טיפול בחרדות בחיפה | מטפלים מומלצים ומחיר נוח

 

טיפול בחרדות

חיפה - כרמל,

נו״ש, הדר והקריות 

 

 

טיפול בחרדה במכון טמיר בחיפה

 

אם אתם סובלים מהתקפי חרדה, מחשבות טורדניות, דאגות עקשניות או פוביות ספציפיות שמגבילות אתכם בחיים, חשוב לדעת שאתם לא חייבים לחיות עם חששות ופחדים.  

 

המטרה של הדף הזה היא לכוון אותך לטיפול פסיכולוגי מותאם אישית, מדויק ואישי לטיפול בחרדה בחיפה במסגרת הפעילות הקלינית של מכון טמיר, לצד מענים מקצועיים נבחרים, פרטיים וציבוריים, שאנחנו ממליצים עליהם.

 

 

חגית קון אסף, MSW, מטפלת בחרדות בחיפה

 

 

ויש טיפול  -

טיפול פסיכולוגי באינטרנט (באמצעות וידאו) או בקליניקה עם פסיכולוג/ית בחיפה עשוי בהחלט לעזור.

פסיכותרפיה, או ייעוץ פסיכולוגי בשיחות, היא במקרים רבים האופציה הכי יעילה לטיפול בחרדות. 

 

קראו המלצות על מטפלי מכון טמיר בחיפה ועל המכון בכלל. 

 

  

 

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

 

 

פגישה טלפונית קצרה

 עם מתאמת טיפול -

 להרשמה (ללא עלות)

 

 

שיחת ייעוץ ממוקדת 

עם ראש המכון - 

בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)

 

 

שיחת הכוונה לטיפול ומטפל

 עם מתאמת בכירה -

 בזום או במכון (70 ש״ח)

 

 

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

 

  

 

 

קראו המלצות מאומתות של

לקוחות ועמיתים על מטפלי/ות מכון טמיר

 

  

שאלות ותשובות שנראות לנו חשובות

 

 

איזה סוג של טיפול בחרדה יתאים לי?

 

הפרעות חרדה שונות זו מזו משמעותית ולכן יש לתפור את הפסיכותרפיה לסימפטומים ולאבחנה הספציפיים. 

 

 

כמה זמן ייארך הטיפול?

 

גם משך הטיפול יהיה תלוי בסוג ובחומרת הפרעת החרדה, אבל חשוב לציין כי מרבית הטיפולים בחרדה הם קצרי מועד וכי רוב המטופלים יחושו בשיפור משמעותי תוך מספר מועט של פגישות.

בעוד שסוגי טיפול רבים משמשים לטיפול בחרדה, הגישה המובילה היא טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT), ובאופן ספציפי טיפול בחשיפה. 

 

כל תרפיה לחרדה יכולה להינתן כשלעצמה או בשילוב עם אחרות והיא יכולה להתקיים בפורום פרטני או בקבוצה של אנשים החולקים בעיית חרדה דומה. ואולם המטרה היא אחת: להפחית את רמות החרדה, להרגיע את המוח ולהתגבר על הפחדים.

 

דר׳ ורד קליינמן בלוש,

מטפלת בחרדות, מכון טמיר חיפה

 

 

מהו טיפול קוגניטיבי התנהגותי ואיך הוא מפחית חרדה?

 

 CBT לחרדה היא הגישה הטיפולית הרווחת ביותר לטיפול בהפרעות חרדה ומחקרים מראים שהיא אפקטיבית עבור הפרעת פאניקה, פוביות, הפרעת חרדה חברתית, הפרעת חרדה כללית ורבות אחרות. ה-CBT מכוון לדפוסים שליליים ולהטיות בראייתנו את העולם ואת עצמנו.

ממש כפי שהוא נשמע, טיפל קוגניטיבי התנהגותי  מכיל שני רכיבים: 

• טיפול קוגניטיבי - הבוחן כיצד המחשבות השליליות (הקוגניציות) תורמות לחרדה.

• טיפול התנהגותי - שבוחן כיצד המטופל מתנהג ומגיב במצבים שמעוררים את החרדה. 

 

ההנחה הבסיסית של ה-CBT היא שהמחשבות שלנו, לא אירועים חיצוניים, הם אלו שמשפיעים על איכות הרגש ומהותו. 

במילים אחרות, האופן בו אנו תופסים את הסיטואציה הוא זה שיקבע את הרגשתנו:

אותו מצב יכול להוביל לרגשות שונים לחלוטין אצל אנשים שונים, באופן התלוי בציפיות, בגישות ובאמונות. 

 

למשל, אצל נהגים שחווים חרדה בנסיעה במנהרות הכרמל, דרכי חשיבה שליליות על התנגשות מזינות רגשות ותרחישים שליליים של חרדה ופחד. 

מטרת ה-CBT לטיפול בחרדה היא לזהות ולתקן את המחשבות והאמונות השליליות, כאשר הרעיון הוא שאם תשתנה דרך החשיבה, תשתנה גם התחושה וההרגשה. 

 

 

איך מנצחים את המחשבות מעוררות החרדה?

 

אתגור מחשבות, או הבניה קוגניטיבית, היא התהליך שבו מאותגרים דפוסי החשיבה השליליים התורמים לחרדה, ומוחלפים באחרים חיוביים ומציאותיים יותר. 

 

התהליך המיטיב מתרחש בשלושה שלבים: 

 

• זיהוי המחשבות השליליות – בהפרעת חרדה מצבים נתפסים כמסוכנים יותר ממה שהם באמת, למשל אדם המפחד מחיידקים יכול לתפוס לחיצת יד כמסכנת חיים. את הפחדים הלא-רציונליים הללו יש לזהות באמצעות אסטרטגיות שונות, למשל לשאול את עצמנו, באמצעות הנחיית המטפל, מתי החלה החרדה.

 

• אתגור המחשבות השליליות -  בשלב זה המטפל ילמד את המטופל כיצד להעריך את המחשבות מעוררות החרדה, בתהליך שבו ייחקרו הראיות למחשבות המפחידות, ינותחו מחשבות לא מועילות ותבחן המציאות של התחזיות השליליות. אסטרטגיות לאתגור מחשבות שליליות כוללות ביצוע ניסויים, שקילת היתרונות והחסרונות של הדאגות או ההימנעות מדברים מפחידים, וקביעת הסיכוי הריאליסטי שמה שהמטופל חרד לגביו אכן יתרחש.

 

• החלפת המחשבות השליליות במחשבות מציאותיות, חיוביות ומדויקות יותר – המטפל יכול לעזור בניסוח הצהרות מציאותיות ומרגיעות, שאותן יוכל המטופל לומר לעצמו כאשר הוא מתמודד או מצפה למצבים שלפני הטיפול היו גורמים לרמות החרדה לנסוק. אלה שלושת שלבי הטיפול. החלפת מחשבות שליליות במציאותיות יותר אינה דבר פשוט, שכן פעמים רבות המחשבות הללו הן חלק מדפוס חשיבה מושרש. לכן, נדרש תרגול לשבירת ההרגל, וזו הסיבה ש-CBT כולל תרגילים ליישום בבית. 

 

עוד עשוי הטיפול לכלול למידה של זיהוי מצבי חרדה וכיצד הם נחווים גופנית, למידת מיומנויות התמודדות וטכניקות רגיעה שינטרלו את החרדה והפאניקה וכן התעמתות עם הפחדים, גם בדימיון וגם בחיים האמיתיים. 

 

 

 

טיפול בחשיפה 

 

טיפול בחשיפה הוא כלי מרכזי להיפטר מחרדות ונחשב לאחד האמצעים המוכחים ביותר למטרה זו. 

הרציונל של טיפול בחשיפה מתבסס על ההבנה שחרדה אינה תחושה נעימה ולכן ההימנעות ממנה טבעית. 

אחת הדרכים לכך היא פשוט הימנעות ממצבים שגורמים לחרדה.

אבל מלבד אי הנוחות הכרוכה בכך, הימנעות מפחדים אינה מאפשרת לנו הזדמנות להתגבר עליהם, ופעמים רבות רק מעצימה אותם. 

טיפול בחשיפה חושף את המטופל באופן הדרגתי למצבים או לאובייקטים שמפחידים אותו. 

 

הרעיון הוא שבאמצעות החשיפה הוא יחוש חווית שליטה הולכת ומתגברת על הסיטואציה, עד שהחרדה תדעך או תפחת באופן שלא יסב עוד מצוקה נפשית. 

 

 

החשיפה נעשית בשתי דרכים מרכזיות: 

 

המטפל עשוי לבקש מהמטופל לדמיין את המצב המפחיד או לחילופין, להתעמת איתו בחיים האמיתיים. 

במקום לעמוד מיד מול הפחד הגדול ביותר שלו, מה שעלול להיות די טראומטי, הטיפול חושף את המטופל אל הפחד בהדרגה, בגישה המכונה הקהיה שיטתית. זו מאפשרת למטופל לבנות ביטחון ולשלוט במיומנויות של שליטה ברגשות הבהלה. 

הטכניקה יכולה להיות מועברת בנפרד, או כחלק מטיפול CBT. 

 

 

הקהיה שיטתית כוללת שלושה שלבים: 

 

• למידת מיומנויות הירגעות – למשל הרפיית שרירים או נשימות עמוקות. תרגול השיטות הללו בבית, ולאחר מכן יישומן בעימות עם פחדים, להפחתת תגובת החרדה הפיזית (למשל רעידות) ולעידוד רגיעה

• הכנת רשימת צעדים – הרשימה תכלול 10-20 מצבים מפחידים שיקדמו את המטופל אל המטרה, כמו בדוגמה של פחד הטיסה. כל צעד צריך להיות כמה שיותר ספציפי, עם מטרה ברורה ומדידה

• התקדמות צעד-צעד – תחת הנחיית המטפל, המטופל יחל לעבוד על הרשימה. המטרה היא להישאר בכל מצב מפחיד עד שהפחד נרגע. 

 

באופן זה המטופל לומד שהרגשות לא יפגעו בו ושהם אכן חולפים. בכל פעם שהחרדה תהפוך עוצמתית מדי, הוא ישתמש בטכניקות ההירגעות שלמד, ולאחר שנרגע – יפנה שוב את תשומת לבו אל המצב. 

כך יתקדם המטופל צעד-צעד עד שיוכל להשלים כל אחד מהצעדים ללא תחושת מצוקה גדולה. 

 

התהליך של טיפול בחשיפה מתואר יפה בדוגמא זו, שמתארת חשיפה הדרגתית להקהיית פחד מכלבים: 

 

 

טיפול עצמי בחרדות

 

 

מלבד CBT וטיפול בחשיפה, ישנם טיפולים משלימים להפרעות חרדה, שנועדו להפחית את רמות המתח ולעזור להשגת איזון רגשי, בהם: 

 

• התעמלות – דרך טבעית לחיסול מתחים והקלה על חרדות. מחקרים הראו שמספיקות 30 דקות התעמלות 3-5 פעמים בשבוע כדי לספק הקלה משמעותית בחרדה. לתועלת מקסימלית, יש לכוון לשעה אחת לפחות של פעילות אירובית במרבית הימים.

 

• טכניקות הירגעות – תרגול קבוע של מדיטציית מיינדפולנס, למשל, או הרפיית שרירים פרוגרסיבית (PMR) עשוי להפחית חרדה ולהגביר את תחושת הרווחה הרגשית.

 

• ביופידבק - טכניקה טיפולית שעושה שימוש בסנסורים למדידת פונקציות פיזיולוגיות אצל המטופל (למשל קצב לב, נשימות ומתח שרירים) על מנת ללמדו לזהות את תגובות החרדה הגופניות וכיצד לשלוט בהן באמצעות טכניקות הירגעות.

 

• היפנוזה - לעתים טיפול בהיפנוזה משולב יחד עם CBT לחרדה. כאשר המטופל נמצא בהרפיה עמוקה, המהפנט משתמש בטכניקות טיפוליות שונות כדי לעזור לו להתמודד עם פחדים ולראות אותם בדרכים חדשות.

 

לחרדות אין תיקון מהיר, והתגברות על הפרעת חרדה דורשת זמן ומחויבות. 

פסיכותרפיה כוללת התמודדות עם הפחדים לעומת הימנעות מהם, ולכן לעתים המטופל ירגיש רע יותר לפני שמצבו ישתפר. הדבר החשוב הוא להיצמד לטיפול ולעקוב אחר עצות המטפל. אם המטופל חש יאוש מקצב ההתקדמות, חשוב שיזכור שתרפיה לחרדות היא אפקטיבית מאוד בטווח הארוך: מי שיתמיד, יקצור פירות.

המטופל אף יכול לתמוך בטיפול באמצעות בחירות חיוביות: החל מרמת הפעילות ועד לחיים חברתיים, ניתן להכשיר את הקרקע להצלחה על ידי קבלת החלטות מודעות לקידום רגיעה, חיוניות ונקודת מבט חיובית על היומיום. 

 

למידה והבנה לגבי החרדה חשובות להתגברות עליה ויעזרו למטופל להוציא את המיטב מהטיפול. 

טיפוח קשרים עם אחרים יפחיתו פגיעות. בדידות מהווה מצע לחרדה, ומפגשים עם חברים, נוכחות בקבוצת תמיכה ושיתוף הדאגות עם קרובים שניתן לבטוח בהם ישחקו לטובת המטופל.

אימוץ אורח חיים בריא הכולל פעילות גופנית יקל על המתח והחרדה. אין לצרוך אלכוהול וסמים להתמודדות עם התסמינים, וכדאי להימנע מסטימולנטים כמו קפאין, ריטלין או ניקוטין, שמחריפים חרדות. 

 

הפחתת סטרס בחיים על ידי בחינת גורמי הלחץ שבהם וחיפוש דרכים למזערם היא חיונית – הימנעות מאנשים שמעוררים במטופל חרדה, סירוב למחויבויות עודפות והקצאת יותר זמן לכיף ולרגיעה על בסיס יומי הם החלטות נהדרות לתמיכה בהצלחת הטיפול.

 

 

מתי ואיך לפנות לעזרה מקצועית?

 

 

התשובות אצלך, אבל הנה כמה דגשים חשובים: 

 

אם עולה דאגנות רבה מדי או שאתם חושדים שיש לכם הפרעת חרדה, זה הזמן לחפש עזרה מקצועית.

לפעמים קשה לזהות את תסמיני החרדה, כי עם הזמן אנחנו מתרגלים לסימפטומים.

חרדה היא חלק מהחיים, אבל רגשות כרוניים של חרדה, פחד או אימה הם אינדיקציה שצריך לפנות עזרה מקצועית.

 

בתור התחלה דברו על זה עם רופא/ת המשפחה.

הוא יבחן את ההיסטוריה הרפואית שלכם ויעשה לכם בדיקה גופנית כדי לשלול בעיות פיזיות שאולי יש להן מקור גופני.

 

הרופא יוכל להחליט יחד אתכם על טיפול תרופתי ו/או להפנות אתכם למומחה לבריאות הנפש, כמו פסיכולוג קליני או פסיכיאטר, שיוכלו להשתמש בשילוב של טיפול שיחתי ותרופות לטיפול בחרדה ומניעת טריגרים. החדשות הטובות הן שניתן לטפל בחרדה, אבל הבעיה היא שהרבה אנשים עם חרדה לא פונים לטיפול. מי שהחרדה משפיעה לו על היומיום, צריך לעשות זאת.