ויסות רגשי אצל ילדים, בני נוער ומבוגרים | טיפול פסיכולוגי והתמודדות

  

מה זה ויסות רגשי?

 

ויסות רגשי (Emotional Regulation) מתייחס ליכולת של אדם לשלוט, לנהל ולשנות את עוצמת הרגשות שלו תוך התאמתם למצב הנתון. קשיים בתהליכי הוויסות הרגשי יכולים להתרחש ברמה מודעת או לא מודעת ונובעים בעיקר מטריגר רגשי מקדים. 

 

ויסות רגשות היא היכולת לקבל את מה שאנו מרגישים בסיטואציה מסוימת, לעבד את הרגש, לגייס שיקול דעת חיוני ולשלוט בתבונה בהתנהגות, לאור תוצאותיה העתידיות.

 

דפוסי הוויסות הרגשי יציבים ויחסית קבועים לאורך זמן. ויסות רגשי לקוי או לא אדפטיבי מקושר להרבה הפרעות נפשיות, כמו דיכאון, חרדה והפרעת אישיות גבולית.

 

 

מהו רגש?

 

רגש הוא סוג של תגובה, במקרה שלנו אנושית, לארועים חיצוניים או פנימיים וכולל לפחות שלושה רכיבים:

 

• רכיב גופני / פיזיולוגי -  ביטויים סומטיים ואוטומטיים שמגיעים אלינו דרך מערכת העצבים האוטונומית. רכיב זה יכול לבוא לידי ביטוי בקצב נשימה מוגבר, קצב לב מואץ, לחץ דם גבוה, הזעת יתר ושינויים במוליכות העור.  אלה ביטויים פרימיטיביים, כלומר שכיחים גם אצל בעלי חיים גבוהים ולא רק אצל בני אדם.

• רכיב הבעתי -  אנחנו אלופים בפרצופים והבעות פנים. עד כדי כך אלופים, שיש איזור מסוים במוח שאחראי על זיהוי הבעות פנים. מחקרים מוקדמים בפסיכולוגיה מלמדים שכולנו יודעים לזהות בגיל צעיר למדי מספר הבעת פנים שמעבירות אלינו מסר רגשי, למשל כעס, עצב, שמחה, פליאה. גם שפת הגוף היא מרכיב הבעתי של רגש, שאנחנו לומדים על חשיבותה בעיקר כשהיא נעדרת. למשל, בתכתובת בצ'אט או בשיחת טלפון.

• רכיב התנסותי -  כולנו מדענים אינטואיטיביים, מפרשים ושופטים ללא הרף את הסיגנלים הרגשיים של אחרים בעולם. ההתנסות מתייחסת לפרשנות סובייקטיבית שאנו מעניקים לחוויה הרגשית. למשל, מתמודדים עם הפרעות בוויסות הרגשי נוטים לפרש מבטים של אחרים כעוינים ופוגעניים יותר בהשוואה למי שאינו מתקשה בד"כ לווסת רגשות. 

 

 

מהם קשיים בוויסות רגשי?

 

תכלס, כולנו יודעים מהו קושי בוויסות רגשי.

 

באמת, זה די פשוט: אם אמרתם לאחרונה לאדם יקר לכם משהו שעורר בכם אחר כך חרטה, או שפעלתם על בסיס דחף שנראה לכם בדיעבד כמו גחמה, יצאתם מהאיזון הרגשי.

 

כאלה אנחנו, בני האנוש.

 

בעיות בוויסות רגשי מתבטאות בקושי להסיח את הדעת מרגשות, מצב מנטלי שמכונה 'הצפה רגשית'. 

המאפיינים המרכזיים של קשיי ויסות רגשי כוללים עוררות פיזיולוגית חזקה בתגובה לחוויות רגשיות שליליות וחיוביות, כואבות ומשמחות, וחזרה איטית יחסית לאיזון רגשי, או לרמת הבייסליין (המצב הרגשי המקורי). 

 

 

השאלה החשובה באמת היא עד כמה אנחנו מוכנים ללמוד לשנות את ההיענות האוטומטית שלנו לשינויים במצב הרוח, וזה רלוונטי בעיקר כשאנחנו לא במיטבנו, כלומר במצב רוח שלילי.

 

 

איך מתבטאת הצפה רגשית?

 

• עיוותי חשיבה קוגניטיביים ובכשלים יומיומיים לעבד במדויק מידע פנימי וחיצוני.

• התנהגות אימפולסיבית וקושי לשלוט בדחפים 

• קושי לארגן פעילויות חיוניות שמסייעות למימוש מטרות פשוטות יחסית.

• נטייה לקפיאה או לנתק רגשי כאשר הלחץ הנפשי גבוה מדי.

• חשש מרגשות שיוצאים משליטה.

 

החשש מהצפה רגשית יכול להביא לתגובה הפוכה:

לשליטה רגשית מופרזת, נוקשה מדי, שתורמת להתפתחות רגש שלילי ומערימה קשיים בתקשורת בין-אישית יעילה.

 

כמבוגרים, אנחנו חווים את אותם רגשות אכזבה, תסכול וכעס כמו הילדים שלנו, רק שההבדל הוא שרובנו למדנו איך לווסת רגשות.

 

אגב, הצפה רגשית אינה מתייחסת רק לרגשות שליליים. מעניין להסתכל גם על הצפה של רגשות חיוביים. למשל, מחקר השווה בין ויסות רגשות חיוביים אצל סובלות/ים מאנורקסיה נרבוזה לעומת אוכלוסייה בריאה. הממצאים הראו כי בקרב הסובלים מאנורקסיה קיים קושי לווסת רגשות חיוביים, מה שמביא לאי קבלה של הרגשות החיוביים וכן חרדה ודיכאון גבוהים יותר. נראה כי הבושה סביב רגשות חיוביים בהפרעת אכילה זו מגבירה את המצוקה (& Santos Haynos, 2023).

 

 

מה ההבדל בין ויסות רגשי חיובי לוויסות רגשי שלילי?

 

אם ויסות רגשי תקין הוא איזון פנימי, אזי קושי בשליטה רגשית יכול לפנות החוצה או פנימה. 

המתמודדים עם קשיים בוויסות רגשי חיובי ייטו להוציא את הרגש כלפי הסביבה:

זה כולל התקפי זעם, כעסים, נקמנות, תוקפנות, האשמות כלפי אחרים, אלימות ועוד.

לעומתם, המתמודדים עם קשיים בוויסות רגשי שלילי ייטו לקחת את הרגש פנימה, לדיכאון, להפרעות חרדה, לפגיעה עצמית, ל-OCD, למחשבות טורדניות ולהתמכרויות ויחושו אשמה, בושה וחרדה.

רובנו מתייחסים לשליטה ברגשות מהזווית של רגשות שמופנים החוצה ועלולים ״לזנוח״ את הקשיים של רגשות שמופנים פנימה.

 

חשוב לזכור זאת. 

 

נתחיל בילדים: 

 

 

תפקיד הרגשות בהתפתחות הפסיכולוגית של הילד

 

• ניתוב התנהגות: רגשות מנחים התנהגות. לדוגמא, אם נחש יקפוץ לנו מול העיניים, הפחד יוביל אותנו מיידית לבהלה ולבריחה.

• איתות לסביבה המיידית על מצוקות, צרכים, כמו גם על הנאה וכיף: כשאנחנו רואים תינוק כועס, או בוכה, אנחנו מסיקים כמובן שהוא לא נהנה ושואלים את עצמנו מה מציק לו. הורים חדשים לומדים מהר מאוד לזהות את סוג הבכי של התינוק ועל סמך אותו זיהוי, קולטים את הצורך ופועלים כדי להרגיע (בדרך כלל מדובר באותות רגשיים שמבטאים צרכים בסיסיים - רעב, צמא, עייפות או פיפי וקקי). 

• הבעה רגשית עוזרת ביוזמה, שמירה, וסיום של קשרים: תינוק ייזום הבעה רגשית עם הסביבה על מנת ליצור ולחזק קשר, למשל באמצעות חיוך חברתי אצל תינוקות. 

 

 

מה הקשר בין ויסות רגשי למנטליזציה?

 

מנטליזציה היא יכולת רפלקטיבית שמתפתחת בילדות ומאפשרת להסתכל על עצמנו מבחוץ ועל האחר מבפנים.

או במילים אחרות, לשים את עצמנו בנעלי אחרים.

באמצעות מנטליזציה אנחנו מבינים, במודע או לא במודע, את עצמנו ואת האחרים, כמו גם את השפעתם של רגשות ומחשבות על תכנון ההתנהגות. 

ליכולת המנטליזציה יש בסיס מולד, והיא מופיעה ברמות שונות אצל בני אדם. 

יכולת ייחודית זו מאפשרת לנו להתייחס גם לממד הסמוי, כמו כוונות האדם ואמונותיו, זאת כיוון שאנו מניחים מראש שמאחורי כל אדם מסתתרת סובייקטיביות, כמו אצלנו.

 

 

מנטליזציה בדרך לוויסות רגשות

 

יכולת המנטזליציה מהווה בעצם בסיס לוויסות רגשי - אם אין מנטליזציה איך נווסת רגש? אם אני מעורב כל כולי בתוך האינטראקציה, תוך תקיעות חשיבתית וקושי לראות פרספקטיבה נרחבת יותר לא אוכל ואולי גם לא אחוש צורך לווסת את רגשותיי. נדרש חוצץ שיבחין, שיגדיר, את העולם שלי והעולם שאינו שלי ויאפשר לי להתבונן בעצמי ובאחר על מנת לבצע את פעולת הויסות הרגשי.

 

מנטליזציה מעניקה לנו אפוא בסיס לויסות רגשי ומשום כך מייצרת ביטחון ויציבות בעולם הבין-אישי.

 

 

מנטליזציה בראיה פסיכודינמית

 

תחילתו של ויסות רגשי מתרחש כאשר התינוק נמצא במחשבותיה של האם שמחזיקה את התינוק בתודעתה.

 

פיטר פונגי, הפסיכולוג שפיתח את המושג מנטליזציה וחיבר אותה לוויסות רגשי, שאב את מקורותיו הקליניים מכותבים פסיכואנליטיים. הוא נשען על ההמשגות הקליניות של היינץ קוהוט ודונלד ויניקוט - כל אחד במונחים התיאורטיים הייחודיים לו, אך שניהם מובילים לאותה מסקנה:  כאשר האם אינה מכווננת לצרכי התינוק, היא מספקת פחות מנטליציה והילד פחות מווסת רגשית- לילד תהיה בהמשך הדרך פחות יכולת למנטליזציה משל עצמו.

 

 

מנטליזציה של  האחר

 

כדי שנוכל לעשות מנטליזציה למישהו אחר, צריך לדעת לעשות מנטליזציה לעצמנו, וגם הפוך– כדי שנוכל לעשות מנטליזציה לעצמנו צריך להצליח לעשות מנטליזציה למישהו אחר. לא די בכך: כדי להיות מסוגלים לראות מה קורה בצד השני, אנחנו חייבים להיות מאוזנים מבחינת ויסות רגשי. אחרת אנחנו נעים ונדים כעלה נידף ברוח, מתנועעים לכיוונים הנכפים על ידי זרמים נפשיים, פנימיים וחיצוניים, שאין להם כיוון, ובוודאי שלא מטרה. 

 

 

מטה-קוגניציה

 

תהליך המנטליזציה הוא מטא-קוגניטיבי. מטא-קוגניציה היא חשיבה על חשיבה.

במנטליזציה יש גם חשיבה על רגשות.

במידע החשוב שמספקת פונקציית מנטליזציה תקינה יש איכות מתארת ולא שיפוטית. אני מסוגל להתבונן על עצמי מבחוץ, מסתכל כמו דרך עדשת מצלמה ולכן יכול לתאר מה אני רואה:  "נפגעתי שהמנהל לא הזכיר את שמי בדברי הפתיחה שלו בכנס. ברגע הראשון התעוררה בי אכזבה ומייד לאחריה, כעס". התיאור הזה הוא פלט של מערכת מנטליזציה שמתפקדת היטב, ועם המידע שהוא מספק ניתן להגיע די מהר לוויסות רגשי והשבת השליטה העצמית, גם בסערות ודרמות בין-אישיות. 

 

 

הביטואציה

 

מנטליזציה מספקת לנו גם מידה של פרופורציה ונקודת ראות שמאפשרת פרספקטיבה.

אם האדם יודע להבהיר לעצמו תחושות, מחשבות ורגשות בזמן אמת, הוא מזהה מייד שכבר התמודד עם מצבים דומים בעבר, וסביר שגם עם המצב הנוכחי הוא יתמודד.

הבנה זו, המתבססת על הביטואציה, תורמת המון להפחתת ההצפה הרגשית שאנו חווים בסיטואציה הנוכחית. 

 

 

מגבלות המנטליזציה

 

גם אצל האנשים בעלי מודעות עצמית גבוהה ביותר, התבוננת פנימה מספקת בדרך כלל תמונה די מטושטשת ועמומה. מתוך הראיה המטושטשת הזו אנו מנסים להסיק מה גרם לנו לחשוב או להתנהג.

כולנו מסתכנים בתהליך שרירותי של הסקה (inference) המבוסס על תמונה פנימית זו, תוך אי הכרה בכך שהוא עלול להיות נתון לטעויות, לגבי עצמנו ולגבי אחרים.

לכן, מנטליזציה מחייבת הבנה של מיגבלתנו בראיית עצמנו. קבלה והכרה במגבלות אלו אינן רק חיסרון, הן מהוות דווקא מקור לשכלול יכולת המנטליזציה, מאחר והיא אינה נתפסת כחזות האמת.

 

כמו מדענים חברתיים טובים, אנו דולים מידע פנימי וסביבתי, בוחנים את תוקפו ומהימנותה על בסיס ידע אינטואיטבי שרכשנו ומעלים ספקולציות בין-אישיות טנטיביות.

לעתים הספקולציות הללו מדויקות וגורמות לנו להצליח להבין את עצמנו ואת הסביבה ולעתים לא.

אבל עצם העובדה שאנחנו מבינים שאנחנו לא לגמרי מבינים, היא כשלעצמה מנטליזציה.

 

 

כשל במנטליזציה

 

כשלים מתבטאים בטעויות שלנו להבין את המקום הרגשי של האחר. הטעויות הן בד"כ מוצלחות, כי הן מלמדות אותנו משהו על עצמנו ועל האדם השני.

מאוד אינטואיטיבי לנו להשליך את עולמנו הפנימי על אחרים, בעיקר כשמדובר בילדים.

ההבנה שמדובר בהשלכה היא דוגמה להכרה בטעות של תהליך מנטליזציה.

 

 

חוסר ויסות רגשי לעומת ויסות יתר 

 

אחרי שנגענו בקשר בין מנטליזציה לוויסות רגשי נחזור לקשיי ויסות אצל ילדים:

 

 

הפרעות הנובעות מקושי בויסות רגשי, או מירידה בשליטה העצמית, יכולות לבוא לידי ביטוי בגיל בית הספר בהפרעות קשב, התמכרות לאינטרנט וקושי לשלוט בדחפים. 

 

ילדים שמתמודדים עם קושי בשליטה עצמית מצויים בסיכון לפיתוח הפרעות התנהגות שיכולות להופיע במגוון אופנים:

 

• פתרון קונפליקט בדרך אלימה -  מישהו חטף לילד את הצעצוע והוא משיב לו באגרוף.

• קושי להפנות קשב כדי להתרכז במפגש, חוג או שיעור בכיתה. 

• קושי לשחק עם ילדים אחרים - לדוגמא, להמתין בסבלנות עד שיגיע התור. בלי לעקוף ובלי לוותר על ההנאה שמבטיח המשחק. 

 

  

לעומת זאת, הפרעות של שליטת יתר, בה הילד ממעט להביעה רגשות, מעוררות בעיות הפוכות, כמו הפרעה אובססיבית-קומפולסיבית אצל ילדים -  ילדים אלו נוטים ללמוד בשקט, לרצות (Please) את הסמכות ולגלות קונפורמיות כלפי המורה.

 

שליטת יתר היא בעיה 'שקופה' הזוכה לעידוד ולתמיכה חרישית על ידי המבוגרים,   "איזה ילד טוב אתה, איזה יופי שאתה מתאמץ ולומד"  - צריך להודות שקל ונוח לנו יותר להתעלם מהמחיר הרגשי הכבד שחיזוק כזה גובה עבור הילד. לילד שמשיג ציונים גבוהים כל הזמן יש בעיה אמיתית - אין לו ניסיון ביכולת לצאת מהקווים המטאפוריים ולפרוץ גבולות.

   

 

אז איך ילדים לומדים לווסת את עצמם? 

 

הילדים שלנו זקוקים לנו כהורים, כדי ללמד אותם איך לווסת רגשות, כיצד להתמודד עם רגשות מציפים, לבטא אותם ולהבין את רגשות האחר.

 

חשוב להבין כי התקף טנטרום (התקף / התפרצות זעם) הוא לגיטימי עד גיל מסוים, בהנחה שיש שם מבוגר אחראי שיתקף ויתייחס. אחר כך אנחנו מתחילים לשלם מחירים כבדים.

 

פרופ' דניאל כהנמן, פסיכולוג קוגניטיבי, מתאר שתי מערכות מוחיות שפועלות במקביל: הראשונה אינטואטיבית וספונטנית והשניה שכלית ומחייבת מאמץ. המערכת השניה פועלת על בסיס הגיון והיא זו שאחראית גם על ויסות דחפים, על איפוק פנימי ועל חשיבה מסודרת. אדם בשל חייב ללמוד כיצד לפתח את המערכת המאפקת, שבכוחה לדעת אם ומתי לעצור התנהגויות שמקורן דחפי והמניע שלהן רגשי ואימפולסיבי. 

 

התקף זעם הוא ביטוי התנהגותי לרגש שמציף ילד, מתבגר, או מבוגר, עד כדי כך שאינו מסוגל לשאת אותו יותר. ברגע כזה אנחנו צריכים בעיקר לחמלה, תחושת ביטחון ואהבה, והזמנה לפרוק את הרגש הקשה במקום בטוח, עם תיקוף והכרה. 

 

״גם איפוק הוא מרכיב של כוח״

 

-- אריק שרון

 

 

מהו תיקוף רגשות (ולידציה)?

 

המושג ״תיקוף״ התפתח בגישה הדיאלקטית-התנהגותית.

תיקוף הוא מיומנות נלמדת דרך ההורים, ובשלב מסוים בחיים היא נרכשת כמיומנות עצמית אוטונומית.

 

כדי שילדים ילמדו, במהלך השנים, לשלוט יותר בוויסות הרגשות שלהם, הם צריכים קודם לזהות אותם ולתת להם מקום.

הזיהוי של רגש שמתעורר ושל העוצמה שלו, הוא יכולת שנלמדת באופן בלעדי על ידי התגובה של הסביבה לרגש.

 

למשל, כאשר ילד חווה פחד מהחושך, חשוב להזכיר את זה במשפט כמו "אני רואה שאתה פוחד וזה דבר טבעי". כדאי גם להחזיר לילד משוב על עוצמת הרגש על ידי משפט כמו "קודם מאוד פחדת, אבל עכשיו אתה פוחד פחות כי הדובי שלך אתך".

באופן דומה, ניתן לעשות זאת כמעט בכל סיטואציה, גם כאשר ילד בגיל היסודי מספר על חוויה חברתית קשה או על ריב עם המורה.

אופן התקשורת הזה עם הילד נעשה באופן כמעט אינטואיטיבי. בכל זאת, המודעות לתהליך  מאפשרת להגיש את המילים באופן מדויק ומותאם יותר. חשוב לזכור, שהמסר הראשוני והחשוב ביותר הוא "זה בסדר להרגיש את מה שאתה מרגיש".

 

  

 

איך תיוג רגשות (labelling) עוזר למבוגרים לווסת רגשות?  

 

בניגוד למה שמרביתנו נוהגים אולי לחשוב, מתן שם לרגש אינו מגביר את עוצמתו. נהפוך הוא, שיקוף, תיקוף או תיוג עצמי של רגשות מצליחים להביא לוויסות רגשי מוכח. 

 

מחקר מרתק בחן את ההשפעה של תיוג רגשות על היכולת לנהל ולשלוט בהם, על מדגם נרחב של יותר ממיליארד ציוצים בטוויטר. החוקרים התעכבו על גולשים שצייצו בטוויטר ונתנו שם למצבם הרגשי במילים.

מניתוח השפה הרגשית ששימשה בציוצים הקודמים ולאחריהם, למדו החוקרים כי עצם הפעולה של תיוג רגש ממתנת את המהלך הרגשי בהמשך ההתכתבות.

 

בהשוואה מגדרית, החוקרים מצאו שהאפקט המרגיע של תיוג הרגש בלט במיוחד בקרב נשים, בהשוואה לגברים, במיוחד כאשר הן חוו רגשות שליליים.

 

 

 

ויסות רגשי ודיכאון

 

הסימפטום השכיח ביותר של דיכאון קשור בבעיות של ויסות רגשי:

לרוב מדובר בהצפה על ידי רגשות של עצבות או חוסר אונים, שמתבטאת בעיקר באנהדוניה - חוסר יכולת לחוש הנאה.

 

האנהדוניה מקושרת לסימפטום נוסף של דכאון, של חוסר מוטיבציה והקושי להיות מעורב בפעילויות. לעתים הסובלים מדיכאון מוצפים ברגשות אשמה, עצבנות או מוצפים בכעסים וסובלים- יחד עם סביבתם- מבעיות שקשורות בניהול כעסים.

 

בשל ההצפה ברגשות קשים בדיכאון מתרחשים שינויים גם ברמה הקוגנטיבית:

קשיי קשב וריכוז, מחשבות חוזרות על כישלון, חוסר ערך וחוסר אונים, וקושי לקבל החלטות. חמור מכך, אנשים רבים החווים דיכאון נוטים להיות מוצפים  במחשבות טורדניות מורבידיות הקשורות במוות ואף במחשבות אובדניות ובפגיעה עצמית.

הריקון הרגשי החריף מתבטא בשינויים בתאבון, בשינה ובאנרגיה הכללית.

בדיכאון מלנכולי יש ירידה חדה ביכולת להרגיש, וממנה ירידה משמעותית בתיאבון, קושי להירדם או יקיצות תכופות בלילה, כמו גם האטה בפעילות הגופנית.

 

בסוגים אחרים של דיכאון אפשר לראות דווקא מאפיינים מעולם ההצפה הרגשית כגון עלייה דרמטית בתאבון או שינה מרובה.

 

במרבית המקרים האדם הסובל מההפרעה יסבול מסימפטומים הן רגשיים, הן קוגנטיביים והן התנהגותיים, כאשר מידת השינוי וחומרת הסימפטומים משתנה בין אדם לאדם.

 

אבחון ההפרעה מתבסס על נוכחות של מספר מאפיינים מבין הסימפטומים המתוארים לעיל, כאשר אחד מהם לפחות הוא שינוי משמעותי עד כדי הצפה או ריקון של רגש.

הקריטריון השני הוא שהסימפטומים חמורים עד לכדי פגיעה בתפקוד, והשלישי הוא שאין הסבר אחר לקיום אותם סימפטומים.

זה כמובן מה שהופך את האבחון למורכב, כי זה מצריך שלילה של מצבים רפואיים ופסיכיאטריים אחרים.

 

  

 

קשיי ויסות רגשי והאישיות הגבולית

 

סימפטומים רבים של הפרעת אישיות גבולית כוללים קשיים בניהול ובוויסות רגשות: 

 

הראשון, חוסר יציבות רגשית. אנשים עם הפרעת אישיות גבולית חווים רגשות לא יציבים ושינויים תכופים במצבי הרוח. הרגשות מופעלים בקלות ולרוב אינם הולמים ואינם מותאמים לאירוע ולנסיבות.

 

השני, חרדה. אנשים אלה חווים חרדה עוצמתית ורואים דברים בצורה מעוותת, דבר שעלול לגרום לתחושת פרנויה ולחץ.

 

השלישי, חוסר ביטחון בקשרים בינאישיים. הם עסוקים יתר על המידה בחרדה מפני נטישה , מה שמוביל לדאגה מתמדת, תלות מוגברת וצורך לקבלת הבטחות חוזרות ונשנות.

 

הרביעיֿ אימפולסיביות . אותם אנשים מגיבים לרוב בצורה לא יציבה ונוקטים בהתנהגויות סיכון, למשל פגיעה עצמית. סימפטומים אלה נמשכים לרוב לאורך זמן.

 

ניתן לטפל בחוסר היציבות במצבי הרוח באמצעות טיפול מקצועי המתמקד בוויסות רגשי, בעיקר DBT אבל גם בגישות טיפול אחרות.

טיפול כזה יכלול גם למידה של דרכי התמודדות חדשות להשגת הבנה טובה יותר אודות הטריגרים הרגשיים והתגובה אליהם, לזהות מה מרגישים בתוך ערפל הבלבול של הסערה הרגשית, להבין את הפרשנויות האישיות על מידע פנימי וחיצוני, שמוטה לעיתים קרובות על ידי עיוותי חשיבה ובעיקר ברכישת מיומנויות להתמודדות עם מודולציה רגשית בחיים. 

 

 

צפו בסרטון של מכון טמיר על התקפי זעם בזוגיות - 

 

 

 

אסטרטגיות וטכניקות של וויסות רגשי

 

אילו טכניקות לוויסות רגשי מוצעות בטיפול DBT?

 

בטיפול DBT, המיומנויות נלמדות בקבוצה, על מנת להגביר את המוטיבציה של המטופלים ללמוד וליישם אותן בחיי היומיום.

 

קיימות 4 מודולות של מיומנויות - שתיים מהן קשורות לשינוי (ויסות רגשי ויעילות-בין אישית), והשתיים האחרות לקבלה (מיינדפולנס ועמידות במצוקה).

 

מיומנויות של ויסות רגשי כוללות זיהוי רגשות של האחר, זיהוי ואיתגור קוגניציות שליליות, חשיפה ותגובה נגדית. מיומנויות אלו מכוונות שינוי של המצב הרגשי. לעומת זאת, מיומנויות מיינדפולנס אינן מיועדות לשינוי כלשהו אלא אך ורק להתבוננות ולתיאור. באופן דומה, מיומנויות של עמידות במצוקה אינן קשורות לשינויים אלא ליכולת של הפרט לשאת מצוקה מבלי לנסות ולהפחית אותה בדרכים אימפולסיביות ובלתי מסתגלות, כלומר לקבל את המצב הרגשי העכשווי.

    

  

 

מה לא לעשות?

 

אל תשתמשו באלכוהול או בסמים (גם קנאביס) כדי לפתור סערות רגשיות- המציאות מלמדת שהן רק יחמירו ויחריפו.

אם אתם מרגישים פגיעים, השמרו ועצרו!

חומרים פסיכואקטיביים מפחיתים את הרגישות לטווח הקצר אבל בטווח הארוך יותר - הפגיעות שלך רק תגדל.

כבר הבנו שהרגשות שלנו מציפים ברגעים מסויימים.

יש מיומנויות יעילות שעובדות - אלכוהול וגראס אינם המענה המתאים. 

 

קראו עוד על טיפול בוויסות רגשי באמצעות DBT <

כלים להורים להתמודדות עם לחץ אצל ילדים <

 

 

אימון רגשי (Emotion Coaching)

 

אימון רגשי הוא אסטרטגיית תקשורת התומכת בילדים ובני נוער ועוזרת להם לפתח ויסות עצמי ולנהל את תגובות הלחץ שלהם.

שיטת האימון הרגשי פותחה במקור בארה"ב על ידי הפסיכולוג ג'ון גוטמן והיא תופסת מקום יותר ויותר, גם בישראל, כדרך יעילה לטיפול, בריאות הנפש ורווחה במסגרות חינוכיות.   

 

 

 

טיפול באמנות ושליטה רגשית

 

טיפול באמנות, שנקרא אצלנו טיפול ביצירה והבעה כולל שימוש במגוון ערוצים אמנותיים - אמנות פלסטית, ציור אינטואיטיבי, כתיבה חופשית,  פיסול, תנועה, מוסיקה, טיפול בשולחן חול ועוד-  כאמצעי לביטוי רגשות אשר בכוחו לקדם איזון רגשי.

 

טיפול באמנויות הוא אחת הטכניקות היעילות ביותר לוויסות רגשי, כיוון שהוא מעודד יצירתיות ומצליח לעקוף הגנות כמעט אצל כל מטופל.

תרפיות באמנות אינן מוגבלות ליצירה במסגרת המפגש הטיפולי, מטפלות באמנות תומכות במטופלים ומעודדות אותם לעסוק ביצירה חופשית באופן קבוע. 

 

תרפיה באמנות מסייעת לפיתוח שליטה עצמית ואנחנו ממליצים עליה בכל לב. 

 

 

 

ויסות רגשי וסכמה תרפיה

 

בסכמה תרפיה, שיטת טיפול נהדרת ומבוססת ראיות (-כך מכונה שיטה הנעזרת בשאלונים והצלחתה ניתנת למדידה) שפותחה ע"י ד"ר ג'פרי יאנג, 

 

קשיים בוויסות הרגשי נתפסים כתולדה של התנסויות שליליות מוקדמות, כמו חסך רגשי, התעללות בילדות או הזנחה רגשית. החוויות השליליות בילדות הובילו להצפה ברגשות שליליים ואז לתגובה ההפוכה: לפחד מרגשות, ולנסיונות חוזרים ונשנים להימנע מהם וממערכות יחסים אינטימיות. מדובר על סכמות בלתי יעילות לגבי העצמי ולגבי מערכות יחסים, כמו גם לגבי המשמעות של התגברות על הרגשות (כגון "הרגשות שלי אומרים עלי הכל" או "לא כדאי לבטא רגשות").

 

נפגעי/ות התעללות בילדות זקוקים בעדיפות גבוהה לעבודה על ויסות ושליטה רגשית. למשל, מחקר מלמד כי הגברת השליטה על רגשות מקנה עמידות בפני התמכרויות עבור נפגעי התעללות והזנחה בילדותם (Perini et al, 2023).

סכמה תרפיה יכולה להיות גשר חשוב מקשיי ויסות רגשיים לשליטה פנימית ויכולת למצוא את ה- center גם במצבים של סערת רגשות. 

בדומה לגישות טיפול עכשוויות, מבוססות ראיות ומחקר ומשלבות גם היבטים של הגישה הפסיכודינמית,  הנחת העבודה בסכמה תרפיה היא הוויסות הרגשי מתחיל להשתפר כאשר החוויות השליליות הללו מדוברות, מעובדות ונבחנות מול המציאות הבוגרת והאובייקטיבית. כמו בטיפולים אחרים המשלבים אוריינטציה של תיאוריה פסיכודינמית, השיטה אינה מטפלת באופן ישיר בקשיי הוויסות הרגשי, אלא במקורותיהם. בדומה לטיפול EDT, הרעיון הוא ליצור חוויות נוכחיות מתקנות של התקשרות בטוחה בתוך מערכת היחסים הטיפולית.

 

 

 

  

כמו בטיפול קוגניטיבי התנהגותי, המטפל מדריך את המטופל בטכניקות חוויתיות,  למשל עיבוד חוויה טראומטית באמצעות דמיון מודרך. הטיפול מאתגר את ההימנעות שמשמשת אסטרטגיית התמודדות עבור אנשים רבים ומביא להכרה ברצון להתגבר על נטייה זו. 

 

  

ויסות רגשי - הבדלים בין גברים לנשים

 

לנשים ולגברים, כולנו יודעות ויודעים, יש צורות תקשורת קצת שונות. כנראה שלא רק תקשורת, שני המינים גם חושבים, מרגישים ותופסים את העולם באופן שונה.

מחקרים פסיכולוגיים שפורסמו בעבר מלמדים אותנו שלגברים יש יכולת גבוהה יותר בוויסות רגשות. עם זאת, מעט מאד ידוע על המנגנונים המוחיים שמעורבים ביכולת הזאת.

מחקר  שפורסם לאחרונה בדק את הבסיס הנוירולוגי לוויסות רגשי בקרב מדגם רחב של מבוגרים צעירים.

את  יכולת הויסות הרגשי העריכו החוקרים באמצעות שאלון אינטיליגנציה רגשית, שיכולת ויסות רגשי היא אחד ממרכיביו. 

ואכן, נמצא שגברים קיבלו ציון גבוה יותר בהשוואה לנשים לגבי ויסות רגשי.

 

אז מה חדש?

 

המחקר זיהה הבדלים בין גברים לנשים גם מבחינה נוירואנטומית, כלומר אזורים מוחיים אחרים אחראים על ויסות רגשי אצל גברים ונשים!

אצל גברים, ויסות רגשי קשור לפעילות בקורטקס הקדמי הימני, בעוד שאצל נשים יכולת זו קשורה לפעילות במערכת הלימבית (באזור שמחבר בין גזע המוח השמאלי לחלק השמאלי של ההיפוקמפוס, של האמיגדלה ושל חלק מהקורטקס).

מוזמנים לצפות כאן במודל תלת-מימדי של המערכת הלימבית.

 

 

 

טיפול בקשיי ויסות רגשי אצל ילדים - איך ממשיכים?

 

 

הורים יקרים, דברו אלינו.

 

אנחנו מתחייבים:

 

• להתייחס אליכם ואל הילד/ה בדיוק כפי שהיינו מצפים שאנשי מקצוע יתייחסו לילדינו שלנו.

• לעשות כל מאמץ להיות יעילים ותוצאתיים במטרה לסיים את הטיפול או הדרכת ההורים בפרק הזמן הקצר ביותר.

• להפחית כמה שאנחנו יכולים את העלות, מבלי להתפשר על הרמה המקצועית. אנחנו יודעים שטיפול פסיכולוגי פרטי זה סיפור יקר ומבטיחים להציע תמיד מחיר תחרותי. 

• להיות מעודכנים עבורכם בפסיכותרפיה לילדים ונוער ובהדרכת הורים -  בספרות, בידע, בשיטות חדשות, במחקר ובשדה. אנחנו כל הזמן לומדים.

• להישאר הכי טובים שאפשר, כי אנחנו מעצבים את הדור הבא: מכון טמיר מכשיר ובוחן פסיכולוגים מתמחים בפסיכולוגיה קלינית לילדים ונוער. המכון הוא מוסד עם הכרה קבועה להתמחות, ע"י משרד הבריאות ומועצת הפסיכולוגים.סומכים עלינו.

   

 

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

  

שיחת ייעוץ ממוקדת 

עם ראש המכון / מומחה ספציפי- 

בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)

 

 

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

 

  

 

 

עדכון אחרון:

 

27 בינואר 2024

 

 

  

סקירה מקצועית:

 

ד״ר רון ישי, פסיכולוג קליני מומחה מדריך,

מאבחן ומטפל לילדים, נוער ומבוגרים.

מטפל בגישות CBT, DBT וטיפול דינמי. מורשה לטיפול בהיפנוזה,

הוסמך להדרכה בפסיכולוגיה קלינית במכון טמיר תל אביב

 

 

 

 

כתיבה:

 

סמדר שטינברג, MA

ביבליותרפיסטית וזוכת פרס ספיר

 

גיא רומח, MA,

פסיכולוג בהתמחות קלינית

 

 

מקורות:  

 

Treating Traumatic Stress in Children and Adolescents: Second Edition: How to Foster Resilience through Attachment, Self-Regulation, and Competency. Margaret E. Blaustein and Kristine M. Kinniburgh, 2018. Guilford press

 

The Dialectical Behavior Therapy Skills Workbook for Anger - Using DBT Mindfulness and Emotion Regulation Skills to Manage Anger By: Alexander L. Chapman PhD, RPsych, Kim L. Gratz PhD, Marsha M. Linehan PhD, ABPP, 2015. New Harbinger Publications

 

Eva Fassbinder et al (2016). Emotion Regulation in Schema Therapy and Dialectical Behavior Therapy

 

Gross, J. J. (2013). Emotion regulation: taking stock and moving forward. Emotion 13, 359–365

 

Gross, J. J. (ed.). (2015). “Emotion regulation: conceptual and empirical foundations,” in Handbook of Emotion Regulation, 2nd Edn. (New York, NY: Guilford Press), 3–22

 

Kong F, Zhen Z, Li J, Huang L, Wang X, Song Y, et al. (2014) Sex-Related Neuroanatomical Basis of Emotion Regulation Ability. PLoS ONE 9(5): e97071

 

Perini, I., Mayo, L.M., Capusan, A.J. et al. Resilience to substance use disorder following childhood maltreatment: association with peripheral biomarkers of endocannabinoid function and neural indices of emotion regulation. Mol Psychiatry (2023). https://doi.org/10.1038/s41380-023-02033-y

 

Santos BM, Haynos AF. Difficulties with positive emotion regulation in anorexia nervosa. Eur Eat Disord Rev. 2023 Jul;31(4):520-528. doi: 10.1002/erv.2973. Epub 2023 Feb 28. PMID: 36854860; PMCID: PMC10239315.

 

http://www.afterpsychotherapy.com/anger-vs-hatred/

 

http://www.psy-ed.com/wpblog/emotional-regulation-children/