הפרעות חרדה

בנתונים ומספרים

הפרעות חרדה הן ההפרעה הנפשית הנפוצה ביותר בארה״ב, הפוגעת ב-40 מיליון מבוגרים מעל גיל 18, או ב-1.8% מהאוכלוסייה, מדי שנה.

למרות שהפרעות חרדה מגיבות היטב לטיפול, רק 37% מהלוקים בהן מקבלים טיפול פסיכולוגי בחרדה.

מחקר אמריקאי נרחב שפורסם בנובמבר 2020  עקב אחר שכיחות של הפרעות חרדה אצל בוגרים (מעל 18),בשנים 2008-2018. ניתוח הנתונים, מתוך סקר NSDUH, העלה כי שכיחות החרדה עלתה מ-5.12% ב-2008 ל-6.68% ב-2018. מכובד.

• הקבוצה עם העליה הכי בולטת היא בוגרים צעירים בגילאי 18-25 -  מ-7.9% ל-14.6%.

• אצל בני 50 ומעלה כמעט ולא חל שינוי בשיעור החרדה.

• החרדה עלתה בקצב מהיר יותר אצל רווקים ובעלי השכלת גבוהה חלקית. אצל נשים נמצאו רמות חרדה גבוהות יותר (5.95% ב-2008, 7.91% ב-2018) לעומת גברים (4.22% ב-2008 ו-5.35% ב-2018), אבל לא נמצא הבדל מגדרי בשיעור העלייה בסה״כ, כלומר ההבדל בין המינים נותר דומה.

• לאנשים הסובלים מהפרעות חרדה סיכוי גבוה פי 3-5 לבקר אצל הרופא ופי 6 להתאשפז בגלל הפרעות פסיכיאטריות, ביחס למי שאינו סובל מהפרעות חרדה.

הפרעות חרדה מתפתחות בשל מערך מורכב של גורמי סיכון, בהם גנטיקה, כימיית המוח, אישיות ומאורעות חיים.

חרדה ודיכאון

די שכיח שאדם עם הפרעת חרדה יסבול גם מדיכאון, ולהפך. קרוב למחצית מהמאובחנים כסובלים בדיכאון – מאובחנים גם כסובלים מהפרעת חרדה.

הבדלי מגדר בהפרעות חרדה

הפרעות חרדה שכיחות יותר אצל נשים מאשר אצל גברים, בערך פי שתיים.

גם מתמודדים עם תאימות מגדרית ואוכלוסיה בקשת הטרנסית חווים שיעורים גבוהים יותר של הפרעות חרדה: 

דיווח מ- 2016 העלה כי הפרעות חרדה שכיחות יותר מפי שתיים בקרב אנשים שאינם תואמים מגדר וטרנסג׳נדרים, בהשוואה לסיסג׳נדרים (הטרוסקסואלים). 

מה נחשב לחרדה קשה?

חרדה קשה היא רמת החומרה הגבוהה ביותר בכל אחת מהפרעוות החרדה.

חרדה קשה מוגדרת כמצב שכבר לא מסוגלים לחשוב בו בצורה בהירה ורציונלית וחווים פאניקה קשה.

ברמה הסובייקטיבית, זה אומר שאתם עלולים להרגיש פחד ובלבול, סערה פנימית, נסיגה פנימה ולעיתים גם קושי לחשוב בצורה צלולה.

הנשימה הופכת לקצרה יותר ואתם עלולים להתחיל להזיע בעוד שהשרירים ירגישו מתוחים מאוד.

הנה כמה נתונים מספריים מעניינים:

הפרעת חרדה מוכללת (GAD)

בהפרעת חרדה מוכללת (GAD)  לוקים כ-6.8 מיליון מבוגרים בארה״ב, או 3.1% מהאוכלוסייה, אך רק 43.2% מקבלים טיפול.

הפרעת חרדה מוכללת (GAD) כוללת דאגות תמידיות ומוגזמות לגבי כמה דברים שונים. אנשים עם GAD יכולים לצפות לאסונות ומודאגים בצורה מוגזמת לגבי כסף, בריאות, משפחה, עבודה ונושאים אחרים, וקשה להם לשלוט בדאגות האלה.

לנשים סיכוי כפול ללקות בה ביחס לגברים. לעתים קרובות יתקיים במקביל גם דיכאון קליני.

הפרעת פאניקה

עם הפרעת פאניקה  מתמודדים כ-6 מיליון מבוגרים בארה״ב, או 2.7% מהאוכלוסייה.

לנשים סיכוי כפול ללקות בה ביחס לגברים.

הפרעת חרדה חברתית 

בהפרעת חרדה חברתית (SAD) לוקים כ-15 מיליון מבוגרים בארה״ב, או 6.8% מהאוכלוסיה. 

חרדה חברתית היא מצב נפשי מתמשך בו פחד משיפוטיות והערכה שלילית ע״י אחרים מוביל לתחושות של אי-התאמה, נחיתות, מודעות עצמית, מבוכה, השפלה ודיכאון.

חרדה חברתית נפוצה באופן שווה בקרב גברים ונשים, ולרוב מאובחנת לראשונה סביב גיל 13.

יותר משליש מהלוקים בחרדה חברתית מדווחים על כך שחוו סימפטומים משך 10 שנים או יותר לפני שפנו לעזרה.

פוביות ספציפיות

פוביה ספציפית קיימת אצל לא פחות מ- 19 מיליון מבוגרים בארה״ב, או 8.7% מהאוכלוסיה. לנשים סיכוי כפול ללקות בהן ביחס לגברים. לרוב יחלו הסימפטומים בילדות, כאשר גיל ההתפרצות הממוצע הוא 7.

הפרעה טורדנית כפייתית

הפרעה אובססיבית-קומפולסיבית (OCD) ותסמונת דחק פוסט-טראומטית (PTSD) קשורות הדוקות להפרעות חרדה, ויש שיחוו אותן לצד הפרעות חרדה ודיכאון.

הפרעה אובססיבית קומפולסיבית - בהפרעה לוקים כ-2.2 מיליון מבוגרים בארה״ב, או 1% מהאוכלוסייה. נפוצה באופן שווה בקרב גברים ונשים. גיל ההתפרצות הממוצע עומד על 19 שנים, כאשר 25% מהמקרים מתרחשים עד גיל 14. כשליש מהמבוגרים עם OCD חוו לראשונה סימפטומים בילדות.

הפרעת דחק פוסט-טראומטית

הפרעת דחק פוסט-טראומטית - ב-PTSD לוקים כ-7.7 מיליון מבוגרים בארה״ב, או 3.5% מהאוכלוסייה. לנשים סיכוי גבוה יותר ללקות בה ביחס לגברים.

אונס הוא הטריגר הנפוץ ביותר ל-PTSD, כאשר 65% מהגברים ו-45.9% אחוז מהנשים שחוו אונס יפתחו את ההפרעה. ניצול מיני בילדות הוא מנבא חזק לפיתוח ההפרעה במהלך החיים.

נכתב ע״י מומחי מכון טמיר

עדכון אחרון:

22 בדצמבר 2023 

מקורות:

Goodwin RD, Weinberger AH, Kim JH, Wu M, Galea S. Trends in anxiety among adults in the United States, 2008-2018: Rapid increases among young adults. J Psychiatr Res. 2020 Nov;130:441-446

https://adaa.org/about-adaa/press-room/facts-statistics

בורדרליין

והפרעת PTSD -

אבחנה מבדלת

מומחים רבים מתחום בריאות הנפש טוענים כיום כי מרבית המקרים של הפרעת אישיות גבולית הם בעצם ביטוי של פוסט-טראומה מורכבת. 

הנה:

דיון מקצועי ער מתחולל בסוגיה זו, ונכתוב עליה בנפרד, אולם ראשית נסתכל על הדומה והשונה בין התסמינים והמאפיינים של תסמונת דחק פוסט-טראומטית (PTSD) לבין התסמינים והמאפיינים שנובעים מהפרעת אישיות גבולית (BPD).

להלן כמה הבדלים וקווי דימיון בין שתי ההפרעות הללו, ששתיהןן נחשבות עדיין להפרעיות פסיכיאטריות כרוניות, שלא ניתן לרפא באופן מלא:

תנודתיות במצב הרוח

מה דומה?

לעין לא מאומנת, תגובת PTSD יכולה להיראות ממש כמו התקף חרדה, תגובה פיזיולוגית מופרזת שמייצרת דרמטיות מיותרת. כאשר אדם שמתמודדה הפרעת אישיות גבולית חווה איום בנטישה, דימיוני או מציאותי, תגובתו יכולה להיראות דומה למדי להתקף החרדה הגועש. העליות והמורדות הרגעיים הללו מזוהים לעיתים קרובות כתנודות במצב הרוח, לביליות נפשית שמאפיינית מצבים נפשיים רבים (כמו הפרעה ביפולרית, למשל) כשלמעשה הסיבות לתנודתיות יכולות להיות ממקורות פנימיים שונים לחלוטין. אבל בנראות - שתי התגובות החזקות נחוות מבפנים (תסמינים) ונראות מבחוץ (סימנים)- ולכן עלולות להתיפס כהפרעה אחת.

מה שונה?

המציאות היא שאדם שמתמודד עם תגובה לטראומה PTSD י״מתאפס״ די מהר וחוזר לבייסליין הרגשי, על ידי מודעות לסביבתו הנוכחית, יציאה החוצה או האזנה לקול מרגיע שמזכיר לו שהוא נמצא במקום בטוח.

בבורדרליין, לעומת זאת, אף אחת מהדרכים הללו לא תורמת להרגעה מהירה, ויישומן עלול אפילו להעצים את החוויה המשברית. מה שהמתמודד עם הפרעת אישיות גבולית צריך כדי להירגע זה בעיקר תיקוף (ולידציה) שמגיע מבחוץ, או תיקוף עצמי שנרכש לרוב בטיפול מקצועי.

מחקרים מלמדים משך הזמן שנדרש כדי לחזור לויסות רגשי בסיסי אצל מתמודדים עם BPD ארוך מאופן משמעותימכל הפרעה אחרת, ובוודאי ביחס לנורמה 

היסטוריה של טראומה קודמת

מה דומה?

תיקון עדכני במדריך לאבחון וסטטיסטיקה של הפרעות נפשיות (DSM-5) מאפשר אבחנת PTSD גם במקרים של התעללות חוזרת ונשנית, להבדיל ממקרה אחד. למשל, ילד שהיה ננעל בארון כעונש עשוי לחוות תגובת PTSD במעלית כמבוגר, וללא טיפול ההתעללות תמשיך להשפיע עליו כמבוגר. באותו אופן, אדם עם BPD עשוי להרגיש טראומת עבר מתמשכת כאילו היא עדיין נוכחת, משום שהוא מודע לתחושותיו באופן אקוטי. וחירומי.

מה שונה?

כאשר הטראומה של אדם עם PTSD מטופלת מקצועית, התגובה הרגשית עדיין קיימת, אך הופכת להיות מינימלית ועדינה. לעומת זאת, אדם עם BPD אינו יכול ״להתגרש״ מרגשותיו, גם לא מהחיוביים שבהם, אפילו זמן רב אחרי שטראומה חלפה וטופלה. הזיכרון הרגשי שלו מביא את עברו אל תוך ההווה, כאילו הדבר קרה עכשיו.

ניכור ועוינות

מה דומה?

לא אלה ולא אלה רוצים להפגין ניכור ועוינות כלפי אחרים, אך למרבה הצער הלוקים בשתי ההפרעות חווים זאת. במקום לנסות להבין את המצב ולחתור ביעילות לקראת פתרון, הסביבה נוטה להגיב בהתרחקות והמנעות מאנשים עם עם PTSD ו-BPD או אפילו  לברוח מהם. התרחקות כזאת רק מעצימה את חרדת המתמודדים ומחזקת את החוויה הגרועה שהם חווים. התגובה הלא מתקפת של הסביבה גורמת למתמודד לשלם מחיר כפול - גם יציאה מאיזון וזעם כלפי החאר, וגם דחיה של האחר בעקבות תגובתו הנרתעת. 

מה שונה?

מלבד בהקשר ספציפי של טריגרים שהמעוררים את תסמיני ההפרעה, הלוקים ב-PTSD אינם נוטים לתגובתיות התנהגותית מוגזמות, אך כאשר יש להם טריגרים רבים, תגובות כאלה עלולות להיראות תכופות מאוד. ואולם ברגע שהטריגרים מזוהים ומעובדים, התגובות מרוסנות בהמירה. 

מנגד, אצל אדם עם BPD הטריגרים האינטנסיביים יותר הם דווקא תחושות פנימיות או פחדים קודמים שמתעוררים לחיים, ולא חוויות ארעיות שמקורן בומצבים חיצוניים. אנשים עם BPD יכולים להרגיש טוב יותר לאחר שהם לומדים לנהל ולווסת את עוצמת רגשותיהם.

נכתב ע״י מומחי מכון טמיר

=

בעיתות של אי-ודאות, צצות להן תיאוריות קונספירציה.

כמו פטריות אחרי הגשם, מבהיקות ומזמינות. 

לא במקרה.

יש משהו מפתה כל כך בהסבר קונספירטיבי, מארגן, עגלגל, מווסת והכי חשוב, פתור. 

קונספירציה, גם אם אינה אפויה, מהווה משענת שמסייעת לנפש לצקת מידה של היגיון וקורטוב נחמה באירועים מעוררי חרדה ותסכול.

היא מוציאה אותנו להפסקה מהמורכבות של החיים ומבטיחה השעיה של הספקנות המתישה.   

גורצל, פסיכולוג פוליטי, מגדיר תיאוריות קונספירציה כ״הסברים שמתייחסים לקבוצות נסתרות שפועלות בדיסקרטיות כדי להשיג מטרות מבשרות רע״ (Goertzel, 1994).  

כמו בכל דבר אחר, בני אדם שונים זה מזה בנטייתם הפסיכולוגית לאמץ תיאוריות קונספירציה.

לנטיה הזו יש סיבות מגוונות, חלקן פנימיות, חלקן סביבתיות, לא ניכנס לזה כאן לעומק, וגם כתבתי על כך בעבר. 

ננסה להבין איך קונספירציות לגבי הקורונה אינן רק גחמת ונחמת רבים, הן גם משבשות את מטרות הכלל, ולכן הטיפול בהן דורש, לטעמי, התערבות מיוחדת. 

לפני כן, ראיון עם זהר לביא הנהדרת,

פסיכולוגית בהתמחות קלינית אצלנו במכון,

על הפסיכולוגיה מאחורי הצורך בקונספירטיביות.

 שודר במסגרת התכנית ״משחק חוץ״, בהנחיית עמנואל אלבז-פלפס,

ערוץ הכנסת, 1.7.21:

מרכזיותו של נראטיב המזימה בקורונה

בתקופת הקורונה, החל מינואר 2020, צצות עשרות תיאוריות קונספירציה חוצות עולם, שמאחורי כולן עומדות ממשלות שמסתירות מאיתנו את ״האמת״.  

הנגיף שבפנים

מידע מוטעה, פוליטיזציה וקיטוב הפכו את הקורונה לסיפור גלובלי עמוס בדיסאינפורמציה ובשחיקה מתמדת בתפיסת הסמכות הרפואית והמדעית. 

אצלנו היה בהתחלה את פרופ׳ יורם לס, לשעבר מנכ״ל משרד הבריאות וחבר בתכנית האלמותית ״תצפית״, אדם שהוא ללא ספק אוטוריטה מקצועית, שקרא מחקרים ופשוט ניתח אחרת את הכיוון, מתוך היכרות עם פוזיציה בכירה של מקבל החלטות.

אליו הצטרפו עוד רבים וטובים, ולמי ששכח היה את את הסרט ההוא של אורלי וגיא. 

לס לא התכוון לשפוך את המים יחד עם התינוק, אבל קבוצות מכחישות קורונה קיימות קפצו על העגלה והרכיבו מחדש את תאוריות הקונספירציה בהתאם למגיפה, כדי לטעון שהתפרצות וירוס הקורונה מצדיקה ומוכיחה את טענותיהן.

למשל, מחקר של מיזם "פייק ריפורטר" מפברואר 2021 מלמד כי קיים שפע של קבוצות פייסבוק, עם לפחות 16,000 משתתפים/ות, למשל "שקרונה" (1,600), "אין קורונה - יש אחדות" (4,800) ו"מורידים את המסכות" (6,500).

.  

אז הנה, סביר ששמעתם לפחות חלק מהטענות הבאות:

• ״אומרים שהנגיף נוצר בכלל במעבדה ללוחמה ביולוגית בסין״.

• ״המספרים האמיתיים לגבי נתוני המוות וההדבקה עברו מניפולציה על ידי הרשויות״.

• ״מחלקות הקורונה בבתי החולים בעצם ריקות״.

• ״התסמינים קשורים לקרינה שנפלטת מאנטנות 5G״.

• ״אין הוכחות אמפיריות לכך שהנגיף בכלל קיים״ (לפי הסרט Plandemic, שהוסר בינתיים מיוטיוב).

•  ״סריקות MRI מלמדות שנגיף הקורונה גורם לדלקת בלב, הרבה אחרי ההחלמה״ (חשוב לציין בהקשר זה את קשיי התקשורת של מדע הרפואה, שתרמו להתפתחותן של שמועות וחצאי אמיתות). 

• ״ביל גייטס, התומך חיסונים הזה, הוא בעצם חלק ממזימה של קבוצה בינלאומית להכניס לנו לגוף צ׳יפים יחד עם החיסון)״.

• הרעיון הסוחף של השפעת השטן של אטילה הילדמן, גרמני שמשלב גם מוטיבים אנטישמיים, ושהטיף כנראה בעד הפגיעה ביצירות אמנות במוזיאון גרמני.

• ולאחרונה מתחזקת בארה"ב תנועה חדשה, כת של ממש, שנקראת QAnon. 

• אריה אבני הוא רופא, שמביא וטיעונים הפוכים וחושף את ״האמת״.

ברקע, קומדיות מצוינות על אמונות בקונספירציות מנסות להכיל באמצעות קצת סובלימציה את התופעה המתרחבת.

הכי מומלצת מהן היא המושכים בחוטים (Inside Job) של נטפליקס, סדרת סאטירה מצוירת שיצאה בסוף 2021.

הססנות חיסונים ומעבר לה

תיאוריות הקונספירציה העכשוויות מתמקדות ברעיון שחיסונים מסוכנים יותר ממה שהם באמת, עמדה שמופיעה במקביל לצמצום המחירים הרפואיים ״האמיתיים״ של המחלה. 

מידע מטעה עדכני מצביע על כך שהחיסון קשור לאי-פוריות, הרעלה ותופעות חמורות אחרות.

המידע הזה אינו עומד כמובן בבדיקה מדעית, ובכל זאת, הן מופצות לכל עבר. 

חשוב שאנשי מקצוע מבריאות הנפש יקפידו על העלאת סימן שאלה  לגבי הצהרות שמסתיימות בסימני קריאה. 

התערבות כזו, כחלק מהתקשורת הטיפולית, יכולה לתרום לראייה מציאותית ומאוזנת יותר של המצב. 

הססנות חיסונים אינה אופיינית רק לקהל הרחב, אלא מהדהדת באמצעות ספקות כבדים של אנשי מקצועות הבריאות:

סקר שנערך במסגרת ייל ניו-הייבן העלה כי 1 מ- 6 עובדי בריאות הביעו חוסר רצון לקבל את החיסון בגל הראשון, כאשר הסיבה השכיחה ביותר הייתה בעיות בטיחות לטווח הבינוני והארוך. 

חברי/ות צוותים רפואיים שהשתתפו בסקר הביעו כמה חששות בולטים:

• היעדר מידע מחקרי ושקיפות הנתונים לגבי החיסון.

• תהליך מחקר פיתוח נחפז.

• שימוש לא בשל בטכנולוגיית mRNA.

• מצבים קליניים שלא נחקרו (כמו ההשפעה על מתמודדים מחלות רקע).

• השפעה פוליטית על קבלת החלטות.

• משך החסינות שמבטיח החיסון.

מעניין שיש שיעור גבוה של מהססים להתחסן שאינם מאמינים בשום קונספירציה:

לפי מחקר אנגלי שפורסם ב-2021 בכתב העת Psychological Medicine, פוביה מזריקות, מדם ומהליכים רפואיים אחרים, יכולה להסביר כ -10% מהמקרים של הססנות חיסונים לקורונה (לפחות באוכלוסיית הממלכה המאוחדת).

במחקר על התמודדות עם התנגדות לחיסונים באמצעות ידע מקדים (חיסון להתנגדות נגד חיסונים), נמצא כי הפרכת עמדות קונספירטיביות כלפי חיסונים ומי שעומד מאחוריהם יכולה למנוע מראש את ההשפעה של תיאוריות קונספירציה, אבל אחרי שהתבססו הטענות הקונספירציות בתודעת האדם, הרבה יותר קשה לתקן אותן, אפילו עם טיעונים עובדתיים והגיוניים.

מחקר עמדות לגבי תפיסת חיסונים

במדינות ערביות מצביע על נתונים לא טובים: 

קורונה ופוסט-טראמפ 

דונלד טראמפ, שנחסם בטוויטר ובפייסבוק, סיים את כהונתו כנשיא ארה״ב מבלי להפנים עד הסוף את עוצמת השפעתו.

הוא תמך בפומבי בתרופה נוגדת מלריה, הידרוקסיכלורוקווין, ואף טען שטופל בעצמו בתרופה, ככה, שיהיה על בטוח, כאמצעי מניעה שמגן מפני הקורונה. גם התרופה רמדסיביר עלתה על בימת התהילה של הקונספירציה. 

למרות ששתי התרופות הללו ותיקות ומוכרות היטב, הרשויות קצת גמגמו, כנראה בדומה למדענים שתדרכו אותן תוך שהם מסייגים בזהירות את קביעותיהם.  אבל בתודעה החירומית הגלובלית תדלק ההיסוס את הבעירה, והיא הוזנה עוד ועוד ע״י פרסום מידע חלקי על השפעתן המיטיבה של התרופות כאמצעי טיפולי לקורונה. 

בספטמבר 2021, עמוק בתוך בכהונת ביידן, הגיעו המוני אמריקאים למיון, כאשר הם סובלים מהרעלה עקב נטילת Ivermectin, תרופה וטרינרית שנועדה לטפל בזיהומי בקר.

למרות אזהרת ה-FDA לגבי איברמקטין, ההמון התעקש להתנהג כעדר (תרתי משמע).

בהמשך למד טראמפ בכל זאת על עצמת השפעתו, כאשר תומכיו חצו את הרוביקון ופרצו בהמוניהם לבית המחוקקים, מחריבים ופורצים כל גבול בהתנהגות ונדליסטית שצילקה את ההיסטוריה האמריקאית לשנים רבות קדימה.

לגבי רבים מהנוטים לקונספירטיביות יש רק צומת דיכוטומית של אמת או שקר. 

היעדר הכחשה מלאה היא עדות לאמת ואל תסבכו אותנו עם אפקט שולי לא מובהק...

מי נמשך לתאוריות קונספירציה?

ככלל, מחקרים מעידים שתיאוריות קונספירציה מושכות אנשים שמחפשים דיוק או משמעות בעניינים אישיים חשובים, אבל נעדרים את המשאבים הקוגניטיביים הנדרשים (יש למשפט הזה ביטויים פחות מכובסים), מה שמונע מהם לחפש ולמצוא את התשובות לשאלות באמצעים רציונליים ומאוזנים יותר. 

למשל, אנשים עם נטיה חזקה יותר לתיאוריות קונספירציה נוטים להיות בעלי יכולת דלה יחסית לניתוח ביקורתי של המקור והתוכן של אייטמים חדשותיים. 

מחקר מ-2021 מלמד כי על קשר שלילי מעניין:

ככל שרמת החשיבה הביקורתית גבוהה יותר, כך האמונה בתיאוריות קונספירציה נמוכה יותר (ביקורתיות עשויה להציע דרך מוצא מחשיבה קונספירטיבית). 

מחקר מאוניברסיטת מיזורי מלמד כי בידוד וניכור קיומי מנבאים אמונה בתיאוריות קונספירציה, זאת בניגוד לבדידות גרידא. המחקר מדגיש כי מי שחשים יותר לבד בחוויות החיים או נדחקים לשולי החברה נוטים יותר מאחרים לפנות להסברים קונספירטיביים.

מחקר סרבי מ-2022 מלמד כי בני אדם שחוו אובדן שליטה במהלך אירועים חשובים, כמו אסון טבע, דיווחו על נטייה מוגברת לאמונה בתיאוריות קונספירציה.

החיבור הזה מעניין במיוחד לאור הזיקה בין חשיבה קונספרטיבית לבין חשיפה לטראומה פסיכולוגית.

ויש גם תחושה אפופת צדק:

תיאוריות קונספירציה עשויות לאפשר לחסידיהן להרגיש שיש באמתחתם מידע נדיר וחשוב, כזה שנחשף לעיניהם כשהוא סמוי מעיני אחרים, מה שגורם להם לחוש מיוחדים, שומרי סוד ויודעי דבר, היבט שאפילו מעצים את הערכתם העצמית, מעמיק שייכות ומבסס זהות.

מאמר הולנדי שפורסם ביולי 2021 חושף סיבה נוספת לאטרקטיביות הגבוהה של תיאוריות קונספירציה:

תיאוריות קונספירציה מעוררות תגובה רגשית חזקה יותר, הן פשוט מבדרות הרבה יותר בהשוואה לגרסה המשעממת של המציאות.

זה נכון במיוחד עבור אנשים עם אישיות המתאפיינת בחיפוש ריגושים.

מבחינה אישיותית הנוטים להתחברות לעמדות קונספירטיביות הם אנשים פתוחים יותר לחוויות, חסרי אמון ובעלי יכולת נמוכה לקונפורמיות.

גם מקיאווליזם, אחת משלוש התכונות של ״הטריאדה האפילה״, קשורה לנטיה לאמץ אמונה קונספירטיבית. 

מחקר אחר הוסיף את המשתנה ״נרקיסיזם לאומי״, שעשוי להיות מנבא חזק לפיתוח אמונה בתיאוריות קונספירציה לגבי הקורונה (Sternisko et al, 2021). 

נרקיסיזם לאומי הוג סוג של נרקיסיזם קולקטיבי ומתבטא באמונה שהאומה של האדם יוצאת דופן באיכויותיה ולכן זכאית ליחס מיוחד.

גם העיתוי של כניסת התאוריה לחיינו חשוב: 

תיאוריית קונספירציה נותנת לנו הסבר כשאנחנו משתוקקים למענה, ואם ההסבר החדש יחזק את השקפת עולמנו, מה טוב.

הטיות וכשלים לוגיים

כולנו חשופים להטיות קוגניטיביות שיכולות להסביר את המשיכה הנורמטיבית לתשובה קונספרטיבית.

הנה שתי דוגמאות מעניינות:

הטיית הפרופורציונליות (Proportionality bias) היא הנטיה המולדת שלנו להניח כי לאירועים גדולים יש גורמים גדולים, כלומר, לא יתכן שאירוע טראומטי המוני (רצח רבין נניח) נגרם על ידי אדם אחד, לכן מגויסת מזימה של ארגון שלם (השב"כ). 

דוגמא נוספת היא כשל הצירופיות (Conjunction fallacy), שגיאה לוגית המניחה כי שילוב בין אירועים סביר יותר לעומת אירוע בודד.

מחקרים קודמים הראו כבר כי אמונות קונספירטיביות שכיחות יותר קשורות לסיכוי מוגבר לבצע טעויות צירופיות. מחקר מאוגוסט 2021 הרחיב את הממצאים הללו וחיזק את אותם באמצעות ניסוי שמצא כי אמונות ספציפיות קשורות לרגישות לכשל הצירופיות בתחומים ספציפיים, כמו הקורונה. 

בתקופת הקורונה, עלולות פלטפורמות מדיה חברתית לא מפוקחות, כמו פייסבוק, טיק טוק ויוטיוב להוות סיכון של ממש לציבור, שכן הן מפיצות תיאוריות קונספירציה לגבי המצב, וכל המרבה הרי זה משובח - ככל שהקונספירציה יותר יצירתית, כך ניכרת העליה בטראפיק ובהכנסות מפרסום ממומן. 

מחקר שנסקר על ידי עמיתים ופורסם לאחרונה בכתב העת Psychological Medicine, מעלה מסקנה מעניינת:

אנשים שצורכים את החדשות לגבי המגפה ממקורות דיגיטליים ובמדיה בחברתית נטו יותר לשבור את הנחיות הסגרים.

תוצאות המחקר מפנות אצבע מאשימה כלפי רשתות חברתיות לא מפוקחות, כמו פייסבוק:

לדוגמה, 56% מהמשתתפים במחקר שמאמינים כי אין הוכחות מוצקות לקיומו של וירוס הקורונה,  מקבלים מידע רב מפייסבוק, לעומת  20% מהמשתתפים שדוחים את תיאוריית הקונספירציה. 

וגם, 60% מהאנשים שסבורים כי קיים קשר בין הקמת תשתית 5G לבין פריצת הקורונה מבססים חלק מרכזי מהנראטיב הקונספירטיבי שלהם על סרטוני יוטיוב, בעוד שרק 14% ממי שדוחים את תאוריית הקשר הסלולרי הם משתמשי YouTube רגילים.

יש עוד ממצאים מעניינים במחקר, אולם המסקנה הפרקטית מעבירה אלינו אזהרה ברורה:

מאמינים בתיאוריות קונספירציה נוטים יותר להפר כללים והנחיות שנועדו למנוע את התפשטות המגפה.

לבסוף, המחזיקים באמונות קונספירטיביות לגבי הקורונה חוו עלייה בתסמיני דיכאון וחרדה.

מחקר שבחן את הנושא העלה כי אמונה בתיאוריות קונספירציה ובפרט אמונה ספציפית כזו לגבי המגיפה, קשורה בתסמיני דיכאון וחרדה מוגברים (Dȩbski et al, 2022).

מה עושים?

שאלה טובה.

כל מי שמכיר אנשים שחיים עם ראיית עולם קונספירטיבית, יודעים כמה זה מורכב. והמציאות לא ממש עוזרת (למשל, בהצטרפות של קונספירציות סביב 7 באוקטובר).

מעניין:

מחקר שפורסם ב-Science מגלה כי שיחה מבוססת עובדות עם צ'אטבוט של בינה מלאכותית עשויה לשכנע חלק מהמאמינים בתיאוריות קונספירציה לזנוח את אמונותיהם.

המחקר, שפורסם על ידי קוסטלו ועמיתיו (2024)  מצא כי לאחר 3 שיחות עם צ'אטבוט מותאם, כ-20% מהמשתתפים הפחיתו את האמונה בקונספירציה, והשפעה זו נשמרה גם לאחר חודשיים.

צ'אטבוטים מציעים פתרון פוטנציאלי להתמודדות עם אמונות מוטעות, אך יעילותם תלויה באופי האמונות ובחוזקן.

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

שיחת ייעוץ ממוקדת 

עם ראש המכון / מומחה ספציפי- 

בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

צפו בתמיר בר המצוין מ"כאן" מברר את העניין

של תאוריות קונספירציה בקורונה:

נכתב ע״י מומחי מכון טמיר

עדכון אחרון: 

5 באוקטובר 2024

מקורות:

Bago, B., & Bonnefon, J.-F. (2024). Generative AI as a tool for truth: Conversation with a trained chatbot can reduce conspiratorial beliefs. Science, 385(6714), 1164-1165. https://doi.org/10.1126/science.ads0433

Dȩbski, P., Boroń, A., Kapuśniak, N., Dȩbska-Janus, M., Piegza, M., & Gorczyca, P. (2022). Conspiratorial beliefs about COVID-19 pandemic - Can they pose a mental health risk? The relationship between conspiracy thinking and the symptoms of anxiety and depression among adult Poles. Frontiers in Psychiatry, 13, Article 870128. https://doi.org/10.3389/fpsyt.2022.870128

Freeman, D., et al. (2021). Injection fears and COVID-19 vaccine hesitancy. Psychological Medicine, 1-11. https://doi.org/10.1017/S0033291721002609

Galgali, M. S., Helm, P. J., & Arndt, J. (2024). Isolated but not necessarily lonely: An exploratory analysis of subjective isolation and conspiracist ideation. Journal of Individual Differences, Advance Articles. https://doi.org/10.1027/1614-0001/a000420

Goertzel, T. (1994). Belief in conspiracy theories. Political Psychology, 15(4), 731-742. https://doi.org/10.2307/3791630

Lantian, A., Muller, D., Nurra, C., & Douglas, K. M. (2017). ‘I know things they don’t know!’: The role of need for uniqueness in belief in conspiracy theories. Social Psychology, 48, 160-173.

Roy, B., Kumar, V., & Venkatesh, A. (2020). Health care workers’ reluctance to take the COVID-19 vaccine: A consumer-marketing approach to identifying and overcoming hesitancy. NEJM Catalyst Innovations in Care Delivery. https://doi.org/10.1056/CAT.20.0676

Sallam, M., Dababseh, D., Eid, H., et al. (2021). High rates of COVID-19 vaccine hesitancy and its association with conspiracy beliefs: A study in Jordan and Kuwait among other Arab countries. Vaccines (Basel), 9(1), 42. https://doi.org/10.3390/vaccines9010042

Sternisko, A., Cichocka, A., Cislak, A., & Van Bavel, J. J. (2021). National narcissism predicts the belief in and the dissemination of conspiracy theories during the COVID-19 pandemic: Evidence from 56 countries. Personality and Social Psychology Bulletin. https://doi.org/10.1177/01461672211054947

Stojanov, A., Bering, J. M., & Halberstadt, J. (2022). Perceived lack of control and conspiracy theory beliefs in the wake of political strife and natural disaster. Psihologija, 55(2), 149-168.

van Prooijen, J.-W., Ligthart, J., Rosema, S., & Xu, Y. (2021). The entertainment value of conspiracy theories. British Journal of Psychology. https://doi.org/10.1111/bjop.12522

Wabnegger, A., Gremsl, A., & Schienle, A. (2021). The association between the belief in coronavirus conspiracy theories, miracles, and the susceptibility to conjunction fallacy. Applied Cognitive Psychology, 1–5. https://doi.org/10.1002/acp.3860

מהו טיפול CBT?

טיפול CBT, המוכר גם כטיפול קוגניטיבי התנהגותי, פרץ לחיינו בתחילת שנות ה-70 של המאה ה-20.

הטיפול, מטריה פרדיגמטית של  טכניקות ושיטות פסיכותרפיה, נחשב כיום יעיל ביותר בתחום בריאות הנפש, כאשר הוא מגובה באלפי מחקרים שמלמדים על יתרונותיו. 

טיפול CBT מתמקד בזיהוי ובשינוי האמונות, הציפיות ומבני המחשבה (כל אלה מרכיבים את הקוגניציה), יחד עם שינוי דפוסי ההתנהגות וביטוי מווסת של רגשות, כדרך להתמודדות עם מצוקה נפשית. 

אם אתם מעוניינים להיפגש עם מטפל CBT מומלץ בתל אביב ובכל הארץ, אתם מוזמנים לייעוץ עם איתן: 

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

שיחת ייעוץ ממוקדת 

עם ראש המכון / מומחה ספציפי- 

בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

קראו המלצות מאומתות של

לקוחות ועמיתים על מטפלי/ות מכון טמיר

CBT - הטיפול הנפשי המוכח ביותר

הפרעות נפשיות הינן נפוצות ומקושרות לליקויים חמורים בתפקוד ולעלויות חברתיות גבוהות ולכן מהוות דאגה משמעותית לבריאות הציבור. 

בשנים האחרונות סוחפת את עולם הפסיכולוגיה שיטת הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי, המוכר לרבים מאיתנו כ-CBT. 

 לטיפול זה יתרונות רבים בהשוואה לשיטות פסיכותרפיה אחרות, מסורתיות יותר - לא בכדי הוא הפך לכלי שמטפלים כה רבים בוחרים להתמחות בו, ולשיטה שהמוני מטופלים מעוניינים להתנסות בה. 

במהותו, מורכב טיפול CBT משני מישורים: קוגניטיבי והתנהגותי. 

הוא מושתת על ההנחה שדפוסי חשיבה מזיקים ובלתי אדפטיביים הם העומדים בבסיס הסבל של האדם, משפיעים על התנהגותו וכך גם על מהלך חייו. לכן, מתמקד הטיפול בהחלפת דפוסי החשיבה האלה בדפוסים מותאמים יותר למציאות חייו של האדם, יציבים ואופטימיים יותר, אשר יובילו בתורם להתנהגות יעילה יותר וליכולת התמודדות טובה יותר. 

מה היתרונות של CBT?

איך זה ש-CBT הפך לטיפול המועדף ע"י רבים מאנשי המקצוע והמטופלים?

 יש לכך סיבות טובות, מגוונות ולא מעטות: 

• ראשית, מדובר בשיטת טיפול ממוקדת, המתאימה לפתרון בעיה ספציפית או למכלול בעיות הקשורות זו לזו. מהלך טיפול מותאם לקושי הספציפי בגינו הגיע האדם לטיפול, וכך נתפר בדיוק למידותיו. 

• שנית, לצד היותה ממוקדת וספציפית, השיטה הוכחה במחקרים אין-ספור כיעילה ביותר למגוון עצום של התמודדויות, קשיים נפשיים ואוכלוסיות. למעשה, ניתן להגיד שניתן להקל בעזרת שיטה זו כמעט על כל בעיה, אם לא לפתור אותה לגמרי. 

• שלישית, הטיפול הוא קצר מועד, אך הישגיו משרתים את האדם לטווח הרחוק, ולעיתים נשארים עימו כצידה לכל חייו. הטיפול אורך לרוב עד כחצי שנה, אך את הכלים הנרכשים בטיפול שומר עימו המטופל, הם זמינים עבורו ורבים מהם אוניברסאליים ומתאימים להתמודדויות רבות נוספות בהן יתקל בעתיד. 

• למעשה, שורש העליונות המוסרית שחשים חלק מחסידי הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי נמצא בכך שהוא ״מושיב את המטופל במושב הנהג״ בעוד שהמטפל נתפס כמאמן בלבד.

הגשמת חלומה של הפסיכולוגיה להיות מדעית 

בנוסף, מדובר בשיטה פרקטית, המתמקדת בהווה ולא בעבר, בניגוד לסטיגמה הרווחת לגבי טיפולים פסיכולוגיים, שגם נכונה בחלקה בגישת הטיפול הדינמית.   

ב-CBT, המטפל והמטופל חושבים באופן מעשי כיצד ניתן לפתור את הבעיה, אילו כלים ישרתו את המטופל בהתמודדות עימה והם שותפים מלאים בהגדרת מטרות הטיפול ובהשגתן. 

לבסוף, ואולי היתרון החשוב מכולם, מדובר בטיפול שמאפשר לחוש שיפור מהיר בהשוואה לטיפולים אחרים.

תוצאותיו גם בולטות לעין, מה שמעניק למטופל חיזוק, מעלה את המוטיבציה להמשיך לעבוד ואת האופטימיות להשגת המטרות המיוחלות.

כמו בכל תחום בחיינו, גם בעולם הטיפול הנפשי יש "אופנות", והן מטיבן- נוטות לחלוף.

בתחילת המאה ה-20, שלטה בפסיכולוגיה גישת הטיפול הפסיכודינמי, אשר מהווה שיטת טיפול ארוכת טווח, המתמקדת בעולמו הלא מודע של האדם, במערכות היחסים בחייו, בעברו ובקשר הנוצר בין המטפל למטופל.

החל משנות ה-50 של המאה  ה-20, גל ביהביוריזם מדעי שטף את העולם והפך למרכזי מאוד בעולם הפסיכולוגיה בכללותו וכן בגישות המקובלות לטיפול נפשי. 

בשלושת העשורים האחרונים, ובשנים האחרונות בפרט, הטיפול הפסיכולוגי המבוקש ביותר על ידי הציבור הרחב הוא טיפול CBT - טיפול קוגניטיבי התנהגותי.    

ביקורות ומגבלות של שיטת CBT

ביקורת על שיטת CBT - תעזור לטיפול מבוסס הראיות להתפתח.              

שיטת ה-CBT נחשבת לשיטת טיפול מבוססת ראיות ומחקר והיא בעלת התוקף האמפירי החזק ביותר ליעילות בטיפול. 

נתון משמעותי זה, יחד עם יתרונותיו של הטיפול הנחשב חסכוני במשאבים כלכליים ובזמן, מסביר את העובדה שמרבית הפונים לטיפולים נפשיים כיום- מחפשים לעצמם טיפול CBT.     

לצד כל גל של טיפולים פסיכולוגיים אשר עונים על תיאוריה עדכנית, תמיד קמים גם קולות ביקורתיים, הנותנים פרשנות אחרת ליתרונות, וחשוב מאוד לתת גם להם במה.

זאת במטרה להכיר את התמונה במלואה, ומתוך כך- לבחור לעצמנו את השיטה הטיפולית המתאימה ביותר לראייתנו.

לשים פלסטר או לתקן מבפנים? 

קולות הביקורת לטיפול CBT טוענים כי הסיבה שיש לשיטה אישוש מחקרי כה נרחב נובעת מכך שהישגיו הרבה יותר קלים ופשוטים למדידה, בהשוואה להישגי הטיפול הדינמי למשל.

המטרות של טיפול קוגניטיבי התנהגותי ברורות וממוקדות יותר ומכאן- קלות יותר להערכה.

מעבר לכך, טיפול CBT אינו מתאים לטיפול בכל בעיה. הוא יעיל יותר בבעיות ממוקדות, ופחות בבעיות נרחבות או בבעיות אישיותיות.

טיפולי CBT מתאימים באופן חלקי בלבד לסובלים מהפרעות אישיות למשל, ולכן העדות המחקרית שלהם אינה מקיפה את כל קשת ההפרעות הפסיכולוגיות. 

ההנחה היא כי במידה והטיפול היה נמדד גם בתחומים בהם אינו מתמחה, האישוש המחקרי שלו לא היה כבר כל כך חד משמעי.

רגע, מה? 

כסף

טענה נוספת היא שגם מקורות המימון נסחפים ב'גל ה-CBT', ולכן יש פחות מימון לחקר שיטות טיפול אלטרנטיביות, ומכאן פחות הזדמנות עבורן להוכיח את יעילותן.

תופעות לוואי ואירועים לא רצויים

מחקר שפורסם ב-2018 בכתב העת Cognitive Therapy and Research מפרט את טיבם ושכיחותם של תופעות לוואי ואירועים לא רצויים בטיפול קוגניטיבי התנהגותי.

"תופעות לוואי" הן תגובות שליליות שמופיעות בטיפול שהועבר כהלכה, בעוד "אירועים לא רצויים" מתייחסים להשלכות של טיפול לא הולם (על אף שלא הייתה במחקר זה שום עדות לכך שאחת מתופעות הלוואי נבעה מפרקטיקה לא אתית). 

המחקר התבסס על ראיונות מובנים עם 100 מטפלים קוגניטיביים התנהגותיים שעברו הכשרה בשיטת CBT.

המראיין במחקר היה פסיכולוג קליני מנוסה שעבר אף הוא הכשרה ב- CBT. הטא עקב אחר רשימה מובנית של אירועים לא רצויים ותופעןת לוואי שליליות בטיפול, ושאל כל מטפל/ת האם המטופל חווה אחת מ -17 השפעות בלתי רצויות אפשריות לאורך התהליך, כמו הידרדרות במצב, תסמינים חדשים שצצו, מצוקה נפשית מוגברת, מתח ניכר ביחסים זוגיים ומשפחתיים או סטיגמה חברתית. דוגמאות לתופעות לוואי חריפות כללו אובדנות, התמוטטות נפשית, משוב שלילי מבני המשפחה, נסיגה מאנשים קרובים, רגשות בושה ואשמה, או בכי אינטנסיבי במהלך הפגישות.

לאחר תהליך של סינון התגובות שאינן מיוחסות לתהליך הטיפולי, העריכו החוקרים כי 43%מהמטופלים חוו לפחות תופעת לוואי לא רצויה אחת במהלך הטיפול, ובממוצע של 0.57 תופעות לוואי לכל מטופל. יותר מ-40% מתופעות הלוואי סווגו כחמורות או חמורות מאוד ויותר מרבע מהן נמשכו שבועות וחודשים (למרות שרוב התופעות המתמשכות היו קלות עד מתונות).

בנוסף, נמצא קשר חיובי בין משך  הטיפול לשכיחות תופעות הלוואי המדווחות:

ככל שהמטופל  היה יותר זמן בטיפול כך עלתה ההסתברות שיחווה תופעת לוואי אחת או יותר.

אינטואיטיבית, תופעות הלוואי אינן מאוד מפתיעות, בהתחשב בכך ש- CBT כרוך לעיתים קרובות בטיפול בחשיפה (כלומר חשיפה הדרגתית למצבים שמעוררים חרדה), בשיח ממוקד וחזרתי על בעיות וקשיים בחיי המטופל, ב'חפירה' במקורות הלחץ של המטופל, כמו מערכות יחסים מורכבות, בתסכול מחוסר התקדמות או מהתקדמות איטית מדי וברגשות של תלות הולכת וגוברת ביחסים עם המטפל.

יש מספיק סיבות להתייחס לממצאי המחקר בזהירות המתבקשת:

ראשית, התוצאות נאספו על בסיס הזיכרון הסובייקטיבי של המטפלים. שנית, כמחצית מהנבדקים טופלו במקביל בתרופות פסיכואקטיביות, כך שסביר שלפחות חלק מההשפעות השליליות נבעו מהתרופות ולא מהטיפול.

יומרת השינוי

המבקרים אינם פוסחים גם על שיטת הטיפול עצמה. 

בטיפול CBT, חלק עיקרי מאוד הוא החלק הקוגניטיבי, ה"הכרתי", מתייחס לחלקים המחשבתיים של האדם.

ההנחה בטיפול היא שהקשיים עימם מתמודד האדם הם תולדה של מבני חשיבה שגויים, עיוותי חשיבה המניעים אותו במצבים פגיעים, ובמהלך הטיפול, המטפל מערער על המבנים הללו ומסייע למטופל לאמץ סטרוקטורות חשיבה אלטרנטיביות.

עם זאת, במצבים בהם מבני החשיבה הם כה מושרשים, כה הרסניים, לעיתים אף משותפים לבני משפחתו של המטופל, כיצד ניתן לערער עליהם?

במידה ואדם גדל כל חייו על סט אמונות מסוים, שגוי ככל שיהיה, כיצד ניתן פשוט להחליפן במבנים אלטרנטיביים?

האם cbt מטפלת גם בשורש הבעיה?

פשטנות

קולות הביקורת טוענים גם כי שיטת הטיפול היא פשטנית  מדי, ואינה לוקחת בחשבון את המורכבות והשורשיות של המבנים הנפשיים של המטופל, על כלל אישיותו.

ייתכן שמטפל CBT סבור שהצליח לשנות את המבנים הספציפיים בהם התמקד הטיפול, אך אלו מייצגים רק פיסה אחת בודדה מתוך מבנה אישיותו הנרחבת, הפועלת כתוצר של מבנים הרסניים אלו, בעוד שלחלקים בעייתיים אחרים, הטיפול הממוקד והקצר פשוט אינו מסוגל (ואינו מתיימר) להגיע.

תובנה או תמיכה?

ההבחנה בין פסיכותרפיה מכוונת תובנה לבין זו טיפול פסיכולוגי תמיכתי אינה כה ברורה, כפי שאולי נראה ממבט ראשון.

למרות שהגבול בין פסיכותרפיה מכוונת תובנה לפסיכותרפיה תמיכתית אינו כה חד, עדיין ברור שחקר של דחפים מודחקים, וההגנות שהובילו להרחקתם מהמודעות, אינו קיים בטיפול קוגניטיבי מסורתי.

ראשית, הרבה ממה שמתרחש בסוגי הפסיכותרפיה שאמורים להיות מכווני תובנה, מתייחס להבחנה בין הערכות מציאות הסתגלותיות לבין הערכות לא מסתגלות- התמקדות שלרוב מקושרת עם פסיכותרפיה תמיכתית.         

כך, הפרקטיקה הפסיכואנליטית של ניתוח יחסי הטרנספרנס (העברה והעברה נגדית)  עוזרת למטופלים להבחין בין 'המציאות האובייקטיבית' לבין 'המציאות הסובייקטיבית' כפי שהם בונים אותה. 

זה נכון במיוחד בגישות נאו-פרוידיאניות ואינטרפרסונאליות (פסיכותרפיה בין אישית - IPT - למשל), בהן קיימת תזוזה מדגש על פיתוח תובנה לגבי הסיבות ההיסטוריות של בעיות עכשוויות, לעבר סיפוק של חוויה רגשית מתקנת.

באופן ברור, המשמעות של המושג 'תובנה' נמצאת בסימן שאלה.       

שנית, כפי שטוען הפסיכולוג לסטר לובורסקי, טיפול פסיכולוגי טוב  כרוך באיזון משתנה ונבון בין היבטים תמיכתיים שעוזרים לווסת את רמת החרדה של המטופל על ידי חיזוק הברית הטיפולית, לבין היבטים מכווני תובנה של הטיפול, אשר מערבים בחינה של תהליכים רגשיים ופסיכולוגיים, שהמטופל אולי לא מודע להם כרגע.

האם CBT אינו מעמיק מספיק? 

על פי ביקורת זו, הטיפול הקוגניטיבי המסורתי, כפי שנוסח על ידי אהרון בק ושותפיו, אכן  קרוב יותר לפסיכותרפיה תמיכתית מאשר לפסיכותרפיה מכוונת תובנה.

ראשית, הוא מתמקד בשימוש בפרוצדורות קוגניטיביות שנועדו לעזור למטופלים לבחון את התפיסות שלהם ולהבחין בין אלה המדויקות

לבין תפיסות מעוותות של המציאות. שנית, לא רק שהוא דוחה באופן

מפורש מושגים פסיכואנליטיים קלאסיים, כמו קונפליקט נוירוטי, אלא שגם אין בו שום מקום לניתוח הגנות ולחשיפת דחפים מודחקים.   

פלצבו

ביקורת נוספת מתמקדת באפקט הפלסבו בטיפול נפשי, כלומר "אפקט הגלולה הריקה".

לפי ביקורת זו, CBT נתפס בעבר כטיפול פסיכולוגי חדשני שעורר במטופלים ציפיות גבוהות ממנו - אשר הובילו בעצמן לחלק ניכר מאפקט השיפור במצבם.

כיום, כאשר הטכניקה כבר שגורה,  האפקט נעלם ונותרו תוצאות הטיפול הגולמיות, אשר אינן יעילות כמו שהיו תחת אפקט הפלסבו. 

במחקר שפורסם בשנת 2009 בכתב העת British Journal of Psychiatry, השוו החוקרים  בין טיפול בדיכאון בקרב מתבגרים, במשך 28 שבועות.

עורכי המחקר השוו את ההשפעה של טיפול תרופתי נגד דיכאון (באמצעות SSRI) לעומת שילוב בין SSRI ל- CBT.

בסוף 28 השבועות הראו נבדקי שתי הקבוצות שיפור מובהק, אך לא נמצאו הבדלים משמעותיים ביניהן.

כלומר, נמצא כי טיפול CBT לא הוסיף שום תועלת לטיפול בתרופות נוגדות דיכאון.

ביקורת על יעילות CBT במחקרים

ויש גם מחקרים על יעילות CBT, שתוצאותיהם זוכות למחאה שמאורגנת מלמטה, על ידי המתמודדים עצמם. 

אחת הדוגמאות הבולטות לקשיים כאלה הגיעה עד לכתלי בית המשפט באנגליה: 

העקרון המרכזי בטיפול התנהגותי בתסמונת העייפות הכרונית הוא להקצות למטופלים פעילות גופנית כלשהי, כגון הליכה, שמתחילה ברמה מאד נמוכה של מאמץ ומתרחבת בהדרגה במשך שבועות או חודשים. הפרוטוקול הטיפולי כולל גם יצירת סדר יום ובו זמן מספק ומיטיב לשינה, והתמודדות עם אמונות לא מועילות. 

אבל הפרוטוקול ההתנהגותי הזה סייע רק לכ-4 מתוך 10 חולים, מה שהשאיר כמחצית מהחולים באותו המצב או אף גרוע יותר. הבעיה היא שלא מעט מהמטופלים הגיבו באופן שלילי לטיפול, ונטו להחמרת המחלה. כך שקיים פער משמעותי בין הניסויים שהצביעו על הצלחת הטיפול הקוגנטיבי התנהגותי, לבין חווית החולים בפועל. 

אולי זה קשור להגדרת המושג "החלמה": הממצאים מהניסוי שתואר לעיל החשיבו החלמה כשיפור בניקוד המתקבל בשאלוני דיווח עצמי לגבי עייפות ותפקוד גופני. 

זה אמנם נראה הגיוני, אך יש עם המדד הזה כמה בעיות, למשל, הדיווח הזה אינו כולל בדיקה של יציבות ההחלמה לאורך זמן. לכן יותר מתאים לדבר על "הפוגה" במצב המחלה ולא על החלמה. 

בעיה נוספת, היא שהדיווח על המצב הגופני ומידת העייפות לאחר הטיפול, לא הושווה למצב שלפני המחלה. 

כך שאם אדם הרגיש יותר עירני ופעיל לפני שסבל מהמחלה מאשר לאחר הטיפול, ייתכן שהמצב שהוגדר כ"החלמה" אינו מייצג עבורו. הבעיה האחרונה שעלתה בביקורת על הניסויים בתחום היא שכל המדדים שנבדקו הם סובייקטיבים ומבוססים על דיווח עצמי. לסיכום, נראה כי בתחום תסמונת העייפות הכרונית יש מתנגדים לא מעטים לטיפול הקוגנטיבי התנהגותי. ייתכן שמטפלים בתחום "פספסו" את אחד הגורמים להצלחת הטיפול, והוא תחושתו של המטופל שמאמינים לו ומקבלים אותו, וכן את החשיבות לגבי ההתאמה בין המודל הטיפולי לבין אמונתו ותפיסתו של המטופל את המחלה. עם מעט מאמץ והתכווננות יוכלו המטפלים להתאים את עצמם באופן טוב יותר לתפיסות המטופל את עצמו ואת מחלתו. 

כפי שניתן להבין, מדובר בביקורות נוקבות מאוד, הפוגעות בשיטת CBT בדיוק בנקודות שהפכו אותה לכל כך פופולארית - יעילותה המוכחת, תרגומה לשפה יישומית פרגמטית והיותה מבוססת מחקרים קליניים מבוקרים.

עם זאת, חשוב לזכור כי באותה מידה בה אלה הנהנים מ"האופנה הטיפולית" נוטים לעשות לה אידיאליזציה, נוטים המבקרים נוקטים כלפי בהערכת-חסר קיצונית.

סביר שיש מן האמת בביקורת וסביר להניח שטיפול נפשי בשיטה הקוגניטיבית התנהגותית אינו מושלם. עם זאת, מרבית תומכי הגישה מעולם לא התיימרו ואף פעם לא טענו שבכוחה של השיטה לטפל בכל ספקטרום ההפרעות הנפשיות. הם בסך הכל הדגישו את המטרות

הנקודתיות והתועלת הרבה יחסית בהן בולטת השיטה. 

מדוע, אם כן, רווחת לעתים נטייה לשים דגש רב יותר על הצלחת הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי ולהצניע את שיעור ההצלחה של התרופות?  

חסידי הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי נוהגים להישען כל כך שהטיפול מבוסס על גוף עצום של נתונים התומכים באפקטיביות שלו. 

כשלעצמו טיפול CBT מהווה באמת התפתחות משמעותית מאוד בתחום הטיפול הנפשי הפסיכותרפי. ואולם, העובדה שהוא יעיל במידה דומה, כמו תרופות רבות, אינה מעידה על כך שהוא יעיל עבור כל מטופל, ואת העובדה הזו חלק מהמטפלים מחמיצים. 

יותר מכך, כיום מטופלים יכולים לסייע לעצמם על פי עקרונות הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי בהדרכה אונליין או באמצעות אפליקציה ייעודית, באופן שתואם את האתיקה הבסיסית של הגישה, הרואה עצמה כחיובית לחלוטין וככזו המקדשת החלטיות ונכונות לעמוד באתגרים. השיפור, גורסים חסידי השיטה, תלוי במטופל, האחראי למצבו שלו.

אלא שבדיוק מאפיין זה טומן בחובו גם חסרון מטריד: 

כאשר התרופות אינן עובדות, האשמה היא בהן; כאשר טיפול שיחתי אינו עובד, ניתן לתלות את האשם בחוסר כימיה בין המטופל למטפל; אבל כשטיפול קוגניטיבי-התנהגותי נכשל, ישנם מטופלים שמרגישים שעל פי עקרונות השיטה הכישלון כאילו מיוחס להם. 

מטופלים רבים אינם שמחים על העובדה שהם נשענים בחייהם על תרופות משנות תודעה, אך הם מרגישים ששום פתרון אחר אינו עובד עבורם. 

ההצלחה של הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי עצומה ויש לעודד אותה, אך בד בבד יש לקבל שישנם מטופלים ש-cbt אינה עובדת עבורם.

אז CBT או לא CBT?

לא כל שיטה טיפולית מתאימה לכל מטופל.

משתנים רלוונטיים רבים משחקים תפקיד חשוב בבחירת השיטה הטיפולית המתאימה ביותר, ביניהם אישיותו של המטופל, תהליכים פסיכותרפיים קודמים בהם התנסה, חומרת ומשך התסמינים עמם הוא פונה לפסיכולוג, כוחות ההתמודדות הנפשיים והמנטליים העומדים לרשותו והמשאבים המציאותיים עימם הוא מגיע עם ההחלטה להתחיל טיפול - למשל, הזמן שהציב לעצמו למטרה זו והתקציב הכספי שעומד שברשותו. 

מטפל CBT מנוסה יידע לשקול את כלל המשתנים הרלוונטיים, ולהחליט בשיתוף פעולה עם המטופל על השיטה הנכונה והמתאימה עבורו.

בעוד שמטפלי CBT אמונים על פתרון בעיות, המטרה של מטפלים בגישה פסיכודינמית היא לעזור למטופלים להיות מודעים לדחפים ולמשאלות המודחקים, להפחית או לשנות את מנגנוני ההגנה של האגו ולהגיע לתובנה באשר לקונסטלציה של אירועים אישיים היסטוריים שתרמו להתפתחות קונפליקטים תוך ובין-אישיים.       

האם טיפול CBT מתחזק או נחלש? 

בעקבות מחקרים רבים ומקיפים אודותיה, צברה שיטת ה-CBT תאוצה תוך מספר לא רב של שנים והפכה לצורת ההתערבות הפסיכולוגית המקובלת ביותר, והמבוקשת ביותר בידי קהל המטופלים.  

בנוסף לעדויות המחקריות המעודדות לגביה, עובדת היותה שונה מאוד מהטכניקות הדינמיות שהיו נהוגות לפניה- קרצה למטפלים ולמטופלים רבים.         

שיטת הטיפול אינה ארוכת טווח. היא נחשבת קצרה ולרוב אורכת בין חודש לחצי שנה. יש לה גרסאות נוספות כמו CBT לילדים ובני נוער, או טיפול CBT מרחוק, היא נבדקה מחקרית מכל הכיוונים ועובדת עבור מגוון רחב מאוד של מטופלים ובעיות.

היא מתאפיינת באקטיביות המטופל והמטפל, מערבת בניית תכנית טיפולית, הגדרת מוקד טיפולי, תיאום ציפיות ויש בה מעשיות פרקטית שחותרת לשינוי, זאת בעוד שטכניקות טיפוליות דינמיות מצריכות נבירה וחפירה מעמיקה בעולמו הפנימי של האדם, אליה לא כל אחד מסוגל, ולא כל אחד מעוניין. 

סיכום החסרונות

למרות 'אבק הכוכבים' האופף את טכניקת ה-CBT כבר מספר לא מבוטל של שנים, מחקרים עדכניים מעידים עליה כהרבה פחות אפקטיבית משהייתה, או ממה שהיא מתיימרת להיות.     

מחקרי אורך (כלומר, מחקרים שנפרשו על פני מספר עשורים) מצאו כי טיפול CBT בדיכאון הפך אפקטיבי פחות ופחות עם השנים. קיימות מספר השערות אשר מנסות להסביר את הממצאים, ביניהן שכיום, מגוון רחב יותר של מטופלים מתקבלים לטיפול, ביניהם גם כאלה שהטיפול אינו מתאים להם, ולכן עבורם ההישגים הטיפוליים יעילים פחות ומשפיעים על אחוזי ההצלחה של הטיפול ומידתה. השערה נוספת היא שטכניקות המחקר החדשות יעילות יותר  מבעבר- ובכך מעלות תוצאות אמינות יותר אך זוהרות פחות.

ממצאים זוהרים פחות תחת בדיקה מעמיקה יותר זהו מצב מוכר בעולם המחקר, לא רק בעבור טיפולים נפשיים, כי גם בעבור טיפולים פסיכיאטריים תרופתיים.

העתיד של CBT 

גישה חדשה מציעה פיתרון אקולוגי עבור שיטת ה-CBT, אשר נכון לכל שיטות הטיפול הפסיכולוגי באשר הן, ולפיה יתכן והטכניקות המרכיבות את טיפול ה-CBT צריכות לשנות את פניהן, כיוון שאינן מתאימות עוד לחברה המשתנה.

כלומר, השיטה הטיפולית חייבת לעשות אדפטציה שנועדה להתאים לרוח התקופה, לשינויים המתרחשים בקהל המטופלים כחלק מהיותם פריטים בחברה, להתאים עצמה להלך הרוח בחברה ולשכלל את שיטותיה, כך שיתאימו למגוון המטופלים אשר מגיעים אליה.

אנחנו רואים את זה בשנים האחרונות, בעיקר בהנגשת פסיכותרפיה  וייעוץ פסיכולוגי און ליין, באפליקציות לטיפול נפשי (הנה סקירה בנושא), כמו גם בניסיונות לפתח טיפולים טרנסדיאגנוסטיים, בהם שיטות CBT ספיציפיות מותאמות לכמה הפרעות נפשיות במקביל.  

נכון להיום השיטה הולכת ומתרחבת.  בשנים האחרונות, למשל, אין כמעט מטפל קוגניטיבי התנהגותי שאינו משלב בארגז הכלים שלו טכניקות טיפוליות חדשניות יותר, כמו ביופידבק וכמובן  גישות הגל  השלישי ב-cbt  שתרומתן לא תסולא בפז: מיינדפולנס, טיפול דיאלקטי התנהגותי (dbt),  טיפול באמצעות מנטליזציה, סכמה תרפיה ועוד.

יתירה מכך, נראה ש-CBT, בדומה לגישת הפסיכולוגיה החיובית, מתחילה לחתור גם לשיפור איכות חיים ולא רק לטיפול בהפרעות נפשיות.

כלומר, התערבויות פסיכותרפויטיות שנועדו לשפר מצבים רגשיים חיוביים ולא להקל על סבל.

נראה שהגל השלישי של ה-CBT, שכולל המשגה ומחויבות לערכים אישיים, סולל את הדרך לשם.

נכתב ע״י מומחי מכון טמיר

להתחיל טיפול פסיכולוגי בגבעתיים 

תהליך החיפוש אחר מטפל נפשי מתאים עשוי להיות מאתגר.

מכון טמיר, הממוקם על גבול תל אביב-גבעתיים, מציע מענה פסיכולוגי מותאם אישית לילדים, מתבגרים ומבוגרים.

אנו מתחייבים לסייע לך למצוא את המענה המקצועי המדויק עבורך, בין אם במסגרת המכון או באמצעות הפניה למטפלים מומחים שאנו סומכים על איכות עבודתם.

במכון טמיר בגבעתיים פועל צוות מטפלות ומטפלים מסור, שמלווה את המטופלים בתהליכים משמעותיים של שינוי והתפתחות. אחת מהן היא שירה לבנת בן זאב, שמטפלת מתוך גישה שמשלבת בין פסיכודינמיקה לכלים קוגניטיביים-התנהגותיים. היא מתמודדת יחד עם מטופליה עם סוגיות כמו דיכאון, חרדה והתמכרויות, ותמיד מדגישה כמה הקשר הטיפולי הוא לב התהליך.

אסנת זילברמן, מצדה, מביאה ניסיון עשיר בטיפול במבוגרים עם חרדות, טראומות והפרעות אכילה. היא משלבת ידע מעולמות הטיפול הדינמי והתזונה כדי לעזור למטופלים להגיע לאיזון פנימי.  

מיה גינסברג מלווה צעירים ומבוגרים שנמצאים בתוך מצבים מורכבים – טראומות, משברי חיים ואובדנים. הגישה שלה סבלנית ומכילה, עם דגש על יצירת קשר אמיתי ומשמעותי בתוך הטיפול.

שיר מוספיר מתמחה ב-CBT וומעניקה טיפול למי שמתמודד עם חרדות, אובדן ומשברים רגשיים. לאחרונה התמחתה במספר שיטות טיפול בטראומה נפשית. מבחינתה, כשיש מרחב בטוח לשתף את הקשיים, אפשר באמת להתחיל לעבוד עליהם.

אלה חלק מהמטפלות שפועלות במכון, כולן פועלות מתוך גישה שמתאימה את עצמה לצרכים הייחודיים של כל מטופל. מה שמשותף לכולן זו ההבנה שהמסע הטיפולי נבנה על אמון, הקשבה ושותפות אמיתית.

בשנים האחרונות המכון מקיים שיתוף פעולה הדוק עם מחלקת הרווחה העירונית, במסגרתו אנו מספקים טיפול לנוער, אבחונים פסיכולוגיים, הדרכת מטפלים וייעוץ מקצועי לקהילה המקומית.

מוזמנים ליצור עמנו קשר ולנוע לעבר בחירת מטפל וטיפול.

בחירת מטפל מתאים בגבעתיים

בחירת מטפל היא החלטה אישית שלעיתים מחייבת קצת מחקר ואפילו כמה התייעצויות, אבל הצלחת התהליך שווה את המאמץ.

המטפל שלך צריך להיות מתאים במדויק ככל הניתן למטרות הטיפוליות שלך ואמורים להיות לו/ה מאפייני אישיות שיאפשרו לך להרגיש אתו ׳כימיה׳.

בחירת מטפל דומה לבחירת הכלי המתאים ביותר למלאכת כפיים -

כמו שכלים שונים מיועדים למשימות ספציפיות, ככה גם אצלנו, לפסיכותרפיסטים שונים יש התמחויות, ניסיון וגישות מגוונים שיכולים להתאים לך יותר או פחות.

לדוגמה, חלק מהפסיכותרפיסטים צברו ידע וניסיון בטיפול קוגניטיבי התנהגותי בעוד אחרים (בישראל אלה הרוב) מתמקדים בטיפול פסיכודינמי.

באופן דומה, יש מטפלים עם ניסיון בעבודה עם אוכלוסיות ספציפיות, כמו ילדים או סטודנטים, בעוד אחרים עשויים רכשו מומחיות בטיפול במצבים נפשיים ספציפיים, כמו חרדה, טראומה או דיכאון.

ממש כמו שנגר לא ישתמש במסור כדי לתקוע מסמר, חשוב לעשות תהליך הכוונה ולזהות עם מי בדיוק נכון שתיפגשו כדי להשיג את המטרות שאתם רוצים להשיג. 

אנחנו עובדים קשה, לומדים כל הזמן - לאורך שנים -  ומציעים שיחות הכוונה לטיפול פסיכולוגי, ומצליחים להגיע לשיעור הצלחה מרשים.

מוזמנים לקרוא המלצות מאומתות על המכון ועל צוות המטפלים.

 בשביל זה אנחנו כאן, ממש ביגאל אלון, על הגבול בין תל אביב לגבעתיים.  

במה מטפלים במכון טמיר בגבעתיים וכיצד?

במכון טמיר מוצעים טיפולים מגוונים לקהילת גבעתיים.

אלה כוללים גישה דינמית המתמקדת בחקירה מעמיקה של תהליכים נפשיים, לצד טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) המסייע בזיהוי ושינוי דפוסי חשיבה שליליים.

אנחנו מקפידים על שילוב מותאם אישית בין CBT לגישות דינמיות לתהליכים רגשיים מורכבים יותר, וכן טיפול ייחודי במצבי אובדן, טראומה ואבל.

בנוסף, אנו משתמשים בכלים אינטגרטיביים, המשלבים גם התייחסות לתחומים סמוכים, כמו תזונה ואורח חיים בריא, כדי לתמוך במטופלים באופן הוליסטי.

סוגי בעיות בהן מתמחים המטפלים שלנו בגבעתיים (רשימה חלקית):

• כל סוגי הפרעות החרדה

• דיכאון והפרעות מצב רוח אחרות

• קשיים בויסות רגשי

• התמודדות עם פוסט טראומה (PTSD)

• אכילה רגשית והפרעות אכילה קלות

• ליווי בתהליכי משבר חיים משמעותיים

• טראומה מורכבת הנובעת מאירועים מתמשכים

• התמודדות עם אובדן אישי

• הפרעות קשב וריכוז

• קשיים מתמשכים במערכות יחסים

• טיפול ייעודי לנשים בנושאים כמו פוריות וגיבוש זהות

• טיפול במצבי הפרעת הסתגלות בעקבות שינויי חיים

• התמכרויות והרגלים מזיקים

• בעיות בדימוי עצמי ותחושת ערך עצמי נמוכה

• התמודדות עם תחושת תקיעות וחוסר סיפוק

• טראומות התפתחותיות מתקופת הילדות

• טיפול בהפרעות אישיות

• קשיים בינאישיים וחברתיים, כולל בעיות בזוגיות

• מצבי דכדוך, מצוקה ותחושת ריקנות

• הדרכת הורים, קשיים ואתגרים, טיפול בהורות ותפקוד משפחתי

למי טיפול פסיכולוגי עוזר?

פסיכותרפיה עשויה להיות לעזר בטיפול במגוון בעיות, מדיכאון והערכה עצמית נמוכה ועד להתמכרות וקונפליקטים משפחתיים.

אדם המרגיש שהוא מוצף רגשית בשל בעיותיו ושהוא אינו מצליח להתמודד עמן יכול להפיק תועלת מפסיכותרפיה, אשר בשילוב עם תרופות עשויה לשחק תפקיד גם במגוון של בעיות פסיכולוגיות, החל מקשיי הסתגלות ופוביות וכלה בהפרעות נפשיות כרוניות כמו הפרעה דו-קוטבית וסכיזופרניה.

פסיכותרפיה היא תהליך דו-סטרי, בו חייבים להתקיים יחסי אמון בין מטפל למטופל.

כדי להפיק תועלת מהתהליך, המטופל חייב לרצות לקחת בו חלק, להגיע לפגישות, להיות כן בתארו את התסמינים ולהיות מוכן להשלים את המשימות במידה והטיפול כולל גם משימות בין המפגשים.

חלק מהמטופלים יחוו שינויים שלא ציפו להם או לא רצו בהם ויש כאלה שלא יאהבו לחיות מחדש מאורעות לא נעימים, אך הדבר אינו הכרחי בכל הטכניקות הקליניות.

פסיכותרפיה היא תהליך יקר שצורך זמן ודורש אומץ, אבל גם הכאב הנפשי שאתם חיים איתו גובה מחירים יקרים. 

מה תפקיד המטפל בטיפול נפשי?

המסגרת הטיפולית חייבת לספק קרבה פסיכולוגית מכבדת שמאפשרת ביטחון, ציפייה ופתיחות. 

הכל עניין של איזונים:

חלק מהאתגר הוא למצוא דמות טיפולית עם ניסיון מספק שראה כבר הרבה, אבל מצד שני מישהו שאינו שחוק מדי ולכן חסר עניין ונעדר מוטיבציה להצליח ולרצות להתגייס לתהליך מושקע עם מטופל חדש.

מטפלים מקבלים שמהמהמים כל הפגישה יכולים לתסכל, אבל מהצד השני לא הייתם רוצים להיתקל במטפל שכולו ביקורת ושיפוטיות (שיכולים להיות מסווים כידע רב). 

מטפל טוב הוא מתאפיין באיכות הקשבה מעודנת, שהיא כלי בסיסי של מטפל.

׳הקשבה אבחונית׳ כזו נשענת על תיקוף חווית המטופל לצד הערכת מצבו וצרכיו.

המטפל הטוב מנסה להבין את הנאמר, מבחין בסגנון הנרטיב ועסוק גם במה שאינו נאמר.

הוא מנסה לפענח את הטונים הרגשיים שעולים מדברי המטופל על ידי התבוננות במחוות, תנוחות גוף והבעת הפנים שמלוות את דברי המטופל.

הוא מאזין במאמץ לזהות את המשמעויות הגלויות והחבויות בדברי המטופל, ליצור עמו קשר ולנסח את נקודת הראות הייחודית של המטפל בקשר הזה.

סיפור / חלי ראובן

אדם הוא סיפור המבקש להיות מוּקשב.

להיות מוּקשב, לא כמו שאנחנו רוצים

לשמוע אותו, אלא כמו שהוא מבקש 

להישמע......

היכולת לאפשר למישהו שנמצא על ידינו

לספר לנו את סיפורו

ולהצליח לפנות את עצמנו למען

יהיה מקום בשבילו

זה מרפא!

זו הזדמנות נדירה להעניק לאדם מתנת

חיים.

לאפשר לו לקבל את הסיפור שלו בחזרה

מלוטף באור חדש

באופן כזה שיוכל להניח אותו בליבו

מבלי שידקור אותו כמו שנהג לעשות

קודם לכן.

מבלי שימשיך לשסע נפשו

אלא רק לחזור מקופל ברכּוּת

ולמצוא לעצמו תנוחה אפשרית להתקיים בה...

בקרו באתר של חלי/רחלי ראובן

טיפול רגשי

בגבעתיים, שבה פועלים מטפלים רבים המתמחים בגישות טיפול מגוונות, כולל טיפול רגשי, זוכה שיטת הטיפול הפסיכודינמית להערכה רבה.

שיטה זו מתמקדת בקשר העמוק בין המטפל למטופל, בהבנת השפעות ההיסטוריה האישית על ההווה, בזיהוי מנגנוני הגנה וריכוכם ובהתמודדות עם קונפליקטים פנימיים שמייצרים קשיים רגשיים וחברתיים.

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

שיחת ייעוץ ממוקדת עם ראש המכון

בזום או פנים אל פנים, 140 ש״ח

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

גבעתיים מובילה השנה יוזמות חדשניות בתחום בריאות הנפש

• לציון היום הבין-לאומי לשוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, העירייה האירה את בניין העירייה בסגול וקיימה סדרת הרצאות מעוררות השראה, בהן הרצאתו של נסים צור, נכה צה"ל ויוצר. במקביל, התקיימו בבתי הספר סדנאות לקידום קבלת השונה, שמטרתן לטפח תרבות של הכלה בקרב הדור הצעיר.

• האגף לשירותים חברתיים מעניק מענה מקיף למתמודדים עם אתגרים נפשיים, חברתיים וכלכליים, תוך התמקדות בפתרונות מעשיים ובניית תוכניות לחיזוק הפרט והקהילה.

• השירות הפסיכולוגי החינוכי (שפ"ח) מתמקד במניעה מוקדמת, מתוך תפיסה שזיהוי וטיפול בשלבים ראשוניים מונע החמרה עתידית. השירות כולל התערבות פסיכולוגית, אבחונים והדרכה לצוותי החינוך, תוך יצירת רשת תמיכה מקיפה לילדים ומשפחותיהם.

קהילה צומחת מתוך הטראומה

לאחרונה שוחרר החטוף אור לוי, מגבעתיים, ברוך בואך.

במהלך מלחמת "חרבות ברזל" נפלו מספר תושבים מגבעתיים.

יהי זכרם ברוך.

מהו אימון בתגובה מתחרה (CRP)? 

אימוון תגובה מתחרה (competing response training).הוא  טכניקה בטיפול התנהגותי שכוללת שני שלבים עוקבים:

• זיהוי התרחשות של הרגל שרוצים לשנות בטיפול, כולל אמצעי מקדים וסימני אזהרה

• יצירה ותרגול של תגובה מתחרה (כלומר, אלטרנטיבית) להתנהגות הבעייתית, במהלך המפגש הטיפולי ובשיעורי הבית שמקבל המטופל.

בשפה המקצועית קיימים שמות שונים לשיטה, אחד מהם Comprehensive Behavioral Intervention for Tics - CBIT.

ֿלא אחת,  בני אדם מפתחים הרגלים בעייתיים שמטרידים אותם ופוגעים בשגרת חייהם.

כך למשל, דנה, אישה בתחילת שנות ה-30 לחייה שגרה באזור המרכז, סובלת מזה שנים מגירוד בלתי נשלט של העור סביב אצבעותיה. ההרגל הזה מנהל אותה ומכיוון שהיא עובדת בעבודה שירותית עם קהל היא מדווחת שהתעוררו אצלה תחושות של חוסר בטחון, חרדה חברתית ובושה. היא מרגישה שכל מי שנכנס למקום עבודתה בוהה בעורה המגורה, המקולף והמדמם של אצבעותיה וגם הניסיונות החוזרים ונשנים שלה להסוות את הפצעים באמצעות פלסטרים ותחבושות, מעוררים מבטים סקרניים לא פחות.

דנה לא לבד.

כמוה יש עוד אינספור אנשים שסובלים מהרגלים שונים ומשונים שמשפיעים על איכות חייהם.

לאור המודעות ההולכת וגדלה למימדי התופעה, התפתחו שיטות טיפול רבות במטרה להקל ולסייע לאדם לתפוס בעלות על חייו ולא לתת להרגליו לנהל אותו.

באימון בתגובה מתחרה,  Competing Response Practice, המטופל רוכש תגובות מתחרות בכל פעם שההרגל הבעייתי צץ.

בשיטת טיפול זו, המטפל מיישם את הפרקטיקה לאחר שהשלים יחד עם המטופל אימון למודעות, כלומר זיהוי את ההרגל הבעייתי, מה גורם לו וכך הלאה, ובאופן זה המטופל לומר ליישם תגובות אחרות, חיוביות ומיטיבות, שעוזרות לו, עם הזמן, להיפטר מההרגל הבעייתי.

היתרון בשיטה זו הוא שהמטופל עובד ביחד עם המטפל לבחור את התגובות המתחרות שמתאימות לו, לגופו ולהרגליו והם בוחרים יחד כיצד להגיב כאשר ההרגל הבעייתי צץ. למשל, מטופל שמבקש לשנות הרגל של מציצת אצבעות או תלישת שיער אובססיבית, פועל יחד עם המטפל כדי למצוא תגובות חלופיות למצבי לחץ בהם ההרגל עולה ושב.

במקרה כזה, אם נוח למטופל להניח את ידיו בצידי הגוף או להיעזר באביזר שיעסיק את תשומת ליבו, הרי שההתנהגויות הללו ייבחרו כתגובות מתחרות מתאימות.

הרעיון הוא להקל כמה שניתן על המטופל ולא לאלץ אותו לפתח תגובות מתחרות שאינן נעימות לו.

איך מתרגלים תגובה מתחרה בטיפול CBT?

במידה שההרגל הבעייתי מתרחש מחוץ לחדר הטיפול, המטפל מלמד את המטופל ליישם את התגובה המתחרה ומשבח (מחזק) אותו על הדיווחים שהוא מעביר לו.

אם ההרגל מתרחש גם בחדר הטיפולים, למשל מתעוררים טיקים, גירודים, גמגום וכדומה, המטפל מעודד ומלווה את המטופל ביישום התגובה המתחרה בסביבה חיה (In Vivo), מחזק אותו על התנהגותו ומבהיר לו כיצד ניתן אף לשפר אותה. העבודה על הטכניקה חוזרת על עצמה בערך 10 עד 12 תרגולי תגובות בכל מפגש טיפולי, עד שהתגובה המתחרה, שנבנתה יחדיו, מוכללת ומיושמת באופן טבעי על ידי המטופל.

המאמן והמטופל נפגשים כמה שצריך, עד יישום חלק של התגובה המתחרה, ולאחר מכן הם נפגשים למפגש מעקב אחת לכמה זמן.

למי מתאים טיפול בתגובה מתחרה?

מחקרים הראו שאימון לתגובה מתחרה יעיל בהפחתת טיקים מוטוריים, כמו נענוע של הראש או הכתפיים, מצמוץ, טיקים בפנים וכדומה;

הטיפול יעיל גם לשינוי הרגלים דחפיים, כמו כסיסת ציפורניים, תלישת שיער, מציצת אצבע, לעיסת בגדים, גירודים ושפשוף עיניים, ואף בגמגום בקרב מבוגרים וילדים.

האימון יכול לסייע בהפחתת התפרצויות זעם בתחרויות ספורט ולעוד מגוון של התנהגויות מטרה במרחב הנורמטיבי. מטפלי cbt יודעים שמרכיב המפתח הוא המוטיבציה של המטופל לשנות את ההרגל, יחד עם נכונות להתחייב לשינוי התנהגות חזרתית אוטומטית.

במקרה כזה, האימון בתגובה מתחרה הוא טיפול קצר מועד ויעיל עד מאוד למגוון רחב של מתמודדים.

אצל אילו מטפלים מומלץ לעבור אימון CRT?

טיפול בתגובה מתחרה יכול להעביר איש/ת מקצוע שעבר הכשרה של טיפול בטכניקה: 

אלה כוללים פסיכולוגים קליניים, חינוכיים והתפתחותיים, רופאים, עובדות סוציאלוית ומטפלים אחרים שהוסמכו בבריאות הנפש..

כמו בכל טיפול, הכשרתו והמיומנות של הקלינאי הם קריטיים לתוצאה.

ההמלצה שלנו היא שרק מטפלים שהוכשרו בעקרונות הטיפול ההתנהגותי הקוגניטיבי וקיבלו הכשרה ספציפית ב- CBIT אמורים לספק טיפול זה.

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

שיחת ייעוץ ממוקדת 

עם ראש המכון - 

בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

קראו המלצות מאומתות של

לקוחות ועמיתים על מטפלי/ות מכון טמיר

נכתב ע״י מומחי מכון טמיר

עדכון אחרון:

22 בדצמבר 2023 

מקורות:

https://www.barnardhealth.us/behavior-therapy/b-competing-response-practice.html