מהי קלסטרופוביה?
קְלַאוּסְטְרוֹפוֹבְּיָה, בעת סגר לפי האקדמיה ללשון עברית, היא פחד מוגזם ממקומות סגורים, קטנים וצפופים או מקומות שקשה לברוח מהם, כמו מעלית, חדר קטן במיוחד, מקומות סגורים מתחת לאדמה/מערות, מטוס, קניון הומה אדם (ריבוי אנשים יכול להוביל להרגשה שהמקום סוגר על האדם),או בדיקה רפואית במקום סגור, כמו במהלך בדיקות MRI או CT.
פוביה זו מתבטאת בתסמינים פיזיולוגיים, רגשיים וקוגניטיביים.
קלסטרופוביה, המוגדרת כפוביה פשוטה, משפיעה על לא פחות מ-10% מהאוכלוסיה בעולמנו הצפוף.
תרפיה קוגניטיבית התנהגותית CBT עוזרת להתמודד עם כל סוגי הפוביות, גם עם קלסטרופוביה.
חלק מהמתמודדים חווים התקף חרדה במקומות סגורים בתור מציאות יומיומית, קלסטרופוביה במטוס, למשל, מה שכופה עליהם לפתח הימנעות מטיסה.
מה התסמינים של קלסטרופוביה?
סימפטומים גופניים של קלסטרופוביה
-
קוצר נשימה - אחד מהתסמינים הנפוצים ביותר בהתקף חרדה, הנגרם לרוב על ידי היפרוונטילציה, שיוצרת תחושה של אספקת חמצן שאינה מספקת. בפועל, ההיפרוונטילציה נגרמת מנשימה מהירה ועמוקה מדי. לרוב אנשים יגיבו לכך בנשימות עמוקות יותר, מה שרק יחמיר את הבעיה ועלול לגרום לתסמינים כמו סחרחורת, כאבים בחזה, חולשה ברגליים ודפיקות לב מואצות. התסמינים עשויים להירגע על ידי נשימות איטיות ושלוות.
-
כאבים בחזה - חרדה בעקבות קלסטרופוביה יכולה לגרום לכאבים בחזה, אשר לעתים קשה להבדיל בינם ובין בעיית לב חמורה. כאב בחזה יכול להיגרם על ידי היבטים שונים של חרדה, בהם היפרוונטילציה או סיבה פסיכוסומטית (תחושת כאב שמקורה בחרדה עצמה).
-
רעידות - מערכת ״הילחם או ברח״ בפעולה מציפה את הגוף באדרנלין (אפינפרין), וגורמת לו לרעוד או לרטוט. נשימה עמוקה ואיטית יכולה להרגיע זאת, כמו גם שחרור אנרגיה על ידי התעמלות או צעקות.
-
סחרחורת - לרוב מתרחשת בהתקף חרדה כתוצאה מהיפרוונטילציה. נשימות רגועות, התעמלות ושתייה של מעט מים יכולים לעזור לשכך תחושה זו.
-
הזעה - ריאקציה להורמונים המשוחררים במהלך תגובת ״הילחם או ברח״, כתגובה נורמלית ונפוצה מאוד לפחד. לא נעימה ככל שתהיה, הזעה אינה מסוכנת. לא ניתן להפסיק הזעה באופן ישיר, אך פעילויות מרגיעות יכולות להפחית את תגובת הפחד ובכך להפחית את ההזעה.
-
בחילה - יכולה להיגרם על ידי שחרור האדרנלין, המפריע לאיזון החומצי בקיבה. חרדה עלולה גם להשבית את עיכול המזון ועוד.
סימפטומים רגשיים וחשיבתיים של קלסטרופוביה
-
דפרסונליזציה (נתק מהעצמי).- תחושה שהנפש מתנתקת מהעצמי, כאילו האדם נמצא מחוץ לגופו. לעתים דפרסונליזציה מתבטאת כתחושה של ציפה והשקפה על הפעילויות העצמיות מבחוץ. הסברה היא שהדבר קורה במהלך התקף חרדה כמנגנון התמודדות.
-
הצפה - במהלך התקף חרדה שמתעורר בעקבות קלסטרופוביה תתכן תחושת הצפה במתח. הדבר יכול להוביל להשבתה של חלקים במוח ולשינוי בייצור המעבירים הבין-עצביים וההורמונים. הצפה יכולה להקשות על החשיבה או על המיקוד בכל דבר שאינו הפחד.
-
מחשבות לא רציונליות- כמו פוביות ספציפיות אחרות, קלסטרופוביה היא פחד שאינו רציונלי ואינו מידתי לסיטואציה. למרות שאין בנמצא כל סכנה ממשית, הנפש מגיבה כאילו היא בסכנה, מה שמוביל למחשבות לא רציונאליות על המצב. ניתן להתמודד עם מחשבות כאלה דרך מודעות וטכניקות לשינוי מחשבות.
-
התקפי חרדה - קלסטרופוביה עלולה לעורר התקף פאניקה, שכולל רבים מאותם סימפטומים אך בעוצמה רבה יותר. לרוב התקף פאניקה יגיע לשיא תוך 10 דקות, ואז יירגע.
בדיקת MRI לאדם קלסטרופובי
מטופלים עוברים בדיקות MRI במרכזים רפואיים כחלק מהשיגרה,גם עבור אבחון ושלילת מצבים רפואיים וגם כדי לבחון איברים פנימיים ברמת דיוק מאוד גבוהה.
הבעיה היא שעבור אנשים שמתמודדים עם קלסטרופוביה מדובר בסיוט של ממש, גם בציפיה לקראת המועד המתקרב של הבדיקה וכמובן במהלך הבדיקה עצמה, שדורשת שהות סטטית, ללא תנועה, לאורך עשרות דקות, לפעמים אפילו יותר משעה (לפי הצורך). התהליך מתקדם בתוך גליל סגור, עם רעשים ממש מלחיצים, כשעיניים נמצאות סנטימטרים ספורים מהתקרה.
לא קל, ודאי כאשר הגוף מגיב בתסמינים גופניים של חרדה, כמו רעד, הזעה, קשיי נשימה והתקפי חרדה.
במחקר שבחן שכיחות של קלסטרופוביה בקרב מטופלים שעברו בדיקת MRI לאחר ניתוח לב, נמצא כי14%מהמאושפזים הקרדיולוגיים חוו חרדה קשה שנגרמה מפחד מהמרחב הסגור.
אם אתם קלסטרופובים, שווה להכין את עצמכם עם כדור גומי ללחיצה, שיחת הבהרה עם.הטכנאי ותרגול של שימוש בלחצן מצוקה שמוחזק כל הזמן בתוך ידו של הנבדק ותפקידו להפסיק את הבדיקה במידה והחרדה מציפה מדי.
מה ההבדל בין קלסטרופוביה לאגורפוביה?
קלסטרופוביה היא פחד להיות בחלל סגור, חוויה שגורמת לתחושה קשה של חרדה ופחד לאבד שליטה.
אגורפוביה, לעומת זאת, היא חרדה מפני מצבים בהם אין דרך פשוטה לברוח או לקבל עזרה.
לכן, קלסטרופוביה היא סוג של אגורפוביה.
בעת התקף חרדה האדם מרגיש את פחדיו המאיימים ביותר מתעוררים לחיים, כל מחשבה שלילית תוביל למחשבה קשה אחרת, מה שמוביל לכך שהאדם חש כי הוא עומד למות.
התחושות הללו מתעוררות באופן תכוף ומביאות להימנעות מהסיטואציות שמעוררות את הפחד.
ההימנעות התמידית ממקומות סגורים פוגעת בצורה משמעותית באיכות החיים של הסובלים מקלסטרופוביה. אם בביקור חברים הגרים בקומה גבוהה שדורשת שימוש במעלית, אם בהגעה למקום העבודה (טיפוס במדרגות לקומה גבוהה בכל בוקר אינו דבר של מה בכך) ואם בהימנעות מפעילויות חברתיות עקב הצפיפות הצפויה באותן פעילויות – הקלסטרופוב נאלץ לוותר מכפייה על פעילויות יומיומיות בגלל הפחד המשתק שעתיד להופיע.
קלסטרופוביה בצלילה במים
בריכה או ים הם בעצם סביבה חסומה, עם רצפה ועם תקרה, מה שמעורר חרדה קלסטרופובית ועלול לגרום להתקף קלסטרופובי.
כאשר מדובר בצלילה, הצולל עלול לחוות התקף חרדה מתחת למים.
לכן, אם אתם מתמודדים עם קלסטרופוביה וצוללים, הקפידו להימנע מכניסה לתוך מערות וכוכים תת-מימיים, שחייה בסביבת אלמוגים ועוד ובמקום זאת, נסו להישאר במים הפתוחים.
בקשו מחבר או המדריך לסייע לכם בעלייה איטית ובטוחה לקראת סיום הצלילה.
גורמים לקלסטרופוביה
-
חשיבה קוגניטיבית שגויה – עיוותי חשיבה שכיחים בקלסטרופוביה - הפחד של האדם כי הוא תקוע במקום מסוים ולא יכול לצאת ממנו מוביל לפחד מכך שיגמר לו האוויר. הפחד הזה מוביל את האדם להאמין כי הוא עומד למות. כל פחד מעצים את השני ועצם החשיבה על כך שהוא עלול להיחנק, מביא לכך שהאדם חש את תחושת המחנק אותה הוא מדמיין.
-
תורשה – יתכן שקלסטרופוביה שמופיעה בגיל מוקדם, ללא היסטוריה של אירוע טראומטי מסוים שהוביל אליה, נטבעת מתוך "אינטיליגנציה גנטית" של מנגנון אבולוציוני שהיה פונקציונלי להגנה מפני איומים פיזיים. מעניין שאותן פוביות מופיעות אצל בני אדם לאורך מליוני שנים - פחדים ספציפיים מתעוררים רק כלפי אובייקטים ומצבים שאיימו על האדם בכל תקופה מאז ומתמיד (אין למשל "פוביה מרובים" או פוביה ממכוניות"). מחקר גנטיקה זיהה כי מוטציות המשפיעות על 'גן קלסטרופוביה', GPM6A, עלול לגרום לקלוסטרופוביה.
-
תפיסה מעוותת של המרחב האישי- מחקר מעניין שפורסם כבר לפני עשור, התמקד במנגנונים התפיסתיים של המתמודדים עם פחד קלסטרופובי. השערת החוקרים הייתה כי לאנשים עם פחד קלסטרופובי יש בעיות עם תפיסה מרחבית. כלומר, הם מודעים יתר על המידה לגבולות הפיזיים של "המרחב האישי" שלהם. עדיין לא ברור האם ההפרעה יוצרת את העיוות התפיסתי או להיפך.
-
גורמים ביוכימיים - קיימים דיווחים קליניים על תרומתן של תרופות נוגדות דיכאון מסוימות, כמו בופרופיון (המוכרת גם בשמה הגנרי זיבאן - תרופה לגמילה מעישון), להצית חרדה מצבית, בעיקר במטופלים רגישים מבחינה סומטית. ההסבר הספציפי לעוררות חירום פיזיולוגית זו קשור לשימוש במוליך העצבי נוראדרנלין, אחד מהנוירוטרנסמיטרים הקטקולינרגיים, שברמות גבוהות מעלה מתח וסטרס.
-
אירוע טראומטי או חוויות ילדות נלמדות – אדם שחווה פוסט-טראומה עלול לגבש חשש תמידי ממקומות סגורים שמזכירים לו את החוויה הטראומטית שעבר . זה נכון גם במידה והאדם אינו זוכר במדויק את האירוע הטראומטי.
המנהרות של טסלה- אילון מאסק במיזם חדש של תעלה קלסטרופובית שעוקפת פקקים מלמטה. מטריד:
מה הטיפול המומלץ ביותר בקלסטרופוביה?
הטיפול המומלץ ביותר בקלסטרופוביה, כמו בכל פוביה אחרת - הוא CBT, טיפול קוגניטיבי התנהגותי.
טיפול קוגניטיבי התנהגותי הוא שיטת טיפול ממוקד קצרת מועד שמתרכז בתיקון החשיבה המעוותת שמובילה את האדם לחשש הלא רציונאלי, במקרה שלנו, חרדה מפני המקומות הסגורים.
ההתמקדות היא בפירוק המחשבות והבנת הרציונאל שעומד מאחוריהן -
כאשר המטופל מבין את הצורה בה הוא חושב ולומד לשלוט על המחשבות הללו, הוא מסוגל להגיע לשלב הבא, של התמודדות עם הגירוי מעורר החרדה.
טיפול קוגניטיבי התנהגותי בנוי בצורה מסודרת שמאפשרת למטופל לרכוש תחילה מיומנויות קוגניטיביות שלאחריהן ייחשף בהדרגה עם הגורם המאיים - באמצעות טיפול בחשיפה הדרגתית המטופל נחשף כל פעם לפחד בעוצמה גבוהה יותר ויותר עד שחשיפה לגירוי המפחיד ביותר (עליו החליטו מראש המטפל והמטופל), כמו הימצאות במעלית סגורה, לא יעורר בו עוד פחד.
טיפול בגישה דינמית בקלסטרופוביה
טיפול בגישה דינמית פחות מתאים למטופל קלסטרופובי. הטיפול מושתת על השערות חכמות ומעמיקות, אך תוצאותיהן מוטלות בספק. לכן ההמלצה שלנו היא לפנות לטיפול פסיכולוגי התנהגותי או קוגניטיבי התנהגותי, בו עובדים בהדרגה על שינוי חשיבתי, רגשי והתנהגותי.
הנה קטע שמתאר ניתוח אנליטי של האישיות הקלסטרופובית:
הקלסטרופוב הקלאסי מנסה להתמודד עם קונפליקט הפאלי באמצעות התקת הפאלוס (איבר המין הגברי) על כל גופו. מה שגורם לו לחשוש שכל גופו (או הפאלוס) ייפגע. זאת למרות שהייצוגים של קווי המתאר הגופניים נותרים מובחנים ושלמים במהותם. עם זאת, כאשר הייצוג העצמי אינו יציב, קיימת נטייה להתמזגות רגרסיבית עם ייצוג האם המוקדמת והתפוררות העצמי. זֶו בדיוק ההבחנה בין יונה השלם בבטן הלוויתן כגוף זר, לבין יונה המתעכל, שכבר לא ניתן להפריד בינו לביו גופו של המארח
--- מתוך Claustrophobia and Depression שכתב Stuart S. Asch, M.D בשנת 1966
לא מתאים.
פנו במקרה זה ל-CBT.
בואו נדבר על הדברים
החשובים באמת
עם ראש המכון / מומחה ספציפי-
בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)
התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי
(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):
עדכון אחרון:
21 ביוני 2024
נסיים בחיוך?
2 וחצי דקות של דיבור עצמי - איליין בניס נתקעת ברכבת תחתית
עמוסה והחרדה בשמיים.
שווה:
נכתב ע״י מומחי מכון טמיר
כתיבה:
מור צח מוכתר, תואר שני
בפסיכולוגיה חינוכית
מקורות:
Overcoming Specific Phobia - Therapist Protocol: Edmund Bourne & Matthew McKay, 1998. New Harbinger Publications
El-Kordi, A. et al (2013). A single gene defect causing claustrophobia. Translational Psychiatry, 3(4), e254
Enders, J., et al (2011). Reduction of Claustrophobia with Short-Bore versus Open Magnetic Resonance Imaging: A Randomized Controlled Trial. PLoS ONE, 6(8), e23494
Fyer AJ.. Current approaches to etiology and pathophysiology of specific phobia. Biol Psychiatry. 1998;44:1295–1304
Katznelson, R.,et al. (2008). Prevalence of claustrophobia and magnetic resonance imaging after coronary artery bypass graft surgery. Neuropsychiatric Disease and Treatment, 4(2), 487–493
Lourencoa, S. et al (2011). Near space and its relation to claustrophobic fear. Cognition. Volume 119, Issue 3, Pages 448-453
Malhotra, J. V., & Mascarenas, C. A. (2007). Case Report: Bupropion-Induced Claustrophobia. Primary Care Companion to The Journal of Clinical Psychiatry, 9(3), 239.
קראו על פוביות נוספות: