טיפול פסיכולוגי | כל מה שחשוב לדעת על טיפול נפשי ב-2024

 

 

מהי ההגדרה של טיפול פסיכולוגי?

 

טיפול פסיכולוגי הוא תהליך נפשי בין שני צדדים (או יותר), מטפל ומטופל/ים, וחותר לשינוי מרפא אצל המטופל, במטרה לשפר את מצבו הנפשי.

המטופל והמטפל נפגשים בדרך כלל פעם בשבוע כדי לעבוד על מימוש מטרות הטיפול. 

ההתערבות הקלינית בטיפול נשענת על ידע מקצועי שרכש הפסיכולוג.

ידע זה מתבסס על גישה טיפולית אחת או יותר, בה בקיא המטפל, למשל טיפול בגישה הדינמית, טיפול בגישה הקוגניטיבית התנהגותית, או טיפול בגישה המערכתית. 

טיפול פסיכולוגי מועבר על ידי פסיכולוגים (קליניים ואחרים), זאת לפי חוק הפסיכולוגים, שנחקק ב-1977. 

 

זאת בעוד שטיפול פסיכותרפי, או פסיכותרפיה, יכולה להיות מוגש על ידי מטפלים נפשיים, פסיכותרפיסטים, פסיכיאטרים, עובדים סוציאליים קליניים, מטפלים בהבעה ויצירה, פסיכותרפיסטים מוסמכים המוכרים בבריאות הנפש ומקצועות פרא-רפואיים נוספים.

 

 

מהו שיעור ההצלחה של טיפול פסיכולוגי? 

 

כ-75% מהנעזרים בטיפול בשיחות מדווחים על הפקת תועלת.  

הוכח כי טיפול נפשי משפר רגשות והתנהגויות וקשור לשינויים חיוביים במוח ובגוף.  

תועלות נוספות הן פחות ימי מחלה, תפקוד משופר, פחות בעיות רפואיות ושביעות רצון רבה יותר בעבודה.

 

טיפול פסיכולוגי פרטני הוא כלי רב-עוצמה שנועד לשפר את מצבו הנפשי, הרגשי, הגופני ו/או הבין-אישי של המטופל, לאור הבעיה (או הבעיות) עימן הוא מתמודד.

 

פסיכותרפיה היא מושג נרחב המתייחס לסוגים שונים של טיפול נפשי, בהם טיפול פסיכולוגי. 

 

אבל רגע לפני שנצלול פנימה, להגדרות ולמושגים המקצועיים של טיפול פסיכולוגי, אנו מזמינים אתכם לטיפול פסיכולוגי אונליין, או פנים אל פנים.

מוזמנים/ות לבקר ולהיעזר. בואו להכיר את המטפלים והפסיכולוגים מומלצים שלנו.

אחרי שיחה טלפונית עם מתאמות הטיפול במכון תוכלו לקבל הכוונה אישית לטיפול פסיכולוגי בתל אביב., חיפה, ירושלים, באר שבע ובקרבת כל יישוב אחר בארץ (אולי חוץ מאילת, בינתיים).

 

 

 

 

מה ההבדל בין טיפול פסיכולוגי לייעוץ ועזרה נפשית אחרת?

 

מה בעצם ההבדל בין טיפול פסיכולוגי לבין דרכים אחרות לקבלת עזרה נפשית?

בטיפול פסיכולוגי יש תהליך, יש הגדרת תפקידים מאוד ברורה שאינה מתהפכת.

בטיפול קיים גם ניתוק מסוים מהיום-יום, אשר פותח יותר אופציות לבחון את הסוגיות הנפשיות מזוויות אחרות.

 

לא כל מי שמתחיל לטיפול סובל מרקע של הפרעה נפשית, או מציאות אבנורמלית.

מרבית הפונים בריאים, או נוירוטים, שמגיעים כדי לקבל עזרה ממוקדת. 

לא כל מי שמגיע לטיפול מגיע מרצונו ולא כל מי שמתחיל טיפול מעוניין בהכרח להשתנות.

המטרות עמן מגיע המטופל לפסיכותרפיה עשויות להיות מגוונות -  הן כוללות צרכים נפשיים שחלקם מודעים וחלקם לא מודעים.

 

 

  

מהי הקשבה בטיפול?

 

אפשר למנות שלוש אופנים בהם מטפלים מקשיבים בטיפול נפשי,  ערוצי הזנה שעומדים לרשות איש/ת המקצוע:

 

1. תוכן דברי המטופל

2. שפת הגוף של המטופל

3. ההעברה הנגדית (רגשות ומחשבות המטפל כלפי המטופל והטיפול)

בכל פגישה טיפולית כל השלושה האלה משמשים את המטפל בצורה זו או אחרת.

עם זאת, ככל שמטופל בריא יותר נפשית, ככה הדברים שהוא אומר משקפים באמת את מה שמתחולל בתוכו.

המטופל הנוירוטי משתף את המטפל במה שעובר עליו. המטפל, תוך שימוש באמפתיה, מצליח לדמיין את ההתרחשות, בעוד שבתודעת המטופל קיימת התאמה בין מה שנאמר לבין מה שהוא מתכוון לומר. 

לעומת זאת, אצל מטופלים בורדלינים או פסיכוטים יותר, התוכן מכריע פחות ושני הערוצים האחרים - שפת הגוף וההעברה הנגדית - נכנסים לפעולה. 

פרויד (1915) הציע למטפלים לקחת קצת מרחק מדברי המטופל, לנסות להקשיב לו כמו שמקשיבים לרדיו.

הוא הסביר שכשמטפל קרוב מדי לתוכן, הדברים נשמעים ברמת הפשט, פשוטם כמשמעם.

כשהמטפל לוקח פרספקטיבה, מרחק מסוים, הוא מסוגל להאזין טוב ללא מודע.

 

 

״במובן מסוים,

טיפול נפשי הוא קצת כמו פיזיותרפיה -

לפעמים צריך ללכת דרך הכאב

ולהזיז את האזור הכואב

כדי להשיג חופש פנימי גדול יותר...״

 

--גלית איתן רוזנברג,

מטפלת עמיתה, מכון טמיר במודיעין

 

 

הברית הטיפולית

 

טיפול פסיכולוגי, מכל סוג ושיטה, מתבסס בהכרח על מבנה בין-אישי חשוב שנקרא הברית הטיפולית.

 

הברית הטיפולית, או החוזה והמערך הטיפולי, הם תנאי בסיס להתחלת של טיפול נפשי.  למעשה, מידת היעילות של התהליך הטיפולי וסיכויי הצלחתו תלויים בהתפתחות הקשר בין המטופל והמטפל.

הקשר הזה כולל אמון במטפל, יכולת גוברת לשיתוף פעולה עם המטפל ובטיפולים דינמיים, הפנמת הפונקציה הטיפולית.

ובאמת, אם נשאל מטופלים שסיימו טיפול פסיכולוגי מה הם זוכרים הכי הרבה מהטיפול אחרי מספר שנים, רבים יעידו שהקשר עם המטפל, התמיכה שלו, התחושה ש״הוא בעדנו״, הם הזכרונות החשובים ביותר.

 

 

 

 

מהי התרומה המרפאת של יחסי מטפל-מטופל?

 

מרכיב מרכזי, המהווה את הבסיס, את הלחם והאדמה של כל טיפול נפשי, הוא הקשר הטיפולי, תחושת הקרבה שנוצרת בין מטפל למטופל.

הקשר הטיפולי, קיים ומהווה תשתית בכל גישה טיפולית שהיא, והוא תנאי לטיפול שנוכל להגדירו כמוצלח.

בטיפול בילדים ובני נוער, חשוב ליצור את הקשר הזה גם עם ההורים.

 

למרכיב זה, ניתן לייחס כמעט אלמנט של קסם, במובן זה שהוא טומן בחובו משהו מעבר למילים, שקשה לפרקו לגורמים, לאותיות וללוגיקה כדי ללכוד בצורה מדויקת את משמעותו.

  

זוהי משמעות שהיא באיזורי החוויה, לעיתים חמקמקה ולעיתים נוכחת באופן ממשי כמעט, וברורה הן למטופל והן למטפל. מורכב לתפוס את הניצוץ הזה, מעבר למילים ולעיתים מעבר למסך. הוא כולל את הנוכחות האמפתית והלא שיפוטית של המטפל לכאבו של המטופל, לחוויתו, למחשבותיו ולנקודת המבט שלו, כמו גם על ההגנות שנאלץ ליצור כדי לשרוד חוויות קשות, תוך כדי יכולת לא להיבלע בתוכה כדי להיות מסוגלים להתבונן בה, לעכל אותה, ולנוע ממנה כשהזמן נכון לכך. מרכיב זה כולל גם את האמון והכבוד ההדדיים שיש במרחב בין מטופל למטפל. אלו מצטברים לחוויה אצל המטופל שיש לו גב, שהמטפל בעדו, מה שמקל על ההתמודדות עם המקומות הכואבים.

 

כפי שניתן לשער, מרכיב זה, נבנה באופן הדרגתי, ולאורך הקשר, בהתאם ליכולת ההדדית ההולכת ונבנית לנוכחות כנה ואותנטית, להתפשטות כמעט לאמת העירומה, מבלי להרגיש חשופים ופגיעים באופן בלתי נסבל, לסכנות שבעירום סימבולי זה.

ובאותה נשימה, יכולת זו קשורה באופן פרדוקסלי, להתמודדות ישירה עם אותן הסכנות, קשיים ותפיסות באשר ליחסים בינאישיים אשר, בטיפולים דינאמיים בעיקר, משתחזרים ומומחזים מחדש, כדי להיות מעובדים. אם ננסה לתת לכך דימוי ויזואלי – היכולת להישען אחורה ולדעת שיש מי שתופס, ובמילה – התמסרות.

על אף ההיבט החמקמק של מרכיב זה, וההיבט ההדרגתי שלו, ישנם דברים שניתן לעשות, כבר מהפגישה הראשונה, כדי להתחיל להכשיר את הקרקע, כמו גם את המדדים שיכולים לסייע למטופל לבחון את הקשר הטיפולי, ואת היכולת שלו לסייע: 

 

 

תכנון הטיפול

 

חלק מהאמון שנוצר, קשור לאמונה במקצועיות וביכולת של המטפל לסייע.

חלק מהטיפול צריך לכלול שיח כנה על הצרכים הטיפוליים ודרכים לתת להם מענה, כאשר מובן שתכנית זו, גמישה ודינמית בהתאם לצרכים המשתנים.

כחלק מהנחת העבודה אמורות להיות לטיפול מטרות-על ומטרות קצרות יותר, שמאפשרות הערכה עצמית והערכה של התקדמות התהליך.

 

 

 

כנות

 

חשוב שהמטופל יאמין בכנותו של איש הטיפול כאדם, וכאיש מקצוע כאחד, שמטרתו לסייע לו.

הכנות מועברת לא רק במילים, אלא גם במסרים לא מילוליים, בזמינות, בזיכרון של פרטים ובתחושה שמטפל ״חי את מה שהוא מטיף עליו״.

נוכחות בלתי אמצעית ואותנטית מצד המטפל מתבטאת גם בנכונותו לתת למטופל משוב בזמן אמת לגבי תכנים שהובאו.

חשובה גם עמדה טיפולית שמעודדת אקטיביות ולקיחת אחריות על החיים בכלל ועל חלקו של המטופל בתהליך הטיפולי בפרט.

 

  

נכונות לקבל משוב

 

משהו עובד לשני הכיוונים.

הנכונות של מטפל לקבל פידבק, מעידה על המקצועיות שלו, על נכונותו להשתפר ועל הנכונות לקבל ביקורת בלי להתערער.

 

 

הזדמנות לתיקון

 

חלק חשוב ובלתי נפרד מהיכולת לכונן קשר בטוח הוא ההזדמנות לתקן סדקים או שברים בקשר.

הכוונה ליכולת לקום מהכשל ולא הכשל עצמו, תוך העברה מודלינג לגבי מערכות יחסים בחיים. 

 

לצד כל אלו, חשוב לציין שמרכיב הקשר הטיפולי קשור גם לכימיה, כמו בכל קשר בין אנשים, וצריך לקחת בחשבון שלפעמים משהו לא מצליח להיווצר. 

מצב כזה לא מעיד על כישלון ביכולת לקבל לעזרה מקצועית, או על טיבו של המטפל, אלא מספר משהו על טיבו של המפגש בין שני האינדוודואליים הספציפיים האלו, וחלק מהתהליך הוא להתנסות ולמצוא איש טיפול שהחויה איתו מרגישה "נכונה".

 

  

 

איך טיפול פסיכולוגי עובד?

 

יש כ-500 שיטות לטיפול פסיכולוגי. כל אחת מהן שואפת להשיג מטרות דומות באמצעים שונים, שמונחים על בסיס התיאוריה והפרקטיקה שלה.

 

בכל הגישות הטיפוליות קיימת חשיבות רבה למאפיינים הלא-ספציפיים של המטפל - קבלה, מעורבות רגשית, אמפתיה, חמימות ועוד - שמרכיבים יחד את הברית הטיפולית. בכל הגישות מתקיימת הערכה מקדימה במפגש אינטיק אחד או יותר, בהן מוגדרת גם המטרה הטיפולית, כפי שהיא מוגדרת על ידי המטופל עצמו. 

 

בואו ניקח דוגמא של מקרה טיפולי ואחר כך נתייחס לאופן בו רואות אותו שתי הפרדיגמות הטיפוליות המובילות בימינו, בעולם המערבי ובישראל: 

 

אורי, בן 23, חייל משוחרר, סטודנט ורווק, פנה לטיפול פסיכולוגי בטענה שהוא סובל מבעיה של ביטחון עצמי והערכה עצמית. בכל פעם שהוא עומד בפני משימה שמזכירה לו מבחן - כמו ראיון עבודה, בחינה באוניברסיטה או דייט - הוא חש כיצד הערך העצמי שלו הולך ומתערער וכתוצאה מכך התפקוד נפגע. העניין מסב לו המון תסכול, כי מבחינתו הוא לא מצליח לבטא את יכולותיו באופן אותנטי ומפספס הרבה בחיים. 

 

 

 

הפרדיגמה הקוגניטיבית-התנהגותית

 

הגישה הראשונה, שהופיעה כאן בשנות ה-50 של המאה שעברה, נקראת טיפול קוגניטיבי התנהגותי , או בקצרה טיפול CBT.

 

הפורמולציה של טיפול CBT שונה מטיפול מסורתי:

היא מסתכלת על הבעיה באופן מציאותי ועכשווי ומנסה לפתור אותה בצורה הכי תכל'סית ומהירה שניתן.

במהלך טיפול CBT אופייני, המטופל והמטפל מזהים את המטרה, המטפל מעביר למטופל מידע פסיכו-חינוכי מבוסס מחקר לגביה.

לאחר מכן, המטפל מקנה למטופל, לפי הקצב המתואם לו, כלים ושיטות להתמודדות יעילה במצבים אשר נתפסו בתחילת הטיפול כבלתי נסבלים.

 

למשל, אדם שסובל מהפרעת חרדה מוכללת, ילמד לנהל את דאגותיו, תחושותיו הגופניות ומחשבותיו השליליות ולהבין אותן באופן יותר מציאותי.

את היכולות החדשות הללו יתרגל המטופל כשיעורי בית, לעיתים באמצעות דפי עבודה ומשימות התנהגותיות.

אלה יאפשרו למטופל לעשות שינויים משמעותיים בגישתו לעולם ובהתנהגותו.

 

הקשר הטיפולי ב-CBT, המבוסס על שיתוף פעולה, שקיפות, תרגול אקטיבי, הכנת שיעורי בית ובדיקתם, תוך גיוס התמדה ומעורבות.

כל אלה נעשים בסביבה תומכת ומחזקת, שיש לה קווים משותפים עם אימון (קואוצ'ינג). 

 

המטפל מבקש באופן קבוע משוב מהמטופל -

 

• האם הטיפול מתקדם ומתפתח?

• האם הכלי שתירגל השבוע עובד עבורו?

• האם המטפל והמטופל ״נמצאים באותו דף״?

 

מכיוון ש-CBT הוא טיפול מבוסס ראיות - כלומר נבחן מחקרית בהקשרים שונים - הנחת העבודה היא כי עבודה עם פרוטוקול טיפולי ספציפי שיעילותו הוכחה עבור הפרעה ספציפית, תאשפר שינוי חיובי. 

 

ככל שהטיפול מתקדם, הבעיות שמכבידות על המטופל הולכות ומתפוגגות. 

 

הטיפול עונה על מרבית הסוגים של הפרעות נפשיות, החל מהקלות ביותר (כמו פחדים ספציפיים ופוביות), דרך קשיים 'עקשניים' יותר, כמו הפרעות אובססיביות קומפולסיביות והפרעות אישיות וכלה במחלות נפש, כמו סכיזופרניה. 

 

מרבית מטפלי ה-CBT ייראו את הקושי שלו כתולדה של מחשבות אוטומטיות ש״קופצות״ ללא דעת אל עולמו הפנימי, בייחוד בזמנים בהם הוא מצוי תחת עינה הפקוחה של ביקורת מהעולם החיצוני.

המהלך הטיפולי יתמקד בזיהוי אותן מחשבות טורדניות ויבחן את השפעתן על רגשותיו של אורי ועל התנהגותו, כולל הדימוי העצמי שלו.

לאחר מכן יציע המטפל מגוון טכניקות, כלים ותרגילים ייעודיים, שמטרתם לעזור לאורי לשנות את עיוותי החשיבה המוליכים אותו למסקנות הבעייתיות בזמן אמת ופוגעים באיכות חייו. 

 

 

הפרדיגמה האנליטית / דינמית

 

הגישה השניה, המסורתית יותר, נקראת פסיכותרפיה פסיכודינמית. מקורותיה בתיאוריה הפסיכואנליטית שפיתח זיגמונד פרויד. 

פרויד טען שקיים לא מודע:

הלא מודע הוא אזור נפשי שחי ופועם כל הזמן, אזור שאין לנו גישה ישירה אליו אלא רק דרך חלונות מוגבלים, בינות לשמשות, באמצעות חלומות, פליטות פה, טרנספרס, אסוציאציות ועוד.

הלא מודע הוא קודם כל ״לא״... מבנה שקשה להתחקות אחריו. 

המאפיינים של ׳מערכת הלא מודע׳, הגרעין של הלא מודע, מכילים ייצוגי דחפים שמחפשים דרך לשחרר את הקתקסיס (המושקעות של האנרגיה הנפשית).

יש ב׳לא מודע׳ דחפים ש״משאלתם״ להשתחרר למודעות.

  

שנחזור לאורי?

 

מטפלים דינמיים ישימו במרכז הטיפול את העולם הנפשי הפנימי של אורי.

במהלך הטיפול עולים תכנים רבים, מודעים ולא מודעים, אשר משפיעים על חייו של המטופל.

תכנים אלו עלולים להוות מקור לבעיות ולקשיים שהוא חווה ביומיום:

בתפקוד, במערכות יחסים, ביחס לעצמו ובאופן בו הוא חווה את העולם.

 

בניגוד לטיפול CBT, המטפל הדינמי לא יתמקד בסילוק ישיר של המחשבות המטרידות, אלא יפעל על מנת לטפל בקונפליקט שעומד בבסיסן.

 

הגישה הדינמית רואה בבעיה כזו סימפטום התנהגותי שנרכש בתהליכים לא מודעים, לרוב במהלך הילדות המוקדמת.

 

למשל, הביטחון העצמי הירוד של אורי עשוי לבטא סימפטום הגנתי, שנוצר כתוצאה של קונפליקט פנימי בין הדחף להצליח ולכבוש לבין חרדה הקשורה בביטוי דחף זה  - קונפליקט שאופייני לקושי בפיתרון התסביך האדיפלי.

 

מבחינת המטפל הפסיכודינמי, דרכו של אורי לשיפור המצב אינה מתמקדת בהכרח במציאות האובייקטיבית, אלא בתיקון, שיפור ופיתוח חווית הסובייקטיביות שלו, לכידות העצמי ובמקרה שלנו, העלאת הקונפליקט הלא מודע אל המודע.

לפי הנחות העבודה של הגישה הדינמית, אם אורי יעבד את אותו קונפליקט אדיפלי לא פתור, יתרחשו במהלך עיבוד זה תהליכים נפשיים תרפויטיים (שהם תיאורטיים וסובייקטיביים ולכן גם מורכבים יותר למדידה) שבסופם נוכל לראות שיפור בביטחון ובערך העצמי שלו.

המטפל יתייחס גם לקיומם של מנגנוני הגנה באישיותו של אורי, חלקם אדפטיביים שכדאי לשמר, אך חלקם פרימיטיביים וראשוניים, שהפעלתם גובה מחיר של אנרגיה נפשית ופגיעה בהבנת המציאות הבין-אישית כהוויתה.

אחד מהרכיבים המרכזיים של הטיפול הדינמי, יהיה המידע המילולי והבלתי מילולי, אותו יקבל ויקלוט המטפל מאורי באמצעות מנגנון ההעברה וההעברה הנגדית. 

 

שינוי דפוסי התנהגות אינו דבר של מה בכך, אך אנו יודעים שמטפל שיודע 'לתת עבודה' יחד עם מטופל שרוצה שינוי, יכולים ליצור מרחב בטוח להתפתחות, המאפשר למטופל להביא את עולמו הפנימי, לחקור ולהבין אותו ובכך לחולל שינוי משמעותי ועמיד בחייו. לפעמים מה שמבחין בין טיפול פסיכולוגי שעובד לבין טיפול פסיכולוגי לא יעיל.

  

 

 

דרכים דומות בטיפולים שונים 

 

כעת ננסה להתייחס להיבטים משותפים לטיפולים פסיכולוגיים שונים. לשם כך, בחרנו את הטיפול הממוקד בלקוח, אותו פיתח קרל רוג'רס.

 

למה דווקא אותו?

 

כי טיפול זה מייצג מכנה משותף שמאפיין, במידה רבה, שיטות את מרבית שיטות הטיפול. 

 

למרות שטיפול הומניסטי נחשב בזמנו לפורץ דרך, עקרונותיו התרפויטיים של קרל רוג'רס נטמעו לאורך השנים בשיטות טיפוליות חדשות יותר, כך שניתן לראות עקרונות אלו כאוניברסליים לכל שיטת פסיכותרפיה כמעט. 

 

עבור רוג'רס, טיפול פסיכולוגי דומה מאוד לעבודת גננות, וכך הסביר יחסי מטפל-מטופל:  

 

 ״גנן לא מגדל צמחים, הוא נותן להם את התנאים לגדול והם גדלים בעצמם – הוא אינו מתערב בצמיחה שלהם. האומנות של הגנן היא לא להפריע, וכך גם האומנות של המטפל שנותן למטופל את התנאים לצמוח ולגדול. רוג'רס אומר כי לאדם יש דחף פנימי מולד לממש את הפוטנציאל שלו ולכן אם נתן לו את התנאים שלו הוא יעשה זאת טוב מאוד״.

 

 

6 עקרונות מנחים לעמדה הטיפולית על פי רוג'רס

 

עם התפתחות הטכניקה הטיפולית שלו, התמקד רוג'רס בתנאים הדרושים כדי שהמטופל יוכל לפתור את בעיותיו הבין-אישיות.

רוג׳רס ראה ביחסי מטפל-מטופל הגורם המרכזי המקדם שינוי אישיותי.

הוא  הציע שישה עקרונות טיפוליים שחייבים להימצא כדי שיתרחש שינוי אישיותי.

 

קרל רוג'רס, איור מתוך אתר ויקישיתוף

 

תנאים אלה מהווים את המסגרת להבנת הטיפול הממוקד באדם:

 

1. שני אנשים נמצאים במגע: זהו תנאי מקדים יותר מאשר תנאי. חייב להתקיים קשר בין המטפל לבין המטופל. טיפול מורכב משני סובייקטים המרגישים זה את זה (מאוד שונה מהמודל הפרוידיאני ומחוק ההתנזרות).

2. הראשון מבין שני הסובייקטים, המטופל, נמצא במצב של חוסר הלימה, פגיע לחרדה: פסיכופתולוגיה נובעת מחוסר הלימה בין החוויה הממשית של האדם לבין תפיסתו את החוויה.

3. השני מבין שני הסובייקטים, המטפל, הוא חלק פעיל במערכת יחסים: על הפסיכולוג להיות אמיתי וכן במערכת היחסים עם המטופל ולייצג את העצמי האותנטי שלו. המטופל אמור לחוש שהוא חושף עצמו בפני אדם אמין, שנמצא בקשר עם החוויות שלו. 

4. קבלה חיובית בלתי מותנית: בטיפול, המטפל מקבל את המטופל כפי שהוא כאדם, על חולשותיו והצדדים הפחות נעימים שלו, בכל תנאי (כמעט). עמדה כזו מעבירה למטופל את ההרגשה שיש אדם שמאמין בו וביכולתו לממש את הפוטנציאל הגלום בו. בתנאים אלו המטופל יכול להתחיל לוותר על ההגנות שלו ולצמוח כאדם. 

5. אמפתיה: מיומנות מפתח בפסיכותרפיה, בה המטפל עוזר למטופל להרגיש מובן, לחוש שדבריו הגיוניים גם אם הוא חווה אותם כ׳פסיכיים׳. אמפתיה היא היכולת של המטפל לראות דרך זווית הראות של המטופל עצמו, מבלי להיכנס לחלוטין לחוויית המטופל, מבלי להזדהות. אמפתיה מספקת בסיס בטוח מתוכו המטופל יוכל להבין טוב יותר את עצמו. זה שהמטפל מבין, טען רוג׳רס, זה לא בהכרח אומר שהוא מסכים, הוא פשוט מתמקם בעמדה לא שיפוטית, שמקורה אינו פרשני. טכניקות של ניסוח מחדש (ריפריימינג) ושל הבהרת דברי המטופל וההמהומים הידועים (ה- ״אהמ״), נועדו לתקשר למטופל את עמדת האמפתיה והקבלה הבלתי מותנית.

6. היחס החיובי הבלתי מותנה והאמפתיה נקלטים אצל המטופל: המטופל מתחיל לחוות יחס חיובי בלתי-מותנה מצד המטפל. הוא מרשה לעצמו לחוות דברים שלא קיבלו מקום עד כה. הוא מתחיל מחדש תהליך של התפתחות: הבאת הפוטנציאל המולד לידי ביטוי, שעוזר לו להתקרב למי שהוא באמת. התהליך בטיפול הרוג'ריאני ממושך (אמנם לא כמו הפסיכואנליטי הקלאסי) – עד 3 שנים.  ככל שהסיפור שהוא מספר לעצמו קרוב יותר למה שהוא באמת, הוא זקוק לפחות מנגנוני הגנה.

 

כאמור, הטיפול מתבצע בגישה לא ישירה:

בטיפול הרוג'ריאני המטפל אינו נותן מידע, לא נותן עצות, לא מעודד או מנסה לשכנע את המטופל.

הוא גם לא ממש שואל שאלות, לא מציע כל פרשנות, וכמובן שלא משמיע שום דברי ביקורת על מה שאומר המטופל.

רוג'רס הדגיש שהתהליך הטיפולי לא חייב לחקור ולעסוק רבות בעבר של המטופל כדי להבינו, המיקוד בהוא בחוויה של המטופל בהווה, ב״כאן ועכשיו״ וביחסים עם המטפל.

בניגוד לטיפול הדינמי, הטיפול הרוג׳ריאני אינו מתרכז בניסיון לפענח ולפתור את יחסי ההעברה בין מטופל לבין המטפל.

כמו כן, בשל היות איכות הקשר בין המטפל והמטופל הפקטור הכי חשוב ואף היחידי המוביל לשינוי וכן, בשל העמדה הפחות אקטיבית של המטפל, לרוב נדרשת פחות הכשרה פורמאלית.

זוהי גישה טיפולית יעילה, גם אם לא יותר מגישות טיפוליות מתחרות. חשוב לזכור כי גישה זו צמחה בעיקר כתוצאה מניסיון טיפולי בסטודנטים שפנו לשירותי הייעוץ באוניברסיטה. מה שמקשה על יכולת הכללה לאוכלוסיות אחרות.

 

 

טיפול בגישת יחסי אובייקט

 

בשנת 1940, החברה הפסיכואנליטית הבריטית מתפצלת לשלוש קבוצות: 

 

1. פסיכולוגיית האגו של אנה פרויד ואחרים. 

2. "הקלאיניאניים" - מלאני קליין וחסידי גישתה. 

3. הזרם העצמאי (INDEPENDENT GROUP): רונלד פיירברן, מייקל באלינט, דונלד ויניקוט, ג'ון בולבי, הארי גאנטריפ ואחרים. קבוצה קטנה יחסית, אך מורכבת מאנשים מאוד רציניים שזוכים לכבוד משתי הקבוצות הקודמות. אנשים אלו למעשה לא מוכנים לבחור צד, ומה שמגדיר את את הקבוצה הזו לעצמאית זה העובדה שהם שואבים אלמנטים מסוימים משתי הקבוצות האחרות אך גם מפתחים עמדות משלהם.

כולם מדגישים קשרים מציאותיים, חשיבות הסביבה האמיתית.

כל אחד מהפסיכואנליטיקאים הללו תרם את תרומותיו התיאורטיות.

המוביל בהם הוא כנראה ויניקוט, בזכות אישיותו, חשיבתו המבריקה וסגנון הכתיבה הייחודי לו.

 

 

עקרונות יסוד של תיאוריית יחסי-אובייקט

 

• הדחף מוכוון ליחסים הנוצרים בין העצמי לאובייקט.

• המונח יחסי אובייקט מתייחס ליחסים שבין הייצוג העצמי הפנימי של התינוק ובין הייצוגים הפנימיים של האובייקט. זוהי פעילות מנטאלית – פעילות של ה – mind (איך אני תופס את היחסים שלי ואמא שלי, את הייצוג של האני המופנם שלי וייצוג האם המופנם שלי). לדוג'- ילד שמרגיש כל הזמן אשם עקב יחסי אובייקט עם האם, ומתפרץ גם בסיטואציות אחרות, בהן מרגיש אשם (בכיתה למשל).

• הכוח המניע: מינקות, האדם שואף ליצירת יחסים עם אובייקטים שהם משמעותיים עבורו, ולא רק למילוי צרכים ודחפים. למשל, ילד רוצה לשתות לא רק כי הוא צמא, אלא גם כי רוצה מישהו שידאג לו.

• יחסים אלו יהוו בסיס להמשך מערכות היחסים אצל בני אדם.

• המוקד הוא בשנת החיים הראשונה לחיים. למרות המיקוד המוגבל הזה, ממדי התיאוריה והיעילות הקלינית שלה גדולים וחשובים. 

 

 

שאלות ותשובות על טיפול פסיכולוגי

 

מהן שיטות הטיפול הפסיכולוגי הכי נפוצות?

 

קיימות שיטות רבות של טיפולים פסיכולוגיים, אך שתי הגישות השכיחות ביותר בעולם המערבי הן טיפול פסיכודינמי וטיפול התנהגותי קוגניטיבי (CBT).

שיטות רווחות אחרות הן טיפול זוגי, טיפול מערכתי, טיפול משפחתי, טיפול התנהגותי, טיפול קוגניטיבי, טיפול דיאלקטי-התנהגותי (DBT) טיפול פסיכואנליטי (פסיכואנליזה), טיפול אינטגרטיבי, טיפול קבוצתי, טיפול הומניסטי, טיפול אקזסטנציאלי, טיפול ממוקד-לקוח, טיפול בגישת הגשטלט, סכמה-תרפיה, טיפול דינמי קצר מועד, טיפול ממוקד רגש (EFT), טיפול דינמי חוויתי מואץ (AEDP), טיפול EDT והיפנותרפיה. 

 

 

כמה זמן אורכת פגישה טיפולית?

 

מרבית הפסיכולוגים מקיימים פגישה טיפולית בת 50 דקות.  

מקור הבחירה בפרק זמן זה הוא אינו שרירותי.

הוא התקבע ונותר כך מאז עבודותיו המוקדמות של זיגמונד פרויד, שנהג לפרגן לעצמו 10 דקות בין פגישה פסיכואנליטית אחת לזו שבאה אחריה, כדי לתעד, להעלות אסוציאציות וכמובן לדאוג לצרכים בסיסיים. 

 

 

כמה זמן לוקח עד שטיפול פסיכולוגי עובד?

 

מחקרים עדכניים מצביעים על כך ש-50% מהמטופלים מדווחים אחרי 15-20 מפגשים טיפוליים בממוצע שהם מרגישים טוב יותר.

מספר המפגשים המומלץ משתנה לפי מצב וסוג הטיפול.

תהליך טיפולי עשוי להימשך ממפגש אחד עד למספר שנים, הכל תלוי בצרכים ורצון המטופל. יש מטופלים שמגיעים לטיפול עם בעיה מאוד ספציפית שדורשת פיתרון נקודתי ועשויים לגלות שאפילו  פגישה אחת או שתיים יראו  תוצאות חיוביות. אותו דבר הפוך- מטופלים שכדי להשיג שינוי יעבדו לאורך תקופה ארוכה מזו לה ציפו. 

 

 

האם טיפול פסיכולוגי מרפא הפרעות נפשיות?

 

רוב מי שמאובחנן עם מצב נפשי כזה או אחר עשוי לחוות הקלה משמעותית בתסמינים ולחיות חיים מלאים, ראוייים ומספקים, זאת באמצעות השתתפות פעילה בתהליך פסיכותרפיה מותאם אישית.

יתכן שההמלצה תהיה שהטיפול הפסיכולוגי יהיה רכיב אחד מתוך תכנית טיפולית מקיפה יותר, שעשויה לכלול טיפול תרופתי, קבוצה טיפולית או שילובים ביניהם.  

שאלת הריפוי המלא בפסיכותרפיה מורכבת למדי ויש לגביה דעות קליניות מגוונות.

עם זאת, חלק מהטיפולים הפסיכולוגיים בימינו מבוססי ראיות ומונחי פרוטוקול, כלומר נבחנו לפני כן במחקרים קליניים מבוקרים ונמצאו יעילים.

 

 

מה ההבדל בין מטרות בטיפול לבין מטרות בחיים?

 

הפסיכולוגית גרטרוד טיכו הבחינה בין מטרות הטיפול לבין מטרות המטופל בחיים:

מטרות הטיפול מתייחסות לתחומים הניתנים להשפעה באמצעות עבודה על העצמי; מטרות החיים תלויות במידה רבה בגורמים שאינם בשליטת המטופל.

למשל, מטרות של טיפול יכולות לכלול הפחתת פרפקציוניזם, שיפור ההערכה העצמית, פתרון של קונפליקט פנימי, קבלת החלטה קשה או אבל בעקבות אובדן.

מטרות החיים, לעומת זאת, יכללו למשל מציאת בן/ת זוג, התפתחות בקריירה או הקמת משפחה.

 

 

האם ניתן להגשים מטרות חיים בטיפול?

יתכן מאוד שמטרות חיים יושגו בקלות רבה יותר כאשר תתממשנה מטרות הטיפול.

יחד עם זאת, מטרות החיים אינן יכולות להיות מובטחות כחלק ממטרות טיפול.  

שאיפות כאלה תלויות במידה רבה בנסיבות חיצוניות, אליהן החיים לוקחים אותנו.

 

 

מה יקרה אם תעלה בטיפול פסיכולוגי טראומה לא צפויה? 

 

אף מטפל אינו יכול לחזות אם ומתי מתי יצוף זיכרון טראומטי לא צפוי, אך אם הדבר יקרה - למטפל יש את ההכשרה הנדרשת כדי להתייחס נכון לזיכרון הקשה שעלה ולבצע עיבוד ראשוני של החוויה בזמן אמת. מקרים כאלה נדירים למדי, וכשלעצמם אינם עלולים להוביל לפיתוח של הפרעה פוסט-טראומטית.

 

 

איך לעזור לאדם קרוב לפנות לטיפול פסיכולוגי?

 

אנשים במשבר, בעיקר כאשר הם סובלים מדיכאון, אינם מאמינים שהעתיד יהיה טוב יותר.

הם חווים פחות תקווה וכוחות ולעיתים מפקפקים בתועלת המעשית של התערבות מקצועית.

כל זה הופך את מערכות היחסים עם הקרובים אליהם, ובייחוד את התקשורת עמם, למאתגרת.

 

 

אז איך לעזור לאדם אהוב לפנות לפסיכולוג?

 

דרך אחת לעזור ליקירכם לעשות צעד לעבר החלמה היא לתקף את הכוחות והמשאבים שלו.

השתמשו בדוגמאות פשוטות, כדי להזכיר לו תקופות בחיים בהן הפגין אומץ, סיבולת, חמלה עצמית והתמדה.

המחישו את הרעיון באמצעות אירועים של הישגים מן העבר כדי לחזק את ביטחונו ולעודד אותו במעלה הנתיב להחלמה.

 

 

הנה עוד כמה נקודות שיעזרו לך לעזור לאדם יקר לפנות לעזרה:

 

איך להסביר לאדם יקר לי שטיפול פסיכולוגי לא מיועד רק לאנשים שאינם בריאים בנפשם? כלומר איך להסביר שפנייה לטיפול לא מעידה עליו שהוא "בן אדם שבור"?

 

אנשים מבקשים עזרה כאשר הם מרגישים כאב נפשי, ממש כמו שהם מרשים לעצמם לפנות בטבעיות לבקש עזרה כשהם מתמודדים עם כאב גב או כאב שיניים.

 ברור וידוע שכל אחד מאיתנו חווה תקופות קשות. פנייה לטיפול היא דרך לקבל כלים להתמודדות. יותר מזה, החזקים הם אלה יודעים לבקש עזרה. 

 

 

איך להגיב אם האדם האהוב לך סובל אבל אומר כלפי חוץ טוען שהכל טוב, שהוא בסדר ושאין לו צורך?

 

אמור לו משהו בסגנון: "אני רואה אותך מתמודד ואני מודאג. אני רוצה שתהיה במצב הטוב ביותר, ולכן אני מציע שתפנה להתייעצות עם איש מקצוע".

המלץ על פנייה לשיחת ייעוץ חד-פעמית עם מומחה בפסיכותרפיה ממוקדת.

 

 

מה אם הוא מתבייש, כלומר מבהיר שמבחינתו פנייה לטיפול מרגישה כמו "לאוורר את הכביסה המלוכלכת"?

טיפול פסיכותרפי הוא מקום בטוח ופרטי, בו המטופל יכול לדבר על דברים שקשה לו או שאינו רוצה לשוחח עליהם עם אחרים.

 

 

מה אם האדם היקר לי חושש מהתגובה של המטפל כלפיו?

מומחים בבריאות הנפש עוברים הכשרה ארוכה כדי לפתח עמדה מקבלת ולא שיפוטית. עמדה כזו בונה את הברית הטיפולית ומאפשרת לבסס מקום בטוח ותומך עבור המטופל.

 

 

מה אם המועמד לטיפול מוטרד לגבי המחיר?

אנחנו חיים במדינה עם הרבה אפשרויות לקבלת שירותים פסיכולוגיים בעלות מוזלת, למשל קופות חולים, שירותי ייעוץ לסטודנטים, עמותות לטיפול באוכלוסיות מיוחדות ומרפאות לבריאות הנפש במגזר הציבורי.

 

 

איך אני יכול להסביר שהמוטיבציה שלי היא לעזור לו לשפר את איכות חייו?

 

אפשר להגיד משהו בסגנון "אני הכי רוצה לראות אותך מאושר ומרוצה, ואני מאמין שטיפול יכול לספק לך את הכלים להגיע לשם".

 

 

איך אני יכול לתמוך בו במהלך הטיפול?

הכי טוב להיות קשובים לצורך שלו.

בקצה האחד יתכן שיירצה לשתף הרבה בשאלות שעולות בו אחרי הפגישות ובתובנות שרכש לגבי החיים.

בקצה השני יכול להיות שהאדם האהוב יבחר דווקא בעמדה של "בונקר", לבנות לעצמו מרחב טיפולי אקסקלוסיבי, עם הקפדה אדוקה על סודיות.

 צריך להקשיב ולהבין איפה הוא. 

 

 

 מה אם הוא פוחד לדבר על הבעיות שלו?

חשוב לתקף את החששות.

סך הכל, מי שלא היה אף פעם בטיפול נכנס לסיטואציה די מוזרה, בה הוא מוזמן לספר על עצמו כולל על בעיות ותכנים כמוסים בחייו.

חשוב לזכור שטיפול הוא תהליך שנבנה בקצב שמותאם אישית למטופל.

המטפל לא לוחץ מהר מדי על הגז ומבהיר שאין צורך לחשוף הכל בהתחלה.

בנוסף, הבהירו שבטיפול אפשר ומומלץ לדבר על הכל, אבל בפועל יש חופש מלא לא לדבר על מה שלא רוצים.

 

 

איך להרגיע אותו אם ההוא חושש שהטיפול יפגע בסיכויים שלו להצליח בקריירה שדורשת יציבות נפשית?

 

מטפלים מוסמכים מחויבים לשמירה על חסיון התכנים. הם אמונים על סודיות מלאה. 

הם לא ידברו על מה שהולך בטיפול עם אף אחד, כולל על עצם קיום הטיפול.

חשוב לציין גם שמעסיקים אינם רואים היום טיפול פסיכותרפי באופן סטיגמתי כמו בעבר.

גם הם בני אדם שחיים פה וסביר שהם מכירים מקרוב "אדם נורמלי", אחד או שניים, שפנו לקבל סיוע נפשי.

 

 

מה אנחנו יודעים על הבדלי מגדר בטיפול?

 

לא המון, אבל מחקר מ-2016 מציע כמה מסקנות מעניינות:

 

• מטופלות (נשים) נוטות להישאר יותר זמן בטיפול פסיכולוגי בהשוואה למטופלים (גברים).

• בהשוואה לגברים, נשים מדווחות על תוצאה חיובית יותר של התהליך הטיפולי.

• לא נמצאה אינטראקציה בין מין המטפל לבין משך הטיפול או תוצאותיו.

• הן נשים והן גברים נוטים להמשיך טיפול פסיכולוגי לאורך זמן ממושך אצל מטפלים גברים, בהשוואה למטפלות.

• שיעור הגברים שפורשים אחרי מפגש אינטיק בודד גבוה משמעותית ביחס לנשים. לא נמצא הבדל מובהק במשתנה זה לגבי מין המטפל/ת.

 

 

הפגישה הראשונה בטיפול פסיכולוגי

 

במפגש הראשון, שנקרא בשפה המקצועית אינטיק, מתקיים גישוש התחלתי:

המטפל ישאל על תחומים שונים בחיי המטופל, כמו עבודה, זוגיות, הורות ודינמיקה משפחתית, כולם עשויים להיות קשורים לאתגרים שלו כרגע.

צריך להדגיש בפני המטופל שהוא חופשי לענות תשובות במידה שנוהח לו, ובהתחלה השאלות הן די שטחיות.

המטפל יברר אם המטופל כבר היה בעבר בטיפול, עד כמה יש לו הכרות עם התהליך ואם יש לו שאלות.

נכון זה נשמע כמו סמולטוק נינוח של הכרות, אבל מתקבל בו מידע קליני חשוב.

בד״כ כוללים המפגשים הראשונים גם הצבת מטרות כדי להבין על מה המטופל רוצה לעבוד או מה הוא רוצה להשיג בטיפול. 

היעדים הללו לא חייבים להיות מוגדרים באופן מלא, לעיתים הם מתגבשים ומתבהרים יותר עם הזמן. 

 

 

המפגש הטיפולי הראשון בזום

 

בהיותה וירטואלית, הפגישה הטיפולית הראשונה אונליין יכולה להיות קצת שונה.

 

היחסים בין המטפל למטופל נשארים בעצם אותו הדבר, גם אם הם מקוונים, ויש יתרון של נוחות בכך שלא תצטרכו להתנייד עד הקליניקה.

מצד שני, יש את המורכבות הטכנית ואת הקושי לקרוא שפת גוף, כי בשיחת וידאו יש פחות מידע לא מילולי.

 

כדי שניתן יהיה להפיק את המיטב מהמפגש הטיפולי, חשוב שתכינו מרחב בבית בו קיימת פרטיות, זמן פנוי לעצמכם וחיבור יציב ל-Wh-Fi. 

רוב המטופלים מוצאים שלמרות שחלקם חווים בהתחלה הסתייגות מסוימת לטיפול מרחוק, המדיום מעניק עם הזמן תחושה בטוחה להיפתח ולשתף בחומרים אישיים, לפעמים אפילו יותר ממפגש פנים אל פנים.

 

 

אנו, במכון טמיר,  מאמינים שבפסיכותרפיה ובטיפול פסיכולוגי

חשובה עבודת צוות של המטפל והמטופל.  

 

למעשה, לפי מחקר שפורסם לאחרונה בכתב העת JAMA Psychiatry,

פונים לטיפול פסיכולוגי שהותאמו מראש למטפלים

עם יעילות קלינית מוכחת בפסיכותרפיה ייעודית לאזורי הקושי של המטופלים

חוו בעקבות כך שיפורים חיוביים יותר,

זאת בהשוואה למטופלים שהופנו אקראית למטפלים.

 

החזון שלנו כולל שקיפות מלאה כתנאי הכרחי להצלחתו של הטיפול

ואנו מתחייבים להיות הכי טובים עבור מטופלינו. 

 

 

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

  

שיחת ייעוץ ממוקדת 

עם ראש המכון / מומחה ספציפי- 

בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)

 

 

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

 

  

 

 

 

   

 נכתב ע״י מומחי מכון טמיר

 

 

 

תודות: 

 

קרין אמיתי, MSW 

 

 

  

מקורות:

 

Constantino MJ, Boswell JF, Coyne AE, Swales TP, Kraus DR. Effect of Matching Therapists to Patients vs Assignment as Usual on Adult Psychotherapy Outcomes: A Randomized Clinical Trial. JAMA Psychiatry. Published online June 09, 2021. doi:10.1001/jamapsychiatry.2021.1221

 

Lambert, M. (2016). Does Client-Therapist Gender Matching Influence Therapy Course or Outcome in Psychotherapy?