מכון טמיר לפסיכותרפיה
הלוצינציות
דמיינו את עצמכם לרגע רואים דברים שאינם קיימים.
חשבו על חוויה בה אתם שומעים קולות פרי דימיונכם.
הלוצינציות הן הזיות חושיות שנראות אמיתיות לחלוטין, אך נוצרות על ידי התודעה של החווה אותן.
הן יכולות להשפיע על כל חמשת החושים.
למשל, שמיעת קול שאף אחד אחר בחדר לא שומע או מחזה של תמונה שאינה אמיתית.
הזיות הן תופעה תפיסתית מפחידה ביותר, שמעוררת חוסר אונים עצום.
מנקודת ראות זו אמפתית זו נתחיל את המאמר, שמתמקד בהלוצינציות בפסיכופתולוגיה, וספציפית, בהתמודדות עם פסיכוזה.
מה ההגדרה של הָלוּצִינַצְיָה (Hallucination)?
מקור המילה ״הלוצינציה״ בלטינית, ופירושה שוטטות מנטלית״.
הלוצינציה מוגדרות כ״תפיסה של אובייקטים או אירועים שאינם קיימים״ או כ״חוויות חושיות שאינן נגרמות מגירוי של איברי החישה הרלוונטיים״.
במילים אחרות, הלוצינציות הן תפיסה של גרויים שאינם קיימים, באמצעות אחד או יותר מהחושים שלנו: שמיעה, ראייה, תחושה, הרחה ואפילו טעימה של גירויים שאינם אמיתיים.
שמיעת קולות ורעשים שאין להם מקור פיזי היא הסוג הנפוץ ביותר של הלוצינציות.
מהם 5 הסוגים של הלוצינציות?
קיימים 5 סוגים של הלוצינציות:
-
שמיעתיות – הסוג הנפוץ ביותר.
-
ויזואליות – הסוג השני בשכיחותו. ראיית אנשים, צבעים צורות או חפצים שאינם קיימים.
-
מישושיות – תחושות שווא של מגע, למשל של חרק שזוחל על או מתחת לעור (הלוצינציות טקטיליות).
-
של חוש הריח – סוג נפוץ פחות משני הראשונים. הכוונה להרחת דברים שאף אחד אחר אינו מריח ושאין להם מקור חיצוני.
-
של חוש הטעם – טעם בפה ללא מקור חיצוני. זהו הסוג הנדיר ביותר.
באילו מצבים נפשיים וגופניים מופיעות הזיות?
לעתים קרובות הלוצינציות קשורות לסכיזופרניה, אך הן יכולות להתרחש גם כחלק מהפרעה דו-קוטבית, כשלדיכאון או למאניה יש מאפיינים או סימפטומים פסיכוטיים, הכוללים הלוצינציות ודלוזיות.
הן מופיעות גם במצבים גופניים ופסיכולוגיים אחרים, למשל:
-
מיגרנה.
-
אפילפסיה.
-
תהליך גמילה מאלכוהול או סמים (הרחבה בהמשך).
-
מחלה או דלקת של האוזן התיכונה או הפנימית; תהליך אובדן שמיעה.
-
אירוע מוחי.
-
הפרעות ומחלות נוירולוגיות.
-
מחלות עצביות דלקתיות (למשל, למרות שנדיר, הזיות יכולות להופיע בטרשת נפוצה).
-
גידול מוחי (בעיקר כאשר לוחץ על עצב הראייה).
-
גלאוקומה ומחלות עיניים.
-
חסך קיצוני בשינה.
-
חום גבוה.
-
שימוש בסמים הלוצינוגניים.
-
מצבי דליריום או דמנציה.
-
רמה נמוכה של הלוצינציות עלולה לבשר על השלבים הראשונים של מחלת פרקינסון.
הלוצינציות נחשבות לקריטריון אבחנתי של סכיזופרניה, כאשר הן מופיעות בקרב כ- 60% –70% מהסובלים מהפרעה זו.
הזיות שמיעה הן השכיחות ביותר.
הלוצינציות כתוצאה משימוש בסמים
אנשים יכולים לחוות הלוצינציה כאשר הם משתמשים בסמים לא חוקיים, כמו אמפטמינים, קוקאין, LSD או אקסטזי.
מראות שווא יכולים להתרחש גם במהלך גמילה מסמים או בהפסקה מיידית של השימוש.
הזיות שמקורן בחומרים ותרופות הן בדרך כלל ויזואליות, אבל עשויות להשפיע גם על חושים אחרים.
הלוצינציות כתופעת לוואי של תרופות פסיכיאטריות
תרופות פסיכיאטריות כמו זיפרקסה, סרקוול, והלדול, נקשרו כולם לגרימת הזיות.
גם אמביאן רפרינול (רקוויפ), לוריבן, קלונקס, זופיקלון (נוקטורנו) וכמה תרופות נוגדות פרכוסים, נמצאו קשורות לתופעות לוואי פסיכוטיות.
הלוצינציות עקב שתיית אלכוהול
הלוצינציה עלולה להתפתח גם כתוצאה של הרעלת אלכוהול.
היא מתפתחת כ- 12 עד 24 שעות ויכולה להימשך ימים.
הלוצינציות שנגרמות מאלכוהול מתבטאות לרוב בהזיות שמיעה וראייה, לרוב בקולות שמאשימים או מאיימים.
הלוצינציות בגלל התייבשות
התייבשות מתרחשת כאשר לגוף אין מספיק נוזלים. היא זה יכולה לקרות במהירות, בתנאי חום קיצוני או במהלך פעילות גופנית ממושכת.
תסמיני התייבשות יכולים לכלול כאבי ראש, עייפות והזיות.
במקרים קיצוניים, התייבשות עלולה לגרום גם למוות.
הלוצינציות בהפרעה ביפולרית
לעתים קרובות, מטופלים עם הפרעה דו-קוטבית מאובחנים בשוגג כסובלים מסכיזופרניה.
הלוצינציות הן תסמין ספציפי אפשרי להפרעה דו-קוטבית סוג I, גם במהלך מאניה וגם במהלך דיכאון, כאשר בהפרעה דו-קוטבית סוג II הן עשויות להופיע רק במהלך דיכאון.
ציקלותימיה, שגם היא הפרעת מצב רוח בעלת מאפיין דו-קוטבי, שוללת בהגדרה נוכחות הלוצינציות. לכן, לאדם הסובל מהלוצינציות ו/או דלוזיות, ישנו סיכוי גבוה להיות מאובחן כלוקה בהפרעה דו-קוטבית עם מאפיינים פסיכוטיים.
הלוצינציות במהלך השינה (הלוצינציות היפנוגג׳יות)
סוג זה של הלוצינציות קשור לעתים קרובות בהפרעת שינה שנקראת נרקולפסיה.
הזיות אלו שכיחות יחסית בקרב בני נוער ומבוגרים צעירים ומופיעות בשלב ההירדמות.
חשוב להבחין בינן לבין חלומות צלולים, שזה משהו אחר.
מעניין שהרבה אנשים חווים הלוציצנות כחלק מחיים נורמטיביים.
למשל, בסקר הולנדי מקוון, בו השתתפו למעלה מ-10,000 מתנדבים מעל גיל 14, התגלו ממצאים מפתיעים:
-
כ-80% מהמשתתפים דיווחו על הלוצינציות לפחות פעם אחת במהלך החיים.
-
כ-50% הזו במהלך החודש האחרון.
-
32% במהלך השבוע האחרון.
כצפוי, הלוצינציות אודיטוריות היו השכיחות ביותר (30%), אחריהן הלוצינציות ויזואליות (21.5%), מישוש (כ-20%) והזיות ריח (כ-17%).
תלמוס מוקטן עשוי להסביר הלוצינציות שמיעתיות
מחקר אורך שוויצרי שפורסם ביוני 2020 פותח צוהר חדש להבנת הפתופיזיולוגיה של סכיזופרניה, תוך אפשרות לזיהוי הסמנים שמבשרים על התפתחות המחלה.
המחקר מציע יעדים חדשים לפעולה באמצעות תרופות ספציפיות להגנה עצבית.
החוקרים מצאו כי נבדקים שסובלים מהלוצינציות שמיעתיות, מראים קישוריות-יתר בין גרעיני התלמוס לבין אזורים קורטיקליים שאחראים לעיבוד ראשוני של השמיעה, כמו גם לאזור ורניקה, שהוא משמעותי ביותר להבנת השפה.
משתתפי המחקר סבלו מתסמונת די-ג'ורג' (deletion syndrome), שמשלבת תסמינים של הזיות אודיטוריות, והממצאים העלו כי גודלו של גרעין ה-MGN בתלמוס, שמעורב בעיבוד חושי, שמיעתי וחזותי, וזיכרון עבודה מצומצם יותר בקרב אנשים עם תסמונת די-ג'ורג' בהשוואה לאוכלוסיה נורמטיבית.
איך מטפלים בהלוצינציות?
הטיפולים הספציפיים בהלוצינציות זהים לרוב לטיפול בהתקף פסיכוטי. כאשר מדובר בהזיות שקשורות בהפרעות / מחלות נפש, חובה להתייעץ עם פסיכולוג קליני או פסיכיאטר, והטיפול יתבסס על אבחנה של אותם מומחים.
הטיפול התרופתי הנפוץ ביותר בהזיות הוא שימוש בתרופות אנטי-פסיכוטיות אטיפיות לטיפול בפסיכוזה, במידה והתסמינים חמורים ומסבים מצוקה משמעותית.
דרכים למניעת הישנות של פסיכוזה כוללות הפסקת שימוש בחומרים פסיכדליים, קנאביס ותרופות סטימולנטיות (כמו ריטלין), הקניית מיומנויות של אורח חיים בריא ושינה נכונה. בכל המקרים של הלוצינציות יש לפנות לטיפול מקצועי ולדווח על התסמינים והסימנים הספציפיים של המטופל.
אנא -
אם אדם יקר לכם חווה הזיות, הישארו איתו כל הזמן והגיעו יחד איתו לפסיכיאטר.
במקרים קשים, פחד ופרנויה שמקורם בהזיות עלולים להוביל לפעולות או התנהגויות מסוכנות.
בואו נדבר על הדברים
החשובים באמת
עם ראש המכון / מומחה ספציפי-
בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)
התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי
(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):
נכתב ע״י מומחי מכון טמיר
מקורות:
Bernasconi, F., Pagonabarraga, J., Bejr-Kasem, H. et al. Theta oscillations and minor hallucinations in Parkinson’s disease reveal decrease in frontal lobe functions and later cognitive decline. Nat. Mental Health 1, 477–488 (2023). https://doi.org/10.1038/s44220-023-00080-6
Kumar, S., Soren, S., & Chaudhury, S. (2009). Hallucinations: Etiology and clinical implications. Industrial psychiatry journal, 18(2), 119–126. https://doi.org/10.4103/0972-6748.62273
Linszen, M.M.J., de Boer, J.N., Schutte, M.J.L. et al. Occurrence and phenomenology of hallucinations in the general population: A large online survey. Schizophr 8, 41 (2022). https://doi.org/10.1038/s41537-022-00229-9
Pierre JM. Hallucinations in nonpsychotic disorders: toward a differential diagnosis of "hearing voices". Harv Rev Psychiatry. 2010 Jan-Feb;18(1):22-35. doi: 10.3109/10673220903523706. PMID: 20047459.