אספרגר- אנשים יוצרים חברה <

ספר חדש: אספרגר ASD התסמונת המתעתעת / בנימינה ערן <

האתר של עדן שחק < 

 

 

גורמים וסיבות לאוטיזם ואספרגר

 

נכון להיום, לא ידוע בדיוק מהו הגורם לאספרגר ולאוטיזם בכלל.

 

ההנחה המקובלת היא שמדובר באוסף גורמים, שילוב גנטי ותורשתי שפגש שרשרת חיים נסיבתית.

ההנחה הבסיסית של חוקרים היא כי קיימת פגיעות גנטית מסוימת, או אבנורמליות מוחית, בשילוב עם פגיעה סביבתית במהלך ההיריון או לאחריו.

 

 

גנטיקה ותורשה

 

חוקרי גנטיקה זיהו עד כה 65 גנים שקשורים להפרעות על הספקטרום האוטיסטי.

 

מחקרי תאומים זהים מצביעים על רקע הגנטי:

כאשר תאום אחד לוקה באוטיזם, ההסתברות של התאום השני ללקות בה מגיע ל-80%.

 

לצד זאת, לחלק מהילדים התסמונת יכולה להיות קשורה להפרעות גנטיות מסוימות, כמו תסמונת רט או תסמונת ה-X השביר.

 

שינויים גנטיים, או מוטציות, עשויים להגביר את הסיכון לפתח את התסמונת, בין אם הם עוברים בתורשה או מתרחשים באופן ספונטני.

 

כמו כן, גנים אחרים עשויים להשפיע על התפתחות המוח, על הדרך שבה תאי המוח מתקשרים זה עם זה או אף על חומרת התסמינים.

 

מחקר שוודי רב משתתפים זיהה קשר סטטיסטי חזק בין היסטוריה משפחתית של הפרעות כמו נכות אינטלקטואלית, ADHD, הפרעת טורדנית כפייתית, מחלות נפש כרוניות, כמו סכיזופרניה והפרעות פסיכוטיות, דיכאון, הפרעה ביפולרית, הפרעת אישיות, שיתוק מוחין ואף אפילפסיה, לבין סיכון גבוה יותר התפתחות של אוטיזם אצל ילדים.  

המחקר העלה כי ככל שהמשפחה בה קיימות ההפרעות נמצאות בקשר ביולוגי קרוב יותר, כך גדלים הסיכויים לצאצא שסובל מהפרעה על הספקטרום האוטיסטי.

 

 

גורמים נוירולוגיים

 

יש מספר צנוע של מחקרים נוירולוגיים מבוקרים לגבי מקורות ההפרעה, אולם חשוב לציין כי לאור הזינוק באבחון מקרים על הספקטרום האוטיסטי בעולם כולו, נמצאות ההפרעות ממשפחת ASD בחזית העניין המחקרי:

 

• באחד המחקרים ניתן ללמוד על הבדלים בחומר אפור (Grey Matter) בין קבוצת מבוגרים עם אספרגר לבין קבוצת מבוגרים נורמטיביים. המחקר זיהה אבנורמליות של חומר אפור במוח הקטן (צרבלום), ובמבנים של האונות הטמפורליות והפרונטליות.

• מחקר נוירולוגי אחר זיהה פעילות של רשתות מוח תפקודיות שקשורות להתנהגויות אופייניות בהפרעות הספקטרום האוטיסטי בילדים בני שנה עד שנתיים, המצויים בסיכון לפיתוח ASD.

• מחקר חדש זיהה קשר בין אבחון ASD ו-ADHD לבין התמודדות אימהית עם תסמונת השחלה הפוליציסטית. מחקר נוסף קושר בין חשיפה של האם ל-DDT לבין התפתחות הפרעת ASD אצל היילוד.

• מחקר ממאי 2020 מלמד כי תינוקות שמתמודדים עם קשיים בשינה, בגילאים 6 חודשים עד שנה, מצויים בסיכון מוגבר לפתח הפרעה על הספקטרום האוטיסטי בהמשך הילדות, זאת בהשוואה לתינוקות בלי קשיי שינה. המחקר העלה גם כי בעיות שינה מוקדמות עד גיל שנה היו קשורות להתפתחות מעוכבת של ההיפוקמפוס, איבר מוחי שאחראי בין היתר על תהליכי זיכרון.

 

גורמים סביבתיים

  

במחקרים רבים הייתה התמקדות בגורמים הגנטיים, אך גורמים סביבתיים משפיעים אף הם.

 

גורמים שנמצאו קשורים בסיכון גבוה יותר הם: זיהומים ויראליים, חשיפה טרום לידתית לליתיום במי השתייה, תרופות או סיבוכים במהלך ההריון, וחומרים אשר אחראים לזיהום האוויר.

יש לציין כי אלה הם רק חלק מהגורמים הסביבתיים הפוטנציאליים שכעת נחקרים כאשר מדובר בהתפתחות הפרעת הספקטרום האוטיסטי בכלל ותסמונת אספרגר בפרט.

 

 

מה לא גורם לאוטיזם ואספרגר?

 

חוקרים ופסיכולוגים יודעים לומר כיום בוודאות מה לא גורם להפרעות על הספקטרום. 

 

הנה שלושה גורמים שיוחסו בעבר להפרעות תקשורת ונחשבים כיום למיתוסים:

 

 

תפקוד ההורים

אם בעבר נכתבו השערות פסיכואנליטיות יצירתיות לגבי הקשר האפשרי בין תפקודה ומצב נפשה של האם (וגם של האב) לבין התפתחות הפרעות תקשורת קשות, מוסכם כיום כי אין זה המקרה. הפניית אצבע סיבתית מאשימה כלפי ההורים, בין אם היא נדונה בגלוי ובין אם נחרשה בשיח המקצועי או בתודעתם של קלינאים, כבר אינה בתוקף כיום, וברור כי התקדמות המחקר בשנים הבאות אינה מתקדמת לעבר כיוונים אלו. להיפך.

 

 

אפידורל בלידה

 

אפידורל שניתן ליולדת אינו קשור לסיכון גבוה יותר לאוטיזם אצל הילד, כך עולה ממחקר שהובילה קבוצת חוקרים מבית הספר לרפואה באוניברסיטת סטנפורד ובאוניברסיטת מניטובה.

 

  

חיסונים

 

דיונים מחקריים וציבוריים רבים מספור העלו השערות (חלקן ממש קונספרטיביות) לגבי האפשרות של נזקים רפואיים עקב מתן חיסונים בשנות הילדות, שעלולים לתרום לפריצת הפרעות על הספקטרום האוטיסטי. יש הגיון לחלק מהנימוקים לטענות אלו, אולם אם אנחנו נשענים על מחקרים רציניים כמקור להתייחסות ולתפיסות עולם, הרי שהקשר בין חיסונים לבין הפרעות התפתחותיות כמו ASD,  לא נתמך מחקרית. 

מחקר מטא-אנליזה מקיף שפורסם בכתב העת Vaccine בשנת 2014 , ובחן לעומק את הספרות המחקרית בתחום (עד למועד הסקירה), לא מצא קשר כלשהו בין חיסונים לבין אוטיזם.

לאחרונה יצאה הרשת החברתית הגלובלית פייסבוק במאבק מול דפים ואנשים שמקדמים את המחאה נגד חיסונים בפייס.

נראה לאן זה יתקדם. 

עם זאת, כמו תמיד, חכמת ההמונים אומרת את דברה - סקר עדכני מצביע על כך כי למעלה מ-50% מתושבי אנגליה, איטליה וצרפת משוכנעים כי הקשר בין חיסונים לאוטיזם קיים גם קיים.   

 

 

טיפול באוטיזם ואספרגר

 

אספרגר, בדומה ליתר תסמונות הקשת האוטיסטית, אינה ניתנת כהיום לריפוי. מדובר בתסמונת כרונית שתלווה את האדם לאורך החיים.

 

נראה כי שירותי הבריאות הציבוריים, ובריאות הנפש בפרט, אינם ערוכים לטפל ולספק פתרונות דיור למתמודדים הרבים עם אוטיזם בישראל, בעיקר לאור העליה בשיעור המאובחנים. חלקם נדרשים להמתין שבועות ארוכים כדי לפגוש רופא מומחה.

 

  

מה מביא מבוגרים על הספקטרום להגיע לאבחון וטיפול בשלב מאוחר?

 

לעיתים אלו בני המשפחה ששמים לב שהילד שלהם, שכבר הפך למבוגר, עדיין מתקשה למצוא את עצמו מבחינה חברתית, מתקשה לעזוב את הבית ולקיים אורח חיים עצמאי.

 

לעיתים אלו בני הזוג שגילו שהאדם הרגוע בהם התאהבו מתאפיין גם בהתנהגויות מוזרות ולעיתים רובוטיות. 

 

סיבה נוספת שמביאה אנשים לטיפול היא התפרצות של קשיים רגשיים שמגיעים בעקבות הבעיות שקשורות במקור לספקטרום. אם זו חרדה חברתית או כל חרדה אחרת, התמכרויות, בעיקר התנהגותיות כמו התמכרות למחשב סלולרי והימורים ולעיתים זהו קושי במערכת הזוגית שהתפרץ. 

 

 

שיטות פסיכותרפיה לילדים, בני נוער ומבוגרים על הספקטרום

 

הטיפול במבוגרים על הרצף האוטיסטי יהיה מורכב לרוב מכמה גורמים שיכולים להתקיים במקביל: טיפול תרופתי, טיפול התנהגותי, טיפול קוגניטיבי התנהגותי, טיפול רגשי וטיפול קבוצתי למיומנויות חברתיות.

קיימות גישות רבות לטיפולים פסיכולוגיים מבוססי-ראיות שפותחו ונבדקו במיוחד עבור הסובלים מהתסמונת.  כולן מתמקדות בהקניית מיומנויות חיים תוך שהן מערבות בתהליך הטיפולי את בני המשפחה ומשפרים כישורים חברתיים. 

 

 

בין שיטות הטיפול הנפוצות

 

• טיפולים התנהגותיים באוטיזם וטיפולי עיצוב התנהגות, כמו שיטת ABA , טיפול מילולי התנהגותי (VBT) וטיפול DIR בגישת גרינספן, המתמקדים בחיקוי, תרגול והתניות של התנהגויות שגרתיות.

• טיפולים קוגניטיביים התנהגותיים המסייעים לרכישת הבנה כלפי העולם, רכישת פרספקטיבה של האחר באמצעות מנטליזציה ותרגול משחקי תפקידים. מחקר שפורסם בנובמבר 2019 בכתב העת Jama Psychiatry העלה כי טיפול CBT היה יעיל לילדים עם הפרעת ASD וחרדה שמופיעה יחד איתה. החוקרים ממליצים שמטפלים המספקים טיפולים פסיכולוגיים לילדים בגיל בית ספר עם ASD ישקלו לפתח מומחיות ב-CBT.

• טיפול באמנות - פעילויות מוסיקליות אקספרסיביות, כמו שירה או נגינה על כלי, משפרות את מיומנויות התקשורת החברתית של ילדים אוטיסטים, כמו גם את איכות החיים המשפחתית. טיפול במוסיקה ושירה משפר גם את הקישוריות המוחית ברשתות מרכזיות המשפיעות על תקשורת חברתית פרגמטית, כך לפי מחקר קנדי.

• טיפולים קבוצתיים לשיפור המיומנויות החברתיות

• DBT - טיפול דיאלקטי התנהגותי - בו פותחה וריאציה להפרעות תקשורת

• נוירופידבק

• טיפול באמצעות חדר סנוזלן

• טיפולים נטורלסיטיים חדשניים הנקראים גם טיפול בגישה התפתחותית ונטורליסטית NDBI- Naturalistic Developmental Behavioral Intervention

• טיפולים באמצעות בעלי חיים שתכליתם לעורר תקשורת ואמפתיה בקרב הלוקים בתסמונת, וכן ריפוי בעיסוק

• מחקר חדש שפורסם בכתב העת JAMAמחקר חדש שפורסם בכתב העת JAMA,  מלמד כי חבישת משקפיים מיוחדות, בעלות טכנולוגיה חדשנית לזיהוי פנים (מבוססת אינטיליגנציה מלאכותית) עשויה לעזור לילדים המתמודדים עם הפרעות על הספקטרום האוטיסטי בזיהוי רגשות והבעות פנים אצל אחרים בסביבתם.

 

 

טיפול תרופתי

 

לא קיים טיפול תרופתי ייחודי לאספרגר, אבל יש תרופות שיכולות לשפר את התסמינים החופפים בין ההפרעה לבין הפרעות אחרות, כמו הפרעות קשב וריכוז, קשיים בוויסות הרגשי, תנודות במצבי רוח , התקפי זעם ועצבנות , התנהגויות אובססיביות שמלוות בטקסים כפייתיים והפרעות חרדה.

 

עם זאת, מחקר מרתק שפורסם לאחרונה מלמד על הפוטנציאל של פסיכותרפיה נתמכת MDMA (אקסטזי), ככלי יעיל להפחתת תסמינים של חרדה חברתית אצל מבוגרים הסובלים מהפרעת תקשורת על הספקטרום האוטיסטי. טיפולים הנעזרים בחומרים פסיכדליים מצויים בתקופה זו בחזית המחקר, בעיקר לטיפול בדיכאון ו-PTSD, עם תוצאות מרשימות.

 

נעקוב ונעדכן לגבי ממצאים נוספים שרלוונטיים לטיפול באוטיזם.  

פסיכותרפיסטים ופסיכולוגים קליניים שמטפלים במתמודדים עם אספרגר אמנם אינם רושמים תרופות, אבל הם מכירים ומחוברים לפסיכיאטרים ונוירולוגים מנוסים ויוכלו להפנות את המטופל ובני משפחתו לכתובת המתאימה.

 

 

האם קנאביס יעיל לטיפול באספרגר ואוטיזם?

 

הורים רבים, שמגדלים ילדים עם צרכים מיוחדים וספציפית על הספקטום האוטיסטי, מלינים על הרפורמה החדשה של משרד הבריאות לגבי השימוש בקנאביס רפואי: אם עד כה ניתן היה לבחור את זן הקנאביס המתאים ביותר לילד, כיום מוגבלות האפשרויות לשתיים בלבד.

מחקר עדכני מתאר את ההשפעה החיובית של שמן קנאביס על יכולות התקשורת אצל ילדים אוטיסטים, בשיעור של 80% מהמקרים. מרבית הילדים מתמודדים עם תופעות לוואי קלות בלבד בעקבות השימוש בשמן - כמו הפרעות שינה ושינויים בתיאבון.

ניתן לקרוא כאן על מחקר ישראלי חדש שמציג תוצאות טובות של טיפול באוטיזם באמצעות קנאביס רפואי.

 

 

MDMA 

 

לאקסטזי יש מוניטין גרוע, על רקע היותו סם פסיכדלי שנעשה בו שימוש לרעה בהקשרים פרועים. ועם זאת, בשנים האחרונות פותח טיפול פורץ דרך בפוסט טראומה, שמבוסס בחלקו על שימוש מבוקר בסם.

 

מחקר חדש שפורסם לאחרונה על ידי צוות חוקרים מאוניברסיטת UCLA, מלמד כי ל-MDMA יש השפעה חיובית על חרדה חברתית של מבוגרים המתמודדים עם הפרעות על הספקטרום האוטיסטי. אין ספק שזה מעורר סקרנות ודורש מחקרים נוספים שיכריעו לכאן או לכאן. 

 

  

קבוצות כישורים חברתיים לילדים ובני נוער

 

אחד האתגרים המרכזיים בטיפול בהפרעה הוא לצייד את המתמודדים במיומנויות חברתיות, ובאופן ספציפי, ללמד כיצד לפרש ביטויים לא מילוליים:

זהו חלק מרכזי בטיפול באספרגר שמאפשר יצירה של אינטראקציות חברתיות יחסים ותקשורת בין-אישית יעילה שמצמצמת מאוד את הבדידות ותחושת החריגות שמתלוות לעתים קרובות למבוגרים ובני נוער עם אספרגר. 

כחלק ממאמצי ההשתלבות ורכישת מיומניוות בין-אישיות להתקרבות החברתית, לומדים המתמודדים לומדים, מחוות ונורמות,  באופן מלאכותי, יותר מאשר רוכשים אותם בטבעיות דרך התנסויות מצטברות בחיים.

הם יכולים, למשל, לשנן מה אמור להרגיש האחר במידה ועבר אירוע מסוים ולתרגל דרכים לבטא התייחסויות אמפטיות לגבי הרגש המתאים לסיטואציה.

למידה כזו זה אכן מקדמת וחיונית, אך כדי שההתנהלות תקבל גוונים של זרימה וספונטניות מומלצים לרוב תרגולים בתהליכים טיפוליים קבוצתיים ואישיים. 

הכשרה במיומנויות חברתיות מומלץ לקיים במסגרת קבוצתית, עם מנחה/ים שבקיא במיומנויות הבין-אישיות הנחוצות והרלוונטיות. בישראל פועלת מזה שנים רבות עמותת רעים , המופעלת על ידי חברת המתנ"סים ומקיימת קבוצות כאלה בכל הארץ, בעלות מינימלית. 

 

חדש: קבוצת כישורים חברתיים לילדים בראשון לציון  <

  

 

קבוצות הורים

 

הורים שמגדלים ילדים על הספקטרום במקביל לאחיו ה"נורמטיביים" יודעים להגיד ש"ילדים בלי אוטיזם גדלים בעצמם". עד כדי כך גדול הפער בין הורות סטנדרטית לבין הורות שבאחריותה ילד על הספקטרום האוטיסטי במשפחה. מדובר באתגר יומיומי שמעצים גורמי לחץ נפשיים מוכרים, כמו עבודה על הזוגיות, פיתוח חיי הקריירה וניהול מערכות היחסים עם הילדים הנוספים.

 

הספרות המחקרית מראה כי האופן בו ההורים תופסים את האוטיזם יכול להשפיע על רמות המצוקה שלהם. כך למשל, מחקר מ-2023 מראה כי אימהות התופסות אוטיזם כצורת התפתחות אחרת שצריך לקבל אותה, חוות רמות סטרס נמוכות יותר לעומת אימהות שמאמינות כי מדובר בהפרעה שיש לרפא אותה. כמובן שהיה קשר גם לחומרת הסימפטומים והנטל הנתפס של הטיפול בילד. מחקר זה מציע כי יש מקום לעבוד על עמדות ההורים הנוגעות לאוטיזם אך מדגיש כי אין במחקר שיפוט בנוגע לתפיסות שונות של אוטיזם שקשורות למאפייני הילד ולנסיבות החיים של המשפחה (Ferenc et al, 2023).

 

לכן, חשוב מאוד ומומלץ מאוד לפנות לקבוצות הורים. בישראל מתקיימות פעילויות וולונטריות מרשימות, בעיקר בעמותות ואגודות שהוקמו על ידי הורים לילדים אוטיסטים, המוכרת והגדולה שבהן היא עמותת אלוט. הפעילויות בעמותה אף מציעות להורים המעוניניים בכך, לתרום מיכולותיהם וכישוריהם למען קהילת המתמודדים בכללה, למשל באמצעות קידום והקמה של מסגרות חדשות למבוגרים, הנקראות כיום בית לחיים (בעבר נקראו הוסטלים). 

  

חשוב לדעת כי אספרגר ממש אינה גזר דין הרסני. רבים הסובלים מהתסמונת רוכשים השכלה גבוהה, משתלבים במקומות עבודה ומקימים משפחה. חיים טובים אפשריים פה.

 

 

חוק ההכלה והשילוב

 

כחלק מחוק החינוך המיוחד לשנת 2018, נערכת במערכת החינוך רפורמת ההכלה וההשתלבות שמבקשת לשלב תלמידים עם צרכים מיוחדים במערכת החינוך הפורמלי הממלכתי. רפורמה זו מגיעה מתפיסה ערכית עמוקה שחורטת על דגלה סובלנות וכן שיוויון מחד, והכרה בשונות הקיימת בין כולנו וביכולתנו להפיק משונות זו עומק ועושר חברתי ואישי. רפורמה זו היא ניסיון ליצור פה חברה אחרת – מקבלת יותר, מגוונת יותר ואמפתית יותר, חברה בה השונה לא נשלח הצידה אלא מהווה חלק אינטגרלי מהחברה.

 

 

הרפורמה מצריכה בהגדרתה ארבע זירות פעולה מרכזיות במוסדות החינוך: 

 

• הכלה פדגוגית

• הכלה רגשית חברתית

• הכלה ארגונית 

• הכלה סביבתית

 

חלוקה זו אינה דיכוטומית, אלא מזמנת ראיה הוליסטית שמבקשת לתת מענה כולל לתלמידים בעלי צרכים מיוחדים על מנת שישתלבו בצורה מיטיבה במסגרות החינוך. 

התרגום בפועל של רעיונות ומטרות חשובים ומשמעותיים אלו היא אתגר לא פשוט בלשון המעטה לאנשי חינוך, ובכלל זה לגננות מקצועיות בגנים.  

 

הצוות החינוכי בגן פועל בנחישות ואמונה במציאות מורכבת, עמוסה ולחוצה של קבוצות צפופות, שכר שלרוב אינו מתגמל, ולעיתים העדר הכרת תודה על פועלם. 

זה כשלעצמו מאתגר ומאלץ אנשי חינוך ליצור יש מעין תשוקה מקצועית ויצירתיות חינוכית במעשה לוליינות מרשים ומעורר השראה. 

 

המפגש עם ילדים עם צרכים מיוחדים, בייחוד בגיל הרך, מוסיף משתנה נוסף שמחייב את הגננות לרכוש ידע חיוני -

לדעת כיצד לנהל בבטחה כיתות שבהן מידת ההטרוגניות רבה יותר ולהתמודד עם החששות של ילדים, הורים ושלהן עצמן בכל אחת מ-4 הזירות. 

 

זאת לצד ועל אף אמונה בחשיבות הרפורמה ולתמיכה בה. לשם כך ולהוצאה מטיבה לפועל של הרפורמה חשוב להבין שהגננות זקוקות בעצמן למיכל פסיכולוגי בטוח שיאפשר למידה תיאורטית ומעשית, שיתוף רגשי והכוונה וכלים מקצועיים שיאפשרו להם לנווט את ספינת השינוי בצורה הטובה ביותר. 

 

 

מי מוסמך לטפל באוטיזם?

 

משרד הבריאות נמצא בתהליך הסדרה, בה יוסמכו מטפלים ויקבלו הכרה כמטפלים עבור מתמודדים על הספקטרום האוטיסטי. 

תהליכים כאלה מתמשכים זמן ארוך, בעיקר בכל מה שקשור לחופש העיסוק, אולם בינתיים עולות גם בעיות אחרות:

 

האגודה לשלום הילד מדווחת בסקר חדש, כי חסרים פסיכולוגים קליניים לילדים בדרום הארץ, בהשוואה לתל אביב והמרכז. הנתונים קשים מנשוא, כאשר לפי האגודה, 81% מהילדים המאובחנים על הספקטרום בערי הדרום אינם זוכים לטיפול פסיכולוגי ותקשורתי ראוי ומקצועי. 

   

 

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

  

שיחת ייעוץ ממוקדת 

עם ראש המכון / מומחה ספציפי- 

בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)

 

 

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

 

  

 

 

 

 

עדכון אחרון: 

 

27 בינואר 2024

 

 

  

  

מידע להורים 

  

רשימת עמותות לטיפול באוטיזם - מתוך אתר משרד הבריאות <

 

"שבעה גוונים לקשת" - ספר חדש שגיבורו ילד שמתמודד עם אוטיזם <

 

מרפאת קשת – טיפול למבוגרים בספקטרום האוטיסטי במרכז הרפואי שיבא <

 

 

כתיבה:   

 

סמדר שטינברג,

MA, ביבליותרפיסטית

 

בר אורקין,

פסיכולוג בהתמחות קלינית

 

אביגיל וינר, פסיכולוגית,

מתמחה בפסיכולוגיה קלינית

 

מיה גינסברג,

MSW, עובדת סוציאלית קלינית

 

קרין אמיתי,

MSW, עובדת סוציאלית קלינית

 

דודי נבו,

MSW, עמותה לילדים בסיכון 

 

  

 

 

מקורות:

   

יובל בגנו (2019). סקר חושף: 81% מהילדים בדרום המאובחנים באוטיזם לא מקבלים טיפול ראוי. מתוך ישראל היום, נדלה ב 13/02/2019

 

גינוסר, נ. (2019). "כמו לוליין על חוט" – טיפול בהורות לילדים עם אוטיזם והתמודדות עם תמות פרדוקסליות. פסיכולוגיה עברית. אוחזר מתוך https://www.hebpsy.net/articles.asp?id=3860

 

פרופ' עמנואל תירוש ורחל בלומנפלד - אוטיזם - Autism - מתוך ויקירפואה. [גרסה אלקטרונית]. נדלה ב 27/7/2018

 

פרוי,מ., מאירי, ג. וארבל, ש. (2016).  ה-5-DSM ואוטיזם: שינויים אבחוניים והסתמנויות קליניות בילדות המוקדמת . הרפואה • כרך 155, חוב' 5. [גרסה אלקטרונית]. נדלה ב 27/7/2018   

 

שגיב פרידגוט, ק. (2018). התפתחות טיפולים מבוססי ידע באוטיזם (פוסט אורח).  [גרסה אלקטרונית]. נדלה ב 27/7/2018, מאתר פסיכולוגיה עברית: https://www.hebpsy.net/blog_post.asp?id=2766

 

בלומרוזן-סלע, ש. (2014). בעיית תת-האבחון של תסמונת אספרגר בקרב מבוגרים בכלל ונשים בפרט. [גרסה אלקטרונית]. נדלה ב 22/3/2018, מאתר פסיכולוגיה עברית: https://www.hebpsy.net/articles.asp?id=3157

 

יצחק-אוגנוב, ג (2018). גם סטודנטים על הרצף האוטיסטי יכולים להצליח. ניוז 1, 18.6.2018. http://www.news1.co.il/Archive/001-D-403521-00.html

 

עדי אנהנג, 2013, הסבר בעברית על אספרגר: https://www.youtube.com/watch?v=dkjL366feso  

 

Autism Speaks. (2010). Asperger Syndrome and High Functioning Autism Tool Kit. Autism Speaks.

 

Asperger H. Die ‘autistischen Psychopathen’ im Kindesalter. Archives fur Psychiatrie und Nervenkrankheiten. 1944;117:76–136

 

Bejerot S, Nylander L, Lindstrom E. Autistic traits in obsessive-compulsive disorder. Nordic Journal of Psychiatry. 2001;55:169–176 

 

Belén López‐Pérez, Tamara Ambrona and Michaela Gummerum, Interpersonal emotion regulation in Asperger's syndrome and borderline personality disorder, British Journal of Clinical Psychology, 56, 1, (103-113), (2016).

 

Columbia University's Mailman School of Public Health. (2018, August 16). First biomarker evidence of DDT-autism link: National birth cohort study finds DDT metabolites in the blood of pregnant women are associated with elevated odds of autism in offspring. ScienceDaily. Retrieved August 16, 2018 from www.sciencedaily.com/releases/2018/08/180816081500.htm

 

 Countryman, J. (2008). Social Skills Groups for Asperger’s Disorder and Pervasive Developmental Disorder Not Otherwise Specified. Psychiatry (Edgmont), 5(1), 42–47. 

 

Craig, F., Lamanna, A. L., Margari, F., Matera, E., Simone, M., & Margari, L. (2015). Overlap Between Autism Spectrum Disorders and Attention Deficit Hyperactivity Disorder: Searching for Distinctive/Common Clinical Features. Autism Research, 8(3), 328–337

 

Elder LM, Caterino LC, Chao J, Shacknai D, De Simone G. The efficacy of social skills treatment for children with Asperger syndrome. Education and Treatment of Children. 2006;29(4):635–663.

 

Evans B. The Metamorphosis of Autism: A History of Child Development in Britain. Manchester (UK): Manchester University Press; 2017. Chapter 2, The first autism controversies. Available from: https://www.ncbi.nlm.nih.gov/books/NBK436848/

 

Faridi, F., & Khosrowabadi, R. (2017). Behavioral, Cognitive and Neural Markers of Asperger Syndrome. Basic and Clinical Neuroscience, 8(5), 349–359.

 

Ferenc K, Byrka K, Król ME. The spectrum of attitudes towards the spectrum of autism and its relationship to psychological distress in mothers of children with autism. Autism. 2023 Jan;27(1):54-64. doi: 10.1177/13623613221081185. Epub 2022 Mar 16. PMID: 35296156.

 

Fornaro M, Maritan E, Ferranti R, Zaninotto L, Miola A, Anastasia A, Murru A, Solé E, Stubbs B, Carvalho AF, Serretti A, Vieta E, Fusar-Poli P, McGuire P, Young AH, Dazzan P, Vigod SN, Correll CU, Solmi M. Lithium Exposure During Pregnancy and the Postpartum Period: A Systematic Review and Meta-Analysis of Safety and Efficacy Outcomes. Am J Psychiatry. 2020 Jan 1;177(1):76-92. doi: 10.1176/appi.ajp.2019.19030228. Epub 2019 Oct 18. PMID: 31623458.

 

Clinical Practice of Cognitive Therapy with Children and Adolescents: Second Edition: The Nuts and Bolts. Robert D. Friedberg and Jessica M. McClure, 2018. Guilford press

 

Freitag CM. The genetics of of autistic disorders and its clinical relevance: a review of the literature. Mol Psychiatry. 2007;12(1):2–22

 

Gates, J. A., Kang, E., & Lerner, M. D. (2017). Efficacy of group social skills interventions for youth with autism spectrum disorder: A systematic review and meta-analysis. Clinical Psychology Review, 52, 164–181 

 

Assessment of Autism Spectrum Disorder: Second Edition. Edited by Sam Goldstein and Sally Ozonoff, 2018. Guilford press

 

Robin Holloway (2016). Asperger's children : psychodynamics, aetiology, diagnosis, and treatment / London, England : Karnac 2016

 

Hosseini SA, Molla M. Asperger Syndrome. 2021 Mar 6. In: StatPearls [Internet]. Treasure Island (FL): StatPearls Publishing; 2021 Jan–. PMID: 32491480.

 

Jacob, S., Landeros-Weisenberger, A., & Leckman, J. F. (2009). Autism Spectrum and Obsessive–Compulsive Disorders: OC Behaviors, Phenotypes and Genetics. Autism Research : Official Journal of the International Society for Autism Research, 2(6), 293–311

 

Isaac C. Smith, DSM-5 and Autism Spectrum Disorder, Encyclopedia of Autism Spectrum Disorders, 10.1007/978-1-4614-6435-8_102158-1, (1-6), (2017).

 

Lerner MD, Mikami AY, Levine K. Socio-dramatic affective-relational intervention for adolescents with Asperger syndrome & high functioning autism: Pilot study. Autism. 2011;15(1):21–42.

 

Mazefsky, C. A., & White, S. W. (2014). Emotion Regulation: Concepts & Practice in Autism Spectrum Disorder. Child and Adolescent Psychiatric Clinics of North America, 23(1)

  

Megan Foley-Nicpon, Staci L. Fosenburg, Kristin G. Wurster and Susan G. Assouline, Identifying High Ability Children with DSM-5 Autism Spectrum or Social Communication Disorder: Performance on Autism Diagnostic Instruments, Journal of Autism and Developmental Disorders, 47, 2, (460), (2017)

 

Meier, S. M., Petersen, L., Schendel, D. E., Mattheisen, M., Mortensen, P. B., & Mors, O. (2015). Obsessive-Compulsive Disorder and Autism Spectrum Disorders: Longitudinal and Offspring Risk. PLoS ONE, 10(11), e0141703. 

 

Pelton, S. A. Cassidy. Are autistic traits associated with suicidality? A test of the interpersonal-psychological theory of suicide in a non-clinical young adult sample. Autism Research, 2017

 

Luke E., Taylor Amy L, .Swerdfeger Guy and D.Eslick (2014).  Vaccines are not associated with autism: An evidence-based meta-analysis of case-control and cohort studies. Vaccine. Volume 32, Issue 29, 17 June 2014, Pages 3623-3629

 

Thomas R Berni, Christopher L Morgan, Ellen R Berni, D Aled Rees; Polycystic Ovary Syndrome Is Associated With Adverse Mental Health and Neurodevelopmental Outcomes, The Journal of Clinical Endocrinology & Metabolism, Volume 103, Issue 6, 1 June 2018, Pages 2116–2125

 

https://www.sciencedaily.com/releases/2017/10/171023180114.htm

 

https://www.ruachtova.org.il/organizations/15994

 

https://www.medicinenet.com/asperger_syndrome/article.htm#what_is_aspergers_syndrome