הפרעת הסתגלות | קשיי הסתגלות בהתמודדות עם לחצים

הפרעת הסתגלות - תסמינים, אבחון וטיפול

 

הפרעת הסתגלות היא מקבץ של תסמינים רגשיים, כמו לחץ, תחושת עצב או חסר תקווה, לצד תסמינים גופניים העלולים להופיע בעקבות אירוע חיים מלחיץ.

 

הסימפטומים מתרחשים מכיוון שהאדם מתקשה להתמודד ותגובתו חזקה מהצפוי, ביחס לסוג האירוע שהתרחש. 

 
 
 
  

הסתגלות לשינויים ומעברים בחיים 

 

אחד האתגרים הכי קשים במציאות חיינו הוא שאנו נאלצים לחוות שינוים רבים. 

 

עונות משתנות, אנשים באים והולכים, אנשים שהיו משמעותיים בחיינו הלכו לעולמם, נערים בגרו והם מתגייסים לצבא, הנה הם בטירונות. אנשים מתחתנים, מתגרשים, מביאים ילדים, מתחילים ללמוד, מסיימים ללמוד, מתחילים עבודה חדשה וכבר ממשיכים הלאה בחיוך לעבודה הבאה, אולי כזו שמחייבת רה-לוקיישן ומחייבת הסתגלות.

 

כל שלב התפתחותי ואתגריו, תמיד יש התמודדות עם שינוי ועם התחדשות. במעבר לגיל השלישי מגיעה היציאה לגמלאות וגם "הקן המתרוקן", אותו שלב שבו הילדים גדלים ועוזבים את הבית.

 

חיים.

 

שינוי הוא עדיין הדבר הקבוע היחיד בעולמנו... 

 

אלא ששינוי מעורר בדרך כלל לחץ ומתח נפשיים, ולכן קרוב לוודאי שגל של לחץ נפשי לא יאחר להגיע - אין טבעי ונורמלי מזה. 

 

הפסיכולוגיה מחפשת את הגבול בין התמודדות נורמטיבית עם שינוי שמכתיב מציאות חדשה לבין קשיי הסתגלות שניתן להגדירם כהפרעה שדורשת ייעוץ פסיכולוגי.

 

כמו תמיד, הגבול דק ומטושטש. ברור לנו שכל שינוי בשגרת החיים, בעיקר שינויים שליליים אבל גם חיוביים, מחייבים גמישות פסיכולוגית ומאמץ נפשי.

 

מתי אנחנו יכולים לחשוד שתמו "ימי החסד" של תקופת הסתגלות נורמטיבית ושבמקומה מגיחה תופעה פסיכולוגית  מדאיגה שמאותתת על בעיה שדורשת עזרה?

 

האבחנה של הפרעת הסתגלות מכסה טווח רחב של תגובות לא אדפטיביות לדחק פסיכולוגי אקוטי, כרוני או חוזר.

 

התגובות נחשבות להפרעות הסתגלות אם הן מופיעות במהלך שלושת החודשים הראשונים של מצב הדחק, ולא מתמשכות מעבר לשישה חודשים. התגובות יכולות להופיע בעקבות שינויים במצב הבריאותי, במשפחה, בתגובה לציוני דרך התפתחותיים כמו התבגרות מינית, גיוס לצה״ל, נישואין, שינויים בתעסוקה, או עקב התפתחותם של תחומי עניין חדשים. הפרעות הסתגלות מתוארות בהתייחס למצב רוח דיכאוני או חרדתי, הפרעות התנהגות, תלונות פיזיות, נסיגה, עכבות בעבודה או בלימודים, או שילוב ביניהם.

 

על זה המאמר.

 

 

מהי הפרעת הסתגלות (Adjustment Disorder)?

 

הפרעת הסתגלות, לשעבר Stress Response Syndrome, היא מצב נפשי מנטלי קצר-טווח, שמופיע כאשר לאדם קשה מאוד להתמודד, או להסתגל, לשינוי בעקבות אירוע חיים משמעותי.

האירוע יכול להיות חיובי או שלילי, אך מהווה מקור להגברה של לחץ נפשי.

את מרבית האירועים הללו אנחנו מצליחים לחצות ולשוב בחלוף הזמןמ לשיגרה, אלא שבמצב של הפרעת הסתגלות, האדם ממשיך לחוות תגובות רגשיות או התנהגותיות שמחזקות תחושות של חרדה ו/או דיכאון.

 

בשנת 2013 שינתה מערכת הסיווג האבחונית בבריאות הנפש  את המונח ״הפרעת הסתגלות״ לתסמונת תגובה לחץ (stress response syndrome), אולם השימוש הקליני בשם הקודם נותר על כנו.

 

 

כיצד מאבחנים הפרעת הסתגלות?

 

מתן אבחנה של הפרעת הסתגלות כוללת DSM-5 כמה קריטריונים:

 

תסמינים שמופיעים 3 חודשים לאחר אירוע מלחיץ, כאשר ההפרעה עצמה היא סוג של מטריה דיאגנוסטית שכוללות לעיתים הפרעות נפשיות אחרות, אפשר אפילו לכנות אותה הפרעה נפשית זמנית.

 

כדי לאבחן הפרעת הסתגלות נדרשים 1 או יותר מההתנהגויות או התסמינים הבאים:

 

  • מצוקה נפשית שחורגת מהפרופורציה של עוצמת האירוע המדובר.

  • פגיעה משמעותית בתפקוד החברתי, התעסוקתי או בתחומים תפקודיים אחרים.

  • קשיי ההסתגלות אינם נובעים מהפרעה נפשית קיימת.

  • התסמינים אינם קשורים לאובדן, שכול או אבל.

  • הסימפטומים נוכחים 6 חודשים לכל היותר ממועד האירוע. 

 

 

 נרחיב על כל אחד מ-5 התסמינים: 

 

  • מצוקה נפשית שחורגת מהפרופורציה ביחס לעוצמת האירוע  - כל שינוי הוא קשה, אבל כאשר התגובה מופרזת באופן קיצוני, נדרשת עזרה מקצועית. הרעיון הוא שהפרעת הסתגלות מאובחנת רק כאשר עוצמת המצוקה עולה על המצופה מאדם שמגיב באופן נורמטיבי לגורם הלחץ. למשל, אם אתם חווים פרידה רומנטית קשה, גיוס לצבא שמותח את גבולות המסוגלות שלכם, או אובדן הורה, סביר מאוד להניח שתחוו מצוקה רגשית משמעותית למשך תקופה מסוימת. זו עדיין לא הפרעת הסתגלות, זו תגובה נורמלית. חשוב לציין שמבחינה אבחונית, מתייחס הפסיכולוג המאבחן להבדלים בין-תרבותיים. 

  • פגיעה ניכרת בתפקוד חברתי, תעסוקתי או בתחומי תפקוד אחרים  - מדובר באינדיקטור הכרחי שמופיע כמעט בכל אבחון של הפרעה נפשית.

  • המצוקה לא נובעת מהפרעה נפשית מוכרת. אם היא קשורה למצבים מנטליים קיימים, הפרעות חרדה נניח, סביר שלא ניתן יהיה להתייחס אל הבעיה כקושי בהסתגלות לאירוע נקודתי, אלא כהרחבה של הפרעת החרדה. אותו דבר לגבי הפרעות אישיות, או דיכאון קליני.

 

 

השוואה בין הפרעת הסתגלות לדיכאון קליני

משתנההפרעת הסתגלות עם מצב רוח דיכאונידיכאון קליני (MDD)
אבחון סימפטומים מופיעים תוך 3 חודשים מאירוע מסוים ונמשכים עד 6 חודשים אחרי סיום האירוע דורש נוכחות של לפחות חמישה סימפטומים למשך לפחות שבועיים
גורמים מתח נפשי או אירוע חיים משמעותי (כמו מוות של אדם קרוב או אובדן עבודה) גורמים גנטיים, כימיים במוח, אישיותיים וסביבתיים
משך הסימפטומים מוגבלים ל-6 חודשים אחרי סיום האירוע יכולים להימשך זמן רב, תלוי בטיפול ובחומרת המצב
שכיחות נפוצה בקרב אנשים שעברו אירוע מלחיץ או טראומתי שכיחה יותר בקרב נשים, במיוחד בגיל ההתבגרות ובגיל הבגרות הצעירה
טיפול תרופות נוגדות דיכאון וטיפול קוגניטיבי-התנהגותי תרופות נוגדות דיכאון, טיפול קוגניטיבי-התנהגותי, וגישות טיפול נוספות לפי הצורך

 

 

  • התסמינים אינם נובעים מאובדן, שכול או אבל - גם כאן, עיבוד אבל הוא תהליך נורמטיבי, משברי אפילו, שעוצר את הכל. זה עדיין לא הופך את ההתמודדות להפרעה נפשית. אגב, מתמודדים עם אבל מתמשך (PGD) או אבל פתולוגי, נכנסים כבר לקטגוריה אבחונית שהיא סיפור שונה לגמרי. 

  • הסימפטומים נוכחים עד 6 חודשים ממועד האירוע - נניח שהילד התגייס לצה"ל באוגוסט? עד פברואר אמורים קשיי ההסתגלות לצבא לחלוף, בעיקר עקב התרגלות לאתגרי השינוי הנדרשים במערכת הצבאית ויציאה מההלם ההתחלתי (שבאמת קשה לעכל אותו).  אחרי 6 חודשים, בפברואר, מדובר כנראה בבעיה אחרת, אולי זו לא בעיה פסיכיאטרית, אולי בכלל מדובר על בעיית מוטיבציה. אבל אם אנחנו בתחום של מצוקות נפשיות ואבחונן, נציין כי במקרים רבים של התמשכות קשיי ההסתגלות של חיילים בסדיר לצה"ל, יעלה כאן חשש להפרעת דחק-פוסט טראומטית (PTSD). מה שמבחין בין שתי ההפרעות הוא לא רק משך ההתמודדות, אלא גם מידת החומרה (הפרעת PTSD מערבת בדרך כלל חשיפה לאירוע טראומטי מסכן חיים - של המתמודד או של אדם אחר בסביבתו).

 

האבחון של הפרעת הסתגלות מתקיים באמצעות ראיון קליני, אבחון פסיכולוגי, שאלונים תקפים (כמו ADNM-5 מקוצר - שאלון הפרעת הסתגלות), ומתבצע על ידי פסיכולוגית קלינית או פסיכיאטרית מומחית. 

 

תבניות קוגניטיביות יכולות להתאפיין בהתמקדות בלחץ הנוכחי או בהימנעות משינויים שעל המטופל להטמיע לאור השינוי. במילים אחרות, אנשים עם הפרעת הסתגלות יכולים להיות טרודים מאוד בנושאי ההתמודדות שלהם, או להימנע באופן הגנתי.

 

 

 

סוגים של הפרעות הסתגלות

 

המהדורה החמישית של DSM-5 מונה 5 תת-סוגים של הפרעת ההסתגלות, שבכל אחד מהם קיים גוון קליני קצת שונה: 

 

  • גוון דכאוני:  כאשר מופיעים גם מצב רוח ירוד, בכי, אשמה וחוסר תקווה.

  • גוון חרדתי: רגזנות, כעס ודאגה.

  • גוון מעורב חרדתי-דכאוני: שילוב קשי הסתגלות לבין דיכאון לחרדה.

  • גוון של בעיות התנהגות.

  • גוון רגשי-התנהגותי: שילוב בין סימפטומים רגשיים לבין הפרעת התנהגות.

 

 

קשיי הסתגלות (קה״ס) בצבא

 

בצה״ל קיים דירוג של קה״ס - קשיי הסתגלות, שמוערך על גבי סולם מ-0 עד 60. 

קבנ״ים בלשכת גיוס  הם הסקטור העמוס ביותר בבריאות הנפש בצה״ל.

אנחנו מציעים הערכה מקצועית של עו״סית קלינית, קב״נית מצטיינת לשעבר, ומקיימים אבחון מדויק לכל משל״ב.  

הפגישה הראשונה מתקימת עם ההורים, אחר כך עם המועמד לקראת השירות ולבסוף מקיימים פגישה שמדברים בו על הסיכום והדו״ח האבחוני.

 

 

הפרעת הסתגלות אצל ילדים ובני נוער

 

הפרעת הסתגלות מופיעה גם אצל ילדים ומתבגרים.

 

יש ילדים גמישים יותר כלפי שינויים בחיים, בעוד אחרים יכולים למצוא את עצמם מאותגרים ומתקשים.

ילד עלול לחוות הפרעת הסתגלות כאשר הוא מגלה שינוי במצב הרוח או בהתנהגות, בבית הספר או בבית.

 

הסיבות האופייניות להפרעת הסתגלות בילדים כוללות:

 

  • מעבר בין בתי ספר, או מהיסודי לחטיבה

  • מעבר דירה

  • הורה או קרוב משפחה שחווה מצב בריאותי

  • גירושים או תחילת פרק ב׳ אצל אחד ההורים

  • מוות של חיית מחמד

  • התמודדות עם בריונות בבית הספר

 

כאשר ילדים חווים הפרעת הסתגלות, מתקיימת לרוב זיקה בין האבחנה לבין חרדת פרידה.

מחקר מ- 2019 העלה כי האופן בו מנהלים ההורים את חרדות הילד הוא גורם נפוץ לחרדת פרידה, מה שמתחבר גם לקשיי הסתגלות.

 

תסמינים של הפרעת הסתגלות אצל ילדים עשויים לכלול:

 

  • כאב בטן

  • כְּאֵב רֹאשׁ

  • התנהגות אחרת בבית הספר או בבית

  • התנהגות פרועה מהרגיל

  • רגרסיה להרטבה

 

דר ורד קליינמן בלוש מכון טמיר חיפה

דר׳ ורד קליינמן בלוש,

מטפלת אינטגרטיבית, מכון טמיר חיפה

 

מתי לפנות לעזרה מקצועית?

 

במקרים הללו מומלץ לשקול פנייה למטפל מקצועי:

 

  • הימנעות -  הימנעות ממגע עם רגשות, או עיסוק כפייתי בפעילות מסיחת דעת, עלולים להצביע על בעיה פסיכולוגית. הימנעות מועילה בטווח הקצר, שכן היא מפחיתה חרדה וכאב נפשי, אך היא מגבירה את הסיכון לבעיות פסיכולוגיות וגופניות בהמשך.

  • אי חזרה לתפקוד  - קושי עצום ומתמשך לחזור לתפקוד המוכר לאחר האירוע הקשה מהווה אף הוא סימן אזהרה

  • תלונות תדירות על מכאובים חדשים - בעיקר כאבים ובעיות גופניות לא רקע פיזיולוגי. מצבים סומטיים יכולים ללוות את התגובה הדומיננטית לדחק (דיכאון, חרדה או שינוי התנהגותי) ואת מצב המתח והחשש הכללי. טבעם של הביטויים הסומטיים תלוי בתגובות הרגשיות.

 

גם אימפולסיביות בקבלת החלטות - יכולה להוות דגל אדום:

 

תהליך קבלת ההחלטות מקבל אופי אימפולסיבי מדי (פזיז) או אובססיבי מדי (מהוסס).

 

ורוניקה עובדיה מטפלת בגישות הגל השלישי של CBT בשוהם

ורוניקה עובדיה, MSW, מטפלת בקשיי הסתגלות בשוהם

 

 

מהם השינויים המלחיצים ביותר בחיים?

 

לאורך השנים, מחקרים פסיכולוגיים יצירתיים תרמו לזיהוי ולחידודהגורמים המלחיצים ביותר בחיינו.

שינויים אלו נמדדים, למשל, באמצעות סולם ייחודי שמדרג את השפעתם של גורמי לחץ לאורך החיים, שאלון שנקרא על שם מפתחיו: Holmes and Rahe Stress Scale

 

האם אי אלו מהשינויים המפורטים ברשימה רלוונטי לגבייך?

לכל שינוי ברשימה יש ערך במספר שמציין את רמת הלחץ שהוא מביא איתו.

אפשר לראות שגם שינויים חיוביים, כמו נישואים או הישגים אישיים יוצאי דופן, מהווים אף הם גורמי לחץ בעלי השפעה.

כאשר מצרפים את הערכים של השינויים מתקבל ציון. אם הציון הינו 40 ומעלה כדאי לשקול טיפול פסיכולוגי. במידה והציון הינו 60 ומעלה טיפול מומלץ במידה רבה מאד.

  

 

אירועי חיים מלחיצים - Holmes and Rahe Stress Scale 

  • מוות של בן משפחה מקרבה ראשונה 100

  • גירושים 73

  • שהייה בכלא 63

  • מוות של בן משפחה קרוב (שאינו מקרבה ראשונה) 63

  • פציעה או מחלה קשה 53

  • נישואים 50

  • פיטורים מהעבודה 47

  • פרישה מהעבודה 45

  • שינוי במצב הבריאותי של חבר משפחה 44

  • הריון 40

  • קשיים ביחסי מין 39

  • חבר משפחה חדש 39

  • הסתגלות מחדש למצבים שונים בעסקים 39

  • מוות של אדם קרוב 37

  • שינוי מקצוע 36

  • שינוי במספר הוויכוחים עם בן משפחה מדרגה ראשונה 35

  • משכנתא  31

  • עיקולים עקב משכנתא או הלוואה 30

  • שינוי בתחומי אחריות בעבודה 29

  • בן או בת שעוזבים את הבית 29

  • קשיים עם הבעל או האשה 29

  • הישגים אישיים יוצאי דופן 28

  • בן משפחה מקרבה ראשונה מתחיל או מסיים במקום עבודה 26

  • התחלה או סיום לימודים 26

  • שינוי בתנאי המחייה 25

  • שינוי בהרגלים אישיים (של האדם עצמו או משפחתיים) 24

  • קשיים עם המנהל בעבודה 23

  • שינוי בשעות העבודה או בתנאי ההעסקה 20

  • מעבר בין בתי ספר 20

  • שינוי בפעילות הקהילתית 19

  • שינוי בפעילויות החברתיות 18

  • משכנתא או הלוואה בסכום בינוני 17

  • שינוי בהרגלי השינה 16

  • נופש 13

  • שינוי בהרגלי האכילה 13

  • תקופת החגים 12

  • הפרה מינורית של החוק 11

  • שינוי במקום המגורים 20

  • שינוי במספר המפגשים המשפחתיים 15

 

 

איך מטפלים בהפרעת הסתגלות? 

 

טיפול פסיכולוגי מתאים, באינטרנט מרחוק או בקליניקה מקרוב, עשוי במרבית המקרים לסייע לאדם המתמודד עם קשיי הסתגלות לגייס כוחות ולשוב לאיתנו. 

הטיפול יכול לסייע לאדם להיות יותר במודעות לנקודות החוזק שלו, למשאבים הפנימיים והחיצוניים שלו, בהלימה עם הערכים שיקרים לו.

 

 

2 דוגמאות קליניות להפרעת הסתגלות

 

מירב, בת 29, ידעה תמיד איך ליפול על הרגליים ולשרוד סיטואציות מאתגרות: בחטיבת הביניים, כאשר בחרה לעבור מחינוך דתי לחילוני, בתיכון כשעקרה עם אחיותיה ומשפחתה לשליחות של שנתיים ארוכות בארה"ב ובגיוס לצבא כאשר הרגישה כיצד היא מוטחת אל תוך עדר נערות נטול אינדיבידואליות בטירונות מתישה וקרבית. הפעם הראשונה בה מירב חששה שההסתגלות עלולה להיות בלתי אפשרית עבורה, הייתה אחרי סיום התואר הראשון, בתחילת ההתמחות במשפטים, במשרד עורכי דין גדול ויוקרתי בתל אביב, אליו נאבקה בכל מאודה כדי להתקבל כמתמחה.

בטיפול הפסיכולוגי אליו פנתה, מירב סיפרה לפסיכולוגית שהיא "מרגישה טיפשה" ושאין סיכוי שתצליח להיות מספיק טובה מנקודת הראות של המשפטנים השותפים. לצדה עבדו מתמחים ומתמחות עם "דם כחול, שארי אצולה של שופטים וראשי ועדות חקירה...". מירב, שהגיעה לתחום ללא רקע משפחתי, אמרה שהאתגר שלה הוא "להמציא את עצמה כל יום כדי למצוא מקום". בטיפול עובדו סוגיות של הערכה עצמית, פרפקציוניזם, פחד מכישלון ופחד מהצלחה. בסיום השנה, במקביל להצעה שקיבלה להמשיך במשרד אחרי בחינת ההתמחות, היא סיפרה למטפלת ש"סוף סוף למדתי מה זה לנצח במקום השני".

 

**** שולי היא אישה נשואה בת 38, אם לילד בן 5, שפנתה לטיפול פסיכולוגי בגלל ניתוח לב פתוח שאביה היה צריך לעבור. הוריה התגרשו בהיותה בת 11 והיא זכרה את תחושת הבגידה על ידי אביה כאשר עזב את אמה. למרות זאת, היא המשיכה להיות קרובה אליו וניסתה להתחבב עליו בכך שהייתה אפילו יותר נחמדה ומרצה מרוב המתבגרים. עם ההודעה על מחלת האב והניתוח המתוכנן, היא מצאה את עצמה חווה גלי חרדה, שכללו סיוטים עמוסים בפרטים מזוויעים ובמהלך היום סבלה מעיסוק-יתר בדימויים כגון לבו שנחתך כאשר דמו נשפך על מיטת הניתוחים". ברגעים בהם החרדה הייתה הכי אקוטית והגיעה לשיא, היא ניסתה להאט את נשימותיה ולהרגיע את עצמה, מאמץ שהצליח בחלקו. מלבד סימפטומים אלו היא המשיכה לתפקד היטב כאם, כרעיה וברוב הזמן בעבודה. כשנהייתה מודעת יותר לרגשות השונים שהיו לה כלפי אביה, היא יכלה בהדרגה לחזור ולהירגע, להתארגן ולהיות יותר שיטתית (הסגנון האישיותי שאפיין אותה לפני היוודע מצבו הרפואי של אביה). לאחר התערבות טיפולית ממוקדת בת ארבעה שבועות היא הצליחה לחזור לתפקוד הקודם שלה.

 

 

שירה לבנת בן זאב MSW מטפלת דינמית בגבעתיים מכון טמיר 

 שירה לבנת בן זאב, MSW, מטפלת בקשיי הסתגלות, מכון טמיר בגבעתיים

 

 

פסיכותרפיה

 

דפוס הפנייה לעזרה בהפרעת הסתגלות נוטה להתאפיין בהגברת ביטויים של תלות, או בניסיון להתרחק מקשרים שיכולים לעזור פוטנציאלית, עקב בושה ביחס לרגשות המוגברים של הזדקקות.

 

השיטות הטיפוליות ביעילות ביותר להתמודדות פסיכולוגית עם קשיי הסתגלות הן טיפול CBT (טיפול קוגנטיבי התנהגותי), שעוזר להתמודד עם הזכרונות והמחשבות הקשים באופן מבוקר באמצעות דמיון מודרך ומטלות התנהגותיות, טיפול תמיכתי או טיפול קבוצתי.

 

באופן כללי, חשובה מאוד, ממש, תמיכה בין-אישית, דאגה ואיכפתיות לבריאות האישית,  תרגול מיינדפולנס, תזונה נכונה, לישון כמו שצריך, לדאוג להגיינה וגם לאסתטיקה לאמץ כל פעילות חיובית אחרת שעוזרת למתמודד להירגע, להתאקלם מחדש ולהרגיש הקלה נפשית וגופנית.

 

שלי אבן הרה MSW פסיכותרפיסטית בנס ציונה מכון טמיר 

שלי אבן הרה, MSW, מטפלת בקשיי הסתגלות, מכון טמיר בנס ציונה

 

 

טיפול תרופתי 

 

נטילת תרופות אנטי דיכאוניות יכולה לסייע גם בשלב מוקדם של תהליך ההסתגלות.

 

אבל, אתם יודעים, לא חובה לרוץ לשם... 

 

 

 

 

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

 

  

שיחת ייעוץ ממוקדת 

עם ראש המכון / מומחה ספציפי- 

בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)


 

 

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

התייעצות עם פסיכולוג מטפל

 

 

 

  

Clinical Psychologists Tel Aviv

 

 

 

 

 

כתיבה:

 

סמדר שטינברג,

MA בביבליותרפיה, 

יחד עם מומחי מכון טמיר

 

 

 

עדכון אחרון

 

16 באוגוסט 2024

  

 

בדיקת עובדות והצהרה לגבי אמינות המאמר מדיניות כתיבה

 

 

 

מקורות:

 

הפרעת הסתגלות, ערך ויקיפדיה

 

לנדאו, ח. (2012). על המעבר לארץ אחרת. [גרסה אלקטרונית]. נדלה ב 11/4/2018, מאתר פסיכולוגיה עברית: https://www.hebpsy.net/articles.asp?id=2716

  

Anne M. Doherty, Faraz Jabbar, Brendan D. Kelly, Patricia Casey, Distinguishing between adjustment disorder and depressive episode in clinical practice: The role of personality disorder, Journal of Affective Disorders, 168, 2014-10-15, עמ' 78–85

  

https://paindoctor.com/top-10-stressful-life-events-holmes-rahe-stress-scale/

  

https://en.wikipedia.org/wiki/Holmes_and_Rahe_stress_scale 

 

http://www.abct.org/Information/?m=mInformation&fa=fs_BEREAVEMENT

  

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:

הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם
חסר שם מלא

מס׳ הטלפון אינו תקין

מה חדש?

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר הוא מוסד מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים ומשרד הבריאות להסמכת פסיכולוגים קליניים

נחלת יצחק 32א׳, תל אביב יפו, 6744824

072-3940004

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר

הצהרת נגישות

שעות פעילות:

יום ראשון, 9:00–20:00
יום שני, 9:00–20:00
יום שלישי, 9:00–20:00
יום רביעי, 9:00–20:00
יום חמישי, 9:00–20:00
 

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר 2024