מחשבות טורדניות על אלימות | תסמינים, גורמים וטיפולים יעילים

אובססיות על אלימות

אובססיות על אלימות

ופגיעה באחרים

 

 

מהן אובססיות על אלימות?

 

כידוע, אנשים עם הפרעה טורדנית כפייתית (OCD) סובלים מחשיבה שלילית חזרתית שגורמת לחרדות רבות.

המחשבות יכולות להיות בכל מיני נושאים, לפעמים מגוונים ולפעמים ספציפיים סביב נושא אחד.

במאמר זה נתמקד במחשבות טורדניות וחודרניות על אלימות, פיזית ומינית, באחרים.

 

 

מה זה Harm OCD?

 

הפרעה אובססיבית-קומפולסיבית עם מחשבות אלימות (Harm OCD) היא סוג ספציפי של OCD המתאפיין בפחד של הלוקה בה לגרום נזק לעצמו או לאחרים. יש וריאציות רבות של OCD מסוג זה, בהן מחשבות על פגיעה פיזית, על תוקפנות כלפי עצמי או אחרים, על הריגת אחרים או התאבדות ועל פגיעה מינית, כולל בילדים. כאשר לא נלווה אליו דיכאון ו/או רצון למות, הפחד מפגיעה עצמית נובע מאובססיות אובדניות ב-OCD או מ-OCD אובדני, דבר השונה ממחשבות אובדניות שנובעות מדיכאון או מרצון להיגאל מייסורי מחלה גופנית.

 

לכולנו יש מדי פעם מחשבות שליליות ופחדים, לעתים לא רציונליים, לפגוע או להיפגע, אך ההבדל הוא שבמקרה הזה מדובר על מחשבות אובססיביות (חוזרות) אשר גורמות לחרדה וכאשר מדובר במחשבות אלימות על פגיעה באחרים, גם לפגיעה בדימוי העצמי.

דמיינו את עצמכם כילדים צעירים, קצת חוששים לשחק עם הכלב החדש שקיבלתם. לא כי יש לכם פחד מכלבים אלא מכיוון שאתם חוששים שאם תיגעו בו, אתם עלולים לאבד שליטה ולהכות אותו.

בשני המקרים, החלק המפחיד ביותר הוא שאתם חוששים שאתם עלולים באמת להתנהג בהתאם למחשבות לא רצויות אלו.

 

למה שמחשבות טורדניות יופיעו שוב ושוב?

 

 

מחשבות טורדניות על פגיעה באחרים 

 

מחשבות קשות על פגיעה באחרים הן חלק מהמציאות היום יומית עבור מבוגרים, מתבגרים וילדים עם OCD, בתת-הסוג של ההפרעה, בו שכיחות אובססיות מזיקות על אלימות.

מחשבות טורדניות, אובססיות, הן רכיב מרכזי אצל כל מי שסובל/ות מהפרעה טורדנית כפייתית (Obsessive–compulsive disorder) - הפרעה נפשית עקשנית שכוללת מחשבות, דחפים ודימויים, חזרתיים ובלתי רצוניים, לצד טקסים התנהגותיים מרגיעים זמנית, שנקראים קומפולסיות.

אנשים עם מחשבות טורדניות על אלימות ועל פגיעה מינית חרדים מאוד מכך שיפגעו באחרים או בעצמם.

עצם הפחד מהפגיעה גורם להם לחשוב ללא הרף על הנושא, לחפש ודאות פנימית וחיצונית, שלא יפגעו באיש, ובהיעדר ודאות נמנעים מקרבה לאנשים או משהות במקומות בהם עלול להתממש הפחד.

כך לדוגמה:

 

אודי, בן לאב קשיש, שסובל ממחשבות טורדניות אלימות, חווה בתודעתו תסריטים חוזרים בהם הוא דוקר למוות את אביו. בצר לו, אודי החליט לחדול מביקוריו השבועיים בימי שישי בצהריים אצל אביו, בהם בישל עבורו אוכל חם לשבת, פן תתמשנה המחשבות הוא ירצח את האב באמצעות סכין המטבח החדה בה הוא נעזר בעת הכנת האוכל. 

 

בדומה לאובססיות מיניות, אובססיות אלימות יכולות להוות אחד מהסימפטומים המתישים של הפרעה טורדנית כפייתית היות והן יכולות להופיע בכל רגע ומקום. לעיתים הן מקושרות עם טריגרים ספציפיים כמו אנשים מסוימים (למשל אנשים אהובים) או אוכלוסיות פגיעות (למשל פחד לפגוע בזקנים או ילדים), אך הן גם יכולות להתרחש גם עם זרים.

בנוסף, גם רגשות ספציפיים, כמו כעס למשל, עשויים להוות טריגר לאובססיות שכאלו.

 

במקרים רבים, אובססיות אלימות מגיעות משום מקום וללא כל אזהרה מוקדמת. הן גם יכולות להתרחש כשהאדם נמצא לבדו, ככה, בלי שום גירוי רגשי פנימי או חיצוני.

 

הפיתרון הלא אדפטיבי הוא להימנע ממפגש עם אנשים אהובים.

למשל, הפתרון של אודי:

 

אם אגיע לבשל בביתו של אבי הקשיש בימי שישי, ובמהלך הבישולים אראה את סכין המטבח החדה, אני עלול לפגוע בו.

 

הם עושים מאמץ רב כדי להיות עסוקים כל הזמן ומביעים חשש להישאר לבד או להשתעמם, היות והמחשבות הלא רצוניות שלהם עשויות להופיע בתדירות גבוהה יותר בזמן רגיעה ומנוחה.

כתוצאה מכך, רבים מאמינים כי הם לעולם לא יכולים באמת להירגע ולשחרר.

 

מתמודדים הסובלים מהפרעה טורדנית-כפייתית בעלת אופי אלים מדווחים על הדוגמאות הבאות:

  • חרדה לפגוע בחיות מחמד

  • צורך בלתי נשלט לחטוף נשק משוטר ולצאת למסע ירי

  • פחד מפני התקף של רגשות עוצמתיים, כמו זעם בלתי נשלט, שעלול לעורר אובססיות וטקסים כפייתיים נוספים. 

 

בדומה לאובססיות מיניות, הסובלים מאובססיות אלימות חוששים מלפעול על פי הדחפים הלא-רצויים שלהם.

עם זאת, חשוב להדגיש שלרוב - לאובססיות אלימות לא נלווה הדחף לפעול על פיהן.

בדרך כלל מדובר במחשבות חודרניות שכוללות דימויים מנטליים של התנהגות אלימה וההתמודדות העיקרית של הסובל מהם היא עם השאלה מדוע הם ממשיכים לצוץ ומדוע קשה לשלוט בהם.

זאת ועוד, פעמים רבות המתמודדים הסובלים מהפרעת OCD עם תכנים אלימים, מתקשים לפעמים להבחין בין מחשבה לבין מימושה .

הדימויים שהם רואים בראשם הם כה חיים ומפורטים, שהם מתחילים לתהות שמא מדובר במחשבה או בזיכרון של אירוע אותו הם ביצעו או חוו.

כתוצאה מכך, הם מתעסקים באופן כפייתי בווידוא חוזר ונשנה של המחשבה, כדרך לבדוק האם מדובר במחשבה או בזיכרון.

 

 

מי סובל מאובססיות אלימות?

 

למרבה הצער, לרוב האנשים שנופלים באוכלוסיה של מתמודדים עם "אובססיות אלימות" איננו מוכר.

גם מומחים מנוסים, כמו פסיכיאטרים במרכזים לבריאות הנפש, אחיות וצוותי מטפלים מיומנים בטיפול פסיכולוגי, עשויים שלא לזהות בתחילה שהחשש לפגוע באחר הוא בעצם סימפטום של הפרעה טורדנית כפייתית.

 

בעקבות הטבע האלים ומעורר הדחייה של המחשבות הללו, רבים הסובלים מהן מניחים באופן מוטעה שיש להם כנראה צד פסיכולוגי אפל, פרוורטי ומעוות באישיותם, מה שתורם לתחושת בושה, שמעוררת בתורה בושה מפני הבושה.

 

אולם, הנחה זו לא יכולה להיות יותר רחוקה מהאמת.

 

מרבית המתמודדים והמתמודדות עם אובססיות אלימות הם אנשים ממש חברותיים וטובי לב.

ואין קשר למעשיהם בפועל, גם ילדים ובני נוער עם OCD עלולים לפתח אובססיות מורבידיות.

כך, באופן כביכול די מפתיע, אנשים שמתמודדים עם אובססיות אלימות נוטים להיות הכי נחמדים ובעלי מצפון שיש.

למעשה, גישה תיאורטית חדשה דנה בקשר בין OCD לבין אשמה .

 

 

מה הקשר בין אובססיות על אלימות לבין פגיעה עצמית?

 

אובדנות ופגיעה עצמית הינה אחת הדרכים של אנשים הסובלים מחרדה, דיכאון או מצוקה גדולה, לשים קץ לסבלם.

מחשבות על פגיעה עצמית הינן נפוצות בקרב אלו הסובלים מ-OCD ובפרט אלו שמדווחים על מחשבות אלימות.

מחקר שנערך לאחרונה בקולג' בארה"ב, בדק את הקשר בין מחשבות אובססיביות אלימות לנטיות אובדניות בקרב 146 סטודנטים בעלי אבחנה קלינית של OCD.

מטרת המחקר הייתה לבחון את התרומה של המחשבות האלימות לנטייה לאובדנות, תוך נטרול השפעת גורם הדיכאון.

אחד הגורמים העיקריים לאובדנות, כאמור, הינו דיכאון קליני.

תוצאות המחקר הראו באופן ברור, שלמחשבות אלימות ישנה תרומה גבוהה לאובדנות, יותר מגורמים אחרים, ביניהם דיכאון ומחשבות לא מסתגלות.

מסקנת החוקרים הייתה שייתכן שחוויית הבושה והאשמה (בעיקר מהמחשבות על פגיעה בדמויות אהובות) הינן בעלות השפעה פסיכולוגית שלילית גבוהה, שתורמים למחשבות האובדניות וכן לביצוע ניסיונות אובדניים.

הסברים פסיכודינמיים, המתמקדים בדחפים, מסבירים את הפגיעה העצמית כמנגנון הגנה מפני הפגיעה באחר. הסבר זה רואה במחשבות האלימות ביטוי לדחפים ממשיים, שאנשים הסובלים מהם מחפשים דרכים, מסתגלות ומותאמות ככל האפשר להביע ולבטא אותם.

  

איך זה יכול להיות?

הפרעה טורדנית כפייתית נוטה לפגוע במקומות הכי רגישים

כולנו חווים מחשבות לא רצוניות לפעמים, אולם אנשים עם אובססיות אלימות הינם בעלי סיכוי גבוה יותר לחשוב שהמחשבות הלא רצוניות הללו הינן בעלות משמעות.

מדוע?

אנשים עם אובססיות אלימות נוטים להיות בעלי רגישות יתר למחשבות שליליות והם לרוב בעלי נטיה למוסריות חזקה. בהשוואה לאנשים ללא OCD, הם קשובים יותר לתוכן של המחשבתי שלהם ובעלי סיכוי גבוה יותר לנטר ולבקר אותן. פעמים רבות הם עוסקים בטקסים מנטאליים המערבים בחינה של המחשבות שלהם לתוכן פוטנציאלי מסוכן.

כדרך לוודא שהם לא פעלו על סמך מחשבותיהם האלימות, המתמודדים עם הפרעה זו נוטים לאמץ טקסים כפייתיים הכוללים פיקוח על אירועים חדשותיים כדי לוודא שהם לא ביצעו פשע; ביקור חוזר במקומות בהם הם היו כדי לוודא שלא קרה דבר רע; בחינת עברם כדרך להבין האם יש סיכוי שפעלו על פי מחשבותיהם; ניסיון להשיג אישור מאחרים בנוגע לטיב אופיים; הניסיון להימנע ממחשבות חודרניות; הניסיון להיאחז בחפצים כדי למנוע מהידיים לבצע מעשים לא-רצויים ועוד.

אצל אנשים עם אובססיות אלימות, המחשבות הלא רצוניות מעוררות כל כך הרבה מצוקה היות ופעמים רבות הן הפוכות מסוג המחשבות שמאפיינות אותם. לכן, כאשר מחשבות שליליות עולות, הם מופתעים ומזועזעים מאוד ולרוב עושים מאמצים אדירים בכדי להימנע מהן.

היות והימנעות ונטרול המחשבות הללו מנציחות את ההפרעה הטורדנית כפייתית, ללא טיפול, הסימפטומים נוטים להסלים ולהפוך פחות ופחות נשלטים עם הזמן.

לאחר שחווים מחשבה שלילית, נפוץ מאוד שאדם עם אובססיות אלימות יגיע למסקנות שגויות אלו:

 

  • אם מישהו יגלה שאני חושב את המחשבות האלו, יאשפזו אותי.   

  • המחשבות הללו מוכיחות שאני בן אדם נוראי. 

  • אם אני חווה את הדחפים הללו, סביר שאהפוך לרוצח סדרתי או פדופיל. 

  • ״נכון. לחלק מהאנשים עם הפרעה טורדנית כפייתית יש מחשבות מפחידות ולא רצוניות. אבל מה אם אצלי זו לא הפרעה טורדנית כפייתית, אלא כוונה אמיתית לפגוע?״

 

מחשבות ואמונות מזיקות אלו גורמות לאנשים רבים עם אובססיות אלימות להיות מאוד חשאיים לגבי המחשבות שלהם.

פעמים רבות הם חיים בפחד, דיכאון, בידוד וייאוש במשך שנים רבות לפני שהם מבינים שהם סובלים מהפרעה טורדנית כפייתית.

למרבה המזל, האינטרנט סייע לרבים מאלו הסובלים מהפרעה טורדנית כפייתית לגלות אלפי מתמודדים אחרים החולקים את אותם הסימפטומים המטרידים ולהרגיש מעט פחות לבד.

גם קבוצות תמיכה לסובלים מהפרעה טורדנית כפייתית עשויות להציע הקלה רבה, תוך כדי הגילוי כי אנשים נוספים חווים סימפטומים דומים.

יתרון טיפולי חשוב זה ידוע בטיפול קבוצתי בשם ״אוניברסליות״:

מפגש עם אחרים שסובלים ממחשבות אלימות והבנה כי הם ממש כמוך, מקלה מאוד ומאפשרת להגיע לתפיסה פחות ביקורתית ומחמירה גם כלפי עצמך.

 

 

אובססיות אלימות והמנעות

 

כתוצאה מההתמודדות הקשה עם ההפרעה האלימה, המתמודדים נוטים לאמץ התנהגות חמקנית הכוללת צמצום החשיפה למקומות, מצבים או חפצים שעלולים לעורר את המחשבות החודרניות.

 

כך למשל, הוצאת כל החפצים החדים והמסוכנים מהבית; הניסיון לשלוט בגוף בחברת אחרים; השארת הידיים בכיסים במפגש עם אנשים; הימנעות מיחסים אינטימיים; הימנעות משמירה וטיפול בילדים; הימנעות מצפייה בטלוויזיה או בחדשות מחשש להיתקל באזכור של אירוע אלים; הימנעות ממגע עם שוטרים ואנשי ביטחון אחרים; הימנעות מצפייה בסרטי אימה וכדומה.   

 

 

טיפול פסיכולוגי באובססיות אלימות

 

מכיוון שמדובר בנושא כה רגיש, רבים מתביישים לפנות לטיפול ולקבל עזרה, כאשר בפועל מדובר בהפרעה מחשבתית שבה הסובלים כלל לא קיימו את המעשים מהם הם כה חרדים. 

איך להסביר למטופלים את המקור של מחשבות אובססיביות אלימות?

רבים מהמטופלים שמגיעים לקליניקות, לא מציגים תמונה קלינית ברורה, שניתן "לתייג" להפרעת נפש כזו או אחרת.

ללא קשר לסימפטומים מהם סובלים המטופלים, נמצא שהם נוטים לייחס, בשוגג, מחשבות אובססיביות על אלימות לשיגעון ולא ל-OCD.

המחשבות נתפסות חמורות יותר מה שהן באמת, ונראות סובייקטיבית כאילו אינן ניתנות לשינוי.

 

מחקר שנערך בקרב סטודנטים, שאינם סובלים ממצוקות או הפרעות ברמה קלינית, בדק כיצד הם נוטים להסביר מחשבות אובססיביות אלימות.

נמצא כי סטודנטים שלא קיבלו הסברים פסיכולוגיים כלל, סיווגו מקרה טיפולי של מחשבות אובססיביות אלימות כסימפטום של סכיזופרניה ולא של OCD.

לעומת זאת, קבוצת הסטודנטים שקיבלה הסבר פסיכו-חינוכי מקיף ,שמבוסס על הגדרות ה-DSM, ייחסו את המחשבות האלימות ל-OCD.

מסקנת החוקרים הייתה, שככל שהידע הפסיכולוגי באוכלוסיה אודות קיומן של מחשבות כאלו יתרחב, כך כאשר הן יופיעו, הן לא ישויכו באופן אוטומטי ל״מחלת נפש קשה״, וכך יפחתו גם הסיכויים להתפתחות ושימור של מעגל החרדה וחיזוק הופעתן של התנהגויות ריטואליות וקומפולסיביות.

 

חשוב לדעת שבהחלט ניתן לקבל עזרה מקצועית יעילה ומוכחת!

בטיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) נחשפים למחשבות השליליות בצורה מבוקרת תוך כדי ליווי והדרכה באופן הדרגתי המותאם ליכולתו הרגשית של המטופל ולומדים לשנות את קו החשיבה השלילי לחיובי ומותאם.

 

 

 

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

 

  

שיחת ייעוץ ממוקדת 

עם ראש המכון / מומחה ספציפי- 

בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)


 

 

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

התייעצות עם פסיכולוג מטפל

 

  

Clinical Psychologists Tel Aviv

 

 

 

עדכון אחרון:

 

10 ביולי 2024

 

 

 

קראו המלצות מאומתות של לקוחות ועמיתים

 

 

 

כתיבה:  

 

אביגיל וינר, פסיכולוגית,  תואר שני בפסיכולוגיה קלינית 

שייקו ברנדווין,  פסיכולוג, תואר שני בפסיכולוגיה חינוכית

מור צח מוכתר, MA בפסיכולוגיה חינוכית

 

 

 

 

מקורות:

 

Christian, L. M. and Storch, E. A. (2009). Cognitive behavioral treatment of postpartum onset obsessive compulsive disorder with aggressive obsessions. Clinical Case Studies, 8, 72–83

  

The Anxious Thoughts Workbook: Skills to Overcome the Unwanted Intrusive Thoughts that Drive Anxiety, Obsessions, and Depression. By David A. Clark, Judith S. Beck (Foreword by) , 2018. New Harbinger Publications

  

Foa, E. B., Sacks, M. B., Tolin, D. E., Prezworski, A. & Amir, N. (2002). Inflated perception of responsibility for harm in OCD patients with and without checking compulsions: A replication and extension. Journal of Anxiety Disorders, 16, 443–453

 

Harkness, E. L., Harris, L. M., Jones, M. K., & Vaccaro, L. (2009). No evidence of attentional bias in obsessive compulsive checking on the dot probe paradigm. Behaviour Research and Therapy, 47, 437– 443

 

Handbook on Obsessive-Compulsive and Related Disorders. Edited by K. A. Phillips and D. J. Stein, American Psychiatric Association Publishing, 2015 , pb, 312 pp 

  

http://www.steveseay.com/aggressive-obsessions-fear-of-harming-killing-others/

 

http://www.steveseay.com/harm-obsessions-violent-obsessions/ 

 

https://www-tandfonline-com.ezproxy.haifa.ac.il/doi/pdf/10.1080/16506073.2016.1228084

 

https://www.newharbinger.com/blog/harm-ocd-subtype-obsessive-compulsive-disorder

 

https://www-sciencedirect-com.ezproxy.haifa.ac.il/science/article/pii/S2211364915000160

  

https://iocdf.org/wp-content/uploads/2014/10/Violent-Obsessions-Fact-Sheet.pdf

השאר תגובה

מה דעתך? מוזמנים להגיב!

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:

הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם
חסר שם מלא

מס׳ הטלפון אינו תקין

מה חדש?

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר הוא מוסד מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים ומשרד הבריאות להסמכת פסיכולוגים קליניים

נחלת יצחק 32א׳, תל אביב יפו, 6744824

072-3940004

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר

הצהרת נגישות

שעות פעילות:

יום ראשון, 9:00–20:00
יום שני, 9:00–20:00
יום שלישי, 9:00–20:00
יום רביעי, 9:00–20:00
יום חמישי, 9:00–20:00
 

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר 2024