מכון טמיר לפסיכותרפיה
איך מעבדים טראומה?
רבים ניסו להעניק הסבר לאותו מושג אשר מתייחס, באופן רחב, ל״פצע״ שנגרם בעקבות חוויה קשה המתרחשת בחיי האדם ומותירה את עקבותיה בנפשו.
בראי הגישה הקוגניטיבית, ניתן לחשוב על מאורע טראומטי כחוויה אשר לא הצליחה למצוא את מקומה בתוך הסכמות והידע שיש לאדם על העולם ועל עצמו, וערערה את מערכת האמונות שלו באופן שגורם לו למצוקה נפשית.
על פי גישת העיבוד הקוגניטיבי, מאורע שהוביל לסימפטומים פוסט-טראומטיים הוא מאורע שבשל עוצמתו עבר עיבוד ״מעוות״ כדי שיתאים לסכמות הקיימות.
כלומר, מרוב עוצמת ההתנגשות של החוויה הקשה עם תפיסת העולם ותפיסת העצמי, האירוע או הודחק ועוות בזיכרון כדי להתאים לסכמות הקיימות, או שינה לחלוטין את תפיסת העולם של האדם כך שזו תתאים למאורע. מתוך מחשבה זו, עלה הצורך בטיפול אשר מטרתו לסייע לאדם לעשות אינטגרציה של האירוע הטראומטי – לעבד אותו, להבין את המשמעויות שלו, להסתכל עליו בראייה מציאותית ולהשיב את דפוסי המחשבה הבריאים שהתערערו בגלל הטראומה.
״סגירות״ - עיבוד טראומה במלחמת חרבות ברזל
"סגירות" הן כינוי לשיחות עיבוד שנערכות עם לוחמים ומפקדים לאחר פעילות צבאית עם חשיפה לטראומה או מתח מבצעי הקשור בה.
בדרך כלל הן מתקיימות במסגרת קבוצתית ומנוהלות על ידי מפקד היחידה בהנחיה משותפת עם קב"ן.
מטרת השיחות היא לעבד חוויות ורגשות שנגרמו עקב המשימות בתקופת הלחימה. הן מאפשרות לחייל לתאר את האירועים המשמעותיים שחווה ולהביע רגשות שעולים בעקבותיהם, תוך תמיכה, עיבוד רגשי מבוקר ושמירה על מנגנוני ההגנה הנפשיים של החיילים.
בניגוד לטיפול בטראומה בעבר, לא מדובבים באופן חופשי, כלומר לא נפגשים כדי ״לשפוך רגשות קשים״ כדי לחוות הקלה, פשוט כי זה לא יעיל ובמקרים חריגים עלול אף להזיק.
המפגשים הקבוצתיים מאפשרים גם יצירת נרטיב משותף. הם מעודדים תמיכה ולכידות בקרב החיילים שהתנסו במוראות לחימה משותפים.
קבוצות שמונחות נכון עשויות לתת לחייל לגיטימציה והכרה ברגשות ומחשבות שסבר כי רק הוא מתמודד עמם (בעולם הטיפול הקבוצתי מכונה יתרון זה ״אוניברסליות״).
מהו טיפול CPT?
טיפול בעיבוד קוגניטיבי (Cognitive Processing Therapy – CPT) הוא פרוטוקול של טיפול נפשי המיועד להתמודדות עם תסמונת פוסט-טראומטית ו/או דיכאון אשר התעוררו בעקבות מאורע טראומטי.
הוא נוקט בגישה קוגניטיבית לטיפול במחשבות השליליות ובתפיסת העולם החרדתית והנמנעת איתה מתמודד אדם שחי בצל הטראומה.
איך טיפול CPT עובד?
המפגשים הטיפוליים בשיטת CPT נוגעים במספר סוגיות עיקריות אשר יחד אמורות לשפר את התסמינים. ראשית, במהלך הטיפול, המטופל לומד אודות PTSD ומכיר כך את טבעם של הסימפטומים שלו. תוך כדי כך, המטפל מסייע למטופל לחקור ולהבין כיצד אירועים טראומטיים השפיעו על חייו, והוא לומד לחבר בין מחשבות, תחושות והתנהגויות הקשורות לטראומה שעבר.
שלב נוסף ומכריע במהלך הטיפול הוא שלב ההיזכרות במאורע הטראומטי. הטיפול מאפשר להעלות מחדש, בתנאים "בטוחים", את החוויות והרגשות הקשורות לאירוע הטראומטי, וכך להפחית את עוצמתם.
כמו כן, נעשית עבודה על הגברת היכולת של המטופל לשנות דפוסי מחשבה בלתי-מסתגלים אודות הטראומה, והמטפל עוזר למטופל להבין טוב יותר את הטיות המחשבה השליליות שנוצרו, כדי ללמוד דרכי חשיבה חדשות ובריאות יותר.
צפו בסרטון קצר ובהיר של טיפול בעיבוד קוגניטיבי:
טיפול בעיבוד קוגניטיבי במבחן המחקר
במהלך השנים נאספו ראיות אמפיריות רבות אשר מצביעות על יעילותו של טיפול CPT בהתמודדות עם PTSD ודיכאון לאחר אירועים טראומטיים, בייחוד בקרב אוכלוסיות של יוצאי צבא ובקרב נפגעות ונפגעי תקיפה מינית. כמו כן, נעשו מחקרים אשר הראו כי CPT יעיל גם במסגרת של טיפול קבוצתי, ולאו דווקא פרטני.
חשוב לציין, כי בשל החשיפה הגבוהה של המטופל לחוויות והתחושות הקשות שעוררה בקרבו הטראומה, הטיפול אינו מתאים למטופלים אשר סובלים מדיסוציאטיביות או מהתקפי חרדה עוצמתיים עד כדי חוסר יכולת לדבר על הטראומה. במקרים כאלה, נכון לקיים טיפול CPT בשלב מתקדם יותר של התהליך, או כטיפול משלים הנוסף למסגרת תומכת רחבה יותר.
מחקר שפורסם לאחרונה ב- JAMA , העלה כי טיפול בחשיפה כתובה (WET), התערבות טיפולית קצרה של 5 מפגשים, נמצאה יעילה לטיפול בהפרעת דחק פוסט טראומטית (PTSD).כמו עם טיפול באמצעות עיבוד קוגניטיבי (CPT). זה מלמד כמה ניתן להפיק מתהליכים קצרים מאוד לטיפול ב-PTSD.
ביקורת על טיפול בעיבוד קוגניטיבי
סקירת מחקרים שפורסמה בתחילת 2020 מציירת תמונה מפוכחת באשר ליעילותן הקלינית שיטות פסיכותרפיה מהקו הראשון, כאמצעים טיפוליים עבור חיילים אמריקאים משוחררים, שמתמודדים עם הפרעת דחק פוסט טראומטית (PTSD).
הסקירה, שנותחה ונכתבה ע״י צוות חוקרים מאוניברסיטת ניו יורק (NYU) ופורסמה לאחרונה בכתב העת הרפואי JAMA Insights, מסכמת ממצאי ניסויים קליניים שנערכו על שתי שיטות פסיכותרפיה קוגניטיביות-התנהגותיות מבוססות ראיות לטיפול ב- PTSD: טיפול בחשיפה ממושכת (PE) וטיפול עיבוד קוגניטיבי (CPT).
מניתוח הנתונים, הגיעו החוקרים למסקנה כי יישום שיטות פסיכותרפויטיות אלו מלמד על יעילות מוגבלת למדי כאמצעי טיפולי ב- PTSD עבור יוצאי צבא. הסקירה אף מדווחת כי עבור הפרעות PTSD שמקורן בשירות צבאי מבצעי, טיפולים שמחייבים מידת מעורבות רגשית גבוהה יותר, כמו PE ו- CPT ושבמהלכם מפעילים ומעבדים המטופלים שוב ושוב זיכרונות של אירועים טראומטיים לא נמצאו יעילים יותר בהשוואה להתערבויות שאינן מחייבות התמקדות באירועים הטראומטיים, למשל טיפול תמיכתי ממוקד, טיפול מבוסס פתרון בעיות ואפילו מדיטציה טרנסצנדנטלית וטיפולים ביוכימיים, כמו טיפול תרופתי נוגד דיכאון.
שיעור נשירה גבוה
טיפול בעיבוד קוגניטיבי נחשב מאתגר ומציף עבור מטופלים המתמודדים עם הפרעה פוסט-טראומטית.
מטה-אנליזה מקיפה שבחנה את שיעור הנשירה בקרב מטופלים בשיטות פסיכותרפיה מבוססות מחקר בטראומה, מצא כי 34% מהמטופלים ב-CPT אינם מסיימים את הטיפול (Varker et al, 2021).
אחוז הנושרים הוא הגבוה ביותר בהשוואה לכל שיטות הטיפול וקבוצות הביקורת בסקירה:
עיבוד קוגניטיבי לעומת דיבוב פסיכולוגי
חשוב להבחין בין טיפול בעיבוד קוגניטיבי (CPT) לבין דיבוב פסיכולוגי (CISD).
דיבוב פסיכולוגי הוא שיטה טיפולית ותיקה להתערבות פסיכולוגית אחרי טראומה.
הרציונל של דיבוב הוא לקיים התערבות מיידית לאחר החשיפה לאירוע טראומטי, שמטרתה למתן מצוקה נפשית ארוכת טווח באמצעות עיבוד אישי או קבוצתי של האירוע, בממדים קוגניטיביים, רגשיים וגופניים, וכך למנוע פריצה של הפרעת דחק פוסט-טראומטית אצל מי שנחשפו לאירוע.
CISD נשענת בעיקר על אוורור (ונטילציה), קתרזיס, נורמליזציה של מצוקה ולמידה פסיכו-חינוכית באשר לתסמינים הצפויים.
שיטת הדיבוב נחשבת כיום שנויה במחלוקת, ואפילו פרדוקסלית (כלומר מגבירה את ההסתברות לפיתוח PTSD). למרות הנתונים הללו, שמצביעים על דיבוב פסיכולוגי כגורם שעלול להחמיר את השפעות הטראומטיזציה עבור חלק מהמתמודדים, השימוש בשיטה עודו מתקיים על ידי אנשי מקצוע בהקשרים רבים.
טיפול רב-ערוצי בחשיפה Multiple-Channel Exposure Therapy
חלק ניכר מהאנשים הפונים לטיפול בהפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD), חווים בנוסף גם התקפי פאניקה כתחלואה-נלווית. עדיין לא ברור באיזו מידה תכניות הטיפול הקיימות כיום לטיפול ב-PTSD מתייחסות ביעילות לעניין זה.
טיפול חדש שפותח בשנים האחרונות, הנקרא טיפול רב-ערוצי בחשיפה (Multiple-Channel Exposure Therapy (M-CET), מבקש לתת מענה למצבי תחלואה-כפולה אלה, בהם אדם סובל הן מהפרעת דחק פוסט-טראומטית והן מהתקפי פאניקה (המכונים גם התקפי חרדה).
הטיפול החדש משלב טכניקות של עיבוד קוגניטיבי לטיפול ב-PTSD, יחד עם טכניקות טיפוליות לשליטה בחרדה. שילוב זה מאפשר גישה נרחבת לטיפול בתסמיני החרדה בערוצים שונים – בערוץ הפיזיולוגי, הקוגניטיבי וכן ההתנהגותי.
בואו נדבר על הדברים
החשובים באמת
עם ראש המכון / מומחה ספציפי-
בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)
התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי
(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):
עדכון אחרון:
11 במרץ 2024
על טיפול במכון טמיר
כתיבה:
איתן טמיר, MA, ראש המכון
קראו עוד:
טראומה כמקור לחיזוק שליטה קוגניטיבית
מקורות:
Chard, K. M., Weaver, T. L., & Resick, P. A. (1997). Adapting cognitive processing therapy for child sexual abuse survivors. Cognitive and Behavioral Practice, 4(1), 31-52.
Falsetti, S. G., et al. (2005). Multiple Channel Exposure Therapy: Combining Cognitive-Behavioral Therapies for the Treatment of Posttraumatic Stress Disorder with Panic Attacks. Behavior Modification, 29(1), 70-94.
Gallagher, M. W., & Resick, P. A. (2012). Mechanisms of Change in Cognitive Processing Therapy and Prolonged Exposure Therapy for PTSD: Preliminary Evidence for the Differential Effects of Hopelessness and Habituation. Cognitive Therapy and Research, 36(6).
Gillies, D., Maiocchi, L., Bhandari, A. P., Taylor, F., Gray, C., & O'Brien, L. (2016). Psychological therapies for children and adolescents exposed to trauma. Cochrane Database of Systematic Reviews, 2016(10), Art. No.: CD012371.
Lancaster, C. L., Teeters, J. B., Gros, D. F., & Back, S. E. (2016). Posttraumatic Stress Disorder: Overview of Evidence-Based Assessment and Treatment. Journal of Clinical Medicine, 5(11), 105.
Sloan, D. M., Marx, B. P., Lee, D. J., & Resick, P. A. (2018). A Brief Exposure-Based Treatment vs Cognitive Processing Therapy for Posttraumatic Stress Disorder: A Randomized Noninferiority Clinical Trial. JAMA Psychiatry, 75(3), 233–239.
Tran, K., et al. (2016). Cognitive Processing Therapy for Post-Traumatic Stress Disorder: A Systematic Review and Meta-Analysis. CADTH Health Technology Assessment, No. 141. Ottawa (ON): Canadian Agency for Drugs and Technologies in Health.
Varker, T., Jones, K.A., Arjmand, H.-A., Hinton, M., Hiles, S.A., Freijah, I., Forbes, D., Kartal, D., Phelps, A., Bryant, R.A., et al. (2021). Dropout from guideline-recommended psychological treatments for posttraumatic stress disorder: A systematic review and meta-analysis. J. Affect. Disord. Rep., 4, 100093. https://doi.org/10.1016/j.jadr.2021.100093