הפרעת אישיות נרקיסיסטית | תסמינים, טיפול, מטפלים והמלצות (2024)

 

על הנרקיסיסט

 

 

מהי הפרעת אישיות נרקיסיסטית?

 

הפרעת אישיות נרקיסיסטית (NPD) מתאפיינת בדפוס של גרנדיוזיות, תחושת זכאות והיעדר אמפתיה, לצד קושי לווסת את ההערכה העצמית.

תסמינים של NPD כוללים נטייה להעריך יתר על המידה את היכולות האישיות, את ההישגים שהשיגו. 

הנרקיסיסט זקוק לאספקה מתמדת של אישור, הכרה ושבח תוך שהוא משווה את עצמו כל העת מול אחרים במטרה למפחית מערכם ולשמר תחושת עליונות. 

הוא מטפח אמונה פנימית לגבי היותו Snowflake ייחודי, נישא ויוצא דופן והחשיבה שלו עפה מדי פעם לפנטזיות גדלות בהן מואדרים הנכסים האנושיים שהוא מייחס לעצמו, כמו אינטלקט, יופי, או מעמד. 

 

הנרקיסיסט כמה ללא הרף להערצה כיוון שמקור המשאבים הנפשיים, הדלק שמניע את האגו, מגיע תמיד מבחוץ אף פעם לא מבפנים.

אלא שהתדלוק זמני בלבד וההתרוקנות בוא תבוא. הערך העצמי שלהם תלוי בציונים שמעניקים להם אחרים, מה שהופך אותם לשבריריים ופגיעים למדי.

נרקיסיסטים נוטים להתייחס לכל ביקורת או כישלון כהשפלה - התגובה שלהם עלולה להיות קיצונית ולכלול פרצי כעס, בוז ואגרסיביות, המוכרים כזעם נרקיסיסטי.

לחלופין, במקום להתפרץ, הם עשויים לסגת או להשטיח רגשית את האמת הפנימית, הכל כדי לווסת את החשיבות העצמית הפומפוזית שלהם. 

 

 ההפרעה מופיעה עם הפרעות נפשיות נלוות שכיחות למדי, בעיקר דיכאון, הפרעת שימוש בחומרים (במיוחד קוקאין), אנורקסיה, או הפרעת אישיות אחרת (היסטריונית, גבולית, פרנואידית).

 

אפידמיולוגית, השכיחות המשוערת של NPD לאורך החיים היא 6.2% מכלל האוכלוסייה האמריקאית (Zimmerman, 2021).

ידוע כי בוגרים צעירים נוטים להראות הכי הרבה תכונות וסימנים של נרקיסיזם, ביחס לגברים מבוגרים ולנשים (Weidmann et al, 2023).

 

הטיפול ב-NPD הוא לרוב באמצעות פסיכותרפיה פסיכודינמית והאבחנה ניתנת לפי קריטריונים קליניים (ראו סקירה מקיפה על הפרעות אישיות).

 

 

  

 

״אני רואה, אני מרגיש, אני רוצה,

אני אדיש, אני חכם, אני יכול,

אני גיבור, כל כך גדול, הכל אני, אני הכל, 

אני חזק, אני בתוך בועה, סתם מנופח בלי שום ערך

וידעתי בסופו של דבר היא תתפוצץ לי בדרך...״

 

-- עמיר בניון

 

 

 

 

סוגים של נרקיסיזם

 

 

מה ההבדל בין נרקיסיזם נורמלי לנרקיסיזם פתולוגי?

 

בכל אחד מאיתנו קיימת מידה כזו או אחרת של נרקיסיזם, ויש גם נרקיסיזם בריא, נורמטיבי: 

אנשים עם נרקיסיזם נורמלי עסוקים בעצמם ובאינטרסים שלהם. יש להם ביטחון עצמי גבוה ולצדו הבנה שאין ביכולתם להיות מושלמים, לכן גם אין להם ציפיה או כוונה שהאגו יהיה תמיד מסופק.

נרקיסיזם בריא מתאפיין בביטחון עצמי, שמקרין שקט ונינוחות. הנרקיסיסט הבריא מודע לחוזקות ולחולשות שברשותו ורואה בהם חיוניים ומשלימים.

בניגוד אליו, הנרקיסיזם הפתולוגי מהווה הגנה פרימיטיבית בפני תחושות נחיתות קשות וכואבות.

 

 

אודות נרקיסיזם בריא תוכלו לקרוא בהמשך המאמר.

 

 

סוג הנרקיסיזם	מאפיינים
גרנדיוזי	יהיר, שחצן, מקסים, שטחי
סמוי/פגיע	רגיש מאוד, פסיבי-אגרסיבי, מלא טינה
ממאיר	מניפולטיבי, נצלן, חסר חרטה
קהילתי	מציג עצמו כאלטרואיסט, מחפש הכרה בעזרה לאחר
שפיר	חסר אמפתיה, אך נתפס כילדותי ולא מזיק
מזניח	מתייחס לאחרים רק כשצריך משהו
זכאי/צדקני	מאמין שמגיע לו יחס מיוחד, מוסרני
דורי/תרבותי	התנהגות נרקיסיסטית המחוזקת ע"י תרבות או היסטוריה

 

 

 

 

 

במחקר שפורסם ב-2021 בכתב העת European Psychiatry, בחנו חוקרים אירים את ההשפעה של נרקיסיזם גרנדיוזי על רווחה נפשית. החוקרים גילו שמשתתפים שמפגינים נרקיסיזם גרנדיוזי דווקא נהנים מבריאות פסיכולוגית רבה יותר והם גם בסיכון מופחת לסבול מדיכאון.

 

במחקר נוסף, שפורסם בכתב העת Personality and Individual Differences, החוקרים מצאו כי נרקיסיזם גרנדיוזי מגן גם מפני לחץ נפשי.

עבור משתתפים שסווגו כנרקיסיסטים פגיעים, הממצאים טרם אומתו.

  

 הנרקיסיסט עוטה מסיכה של עליונות במטרה לשכנע את העולם החברתי שהוא מיוחד ושונה, בעוד שבעולמו הפנימי הוא מרגיש חוסר בטחון עצום וערך עצמי נמוך ומעורער.

 

הנרקיסיסט הפתולוגי פגיע מאד:

הוא נוטה לפרש כל ויכוח כביקורת דרמטית ולהפחית בערכו של כל מי שאינו מסכים עמו.

 

אדם עם הפרעת אישיות נרקיסיסטית חי בתוך 'שריון פנימי', שעוזר לו אמנם להיות פחות פגיע, אך במקביל מונע ממנו ליצור מערכות יחסים אינטימיות, הדדיות וקרובות.

 

  

אדם עם הפרעת אישיות נרקיסיסטית חי בתוך 'שריון פנימי', שעוזר לו אמנם להיות פחות פגיע, אך במקביל מונע ממנו ליצור מערכות יחסים אינטימיות, הדדיות וקרובות.

  

 

פסיכואנליטיקאים רבים עסקו לאורך השנים בנרקסיזם.

 

נסקור כעת את נקודות המבט של מספר מובילי דרך בתחום זה: 

 

 

ההתייחסות של פרויד לאישיות הנרקיסיסטית

 

פרויד הציג את מושג הנרקיסיזם כשלב מקדים ליחסי אובייקט, הוא טען לקיומו של ערוץ אחד לאנרגיה הליבידניאלית, מאוטו-ארוטיות דרך נרקיסיזם לאהבת אובייקט. בראשית החיים, לתפיסתו, כל האנרגיה הליבידיניאלית של התינוק מכוונת לעצמי (נרקיסיזם ראשוני), תהליך שנקטע על ידי התסכולים הראשונים והבלתי נמנעים, ומחייב את התינוק לפנות לערוצים חיצוניים לסיפוק. 

 

בהתפתחות הטבעית, הליבידו הנרקיסיסטי יותמר בליבידו כלפי אובייקט. בתהליך של נרקיסיזם שיניוני- לאור התסביך האדיפלי, במצבים בהם הילד לא יכול לוותר על הפנטזיות האדיפליות, מרחשת נסיגה של הליבידו מהאובייקטים אל האגו, חזרה למצב פתולוגי של השתקעות עצמית. ליבידו כלפי אובייקט וליבידו נרקיסיסטי הוגדרו כמצויים ביחס הפוך זה לזה. כלומר, ככל שהמעורבות העצמית של האדם גדולה יותר, כך פוחתת האנרגיה להיקשרויות עם אחרים, וההיפך.

 

פרויד ראה באשליות נרקיסיסטיות שארית ממצבים פרימיטיביים ילדיים, ולכן כבלתי נמנעים ומסוכנים כאחד. נרקיסיזם בהגדרתו, מוביל לייחוסי ערך מוטעים, ומזמין שימוש הגנתי ומפלט מהמציאות.

 

 

איך קוהוט הבין נרקיסיזם? 

 

היינץ קוהוט, שמגיע מפסיכולוגיית העצמי, הציע נקודת מבט שונה על החוויה הנרקיסיסטית.

 

הדגש שלו לא היה במונחים של קונפליקט, כפי שנגזר מתיאורית הדחף, ולא במונחים של תוקפנות מולדת, אלא במונחים של קיבעון של צרכים נורמטיביים לא מסופקים.

 

בניגוד למסלול היחיד של האנרגיה הליבידינאלית אותו תאר פרויד, עבור קוהוט, האנרגיה הליבידיניאלית מתפתחת בשני נתיבים נפרדים ועצמאיים:

ליבידו נרקיסיסטי וליבידו אובייקט.

האחד מוביל להתפתחות של אהבת אובייקט ואילו השני מוביל לאהבה כלפי העצמי או לנרקיסיזם הבריא.

נרקיסיזם, לתפיסתו, הינו ציר התפתחות מרכזי המתמיד ומתפתח לאורך החיים, ובעל חשיבות לחיי נפש בריאים.

עבור קוהוט, הילד נולד לתוך סביבה אנושית מגיבה ואמפטית, והזיקה שלו לאחרים הינה חיונית וקריטית להתפתחות הבריאה.

בתחילה, העצמי של התינוק זקוק להשתתפותם של אחרים על מנת לספק לו לכידות והמשכיות- אלה הם הזולת עצמיים, ובהם מושקע הליבידו הנרקיסיסטי.

לתפיסתו, עצמי בריא צומח בתוך סביבה התפתחותית של 3 סוגים ספציפיים של התנסויות זולת עצמי:

 

• mirroring.

• צורך בהתמזגות עם הורה אידיאלי.

• הצורך באלטר אגו.

 

קוהוט הניח את קיומה של חוויה ראשונית של שלמות ואושר נרקיסיסטי, המופרעת בשל ליקויים בלתי נמנעים הטמונים בטיפול האימהי.

ניסיונות להשבת השלמות מצד הילד נעשים ידי מנגנון האני הגרנדיוזי, המתייחס לניסיון לשמר עצמי מושלם, ומנגנון ההורה האידיאלי, אשר בבסיסו הניסיון לשחזר טיפול אימהי מושלם.

 

בהתפתחות הבריאה, באופן בלתי נמנע, התינוק נפגש בתסכולים הדרגתיים שהוא יכול לעמוד בהם, אלה הם כשלים אמפטיים מקריים. אז הדימויים המנופחים של העצמי ושל האחר מקבלים מידות מציאותיות, והילד יכול לפתח בעצמו פונקציות של סיפוק צרכים נרקיסיסטיים.

 

תהליך זה, אותו קוהוט כינה הפנמה ממירה, חוזר על עצמו באופנים רבים ובונה עצמי עמיד אשר שומר על גרעין החיוניות השייך למצבים הנרקיסיסטיים הילדיים.

הוא מתייחס ליכולות של האגו לרתום את האנרגיות הנרקיסיסטיות ולהתמיר אותן למטרות כמו יצירתיות, אמפטיה, הומור וחוכמה.

כאשר הילד אינו חווה תסכול אופטימלי ובמצבים של כשל אמפטי כרוני, ייווצרו עיוותים בבניית העצמי, הקשורים לאי שילובם ההדרגתי של העצמי הגרנדיוזי והדימוי המופנם של ההורה הנערץ בתפקוד האגו.

 

קוהוט השתמש במונח פיצול אנכי ואופקי:

פיצול אופקי מפריד בין חוויה מודעת של הצרכים הגרנדיוזיים לבין הדחקה של הצרכים הגרנדיוזיים.

מעל האופק נמצאת החוייה הנרקיסיסטית הגרנדיוזית, מתחת לאופק, מודחקת חוויה זו ומודחקים צרכים אלה.

לעומתו- פיצול אנכי מוביל לתנודות בין חוסר ערך מוחלט ובין תחושות מגלומניות.

 

ניתן למצוא מאפיינים דומים לאלה של קוהוט גם בתפיסתו של ויניקוט.

גם מגישתו נגזרת ההנחה כי נרקיסיזם ילדי ואשליות נרקיסיסטיות הינם בסיס לבריאות נפשית וליצירתיות.

הוא ראה במצבי האומניפוטנציה הסובייקטיבית הילדית, שמאופיינת בחוויות מגלומניות, תנאים אשר מאפשרים לפרט להתעלם מהמציאות ולפתח אשליות כלפי עצמו, כבסיס ליצירתיות בריאה.

תנאים אלה נוצרים בזכות הסכמתה של האם שהילד יעשה בה שימוש לפי צרכיו המשתנים. היא נענית לצורך להיות אובייקט סובייקטיבי, להיברא על ידי הילד הממציא אותה, מבלי להזין את האשליה האומניפוטנטית שלו.

הוא מתייחס במובן זה למירורינג כמצב בו התינוק רואה את עצמו בעיני אימו.

 

עם זאת, ממשותה של האם כאובייקט אובייקטיבי נפרד, לצד עמידותה בהתקפות האהבה- שנאה של התינוק, הינה מכרעת עבור התינוק, על מנת שיוכל להיות במגע עם עולם ריאלי, ולא רק עם עולם שיצר בדמותו.

בריאות נפשית מאפשרת את החופש לנוע הלוך וחזור בין המציאות אל האומניפוטנציה.

פתולוגיה נוצרת כאשר הסביבה נכשלת בהתכוונות לצרכי התינוק, ולכן על התינוק עצמו ליצור התאמה מוקדמת מדי למציאות החיצונית תוך ניתוק מהמציאות הסובייקטיבית שלו.

 

על-פי ויניקוט, אצל אדם החי במציאות אובייקטיבית בלבד מתפתח עצמי כוזב, אשר מכוון בבלעדיות כלפי ציפיותיהם של אחרים וגירויים חיצוניים.

 

 

נקודת המבט של קרנברג על אישיות הנרקיסיסט

 

אוטו קרנברג, שארגן לכדי מודל תיאורי אחד את המאפיינים העיקריים של תיאורית הדחף יחד עם תיאוריות יחסי האובייקט ועם פסיכולוגית האגו ההתפתחותית, תופס נרקיסיזם כתהליך הגנתי פתולוגי.

על-פי קרנברג, האישיות הנרקיסיסטית מייצגת הפרעה ביחסי אובייקט, המאופיינת בעמדה הגנתית פתולוגית.

 

על מנת להתמודד עם אובייקט הנחווה כלא אוהב ולא מעניק, ועם דחפים תוקפניים גולמיים ולא מנוטרלים, נוצר העצמי הגרנדיוזי.

באופן ספציפי, מיזוג של עצמי אידיאלי, אובייקט אידיאלי וייצוגים של העצמי האמיתי, אשר משמש הגנה כנגד תוקפנות מולדת המוגדלת באופן פתולוגי.

 

על-מנת לשמר את המבנה הגרנדיוזי, הנרקיסיסט זקוק לחיזוקים ולאישורים ליכולותיו ולעליונותו, אם על ידי חיפוש אובייקטים שיאשרו את עליונותו, ואם על ידי דוולואציה כלפי לאלה שפוגמים באשליה זו,

כתוצאה, הוא תלוי בסביבתו החברתית ויכולתו ליצור קשרים אינטגרטיביים ומלאים נפגעת.

 

 

אבחון

 

מבחינת סיווג אבחוני, הפרעת אישיות נרקיסיסטית (NPD) נמצאת תחת המטרייה של הפרעות אישיות מאשכול B, לצד הפרעות אישיות אנטי-חברתית, היסטריונית וגבולית.

 

ה-DSM-5-TR מתייחס ל-4 ערוצים בהם מתבטא נרקיסיזם:

 

• אפקטיבי - דרכי תגובה רגשיות. 

• קוגניטיבי - דרכי חשיבה על העצמי ועל אחרים.

• ויסות שליטה בדחפים - דרכים לשלוט בהתנהגות.

• בין אישי - דרכי התייחסות לאחרים.

 

 

להלן כמה "דגלים אדומים" שמאפיינים בעלי הפרעת אישיות נרקיסיסטית:

 

• מודעות מוגברת למעמד החברתי של עצמם ושל אחרים. נרקיסיסטים נהנים מאוד מחברים או בני זוג מוצלחים, שכן מבחינתם ההילה עוטפת גם אותם ומזינה את הערך העצמי.

• חשיבה היררכית ומעמדית לפי מידת היוקרה והחזות החיצונית.

• קבעון לנקודת מבט אישית, לצד היעדר גמישות לראות את המציאות מתוך עמדה של אחרים. דעה ביקורתית, או פשוט שונה, מתפרשת לעיתים קרובות כמתקפה אישית מכוונת עליהם.

• רגישות ופגיעות גבוהה מאד לעלבונות, ולעיתים חשיבה על כך שאחרים פוגעים בהם בכוונה.

• התקפי כעס, שנקראים זעם נרקיסיסטי, פורצים בעקבות אירועים שנחווים על ידי אנשים לא נרקיסיסטיים כשוליים למדי. הזעם מופנה בדרך כלל כלפי אנשים קרובים, איתם מתקבעת מסכת התעללות רגשית. 

• גרנדיוזיות קיצונית שתכליתה לכסות על רגשי נחיתות קשים. גרנדיוזיות באה לעיתים קרובות על חשבון רווחתם הנפשית של אחרים, אותה נוטה הנרקיסיסט להקטין עד מאוד. 

• נטיה להשתמש בשיח קיצוני ודיכוטומי. נרקיסיסטים מתארים חוויות בשחור ולבן, בלי הרבה אפור. התיאורים לגבי אנשים ומצבים נעים בין ׳מושלם׳ לבין ׳נוראי׳.

• יכולת נמוכה מאוד לתחושה והבעת אמפתיה, אשר מתבטאת בקושי אמיתי להבין ולהשתתף ברגשות האחר.

• קושי להודות בטעות ולהתנצל. 

  

 

שאלון לזיהוי נרקיסיזם

 

חוקרים מאוניברסיטת אוהיו פיתחו שיטה חדשה לזיהוי נרקיסיסטים. למרבה הפלא, שאלון SINS דורשת מענה על שאלה אחת בלבד!

בסדרה של 11 ניסויים שבהם השתתפו יותר מ-2,200 אנשים מכל שכבות הגיל, מצאו החוקרים כי הם מצליחים לזהות באופן מהימן אנשים נרקיסיסטים באמצעות שאלה אחת והיא:

 

"באיזו מידה אתה מאמין שאתה נרקיסיסט?"

(פירוש המילה נרקיסיסט כאן היא אדם אגוצנטרי, מרוכז בעצמו ושחצן).

 

המשתתפים דירגו את עצמם על סולם בין 1 (לחלוטין לא נכון לגביי) ל-7 (נכון מאוד לגביי).

הממצאים הראו שהתוצאה של מבחן זה דומה לתוצאות של כלים אבחוניים מוכחים אחרים כגון שאלון Narcissistic Personality Inventory) NPI).

 

מה הרעיון?

 

פשוט - אנשים שמוכנים להודות שהם נרקיסיסטים, הם למעשה אכן כאלה, היות ואנשים נרקיסיסטים מתגאים בתכונה זו - הם לא רואים בה תכונה שלילית, הם באמת מאמינים שהם נעלים ועליונים ביחס לאחרים ואין להם כל בעיה לומר זאת בפומבי.

 

המבחן שניסח צוות החוקרים, לא בא להחליף את שאלון ה-NPI אשר מספק ידע חשוב נוסף למטפלים, כמו באיזו צורה של נרקיסיזם מדובר. השאלון הקצרצר נועד לסייע לחוקרים שחוששים כי הנבדקים שלהם לא יצליחו לענות בצורה נכונה ומדויקת על מספר שאלונים ארוכים עקב עייפות או היסח הדעת, ולכן במקרים כאלה הם יוכלו להשתמש ב- SINS על מנת לזהות נרקיסיזם בצורה מהירה, ראשונית ופשוטה.

 

 

מחקר מתחום הפסיכולוגיה התעסוקתית מציע גישה חדשנית לזיהוי נרקיסיזם באמצעות ניתוח AI של פרופילים בלינקדאין (Hartel et al, 2024).

המחקר מצא כי אלגוריתמים של למידת מכונה מצליחים לזהות סימנים לנרקיסיזם בדיוק מתון עד גבוה, עם מתאם של 0.35. סימנים מובהקים לנרקיסיזם כללו שימוש בתמונת רקע, אזכור מיומנויות דיבור בפני קהל, ופחות חיוכים בתמונות הפרופיל. ממצאים אלו תואמים את הנטייה של נרקיסיסטים להציג תדמית מנופחת ולהפגין פחות חמימות וקרבה בסביבות מקצועיות.

 

  

יש עוד הרבה חלוקות לסוגים של נרקיסיזם. הפסיכואנליטיקאי רונלד בריטון (2004), למשל, מתייחס לשלושה סוגים של נרקיסיזם בפסיכואנליזה:

 

• נרקיסיזם קליני - היעדר עניין בדמויות חיצוניות ופנייה לעיסוק בעצמי.

• נרקיסיזם - כוח, או נטיה אישיותיות מולדת, שדוחף לעבר התנגדות ליחסים מחוץ לעצמי.

• הפרעת אישיות נרקיסיסטית - קבוצה ספציפית של מקרים לא תפקודיים.

  

 

נרקיסיזם בריא

 

מהו נרקיסיזם בריא?

 

כמעט בכולנו יש חלקים נרקיסיסטיים באישיות. נוכחותם תורמת לנו לגדול, לצמוח ולחתור להצלחה בחיים.

נרקיסיזם בריא מתבטא בתחושה איתנה ויציבה של דימוי עצמי חיובי, אשר מבוססת על הישגים, ערכים והפנמות חיוביות. דימוי עצמי כזה הוא לרוב יציב ועמיד גם בפני חוויות של כישלון שכולנו עוברים.

 

לפי קוהוט, נרקיסיזם הוא צורך התפתחותי שהשפעתו בילדות נחוצה - הילד מפתח תחושה שיש לו יכולות כתוצאה ממבטם המעריץ והמתפעל של ההורים (באמצעות Mirroring). כאשר הורה מעריץ את התינוק שלו הוא מטמיע בו תחושה של גדולה, מיוחדות ופוטנטיות. כפי שתיארנו בהרחבה קודם, קוהוט הפך על פיה את ההתייחסות לנרקיסיזם - כולנו זקוקים לנרקיסיזם בריא, להתפעלות מאיתנו, שאם לא כן לא נוכל להאמין בעצמנו.

עם זאת, האמונה בעצמנו, ביכולות, איננה מספיקה.

יש צורך באידיאל, במטרות לשאוף אליהן, כמיהה לסטנדרטים גבוהים, יעד נעלה הנותן משמעות. כדי שהילד יתחקה אחר ההורים והדוגמא האישית שהם מביאים, הוא חייב לשאת אליהם את עיניו ולהעריץ אותם, כלומר לראות אותם מתוך משקפיים של אידיאליזציה.

 

כדי שהילד יהיה נרקסיסט חיובי לא רק שצריך להעריץ אותו, צריך לתת לו להעריץ את ההורה דרך אידיאליזציה.

אם כך נרקיסיזם בריא בא לידי ביטוי בשני אופנים: 

ההורה מעריץ את הילד והילד מעריץ את ההורה. על ההורה להתפעל מהילד שלו ולאפשר לילד שלו להתפעל ממנו.

בנקודה האחרונה ישנו קושי – פעמים רבות הורה דוחה את ההתפעלות שכן היא מביאה תכנים שמעלים בו מבוכה, פגיעה בהערכה העצמית וספקות ("אתה האבא הכי טוב בעולם!" "מי? אני?"). 

 

 

"התענוג הגדול ביותר הוא להיות נערץ"

 

-- מילן קונדרה

 

 

שאלות ותשובות על הנרקיסיסט

 

האם נרקיסיסטים חכמים ויפים יותר מהממוצע?

 

חשוב לציין כי בחינה מציאותית של הנתונים האישיים בהשוואה להערכה העצמית המנופחת של נרקיסיסטים מגלה שהם בדרך כלל חיים בסרט:

במחקר שנערך ב-2008, נמצא כי גברים ונשים בעלי נטיה נרקיסיסטית, שסברו שהם חכמים ויפים יותר מאחרים, נמצאו בעלי ציוני I.Q ממוצעים למדי. גם כאשר התבקשו צופים לדרג את מידת האטרקטיביות החיצונית שלהם, הם הוערכו כ"ממוצעים ביופיים"...

 

נו שוין.

 

ועוד מחקרים על דמות הנרקיסיסט:

 

מחקר מעניין שהתקיים באוניברסיטת טורונטו, הצליח לגלות קשר בין נרקיסיזם לבין צורת הגבות.

החוקרים הקנדים ניסו לבודד איברים שונים בפנים וללמוד האם ניתן להבחין באמצעותם במאפיינים נרקיסיסטיים. גבות היו האינדיקטור היחיד לזיהוי מאפיינים אלו - לא עיניים ולא איברים אחרים. 

 

מחקר אחר מצא שנרקיסיסטים מתקשים יותר בזכרון של פרצופים.

נשמע הגיוני. 

 

 

 

מיהו הסוציופת הנרקיסיסט?

 

 

הסוציופת, וריאציה של הפרעת אישיות אנטי-סוציאלית, משתמש באחרים לאינטרסים האישיים שלו. הוא קר, נטול אמפתיה, מחושב ומניפולטיבי ועסוק רק בתועלתו האישית שלו במערכות יחסים.

הנרקיסיסט מאמין כי הוא נשגב ונעלה יותר מאחרים וכך גם כל מה שקשור אליו.

 

שילוב של שתי הפרעות האישיות הללו, נרקיסיזם והפרעת אישיות אנטי חברתית, יוצר דפוס אישיות נצלני ופוגעני, שאינו מופיע אמנם כתסמונת אבחונית נפרדת, אך מופיע לא אחת כדמות הרסנית במערכות יחסים.

בשנים האחרונות מסתמנת עליה משמעותית בניסיון להבין כיצד התעללות רגשית ופסיכולוגית נראות.

 

 

מהי שלוחה נרקיסיסטית?

 

ההורה הנרקיסיסטי רואה את הילד כהרחבה של האגו, כמו איבר נפשי נוסף, ולא כאדם נפרד.

בתחילת הדרך זה נוח ואפשרי, כי תינוקות וילדים צעירים נוטים להתאים את עצמם לדרישות הנפשית של ההורים, אבל בגיל מאוחר יותר ההורה הנרקיסיסטי נוטה להיפגע ולהרגיש דחוי לאור ניסיונות הילד להתרחק ולבנות את זהותו. התייחסות לאחרים כשלוחה נרקיסיסטית מאפיינת גם מערכות יחסים בוגרות, לא רק יחסי הורה-ילד. למשל, גבר מזדקן שמתחתן עם דוגמנית צעירה ונהנה ממנה בעיקר דרך ההכרה שהוא מקבל מהעולם החברתי. 

 

 

מה זה תסביך אלוהים?

 

תסביך האלוהים (God Complex) הוא אשליה פסיכולוגית המופיעה בעיקר בקרב אנשים בעלי עוצמה רבה הרואים עצמם כל-יכולים ומתייחסים לאחרים בהתאם. התופעה קשורה באופן הדוק עם הפרעת אישיות נרקיסיסטית, אך אינה מסווגת קלינית כהפרעת נפשית במדריך ה-DSM להפרעות נפשיות. אנשים עם התסביך נוטים להיות שיפוטיים מאוד כלפי אחרים, מכורים לכוח, שתלטנים, זקוקים להערצה, בעלי צורך חזק להשפיע ומתקשים מאוד לשאת ביקורת מכל סוג. 

לנרקיסיסט עם תסביך האלוהים אין תחושה אמיתית לגבי עצמיותו ויכולותיו והוא חי בתחושה שהקרבה כלפיו אינה נובעת ממאפיינים פנימיים באישיותו. 

 

  

טיפול בהפרעת אישיות נרקיסיסטית

 

 

פעמים רבות, אנשים הסובלים מהפרעת אישיות נרקיסיסטית לא יפנו לטיפול בעצמם אלא בדחיפת בני זוגם, משפחתם או חבריהם. כאשר הם פונים לטיפול בעצמם הסיבה יכולה להיות בעקבות תחושות דכדוך או חוויה של כישלון שפגעה בערכם העצמי.

 

• טיפול דינאמי- טיפול זה יתמקד בעבודה על הקשר הטיפול בין המטפל למטופל, תוך זיהוי מנגנוני ההגנה שהתגבשו לאורך השנים. יחד עם זאת, טיפול זה ארוך ופעמים רבות האדם הסובל מהפרעת האישיות הנרקיסיסטית יתקשה להתמיד לאורך זמן ולייצר קשר מיטיב. 

• טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT)- טיפול מסוג זה יעיל בשינוי דפוסי מחשבה ודפוסי התנהגות הרסניים. מטרת הטיפול היא לשנות מחשבות מעוותות וליצור דימוי עצמי ריאליסטי יותר.

• סכמה תרפיה- מטרת גישה זו לעזור לאנשים לזהות צרכים שלא נענו בילדות וללמדם כיצד לספק אותם בדרכים בריאות שאינן גורמות נזק, לא לעצמם ולא לאחרים. המטפל מבין וחוקר מהן הסכמות ותגובות ההתמודדות ומשתמש במגוון אסטרטגיות כדי לטפל בהן, כמו: משחק תפקידים, טכניקות בין אישיות וגישות התנהגותיות קוגניטיביות.

• טיפול תרופתי- נראה כי טיפול תרופתי אינו יעיל לשינוי ארוך טווח אך משמש לעיתים לטיפול בסימפטומים של חרדה או דיכאון, הנלווים לסימפטומים של הפרעת האישיות.

 

 בשל הקושי או היעדר של הסובל מהפרעת האישיות הנרקיסיסטית לפנות לטיפול, נראה לא פעם כי הסובלים העיקריים הם סביבתו הקרובה. לא פעם הם אלו שיגיעו לטיפול, על מנת להתמודד עם הקשיים בתוך מערכת היחסים.

 

 

 

בואו נדבר על נרקיסיזם

במרחב האישי שלכם

 

  

שיחת ייעוץ ממוקדת 

עם ראש המכון / מומחה ספציפי- 

בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)

 

 

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

  

שיחת ייעוץ ממוקדת 

עם ראש המכון / מומחה ספציפי- 

בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)

 

 

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

 

 

  

 

  

 

    

 

נסיים בחיוך?

מערכון פארודי על היבטים נרקיסיסטיים

ב"אישיותו" של אוסקר שינדלר.

מצחיק: 

 

 

 

 

כתיבה:

 

ורד רוגל, MA,

פסיכולוגית קלינית מומחית,

 

איתן טמיר, MA, פסיכותרפיסט,

מנהל מקצועי

 

עם מומחי מכון טמיר 

 

 

 

מקורות:

 

טמיר, א. (2017). למה קשה לנו להיפרד מגבר נרקיסיסט? מתוך YNET יחסים

 

קוהוט, ה. (2007) פסיכולוגית העצמי וחקר רוח האדם . הוצאת תולעת ספרים. פרקים 4-5. עמ' 123-183

 

Bleske-Rechek, A., Remiker, M. W., & Baker, J. P. (2008). Narcissistic men and women think they are so hot--But they are not. Personality and Individual Differences, 45(5), 420-424.

 

Britton, R. (2004). Narcissistic disorders in clinical practice. J Anal Psychol, 49(4), 477-490. doi:10.1111/j.0021-8774.2004.00479.x.

 

Caligor, E., Levy, K. N., & Yeomans, F. E. (2015). Narcissistic personality disorder: diagnostic and clinical challenges. The American journal of psychiatry, 172(5), 415–422. https://doi.org/10.1176/appi.ajp.2014.14060723

 

Giacomin, M., Brinton, C., & Rule, N. O. (2021). Narcissistic individuals exhibit poor recognition memory. Journal of Personality, 00, 1–15. https://doi.org/10.1111/jopy.12690.

 

Green, A. (2002). A dual conception of narcissism: Positive and negative organization. Psychoanalytic Q., 71, 631-649.

 

Greenberg, J. R., & Mitchell, S. A. (1983). Object relations in psychoanalytic theory. In S. Mitchell & L. Aron (Eds.), Object Relations in Psychoanalytic Theory (pp. 351-378). Harvard University Press.

 

Härtel, T. M., Schuler, B. A., & Back, M. D. (2024). 'LinkedIn, LinkedIn on the screen, who is the greatest and smartest ever seen?': A machine learning approach using valid LinkedIn cues to predict narcissism and intelligence. Journal of Occupational and Organizational Psychology. Advance online publication. https://doi.org/10.1111/joop.12531

 

Konrath, S., et al. (2014). Development and validation of the Single Item Narcissism Scale (SINS). PLOS ONE.

 

Kumar, M. (2005). Freud and Narcissism: Developing links for inclusion of the 'object'. Int. Rorum Psychoanal., 14, 86-93.

 

McWilliams, N. (1994). Psychoanalytic Diagnosis- Understanding personality structure in the clinical process. In The Guilford Press. Chapter 8: Narcissistic Personality, pp. 168-188.

 

Mitra, P., & Fluyau, D. (2023). Narcissistic Personality Disorder. In StatPearls. StatPearls Publishing.

 

Mitchell, S. (1986). The wings of Icarus. In S. Mitchell & L. Aron (Eds.), Relational Psychoanalysis: The Emergence of a Tradition (pp. 79-93).

 

Szücs, A., Edershile, E. A., Wright, A. G. C., & Dombrovski, A. Y. (2023). Rivalry and admiration-seeking in a social competition: From traits to behaviors through contextual cues. Personal Disorders. Advance online publication. doi:10.1037/per0000610.

 

Weidmann, R., Chopik, W. J., Ackerman, R. A., Allroggen, M., Bianchi, E. C., Brecheen, C., ... Back, M. D. (2023). Age and gender differences in narcissism: A comprehensive study across eight measures and over 250,000 participants. Journal of Personality and Social Psychology, 124(6), 1277–1298. https://doi.org/10.1037/pspp0000463.

 

Winnicott, D. W. (1960). The capacity to be alone. In D. W. Winnicott (Ed.), The Maturation Processes and the Facilitating Environment: Studies in the Theory of Emotional Development (pp. 29-36). Oxford: International Universities Press.

 

Merck Manual. (2022). Narcissistic Personality Disorder (NPD). By Mark Zimmerman, MD, Rhode Island Hospital. Reviewed/Revised May 2021 | Modified Sep 2022. Retrieved from https://www.merckmanuals.com/professional/psychiatric-disorders/personality-disorders/narcissistic-personality-disorder-npd