איך מתמודדים עם דחיינות? מנצחים את הדחיינות!

 

  

דחיינות

מתי דחיינות היא נורמלית

ומתי היא דחיינות כרונית?

 

מחקרים, מאמרים, טכניקות,

אימון וטיפול פסיכולוגי

 

 

כתיבה:

  

שייקו ברדווין,  MA, 

פסיכולוג חינוכי מומחה

 

אפרת גרדי , MSW,

עו״ס קלינית ומטפלת CBT מדריכה

  

איתן טמיר, MA, 

מנהל מקצועי וראש המכון 

 

 

 

״מחר אני אתחיל״, ״שבוע הבא״... ״אחרי החגים״...

 

הנטיה הלא נגמרת הזו לדחות את המשימות שלנו ל״אחר כך״ גורמת לכך שהמועד הזה לא באמת מגיע.

אז מהי הדחיינות הזו ולמה היא מגיעה לנו?

ויותר חשוב, איך נתמודד איתה נכון?

 

תראו, לדחיינות יש השפעה הרבה יותר דרמטית מעיכוב בהגשת עבודה סטודנטיאלית:

דחיינות גבוהה נקשרה לתסמיני דיכאון, חרדה ולחץ מוגבר, כמו גם כאב שכרוך במוגבלות, שינה לקויה, חוסר פעילות, בדידות וקשיים כלכליים מאוחר יותר בחיים (Johansson et al, 2023).

 

 

מהי דחיינות?

 

דחיינות (Procrastination) מוגדרת כקושי לסיים משימה מסוימת בפרק הזמן שהוקצב לה.

הגדרה אחרת היא - דחיה של משימה במטרה להשיג השפעה חיובית לטווח קצר במחיר של ויתור על מטרות לטווח ארוך.

ולבסוף - דחיינות היא תופעה אנושית נפוצה שבה אדם דוחה לעתיד משימה שהוא אמור להתמקד בה עכשיו, בדרך כלל לטובת פעילות אחרת, יותר מהנה ופחות מאמצת.

 

 

מוכרחים להודות שהתופעה טרם נחקרה מספיק, ופסיכולוגים מתייחסים אליה מנקודות ראות סיבתיות שונות, שאל חלקן נתייחס במאמר:

כשל רציונלי, כוח רצון, מוטיבציה, חרדה ,דיכאון וקושי בקבלת החלטות.

 

בין אם התכנון הוא ללמוד למבחן היום, לטפל השבוע בקרן הפנסיה שלך או להתחיל להתאמן במכון כושר – לרובנו יש מגוון אסטרטגיות הימנעות מפעילויות שאנחנו תופסים כמטלות שחייבים לעשות.

 

דחיינים מזניחים טיפולים רפואיים כי הם דוחים שוב ושוב קביעת תורים לבדיקות, הם צוברים חובות מיותרים כי לא שילמו חשבונות בזמן, הם מתביישים להזמין חברים הביתה כי דחו שוב ושוב את ניקיון הבית, הם משלמים שכר לימוד גבוה כי לימודיהם מתפרשים על פני שנים ארוכות. 

 

אלא שגם כאשר המחיר של דפוס דחייני ברור וגלוי, רבים מאיתנו מוצאים את עצמם ׳מקפידים׳ לשלם אותו שוב ושוב...

 

 

תסמינים של דחיינות

 

כולנו נוטים לדחות מטלות שאינן חביבות עלינו או מאיימות עלינו, אך כאשר הדחיינות גורמת לפגיעה בתפקוד, חשוב לטפל בה (על אף שאינה מוגדרת כהפרעה נפשית). 

 

הדחיינות קשורה באופן שבו אנו תופסים את המטלה העומדת בפנינו. אם המחשבות שעולות בנו כאשר אנו חושבים על מטלה לימודית הן: "אני לא מסוגל לכתוב את העבודה הזו", "בחיים לא אגמור את התואר", "זה גדול עלי!" – גוברים הסיכויים שנדחה את העיסוק בה. דחיינים מתאפיינים בפרפקציוניזם, כך שאם הם אינם בטוחים בוודאות שיצליחו, לאור הסטנדרטים הגבוהים והשאיפה הפרפקציוניסטית שהם חיים לפיה, הם יעדיפו לעיתים לא לעשות כלום.

 

בהתמודדות עם דחיינות, כדאי לזהות את הדרך בה אנחנו תופסים את המטלות הלימודיות ולהגמיש אותה.

 

חשוב לפרק את המטלה לשלבים שונים, להגדיר כל אחד מהם כיעד בפני עצמו ולתת לעצמנו חיזוק לאחר ביצועו. הכנת סדר עדיפויות מסייעת בצמצום החוויה המשתקת של עודף חובות. ומידה מאוזנת של קבלה עצמית, "גם אם לא אסיים מצטיינת דיקן, זה בסדר", יכולה אף היא לסייע.

 

כשאנשים נשאלים מדוע הם דוחים ישנה נטייה להעלות הסברים שקשורים לאישיות האדם: "אני פשוט עצלן", "אין לי מוטיבציה" או "חסר לי כוח רצון".

המחקר הפסיכולוגי בנושא מראה שהסברים אלה פשוט אינם נכונים, ויותר מכך, אינם מועילים להתמודדות עם דחיינות.

ישנו צורך בהבנה עמוקה יותר של דחיינות ושינוי האופן בו אנחנו חושבים עליה.

 

השאלה הבסיסית היא למעשה – למה נוצר לעיתים פער כה גדול בין החלטות וכוונות לבין הביצוע שלהן בפועל ואיך ניתן לצמצם אותו?

  

אז הנה:

 

 

מהן הסיבות לדחיינות?

 

פסיכולוגים שחוקרים את הסיבות שמכשילות דחיינים מבחינים בין לפחות 8 מוטיבציות, סיבות וגורמים שכיחים לנטיה דחיינית:

 

 

ציפיות

 

ציפיות מתייחסות להערכה הפנימית לגבי היכולות שלי להשיג את המטרה.

דחיינות מתאפיינת בהערכה עצמית שנוטה לתנודתיות לאורך התהליך - לפעמים, בעיקר בתחילת הדרך, אני מרגיש שהיעד שהצבתי בר-השגה במסגרת המאמצים המושקעים.

עם הזמן, יכולות אותן ציפיות להתערער, בעיקר סביב קושי בחלוקת משאבים וויתור על פעילויות אחרות, מה שלפעמים הכרחי להגשמת המטרה.

 

 

משמעת

 

 לרובנו קשה להיות ממושמעים כדי לבצע פעולות מאתגרות שמובילות אונו צעד נוסף לעבר השגת המטרות שלנו.

הכל טוב. מותר לפגוש ספקות, אפשר לרפות ידיים ולשחרר מאמצים מדי פעם.

זה בסדר לפגוש את הקשיים ולתהות האם אתם יכולים להם.

האתגר הוא לא לברוח לתירוצים, להמנעות, לשקרים עצמיים ואפילו לקריסה מלאה.

מה שמאתגר ממש זה להמשיך להאמין ולשמר תקווה פנימית.

 

החיים זה תקופה קשה...

 

"כשאתה רוצה להצליח כמו שאתה

רוצה לנשום, ההצלחה מובטחת.

אם לא, הגיוני שתמצא תירוצים"

 

--  אריק תומס

 

 

ערך

 

מה מידת הערך שאני מייחס למטרה? 

 

בסופו של יום, כולנו מתעדפים פעילויות, עם יותר ופחות תכנון.

אם אני רואה את השגת המטרה שלי כהגשמה של חלום חיים (נניח, להיות בעל תואר שני), סביר להניח שהערך יישאר יציב לאורך זמן.

לעומת זאת, אם אני נוטה לאמץ חלום חדש כל שני וחמישי, סביר להניח שערכה של המטרה ישתנה, בעיקר לאור תקיעויות ופיתויים שממתינים בצמתים מאתגרים בדרך אליה. 

 

 

"מי שאינו מציב לעצמו מטרה,

אין חשיבות לאן הוא הולך"

 

--  מילן קונדרה, ספר הצחוק והשכחה (1979)

 

 

זמן

 

יש אנשים של ריצות קצרות ויש כאלה של מרתונים.

 

כאשר המטרה תהליכית, המשכית ורחוקה מבחינת משך הזמן שנדרש להשלמה, נדרשים האצנים המהירים, בעלי הפתיל הקצר שעובדים מצוין תחת לחץ, לגלות דווקא איפוק, קור רוח והתמדה.

משכי זמן ארוכים הם מקור בלתי נדלה לדחיינות, בעיקר לאור המחסור בחיזוקים נקודתיים שניתנים לאורך הדרך.

שימו לב, המערכת האקדמית חכמה דיה כדי לספק לסטודנטים המון משובים של הערכה, כמו ציונים של מבחנים ועבודות, אשר מאפשרים לתפוס את הזמן בדרך למטרה כמקטעים ולא כהישג יחיד. 

 

 

ומה עם דדליין לביצוע משימות?

 

מחקר מ-2022 מלמד כי הצבת דדליין למועד קרוב נמצא יעיל יותר בהשוואה לדדליין מרוחק.

אבל מה שנמצא הכי יעיל זה פשוט להימנע לגמרי מהצבת דדליין. 

 

 

אימפולסיביות 

 

עד כמה אתם מצליחים להישאר בטווח יציב של ויסות רגשי?

אם אתה אימפולסיבי, אתה יודע מצוין כמה קשה להישאר ממוקד במטרה אחת, משימה ממוקדת, לאורך זמן, מבלי שגירויים מרגשים בחיים יסיטו אותך ממנה. 

 

 

סטרס

 

כמו רוב הדברים בחיים נראה שלהקשר יש השפעה מכרעת.

למשל, מחקר עדכני מלמד כי במצבים מלחיצים הנטיה היא 'לדחיין' יותר (Sirois 2023) וכי מתח נפשי וסחבת עלולים ליצור יחד מעגל של דחיינות מתמשכת. 

 

הסבר אפשרי הוא שבמצבי לחץ יש דלדול במשאבי התמודדות לצד הפחתה בסובלנות לשאת רגשות שליליים.

במערך מנטלי כזה דחיינות היא אסטרטגיה קצרת טווח לוויסות מצב רוח באמצעות הימנעות מביצוע משימות.

 

 

מיומנויות למידה לקויות

 

ילדים לומדים איך ללמוד נכון כבר בכיתות בית הספר היסודי:

איך לארגן את הילקוט בכיתה א׳, איך לכתוב במחברת, ובהמשך הדרך גם איך לרכז חומר לקראת בחינה, לבצע מטלות לימודיות כסדרן, לארגן את סביבת הלמידה ולתכנן את לוח הזמנים בצורה מאוזנת, מבלי לקחת על עצמם משימות לא אפשריות לביצוע. 

הם לומדים להפריד בין עיקר לטפל, לנסח טיעונים ולהבין את המסרים העיקריים בטקסט שהם קוראים.

יש ילדים שמתקשים בהפנמת המיומנויות הללו, אך מצליחים לעמוד במטלות בית הספר.

כשהם מגיעים ללימודים אקדמאים, העומס הלימודי גובר בצורה משמעותית והחוסר במיומנויות למידה עומד להם לרועץ. 

 

 

דחיינות כביטוי של חרדה

 

דחיינות היא גם תוצר של חרדה, אבל גם סיבה לחרדה.

למעשה, שתיהן כרוכות זו בזו - חרדת ביצוע, למשל, תורמת לדחיינות, שבתורה מחזקת את החרדה. 

 

 

התאמה מקצועית 

 

סיבה פשוטה אך קשה: לעיתים התואר שבחרנו פשוט לא מתאים לנו, אך קשה לנו לקבל זאת.

אנשים בוחרים תחום לימודים אקדמאים ממגוון סיבות, עניין, אופק מקצועי וכלכלי, השפעות סביבתיות.

אחרי התנסות, פעמים רבות, מתברר שההחלטה היתה שגויה:

התחום אינו מעניין כפי שחשבתי; התברר כי אפשרויות התעסוקה אינן רבות בתחום זה -  תוך כדי הלימודים נחשפתי לתחום אחר, מתאים יותר; מסתבר שנדרשים ללימודים כישורים שאין לי. הקושי הוא בשינוי ההחלטה.

ישנם אנשים שחוששים מתגובת הסביבה, "אם אעזוב את לימודי המשפטים, מי ימשיך לעבוד במשרד של אבא?!".

ישנם כאלה שחושבים ששינוי מצביע על חולשה או על כישלון. 

חשוב לברר מה היתרונות בהמשך הלימודים בתחום שבו התחלת ומה החסרונות. האם שינוי עלול לגבות ממך מחיר יקר או שמא המשך לימודים בתחום שאינו מתאים עלול להעצים את הבעיה.

בכל אחת מהאפשרויות, מה הסיכוי להטבת המצב. זכור שהאינפורמציה שעמדה לרשותך כשקיבלת את ההחלטה היתה מוגבלת. היום, מתוך הניסיון שצברת, אתה יכול לקבל החלטה נכונה.

 

 

סיבות נוירולוגיות 

 

(אנא אל תתייחסו לממצאים הבאים בתור תירוץ "אובייקטיבי" להצדקה של סחבת דחיינית...). ובכן,  מחקרי מוח שהתבססו על תוצאות של סריקות מוח (fMRI) מלמדים על פעילות-יתר של ה-DMN - מערכת מוחית שמפעילה במקביל כמה איזורים ואחראית בעצם על עצלנות. 

 

הפעילות המוגברת של ה-DMN גוברת על סיגנלים סותרים מהקורטקס הקדמי (אותו אזור שהחליט להסתער על המשימה) ומובילה אותנו, ברמה ההתנהגותית, להעדפת דחיינות על מה שצריך לעשות כדי להתקדם. 

 

 

דחיינות כאסטרטגיה לא יעילה של ויסות רגשי

 

ניתן להבין דחיינות כאסטרטגיה לוויסות רגשות.

 

היא אמנם לא אדפטיבית, אבל משפרת זמנית את מצב הרוח: 

 

כשאנחנו שרויים במצב רוח רע, אנחנו רוצים להרגיש טוב יותר. אחת הדרכים שמאפשרות מיידית היא לאפשר לעצמנו 'לשחרר' התנהגויות בעייתיות, שבדרך כלל אנחנו מווסתים על ידי שליטה עצמית.

הנחת היסוד היא שביצוע משימות קשות מסב לנו רגשות לא נעימים, כמו חרדות, שעמום, תסכול והתנגדות.

דחיינות היא ביטוי של המנעות מרגשות שליליים אלו באמצעות הרחקת המשימה. 

ההימנעות מהתגייסות לביצוע משימה מאפשרת מעבר תודעתי: ממאמץ לא נעים לתחושה הדונית (מהנה).  

הזוי ככל שזה נשמע, הבחירה שלנו להימנע מהתמודדות אקטיבית ומאמצת היא החלטה אסטרטגית שתכליתה להפחית כאב.

זוהי החלטה של ממש, בחירה, שמתקבלת ברמה קוגניטיבית שאינה מודעת.

בשפת הגישה הביהוויוריסטית, דחיינות היא חיזוק שלילי - הסרה של התנהגות (המשימה) שגורמת להפחתת הגירוי שלילי (מצב הרוח הרע). 

המנגנון ההתנהגותי של חיזוק שלילי הוא גם הסיבה שדחיינות נוטה לשמר את עצמה ולהתחזק עם הזמן כהרגל תבוסתני וחבלני. 

 

 

השענות על חיפוש בבינה מלאכותית (כמו Chat-GPT)

 

סטודנטים נוטים לפנות יותר ויותר ל-ChatGPT או Gemini, כלים מתקדמים ליצירת תוכן, המבוססים על בינה מלאכותית.

זה רלוונטי במיוחד אם אתם מתמודדים עם עומס לימודים מוגבר ומגבלות זמן, רק שמתחילה כאן מגמה מדאיגה:

מחקר מלמד כי הסתמכות על ChatGPT קשורה בדחיינות, וגם באובדן זיכרון ובירידה בביצועים אקדמיים (Abbas et al, 2024).

 

 

 

טיים בלוקינג

 

אם תשאלו את ביל גייטס או את אלון מאסק, שני אנשים בעלי קבלות להיות מנהלי זמן זמן יעילים, סביר שהם ימליצו על בלוקינג של יחידות זמן ומשימות.

חסימת זמן, טיים בלוקינג, היא טכניקת ניהול זמן בה אתה חוסם פרק זמן ספציפי כדי להשלים משימה ספציפית.

 

לדוגמה, במקום לבדוק את הטלפון בכל פעם שאתה מקבל התראה על הודעה בפייסבוק הרעיון הוא לחסום זמנית את ההפרעה ולפנות זמן אחרבמהלך היום כדי להחזיר שיחות טלפון, להגיב להודעות דוא"ל ולבדוק פוסטים במדיה חברתית.

אתה למעשה מפנה יחידות זמן ספציפיות להשלמת משימות או פרויקטים חשובים.

בסופו של דבר לוח הזמנים שלך מחולק ליחידות זמן שבהם אתה מתמקד במשימה או בפרויקט אחד בלבד בכל פעם.

 

 

דחיינות אקדמית: קושי לסיים תואר אקדמי

 

סטודנטים רבים נתקלים בבעיה של דחיינות אקדמית:

 

אחרי השחרור מהשירות הצבאי, אחרי הטיול למזרח, אחרי הפסיכומטרי, נרשמים לאוניברסיטה או למכללה ומתחילים ללמוד.

בהתחלה הלימודים מרגשים, מעניינים, הקמפוס נראה מזמין ומהנה.

אבל עובר סימסטר ועוד סימסטר והמוטיבציה נשחקת.

אחרי שלוש-ארבע שנים, החברים מסיימים את התואר וממשיכים הלאה, מוצאים עבודה מקצועית ומתחילים את החיים.

 

מה אתך?

אתה עוד צריך להגיש עבודות סמינריוניות, עוד צריך לכתוב הצעה לתזה, עוד צריך להשלים קורס או שניים, עוד חסרות לך נקודות זכות, עוד צריך לחזור על הקורס שנכשלת בו פעמיים, ועוד ועוד ועוד. התואר נראה כמו משימה ארוכה והסיכוי להשלים אותה נראה רחוק-רחוק.

 

למה זה קורה לך?

ישנם הסברים רבים לקושי לסיים את התואר, ביניהם מיומנויות למידה לקויות, הפרעת קשב ודיכאון. לפעמים חשוב להתייעץ עם איש מקצוע. 

חשוב לדעת כי במהלך העשור האחרון, אחוז הסטודנטים שמחפשים טיפול נפשי בארה"ב צמח משמעותית - מ -19% ב -2007 ל -34% ב -2017.

גם אצלנו בישראל כבר לגיטימי הרבה יותר לפנות לפסיכולוג ולקבל טיפול פסיכולוגי ממוקד שיעיף אותך לעבר המטרה.  

 

 

טיפול בדחיינות אקדמית

 

אחת הדרכים היעילות לטיפול בדחיינות אקדמית היא טיפול קבוצתי קוגניטיבי-התנהגותי, שיטה קצרת טווח שנמצאה יעילה ותוצאתית. 

טיפול CBT מתמקד בהגדרת מטרות, התמודדות עם הסחות דעת ומתן תגמולים וחיזוקים עבור צעדים לעבר היעד.

במהלך המפגשים הקבוצתיים, המשתתפים עובדים קשה על זיהוי המחשבות הלא רציונליות ואת העיוותים הקוגניטיביים שעומדים בבסיס הנטיה הדחיינית. 

מתוצאות של מחקר הערכה על יעילות של טיפול CBT קבוצתי למתמודדים עם דחיינות של סיום תואר אקדמי, נמצאה הפחתה משמעותית במדדי הדחיינות, המציעה שהתכנית מוצלחת.

 

 

מיומנויות למידה לקויות

 

דיברנו על זה קצת בסעיף הקודם: 

 

לא צריך להיתפס לפסימיות.

 

ניתן לרכוש מיומנויות אלו גם בגיל מבוגר ולימודים אקדמאים הם הזדמנות מצוינת לעשות זאת!

ארגן לעצמך שולחן עבודה, נטול גירויים מעניינים שיסיחו את דעתך.

ארגן מראש את כל עזרי הלימוד הנדרשים לך, ספרים, מחשב, מחשבון, ניירות, מרקרים.

תכנן את הלו"ז שלך מראש: כמה זמן אתה צריך להקציב להכנת עבודה או למבחן?

עקוב אחרי הערכת הזמנים שלך, האם היא מדויקת או שהזמן הדרוש לך הוא רב יותר ממה שהערכת?

נסה לחשוב מה הדברים שחשוב להתמקד בהם ומה שולי.

תעדף את המשימות שלך, אל תנסה להשקיע בהכל בבת אחת ובאותה מידה.

ואל תשכח, בין כל החובות, פנה זמן לאכילה, שינה, ספורט והנאה.

 

 

הפרעת קשב וריכוז

 

הפרעת קשב וריכוז (ADHD) נחשבה בעבר להפרעת ילדות, שחולפת בבגרות.

 

כיום אנו יודעים שילדים רבים שאובחנו עם הפרעת קשב וריכוז גדלים להיות מבוגרים עם הפרעת קשב וריכוז.

אמנם סטודנטים עם ADHD צריכים לרוב להשקיע מאמצים רבים יותר מאחרים כדי לעמוד במטלות הלימודים האקדמאים, אך יש תחומים בהם יהיה להם דווקא קל יותר מאחרים.

אנשים עם ADHD נוטים לחשיבה יצירתית, למשל. בתחומי למידה יצירתיים, כמו עיצוב או ארכיטקטורה, הם יבלטו לטובה. 

לאחר אבחון מתאים, סטודנטים עם הפרעות קשב וריכוז זכאים ויכולים להיעזר בהקלות בלימודים האקדמאיים, בטיפול תרופתי ל-ADHD ובטיפול ממוקד שמסייע בשיפור הפונקציוות הניהוליות, שחיוניות מאוד ללימודים. 

הכרה בקשיים שמציבה הפרעת הקשב ובניית תוכנית לימודית מותאמת עומדת בבסיס ההתמודדות היעילה.

לרוב מוסדות הלימוד יש יועצי הוראה שמתמחים בליווי סטודנטים עם ADHD וניתן לפנות אליהם.

 

 

דיכאון

 

לימודים אקדמאים יכולים להוות מקור ללחץ נפשי רב.

בייחוד כאשר הם מלווים בלחצים נוספים שמאפיינים את תקופת הגיל הזו: זוגיות, יציאה מן הבית, הבשלת זהות בוגרת.

דיכאון מאופיין בחשיבה שלילית של ייאוש, התמקדות בחסרונות ותחושת חוסר יכולת.

עיוותי חשיבה דיכאוניים מובילים לקשיי תפקוד: צמצום המגעים החברתיים, הימנעות מיציאה מהבית והזנחה אישית.

בנוסף לכל אלו, דיכאון גורם לירידה ביכולות הקוגניטיביים, בעיקר פגיעה בזיכרון ובריכוז.

אם הקושי לסיים את התואר נובע ממצב נפשי כזה, חשוב מאוד לפנות לעזרה מקצועית, שתסייע לשנות הן את דפוסי החשיבה השליליים והן את הפגיעה התפקודית, האקדמית והכללית.

ישנן סיבות רבות לקושי לסיים את התואר. עם חלקן ניתן להתמודד בעזרת מערכות תמיכה, הוראה מתקנת, יעוץ מקצועי ותעסוקתי או ספרי הדרכה.

במקרים בהם אין שיפור במצב והקושי הולך ומעמיק, חשוב לפנות לטיפול נפשי.

טיפול התנהגותי-קוגניטיבי, למשל, יסייע לך להבין מהן התפיסות שגורמות לקושי, מהם דפוסי החשיבה שמגבילים אותך ואילו שינויים התנהגותיים ופסיכולוגיים מומלצים כדי להצליח בהשלמת המשימה.

 

 

האם יש לדחיינות יתרונות?

 

מעניין לחשוב על היתרונות שבכל זאת מצויים באסטרטגיה דחיינית: 

לפי Larry Kim דחיינים נהנים מכל העולמות – הם גם נהנים עד הרגע האחרון ואז עושים את העבודה בצורה מהירה ויעילה (בגלל שהלחץ הנפשי מגביר את יכולת העבודה שלהם) ואחרי הכל הם גם נהנים מה-"HIGH", תחושת הסיפוק האדירה שמתלווה לסיום משימה ברגע האחרון והגשתה במועד הנדרש למרות הכל. 

דחיית משימה מעניקה לנו זמן נוסף שמאפשר לעבד את התחושות שלנו לגבי הנושא ולהגיע מוכנים יותר נפשית להתמודדות איתה.

בקיצור, נשמע שיש כל כך הרבה דברים חיוביים בדחיינות עד שלא ברור מדוע היא גורמת לתסכול פעמים כה רבות.

 

 

Another Brick In The Wall? -  מחקר

 

האם יתכן שביצוע מטלות לפי לוח זמנים מדוקדק, נוקשה ומוכתב מראש היא בעצם הבעיה של הדחיינים?

חוקרים מאוניברסיטת בייללנד בגרמניה ערכו מחקר חדש בנושא.

הם בחנו את עולם האמונות והערכים של אנשים בני התקופה וכיצד הוא משפיע על הנטיה הדחיינית. 

החוקרים בדקו 223 סטודנטים באוניברסיטה וניסו להתחקות אחר הדחיינות לעומקה.

הם ביקשו מהמשתתפים למלא יומן מעקב אחר המטלות שהיה עליהם לבצע.

במקביל, הסטודנטים התבקשו לדרג את מידת החשיבות האישית  (האם היא נובעת ממוטיבציה פנימית אמיתית או שרק צריך לצאת ידי חובה, לסמן וי ולהמשיך הלאה?) וגם את מידת השליטה שיש לסטודנט על ביצוע המטלה (אעשה את המטלה כשמתאים לי או שהכריחו אותי להגיש?). 

התוצאות הראו שככל שתחושות השליטה והחשיבות האישית של המשימה נמוכות, כך גוברת הדחיינות כלפיה. וגם להיפך -  כשהסטודנטים הרגישו שיש להם עניין אישי ותחושת שליטה גבוהה במשימות, הם נטו לדחות אותן פחות.

 

הפינק פלויד בטח היו מסכימים,

אבל צריך לשים לב שהנתונים הללו

לא ישרתו את הדחיינים

כתירוץ להתחיל מחר... 

 

 

התשובה כנראה נמצאת במינון:

דחיינות, כמו כל תכונה, טובה במינון הנכון.

 

 

קדימה, לא לדחות את זה יותר :-)

 

  

שיחת ייעוץ ממוקדת 

עם ראש המכון / מומחה ספציפי- 

בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)

 

 

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

 

 

  

 

 

 

 

תודות:

 

אסתר מכלוף, פסיכולוגית,

בוגרת תואר שני בפסיכולוגיה חינוכית.

 

לאה מרקו, MA,

פסיכולוגית קלינית מומחית

 

מור צח מוכתר, 

בוגרת תואר שני בפסיכולוגיה חינוכית

 

 

עדכון אחרון:

 

26 במרץ 2024

 

 

 

מקורות:

 

מילן קונדרה, ספר הצחוק והשכחה (1981). הוצאת זמורה ביתן

 

Abbas, M., Jam, F. A., & Khan, T. I. (2024). Is it harmful or helpful? Examining the causes and consequences of generative AI usage among university students. International Journal of Educational Technology in Higher Education, 21(10), [Article 10]. https://doi.org/10.1186/s41239-024-00444-7

 

Badri Gargari, R., Sabouri, H., & Norzad, F. (2011). Academic Procrastination: The Relationship Between Causal Attribution Styles and Behavioral Postponement. Iranian Journal of Psychiatry and Behavioral Sciences, 5(2), 76–72.

 

Bakadesuyo. (2015, January). How To Stop Procrastinating: 4 New Steps Backed By Research. Retrieved from https://bakadesuyo.com/2015/01/how-to-stop-procrastinating/.

 

Beutel, M. E., et al. (2016). Procrastination, Distress, and Life Satisfaction across the Age Range – A German Representative Community Study. PLoS ONE, 11(2), e0148054.

 

Dyer, W. W. (2010). Simply Get Started. Retrieved from https://www.drwaynedyer.com/blog/tag/procrastination/

 

Fernie, Bruce A. et al. (2017). A Metacognitive model of procrastination. Journal of Affective Disorders, 210, 196 - 203.

 

Gabry W. Mies, Erik De Water and Anouk Scheres. (2016). Planning to make economic decisions in the future, but choosing impulsively now: are preference reversals related to symptoms of ADHD and depression? International Journal of Methods in Psychiatric Research, 25(3), 178-189.

 

Geary, D. C., Hoard, M. K., Byrd-Craven, J., Nugent, L., & Numtee, C. (2007). Cognitive Mechanisms Underlying Achievement Deficits in Children With Mathematical Learning Disability. Child Development, 78(4), 1343–1359.

 

Johansson F, Rozental A, Edlund K, Côté P, Sundberg T, Onell C, Rudman A, Skillgate E. (2023). Associations Between Procrastination and Subsequent Health Outcomes Among University Students in Sweden. JAMA Netw Open, 6(1), e2249346.

 

Kaytlin Constantin, Megan M. English, Dwight Mazmanian. (2017) Anxiety, Depression, and Procrastination Among Students: Rumination Plays a Larger Mediating Role than Worry. Journal of Rational-Emotive & Cognitive-Behavior Therapy, 10.

 

Kim, L. (2016, February 8). 7 Surprising Ways Procrastination Can Boost Productivity. Byrslf. https://byrslf.co/7-surprising-ways-procrastination-can-boost-productivity-1b5d923d639c.

 

Knowles, S., Servátka, M., Sullivan, T., & Genç, M. (2021). Procrastination and the non-monotonic effect of deadlines on task completion. Economic Inquiry, 1–15. https://doi.org/10.1111/ecin.13042.

 

Krauss Whitbourne, S. (2018, January 9). A New Way to Understand Procrastination. Psychology Today. Retrieved from https://www.psychologytoday.com/us/blog/fulfillment-any-age/201801/new-way-understand-procrastination.

 

Lewis, N. A. Jr., & Oyserman, D. (2015). When Does the Future Begin? Time Metrics Matter, Connecting Present and Future Selves. Psychological Science, 26(6), 816-825.

 

Niermann H. C.M., and Scheres A. (2014). The relation between procrastination and symptoms of attention‐deficit hyperactivity disorder (ADHD) in undergraduate students. International Journal of Methods in Psychiatric Research, 23, 411–421.

 

Rebetez M. M. L., Rochat L. & Van der Linden M. (2015). Cognitive, emotional, and motivational factors related to procrastination: A cluster analytic approach. Personality and Individual Differences, 76, 1–6.

 

Rozental, A., et al. (2018). Treating Procrastination Using Cognitive Behavior Therapy: A Pragmatic Randomized Controlled Trial Comparing Treatment Delivered via the Internet or in Groups. Behavior Therapy, 49(2), 180-197.

 

Sirois F. M. (2023). Procrastination and Stress: A Conceptual Review of Why Context Matters. International journal of environmental research and public health, 20(6), 5031. https://doi.org/10.3390/ijerph20065031

 

Yahoo Makers. (2015, May 28). New Research on How to Stop Procrastinating. For Good, This Time! Retrieved from https://www.yahoo.com/news/makers/new-research-on-how-to-stop-procrastinating-for-119314112805.html.

 

Zhang, W., Wang, X., & Feng, T. (2016). Identifying the Neural Substrates of Procrastination: A Resting-State fMRI Study. Scientific Reports, 6, 3320.