היפומאניה | תסמינים, אבחון וטיפול במצב היפומאני

 

 

מהי היפומאניה?

 

היפומאניה, או פאזה היפומאנית, היא פיזודה של מצב רוח ושינוי התנהגותי האופיינית לבעיות נפשיות מסוימות, בעיקר להפרעה דו קוטבית מסוג II וציקלוטימיה. 

בעוד שהיא דומה במידה רבה למאניה, אפיזודה של היפומאניה חמורה פחות ונמשכת פחות זמן.

 

היפומאניה היא מצב בו מצב הרוח של אדם הופך - באופן עקבי ושאינו אופייני לו - למרומם, אופורי, גלוי לב או עצבני.

האדם עשוי גם לחוות עלייה יוצאת דופן ועקבית בפעילות או ברמת האנרגיה. 

כדי שתוגדר כהיפומאנית, כל פאזה כזו חייבת להימשך לפחות 4 ימים.

סטטיסטית, רוב המופעים הקליניים ההיפומאניים נמשכים בין יומיים למספר שבועות.

 

היפומאניה דומה למנת-יתר של ממריצים, כמו ריטלין, אבל היא אינה תוצאה של נטילת תרופות או חומרים סטימולנטים. 

 

כך מתארת כריטיסנה בוסיץ׳ את החוויה הסובייקטיבית שלה במהלך היפומאניה:

 

״בשבילי, מצבים היפומאניים הם תקופות של אושר טהור, רמות אנרגיה גבוהות יותר ותפוקה מוגברת.

אבל הם מגיעים גם עם מעט מאוד שינה (ויכולת לתפקד בלעדיה), מחשבות רצות, עצבנות קיצונית והוצאות כספים מוגזמת״.

 

 

תסמינים של היפומאניה 

להיפומאניה יש סימפטומים שונים ורבים, כולם קשורים בצורה זו או אחרת לשינויי מצב רוח. 

מתמודדים עם הפרעה דו-קוטבית מתקשים לשלוט במעברים החדים לעבר מצב רוח מרומם או דיכאוני. 

 

ה-DSM-5, המדריך לאבחון וסטטיסטיקה של הפרעות נפשיותֿ, מונה את התסמינים הבאים: 

 

• גרנדיוזיות או הערכה עצמית מנופחת.

• הפחתה ניכרת בצורך לישון.

• עלייה בדברנות או תחושה של האדם שהוא נדחף להמשיך לדבר.

• מחשבות דוהרות.

• הסחת דעת בקלות וקושי בריכוז.

• עלייה בפעילויות מוכוונות מטרה - חברתיות, מיניות (היפרסקסואליות), אקדמיות או מקצועיות. 

• אי-שקט פסיכומוטורי - תחושה של חוסר-נחת תזזיתי וחרדתי שמתבטא לעיתים בתנועות לא רצוניות.

• משיכה עזה לפעילויות מרגשות, שלרוב טומנות בחובן השלכות לא רצויות. 

איך לדבר עם אדם יקר שנמצא בהיפומאניה?

קודם כל, החוויה יכולה להיות היא די מוזרה עבורך:

 

האדם שאתם מכירים - בן זוג, חבר, הורה או ילד - מתנהג אחרת, חושב במהירות, מעלה רעיונות שבהקשר אחר יכלו להיות מבריקים וישימים, ובכל זאת, הוא צריך עזרה. 

 

חשוב קודם כל להירגע.

 

מדובר במצב זמני.  

 

אחרי שנרגעת, אפשר להזמין את המתמודד לשיחה כנה על המצב הנפשי ועל הצורה בה הוא משפיע עליהם.

 

גלו עניין ובעיקר הקשיבו למה שיש לו לומר.

שימרו על איזון - אל ׳תעופו׳ איתו ואל תבטלו את דבריו.

באמצעות שיח גלוי וכן תוכלו לשפר את ההבנה, לקלוט מה עובר עליו ולסייע לו לחצות את האפיזודה בשלום, תוך קבלת טיפול מקצועי מתאים. 

 

 

אבחון

 

במתן אבחנה של היפומאניה, ע״י פסיכיאטר או פסיכלוג קליני, נלקחים בחשבון כמה משתנים.

למשל, אדם שחווה פאזה היפומאנית חייב לחוות לפחות 3 ינויי מצב רוח ממושכים, על פני 4 ימים לפחות. 

 

זאת ועוד, כדי לאשר אבחנת היפומאניה צריכים להתקיים התנאים הבאים:

 

 1. שינויים לא אופייניים בתפקוד היומיומי.

 2. שינויים ניכרים במצב הרוח והתפקוד. 

 3. אין לאפיזודה מאפיינים פסיכוטיים, היא אינה גורמת ללקות משמעותית בתפקוד ואינה מחייבת אשפוז בבי״ח פסיכיאטרי. 

 4. האפיזודה אינה נגרמת כתוצאה משימוש בסמים או טיפול תרופתי (מצב כזה נקרא היפומניה מישנית).

 

כשלאדם יש את כל המאפיינים הללו, איש המקצוע יכול לאבחן היפומאניה.

 

 

אישיות היפומאנית

 

האישיות ההיפומאנית מתייחסת יותר לאופי ופחות למצב נפשי.

אפשר להתייחס אליה כנקודה ההפוכה לאישיות הדיכאונית על ספקטרום המצב רוח.

 

אנשים עם אישיות היפומאנית נוטים למצב רוח מרומם, אנרגטי, חריף ושנון, תוך שהם מנכיחים את עצמם באופן היפר-חברותי. אבל למרות שהם לרוב אטרקטיביים, הם לפעמים טיפה מעייפים.

 

במישור הגלוי הם פלרטטנים ורהוטים מילולית אבל לצד זה, הם חלשים ביכולת לאהוב ובאמפתיה, ולפעמים ממש קשה להם להיות לבד.

בסגנון הקוגניטיבי שלהם יש חוסר שיטתיות ושפע עיוותים קוגניטיביים.

 

בהקשר התעסוקתי, בעלי האישיות ההיפומאנית נוטים להיות מכורים לעבודה. הם מעורבים הרבה פעמים בפרויקטים גרנדיוזיים שדורשים 'ספרינטים' ופחות בריצות ארוכות. קשה להם לווסת את הקצב. 

הם מושפעים ביולוגית מטמפרמנט מולד וידועים כבעלי אנרגיה גבוהה, חיפוש אחר ריגוש וקושי עם חופש מהיסח הדעת.

לעיתים הם מציגים אפקט שלילי, כשלעיתים מופיעות אפיזודות של זעם פתאומי ובלתי נשלט.

 

 

 

החמרת רף האבחון ב-DSM-5

 

קריטריון האבחנה עבור היפואמניה עבר שינוי ב-DSM-5 ביחס ל-DSM-4 שקדם לו:

אבחנה של אפיזודה היפומאנית, ה-DSM-5 מחייבת שהאדם יהיה אנרגטי או אקטיבי מדי, בעוד שה-DSM-4 מציב את שני אלה כסימפטומים בלבד.

כלומר, לפי ההגדרה הישנה אדם יכול לחוות היפומאניה גם אם אינו אנרגטי או אקטיבי יתר על המידה, שכן כדי לאבחן את המצב - המטופל אינו צריך לענות על כל הסימפטומים. 

הגדרת היפומאניה ב-DSM-5, אם כן, היא מחמירה יותר.

 

לפי מחקר מ-2021, המשמעות המעשית של השינוי היא שתחת הגדרת DSM-5 מתמודדים עם הפרעה דו-קוטבית עשויים להיות מאובחנים בשלב מאוחר יותר ביחס לזו שהיו מקבלים בקריטריונים של DSM-4.

יש לכך השלכות על פספוס זמן שניתן היה להציע למתמודד/ת טיפול מתאים, פסיכולוגי או תרופתי. 

 

גורמים להיפומאניה

 

כמו בהפרעות נפשיות אחרות, גם היפומאניה היא תוצר של שילוב מורכב של פגיעויות -  גנטיות, פסיכולוגיות וסביבתיות.

 

לגורמים להיפומאניה ולהפרעה דו-קוטבית כתבנו במאמר נפרד באתר. 

 

ההפרעה חולקת רגישות גנטית משותפת עם סכיזופרניה.

שתיהן מאופיינות בבעיות ויסות במערכות הדופמין והסרוטונין ובפתולוגיה במערכות מוחיות המעורבות בוויסות רגש.

גם הסובלים מהפרעה סכיזואפקטיבית חולקים גורמי סיכון משותפים עם מתמודדים עם היפומאניה, כולל היסטוריה משפחתית, אובדן טראומטי של אדם יקר או טראומה קשה אחרת, כמו גם לידה מוקדמת.

 

ידוע כי היפומאניה מלווה לעיתים מספר הפרעות נפשיות, בהן הפרעה דו-קוטבית, ציקלותימיה, חרדה חמורה, הפרעה אובססיבית-קומפולסיבית (OCD) חמורה, הפרעת אישיות היסטריונית והפרעת אישיות גבולית. 

 

  

סיבוכים של היפומאניה

 

סיבוכים של היפומניה יכולים לכלול:

 

• התמכרויות.

• פגיעה קוגניטיבית.

• בעיות רפואיות רבות יותר.

• הסיכון להתאבדות גבוה פי 60 בקרב מי שחוו מאניה או היפומניה, בהשוואה לאוכלוסייה הכללית. 

• היפומאניה עלולה להתפתח למצב של מאניה.

 

 

הבדלים בין היפומאניה למאניה 

בעוד שגם היפומאניה וגם מאניה יכולות להשפיע על ההתנהגות ומצב הרוח של האדם, יש כמה הבדלים ביניהן: 

 

היפומאניה – פחות הפרעה ביומיום, השפעה פחות חמורה על התפקוד החברתי והתעסוקתי, חייבת להימשך לפחות 4 ימים,  התנהגות מסוכנת פתאומית או לא סדירה, כמו שימוש מוגזם בסמים או אלכוהול שלא בתדירות גבוהה. 

 

מאניה – הפרעה משמעותית ליומיום, השפעה שלילית חמורה על התפקוד החברתי והתעסוקתי, חייבת להימשך לפחות 7 ימים, התנהגות בסיכון גבוה באופן תמידי, לעתים עד כדי צורך באשפוז. 

טיפול בהיפומאניה

 

בלי טיפול, היפומאניה יכולה להתפתח למאניה.

 

לרוב, הטיפול לכל אחת מהן בד״כ כולל שני סוגים של תרופות מרשם. 

 

הסוג הראשון עובד על שיכוך המאניה או האפיזודה ההיפומאנית כשהיא מתרחשת, למשל תרופות כמו אולנזפין, ריספרידון והלופרידול. 

התרופה השנייה נועדה למנוע אפיזודות עתידיות, למשל תרופות כמו ליתיום או חומצה ולפרואית. ואולם קיים קושי לטפל במאניה ובהיפומאניה בהקשר של הפרעה דו-קוטבית: 

 

אנשים עם הפרעה זו חווים גם אפיזודות דיכאוניות, הדורשות תרופות שונות, כאשר התרופות למאניה והתרופות להיפומאניה עלולות להשפיע באופן שלילי על התרופות שאנשים לוקחים כדי לטפל בפאזות הדיכאוניות, ולהפך. 

 

זאת ועוד, נערכו רק מחקרים מועטים על הטיפול בדו-קוטביים ובאופן ספציפי על השפעת התרופות לטיפול מאניה ולהיפומאניה, ולכן קשה למומחים לקבוע במדויק עד כמה הן יעילות. 

 

מלבד תרופות, אופציות הטיפול במאניה ובהיפומאניה יכולות לכלול פסיכותרפיה (מומלצת לעתים קרובות ביחד עם טיפול תרופתי) וטיפול בנזעי חשמל (מומלץ ע״י הרופא רק לעתים רחוקות). 

 

 

פרוגנוזה

 

ניתן, כאמור, לנהל היטב את האפיזודות ההיפואניות, על ידי שילוב בין פסיכותרפיה לטיפול תרופתי מאזן, אולם הפרוגנוזה של היפומניה היא כזו שאנשים נוטים להתמודד עם אפיזודות של בעיית מצב רוח עד 60% מהזמן.

 

על מנת לחיות עם ההפרעה, חשוב להגיע באופן סדיר לפגישות רפואיות ופסיכותרפיות, ליטול תרופות בהתאם למרשם הרופא, לשתף פעולה עם הפסיכיאטר המטפל ולהיות סבלני עד להגעה לאיזון תרופתי, לשמור על שגרת תזונה, לישון טוב, לעשות מספיק פעילות גופנית וללמוד לזהות תנודתיות במצב הרוח.

 

 

דילמות מקצועיות של טיפול בהיפומאניה

 

 

איזון בין הצורך בטיפול ובשימור התפקוד

 

אחת הדילמות העומדות בפני אנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש בטיפול בהיפומאניה היא הצורך לאזן בין רצון המטופל לתפקד ברמה גבוהה לבין הצורך לטפל ביעילות בסימפטומים שלו. בעוד שהיפומאניה יכולה להוביל להגברת היצרנות והיצירתיות, היא גם עלולה להפוך למסוכנת אם לא מנהלים אותה. אנשי מקצוע חייבים לשקול את היתרונות הפוטנציאליים של שמירה על תסמינים היפומאניים מול הסיכונים הפוטנציאליים של מתן אפשרות למצב להסלים למאניה מלאה.

 

 

קביעת רמת ההתערבות המתאימה

 

דילמה מקצועית נוספת בטיפול בהיפומאניה היא קביעת רמת ההתערבות המתאימה, הכוללת החלטות לגבי שימוש בטיפולים תרופתיים, פסיכותרפיה או טיפולים אחרים. אנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש חייבים לשקול את היתרונות והסיכונים הפוטנציאליים של כל גישה ולבחור את הגישה המתאימה ביותר לצרכי המטופל.

 

 

תחלואה נלווית

 

הדילמה השלישית בטיפול בהיפומאניה היא ניהול תחלואה נלווית. אנשים רבים עם היפומאניה סובלים גם ממצבים פסיכיאטריים או רפואיים אחרים, כגון דיכאון, חרדה, שימוש בסמים או בעיות רגשיות אחרות. אנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש חייבים לקחת בחשבון את התנאים הללו בעת פיתוח תוכנית טיפולית. עליהם לוודא שהטיפול אינו מפריע לטיפול במצבים אחרים ושהמטופל מסוגל להתמודד כדי שלא ייצא שכרו בהפסדו.

 

 

 

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

 

  

שיחת ייעוץ ממוקדת 

עם ראש המכון / מומחה ספציפי- 

בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)

 

 

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

 

  

 

 

קראו המלצות מאומתות של

לקוחות ועמיתים על מטפלי/ות מכון טמיר

 

 

 

 

נכתב ע״י מומחי מכון טמיר

 

 

 

 

מקורות:

 

Benazzi F, Akiskal H. The duration of hypomania in bipolar-II disorder in private practice: methodology and validation. J Affect Disord. 2006 Dec;96(3):189-96. doi: 10.1016/j.jad.2004.04.006. PMID: 16427136.

 

Dailey MW, Saadabadi A. Mania. [Updated 2020 Nov 20]. In: StatPearls [Internet]. Treasure Island (FL): StatPearls Publishing; 2021 Jan-. Available from: https://www.ncbi.nlm.nih.gov/books/NBK493168/

 

Dunner DL. Differential diagnosis of bipolar disorder. J Clin Psychopharmacol. 1992 Feb;12(1 Suppl):7S-12S. doi: 10.1097/00004714-199202001-00002. PMID: 1541721.

 

Miklowitz, D. J., & Johnson, S. L. (2006). The psychopathology and treatment of bipolar disorder. Annual review of clinical psychology, 2, 199–235. https://doi.org/10.1146/annurev.clinpsy.2.022305.095332