מהן ההפרעות הנפשיות הכי נפוצות אצל בני/ות נוער?

 

הפרעות נפשיות

אצל מתבגרים

 

 

הורים ומתבגרים יקרים,

 

הפרעות פסיכולוגיות אצל בני נוער הן בעיה משמעותית, יחסית נפוצה וגם נוחה לטיפול או התערבות.

 

לפחות 1 מכל 5 צעירים בגיל 9-17 מאובחנים כיום עם הפרעה נפשית.

 

התאבדות היא גורם המוות השני בקרב מתבגרים ובוגרים צעירים בני 15-24. רק שליש מהצעירים מקבלים את הטיפול הדרוש.

מחצית מההפרעות הפסיכיאטריות החמורות בבגרות מתחילות עד גיל 14, אבל לעתים קרובות הטיפול יתחיל רק 6-23 שנה לאחר ההתפרצות.

 

הפרעות חרדה ומצב רוח נפוצות פי 2-3 יותר אצל מתבגרות ביחס למתבגרים, למרות שההפך נכון לגבי הפרעות קשב. 

 

 

התמודדות פסיכולוגית של בני נוער במלחמת חרבות ברזל

 

מענים פסיכותרפיים עבור מתבגרים ומתבגרות הם ממש מצרך דחוף ונדרש בתקופת המלחמה שפרצה באוקטובר 2023.

 

ידוע כי ישנה חשיבות רבה להתערבות פסיכולוגית מיידית ככל הניתן, במטרה לצמצם נזק נפשי ארוך טווח.

 

 

טוב לדעת שיש רעיונות ויוזמות לטיפול בבני נוער שנחשפו לטראומה ישירה או עקיפה עקב המלחמה בעזה ובצפון.

 

למשל, עמותת הגל שלי נותנת בדיוק את הכלים הרלוונטיים להמשיך את החיים נכון.

הצוות משתמש בגלישת גלים ככלי טיפולי לקידום הריפוי הנפשי של נערים ונערות.

התכנית מצליחה להעניק תחושת ביטחון ורוגע, תוך שימוש במרחב הפתוח של הים, מקום בו הנערים והנערות יכולים לעצור לרגע, לזהות, להתבונן, ולעכל מה שקרה. אח"F הם משתפים ברגשות המציפים אותם, כמו חרדה, חוסר אונים ואובדן, תוך שימוש בכוחות החיוביים שמציע הטבע.

 

 

אחרי הקורונה נערך מחקר של שירותי בריאות מכבי שפורסם ב-2022, שהראה עלייה ניכרת בהפרעות נפשיות אצל בני נוער:

 

• 55% יותר הפרעות אכילה בקרב בני נוער בישראל  (67% אצל מתבגרות).

• זינוק של 38% באבחנות של דיכאון אצל בני נוער. 

• קפיצה של 33% בהפרעות חרדה אצל מתבגרים.

 

בנוסף, מדווחת עלייה של כמעט 30% ברישום תרופות נגד פסיכוזה בבני ובנות הנוער, שחלקן נרשמו כפי הנראה במינון, נמוך למטרות ייצוב מצב רוח. 

הנתונים נאספו לפני ובמהלך הקורונה ומתבססים על מדגם נרחב של כ- 200,000 רשומות קליניות, עם מתבגרים בישראל בגילים 12-17.

 

ממש חשוב לפנות לאבחון ולטיפול אצל פסיכולוג/ית נוער -

ההשלכות של אי-התמודדות עם קשיים נפשיים בשנות ההתבגרות ניכרות בגיל הבגרות.

הן פוגעות בבריאות הגופנית והנפשית ומגבילות את ההזדמנויות לנהל חיי מלאים וממומשים בהמשך החיים כבני אדם בוגרים.

 

 

״בני נוער אינם מפלצות.

הם בסך הכל אנשים שמנסים ללמוד איך להצליח

בסביבת המבוגרים בעולם,

שכנראה לא כל כך בטוחים בעצמם״

 

-- וירג׳יניה סאטיר

 

 

ההפרעות הנפשיות הנפוצות אצל בני נוער: 

 

 

הפרעות חרדה אצל מתבגרים

 

 

הפרעת חרדה מוכללת (GAD) 

 

פחדים וחרדות אצל ילדים ומתבגרים שכיחים למדי.

הפרעת חרדה כללית מתבטאת חרדה ודאגה מוגזמות לגבי אירועים ופעילויות שונים, כאשר העוצמה, המשך או התדירות של החרדה והדאגה חורגים מפרופורציה ביחס לסבירות או להשפעה של האירוע הצפוי.

המתבגר/ת מתקשה לשלוט בדאגה ובמחשבות שמפריעות לו להתרכז במשימות.

הרבה פעמים מתלווים להפרעה גם סימפטומים גופניים.

השכיחות של חרדה מוכללת בקרב מתבגרים היא 3-5%, והתקופה בה היא פורצת לרוב היא בגיל ההתבגרות.

 

  

הפרעת חרדה חברתית

 

חרדה חברתית היא בעיקר פחד בולט ומתמשך ממצב חברתי או ביצועי אחד או יותר, שמעורר סימפטומים של חרדה שגורמים למצוקה קיצונית או הימנעות מסיטואציה בה מתקיימת התרחשות חברתית.

כפי שאתם ודאי זוכרים, ענייני השתייכות, קבלה, דחייה ואטרקטיביות בין-אישית מאוד מעסיקים בגיל הזה. 

פסיכותרפיה, או טיפול פסיכולוגי, יכולה לעזור למתבגרת/ת להבין את החרדה שהוא חווה במצבים חברתיים, ולמצוא דרכים בריאות להתמודד, ובתקווה, גם להתגבר עליה.

חרדה חברתית בגיל ההתבגרות מטופלת בדרך כלל באמצעות פסיכותרפיה, ואם קיים צורך, גם עם סיוע של תרופות.

 

 

מילה על טיפול תרופתי בהפרעות פסיכיאטריות אצל ילדים ומתבגרים:

 

ככלל, טיפול תרופתי אינו המענה הראשון ברוב ההפרעות הנפשיות אצל מתבגרים, אבל חשוב לומר שהיעזרות בו עשויה להיות בעלת יעילות רב-תכליתית.

למשל, ידוע כי מחצית מהפרעות ההתמכרות לסמים מתחילות עד גיל 18 ושלושת רבעי מהן עד גיל 24. מחקר מבית החולים הכללי של מסצ'וסטס (MGH) מגלה כי טיפול בהפרעות פסיכיאטריות באמצעות תרופות פסיכוטרופיות בילדים ובני נוער אינו מגביר את הסיכון לפתח שימוש בחומרים (Wilens et al, 2022).

למעשה, עבור לפחות שלוש הפרעות -  ADHD, דיכאון והפרעות פסיכוטיות -  טיפול בתרופות הפחית את הסיכון לפתח התמכרויות.

 

 

הפרעת פאניקה 

 

התקפי פאניקה לא צפויים שחוזרים ונשנים יאובחנו לרוב כהפרעת פאניקה.

התקף חרדה הוא פרץ פתאומי של פחד עז או אי-נוחות שמגיעים לשיא תוך דקות ובמהלכם קורים 4-13 סימפטומים גופניים שמאפיינים חרדה, לצד תסמינים וקוגניטיביים:

 

• רעידות.

• דפיקות לב או קצב לב מואץ.

• הזעה.

• צמרמורת.

• תחושה של קוצר נשימה או חנק.

• כאב או אי-נוחות בחזה.

• בחילה או תחושת מצוקה בבטן.

• סחרחורת, חוסר יציבות או תחושת עילפון.

• תחושת קור או חום.

• חוסר תחושה או עקצוץ.

• תחושת חוסר מציאות או דפרסונליזציה (ניתוק מהעצמי).

• פחד לאבד שליטה או פחד להשתגע.

• פחד למות.

 

 

הפרעה אובססיבית-קומפולסיבית (OCD)  

 

התוכן הספציפי של האובססיות והקומפולסיות משתנה ממתבגר למתבגר.

יחד עם זאת קיימים כמה ממדים סימפטומטים משותפים של OCD, כולל טקסים כפייתיים שקשורים בניקיון (אובססיות שקשורות לזיהום או קומפולסיות ניקיון), הקפדה על סימטריה (אובססיות לסימטריה וקומפולסיות של חזרתיות, סידור וספירה), מחשבות אסורות על נושאים שנחשבים טאבו (למשל אובססיות אלימות, מיניות, דתיות או כאלה הקשורות בפגיעה עצמית).

 

 

הפרעת דחק פוסט-טראומטית  

 

פוסט טראומה אצל בני נוער מתבטאת בהתפתחות סימפטומים אופייניים:

 

• חוויה מחדש של האירוע (פלאשבקים). 

• סימפטומים רגשיים והתנהגותיים.

• מצבי רוח אנהדוניים או דיספוריים. 

• מחשבות שליליות.

• סימפטומים של עוררות והחצנה תגובתית.

• סימפטומים דיסוציאטיביים. 

• שילוב בין דפוסי הסימפטומים לעיל.

 

התסמינים יופיעו אחרי חשיפה למוות ממשי או איום במוות, פגיעה חמורה או אלימות מינית.

עד חודש יאובחנו כהפרעת דחק חריפה ואם יתמידו מעבר, תיתכן אבחנה של PTSD. 

  

 

הפרעות מצב רוח אצל מתבגרים

 

הפרעת הסתגלות 

 

הפרעת הסתגלות עם מצב רוח מדוכא, בעיקר כאשר מדובר בתקופה ההתחלתית של התמודדות עם שינוי, כמו מעבר עיר, עלייה לתיכון, גיוס לצה״ל, החלפת בית ספר, או שינויים משפחתיים, כמו הולדת אח חדש במשפחה, או משבריים, כמו גירושים, כניסה של בן זוג חדש של אחד ההורים או אובדן. 

 

התפתחות סימפטומים התנהגותיים בתגובה לגורם לחץ מזוהה שמתרחשת בתוך 3 חודשים מתחילת הגורם או הגורמים, שהבולטים בהם הם מצב רוח ירוד, פסימיות, בכי, תחושת חוסר תקווה, הסתגרות ועוד. 

 

 

דיכאון קליני (MDD)  

 

דיכאון מאובחן אצל מתבגרים ומבוגרים כאשר קיים מצב רוח מדוכא או אובדן עניין או הנאה כמעט בכל הפעילויות, לאורך תקופה של שבועיים לפחות. 

 

דיכאון אצל מתבגרים עשוי להתבטא במצב הרוח עצבני ולא רק עצוב, אבל למרות שתסמינים דיכאוניים בילדים יכולים להיות סוערים, רוב המתבגרים עם דיכאון מפגינים את אותם תסמינים של מבוגרים, כלומר עצבות, חוסר תקווה ושינויים במצב הרוח, ולא רק בתגובה לאירוע ספציפי.

 

כמעט 14% מהנוער האמריקאי בגילאי 12-17 מדווחים כי חוו בשנה החולפת לפחות אפיזודה אחת של דיכאון קליני.

  

מחקר שנפרס על פני כמה עשורים העלה כי דיכאון בשנות הילדות מנבא רווחה ירודה בחיים הבוגרים (Copeland et al, 2021).

למשל:

 

• הפרעות חרדה.

• התמכרויות.

• בריאות ותפקוד חברתי גרועים.

• הישגים כלכליים ולימודיים נמוכים מהנורמה.

• עבריינות גבוהה מהממוצע.

 

למרות שהקשרים בין דיכאון בילדות לתוצאות ירודות בבגרות הם חזקים, חוקרים מצאו שהתערבויות בתחום בריאות הנפש יכולות לעזור.

מי שמקבל טיפול בזמן הנכון מצוי בסבירות נמוכה יותר להחמרת בעיות בריאותיות ונפשיות בבגרות, בעיקר חרדה.

 

החוקרים עקבו אחר 1,420 ילדים בגילים 9-16 בדרום מזרח ארה״ב.

הם הוערכו תחילה לגבי לתסמיני דיכאון באמצעות מספר ראיונות. לאחר מכן החוקרים עקבו אחר אותם משתתפים במהלך הבגרות הצעירה כדי להעריך לא רק את בריאותם הנפשית והפיזית אלא גם את מצבם החברתי, המשפטי, הלימודי והמקצועי.

למרות שכל אפיזודה דיכאונית ניבאה קשיים בבגרות המוקדמת, החוקרים העלו גם כי לעיתוי של האפיזודה הדיכאונית הראשונה היתה משמעות - 

לאנשים עם דיכאון שהתפרץ בגיל ההתבגרות היו תוצאות רעות יותר לטווח הארוך ביחס לאלה שחוו דיכאון לראשונה בילדות. ואולם המנבא החזק ביותר לתפקוד מבוגרים היה רמת התסמינים הממוצעת לאורך הילדות וגיל ההתבגרות. במילים אחרות, ייתכן והמצב הגרוע ביותר הוא תסמיני דיכאון כרוניים.

 

 

מחשבות אובדניות

 

מספר ניסיונות ההתאבדות באוכלוסייה גבוה פי 100-200 מ״ההצלחות״, מה שנכון גם לגבי מתבגרים. 

 

גורמי סיכון לאובדנות אצל בני נוער כוללים ירידה בציונים, עצב כרוני, דיספונקציה משפחתית, בעיות בזהות מינית ומגדרית, התעללות גופנית או מינית, שימוש בסמים ואלכוהול, היסטוריה משפחתית של התאבדות או ניסיונות אובדניים קודמים.

 

רק לעתים רחוקות מתבגרים ששוקלים להתאבד מציגים את המידע הזה בשיח יזום מצדם, אבל הם מרגישים הקלה רבה כאשר הנושא עולה על ידי בוגר אחראי, הורה, דוד/ה, איש/ת חינוך או חבר/ה טוב/ה.

לכן חשוב כל כך שהשאלות תישאלנה בצורה ישירה, ומצד שני לא מאיימת ולא שיפוטית.

 

למשל -

״לפעמים מתבגרים שמתמודדים עם בעיות או נושאים דומים מרגישים ממש רע ומתחילים להטיל ספק בחיים. זה קורה לך לפעמים?״.

 

אם המתבגר עונה בחיוב, מומלץ להמשיך עם שאלות כמו:

 

• ״חשבת להתאבד או לפגוע בעצמך?״

•   ״אתה חושב על התאבדות עכשיו?״

• ״יש לך תכניות להתאבד?״

 

זה נשמע ישיר מדי ולרגע מתעורר חשש שמא יתעוררו שדים מרבצם, אלא שהמציאות מלמדת שוב ושוב כי התוצאה ממש הפוכה:

המתבגר מרגיש מובן, מתוקף וחווה הקשבה אמפטית. 

 

אם הנער/ה עונה בחיוב לאחת השאלות לעיל, חוב לשאול פרטים לגבי התכנית, מועד, אמצעי והאם ניסה להתאבד בעבר. 

הסיכון הכי גבוה להתאבדות הוא כאשר הנער או הנערה מתארים תכנית עם זמן, מקום ואמצעים להתאבדות ויכול בקלות לגשת לאמצעים האלה, בעיקר תרופות או נשק חם.

 

כשמזהים סיכון לניסיון התאבדות או פגיעה עצמית, חובה להגיע עם המתבגר לגורם מקצועי שמטפל במשברים נפשיים. אם מדובר בניסיון ממשי, הכרחי להגיע להערכה נפשית על ידי איש/ת מקצוע. 

 

  

הפרעה דו-קוטבית

 

הפרעה דו-קוטבית (ביפולרית) אצל ילדים ומתבגרים מתבטאת תקופה מובחנת של מצב רוח מרומם, פתוח או מרוגז בצורה לא רגילה ומתמשכת ועלייה לא נורמלית ומתמשכת בפעילות או באנרגיה, שנמשכת לפחות 4 ימים ברצף כמעט כל היום, כמעט כל יום, או שדורשת אשפוז.

  

 

הפרעה דיספורית קדם וסתית

 

הפרעה דיספורית קדם-ויסתית (PMDD) מתבטאת בחזרתיות תקופתית של שינויים חמורים ולפעמים אפילו מנטרלים בתגובות הרגשיות, כמו מצב רוח לא יציב, רגזנות, דיספוריה וחרדה, שקורים בשלב הלוטאלי של המחזור ונרגעים סביב או קצת אחרי הווסת. הסימפטומים יכולים להיות מלווים בסימפטומים גופניים או התנהגותיים שכיחים של תסמונת קדם וסתית.

 

  

הפרעת קשב וריכוז והיפראקטיביות (ADHD) בבני נוער

 

סימפטומים של חוסר קשב והיפראקטיביות או אימפולסיביות במשך לפחות 6 חודשים ברמה לא מסתגלת או לא עקבית עם השלב ההתפתחותי.

 

 

 

הפרעות התנהגות

 

הפרעת התנהגות

 

הפרעת התנהגות מתבטאת כדפוס חוזר ומתמשך של התנהגות שמפירה את הזכויות הבסיסיות של אחרים או את הנורמות המתאימות לגיל, כולל תוקפנות כלפי בני אדם וחיות, הרס רכוש, הונאה או גניבה או הפרה חמורה של כללים (למשל לברוח מהבית, להעדר מבית הספר או להפר ריתוק). 

 

 

הפרעת התנגדות

 

דפוס של התנהגות שלילית, עוינת ומתנגדת שכוללת לפחות 4 מהבאים לעתים קרובות: לאבד את העשתונות, להתווכח עם מבוגרים, לסרב לעקוב אחרי כללים, להציק לאחרים, לכעוס, להיות זדוני או להתנקם. 

ההפרעות הנפשיות הכי נפוצות אצל מתבגרים הן הפרעות חרדה, הפרעות מצב רוח, הפרעות קשב והפרעות התנהגות. 

 

 

הפרעת אישיות גבולית (BPD)

 

הפרעת אישיות גבולית משפיעה על 1-3% מהמתבגרים והמבוגרים הצעירים, בעיקר על נשים.

למרות שבד״כ לא מאבחנים אותה לפני גיל 18, בד״כ ההתפרצות מתרחשת בגיל הנעורים.

BPD מאופיינת בהתקפים תכופים של כעס, דיכאון וחרדה שנמשכים רק כמה שעות, לעתים קרובות לסירוגין.

הגישות כלפי אחרים משתנות במהירות מ״הכל טוב״ ל״הכל רע״.

מתבגרים עם BPD רגישים מאוד לדחייה ומפחדים מנטישה, ובגלל זה הם דורשים תשומת לב תכופה.

התנהגות אימפולסיבית כוללת זלילה, התנהגות מינית מסוכנת, פגיעה עצמית לא אובדנית וניסיונות אובדניים.

לעתים קרובות המטופלים האלה מדווחים על התעללות, הזנחה או פרידה טראומטית בילדות ו-40-70% מדווחים על היסטוריה של התעללות מינית. 

 

 

הפרעות סומטיזציה

 

הפרעות סימפטום סומטי אצל ילדים ומתבגרים הן שכיחות מאוד ומדווחות יותר על ידי נערות בהשוואה לנערים, בעיקר במהלך ואחרי הבגרות המינית.

הפרעת סימפטום סומטי מתבטאת במגוון תסמינים בהן הנפש מבטאת את המצוקה דרך כאבים גופניים מגוונים.

 

 

הפרעת גוף דיסמורפית (BDD)

 

הפרעת BDD מתבטאת בעיסוק אובססיבי בפגמים בגוף שחייבים להסתיר או לתקן, שנתפסים באופן סובייקטיבי והופכים למרכז המוקד המנטלי של המתבגר/ת. 

ההפרעה מתחילה בגיל ההתבגרות ולעתים קרובות היא קשורה ל-OCD או לחרדה חברתית. 

 

בניגוד לעובדה שכולנו מרגישים קצת לא מסופקים לגבי גופנו, המתמודדים/ות עם BDD חיים את חייהם תוך תמקדות אובססיבית בפגמים הנתפסים במראה החיצוני, מה שגורם למצוקה רגשית משמעותית ומשפיע מאוד על חיי היומיום.

BDD נפוצה באופן מפתיע בקרב בני נוער, במיוחד אצל בנות.

מחקר מצא כי BDD שכיחה יותר בקרב בני נוער בגילים 12-19 (1.9%) מאשר אצל ילדים בגילאי 5-11 (0.1%).

בכל קבוצת גיל, BDD היה נפוץ יותר אצל בנות (1.8%) מאשר אצל בנים (0.3%).

 

בני נוער עם BDD נוטים יותר לחוות חרדה, דיכאון ופגיעה עצמית. להתערבות מוקדמת יש תפקיד המכריע בטיפול.

דרך אחת היא להעלות בפני בני נוער שאלה ישירה לגבי ספקות, שיםפוט וביקורת לגבי דימוי הגוף, במיוחד אלה שכבר נאבקים עם הפרעות קיימות.

 

 

פגיעה עצמית לא-אובדנית

 

פגיעה עצמית מתייחסת לנזק מכוון מתחת לפני השטח, למשל חתכים, עם ציפייה שהפגיעה תוביל רק לנזק מינורי או בינוני לעור.

בד״כ מדובר בהתנהגות שנועדה להקל על רגשות שליליים, לאזן ויסות רגשי סוער או לשנות מצבים מנטליים זמניים.

כנראה ש-12-23% מהמתבגרים בגיל תיכון יפגעו בעצמם בצורה לא-אובדנית, יותר בנות מבנים.

הרבה פעמים פגיעה עצמית קשורה להפרעות חרדה, הפרעות מצב רוח, הפרעות אישיות, הפרעות אכילה ובעיקר עם היסטוריה של התעללות מינית או הזנחה כרונית והתעללות בילדות.

אפשר לחשוד בהתנהגות כזאת אצל מטופלים עם דיווח של תאונות תכופות או הסברים מוזרים או פצעים וצלקות לא מוסברים.

 

נוסף על אלה, גם הפרעת שימוש בחומרים והפרעות אכילה נכללות בטווח ההפרעות הנפשיות ויכולות להופיע עם הפרעות אחרות, אבל הן לא מטופלות כאן.

 

 

הפרעות שינה

 

קיימות מגוון הפרעות שינה אצל ילדים ובני נוער, ביניהן אינסומניה, דום נשימה חסימתי בשינה (אפנאה), תסמונת הרגל חסרת המנוחה ונרקולפסיה. 

ואכן, מחסור בשינה שכיח למדי בקרב מתבגרים.

 

שתי דוגמאות:

סקר גדול מצא כי 72.7% מהתלמידים דיווחו על פחות מ-8 שעות שינה בלילה ממוצע. 

בדומה, מדגם העלה כי 62% מהתלמידים ישנים פחות מ-8 שעות במהלך הלילות של ימות החול בשבוע. 

 

 

מילה על אבחון פסיכולוגי לילדים ובני נוער

 

מחקר מקיימבריג׳ גילה כי רובוטים יודעים לזהות ולאבחן הפרעות נפשיות אצל ילדים ברמת דיוק גבוהה יותר מדיווחים עצמיים שמילאו ילדים או דיווחים שנעשו על ידי הוריהם.

 

ואף על פי כן, אבחון פסיכודיאגנוסטי הנערך על ידי פסיכולוגים מומחים לילדים, הוא עדיין המענה הפסיכולוגי התקף ביותר לזיהוי הפרעות נפשיות אצל ילדים ובני נוער.

האבחון כולל סוללה של מבחנים, שבין היתר מעריכים אינטיליגנציה ויכולות קוגניטיביות אחרות, מאפייני אישיות, דפוסי התמודדות ועוד.  

 

 

 

הורים, אם מרגיש לכם נכון - 

 

 

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

 

  

שיחת ייעוץ ממוקדת 

עם ראש המכון / מומחה ספציפי- 

בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)

 

 

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

 

  

 

 

קראו המלצות מאומתות של

לקוחות ועמיתים על מטפלי/ות מכון טמיר

 

 

 

נכתב ע״י מומחי מכון טמיר

 

 

עדכון אחרון:

 

20 במרץ 2024

  

 

 

 

מקורות:

 

 

Ynet. (2023, אוקטובר 31). בעזרת גלישה: מרכזי חירום לנוער המתמודדים עם טראומות מלחמה. https://www.ynet.co.il/news/article/31sd1eae2

 

Copeland WE, Alaie I, Jonsson U, Shanahan L. Associations of childhood and adolescent depression with adult psychiatric and functional outcomes. J Am Acad Child Adolesc Psychiatry. 2021;60(5):604-611. doi:10.1016/j.jaac.2020.07.895

 

Gale, C. K., & Millichamp, J. (2016). Generalised anxiety disorder in children and adolescents. BMJ clinical evidence, 2016, 1002

 

Kessler RC, Angermeyer M, Anthony JC, et al. Lifetime prevalence and age-of-onset distributions of mental disorders in the World Health Organization’s World Mental Health Survey Initiative. World Psychiatry 2007; 6: 168–76 

 

Krebs, G., Clark, B. R., Ford, T. J., & Stringaris, A. (2024). Epidemiology of Body Dysmorphic Disorder and Appearance Preoccupation in Youth: Prevalence, Comorbidity and Psychosocial Impairment. Journal of the American Academy of Child & Adolescent Psychiatry. https://doi.org/10.1016/j.jaac.2024.01.017 

 

Wehry, A. M., Beesdo-Baum, K., Hennelly, M. M., Connolly, S. D., & Strawn, J. R. (2015). Assessment and treatment of anxiety disorders in children and adolescents. Current psychiatry reports, 17(7), 52. https://doi.org/10.1007/s11920-015-0591-z

 

Wilens TE, Woodward DW, Ko JD, Berger AF, Burke C, Yule AM. The Impact of Pharmacotherapy of Childhood-Onset Psychiatric Disorders on the Development of Substance Use Disorders. J Child Adolesc Psychopharmacol. 2022 May;32(4):200-214. doi: 10.1089/cap.2022.0016. Epub 2022 May 4. PMID: 35587209; PMCID: PMC9145257.