טיפול בטראומה בירושלים

טראומה היא התקעות בזמן.

פוסט טראומה היא השתלטות של העבר על העתיד.

במאמר קצר זה נדבר על דרך המלך למצוא פסיכולוג / מטפל בירושלים, מומחה ומומלץ לטיפול בטראומה נפשית.

אנו מחויבים לעזור לכם להגיע לעזרה המקצועית הנדרשת, אצלנו או במקומות רציניים אחרים.

בין אם האירוע הטראומטי נגרם בעקבות תגובת קרב, פגיעה מינית, שריפה, תאונת דרכים או תאונת עבודה, בין הוא מתבטא כ״טראומה פשוטה״ או טראומה מורכבת, חשוב שהמתמודדים/ות עם פוסט-טראומה, בירושלים או בכל מקום אחר, יפגשו מטפל מוסמך ומומחה לטיפול ב-PTSD. 

בחיפוש אחר מטפל, חיוני לזכור שלא משנה איזה סוג פסיכותרפיה מחפשים, המטפל/ת צריך להעצים אתכם ולקדם שיתוף פעולה וחתירה יסודית ותכליתית למטרה, שתתבטא בשיפור המצב הנפשי והתפקודי.

מחקרים מצאו שאנשים שהשתתפו בצורה אקטיבית בטיפול היו יותר מרוצים ממנו, וגם קריטי שתרגישו בטוחים ביחסים הטיפוליים.

מתי לפנות לעזרה מקצועית?

אם עברת אירוע טראומטי עם תסמינים שמשפיעים על החיים, הגיע הזמן לפנות לאיש/ת מקצוע בתחום בריאות הנפש לקבלת הדרכה וטיפול.

אם הטראומה או הסימפטומים כגון שינויים בשינה, שינויים באכילה, שינויים בהתנהגות ובפעולה, שינויים במצב הרוח, מערכות יחסים, פעילויות יומיומיות של החיים, היגיינה אישית ועבודה מושפעים, הגיע הזמן לדבר עם מישהו שיעזור לך לעבד את הטראומה.

תסמינים שכיחים של PTSD

• סיוטים חוזרים ונשנים על האירוע.

• הימנעות ממצבים / מאנשים שמזכירים את האירוע.

• עמידה תמידית על המשמר.

• להיבהל בקלות.

• קהות רגשית או ניתוק מאחרים ומהסביבה.

• רגשות אשם או האשמה עצמית לגבי נסיבות האירוע והאפשרות למנוע אותו.

אתם יודעים, אין טיפול קסם שירפא אתכם מיד ואין גישה אחת של פסיכותרפיה שתעבוד בשביל כולם.

ריפוי זה כמו מרתון והוא דורש הכנה, תרגול, אומץ, נחישות ותמיכה של אחרים, כולל של בני/ות זוג, הורים, חברים או מטפל מקצועי.

למרות שיש אינספור גישות טיפוליות, המטרה של כל שיטות הפסיכותרפיה שמתמקדות בטראומה היא לשלב את האירוע הטראומטי בחיים, לא למחוק אותו. 

הטיפול יעזור לך ללמוד דרכי התמודדות מוכחות, כדי שהטראומה לא תמשיך להשפיע לרעה על המסוגלות שלך ועל איכות החיים.

בנוסף, איש מקצוע בתחום בריאות הנפש יכול להשלים את ההערכה ולדעת יותר טוב אם יש לך PTSD. 

הנה כמה משיטות הטיפול: 

טיפול התנהגותי בטראומה

הצורה הנפוצה ביותר של טיפול התנהגותי בטראומות היא חשיפה.

במהלך טיפול בחשיפה המטופל נחשף בהדרגה לפחד, למשל לזיכרונות של המאורע הטראומטי בלי התוצאות שמפחידות אותו.

לעתים קרובות החשיפה מביאה לכך שהמטופל לומד שהפחד או הרגש השלילי לא מוצדקים וזה מאפשר לפחד לפחות. 

טיפול בחשיפה נמצא יעיל להפחתת חרדה ודיכאון, לשיפור מסוגלות חברתית ולארגון זיכרונות טראומטיים.

יש כל מיני סוגים של טיפול בחשיפה: 

בחשיפה ״in vivo״ – החשיפה מתרחשת באופן ״חי״ בטיפול, בעוד שבחשיפה בדימיון מתרחשת החשיפה בתהליך הקהיה מודרך של דימיון. המודל מבוסס המחקר לטיפול זה בטראומה פותח על ידי פרופ׳ עדנה פואה ועמיתיה, הוא ייחודי לטיפול ב-PTSD ונקרא חשיפה ממושכת (PE).  

הקהיה שיטתית

בהקהיה שיטתית, המטופל נחשף ברצף לסיטואציות שגורמות ליותר פחד.

החשיפה הזו מלווה בהרפיה.

טיפול בחשיפה הוא אפקטיבי ביותר לתסמונת דחק פוסט-טראומטית (PTSD). עוד סוג של טיפול התנהגותי הוא אימון נגד לחץ (SIT), שידוע גם כאימון הרפיה, והוא מלמד את המטופל לנהל סטרס וחרדה. 

טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT)

טיפול CBT מבוסס על הרעיון שהמטופל חייב לתקן ולשנות מחשבות שגויות ולהגביר את הידע והמיומנויות שלו.

אלמנטים נפוצים של CBT בטיפול בטראומה כוללים לימוד איך לנשום כדי לנהל חרדה ומתח, לימוד על תגובות נורמליות לטראומה, טיפול בחשיפה וזיהוי והערכה של מחשבות שליליות, שגויות ולא הגיוניות, והחלפה שלהן במחשבות יותר הגיוניות ופחות שליליות. 

דר׳ נירית שלמון ביטון, מטפלת בטראומה בירושלים

טיפול EMDR בירושלים

טיפול EMDR, הקהיה ועיבוד מחדש באמצעות תנועות עיניים, בטראומה כולל 8 שלבים מובנים ובמהלכו המטופל מתמקד בחוויה טראומטית או מחשבה שלילית בזמן שהוא עוקב עם העיניים אחרי אור נע, צלילים, או האצבע של המטפל. ש ויכוח אם תנועות עיניים באמת הכרחיות, אבל הטיפול אפקטיבי ביותר להפחתה ומחיקה של תסמיני טראומה ומצוקה. 

היפנותרפיה

אין עיקרון מנחה יחיד לטיפול בהיפנוזה, אבל כן ניתן לומר שהמטפל מנחה את המטופל לכניסה מצב היפנוטי, תוך שהוא משתמש באינדוקציה ודה-היפנוטיזציה (הכניסה והיציאה מהמצב ההיפנוטי) ועוזר לו לשוחח,  או מדבר אליו, על ענייני מפתח לגבי ריפוי הטראומה. אחת ההנחות עליה היפנוזה מבוססת היא שהרגשות והמחשבות של המטופל, איתם באים במגע בזמן סשן ההיפנוזה, הם קריטיים להחלמה. 

יהודה רגב רקובסקי, MSW, מטפל CBT בטראומה בירושלים

טיפול פסיכודינמי

המטרה של טיפול פסיכודינמי בטראומה היא לזהות את השלב של התגובה הטראומטית שהמטופל תקוע בו, ואחרי זה המטפל קובע את ההיבט של האירוע הטראומטי שמפריע לעיבוד ולשילוב של הטראומה.

אלמנטים נפוצים בטיפול פסיכודינמי כוללים לקחת בחשבון את ההיסטוריה ההתפתחותית והילדות של המטופל, לשים דגש על הבנה של משמעות הטראומה, לחפש איך הטראומה השפיעה על תחושת העצמי ומערכות היחסים של המטופל ולהבין מה הלך לאיבוד בגלל האירוע הטראומטי. 

שני בלומברג, MSW, מטפלת בטראומה בירושלים, מכון טמיר

טיפול קבוצתי

יש מגוון של טיפולים קבוצתיים לשורדי טראומה, חלק מונחים ע״י מטפלים ואחרים ע״י עמיתים, חלק לימודיים ואחרים מתמקדים בתמיכה או שהם תרפויטיים.

קבוצות הן הכי אפקטיביות כשהן במקביל לטיפול אישי.

חשוב שניצולי טראומה יבחרו קבוצה שמתאימה למקום שבו הם נמצאים במסע הריפוי:

• שלב הבטיחות/קורבן – קבוצה שמתמקדת בטיפול עצמי ומיומנויות התמודדות

• שלב האבל/ניצול – קבוצה שמתמקדת בלספר על הטראומה

• שלב החיבור מחדש/שגשוג – קבוצה שיוצרת קשר עם אנשים

קבוצות לימודיות, או פסיכו-חינוכיות, מתאימות לכל אחד מהשלבים.

כל מטפל, לא משנה עם איזה סוג טיפול הוא עובד, רוצה לעזור לכם להמשיך הלאה ולהחלים מהאירוע הטראומטי.

יחד תוכלו לחתור להכרה וזיהוי של איפה אתם במסע ההחלמה, מי אתם רוצים להיות ומה תרצו לעשות כשתכנסו לשלב השגשוג והחיבור המחודש, איך תוכלו להגיע לשם ואיך להדריך אתכם בעבודת ההחלמה.

אתם לא צריכים לעבור את זה לבד.

פסיכואנליטיקאית מירושלים על טראומה במלחמת חרבות ברזל

אחרי התקפת חמאס ב-7 באוקטובר 2023, אנשים רבים מרחבי העולם, ובפרט בקרבת הסכסוך, חווים טראומה עמוקה. פרופ׳ עפרית שפירא-ברמן, פסיכואנליטיקאית ומרצה במרכז פרויד באוניברסיטה העברית בירושלים,  מתארת בראיון לכתב העת Psychiatric Times את ההשפעות הרחבות של האנטישמיות העולמית הגוברת ואת השלכותיה על רווחתם והחלמתם של הנפגעים. בנוסף, היא מציינת את הקשיים הרבים שנוצרים עקב ההכחשה העולמית של אלימות מינית שביצע חמאס והאישומים ללא בסיס נגד ישראל בבית הדין הבינלאומי בהאג.

הטראומה היא מורכבת ובלתי נתפסת, כאשר קורבנות התקיפה חווים אירועים קיצוניים של אלימות, חטיפה, אונס והשפלה. שפירא-ברמן מדגישה כיצד החוויות הללו הרסו את עולמם של הניצולים, תוך שבירת אמון והתפרקות מוסרית. היא גם מתארת את הפגיעה הנפשית הכבדה שנגרמה על ידי ההכחשה והדחייה של הקהילה הבינלאומית להכיר באכזריות שבוצעה.

למרות הטראומה, ישנה חוסן ותקווה.

שפירא-ברמן מצביעה על תגובות חיוביות ועל פעילויות שתומכות בהתמודדות ובריפוי, כולל תמיכה נפשית וטיפולים טראומתיים המותאמים לקורבנות.

היא מדגישה את חשיבות ההכרה והתמיכה העולמית בנפגעי הטרור ובצורך בפעולה נחרצת נגד האנטישמיות והרצחנות.

שפירא-ברמן קוראת לקהילת המטפלים לא לשתוק ולהיות שותפים לשתיקה במול האכזריות והטרור.

היא מבקשת להדגיש את החשיבות של עמידה לצד קורבנות האלימות והטראומה, תוך קריאה לפעולה ולתמיכה עולמית במאבק באכזריות ובתמיכה בנפגעים.

טיפול תרופתי

משתמש בתרופות כדי לנהל תגובות משבשות לטראומה.

תרופות נמצאו יעילות במקרים של סימפטומים חודרניים, עוררות יתר או מוגברת, הפרעה בוויסות רגשי (תגובתיות יתר), רגזנות ודיכאון.

זה לא שהתרופות גורמות לתגובות ולכאב של הטראומה להיעלם, אבל הן יכולות לעזור להפחית את העוצמה של הסימפטומים ולהפוך אותם לנסבלים יותר.

אם אתם מחליטים ללכת על טיפול תרופתי בטראומה, התייעצו עם פסיכיאטר והמשיכו לעבוד איתו כל עוד אתם לוקחים את התרופות.

עדכנו אותו איך הן משפיעות עליכם (רוב הפסיכיאטרים מעדכנים ומתעדכנים היום בקלות ב-whattsapp) כי יש תרופות עם תופעות לוואי שאולי יגרמו ליותר תופעות לוואי ויש אנשים שלא מגיבים טוב לתרופות. תרופות הן הכי יעילות לטיפול בפסיכו-טראומה כאשר הן ניתנות כטיפול מקביל לפסיכותרפיה.

ניתן לתאם איתנו פגישת הערכה עם פסיכיאטרית מבוגרים בת״א, במכון טמיר בעיר.

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

שיחת ייעוץ ממוקדת עם ראש המכון

בזום או פנים אל פנים, 140 ש״ח

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

נוירוזה היא משמעותית לכל דיון פסיכולוגי, אבל אף פעם לא דחופה. 

נוירוזה היא וודי אלן, היא ״מצד אחד אבל מצד שני״, היא ג׳ורג׳ קוסטנזה, היא חיים בצומת של קבלת החלטות שלא באמת מתקבלות. 

היא יכולה להמתין לתורה אחרי הרבה מושגים אחרים, עד שכנראה תתלונן לבסוף בפסיביות אגרסיביות אופיינית על חוסר ההגינות של לקסיקונים לפסיכולוגיה…  

אז הנה, הגענו אלייך נוירוזה יקרה, המרחב כולו שלך… 

מהם התסמינים של נוירוזה?

נוירוזה, ברבים נוירוזות, או פסיכונוירוזה, היא הפרעה נפשית שמתאפיינת בתחושת מצוקה וקושי בתפקוד.

נוירוזות מאופיינות בחרדה, דיכאון או חוויות מאמללות אחרות של מצוקה שאינן פרופורציונליות לנסיבות חייו של האדם בזמן נתון.

מהי ההגדרה של אדם נוירוטי?

אנשים נוירוטיים נוטים להגיב בצורה לא מסתגלת ללחצים חיצוניים ופנימיים ונוטים לפרש מצבים נורמטיביים כתסכולים מאיימים ללא תקנה.

לעתים קרובות הם מודעים לעצמם וביישנים, והם עשויים להתקשות לשלוט בדחפים ולדחות סיפוקים.

ההיסטוריה של הנוירוטיות

למושג הנוירוטיות יש שורשים מוקדמים כבר בכתיבה של זיגמונד פרויד, אבי הפסיכואנליזה. 

כך כתב פרויד על האדם הנוירוטי:

"נוירוטים מתלוננים על מחלתם, אבל הם ממצים ממנה את המיטב. במצב בו מנסים לשחרר אותם מהנוירוזה, הם מגינים עליה כמו לביאה על גוריה".

לפי פרויד נוירוזה היא אסטרטגיית התמודדות שנוצרת על ידי רגשות שאינם מצליחים לעבור הדחקה מלאה של חוויות עבר קשות בנפש.

רגשות אלה מציפים ומפריעים לחוויה הנוכחית.

אחרי פרויד הורחב מושג הנוירוזה ע״י האנס אייזנק, קארן הורני ופסיכולוגים נוספים והמושג התגלם לכדי תכונה שקשורה ליציבות רגשית או לנטייה לעוררות, בעלות על פתיל קצר שמוצת על ידי גירוי, או קושי להירגע בקלות במצבי עצבנות או טירדה. 

התיאורטיקנית הפסיכואנליטית קארן הורני פיתחה את אחת התיאוריות הידועות ביותר על נוירוזה.

היא האמינה שנוירוזה נובעת מחרדה בסיסית שנגרמת במקור על ידי יחסים בין אישיים.

התיאוריה שלה מציעה כי אנחינו עושים לפעמים שימוש יתר באסטרטגיות להפחתת חרדה נוירוטית, עד לרמה שהיא נחווית כמו צורך. 

קוסטה ומקריי ואחרים הגדירו נוירוטיות כתכונה אישיותית שלילית שכוללת קשיי הסתגלות ורגשות קשים, ויסות עצמי לקוי או חוסר יכולת לנהל דחפים, בעיות בהתמודדות עם סטרס, תגובות חזקות למה שנתפס כאיום ונטייה כרונית להתלונן.

איך בודקים את נוירוטיות כתכונת אישיות?

כולנו קצת נוירוטים,

אבל הדרך הפסיכולוגית המקובלת למדוד נוירוטיות היא בעיקר באמצעות שימוש בשאלונים למילוי עצמי, כחלק מהערכה מקיפה של האישיות. 

בואו נבהיר קודם  את האבולוציה שעבר המושג:

אם נוירוזה תיארה בעבר דינמיקה נפשית לא מודעת, כיום היא מתייחסת לתכונת אישיות שנקראת נוירוטיות. 

הוציאו ממנה את המסתוריות הפרוידיאנית והשאירו לנו את הנוירוטיות היא כאחד מחמשת המימדים של מודל BIG 5, שהוא בעצם הביטוי המחקרי המרכזי של ניסיון לאפיין בני אדם לפי המשגות מחקריות. 

הערכת מידת התכונה הנוירוטית תתקיים באמצעות  תשאול של קרובים, כמו חברים וקרובי משפחה שמכירים היטב את התכונות של האדם שנבדק.  

בגלל שנוירוטיות היא מימד אישיותי ולא אבחנה פסיכיאטרית, השכיחות של התכונה לא מדווחת באותה צורה כמו הפרעות נפשיות מאובחנות, וכל בן אדם בעולם נופל לתוך רצף של נוירוטיות, על ספקטרום מ״נמוך מאוד״ ל״גבוה מאוד״.

אנשים שנופלים בחלק גבוה של הספקטרום הנוירוטי נוטים להפגין את התכונות הבאות:

• נטייה כללית לרגשות שליליים.

• תחושות של חרדה ורגזנות.

• יציבות רגשית לקויה.

• תחושות של ספק עצמי.

• נטייה לביישנות ומודעות עצמית מוגברת.

• עצבות.

• עגמומיות ואף דיכאון.

• התרגזות או הילחצות בקלות.

• בעיות לשלוט במתח. 

• מעברים דרמטיים בין מצבים רגשיים.

• חוסן נפשי מועט.

•  מאבק  מתמשך להתאושש אחרי התמודדות עם מצוקה.

• דאגות כרוניות מרובות.

• נטייה לפרש מצבים טבעיים כמאיימים.

• נטייה לראות בעיות קטנות כמציפות רגשית. 

• קושי לשלוט בדחפים או ברגשות. 

• הרבה קנאה.

• בעיות עם תסכול וכעס לגבי דברים יומיומיים ותחושות של פחד או אשמה בגלל דברים קטנים.

מה ההבדל בין נוירוזה לפסיכוזה?

נוירוזה היא הפרעה נפשית קלה שאינה נובעת ממחלות אורגניות, אלא קשורה במתח, דיכאון או חרדה.

פסיכוזה, לעומת זאת, היא אפיזודה ממוקדת או הפרעה נפשית חמורה, הרבה יותר קשה מנוירוזה, שמחייבת לעתים קרובות טיפול תרופתי ואף אשפוז פסיכיאטרי. 

מה גורם לנוירוטיות גבוהה?

נוירוטיות היא תכונת אופי אוניברסלית וחוצת-תרבויות, כך שכנראה שיש לה מקור ביולוגי.

יש הטוענים כי נוירוזה מוסברת אבולוציונית, כי במובן מסוים רגישות-יתר לסכנה ואיום עשויה לספק יתרון הישרדותי.

יש גם ראיות לקשר חיובי בין נוירוטיות לבין רפלקס הבהלה, שמתבטא בתגובה מבוהלת לרעש חזק ומפתיע.

זה מחזק אולי את ההשערה שאנשים עם רמת נוירוטיות גבוהה ״מחווטים גנטית״ (pre-wired) לתגובה טבעית חזקה יותר לגירוי מבחוץ. 

לנוירוטיות יש תוצאות חיוביות ושליליות על ההתנהגות.

כאמור, הנטייה לשים יותר לב לתוצאות שליליות וסיכונים עוזרת להישרדות, ויש למשל ראיות שאם הנוירוטיות מנוהלת היא מנבאת הצלחה של סטודנטים באוניברסיטה.

מצד שני יכולות להיות לה השפעות שליליות על ההתנהגות אם לא מצליחים לנהל את הדאגות.

במקרה הכי גרוע, הנוירוטיות מובילה לבעיות נפשיות משניות כמו דיכאון וחרדה.

למעשה, אנחנו יודעים שמי שנמצא בצד הגבוה של הספקטרום מצוי בסיכון גבוה יותר להפרעות נפשיות, כמו דיכאון, חרדה ושימוש בחומרים.

מטה-אנליזה שפורסמה ב-2013 מלמדת כי הרבה הפרעות נפשיות קליניות קשורות לרמות גבוהות של נוירוטיות. 

נוירוטיזם ב-Big Five

נוירוטיות היא אחת מ״חמש התכונות הגדולות״, ביחד עם מוחצנות, פתיחות מחשבתית, נועם הליכות ומצפוניות.  

הקטגוריות הרחבות האלה משקפות תכונות מתמידות של האישיות שזוהו כדרכים לסווג בני אדם.  

בכללי, אנשים עם רמה גבוהה של נוירוטיות מגיבים בעוררות פיזיולוגית גבוהה למצבי חיים ולוקח להם יותר זמן לחזור לרמת הבסיס (ה-Baseline) הרגשית. 

הם חיים עם חוסר יציבות רגשי וקושי לווסת את הרגשות וההתנהגות.

לכן אך טבעי הוא שנוירוטיות משפיעה לרעה על מערכות יחסים במגוון אופנים: 

להציק לאחרים 

התלונה הנפוצה ביותר של אנשים קרובים לנוירוטי היא שהם פשוט מעצבנים.

למשל, לאדם נוירוטי יכולה להיות נטייה לעשות את הדברים הבאים שיכולים לעצבן את הסובבים:

תלונות וביקורת כלפי אחרים, בקשות חוזרות לאישורים, תלות מוגזמת באחרים או בקשת עזרה במקום לנסות לפתור אתגרים בעצמם, דרמטיות או הפרזה באמצעות ״הפיכת העכבר להר״. 

לכל אלה מצטרפת תפיסת גיל סובייקטיבית גבוהה משמעותית מהנורמה. כלומר, נוירוטים מרגישים מבוגרים הרבה יותר ביחס לגיל הכרונולוגי שלהם (Stephan et al, 2022).

להעביר דאגות לדור הבא

הורים נוירוטים נוטים, בלי כוונה כמובן, להעביר את הדאגנות לדור הבא, כאשר הם מהווים בעצמם מודל מושלם עבורה.

אם, למשל, ההורים אומרים לילד שאינו יכול לשחק בפארק עד לתחושת רוויה משחקית, כי הוא עלול ליפול ולהיפצע, הילד מכליל את הסכנה גם למצבי חיים אחרים ושעליו להישאר דרוך (חרד). 

להיקלע לקונפליקטים

כאשר נהג אחר ׳חותך׳ את הנוירוטי על הכביש, הוא ייטה להיכנס בקלות לעימות, להתרגז ולצעוק על המעורבים באירוע. נוירוטיים נוטים גם להאשים אחרים מתוך עולם התוכן הפנימי שלהם, למשל, להתיק תסכול רומנטי ביחסים להאשמת בן הזוג בבגידה, בלי כל עדות לכך.

חוץ מזה, הם אובססיביים לגבי פרטים קטנים ופרפקציוניסטים, מה שאומר שהם עלולים לא להשלים משימות, מה שמגביר מתח ועימותים.

חוסר אמינות נרכשת

מי שכל הזמן מגיב בקיצוניות, מלמד את סובביו למעט לסמוך עליו, פשוט כי הם מרגישים שהוא עלול להיכנס להתקף חרדה מכל דבר הכי קטן שייראה לו מאיים.

כשהסבילות לסטרס נמוכה, כל דבר יכול להרוס את היום.

הנוירוטים משלמים על כך מחירים - לעיתים לא יקודמו לניהול או לפיקוד, או שאחרים יימנעו מלבלות איתם זמן פנוי.

להרגיש אשמה

זה עובד גם הפוך:

נוירוטים חווים רגשות אשם גם על אירועים שאינם באשמתם.

הם יכולים להתנצל על כל טעות קטנה או להיות אובססיביים על דברים שהם עשו, הרבה אחרי שהם כבר לא צריכים להיות טרודים לגביהם.  

הם סבורים באמת ובתמים שזה הכרחי ויעיל אבל אשמת-יתר רק פוגעת במערכות יחסים ומרחיקה את הצד השני.

רמת ארגון נוירוטית 

האובייקט נחווה אצל האדם הנוירוטי כנפרד והעצמי נשאר שלם. למשל, אם הוא מחפש חבר בטלפון ולא מוצא אותו, הנוירוטי לא ייפגע אישית.

הוא יכול להרגיש עצב, או כעס, אבל לא פגיעה נרקיסיסטית. במקרים דומים, יש מצב שהנרקיסיסט כן יחווה פגיעה, כי האפשרות הראשונה שקופצת היא שהחבר מסנן. 

בראייה הפסיכודינמית, מול חרדת נטישה הנוירוטי יחווה חרדת סירוס, פחד לאבד את אהבת האובייקט ופחד מאובדן האובייקט, בסדר זה. אצל האישיות הגבולית והנרקיסיסטית זה עובד הפוך - קודם כל יופיע פחד מאובדן האובייקט. 

איך מתמודדים עם נוירוטיות בטיפול פסיכולוגי?

כדי להתמודד עם רמה גבוהה של נוירוטיות צריך קודם כל להכיר באפשרות שניתן לשנות אישיות לאורך הזמן.  

כשאנשים מתבגרים וחווים חוויות שונות בחיים הם נוטים לחוות גם שינויים, למרות שהביולוגיה עדיין תשפיע ותהיינה נטיות טבעיות עמידות. 

מי שמחליט על הפחתת הנוירוטיות יוכל להיעזר בטיפול CBT לניהול דאגות, או במיינדפולנס, כדי לנהל רגשות ולהישאר במגע עם ההווה.

טיפול עצמי 

בהיבט של טיפול עצמי, ניתן לבטא הכרת תודה יומית בצורה שתעזור לראות את הבעיות הקטנות כחלק מהתמונה הגדולה, וכדאי גם לתרגל מדיטציה על בסיס יומי.

חשוב לזכור שרמות גבוהות של נוירוטיות לא הופכות את מישהו ל״בן אדם רע״.

הדבר הכי טוב שאדם עם נטיה לנוירוטיות יכול לעשות הוא לקבל את המצב ולעבוד כדי להוציא ממנו את המיטב. 

הצדדים החיוביים של נוירוטיות הם שמדובר באנשים רגישים מאוד שמודעים לעצמם במידה גבוהה מהנורמה. 

אנשים נוירוטים גם אכפתיים ועוזרים לאחרים.

עם עבודה עצמית ניתן לנהל את ההיבטים השליליים ולתעל את התכונה לכיוונים חיוביים שישרתו את האדם, במקום שתפגע בו. 

טוב, אז אם אתם מרגישים שהנוירוטיות

של פעם מטרידה את שלוותכם,

מוזמנים לפנות אלינו להתייעצות מקצועית:

שיחת ייעוץ ממוקדת 

עם ראש המכון / מומחה ספציפי- 

בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

קראו המלצות מאומתות של

לקוחות ועמיתים על מטפלי המכון

עדכון אחרון:

24 בדצמבר 2023 

מקורות:

Stephan, Y., Sutin, A. R., Kornadt, A., Canada, B., & Terracciano, A. (2022). Personality and subjective age: Evidence from six samples. Psychology and Aging. Advance online publication. https://doi.org/10.1037/pag0000678

טיפול ב- OCD

(הפרעה טורדנית כפייתיית)

בחיפה

OCD, או הפרעה טורדנית כפייתיית, היא הפרעה נפשית מסובכת ועקשנית למדי, שתוקפת אנשים בגיל ההתבגרות ומתמשכת לפעמים אפילו כל החיים. אחרי הופעתה תיתכן החמרה תקופתית של הסימפטומים, שיכולה להיות לה השפעה שלילית חמורה ומקיפה על היומיום ועל פגיעה ביכולת ההגשמה האישית.  

מתמודדים עם OCD חווים רגרסיה קשה בהפרעה מאז תחילת המלחמה, חרבות ברזל. הם מדווחים על החמרה בחרדות, המחשבות הטורדניות והטקסים, עלייה בחרדה מהמוות ותמונות חודרניות של מראות הטבח. פסיכיאטרים מדווחים על עלייה בפניות של מתמודדי OCD בעקבות המלחמה, וכן שלעיתים עולה תחושה שהתרופות כבר לא עוזרות. 

מה זה OCD?

OCD הוא שם כולל לקבוצת של התנהגויות חוזרות בלתי נשלטות למראה, שמונעות ע״י אובססיות, כלומר מחשבות, דחפים או דימויים לא רצויים שמתפרצים לתודעה של המטופל.

האובססיות הללו קשורות להתנהגויות קומפולסיביות, שהן התנהגויות שאדם מרגיש חובה לבצע, פעמים רבות בתגובה לאובססיה או בניסיון לשלוט בה, למשל, התנהגויות ממוקדות בגוף (חיטוט בעור/מריטת שיער).

אובססיות וקומפולסיות יכולות לקרות לבד או ביחד, כחלק מהפרעות אובססיביות-קומפולסיביות שונות, ו-OCD שנגרם ע״י חומרים הוא רק אחד מאלה. כולנו חווים לפעמים תחושה חולפת של מחשבות חודרניות, במיוחד בזמנים קשים, אבל OCD שמקורו בחומרים מחמיר והופך קשה יותר לשליטה.

התוצאות של הפרעה טורדנית כפייתית עלולות להיות חמורות. הקומפולסיות נועדו לנטרול או מניעה, ולא תמיד יש להן קשר לאובססיות; הן יוצרות התנהגות ריטואלית להפחתת החרדה, אך בטווח הארוך מחמירות את המצב. בעוד שיש אנשים שיודעים שהאמונות שקשורות לאובססיות שלהם אינן נכונות, אחרים פחות בטוחים בכך ויש כאלה שמשוכנעים שהן נכונות.

מה שמתסכל במיוחד הוא שלמרות שמתמודדים מודעים לרוב לחוסר ההיגיון שבפחדים ולחוסר המשמעות של הטקסים, הם עומדים חסרי אונים מול עצמת הדחף ואינם מצליחים להתגבר על האובססיה.

המאמר הזה יבחן נקודות מרכזיות בהפרעה ובדרכי הטיפול בה, בעיקר בטיפול CBT עם מומחים בחיפה.

אנו מזמינים אתכם לפנות אלינו לשיחת הכוונה לקראת התאמה של פסיכולוג בחיפה, בטיפול אונליין בזום, או פנים אל פנים, מומחה/ית לטיפול ב-OCD.

אנחנו יודעים שלפעמים

קשה לך להחליט

במקום ללכת לאיבוד בסבך הספקות

הירשמו לשיחת ייעוץ ממוקדת

ותקבלו המלצה אחת מותאמת אישית.

השיחה עם ראש המכון

בזום או פנים אל פנים, 140 ש״ח

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

טיפול ב-OCD בחיפה

 יש כמה השלכות טיפוליות שחשוב להבין על מהלך האבחון והטיפול ב-OCD:

למרות שה-DSM-5, המדריך לאבחון וסטטיסטיקה של הפרעות נפשיות, מסווג OCD כהפרעה נפרדת מהקטגוריה של הפרעות חרדה, למצבים נפשיים אובססיביים יש הרבה מן המשותף עם חרדות -  תחושה מוקדמת של הופעת הסימפטומים, קומורבידיות גבוהה, תהליכים פסיכולוגיים משותפים ותגובה דומה לטיפול. בגלל זה האסוכולה הטיפולית הקוגניטיבית-התנהגותית ממשיכה להתייחס ל-OCD כווריאציה של הפרעת חרדה.

אפשר לצפות לכרוניות וחוסר רצון לחפש טיפול, בעיקר אם החומרה של הסימפטומים האובססיביים-קומפולסיביים היא קלה עד בינונית.

בתחילת טיפול CBT, בדגש על חשיפה ומניעת תגובה, המטפל יחקור את ההשפעה השלילית של OCD על איכות החיים, על קשרים משפחתיים, כמו זוגיות והורות,על תפקוד תקין והגשמה מקצועית ועל תפקוד רגשי, כל זאת על מנת לחזק את המוכנות והמוטיבציה של המטופל לטיפול.

במהלך הטיפול חייבים לנטר בעקביות פוטנציאל אובדני, בעיקר במקרים של OCD חמור ו/או דיכאון  וחרדה.

ההערכה צריכה לכלול את ההשפעה של אירועי חיים משמעותיים על החומרה של התסמינים האובססיביים-קומפולסיביים. המטפל גם צריך להיות מודע לכך ששיפור בסימפטומים יכול להיגרם בגלל הפחתה במתח בחיים ולא בגלל תגובה אמיתית לטיפול.

בגלל שסימפטומים דיכאוניים נפוצים, הערכה יסודית של דיכאון חייבת לכלול הערכה של OCD. אם הדיכאון הוא חמור, פרוטוקולי הטיפול יכולים לדרוש שינויים כדי להתמודד עם שליליות מוגברת, מוטיבציה נמוכה, חוסר תקווה וטראומה. 

מטפלים יכולים לצפות שלהרבה אנשים עם OCD יהיו גם חרדה חברתית, פוביות, חרדת נטישה, דאגות פתולוגיות (למשל הפרעת חרדה מוכללת [GAD]) ו/או התקפי פאניקה. בגלל זה ההערכה חייבת להיות מבוססת מאוד כדי להבטיח שלא מפספסים חרדה קומורבידית.

מטפלים במתבגרים ומבוגרים צעירים עם OCD, חייבים להיות מודעים להיסטוריה קומורבידית אפשרית של הפרעת גוף דיסמורפית (BDD) והפרעת טיקים. חוץ מזה, התפתחות מסימפטומים אובססיביים-קומפולסיביים לפסיכוזה היא נדירה, אבל עדיין אפשרית.

המטפל צריך לשאול על שימוש באלכוהול בעבר ובהווה, בעיקר אצל כאלה שיש להם סימפטומים קלים עד בינוניים.

צריך לקחת בחשבון תכונות אישיותיות כשמטפלים ב-OCD, ובעיקר להתמקד בתכונות  של הפרעת אישיות אובססיבית-קומפולסיבית (OCPD), כמו פרפקציוניזם, התעסקות מוטרדת בפרטים, דאגות מוגזמות לגבי שליטה ונוקשות. אולי יהיה צורך בכמה כיוונונים בטיפול בהתאם לתכונות אישיות שיש להן השפעה על אפקטיביות הטיפול.

המטפל צריך לזהות את האובססיה והקומפולסיה העיקריות אצל כל מטופל כדי לקבוע איזה פרוטוקול תסמינים של טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) הכי יתאים למטופל המסוים. 

לסיכום, היסודות של כל תיאוריה, מחקר או טיפול ב-OCD מתחילים בהבנה מוצקה של אובססיות וקומפולסיות. אבל ההבחנה בין הפנומנולוגיה הזו לבין חוויות פנומנולוגיות אחרות היא קשה, בגלל הריבוי של תכונות משותפות.

פסיכולוגים ומטפלים

לבני ובנות נוער בחיפה

קשיים נפשיים שכיחים אצל בני נוער

ההפרעות הנפשיות הכי נפוצות אצל מתבגרים הן הפרעות חרדה, מצב רוח, קשב והתנהגות. 

הפרעות נפשיות אצל מתבגרים הן בעיה משמעותית, יחסית נפוצה וגם נוחה לטיפול או התערבות. לפחות 1 מכל 5 צעירים בגיל 9-17 מאובחנים היום עם הפרעה נפשית שגורמת ללקות, ול-1 מ-10 ללקות משמעותית. התאבדות היא גורם המוות השני אצל צעירים בני 15-24. 

רק שליש מהצעירים מקבלים את הטיפול הדרוש. חצי מההפרעות הפסיכיאטריות החמורות בבגרות מתחילות עד גיל 14, אבל לעתים קרובות הטיפול יתחיל רק 6-23 שנה אחרי ההתפרצות. הפרעות חרדה ומצב רוח נפוצות פי 2-3 יותר אצל מתבגרות ביחס למתבגרים, למרות שההפך נכון לגבי הפרעות קשב. 

חגית קון אסף, MSW, מטפלת במתבגרים בחיפה

ההפרעות הנפשיות הנפוצות בהתבגרות: 

הפרעות חרדה אצל מתבגרים

חרדה, לסוגיה, היא ההפרעה הנפשית הכי נפוצה אצל מתבגרים.

הפרעות חרדה הן חשובות קלינית כי הן מפריעות לתפקוד בתחומים חשובים בחיים, כמו לימודים, עבודה ומערכות יחסים עם משפחה ובני הגיל.

הרבה פעמים הפרעות חרדה מופיעות ביחד עם הפרעות דיכאון או קשב וריכוז וקשורות לסיכון מוגבר להתאבדות.

גורמי סיכון לחרדה והפרעות מצב רוח כוללים היסטוריה של דיכאון או הפרעה נפשית אחרת, היסטוריה הורית של הפרעת חרדה או מצב רוח או הפרעה נפשית אחרת, דרישות לימודיות או חברתיות מוגברות, סביבה משפחתית מלחיצה (למשל עוני, משמעת נוקשה, תמיכה מינימלית), אובדנים מוקדמים או משמעותיים (מוות של הורה, גירושים, סיום מערכת יחסים), מחלה כרונית, היסטוריה של איומים, כולל בריונות ברשת, היסטוריה של הזנחה או התעללות פיזית, נפשית או מינית, היסטוריה של שימוש באלכוהול או סמים, היסטוריה של הפרעת התנהגות, עבריינות או התנהגות אנטיסוציאלית אחרת.

הסימפטומים יכולים לכלול כאבים חזה, רעידות, קוצר נשימה, סחרחורות, סינקופה, בחילה, הקאות, כאבי חוזרים בבטן והפרעות בדפוסי שינה, תיאבון ורמות אנרגיה.

OCD ו-PTSD מסווגות עכשיו בנפרד מהפרעות חרדה. למרות שהן קשורות מאוד להפרעות חרדה, OCD נחשבת למספיק מורכבת כדי שיהיה לה חלק משלה ב-DSM-5 (המדריך לאבחון וסטטיסטיקה של הפרעות נפשיות) ו-PTSD יכולה לגרום לתסמינים שדומים להפרעות מצב רוח, להפרעות חרדה או לשתיהן.

הפרעת חרדה מוכללת (GAD)

הפרעת חרדה כללית מתבטאת בחרדה ודאגה מוגזמות לגבי כמה אירועים ופעילויות. העוצמה, המשך או התדירות של החרדה והדאגה חורגים מפרופורציה ביחס לסבירות או להשפעה של האירוע הצפוי. המטופל מתקשה לשלוט בדאגה ובמחשבות שמפריעות לו להתרכז במשימות.

הרבה פעמים קשורים לזה סימפטומים גופניים של חרדה. 

חרדה חברתית אצל מתבגרים

פחד בולט ומתמשך ממצב חברתי או ביצועי אחד או יותר, שמעורר סימפטומים של חרדה שגורמים למצוקה קיצונית או הימנעות מסיטואציה.

הפרעת פאניקה

התקפי חרדה, שמטבעם אינם צפויים, שחוזרים ונשנים. התקף חרדה, ממש כמו אצל מבוגרים, הוא פרץ פתאומי של פחד עז או אי-נוחות שמגיעים לשיא תוך דקות ובמהלכם מתרחשים לפחות חלק מ-13 סימפטומים גופניים, רגשיים וקוגניטיביים שקשה לשכוח אותם ומתעוררת חרדה לקראת התרחשות חוזרת שלהם.

חלק מהתסמינים של התקף חרדה:

• רעידות

• דפיקות לב או קצב לב מואץ

• הזעה

• צמרמורת

• תחושה של קוצר נשימה או חנק

• כאב או אי-נוחות בחזה

• בחילה או תחושת מצוקה בבטן

• סחרחורת, חוסר יציבות או תחושת עילפון

• תחושת קור או חום

• חוסר תחושה, נימול או עקצוץ

• תחושת חוסר מציאות או דפרסונליזציה (ניתוק מהעצמי)

• פחד לאבד שליטה או להשתגע

• פחד למות

הפרעה אובססיבית-קומפולסיבית (OCD)

למרות שהתוכן הספציפי של האובססיות והקומפולסיות משתנה מאדם לאדם, יש כמה ממדי סימפטומים משותפים ב-OCD, כולל כאלה שקשורים לניקיון (אובססיות שקשורות לזיהום או קומפולסיות ניקיון), לסימטריה (אובססיות לסימטריה וקומפולסיות של חזרתיות, סידור וספירה), מחשבות אסורות או על נושאים שהם טאבו (למשל אובססיות אגרסיביות, מיניות או דתיות וקומפולסיות קשורות) ופגיעה (למשל פחד לפגיעה עצמית או באחרים וקומפולסיות בדיקה נלוות).

הפרעת דחק פוסט-טראומטית

לא חסרים אירועי עם טראומה נפשית בחיפה. התפתחות סימפטומים אופייניים (כולל חוויה מחדש מבוססת פחד, סימפטומים רגשיים והתנהגותיים, מצבי רוח אנהדוניים או דיספוריים, קוגניציות שליליות, סימפטומים של עוררות והחצנה תגובתית, סימפטומים דיסוציאטיביים או שילובים של דפוסי הסימפטומים האלה) אחרי חשיפה למוות ממשי או איום במוות, פגיעה חמורה או אלימות מינית. 

הפרעות מצב רוח אצל מתבגרים

הפרעת הסתגלות עם מצב רוח מדוכא. התפתחות סימפטומים התנהגותיים בתגובה לגורם לחץ מזוהה שמתרחשת בתוך 3 חודשים מתחילת הגורם או הגורמים, שבולטים בהם מצב רוח ירוד, דמע או תחושת חוסר תקווה.

דיכאון קליני (MDD) - תקופה של לפחות שבועיים שבה יש או מצב רוח מדוכא או אובדן עניין או הנאה כמעט בכל הפעילויות. אצל ילדים ומתבגרים מצב הרוח יכול להיות עצבני במקום עצוב.

הפרעה דו-קוטבית - תקופה מובחנת של מצב רוח מרומם, פתוח או מרוגז בצורה לא רגילה ומתמשכת ועלייה לא נורמלית ומתמשכת בפעילות או באנרגיה, שנמשכת לפחות 4 ימים ברצף כמעט כל היום, כמעט כל יום, או שדורשת אשפוז

הפרעה דיספורית קדם וסתית - חזרתיות תקופתית של שינויים חמורים ולפעמים אפילו מנטרלים בתגובות הרגשיות, כמו מצב רוח לא יציב, רגזנות, דיספוריה וחרדה, שקורים בשלב הלוטאלי של המחזור ונרגעים סביב או קצת אחרי הווסת. הסימפטומים יכולים להיות מלווים בסימפטומים גופניים או התנהגותיים שכיחים של תסמונת קדם וסתית.

בכל רגע נתון 1 מכל 20 מתבגרים עונה על הקריטריונים לאבחון הפרעת מצב רוח, ועד 1 מ-4 ילדים יחווה הפרעת מצב רוח עד לגיל ההתבגרות המאוחר.

דיכאון יותר נפוץ אצל מתבגרות ביחס למתבגרים.

לבני נוער עם הפרעות מצב רוח יש פחות סימפטומים וגטטיביים, כמו עייפות או אנרגיה נמוכה, ביחס למבוגרים עם הפרעות מצב רוח, והם יותר רגזנים ולעתים קרובות משתמשים באלכוהול וסמים ונמצאים בסיכון מוגבר להתנהגות אובדנית.

בערך לשני שליש מהמתבגרים עם הפרעת מצב רוח יש לפחות עוד הפרעה נפשית אחת, כולל הפרעות חרדה, הפרעות התנהגות ו-ADHD. גורמי הסיכון להפרעות מצב רוח הם כמו בהפרעות חרדה.

הפרעת קשב וריכוז והיפראקטיביות (ADHD) בבני נוער

 סימפטומים של חוסר קשב והיפראקטיביות או אימפולסיביות משך לפחות 6 חודשים ברמה לא מסתגלת או לא עקבית עם השלב ההתפתחותי. 

 בערך 1 מכל 20 מתבגרים עונים על הקריטריונים לאבחון ADHD. הם נוטים להיות מוסחים בקלות, חסרי קשב ולא בוגרים רגשית. לעתים קרובות יש להם בעיות התנהגותיות וחינוכיות. למתבגרים עם ADHD יש נטייה להתנהגות מסוכנת, כולל סקס מסוכן.

לפעמים יש צורך ביותר זמן כדי ללמד אותם הנחיות בצורה ברורה וסבלנית. הפרעות התנהגות: נשים עם הפרעות התנהגות הרבה פעמים בורחות מהבית ונמצאות בסיכון מוגבר לניצול מיני או סחר וגם להשתתפות בפעילות מינית מסוכנת.

הפרעות התנהגות הרבה פעמים מתקיימות ביחד עם הפרעת שימוש בחומרים והפרעות מצב רוח וחרדה.

מטופלים עם הפרעות התנהגות יכולים להיות וכחניים ומתנגדים לעצות ממבוגרים, כולל מאנשי מקצוע. 

הפרעות התנהגות 

הפרעת התנהגות הן דפוס חוזר ומתמשך של התנהגות שמפירה את הזכויות הבסיסיות של אחרים או את הנורמות המתאימות לגיל, כולל תוקפנות כלפי אנשים וחיות, הרס רכוש, הונאה או גניבה או הפרה חמורה של כללים (למשל לברוח מהבית, להעדר מבית הספר או הפרת ריתוק). 

הפרעת התנגדות (ODD)

דפוס של התנהגות שלילית, עוינת ומתנגדת שכוללת לפחות 4 מהבאים לעתים קרובות: לאבד את העשתונות, להתווכח עם מבוגרים, לסרב לעקוב אחרי כללים, להציק לאחרים, לכעוס, להיות זדוני או להתנקם.

הפרעת אישיות גבולית (BPD)

הפרעת אישיות גבולית אצל מתבגרים משפיעה על 1-3% מהצעירים, בעיקר על נערות. למרות שבד״כ לא מאבחנים אותה לפני גיל 18, בד״כ ההתפרצות מתרחשת בגיל הנעורים. BPD מאופיינת בהתקפים תכופים של כעס, דיכאון וחרדה שנמשכים רק כמה שעות, לעתים קרובות לסירוגין. הגישות כלפי אחרים משתנות במהירות מ״הכל טוב״ ל״הכל רע״. מטופלים עם BPD רגישים מאוד לדחייה ומפחדים מנטישה, ובגלל זה הם דורשים תשומת לב תכופה. התנהגות אימפולסיבית כוללת זלילה, התנהגות מינית מסוכנת, פגיעה עצמית לא אובדנית וניסיונות אובדניים. לעתים קרובות המטופלים האלה מדווחים על התעללות, הזנחה או פרידה בילדות ו-40-70% מדווחים על היסטוריה של התעללות מינית. 

הפרעות סומטיזציה

נפוצות אצל ילדים ומתבגרים ומדווחות עליהן יותר נשים מגברים, בעיקר אחרי הבגרות המינית. 

הפרעת גוף דיסמורפית 

עיסוק אובססיבי בכך שיש פגמים בגוף שחייבים להסתיר או לתקן, בד״כ מתחילה בגיל ההתבגרות. לעתים קרובות היא קשורה ל-OCD או להפרעת חרדה חברתית. 

מחשבות אובדניות

מספר ניסיונות ההתאבדות באוכלוסייה גבוה פי 100-200 מהמקרים שבהם התוצאה מושגת. המתבגרים שבסיכון כוללים כאלה עם ירידה בציונים, עצב כרוני, דיספונקציה משפחתית, בעיות בזהות מינית ומגדרית, התעללות גופנית או מינית, שימוש לא הולם בסמים ואלכוהול, היסטוריה משפחתית של התאבדות או ניסיונות אובדניים קודמים. רק לעתים רחוקות מתבגרים ששוקלים להתאבד מציגים את המידע הזה כסימפטום, אבל הם לעתים קרובות מרגישים הקלה כשהנושא עולה. השאלות צריכות להישאל בצורה ישירה, לא מאיימת ולא שופטת. 

למשל - ״לפעמים מתבגרים שמתמודדים עם בעיות או נושאים דומים מרגישים ממש רע ומתחילים להטיל ספק בחיים. זה קורה לך?״. 

אם המתבגר עונה בחיוב, צריך להמשיך עם שאלות כמו: 

חשבת להתאבד או לפגוע בעצמך? 

אתה חושב על התאבדות עכשיו? 

יש לך תכניות להתאבד? 

אם הוא עונה בחיוב, צריך לשאול פרטים על התכנית ואם הוא כבר ניסה להתאבד בעבר. 

הסיכון הכי גבוה להתאבדות הוא כשהמטופל מתאר תכנית של זמן, מקום ואמצעים להתאבדות ויכול בקלות לגשת לאמצעים האלה, בעיקר תרופות או נשק חם. 

כשמזהים סיכון לניסיון התאבדות או פגיעה עצמית, צריך להפנות את המתבגר לגוף שמטפל במשברים נפשיים או למחלקת חירום להערכה נפשית על ידי איש מקצוע. 

פגיעה עצמית לא-אובדנית

נזק לפני השטח של הגוף, למשל חתכים, עם ציפייה שהפגיעה תוביל רק לנזק מינורי או בינוני לגוף.

בד״כ זה נעשה להקלה של רגשות שליליים או מצבים קוגניטיביים. כנראה ש-12-23% מהמתבגרים בגיל תיכון יפגעו בעצמם בצורה לא-אובדנית, יותר בנות מבנים.

הרבה פעמים זה קשור להפרעות חרדה, הפרעות מצב רוח, הפרעות אישיות, הפרעות אכילה ובעיקר עם היסטוריה של התעללות מינית או הזנחה כרונית והתעללות בילדות.

אפשר לחשוד בהתנהגות כזאת אצל מטופלים עם תאונות תכופות או הסברים מוזרים או פצעים וצלקות לא מוסברים.

נוסף על אלה, גם הפרעת שימוש בחומרים והפרעות אכילה נכללות בטווח ההפרעות הנפשיות ויכולות להופיע עם הפרעות אחרות, אבל הן לא מטופלות כאן.

טיפול פסיכולוגי מתאים למתבגרים בחיפה

מטפל מיומן יכול לתמוך במתבגר שלכם, שחווה בעיות. 

יש מגוון מטפלים שעובדים בגזרת הנוער, אז כדאי לדעת מה לחפש בשביל למצוא את מי שהכי יתאים למתבגר שלכם.

כשמחליטים על מטפל, תשקלו את הדברים הבאים: תבחרו מטפל עם מומחיות וניסיון עם נוער.

מתבגרים הם לא ״גרסאות מוקטנות״ של מבוגרים, והבעיות שיש להם והדרך שהם מתמודדים איתן הן מיוחדות לקבוצת הגיל; אם זה אפשרי, תשיגו הפניות למטפל ספציפי ממישהו שמכיר אישית את האישיות והמיומנויות שלו; תחפשו אונליין מטפלים לנוער באזור שלכם ותבחנו בתשומת לב את האתרים שלהם כדי למצוא מידע על איך הם עובדים עם נוער; ברוב המקרים המטפל צריך להיות מוסמך. יש יוצאי דופן, למשל אנשי דת מוסמכים או יועצי סמים, אבל הביטוח בד״כ ישלם רק על טיפולים של מי שמוסמך בתחום בריאות הנפש; תשקלו את הגישה הטיפולית וההכשרה של המטפל. יש הרבה דרכים שונות לטפל בנוער אז תלמדו עליהן ותחליטו בהתחשב בנושאים שהמתבגר שלכם מתמודד איתם; תחשבו על האיכויות הספציפיות שאולי המתבגר שלכם יצטרך אצל המטפל. 

איך לבחור מטפל בחיפה לבני נוער?

הנה כמה שאלות שיכולות לתת לכם מידע חשוב ותחושה יותר טובה של איך המטפל יעבוד כדי לעזור להשיג שינוי חיובי:

איזה ניסיון יש לך עם הבעיה הספציפית שיש למתבגר שלי?

כמה שנות ניסיון יש לך בטיפול?

איך תעבוד עם המתבגר (הסבר פשוט, עם כמה שפחות תאוריה)?

האם בני משפחה אחרים אמורים להיות מעורבים בתהליך?

איזה רישיון יש לך בבריאות הנפש?

איך אתה קובע מטרות לטיפול ואיך אתה מעריך התקדמות?

האם אתה חלק מארגון מקצועי (כמו הסתדרות הפסיכולוגים)?

אחרי שתקבלו תשובות, שקלו עד כמה טוב המטפל תיאר את הגישה שלו ותשאלו את עצמכם:

נראה שהוא יודע על מה הוא מדבר?

האם הייתי הולך אני לטיפול אצלו/ה?

האם נראה שיש לו אמפתיה כנה כלפי בני נוער?

האם ענה בסבלנות לשאלות?

בכלל, איך הרגיש לכם לדבר איתו?

ניסיון ותעודות הם חשובים והכרחיים, אך אינם מספיקים: 

אישיות המטפל והיחסים שנבנים עם המטופל הם הגורמים הכי חשובים.

למעשה, היחסים, או הברית הטיפולית, הם הפקטור הקריטי להצלחת טיפול פסיכולוגי עם מתבגרים.

כשאתם בוחרים מטפל, תשאלו את עצמכם האם הבן אדם נראה הזה יתחבר הכי טוב למתבגר/ת שלי.

שימו לב היטב לתחושת הבטן שלכם כשאתם מחליטים.

ויש עוד שיקולים:

באופן אידיאלי, המתבגר צריך לבחור, או לפחות להסכים, לקחת חלק בתהליך, לא מספיק שאתם מתעקשים שיילך לטיפול.

ברוב המקרים, הורים עושים עבודת הכנה בקבלת המלצות וסינון ראשוני ואת המידע הזה מעבירים למתבגר, כדי שיקבל בעצמו את ההחלטה הסופית.

אם אחרי כמה מפגשים לא נראה לכם שזה מתחבר, אולי צריך לעבור שוב תהליך של בחירה או להתייעץ איתנו.

נשתמע!

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

שיחת ייעוץ ממוקדת עם ראש המכון

בזום או פנים אל פנים, 140 ש״ח

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

טיפול בטראומה (PTSD) בחיפה

תושבים בחיפה והאזור נחשפו לאירועים טראומטיים קולקטיביים בשנים האחרונות.

מעבר ל״טראומות רגילות״ כמו תאונות דרכים, פגיעה מינית, אובדן טראומטי או רגשות שלא מרפים בעקבות אירוע קשה בחיים, בעשור-שניים האחרונים חווינו בחיפה המון אירועים קיצוניים מגוונים שאיימו על הרווחה האישית והפסיכולוגית שלנו. 

נסקור כמה מהטראומות המיוחדות שלנו ואז לדבר על הדרכים המומלצות למצוא פסיכולוג מומחה בחיפה והאזור:

טראומות בחיפה 

אירועים טראומטיים על רקע לאומי

רבים שכחו את הסקאדים על ״לב המפרץ״ בינואר 1991, אבל אולי קרוב וקשה יותר לשכוח את פיגועי הטרור באינתיפאדה השניה בתחילת שנות ה- 2000 (קו 37, מסעדות מקסים ומצה ועוד) וטיווח האזרחים במשך כל מלחמת לבנון השנייה ב-2006.

ביולי-אוגוסט 2006 עבדתי בנט״ל. התרוצצנו כל יום בין קהילות בצפון שנפגעו ביום שלפני מטילים ורקטות. ככה, בין אזעקה לאזעקה, עברנו כצוותים מקצועיים בין קבוצות מוכות הלם וניסינו להקל, לדובב ולנרמל. עם סיום המלחמה חזרתי לעבוד במרכז הקליני הבין-תחומי באוניברסיטת חיפה ואז עלה בי רעיון: מכיוון שהופגזנו לאורך תקופה ארוכה ורבים שמרו למזכרת בבית כדוריות מתכת שהתפזרו מתוך הרקטות (זוכרים?) ומכיוון שראש השנה התקרב, יזמתי ״מבצע תשליך״ מיוחד, בו הוזמנו תושבי העיר להגיע לנקודת איסוף ליד הנמל, אליו הביאו את שיירי הפצצות שנאספו, גם כדי ״להתנקות״ מהטראומה הנפשית וגם כדי למסור לגורמי צה״ל את החומרים, שחלקם דרשו בדיקה אמיתית של חבלן... 

איתן טמיר

שריפות החורש בכרמל

אנחנו נוטים לצמצם את ההשפעה הנפשית של מהומת הצמרות, אבל בתים עלו באש בחיפה, מבית אורן ועד רוממה, אחוזה ושכונות רבות נוספות.

המון ילדים ובני נוער פיתחו הימנעות של ממש מאש ומיעוטם מתמודדים עד היום עם השלכות של טראומה נפשית.

בעקבות האירועים עלו מיזמים יפים שנועדו לעדן את החוויה הקשה, כמו העלאת הצגה קהילתית של נשים חיפאיות שבתיהן נשרפו. 

טיפול פסיכולוגי בטראומה בחיפה

הרבה אנשים שמחפשים טיפול לתסמונת דחק פוסט-טראומטית (PTSD) תוהים אם הטיפול ירפא את ההפרעה. 

אנחנו יודעים שיש הרבה טיפולים ל-PTSD, שכוללים טכניקות מעמדות פסיכולוגיות מגוונות, ויש גם ראיות שתרופות יכולות לעזור לאנשים עם סימפטומים של ההפרעה. השיטות האלה ממזערות ולפעמים אפילו מוחקות לגמרי סימפטומים של מצוקה שהרבה פעמים יש לאנשים עם PTSD. 

יש מגוון של טכניקות פסיכותרפיות שיכולות לטפל ב-PTSD, אבל יש כמה שהיעילות שלהן ממש מעוגנת בראיות מחקריות. אחרי שמוצאים מטפל מקצועי, תחשבו על מה אתם רוצים לדבר איתו, כולל מחשבות, רגשות, סימפטומים ועוד. זה יכול לתת לו מידע בעל ערך כדי שהוא יעזור לכם להבין איך לנהל את הסימפטומים. 

טיפול בעיבוד קוגניטיבי (CPT) 

טיפול בעיבוד קוגניטיבי הוא סוג ספציפי של טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) שמתמקד באופן בו המטופל תופס את האירוע הטראומטי ואיך הוא נוטה להתמודד עם החלק הרגשי והנפשי של החוויה. התהליך הטיפולי בשיטה כולל לימוד של האלמנטים של CBT, כאשר המטופל והמטפל עובדים במהלכו כצוות, משתפים פעולה בעיבוד האירוע הטראומטי ועובדים על ״נקודות תקועות״, כלומר מחשבות מסוימות שקשורות לאירוע ומונעות החלמה.

השיטה המוכחת הזו לטיפול בטראומה יכולה להיות מועברת ״אחד על אחד״ או בקבוצה. 

EMDR

טיפול EMDR, קיצור של עיבוד מחדש והקהיה שיטתית באמצעות תנועות עיניים,  הוא סוג של פסיכותרפיה שהרבה פעמים משתמשים בה עם ניצולי טראומה, בעיקר כאלה שחווים סימפטומים של PTSD.

טכניקה זו משתמשת בקלט חושי דו-צדדי (בילטרלי) כמו תנועות עיניים מצד לצד כדי לעזור לעבד זיכרונות, מחשבות ורגשות קשים שקשורים לטראומה.

בניגוד לטיפול שיחתי ״רגיל״, ב-EMDR התוצאות של הטיפול הן לא כ״כ בגלל הפרשנות של המטפל אלא בעקבות התהליך האינטלקטואלי והרגשי המואץ שעובר המטופל עצמו. בטיפול הזה מתייחסים לעבר, להווה ולעתיד באמצעות גישת טיפול מבוססת מחקר, שיש בה 8 שלבים.

חגית קון אסף, מטפלת EMDR בטראומה במרכז הכרמל, מכון טמיר

טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT)

טיפול CBT הוא בעצם מטריה של שיטות טיפול בשיחות, שמתמקדות כולן ביחסים בין מחשבות, תחושות והתנהגויות.

הטיפול מתמקד בסימפטומים ובעיות עכשוויות ובד״כ נמשך 12-30 מפגשים אישיים או קבוצתיים.

יחד עם המטפל עובדים על זיהוי של עיוותים או דפוסים חשיבתיים מזיקים וברגשות שקשורים ישירות ובעקיפין לטראומה.

המטרה של CBT היא לעזור לחזור למקום שבו יש תקווה ומרגישים יותר שליטה על המחשבות וההתנהגויות, והוא גם עוזר להפחית התנהגויות של בריחה או הימנעות. 

קארין רדי, פסיכולוגית קלינית בחיפה ומטפלת בטראומה, מכון טמיר

טיפול תרופתי לטראומה 

יש מצבים בהם מומלץ שילוב של טיפול תרופתי, לצד העבודה הטיפולית בשיחות. 

למרות שאין תרופה ספציפית ל-PTSD, בפני הפסיכיאטר ניצב מגוון של תרופות מבוססות מחקר שמשתמשים בהן לטיפול בדיכאוןאו לטיפול בחרדה, שנמצאו יעילות גם להפחתת תסמינים של PTSD. 

תרופות ממשפחת SSRI

SSRI הן תרופות מעכבי קליטה חוזרת בררניים של הנוירוטרנסימטור סרוטונין.  תרופות אלה נרשמות בד״כ כדי לעזור עם סימפטומים של דיכאון וחרדה. ל-PTSD נפוץ השימוש בסרטרלין (זולופט), פרוקסטין (פקסיל) ופלואוקסטין (פרוזאק). מבין אלה, זולופט ופאקסיל מאושרות כרגע על ידי ה-FDA (מנהל המזון והתרופות האמריקאי) לטיפול ב-PTSD

תרופות ממשפחת SNRI

SNRI הן תרופות מעכבים סלקטיביים של ספיגה חוזרת של סרוטונין ונוראפינפרין. למרות שבד״כ יפנו ל-SSRI לטיפול ב-PTSD, גם קטגוריית התרופות הזאת אפשרית. בד״כ תרופות SNRI משמשות לטיפול בדיכאון, אבל עד 50% מאלה שמאובחנים עם PTSD מתאימים גם לקריטריונים של אבחנת דיכאון קליני. במיוחד מצאו שהתרופה ונלפקסין (אפקסור) יעילה ל-PTSD.

חומרים אחרים

לעתים לא רחוקות משתמשים גם בתרופות מקטגוריות אחרות בשביל תסמיני PTSD, כמו תרופות אנטי-פסיכוטיות לא טיפוסיות ופראזוסין (חוסם אלפא נגד יתר לחץ דם). 

תזכרו שכל בן אדם יגיב אחרת מבחינת הסבילות שלו והיעילות של התרופה, ויכול לקחת זמן למצוא איזו תרופה הכי מתאימה לכל אחד. החלק התרופתי של הטיפול יצטרך להיות תחת בקרה צמודה של איש מקצוע. מבחינת תופעות לוואי, אם מרגישים את אחד מהדברים הבאים במהלך טיפול תרופתי, צריך להודיע למטפל: נמנום, בחילה, שלשול, עצבנות, רגזנות, סחרחורת, כאב ראש או שינויים בתפקוד המיני. 

טיפולים משלימים ואלטרנטיביים

 יוגה רגישה לטראומה

ליוגה יש ראיות של יתרונות מרפאים נפלאים להרבה אוכלוסיות, כולל אנשים עם בעיות נפשיות, והיא מוכרת כמפיגה מתח. יוגה רגישה לטראומה יכולה לעזור מאוד ומחקר הראה שהיא יכולה להפחית משמעותית סימפטומים של PTSD. בהשוואה לסוגים אחרים של יוגה, היא מתמקדת בתנועות יותר עדינות ופחות בהתנסויות עם ציוד. 

טיפולים חדשניים לפוסט-טראומה

שיטות טיפול לטראומה נפשית הולכות ומתפתחות כל הזמן, וזה טוב לכולנו.

יש מגוון של טיפולים נוספים מבטיחים ל-PTSD. טיפול בחשיפה למציאות מדומה (VRET) – טיפול בחשיפה הוא אפקטיבי להרבה הפרעות שקשורות לחרדה כי הוא עוזר למטופל להתייחס להיבטים של הטראומה עם פחות פחד ולעבוד על להוריד את רמת הרגישות להשפעות של החוויה. VRET מציע טכנולוגיה לחשיפה הדרגתית לטראומה בצמוד למטפל. הסיטואציות הוויזואליות מתומרנות ע״י המטפל, תוך כדי שיחות עם המטופל, ועם הזמן והחשיפה תהיה לאירוע פחות ופחות השפעה רגשית. 

קטמין (ספארטבו)

טיפול שצומח כאפשרות מפתיעה למצבים נפשיים עמידים לטיפול, כמו דיכאון עמיד, כולל PTSD. 

טיפול בקטמין ניתן דרך הווריד במינון ממש נמוך, שבטוח לקחת אותו בקליניקה בלי לייצר תופעות לוואי רציניות. מחקרים הראו שעירוי אחד של כ-40 דקות יכול להפחית מהר סימפטומים של PTSD. עירוי קטמין יכול להינתן בסדרה של טיפולים במשך כמה שבועות, ע״י איש מקצוע מוסמך. 

טיפול נתמך MDMA

MDMA ידוע כסם מסיבות ושעשועים אבל עוד ועוד מחקרים, שנערכים גם בארץ,  מנסים להבין לעומק את היתרונות שיכולים להיות לו לטיפול בבעיות נפשיות, כולל PTSD. 

בטיפול כזה הזיכרונות הטראומטיים נחווים בצורה פחות מאיימת כשמעבדים את ההשפעה של האירוע עם המטפל. הסגנון של טיפול כזה הוא לא הנחייתי, אלא המטפל מציע מרחב רגוע לעיבוד החוויות בלי פחד משיפוט או לחץ. בעזרת MDMA אפשר לגשת לזיכרונות טראומטיים בלי להרגיש איום או פחד, וזה מקל על עיבוד המחשבות והתחושות שקשורות לאירוע. מחקרים בוחנים את הסיכונים והתועלות של הטיפול האלטרנטיבי הזה. 

דר׳ ורד קליינמן בלוש,

מטפלת בטראומה, מכון טמיר חיפה

איך למצוא טיפול בטראומה בחיפה?

 יש הרבה אופציות טיפול זמינות, והמפתח לגשת אליהן הוא להבין שהמשאבים האלה באמת יכולים לעזור.

אנשים שמתמודדים עם PTSD  מרגישים הרבה פעמים אשמה או פחד ומתקשים להתחיל לחפש בעצמם עזרה.

הרבה מהם נאבקים בבדידות, עם תקווה שהסימפטומים פשוט יחלפו עם הזמן. 

טיפול בטראומה בזום

טיפול פסיכולוגי בזום הפך להיות צו השעה, כולם משתמשים בשיחות וידאו, גם פסיכולוגים, מטפלים מוסמכים ופסיכיאטרים. 

טיפול אונליין יכול להיות משאב רב ערך לחיבור למשאבים מקומיים, אבל גם כטיפול של ממש בטראומה.

קיימות גם אפליקציות אונליין לטיפול פסיכולוגי שהולכות ומבשילות, שיכולות להציע עזרה והדרכה, תרגילים ומדדי התקדמות.

פנייה לרופא המשפחה

מעבר לכך שכל קופות החולים מציעות עכשיו 3 מפגשי אונליין חינם עם איש/ת מקצוע, שיחה עם רופא/ת המשפחה יכול להיות התחלה טובה, בעיקר כי הוא מכיר אתכם ויתכן לו המלצה מותאמת אישית למטפל שמתמחה בטיפול ב-PTSD.

איך לעזור לאדם יקר לטפל בטראומה?

״אני לא חלש, אני יכול לפתור את זה בעצמי״

זהו משפט שכיח למדי בקרב מתמודדים/ות עם טראומה.

זו גם אחת הסיבות שהם סוחבים את הקושי הנפשי לאורך תקופות ארוכות  מבלי לפנות לפסיכותרפיה.

כמעט כל יום אנחנו מקבלים פניות של בנות זוג, ילדים, הורים וחברים שרוצים לעזור ולא יודעים איך. 

כשמדובר בגברים, נעוצים שורשי האמונה הזו בתפקידי מגדרי שסותרים את הגבריות המסורתית (נניח שבכי של גבר חותר תחת תפקידו כמקנה ביטחון) או פשוט בפחד ובבושה להיות במקום פגיע.

פגיעות פסיכולוגית מייצגת חשיפה יזומה של רגשות, תחושות ומחשבות והחלטה של מודעת לשבור חומות נפשיות מטאפוריות בפני איש מקצוע זר לחלוטין.

וזה לא פשוט.

מובן שפעולה כזו מרתיעה, אולם הבחירה לחפש עזרה ולחלוק היבטים מסוימים אין פירושה חולשה, להיפך - היא מייצגת עדות למחויבות של האדם הטראומטי לרווחתו הנפשית ולקידום חייהם של בת זוגו וילדיו.

אם נחשוב על זה, לא באמת קיים הבדל בין פנייה לפסיכולוג קליני לגבי טיפול בטראומה לבין התייעצות עם רופא על כאב גב.

הנפש היא חלק מהגוף, ומכיוון שטראומה נפשית יכולה להשפיע לרעה על התפקוד, על מערכות יחסים חברתיות, על הקריירה ועל חיי היומיום שלנו, גם היא דורשת טיפול.

גם אנחנו, אנשי המקצוע בתחום בריאות הנפש חייבים להפחית ״פתולוגיזציה״  ולהתמקד יותר בפגיעות, חולשה וטיפול מחזק חוסן נפשי.

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

שיחת ייעוץ ממוקדת עם ראש המכון

בזום או פנים אל פנים, 140 ש״ח

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

הפרעות נפשיות

אצל מתבגרים

הורים ומתבגרים יקרים,

הפרעות פסיכולוגיות אצל בני נוער הן בעיה משמעותית, יחסית נפוצה וגם נוחה לטיפול או התערבות.

לפחות 1 מכל 5 צעירים בגיל 9-17 מאובחנים כיום עם הפרעה נפשית.

התאבדות היא גורם המוות השני בקרב מתבגרים ובוגרים צעירים בני 15-24. רק שליש מהצעירים מקבלים את הטיפול הדרוש.

מחצית מההפרעות הפסיכיאטריות החמורות בבגרות מתחילות עד גיל 14, אבל לעתים קרובות הטיפול יתחיל רק 6-23 שנה לאחר ההתפרצות.

הפרעות חרדה ומצב רוח נפוצות פי 2-3 יותר אצל מתבגרות ביחס למתבגרים, למרות שההפך נכון לגבי הפרעות קשב. 

התמודדות פסיכולוגית של בני נוער במלחמת חרבות ברזל

מענים פסיכותרפיים עבור מתבגרים ומתבגרות הם ממש מצרך דחוף ונדרש בתקופת המלחמה שפרצה באוקטובר 2023.

ידוע כי ישנה חשיבות רבה להתערבות פסיכולוגית מיידית ככל הניתן, במטרה לצמצם נזק נפשי ארוך טווח.

טוב לדעת שיש רעיונות ויוזמות לטיפול בבני נוער שנחשפו לטראומה ישירה או עקיפה עקב המלחמה בעזה ובצפון.

למשל, עמותת הגל שלי נותנת בדיוק את הכלים הרלוונטיים להמשיך את החיים נכון.

הצוות משתמש בגלישת גלים ככלי טיפולי לקידום הריפוי הנפשי של נערים ונערות.

התכנית מצליחה להעניק תחושת ביטחון ורוגע, תוך שימוש במרחב הפתוח של הים, מקום בו הנערים והנערות יכולים לעצור לרגע, לזהות, להתבונן, ולעכל מה שקרה. אח"F הם משתפים ברגשות המציפים אותם, כמו חרדה, חוסר אונים ואובדן, תוך שימוש בכוחות החיוביים שמציע הטבע.

אחרי הקורונה נערך מחקר של שירותי בריאות מכבי שפורסם ב-2022, שהראה עלייה ניכרת בהפרעות נפשיות אצל בני נוער:

• 55% יותר הפרעות אכילה בקרב בני נוער בישראל  (67% אצל מתבגרות).

• זינוק של 38% באבחנות של דיכאון אצל בני נוער. 

• קפיצה של 33% בהפרעות חרדה אצל מתבגרים.

בנוסף, מדווחת עלייה של כמעט 30% ברישום תרופות נגד פסיכוזה בבני ובנות הנוער, שחלקן נרשמו כפי הנראה במינון, נמוך למטרות ייצוב מצב רוח. 

הנתונים נאספו לפני ובמהלך הקורונה ומתבססים על מדגם נרחב של כ- 200,000 רשומות קליניות, עם מתבגרים בישראל בגילים 12-17.

ממש חשוב לפנות לאבחון ולטיפול אצל פסיכולוג/ית נוער -

ההשלכות של אי-התמודדות עם קשיים נפשיים בשנות ההתבגרות ניכרות בגיל הבגרות.

הן פוגעות בבריאות הגופנית והנפשית ומגבילות את ההזדמנויות לנהל חיי מלאים וממומשים בהמשך החיים כבני אדם בוגרים.

״בני נוער אינם מפלצות.

הם בסך הכל אנשים שמנסים ללמוד איך להצליח

בסביבת המבוגרים בעולם,

שכנראה לא כל כך בטוחים בעצמם״

-- וירג׳יניה סאטיר

ההפרעות הנפשיות הנפוצות אצל בני נוער: 

הפרעות חרדה אצל מתבגרים

הפרעת חרדה מוכללת (GAD) 

פחדים וחרדות אצל ילדים ומתבגרים שכיחים למדי.

הפרעת חרדה כללית מתבטאת חרדה ודאגה מוגזמות לגבי אירועים ופעילויות שונים, כאשר העוצמה, המשך או התדירות של החרדה והדאגה חורגים מפרופורציה ביחס לסבירות או להשפעה של האירוע הצפוי.

המתבגר/ת מתקשה לשלוט בדאגה ובמחשבות שמפריעות לו להתרכז במשימות.

הרבה פעמים מתלווים להפרעה גם סימפטומים גופניים.

השכיחות של חרדה מוכללת בקרב מתבגרים היא 3-5%, והתקופה בה היא פורצת לרוב היא בגיל ההתבגרות.

הפרעת חרדה חברתית

חרדה חברתית היא בעיקר פחד בולט ומתמשך ממצב חברתי או ביצועי אחד או יותר, שמעורר סימפטומים של חרדה שגורמים למצוקה קיצונית או הימנעות מסיטואציה בה מתקיימת התרחשות חברתית.

כפי שאתם ודאי זוכרים, ענייני השתייכות, קבלה, דחייה ואטרקטיביות בין-אישית מאוד מעסיקים בגיל הזה. 

פסיכותרפיה, או טיפול פסיכולוגי, יכולה לעזור למתבגרת/ת להבין את החרדה שהוא חווה במצבים חברתיים, ולמצוא דרכים בריאות להתמודד, ובתקווה, גם להתגבר עליה.

חרדה חברתית בגיל ההתבגרות מטופלת בדרך כלל באמצעות פסיכותרפיה, ואם קיים צורך, גם עם סיוע של תרופות.

מילה על טיפול תרופתי בהפרעות פסיכיאטריות אצל ילדים ומתבגרים:

ככלל, טיפול תרופתי אינו המענה הראשון ברוב ההפרעות הנפשיות אצל מתבגרים, אבל חשוב לומר שהיעזרות בו עשויה להיות בעלת יעילות רב-תכליתית.

למשל, ידוע כי מחצית מהפרעות ההתמכרות לסמים מתחילות עד גיל 18 ושלושת רבעי מהן עד גיל 24. מחקר מבית החולים הכללי של מסצ'וסטס (MGH) מגלה כי טיפול בהפרעות פסיכיאטריות באמצעות תרופות פסיכוטרופיות בילדים ובני נוער אינו מגביר את הסיכון לפתח שימוש בחומרים (Wilens et al, 2022).

למעשה, עבור לפחות שלוש הפרעות -  ADHD, דיכאון והפרעות פסיכוטיות -  טיפול בתרופות הפחית את הסיכון לפתח התמכרויות.

הפרעת פאניקה 

התקפי פאניקה לא צפויים שחוזרים ונשנים יאובחנו לרוב כהפרעת פאניקה.

התקף חרדה הוא פרץ פתאומי של פחד עז או אי-נוחות שמגיעים לשיא תוך דקות ובמהלכם קורים 4-13 סימפטומים גופניים שמאפיינים חרדה, לצד תסמינים וקוגניטיביים:

• רעידות.

• דפיקות לב או קצב לב מואץ.

• הזעה.

• צמרמורת.

• תחושה של קוצר נשימה או חנק.

• כאב או אי-נוחות בחזה.

• בחילה או תחושת מצוקה בבטן.

• סחרחורת, חוסר יציבות או תחושת עילפון.

• תחושת קור או חום.

• חוסר תחושה או עקצוץ.

• תחושת חוסר מציאות או דפרסונליזציה (ניתוק מהעצמי).

• פחד לאבד שליטה או פחד להשתגע.

• פחד למות.

הפרעה אובססיבית-קומפולסיבית (OCD)  

התוכן הספציפי של האובססיות והקומפולסיות משתנה ממתבגר למתבגר.

יחד עם זאת קיימים כמה ממדים סימפטומטים משותפים של OCD, כולל טקסים כפייתיים שקשורים בניקיון (אובססיות שקשורות לזיהום או קומפולסיות ניקיון), הקפדה על סימטריה (אובססיות לסימטריה וקומפולסיות של חזרתיות, סידור וספירה), מחשבות אסורות על נושאים שנחשבים טאבו (למשל אובססיות אלימות, מיניות, דתיות או כאלה הקשורות בפגיעה עצמית).

הפרעת דחק פוסט-טראומטית  

פוסט טראומה אצל בני נוער מתבטאת בהתפתחות סימפטומים אופייניים:

• חוויה מחדש של האירוע (פלאשבקים). 

• סימפטומים רגשיים והתנהגותיים.

• מצבי רוח אנהדוניים או דיספוריים. 

• מחשבות שליליות.

• סימפטומים של עוררות והחצנה תגובתית.

• סימפטומים דיסוציאטיביים. 

• שילוב בין דפוסי הסימפטומים לעיל.

התסמינים יופיעו אחרי חשיפה למוות ממשי או איום במוות, פגיעה חמורה או אלימות מינית.

עד חודש יאובחנו כהפרעת דחק חריפה ואם יתמידו מעבר, תיתכן אבחנה של PTSD. 

הפרעות מצב רוח אצל מתבגרים

הפרעת הסתגלות 

הפרעת הסתגלות עם מצב רוח מדוכא, בעיקר כאשר מדובר בתקופה ההתחלתית של התמודדות עם שינוי, כמו מעבר עיר, עלייה לתיכון, גיוס לצה״ל, החלפת בית ספר, או שינויים משפחתיים, כמו הולדת אח חדש במשפחה, או משבריים, כמו גירושים, כניסה של בן זוג חדש של אחד ההורים או אובדן. 

התפתחות סימפטומים התנהגותיים בתגובה לגורם לחץ מזוהה שמתרחשת בתוך 3 חודשים מתחילת הגורם או הגורמים, שהבולטים בהם הם מצב רוח ירוד, פסימיות, בכי, תחושת חוסר תקווה, הסתגרות ועוד. 

דיכאון קליני (MDD)  

דיכאון מאובחן אצל מתבגרים ומבוגרים כאשר קיים מצב רוח מדוכא או אובדן עניין או הנאה כמעט בכל הפעילויות, לאורך תקופה של שבועיים לפחות. 

דיכאון אצל מתבגרים עשוי להתבטא במצב הרוח עצבני ולא רק עצוב, אבל למרות שתסמינים דיכאוניים בילדים יכולים להיות סוערים, רוב המתבגרים עם דיכאון מפגינים את אותם תסמינים של מבוגרים, כלומר עצבות, חוסר תקווה ושינויים במצב הרוח, ולא רק בתגובה לאירוע ספציפי.

כמעט 14% מהנוער האמריקאי בגילאי 12-17 מדווחים כי חוו בשנה החולפת לפחות אפיזודה אחת של דיכאון קליני.

מחקר שנפרס על פני כמה עשורים העלה כי דיכאון בשנות הילדות מנבא רווחה ירודה בחיים הבוגרים (Copeland et al, 2021).

למשל:

• הפרעות חרדה.

• התמכרויות.

• בריאות ותפקוד חברתי גרועים.

• הישגים כלכליים ולימודיים נמוכים מהנורמה.

• עבריינות גבוהה מהממוצע.

למרות שהקשרים בין דיכאון בילדות לתוצאות ירודות בבגרות הם חזקים, חוקרים מצאו שהתערבויות בתחום בריאות הנפש יכולות לעזור.

מי שמקבל טיפול בזמן הנכון מצוי בסבירות נמוכה יותר להחמרת בעיות בריאותיות ונפשיות בבגרות, בעיקר חרדה.

החוקרים עקבו אחר 1,420 ילדים בגילים 9-16 בדרום מזרח ארה״ב.

הם הוערכו תחילה לגבי לתסמיני דיכאון באמצעות מספר ראיונות. לאחר מכן החוקרים עקבו אחר אותם משתתפים במהלך הבגרות הצעירה כדי להעריך לא רק את בריאותם הנפשית והפיזית אלא גם את מצבם החברתי, המשפטי, הלימודי והמקצועי.

למרות שכל אפיזודה דיכאונית ניבאה קשיים בבגרות המוקדמת, החוקרים העלו גם כי לעיתוי של האפיזודה הדיכאונית הראשונה היתה משמעות - 

לאנשים עם דיכאון שהתפרץ בגיל ההתבגרות היו תוצאות רעות יותר לטווח הארוך ביחס לאלה שחוו דיכאון לראשונה בילדות. ואולם המנבא החזק ביותר לתפקוד מבוגרים היה רמת התסמינים הממוצעת לאורך הילדות וגיל ההתבגרות. במילים אחרות, ייתכן והמצב הגרוע ביותר הוא תסמיני דיכאון כרוניים.

מחשבות אובדניות

מספר ניסיונות ההתאבדות באוכלוסייה גבוה פי 100-200 מ״ההצלחות״, מה שנכון גם לגבי מתבגרים. 

גורמי סיכון לאובדנות אצל בני נוער כוללים ירידה בציונים, עצב כרוני, דיספונקציה משפחתית, בעיות בזהות מינית ומגדרית, התעללות גופנית או מינית, שימוש בסמים ואלכוהול, היסטוריה משפחתית של התאבדות או ניסיונות אובדניים קודמים.

רק לעתים רחוקות מתבגרים ששוקלים להתאבד מציגים את המידע הזה בשיח יזום מצדם, אבל הם מרגישים הקלה רבה כאשר הנושא עולה על ידי בוגר אחראי, הורה, דוד/ה, איש/ת חינוך או חבר/ה טוב/ה.

לכן חשוב כל כך שהשאלות תישאלנה בצורה ישירה, ומצד שני לא מאיימת ולא שיפוטית.

למשל -

״לפעמים מתבגרים שמתמודדים עם בעיות או נושאים דומים מרגישים ממש רע ומתחילים להטיל ספק בחיים. זה קורה לך לפעמים?״.

אם המתבגר עונה בחיוב, מומלץ להמשיך עם שאלות כמו:

• ״חשבת להתאבד או לפגוע בעצמך?״

•   ״אתה חושב על התאבדות עכשיו?״

• ״יש לך תכניות להתאבד?״

זה נשמע ישיר מדי ולרגע מתעורר חשש שמא יתעוררו שדים מרבצם, אלא שהמציאות מלמדת שוב ושוב כי התוצאה ממש הפוכה:

המתבגר מרגיש מובן, מתוקף וחווה הקשבה אמפטית. 

אם הנער/ה עונה בחיוב לאחת השאלות לעיל, חוב לשאול פרטים לגבי התכנית, מועד, אמצעי והאם ניסה להתאבד בעבר. 

הסיכון הכי גבוה להתאבדות הוא כאשר הנער או הנערה מתארים תכנית עם זמן, מקום ואמצעים להתאבדות ויכול בקלות לגשת לאמצעים האלה, בעיקר תרופות או נשק חם.

כשמזהים סיכון לניסיון התאבדות או פגיעה עצמית, חובה להגיע עם המתבגר לגורם מקצועי שמטפל במשברים נפשיים. אם מדובר בניסיון ממשי, הכרחי להגיע להערכה נפשית על ידי איש/ת מקצוע. 

הפרעה דו-קוטבית

הפרעה דו-קוטבית (ביפולרית) אצל ילדים ומתבגרים מתבטאת תקופה מובחנת של מצב רוח מרומם, פתוח או מרוגז בצורה לא רגילה ומתמשכת ועלייה לא נורמלית ומתמשכת בפעילות או באנרגיה, שנמשכת לפחות 4 ימים ברצף כמעט כל היום, כמעט כל יום, או שדורשת אשפוז.

הפרעה דיספורית קדם וסתית

הפרעה דיספורית קדם-ויסתית (PMDD) מתבטאת בחזרתיות תקופתית של שינויים חמורים ולפעמים אפילו מנטרלים בתגובות הרגשיות, כמו מצב רוח לא יציב, רגזנות, דיספוריה וחרדה, שקורים בשלב הלוטאלי של המחזור ונרגעים סביב או קצת אחרי הווסת. הסימפטומים יכולים להיות מלווים בסימפטומים גופניים או התנהגותיים שכיחים של תסמונת קדם וסתית.

הפרעת קשב וריכוז והיפראקטיביות (ADHD) בבני נוער

סימפטומים של חוסר קשב והיפראקטיביות או אימפולסיביות במשך לפחות 6 חודשים ברמה לא מסתגלת או לא עקבית עם השלב ההתפתחותי.

הפרעות התנהגות

הפרעת התנהגות

הפרעת התנהגות מתבטאת כדפוס חוזר ומתמשך של התנהגות שמפירה את הזכויות הבסיסיות של אחרים או את הנורמות המתאימות לגיל, כולל תוקפנות כלפי בני אדם וחיות, הרס רכוש, הונאה או גניבה או הפרה חמורה של כללים (למשל לברוח מהבית, להעדר מבית הספר או להפר ריתוק). 

הפרעת התנגדות

דפוס של התנהגות שלילית, עוינת ומתנגדת שכוללת לפחות 4 מהבאים לעתים קרובות: לאבד את העשתונות, להתווכח עם מבוגרים, לסרב לעקוב אחרי כללים, להציק לאחרים, לכעוס, להיות זדוני או להתנקם. 

ההפרעות הנפשיות הכי נפוצות אצל מתבגרים הן הפרעות חרדה, הפרעות מצב רוח, הפרעות קשב והפרעות התנהגות. 

הפרעת אישיות גבולית (BPD)

הפרעת אישיות גבולית משפיעה על 1-3% מהמתבגרים והמבוגרים הצעירים, בעיקר על נשים.

למרות שבד״כ לא מאבחנים אותה לפני גיל 18, בד״כ ההתפרצות מתרחשת בגיל הנעורים.

BPD מאופיינת בהתקפים תכופים של כעס, דיכאון וחרדה שנמשכים רק כמה שעות, לעתים קרובות לסירוגין.

הגישות כלפי אחרים משתנות במהירות מ״הכל טוב״ ל״הכל רע״.

מתבגרים עם BPD רגישים מאוד לדחייה ומפחדים מנטישה, ובגלל זה הם דורשים תשומת לב תכופה.

התנהגות אימפולסיבית כוללת זלילה, התנהגות מינית מסוכנת, פגיעה עצמית לא אובדנית וניסיונות אובדניים.

לעתים קרובות המטופלים האלה מדווחים על התעללות, הזנחה או פרידה טראומטית בילדות ו-40-70% מדווחים על היסטוריה של התעללות מינית. 

הפרעות סומטיזציה

הפרעות סימפטום סומטי אצל ילדים ומתבגרים הן שכיחות מאוד ומדווחות יותר על ידי נערות בהשוואה לנערים, בעיקר במהלך ואחרי הבגרות המינית.

הפרעת סימפטום סומטי מתבטאת במגוון תסמינים בהן הנפש מבטאת את המצוקה דרך כאבים גופניים מגוונים.

הפרעת גוף דיסמורפית (BDD)

הפרעת BDD מתבטאת בעיסוק אובססיבי בפגמים בגוף שחייבים להסתיר או לתקן, שנתפסים באופן סובייקטיבי והופכים למרכז המוקד המנטלי של המתבגר/ת. 

ההפרעה מתחילה בגיל ההתבגרות ולעתים קרובות היא קשורה ל-OCD או לחרדה חברתית. 

בניגוד לעובדה שכולנו מרגישים קצת לא מסופקים לגבי גופנו, המתמודדים/ות עם BDD חיים את חייהם תוך תמקדות אובססיבית בפגמים הנתפסים במראה החיצוני, מה שגורם למצוקה רגשית משמעותית ומשפיע מאוד על חיי היומיום.

BDD נפוצה באופן מפתיע בקרב בני נוער, במיוחד אצל בנות.

מחקר מצא כי BDD שכיחה יותר בקרב בני נוער בגילים 12-19 (1.9%) מאשר אצל ילדים בגילאי 5-11 (0.1%).

בכל קבוצת גיל, BDD היה נפוץ יותר אצל בנות (1.8%) מאשר אצל בנים (0.3%).

בני נוער עם BDD נוטים יותר לחוות חרדה, דיכאון ופגיעה עצמית. להתערבות מוקדמת יש תפקיד המכריע בטיפול.

דרך אחת היא להעלות בפני בני נוער שאלה ישירה לגבי ספקות, שיםפוט וביקורת לגבי דימוי הגוף, במיוחד אלה שכבר נאבקים עם הפרעות קיימות.

פגיעה עצמית לא-אובדנית

פגיעה עצמית מתייחסת לנזק מכוון מתחת לפני השטח, למשל חתכים, עם ציפייה שהפגיעה תוביל רק לנזק מינורי או בינוני לעור.

בד״כ מדובר בהתנהגות שנועדה להקל על רגשות שליליים, לאזן ויסות רגשי סוער או לשנות מצבים מנטליים זמניים.

כנראה ש-12-23% מהמתבגרים בגיל תיכון יפגעו בעצמם בצורה לא-אובדנית, יותר בנות מבנים.

הרבה פעמים פגיעה עצמית קשורה להפרעות חרדה, הפרעות מצב רוח, הפרעות אישיות, הפרעות אכילה ובעיקר עם היסטוריה של התעללות מינית או הזנחה כרונית והתעללות בילדות.

אפשר לחשוד בהתנהגות כזאת אצל מטופלים עם דיווח של תאונות תכופות או הסברים מוזרים או פצעים וצלקות לא מוסברים.

נוסף על אלה, גם הפרעת שימוש בחומרים והפרעות אכילה נכללות בטווח ההפרעות הנפשיות ויכולות להופיע עם הפרעות אחרות, אבל הן לא מטופלות כאן.

הפרעות שינה

קיימות מגוון הפרעות שינה אצל ילדים ובני נוער, ביניהן אינסומניה, דום נשימה חסימתי בשינה (אפנאה), תסמונת הרגל חסרת המנוחה ונרקולפסיה. 

ואכן, מחסור בשינה שכיח למדי בקרב מתבגרים.

שתי דוגמאות:

סקר גדול מצא כי 72.7% מהתלמידים דיווחו על פחות מ-8 שעות שינה בלילה ממוצע. 

בדומה, מדגם העלה כי 62% מהתלמידים ישנים פחות מ-8 שעות במהלך הלילות של ימות החול בשבוע. 

מילה על אבחון פסיכולוגי לילדים ובני נוער

מחקר מקיימבריג׳ גילה כי רובוטים יודעים לזהות ולאבחן הפרעות נפשיות אצל ילדים ברמת דיוק גבוהה יותר מדיווחים עצמיים שמילאו ילדים או דיווחים שנעשו על ידי הוריהם.

מחקר מאוחר יותר שפורסם ב-Nature Medicine מציג יכולת מרשימה של בינה מלאכותית לזהות בני נוער המצויים בסיכון לפתח בעיות נפשיות חמורות עוד לפני שהתסמינים מחריפים. החוקרים מאוניברסיטת דיוק פיתחו מודל המזהה גורמי סיכון בסיסיים הקשורים להפרעות שינה, קונפליקטים משפחתיים ודפוסי לחץ בילדות.

מעניין שהפרעות שינה התגלו כמנבא חזק יותר לבעיות נפשיות עתידיות, שאת בהשוואה לחוויות ילדות שליליות או היסטוריה משפחתית של הפרעות נפשיות. המודל הצליח להגיע לרמת דיוק גבוהה של 0.84 כשהתבסס על תסמינים נוכחיים, ו-0.75 כשהתבסס רק על גורמי סיכון.

ואף על פי כן, אבחון פסיכודיאגנוסטי הנערך על ידי פסיכולוגים מומחים לילדים, הוא עדיין המענה הפסיכולוגי התקף ביותר לזיהוי הפרעות נפשיות אצל ילדים ובני נוער.

האבחון כולל סוללה של מבחנים, שבין היתר מעריכים אינטיליגנציה ויכולות קוגניטיביות אחרות, מאפייני אישיות, דפוסי התמודדות ועוד.  

הורים, אם מרגיש לכם נכון - 

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

שיחת ייעוץ ממוקדת 

עם ראש המכון / מומחה ספציפי- 

בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

נכתב ע״י מומחי מכון טמיר

מקורות:

Ynet. (2023, אוקטובר 31). בעזרת גלישה: מרכזי חירום לנוער המתמודדים עם טראומות מלחמה. https://www.ynet.co.il/news/article/31sd1eae2

Copeland WE, Alaie I, Jonsson U, Shanahan L. Associations of childhood and adolescent depression with adult psychiatric and functional outcomes. J Am Acad Child Adolesc Psychiatry. 2021;60(5):604-611. doi:10.1016/j.jaac.2020.07.895

Gale, C. K., & Millichamp, J. (2016). Generalised anxiety disorder in children and adolescents. BMJ clinical evidence, 2016, 1002

Hill, E. D., Kashyap, P., Raffanello, E., Wang, Y., Moffitt, T. E., Caspi, A., Engelhard, M., & Posner, J. (2025). Prediction of mental health risk in adolescents. Nature Medicine. https://doi.org/10.1038/s41591-025-03560-7

Kessler RC, Angermeyer M, Anthony JC, et al. Lifetime prevalence and age-of-onset distributions of mental disorders in the World Health Organization’s World Mental Health Survey Initiative. World Psychiatry 2007; 6: 168–76 

Krebs, G., Clark, B. R., Ford, T. J., & Stringaris, A. (2024). Epidemiology of Body Dysmorphic Disorder and Appearance Preoccupation in Youth: Prevalence, Comorbidity and Psychosocial Impairment. Journal of the American Academy of Child & Adolescent Psychiatry. https://doi.org/10.1016/j.jaac.2024.01.017 

Wehry, A. M., Beesdo-Baum, K., Hennelly, M. M., Connolly, S. D., & Strawn, J. R. (2015). Assessment and treatment of anxiety disorders in children and adolescents. Current psychiatry reports, 17(7), 52. https://doi.org/10.1007/s11920-015-0591-z

Wilens TE, Woodward DW, Ko JD, Berger AF, Burke C, Yule AM. The Impact of Pharmacotherapy of Childhood-Onset Psychiatric Disorders on the Development of Substance Use Disorders. J Child Adolesc Psychopharmacol. 2022 May;32(4):200-214. doi: 10.1089/cap.2022.0016. Epub 2022 May 4. PMID: 35587209; PMCID: PMC9145257.

הפרעת אישיות תלותית

(DPD) אצל מתבגרים

הפרעת אישיות תלותית היא מצב שבו מתבגרים תלויים באנשים אחרים ברמה קיצונית, ושהם לא יכולים להחליט דברים בעצמם או לגבש דעה עצמאית.

הישענות כזו על אחרים, שמאפיינת הפרעת אישיות תלותית, גורמת לבעיות רבות, כמו לדבוק ביחסים מתעללים, חוסר יכולת לקבל החלטות פשוטות והיעדר מוטיבציה לצמוח או לנקוט בצעדים חיוביים בחיים.

למרות שתלות הדדית היא חלק חשוב מכל מערכת יחסים, מתבגרים עם הפרעת אישיות תלותית מעוררים את הרושם שאין להם שום יכולת לתפקד בלי בני המשפחה ודמויות מטפלות אחרות. 

המתבגר התלותי מתנהג באופן נזקק ורכושני והמחשבה על פרידה גורמת להם לחרדה עצומה, גם אם אינה מעשית.

התמודדות מתמשכת עם הפרעת אישיות תלותית כרוכה בערך עצמי נמוך, שגורם למתבגר להאמין שהוא באמת זקוק לאחרים שיקבלו החלטות עבורו, כולל מה ללבוש, מתי לצאת מהבית מה לאכול וממה להנות. מתבגרים תלותיים יימנעו מאחריות בכך שישדרו חוסר אונים ויבטאו בצורה אקטיבית את חוסר הביטחון העצמי ואת הפסימיות הקבועה שלהם. מטבע הדברים, גישה כזו מובילה למערכות יחסים עמוסות מאוד, שלעיתים קרובות אינן מחזיקות מעמד. 

סוגים של הפרעת אישיות תלותית אצל מתבגרים

תלות מסתגלת

מאופיינת בצורך תמידי להיות אהוב, בתוך מערכת יחסים רומנטית.

המשמעות היא שהמתבגר נוטש את כל הדעות והאמונות העצמאיות שלו כדי לרצות את הפרטנר ולמנוע  עימותים בכל מחיר. 

תלות לא-בוגרת

מאופיינת בכך שהמתבגר מפגין ילדותיות בחוסר הידע ומיומנויות החיים שלו, מה שמונע ממנו לתפקד כאינדיבידואל, מהחלפת גלגל במצב של פנצ׳ר ועד לעלות בעצמו לטיסה כדי לטייל קצת בעולם לפני הגיוס. 

תלות מוחקת עצמי

תשוקה כמעט אובססיבית, טבע שני לרצות אחרים, באמצעות הצבת צרכי האחר בראש סדר העדיפויות. בדומה לנרקיסיסט, המתבגר התלותי מחפש בלי הפסקה אישור מהסביבה כמדד להערכה העצמית. 

איך מאובחנת הפרעת אישיות תלותית?

חשוב לאבחן את ההפרעה אצל מתבגרים כי תקופת ההתבגרות טומנת בחובה בכל מקרה קונפליקט מובנה בין תלות לבין עצמאות, בין תקופת הילדות לימי הבגרות. 

בד״כ, אבחון נעשה בבדיקה מקצועית של הסימפטומים, הסימנים, סקירת הרקע במסגרות אחרות (הבית, בית הספר, יחסים עם בני הגיל) וההתנהגות היומיומית של המתבגר. 

אבחנה מבדלת

אבחנה מבדלת מתייחסת לכל הסיבות האפשרויות להסבר הבעיות עמן מתמודדים הנער או הנערה. 

נער עם הפרעת אישיות תלותית בקלות רבה יותר לבדיקה בהשוואה לנער עם הפרעת אישיות גבולית, שיכול לעיתים להגיב בהתקף זעם.

למרות שהמתבגר יכול להראות סימפטומים של חרדה ודיכאון ביחד עם הערכה עצמית נמוכה, הפרעת אישיות תלותית היא סיפור חמור יותר.

יכול לקחת קצת זמן עד שמבחינים בין הפרעה אחת לאחרת, אבל אבחון הולם קריטי על מנת להבין במדויק כיצד לעזור למתבגר לחיות חיים יותר בריאים, עצמאיים ומספקים.

מה הסיבות להפרעת אישיות תלותית אצל בני נוער?

תורשה וגנטיקה

למתבגרים עם הפרעת אישיות תלותית יש לרוב היסטוריה משפחתית של ההפרעה, או של הפרעה דומה, כמו הפרעות חרדה או תכונות משפחתיות של כניעות, סבמיסיביות וחוסר ביטחון.

זה לא אומר שההפרעה בהכרח תורשתית, רק שקיים קשר בין תכונות אישיות הוריות לבין תכונות אישיות של הילדים, כולל הפרעות אישיות.

טראומה מוקדמת

חוויות ילדות מוקדמות שליליות מאוד, כולל טראומה פיזית, מילולית או נפשית, יכולות לתרום לפיתוח תלות מעכבת ומגבילה אצל ילדים ומתבגרים. 

נורמה תרבותית

מתבגרים שגדלים בבתים מצמצמים נוטים ללמוד שהדרך היחידה לחיות היא  לציית להוראות, ליישר קו לא ביקורתי עם דעות ולגנות את עצמם על כל ביטוי של עצמאות ואינדיבידואליות. במקרים כאלה, הפרעת אישיות תלותית יכולה להתפתח בצל מרחב הגדילה בשלבים מוקדמים.

איך לעזור למתבגרים עם הפרעת אישיות תלותית? 

לעודד התנהגות עצמאית

החלק הכי קשה אצל מתבגר עם ההפרעה זה להיות עצמאי. חשוב לקחת אותו לטיפול, אבל הם יצטרכו עזרה כשהם יחזרו הביתה. צריך לעודד אותם לעשות החלטות בעצמם על ידי שאלות נכונות – מה אתה רוצה לעשות? מה אתה מתכנן ללבוש? איך אתה מתכנן לבלות את היום? צריך להבין איפה עובר הגבול שלהם ולא ללחוץ יותר מדי. כדאי לדבר עם המטפל כדי להבין יותר טוב עם כמה אחריות המתבגר שלכם יכול להתמודד אחרי טיפול ואיך להתקדם. 

לעזור להם לדאוג בעצמם לתחומי אחריותם

למדו את בני הנוער לדוג, אל תגישו להם את הדג.

עמדה הורית מאתגרת תעזור למתבגר לבנות עמדה מסתגלת ופונטנית בחיים. הגדירו יחד את תחומי האחריות של המתבגר ועזרו לו להתארגן בדרך שתאפשר לו להספיק הכל בשבוע ושעדיין יישאר לו זמן פנאי.

עודדו אותו לקחת יותר זמן לעצמו, הרחק מחברים וגלו אתו ביחד מה הוא אוהב לעשות. 

לשמור על קשר עם משאבים טיפוליים

שקלו לפנות לייעוץ מקצועי קצר מועד.

בלי להתעסק בבושה וסטיגמה. זו תקופה גמישה לשינוי ועיצוב נפשי ומתבגרים עושים לפעמים קפיצה פסיכולוגית עצומה עם העזרה המתאימה. 

אם החלטתם שהולכים על טיפול, ודאו שהמתבגר שלכם מקפיד להגיע למפגשים ובנו עם המטפל/ת והמתבגר תכנית עבודה עם מטרות.

טיפול למתבגרים עם הפרעת אישיות תלותית

מבחינת הטיפולים, סוג הטיפול שהכי יתאים תלוי באופי של ההפרעה ובנסיבות האישיות, ובהתאם לזה הוא יתייחס להיבטים נפשיים, רגשיים, פיזיים והתנהגותיים של ההפרעה. 

הטיפול יכול להיות יעיל ומוצלח ביותר בכך שהוא יעזור למתבגר להיחלץ מדפוסי תלות וספק עצמי, כי עצם הטיפול אומר שהוא לא צריך יותר להתמודד לבד עם הבעיה. המטפל עוזר למתבגר לזהות את מערכות היחסים שבהן הוא תלוי, את הספקות העצמיים ואת הפחד להיכשל. 

טיפול בשיחות

עם הבנה ותמיכה של מטפל, המתבגר יכול להרגיש שמכירים ברגשות שלו וככה להרגיש יותר בטוח לשתף את הדעות והאמונות שלו ולהתחיל לעשות החלטות בעצמו, בסביבה בטוחה. ככה מתחיל שינוי התנהגותי. 

בסוגים שונים של טיפול, למשל טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT), איש מקצוע יכול לעזור למתבגר לזהות מחשבות עצמיות מזלזלות במיוחד וללמד אותו להימנע מהן. מתבגרים עם DPD נוטים למחיקה עצמית ולשפלות רוח, כך שהרבה גישות טיפוליות עוזרות להם, בין היתר, להיות אסרטיביים ולאמץ ביטחון עצמי. המטפל גם יציע להשתתף בפעילויות שהמתבגר מצטיין בהן כדי להעלות את ההערכה העצמית שלו ולעזור לו ליצור תמונה יותר מוצלח ובוטחת של עצמו. 

טיפול קבוצתי

קבוצה היא מרחב מצוין שעוזר מאוד למתבגרים עם מגוון בעיות.

הקבוצה מאפשרת לעצב התנהגות תוך קבלת משוב מהמנחה וממשתתפים האחרים, ללמוד באמצעות חיקוי התנהגותי, לחוות קשיים של אחרים ולסייע להם ולהפחית את תחושת הבדידות שמאפיינת תלותיות.

אימון לאסרטיביות

צורה ספציפית של טיפול  עם מתבגרים שסובלים מהפרעת אישיות תלותית. 

אסרטיביות היא אתגר עצום עבור נוער שסובל מתלות יתר.היא יכולה לפתח הערכה עצמית ובטחון כדי לשבור את ההרגלים הישנים.

אימון לאסרטיביות הוכח כיעיל במיוחד כאשר הוא מתקיים בקבוצה למיומנויות חברתיות, שמאפשרת עבודה התנסותית בתוך המרחב הטבעי של יחסין בין-אישיים.

אימון כזה יכול לעזור למתבגרים לזהות עיוותי חשיבה ובעיות התנהגות שמונעים מהם לבטא את עצמם בצורה מאוזנת ולמצוא את הקול הפנימי שלהם בלי להישען יתר על המידה על אחרים.

משחקי תפקידים (role play)

בדיוק כמו שזה נשמע. משחק תפקידים הוא כלי נהדר בטיפול עם מתבגרים תלותיים.

המשחק מאפשר לבני הנוער ללמוד איך אפשר לעמוד על שלו ולתקשר את הצרכים שלו בצורה מידתית ומותאמת.

טיפול תרופתי

במקרים מסוימים תיתכן המלצה על שימוש בתרופות כדי לטפל בסימפטומים שקיימים במקביל, כמו דיכאון או חרדה.

במקרים כאלה ההפרעות יטופלו בנפרד, ובד״כ התרופות יירשמו רק לזמן מוגבל.

יש תרופות שיש בהן סיכון, בעיקר כשרושמים אותן לטווח ארוך, ובגלל זה פסיכיאטר צריך לאבחן ולרשום אותן, ורק אם באמת צריך. 

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

שיחת ייעוץ ממוקדת עם ראש המכון

בזום או פנים אל פנים, 140 ש״ח

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

טיפול קוגניטיבי-התנהגותי

לאינסומניה (CBTI)

טיפול CBT לאינסומניה, שנקרא בקיצור CBT-I, מומלץ במקרים של קשיים להירדם או לישון רצוף, שזה מה שמגדיר אינסומניה, הפרעת השינה השכיחה ביותר.

טיפול CBT-I הוא פרוטוקול מובנה שעוזר למטופל לזהות ולהחליף מחשבות והתנהגויות שגורמות או מחמירות בעיות והרגלי שינה, באופן שיקדם שינה בריאה.

בניגוד לכדורי שינה, הטיפול מסייע להתגבר על הגורמים השוכנים בבסיס בעיות השינה.

ל-CBTI יש תועלות לטווח ארוך ורוב האנשים שעושים אותו מדווחים שהם מרוצים מהשיפור בשינה שלהם.

תכנית CBT-I כוללת חמישה רכיבים קליניים, שמטרתם לטפל במגבלות ההתנהגותיות והקוגניטיביות של שינה איכותית:

• מפגש הערכה (אינטייק), הכולל תחילת מעקב באמצעות יומן שינה.

•  ידע פסיכו-חינוכי - היגיינת שינה.

• לימוד ותרגול מיומנויות הרפיה.

• הגבלת שינה.

• שליטה בגירויים.

• טיפול קוגניטיבי.

נדון בכל אחד מהרכיבים בהמשך, אבל תחילה  - 

מהי אינסומניה?

מדריך האבחנות הפסיכיאטריות האמריקאי, ה-DSM-5-TR, מגדיר אינסומניה, או הפרעת נדודי שינה, כך:

• תלונות על כמות השינה או איכותה, שקשורות להירדמות, שמירה על רצף שינה, או התעוררות מוקדמת מדי בבוקר.

• בעיית השינה גורמת למצוקה ו/או לתפקוד בעבודה, קשר עם אחרים ועוד. 

• קשיי השינה מתרחשים לפחות 3 לילות בשבוע ונמשכת 3 חודשים לפחות.

• בעיית השינה מתרחשת למרות שקיימים תנאים נאותים לשינה.

• נדודי השינה אינם מוסברים טוב יותר על ידי הפרעת שינה אחרת, לא נגרמת כתוצאה מהשפעות של חומר ולא מוסברת כראוי על ידי הפרעות נפשיות או מצבים רפואיים אחרים. 

נדודי שינה מאובחנים בין אם הם מתרחשים כמצב עצמאי ובין אם הם נלווים להפרעה נפשית אחרת, מצב רפואי או בעיית שינה אחרת.  נדודי שינה אינם מאובחנים כאשר נדודי השינה אינם מספיק חמורים כדי מצדיקים תשומת לב קלינית עצמאית.

איך CBTI עובד? 

CBTI הוא טיפול מוכח מדעית.

הוא נמצא יעיל ביותר כשיטת טיפול יעילה באינסומניה, גם ללא תרופות, ולמעשה טיפול זה מומלץ יותר מכדורי שינה.

הפרוטוקול הטיפולי בנוי כתוכנית בת כ-8 פגישות, במפגשים אחד-על-אחד או בקבוצה, אונליין או פנים אל פנים בקליניקה.

הפגישות מתקיימות אחת לשבוע (לעיתים פעם בשבועיים) ונמשכות כ-50 דקות כל פעם.

כמו בפרוטוקולים טיפוליים אחרים ממשפחת הטיפול הקוגניטיבית התנהגותית, גם CBT-I הוא תהליך טיפולי ממוקד מטרה, המלמד את המטופל מיומנויות שעוזרות לו להתמודד עם קשיי שינה בהווה וגם מציידות אותו בכלים וטכניקות למקרה שקשיי השינה יישנו בעתיד (מה שהרבה פעמים באמת קורה).

CBTI הוא לא רק ייעוץ בסיסי לשינה אלא מכוון על ידי איש מקצוע רפואי שמומחה בטיפול בהפרעות שינה.

את הטיפול יכול להעביר פסיכותרפיסט קוגניטיבי התנהגותי, כמו עובד סוציאלי או פסיכולוג קליני / רפואי / שיקומי, פסיכיאטר, או רופא אחר שקיבל הכשרה ספציפית, ויש גם דרכים אלטרנטיביות לקבל את הטיפול.

אחת מאבני היסוד של CBTI היא חינוך לשינה נורמלית (הגיינת שינה) והגורמים שמשפיעים על איכות וכמות השינה.

הלימוד כולל היכרות עם מערכת השינה-ערות, סקירה של השעון הביולוגי ושל דחף שינה הומאוסטטי, ולמידה על האופן בו התפקוד הנורמלי שלהם משפיע על שינה.

המטופל גם לומד על כדורי שינה שונים ואיך לעתים קרובות מפתחים אליהם סבילות, שמפחיתה את היעילות ומצריכה כמות גבוהה יותר של חומר פעיל כדי להשיג את אותו אפקט.

בהערכת המצב של המטופל, מזהים ומנטרלים את הטריגרים הספציפיים שיכולים לתרום לאינסומניה שלו.

יומן השינה 

בין האינטיק (מפגש ההערכה) לבין המפגש הראשון ובכל מפגש טיפולי אחריו, מוערכת ההתקדמות בקפידה באמצעות יומן שינה.

יומן השינה מאפשר למטפל להתאים אישית את הגבלת השינה וטכניקת השליטה בגרויים. 

עם הדרכה צמודה, המטופל לומד לפתח התנהגויות שינה בריאות ואפקטיביות.

כששולטים במיומנויות רגיעה וניהול מתח, אפשר להירגע לתוך שינה בלי להתעורר עם מוח דוהר במחשבות.

כחלק מזה, בטיפול נעשה מאמץ לעזור לזהות ולהיפטר ממחשבות, התנהגויות ורגשות שמסכנים שינה.

לבסוף מוצגות למטופל אסטרטגיות התמודדות כדי לעזור לו להגיב לאובדן שינה ולשמר תפקוד יומי.

האופי האינדיבידואלי של התכנית כולל גם לו״ז שינה-ערות שמתאים לצרכים האישיים של המטופל. 

לא משנה מה הסיבה לאינסומניה או כמה זמן אתם חיים איתה, CBTI יכול לעזור להשתחרר ממנה, אפילו אצל מטופלים עם בעיות רקע רפואיות שמפריעות להם לישון, למשל אנשים שסובלים מכאבים כרוניים או הפרעות מצב רוח כמו חרדה או דיכאון.

לטיפול קוגניטיבי התנהגותי לנדודי שינה יש גם רווחים, מעבר לשיפור השינה:

למשל, מחקר שפורסם ב-2021 בכתב העת JAMA Psychiatry מלמד כי טיפול בשיטת CBTI מסייע במניעת דיכאון בקרב מבוגרים עם אינסומניה.

התוכנית הקלינית מותאמת אישית לכל מטופל, תוך שהיא מתייחסת למטרות הספציפיות שקשורות אצלו לאינסמוניה:

• להירדם יותר בקלות

• לישון כל הלילה ברצף

• לישון בלי כדורי שינה

• להפחית את העייפות במהלך היום

התכנית גם יכולה לעזור לילדים קטנים שמסרבים ללכת לישון, למתבגרים שנשארים ערים עד מאוחר וקמים מאוחר בגלל תסמונת פאזת השינה הדחויה (DSPS) או אנשים עם סיוטי לילה חוזרים.

הנה סרטון הסבר קצרצר על שיטת הטיפול:

עד כמה CBTI יעיל לטיפול בנדודי שינה?

מחקר שנערך בבית הספר לרפואה בהרווארד מצא כי טיפול CBT יעיל יותר לטיפול בנדודי שינה כרוניים בהשוואה לטיפול באמצעות תרופות שינה במרשם (כמו בונדורמין).

במחקר זה, CBT הציג את השינויים המשמעותיים ביותר ביכולת הנבדקים להירדם ולהישאר במצב של שינה לאורך זמן.

עוד נמצא כי היתרונות הטיפוליים נותרו עמידים גם שנה לאחר סיום הטיפול.   

כשמשתמשים בטכניקות הקליניות של הפרוטוקול יחד (גם פסיכותרפיה וגם תרופות), חווים המטופלים שיפור ממוצע של  70% עד 80% לאינסומניה ראשונית.

היתרונות כוללים פחות זמן להירדמות, יותר זמן שינה ומספר התעוררות פחות במהלך השינה. 

סקירת מחקרים שנערכה ב-2016 על בסיס תוצאות 15 מחקרים ב- CBT-I העלתה כי השינה השתפרה עבור רוב מכריע של המשתתפים:

• יעילות השינה השתפרה ב -7.2%

• חומרת נדודי השינה פחתה

• זמן השינה הכולל עלה ב -20 דקות

• תסמיני הדיכאון הנלווה פחתו

סקירה נוספת, הפעם על 14 מחקרים, בחנה את היעילות של טיפול קוגניטיבי התנהגותי להפרעות שינה באינטרנט (ICBT-i) והגיעה למסקנות דומות.

מה שהופך את פרוטוקול ה-CBT-I לטיפול יעיל כל כך על פני כדורי שינה ותרופות אחרות, הוא העובדה שהטיפול נוגע בלב הבעיות, האמונות, המחשבות וההתנהגויות המצויות בבסיס עמדות המטופל לגבי שינה.

רק כך יכול להתרחש שינוי חיובי עמיד. 

כמה זמן לוקח לראות שיפור? 

בתום 8 שבועות של טיפול שבועי, אמורים נדודי השינה להשתפר משמעותית והמטופל יהיה מצויד בידע ובכלים שיאפשרו לו להמשיך לעבוד באופן עצמאי. 

ההכשרה שנדרשת כדי להיות מומחה ל-CBTI מבטיחה שהמטופל יצליח, אבל כן חשוב לשים לב שהמטפל עבר הכשרה ייעודית בתחום.

טיפול עצמי עם שימוש בכלים של CBTI

אם רצית לנסות CBT להתמודדות עם נדודי שינה אבל אינך מסוגל לפגוש מטפל/ת CBT, יתכן שלא תהיה חייב.

יש מחקרים שמצאו כי CBT בעזרה עצמית יכול להיות יעיל מאוד.

ניתן להיעזר גם באפליקציות טיפוליות ממוקדות שינה, ויש גם ספרים שמבוססים על טכניקות טיפול.

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

שיחת ייעוץ ממוקדת 

עם ראש המכון / מומחה ספציפי- 

בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

נכתב ע״י מומחי מכון טמיר

מקורות:

Irwin MR, Carrillo C, Sadeghi N, Bjurstrom MF, Breen EC, Olmstead R. Prevention of Incident and Recurrent Major Depression in Older Adults With Insomnia: A Randomized Clinical Trial. JAMA Psychiatry. Published online November 24, 2021. doi:10.1001/jamapsychiatry.2021.3422

Manber, R., Bernert, R. A., Suh, S., Nowakowski, S., Siebern, A. T., & Ong, J. C. (2011). CBT for insomnia in patients with high and low depressive symptom severity: adherence and clinical outcomes. Journal of clinical sleep medicine : JCSM : official publication of the American Academy of Sleep Medicine, 7(6), 645–652 

American Academy of Sleep Medicine. International classification of sleep disorders, 3rd ed

Spielman et al. Sleep Restriction Therapy in Perlis et al. Behavioral Treatments for Sleep Disorders. 2011, 21-30

Trauer, J. M., Qian, M. Y., Doyle, J. S., Rajaratnam, S. M., & Cunnington, D. (2015). Cognitive Behavioral Therapy for Chronic Insomnia: A Systematic Review and Meta-analysis. Annals of internal medicine, 163(3), 191–204.

Traupman EK, Dixon MA. Cognitive-behavioral therapy for insomnia for primary care: Review of components and application for residents in primary care. Int J Psychiatry Med. 2022 Jul 4:912174221112466. doi: 10.1177/00912174221112466. Epub ahead of print. PMID: 35786039.

Ye YY, Chen NK, Chen J, Liu J, Lin L, Liu YZ, Lang Y, Li XJ, Yang XJ, Jiang XJ. Internet-based cognitive-behavioural therapy for insomnia (ICBT-i): a meta-analysis of randomised controlled trials. BMJ Open. 2016 Nov 30;6(11):e010707

קדחת הבקתה (Cabin fever) היא מונח פופולרי (לא פסיכיאטרי) שמתאר תגובה שכיחה יחסית, בה מתעוררת חוויה של קלסטרופוביה בתנאי בידוד, מצב בו סגורים יחסית הרבה זמן במקום.

המונח Cabin fever מופיע לראשונה ב״החטא ועונשו״ של דוסטויבסקי (1866) והוא מכונה גם stir-crazy, כלומר טירוף בגלל הימצאות בכלא.

קדחת הבקתה אינה אבחנה ספציפית אלא קבוצה של סימפטומים שיכולה להופיע בנסיבות מסוימות.

אם אתם סובלים מ-Cabin fever בגלל הסגר בקורונה, יתכן שאתם מרגישים מתח נוסף לזה שאתם חווים לצד מה שכולנו עוברים בגלל הבידוד בקורונה.

הבשורה הטובה היא שיש דרכים להתמודד עם החרדה הספציפית הזו ולהפחיתה משמעותית.

תסמינים

למי שסובל מ-Cabin fever יש לו בדיוק אותם סימפטומים אבל הרבה אנשים מרגישים רגיזים מאוד או חסרי מנוחה. נפוץ גם להרגיש ירידה במוטיבציה, קושי להתעורר, חשק עז לאוכל, נמנומים בתדירות גבוהה, חוסר תקווה, חוסר סבלנות, כבדות, עצב או דיכאון ובעיות בריכוז.

אבל שימו לב שהסימפטומים האלה מתאימים למגוון רחב של הפרעות. אם הם גורמים לכם למצוקה או משפיעים על התפקוד שלכם, איש מקצוע מיומן בתחום בריאות הנפש יכול לעזור לכם לקבוע אם יש לכם הפרעה שניתן לטפל בה.

אם הסימפטומים שלכם יחסית קלים, אפשר לנקוט בכמה צעדים כדי להילחם בתחושות האלה ולהרגיש יותר טוב, אבל אם הם משפיעים עליכם בצורה יותר משמעותית, הכי טוב להתייחס אליהם בעזרת פסיכולוג קליני או פסיכותרפיסט מומחה בתחום בריאות הנפש.

התיאוריה של התודעה (TOM - theory of mind), שכונתה גם ׳תאוריית הבינה׳ או ׳תאוריית המיינד׳, מתייחסת ליכולת להבין ידע, אמונות, תחושות וכוונות שלנו ושל אחרים, כדי לנווט נכונה במצבים חברתיים. 

המושגים העיקריים שקשורים ל-theory of mind הם אמונות, תשוקות וכוונות. 

משתמשים בהם כדי להבין מדוע מישהו פועל בצורה מסוימת או בכדי לצפות איך מישהו עתיד להתנהג. 

במובן הרחב ביותר, theory of mind עושה את ההבדל בין הצלחה לכישלון כמעט בכל מאמץ בחיים.

מה ההבדל בין Theory of Mind לבין אמפתיה?

אמפתיה ו-Theory of Mind הם מושגים תיאורטיים סמוכים. 

שני המושגים מתייחסים להכרה ולהבנה של מצבים נפשיים אצל אחרים, כולל אמונות, רצונות ורגשות.

אך בעוד אמפתיה מכוונת לעבר נקודת מבט רגשית, Theory of Mind רואה את האחר מתוך פרספקטיבה קוגניטיבית.

צפו בסרטון קצר, אבל מסביר נהדר, על תאוריה של תודעה.

ֿעם הפסיכולוג Robert Seyfarth:

מתי theory of mind מתפתחת אצל ילדים?

בין הגילים 4-5, ילדים מתחילים לחשוב יותר על מחשבותיהם ורגשותיהם של אחרים, וזה גם השלב בו מתעצבת היכולת ל- theory of mind. 

יכולת זו משתפרת באופן טבעי ככל שילדים צוברים עוד ועוד התנסויות באינטראקציות חברתיות וביחסים בין-אישיים: משחק בשניים, העמדת פנים, סיפורים ומערכות יחסים עם הורים, אחאים ובני הגיל מאפשרים לילד לפתח תובנה יותר אינטגרטיבית ופחות אגוצנטרית, באשר להלך ותוכן החשיבה של אחרים, עלך אף שהיא שונה משלהם.

הסביבה מאוד משפיעה על theory of mind, שתופיע בשלב מוקדם יותר אצל:

• ילדים שמשחקים הרבה משחקי דמיון.

• ילדים עם אחים גדולים.

• ילדים שבאים במגע עם מספר גדול יותר של מבוגרים.

איך בודקים theory of mind?

אחת השיטות הנפוצות ביותר להערכת theory of mind אצל ילדים נקראת משימת אמונה כוזבת (false-belief task):

במילים אחרות, ילדים עשויים לדעת שמשהו נכון; הבנה של אמונה כוזבת מחייבת אותם להבין שאנשים אחרים עשויים שלא להיות מודעים לאמת זו.

מבחן false-belief task

הנה דוגמא יישמית שמטרתה לבדוק האם הילד רכש theory of mind: 

א. מראים לילד קופסת פלסטרים ושואלים אותו מה יש בפנים. סביר להניח שיענה ״פלסטרים״.

ב. פותחים את הקופסה ומראים לו שיש בפנים גוגו. 

ג. סוגרים את הקופסה.

ד. מראים לילד בובת צעצוע של אדם ואומרים לו ״הנה יוסי! מה יוסי חושב שיש בקופסה?״.

ילדים שכבר פיתחו theory of mind יגידו שיוסי חושב שיש פלסטרים בקופסה.

הם יבינו שאצל ״יוסי״, קייימת השערה אחרת משלהם, כיוון שעדיין לא ראה את תכולת הקופסה. 

לעומת זאת, ילד שלא פיתח theory of mind ישיב שיוסי סבור שיש בקופסה גוגו, שכן לא פיתח את ההבנה שהאחר יכול להחזיק באמונה שונה משלו אודות המציאות. 

סביב גיל 4 ילדים משתפרים במשימות דומות של theory of mind ויכולים להבין שמישהו יכול לפעול לפי אמונה מוטעית על חפץ או אירוע. 

עד גיל 5 מרבית היילדים עוברים את המטלה בהצלחה, אבל כפי שנראה בהמשך, יש ילדים, בעיקר המתמודדים עם אוטיזם, שנכשלים במבחן גם עם הגיעם לגיל ההתבגרות.

גם מתמודדים עם ליקויי שפה או מוגבלות שכלית מבצעים את המשימה בצורה שגויה.

ילדים עם מוגבלות שכלית קשה פשוט אינם יכולים להשתתף כלל ולכן אינם כלולים במחקרים ניסויים מתודולוגיה זו. 

איך נעזרים ב-theory of mind באבחון קשיים התפחותיים?

ל- theory of mind יש תפקיד ברור כאינדיקציה לעיכובים התפתחותיים, והיא מציגה הבדלים (אפילו בתקופת אמצע הילדות, בתקופת החביון וההתבגרות) בין ילדים עם עיכובים כאלה לבין ילדים שמתפתחים בצורה נורמטיבית.

לילדים עם עיכוב התפתחותי, כמו מאובחנים על הספקטרום האוטיסטי או מתמודדים עם תסמונת ויליאמס, יכול לקחת קצת יותר זמן עד שמתפתחת יכולת theory of mind, ובמקרים רבים הם כלל לא יגיעו לרמה גבוהה של מיומנות זו.

למשל, בני 5-13 עם אוטיזם מקבלים ציונים יותר נמוכים במדדים של הבנת אמונות ורגשות של אחרים ביחס לבני גילם האחרים אבל אין הבדלים בהבנה של הכוונות של אחרים, אולי בגלל שהבנת כוונות היא מיומנות פחות מסובכת, שמתפתחת יותר מוקדם.

theory of mind יכולה גם לנבא אבחנה עתידית של הפרעה על הספקטרום האוטיסטי, למשל ילדים שהראו רמות לקויות של מיומנויות theory of mind, קיבלו מאוחר יותר אבחנות יותר חמורות ביחס לילדים עם מיומנויות יותר מתוחכמות.

זיהוי מוקדם של קשיים ב-theory of mind תאפשר אולי לאבחן מדויק ומוקדם יותר קשיים התפתחותיים אצל ילדים, וליצור התערבויות מניעתיות לצד תמיכה רגשית בתהליכי ההתפתחות. 

הבנת הרגשות והאמונות של אחרים משחקת תפקיד בהתפתחות יכולת חברתית אצל ילדים, וליקוי ברכיב הזה של theory of mind יכול לסכן התפתחות חברתית תקינה.

מה הקשר בין theory of mind לבין פונקציות ניהוליות?

יש ראיות לזה שקבוצת מיומנויות קוגניטיביות, שנקראת תפקודים ניהוליים, כמו היכולת לעכב תגובה או להתגמש קוגניטיבית קשורות ל-theory of mind.

גם המיומנויות theory of mind וגם תפקודים ניהוליים מנוהלים על ידי החלק הפרונטלי של הקורטקס.

לשתיהן יש תפקיד ברור כאינדיקציה לעיכובים התפתחותיים, וניכרים הבדלים (אפילו בתקופת אמצע הילדות, בתקופת החביון וההתבגרות) בין ילדים עם עיכובים התפתחותיים לבין ילדים שמתפתחים בצורה נורמטיבית.

גם בכך שילדי טרום בית ספר עם תפקודים ניהוליים יותר מתקדמים יכולים להחזיק נקודות מבט מרובות במקביל ולהחליף ביניהן. זו יכולת מתווכת שעשויה לעזור להבחין בין המציאות לבין האמונה של מישהו אחר. 

תפקודים ניהוליים קשורים גם ליכולת חברתית, ולכן ליקויים בהם מביאים לרמות נמוכות יותר של יכולת חברתית, אבל יכולת חברתית קשורה גם להתפתחות התפקוד הניהולי.

מה שכל זה אומר זה של-theory of mind יש תפקיד מורכב למדי בהתפתחות סוציו-קוגנטיבית -

היא קשורה ליכולת חברתית, ויכולת חברתית קשורה לתפקודים ניהוליים, אבל תפקודים ניהוליים תורמים אף הם ליכולת חברתית וכנראה גם למיומנויות theory of mind.

יש הרבה מחקרים סביב היחסים האלה, שמנסים לחדד את ההבנה של איך שלושת תחומי ההתפתחות האלה משפיעים אחד על השני. זה חשוב כדי שנוכל לעזור לילדים להגיע לפוטנציאל שלה בתחומים האלה. קשה ללמד, להדגים ולעודד מיומנויות חברתיות אצל ילדים בכל גיל, ובעיקר אצל אלה שמעוכבים התפתחותית, אבל אם נוכל להבין את המנגנונים שמאחורי יכולת חברתית, למשל תפקוד ניהולי ו-theory of mind, אולי נוכל גם לעזור לכל הילדים לענות על הציפיות החברתיות שהם פוגשים ביומיום ולפתח התערבויות חדשות עבור ילדים עם אוטיזם, שפחות יעוררו חרדה ויהיו יותר נגישות. 

איך משפרים יכולות של theory of mind?

שיפור היכולת שאנו דנים בה כולל כל צורה, אימון וטכניקה שנועדו ללמד ילדים, מתבגרים ומבוגרים כיצד לזהות טוב יותר מצבים נפשיים (כמו מחשבות, אמונות ורגשות) בעצמם ובאנשים אחרים.

גישה קלינית של אימון המוח נקראת גם בשם אימון ToM, אימון לקריאת מחשבות ואימון במצב נפשי.

לפי סקירה מ-2015, אימון ב- ToM עשוי לשפר כישורים חברתיים אצל ילדים הסובלים מהפרעות הספקטרום האוטיסטי.

בנוסף למחקרים בסקירה זו, מחקר מבטיח מ-2016 עשה קפיצת מדרגה חשובה בכך שהעביר את האימון למצב אמיתי יותר.

החוקרים מצאו כי התערבות קצרה בהנחיית מורות בית הספר הצליחה לשפר ToM אצל ילדים בני 8-9, כאשר השיפור נותר עמיד גם בחלוף חודשיים.

האם ניתן ללמד theory of mind?

כן ולא. 

יש אמנם עדויות לכך שאפשר ללמד theory of mind או מיומנויות קשורות לאנשים הסובלים מאוטיזם, אך כיום קיימות עדויות באיכות ירודה לכך שניתן לשמור על כישורים אלה, להכליל אותם למסגרות אחרות, או שלתיאוריה של הנפש יש השפעה על יכולות הקשורות להתפתחות.

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

שיחת ייעוץ ממוקדת 

עם ראש המכון / מומחה ספציפי- 

בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

מקורות:

Adibsereshki, N., Nesayan, A., Asadi Gandomani, R., & Karimlou, M. (2015). The Effectiveness of Theory of Mind Training On the Social Skills of Children with High Functioning Autism Spectrum Disorders. Iranian journal of child neurology, 9(3), 40–49.