שיטות של טיפול פסיכולוגי | גישות בפסיכותרפיה מפרויד ועד היום

 

שיטות טיפול בפסיכולוגיה  

 

 

 

כתיבה: 

 

עמרי לויתן, MA,

פסיכולוג קליני מומחה

 

אופיר ברגמן פרי, MA,

מאבחנת לקויות למידה

 

דורון עמרן, MSW

 

 

 

ההיסטוריה של טיפול פסיכולוגי

 

טיפול פסיכולוגי, בדומה לכל תחום המשכלל את עצמו ומתפתח, עובר שינויים מתמידים שחלקם מהפכניים.

 

הפסיכולוגיה הטיפולית, הקלינית, עברה דרך ארוכה מאז העלה זיגמונד פרויד את האפשרות הפרקטית של 'טיפול באמצעות דיבור', ופיתח את הפסיכואנליזה לפני למעלה מ-120 שנה, ועד לימים אלו, בו מתקיימים תהליכי טיפול פסיכולוגי באינטרנט.

 

למרות שהפסיכולוגים בני זמננו הם כולם 'גמדים על גב הענק' ולמרות שתרומותיו של פרויד לא תסולאנה בפז כמקור ידע מרכזי בפענוח נפש האדם,

 ביקורת חכמה, מגוונת ועשירה נשטחה מול גישתו התיאורטית והיישומית בפסיכותרפיה. 

 

בפועל, שרדו רק חלק ממושגיו המקוריים של פרויד, אך השתלבותם והיטמעותם המחודשת בשיח המקצועי העכשווי בפסיכולוגיה, גם בגישות טיפוליות פוסט-מודרניות, הן עצומות.

גם התרבות המערבית והגלובלית ספגה את ההמשגה הפרוידיאנית, כמו הייתה זו שם תמיד.

החשיבה המקורית של פרויד על נפש האדם, גם אם עטתה עם השנים צורות אחרות ושמות שונים, נותרה רלוונטית ולא נכנעה לתלאות הזמן:

המודל סטרוקטורלי שחילק את הנפש לאגו, סופר אגו ואיד, המודל הטופוגרפי שפילח את המודעות לשלושת רבדיה: המודע, התת מודע והלא מודע., תסביך אדיפוס המיתולוגי עודו עמנו, חי ובועט.

גם חשיבותם של יחסי העברה והעברה נגדית אינם נעלמים מעיניהם של הפסיכולוגים ההתנהגותיים ביותר ומנגנוני ההגנה, אותם המשיכה ופיתחה בתו של פרויד, אנה, עומדים במבחני השנים.

כי הנה, בסופו של יום, אם אנחנו מנסים להבין לעומק אישיות של אדם שמביא עמו פעם אחר פעם את אותם הדפוסים ההרסניים והחבלניים למערכות יחסים, אין מטפל שיוכל להתעלם מהרעיון הגאוני של פרויד על חזרה כפייתית. 

 

 

כיום, ניתן לדבר על כמה תפיסות תיאורטיות של טיפול פסיכולוגי שהתפתחו מתוך הגישה הפסיכואנליטית המקורית, תפיסות הנכנסות תחת המטריה התיאורטית והיישומית של טיפול דינמי: 

 

טיפול דינמי מסביר את מרבית קשייו הנפשיים של האדם כפועל יוצא של תהליכים לא מודעים, ואת המהלך הטיפולי כחידה שתשובתה תתגלה לאורך המסע.

 

כדי לחתור אליה נדרשים חקר מעמיק של יחסי המטפל והמטופל, למידה משותפת של החומר המסתתר מעבר להגנות, דרך היחסים, עם גיוס ה"כאן ועכשיו", תוך שילוב העבר עם ההתנהגות בהווה, עם הכרה אמיתית בכאב הנפשי שאין דרך אלא לקבלו ועם חיפוש סימנים ורמזים שהלא מודע מציע לנו בגלוי, מדי פעם.

החומרים הא מודעים מופיעים דרך חלומות, דרך פליטת פה שנשלפה ממגירה נפשית נידחת, דרך זכרון ילדות מוקדם ועלום שהמתין שנים לפשר ולהסבר, או אסוציאציה שפרחה משום מקום ומופיעה (אצל המטופל או אצל המטפל) במהלך הפגישה הטיפולית.

בואו נסקור יחד את הגישות העכשוויות בפסיכואנליזה בת זמננו ואת גישות הטיפול הפסיכודינמיות היישומיות.

על שיטות הטיפול הקוגניטיביות-התנהגותיות אתם מוזמנים לקרוא במאמר נפרד כאן. 

 

 

גישת יחסי אובייקט

 

גישת יחסי אוביקט היא שם נרחב לתיאוריה פוסט-פרוינדיאנית, בעלת ישומים קליניים נרחבים ומגוונים, שהמשותף להם הוא מיקוד סיבתי ביחסים המוקדמים שהפנים האדם בינקותו.

 

לפי התיאורטיקנים של גישת יחסי אוביקט, שמלאני קליין היא האם התיאורטית שלה, הפנמות אלו משתחזרות ומושלכות כלפי אובייקטים מציאותיים בסביבה בהיות האדם מתבגר ובוגר: התבנית הבסיסית של "איך נראה קשר?" נרכשת בקשרים הראשוניים ומתעוררת לחיים, באופן לא מודע, בכל קשר משמעותי בהווה. 

 

רונלד פיירברן, מהפסיכואנליטיקאים המייסדים של הגישה, טען כי לבני אדם יש צורך תמידי אחר קשר, וכי בניגוד לגישת הדחף של פרויד, שראה באדם יצור המבקש לפרוק דחפים, כולנו בעצם שוחרי אובייקט - כולנו מחפשים אחר אדם אחר להתחבר אליו ולהתקשר עמו.

 

במקביל להתפתחות הגישה, ייסד ג'ון בולבי את תיאוריית ההתקשרות. יחד עם מארי איינסוורת' וחוקרים אחרים, הם בנו מודל תיאורטי ואמפירי חדשני, בו ניתן לנבא דפוסי יחסים של בני אדם לפי איכות הקשרים הראשוניים שלהם במהלך השנתיים הראשונות לחיים. 

 

 

אנליזה קלייניאנית

 

מלאני קליין, שמצאה עצמה נאבקת עם אנה פרויד על המשך הפסיכונאליזה, הרחיבה משמעותית את הראייה הקלינית של טיפול נפשי ואת מאפייני המטופלים הניתנים לטיפול באמצעות אנליזה. בניגוד לדעתה של אנה פרויד, קליין טענה שאנליזה מתאימה גם לילדים קטנים, ואף יישמה ובחנה חלק מתובנותיה על בתה (שגדלה להיות פסיכואנליטיקאית כועסת...). 

 

 

טיפול בילדים

 

קליין טענה, במחלוקת שלא נפתרה בעצם עד ימינו, שהילד הוא 'איש קטן', וכי באמתחתו עולם פנימי עשיר בדימיון ובאסוציאציות גולמיות. לכן, באמצעות טיפול במשחק ניתן לייצר עמו תהליכים אנליטיים לא פחות משמעותיים מאלו שנבנים בטיפול עם מבוגרים. אם אתם כבר הורים, סביר שהרציונל הזה של קליין יתחבר אליכם מייד: כמה דקות של משחק עם הילד, חצי שעה בה אתם קשובים לגמרי והילדה-מתבגרת מקריאה לכם סיפור שכתבה, רגע בו אתם אוחזים ציור ששירבט הבן, אותו הוא מגיש אליכם ביראה, התרגשות וציפייה להתפעלות.

הכל נמצא שם.

לפי הקלייניאנים, הילד משתף אותנו, בגילוי לב ובלי צנזורה בוגרת, בפחדים, בחרדות, בתקוות בשאלות ובמשאלות.  

קליין, ולצדה פסיכולוגים ורופאים שמצאו עצמם בחצרה בלונדון, זיהו את הפוטנציאל הפסיכואנליטי הבלתי-נדלה שמתקיים בין-נפשות ולא רק בתוך אחת מהן. 

בהמשך הם אימצו בחום גם את האתגר של טיפול במי שמתמודד עם 'הפרעות נפשיות ראשוניות', ובכללן מצבים פסיכוטיים, הפרעות מאניות-דפרסיביות והפרעות אישיות קשות. אל היעילות של טיפול פסיכואנליטי בהפרעות קשות כאלו התייחסו זיגמונד פרויד וממשיכי דרכו בפסיכולוגיית האגו במידה רבה של ספקנות (חשוב לציין, כי נכון להיום, על רקע מה שאנחנו יודעים בשנת 2018, הייתה ספקנותם של אלו הייתה במקומה). 

קליין העניקה תשומת לב רבה למשמעות הסימבולית של משחק ואסוציאציות חופשיות במהלכו. בכך היא תרמה כר עבודה פורה לפסיכולוגים קליניים לילדים ולמטפלים בהבעה ויצירה, העובדים עד ימינו, בתבונה וברגישות, עם החומרים שעולים במשחק חופשי עם ילדים. משחק, מבחינת התיאוריה שפיתחה, מייצג את הפנטזיות הראשוניות המושלכות על "השד הטוב" ו"השד הרע", מה שמאפשר לגשת לבעיה עצמה, וממש בזמן. 

 

 

הזדהות השלכתית

 

השפעה חשובה נוספת של קליין הייתה הזיהוי של חרדות סכיזו-פרנואידיות וחרדות דפרסיביות, שתיהן קדומות יותר מהחרדות הנוירוטיות. קליין החלה לבחון לעומק שני מימדים, שסימנו את המעבר של הפסיכואליזה מ"פסיכולוגיה של אחד" לעבר "פסיכולוגיה של שניים":

 

• מה מתרחש בנפש המטופל בזמן הטיפול?

• כיצד אותה התרחשות הפנימית משפיעה עליה כאנליטיקאית? 

• האם יתכן, שאלה קליין, שמתקיים שיח בין "לא מודע" אחד ל"לא מודע" שני? 

 

מתוך השאלות הללו צמח מנגנון ההגנה הבין-אישי, האינטר-סובייקטיבי, מכולם.  קליין המשיגה אותו כהזדהות השלכתית.

בכך היא פתחה צוהר יישומי חדש למטפל הדינמי: "אם אצליח להבין מה עובר עלי, אוכל להבין מה עובר על המטופל". 

 

 

הטכניקה 

 

ההשפעה הבולטת ביותר של קליין מתבטאת כנראה ביישומים של הטכניקה הטיפולית: הדגש הקלייניאני ניתן לפרשנות עומק של החרדות, תוך מעקף ההגנות;  הפירושים הקלייניאנים מתייחסים לחרדה ולא להגנות. הטכניקה הקלייניאנית היא פרשנות של חוויות עמוקות (לפעמים עמוק מדי, מה שמרתיע מטופלים), אינטרפיטציות מאוד חדות, אפילו חשדניות, שלא מתירות למטופל להיאחז בהגנות האופי אותן פיתח עם השנים. 

 

אנליזה קלייניאנית אינה מתאימה לכל מטופל ולא לכל מטפל.

יש מטופלים שדוחים את הפרשנות של המטפל, "אתה לא תגיד לי ממה אני חרד". גם בצד השני של החדר, הרבה מטפלים אינם מתחברים לעמדה כל כך ישירה ומעמתת ביישום של תהליך טיפולי.

הם מעדיפים לגשש ולמצוא את הקצב האינדיבידואלי של המטופל ולצעוד עמו בזהירות, עקב לצד אגודל.

 

 

טיפול ויניקוטואני

 

דונלד ויניקוט היה הפסיכואנליטיקאי הפורה ביותר אחרי פרויד.

 אם תשאלו פסיכולוגים קליניים ומטפלים דינמיים על תיאורטיקן פסיכואנליטי שעיצב והשפיע עליהם במיוחד, יתארו רבים מהם את ויניקוט.

 

כתביו של ויניקוט מקבלים חיים בתוך הממשק הבלתי-נראה שנמצא בין מטפלים לבין מטופלים. הרעיונות של ויניקוט מעצבים בהדרגה את הטיפוליות המתהווה דרך מילים, דרך מבט, דרך משפטים.

 

בתיאוריה של ויניקוט יש ניסיון חלוצי לפענח את האישייות האנושית דרך יחסי התינוק עם האם. הוא התמקד בזיהוי הסביבה האופטימלית בה יוכל לנבוט ולצמוח הפוטנציאל הבריא של העצמי, בדרך ליצירת אדם חי.

 

חיות, לדידו, משמעה הרבה יותר מקיומן של פונקציות פיזיולוגיות שהכרחיות להשרדות. לחיות זה להרגיש, ליצור, לחפש, להתלהב, להתאכזב ו"להשתקם" בתקווה תמימה לאשליה המרגשת הבאה. על מנת ליצור אדם כזה, נדרשת סביבה הורית מושקעת שמתאימה עצמה לתינוק. דרך הטיפול של האם בתינוק מבוססת על אמפתיה טבעית, אותה המשיג כ- Primary Maternal Preoccupation, התמקמות אמהית רגשית שיוצרת את פונקציית ההחזקה (Holding). לא סביבה מותאמת כזו לא ייווצר אדם אמיתי, אלא אדם כוזב שעסוק בריצוי אחרים ובהשטחה רגשית, שלצידם תסכול קיומי מתמיד על המחיר הכבד מכל: אי-היכולת לממש את הפוטנציאל האנושי הגלום בו.  

 

 

"אפשר להאכיל תינוק בלי אהבה,

אבל אי-אהבה או טיפול לא אישי,

אין ביכולתם ליצור ילד-אדם אוטונומי חדש"

  

-- ויניקוט, 1995 [1971]

 

 

הפסיכולוגיה של האגו 

 

הפסיכולוגיה של האגו  (שנקראת גם פסיכולוגיית האני) היא גישה תיאורטית שפותחה על ידי אנה פרויד, בתו של המייסד, זיגמונד פרויד. 

בגישה זו ניתן דגש עלמבנה המרכזי של הנפש, האגו, ועל ההגנות המרכזיות ששומרות על שלמותו ושלוותו מפני חרדה.

 

בהמשך הדרך התפתחתה הגישה בעיקר בארה"ב והתמקדה בתהליכים של ספרציה ואינדיבידואציה.

האתגר, לפי תפיסה של פסיכולוגיית האני, הוא לקדם התפתחות נפשית בה האגו הולך ונפרד, הולך ומתרחק, מהנוכחות ההורית והתלות המאפיינת את תקופת הילדות.

 

מרגרט מאהלר ואנה פרויד נחשבות לתורמות הבולטות ביותר בגישה זו, אך לצדן פעלו אחרים שהשלימו, ערכו והמשיכו את עבודותיהן: 

רנה שפיץ, היינץ הרטמן, אריק אריקסון, אוטו קרנברג (באופן חלקי) וטובים אחרים. מבחינת הטכניקות הטיפוליות, נדמה שהתרומה של פסיכולוגיית האגו מחווירה ליד יחסי האוביקט, אבל זה לא הוגן: מרבית החומרים התיאורטיים שנראים לנו כיום מובנים מאליהם היוו אז מהפיכה של ממש. 

 

 

פסיכולוגיית העצמי 

 

פסיכולוגיית העצמי : ניתן לומר כי גישה זו ממש הפכה את הקערה הפרוידיאנית המקורית על פיה: במקום להתייחס לנפש האדם כזירה של קונפליקטים בין חלקי אישיות שונים, רואה פסיכולוגיית העצמי את החשיבות של התפתחותו וצמיחתו של מבנה נפשי בסיסי, אותו כינה מוביל הגישה, היינץ קוהוט, self. הנפש אינה מוכוונת ע"י הצורך לספק דחפים וגם לא על ידי האתגר לפתח עצמאות, אלא תלויה הרבה יותר בהקשר החברתי-תרבותי. הדגש הטיפולי הוא על אמפתיה עמוקה כלפי העמדה הנפשית בה נמצא המטופל, והמטפל משמש בתחילת הטיפול ובמהלכו כ'זולת עצמי', או self object. 

 

הרעיון הוא שכל עוד אין אחר שמבחין בנו, שאומר לנו, שמחזיר לנו את עצמנו, אנחנו לא מבחינים בעצמנו.  זולת עצמי הוא בעצם אדם שהנוכחות שלו מאפשרת לי להכיר טוב יותר את עצמי ולבנות את עצמי בצורה טובה. המילים מחוברות משום שהאחר נחווה כשלוחה שלי. הילד לא חווה את אמא שלו כאדם נפרד אלא כשלוחה שלו. ברגע שזולת עצמי מפסיק להתקיים, אני מפסיק להתקיים, בדומה לחרדת הכליון של ויניקוט. 

 

 

אנליזה קוהוטיאנית

 

  המטרה העיקרית בטיפול לפי קוהוט היא לשקם את מבנה העצמי הפגוע של המטופל. כלומר- ליצור תחושת עצמי ייחודי ומובחן, שיאפשר לאדם לחיות מתוך תחושת אוטונומיה ומיצוי של גרעין אישיותו. הטיפול מעודד יצירת תנאים שמעוררים רגרסיה, שתאפשר העלאת תכנים וצרכים מוקדמים.

• אמפתיה- בעוצמה כזאת שתאפשר למטופל לחוות את המטפל כ"זולת עצמי" (Self Object)

• קבלה -חיוני שהמטפל יוכל לקבל בכנות את הדרישות בהתאם לשלב בו נמצא המטופל - בין אם הוא צריך להשליך על המטפל את העצמי האידיאלי שלו, ובין אם הוא זקוק לו כ"תאום" בגובה העיניים. 

 

 

העברה ככלי טיפולי בגישת העצמי

 

קוהוט התייחס באופן שונה לגמרי לנרקיסיזם:

עד שדרך כוכבו, ראו פסיכולוגים את הצרכים הנרקיסיסטיים הלא-מסופקים כצרה צרורה - בור נפשי, חור שחור בנפש שמזמין הפרעות נפשיות רבות.

קוהוט די הסכים להנחת עבודה זו, אבל לצדה הוא "נירמל" את המאוויים הנרקיסיסטיים הבריאים בהתפתחות ובקיום הנפשי שלנו - מרגע הלידה ועד לסוף החיים - ושרטט קו גבול דימיוני בין בריאות לפתולוגיה.

יש פה הברקה.

אם נמשיך מתוך הטיעון הקוהוטיאני הזה, נוכל להסכים להתייחס להעברה בטיפול כביטוי צרכים מורעבים שלא קיבלו בעבר מענה מתאים ושחודרים מהחסך של העבר לנוכחות שלנו בהווה. אותם צרכים מתעוררים ברגרסיה שנוצרת בטיפול ומתעצמים בעיקר בעקבות האינטראקציה הלא-מודעת (ההעברה) שמתפתחת בין המטפל למטופל. 

 יש פה צעד נוסף לעבר פסיכולוגיה בין שניים: ההעברה כבר אינה נתפסת כמופע אישי של המטופל, אלא כתופעה בינאישית התייחסותית. 

 

 

טיפול התייחסותי 

 

טיפול התייחסותי או אינטרסובייקטיבי: התפיסה החדשה ביותר, שמשפיעה רבות על הפסיכולוגיה הקלינית ועל המטפלים המתחנכים בה.

לפי הגישה ההתייחסותית, שהחלה להתפתח בניו יורק בשנות ה-80 של המאה הקודמת, היחסים בין מטפל למטופל אינם יחסים בין סובייקט (המטופל) לבין אובייקט (המטפל).

בתוך המציאות הפוסט-מודרנית בה אנו חיים כיום, רואה הגישה את היחסים בין המטפל למטופל כיחסים בין סובייקט לסובייקט, שני הצדדים חשופים לשינוי ולהתרחשויות בין-אישיות, המטפל הוא ראשון בין שווים, הוא אינו יודע על המטופל יותר מכפי שהמטופל יודע על עצמו, וניתנת חשיבות רבה לרגשות ולמחשבות שעולות אצל המטפל. 

גישה זו נחשבת ל-state of the art כיום, מייסדיה הם סטיב מיטשל, לו ארון, תומס אוגדן, ג'סיקה בנג'מין ואחרים. 

 

 

טיפול דינמי קצר מועד 

 

שיטות של טיפול דינמי קצר מועד נמצאות כיום בחזית המחקר הקליני, והן נוטות להיות ממוקדות יותר בהשוואה לפסיכותרפיה הדינמית המסורתית. 

הטיפול הדינמי הקצר מעצים את את הדגש האנליטי של פרויד על ניתוח יחסי ההעברה כמנגנון מרכזי של שינוי טיפולי.

המטפל בטיפול דינמי קצר מועד עוזר למטופל לזהות דפוסים בין-אישיים המחזקים מחשבות לא יעילות על העצמי ועל אחרים. הטיפול שם דגש רב על הברית הטיפולית, המוכרת כמנבאת של תוצאות הטיפול.

השיטות המובילות כיום בתחום הן AEDP , EFT ,EDT ואחרות. 

 

 

טיפול ממוקד באדם - קרל רוג'רס

 

קרל רוג'רס פיתח את שיטת הטיפול ההומניסטית, שמתמקדת בצמיחה ומימוש עצמי של היחיד.

 

בדומה לפסיכולוגים מתיאוריות יחסי-אובייקט, רוג'רס הדגיש אף הוא את חשיבות הסביבה -  הצמיחה האישיותית מתרחשת בעיקר בזירות בינאישיות (יחסי הורה-ילד). אבל רוג'רס היה אופטימי הרבה יותר מקליין (ואפילו מקוהוט).  הוא הניח משקל רב על הצורך באהבה, על ההזנה הנדרשת מטיפול חומל ומיחס חיובי בלתי-מותנה, כזה שאינו מסתיר בצדו את המילה "אבל...". כיוון שעל המערכות הנפשיות המוקדמות ביותר שלנו אחראים ההורים, קיימת ציפייה פסיכולוגית מובנית לקבל מהם את תחושת "היותנו אהובים".  לצערנו, לא תמיד זה קורה, מה שמעלה מבחינת רוג'רס קשיים נפשיים שחלקם יתבטאו כפסיכופתולוגיה של ממש. 

 

רוג'רס טען ששינוי טיפולי יתרחש דווקא כאשר המטפל יימנע מלשאת עצות או לפרש פירושים: המיומנויות הנדרשות הן אמפתיה, אותנטיות וחמימות. בהרבה מאוד מובנים הוא צדק. גישתו לא ביטלה את הנחות העבודה הפסיכואנליטיות, אבל היא ייתרה רבות מהטכניקות הטיפוליות המסורתיות בשיטות הפסיכודינמיות.  מבחינת רוג'רס, הכוח החשוב באמת בשינוי פסיכולוגי מושתת על מערכת יחסים פשוטה וטובה בין מטפל למטופל. כל מה שרצינו לדעת נמצא ממש מתחת לאף: תהיו בני אדם, תהיו אמיתיים, קרובים, חמים, אנושיים. לפי רוג'רס זה יעשה מצוין את העבודה כי מצפה כאן למטופל מתנה מיוחדת במינה - חוויה רגשית מקבלת עם אדם שמאמין בו, שתומך בו, שמקשיב לו במקום לשפוט אותו, אדם "בעדו".

 

המשורר האמריקאי רימונד קארבר ממחיש במילים את האימפקט הטיפולי של  רוג'רס:

 

"קורה שאדם נולד לתוך ארץ זרה. שלמרות שיש לו אב ואם, אחים ואחיות, שפה ותרבות- הוא בעצם ממקום אחר, והוא לא יודע את זה. הוא כואב כל חייו, עד שהוא מבין, ומתחיל את המסע חזרה אל ארץ מולדתו, שמעולם לא היה בה ואף אחד לא יכול להבטיח לו שהיא אכן קיימת. אדם כזה נולד לתוך גיהנום, ובהתחלה הוא אינו יודע שזה הגיהנום. הוא ממשיך לחיות את חייו וליפול שוב ושוב, ורק אחרי זמן ארוך משהו קורה: איזה רגע של חסד, שבו הוא זוכה לראות, ולו לרגע מהיר ובהיר אחד, את המקום שלו. פיסת גלויה קרועה מן המקום שלו, נאמר. או מישהו משם שחולף על פניו ומחייך- רגע שמשנה את חייו, משום שבבת אחת הוא מבין שאכן יש מקום כזה. שהוא לא חולם. שיש חיים טובים מאלה שהוא חי עכשיו. וגם, כמובן, באותו הרגע הוא גם מבין שהוא חי בגיהנום"

 

--- מתוך: ר. קארבר, שירים (עריכה ותרגום- עוזי וייל), מודן הוצאה לאור

 

התיאוריה הטיפולית הפשוטה של רוג'רס חוללה לא פחות ממהפיכה  בפסיכולוגיה.

תחשבו על זה: מה זה אומר שהמטפל מתבקש להיות "רק" אדם טוב, אמפתי וחומל?

הנחת עבודה כזאת מורידה את הפסיכולוג מעמדת המנתח עם החלוק הלבן ומחזירה אותו לעמדת הכומר הקתולי, רק ללא כוחותיה האומניפוטנטיים של האדיקות הדתית.

 

וגם - אם הקשבה מביאה שינוי, מה זה אומר על התשובה לשאלה "מי מוסמך להגיש עזרה נפשית?".

טלטלה. 

 

לא מפתיע, אפוא, שבמקביל להתפתחות הגישה הרוג'ריאנית נולדה נישה חדשה במרחב הטיפולי: פסיכולוגיה קהילתית. תוך מספר שנים צמחו בארה"ב ובמערב אירופה מאות ואלפי שירותים התנדבותיים לייעוץ ולתמיכה נפשית המוגשים על ידי אנשים אכפתיים ופרא-מקצועיים, הראשונים בהם היו השומרונים הטובים. כיום מתקיימות אינסוף מסגרות תמיכה מבורכות, על בסיס הרציונל שביסס רוג'רס. נכון, זה לא טיפול פסיכולוגי, אבל יש מחקרים המלמדים שדווקא הדיוטות (Lay people) מסוגלים להושיט יד חמה, נכונה ואינטואיטיבית, בעיקר בעיתות משבר, וכי עזרה זו נחווית יעילה יותר מעזרתם של המטפלים המקצועיים מפסיכולוגיית המעמקים. 

 

 

שיטות טיפול נפשי פחות מוכרות בישראל

 

פסיכותרפיה בין-אישית

 

פסיכותרפיה בין-אישית (IPT) היא  שיטת טיפול ממוקדת ומבוססת ראיות שפותחה במקור לטיפול בדיכאון.

הסיבתיות של הפרעות נפשיות מיוחסת לאינטראקציות מוקדמות בין הילד להורה.

 

בטיפול עצמו נפרשות ונבחנות מערכות היחסים בין המטופל לבין אנשים קרובים בסביבתו הבין-אישית, והמטפל עובד עם המטופל על זיהוי ושינוי סגנונות בינאישיים המעוררים קונפליקטים, או שאינם יעילים מסיבות אחרות.

בתוך 16 מפגשים המטופל לומד אינטראקציה בריאה עם אחרים באמצעות דרכים גמישות וחיוביות יותר.

 

השיטה פיתחה וריאציות של טיפולי IPT להפרעות נפשיות שונות, כמו IPT-ED לטיפול פסיכולוגי בהפרעות אכילה (בעיקר בולימיה והפרעת אכילה כפייתית). 

 

 

טיפול בינאישי דינמי (DIT)

 

פסיכותרפיה מובנית לטווח קצר שמתמקדת במערכות היחסים של המטופל ועוזרת לו להבין איך דפוסים לא בריאים של התקשרות שהוא למד כשהוא גדל גורמים לו עכשיו למצבי רוח רעים.

הטיפול עוזר לחרדה, דיכאון, קונפליקטים משפחתיים, פחד מאינטימיות, בדידות, הערכה עצמית נמוכה, בעיות במערכות יחסים, מתח פסיכולוגי ובעיות במקום העבודה.

 

 

טיפול פנומנולוגי

 

פסיכותרפיה פנומנולוגית / חווייתית עוזרת למטופל להטיל ספק במה אמיתי, כדי שיוכל לראות את עצמו באור אחר ולגלות דרכים חדשות לעשות דברים שונים שהיו עד כמה קשים לביצוע.

הטיפול עוזר להפרעות חרדה, בעיות בדימוי גוף, דיכאון, הפרעות אכילה, הערכה עצמית נמוכה, הפרעות פאניקה, PTSD ובעיות במערכות יחסים.

 

 

טיפול במודל ניתוח עסקאות (TA)

 

עוזר לשפר את החיים על ידי שיפור הדרך שבה המטופל נקשר לאחרים, בחינה של התנהגות ברירת המחדל שלו ועזרה בשינוי ההתנהגות לכזאת שתהיה יותר מועילה.

עוזר לתסמינים של הפרעות חרדה, בעיות תקשורת, דיכאון, בעיות משפחתיות, פחד מאינטימיות, הערכה עצמית נמוכה, הפרעת פאניקה, בעיות הורות, בעיות במערכות יחסים ובעיות במקום העבודה.

 

 

טיפול טרנספרסונלי

 

קצת רוחניות... טיפול טרנספרסונלי מאחד בין פסיכולוגיה וכלים ממסורות רוחניות שונות, במטרה לעזור למטופל להרגיש יותר מחובר ונינוח עם עצמו, עם אחרים ועם כל מה שקיים.

הטיפול נועד לעזור להשתחרר מהתמכרויות, חרדה, מתח, דיכאון, בעיות זהות, הערכה עצמית נמוכה, חשיבה שלילית וגם פוביות.

 

 

מה פרויד היה אומר על טיפול CBT ועל מיינדפולנס? < 

 

איזו שיטה הכי יעילה בטיפול פסיכולוגי? על 'אפקט ציפור הדודו' בפסיכותרפיה שמעתם? <

 

 

מוזמנים/ות לקרוא על שיטות טיפול נוספות שאינן שיטות קלאסיות בפסיכותרפיה דינמית:

 

EMDR < 

ביופידבק <

הראיון המוטיבציוני <

טיפול MET - להעצמת שינוי <

התמקדות / פוקוסינג < 

השיטה הקיומית - טיפול אקזיסטנציאלי <

טיפול קוגניטיבי התנהגותי - CBT <

טיפול דיאלקטי התנהגותי - DBT <

טיפול אינטגרטיבי <

טיפול נרטיבי <

טיפול בהצפה <

טיפול בחוויה סומטית (SE) < 

טיפול בחשיפה לכתיבה - WET <

טיפול ממוקד חמלה (CFT) <

טיפול קבוצתי

מיינדפולנס MBSR <

טיפול בקבלה ומחוייבות (ACT) <

טיפול ממוקד העברה (TFP) <

טיפול דינמי קצר מועד <

טיפול לאיחוד מחדש (Reunification Therapy) <

טיפול קצר לפי מאן <

טיפול דינמי מואץ (AEDP) <

טיפול קוגניטיבי אנליטי (CAT) <

טיפול תמיכתי-אקספרסיבי <

טיפול EFT זוגי ממוקד רגשות <

היפנוזה <

פסיכודרמה <

פסיכותרפיה חיובית <

טיפול בגישת גשטאלט <

טיפול אדלריאני <

טיפול במצבי אגו <

טיפול לשיפור מוטיבציה (MET) <

טיפולים ממוקדי פיתרון: טיפול אסטרטגי וטיפול מציאות <

 ניהול פסיכיאטרי טוב (GPM) <

טיפול בגישה טרנסדיאגנוסטית < 

טיפול פמיניסטי <

טיפול דיאדי <   

טיפול במשחק < 

טיפול בהבעה ויצירה < 

ABA - ניתוח התנהגותי יישומי < 

טיפול בעזרת בעלי חיים < 

 

 

ושיטות שאינן מוגדרות כטיפול פסיכותרפי מוכחות בבריאות הנפש, אבל מעוררות עניין:

 

אימון נוירופידבק <

NLP - דמיון מודרך <

אימון רגשי <

שיטת SEL - למידה רגשית חברתית <

 

 

 

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

 

  

שיחת ייעוץ ממוקדת 

עם ראש המכון / מומחה ספציפי- 

בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)

 

 

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

 

 

 

עדכון אחרון: 

 

11 באוגוסט 2022