מהו הלם קרב? תסמינים של הלם נורמלי והפרעת PTSD בצה"ל

 

על פוסט טראומה

אצל לוחמים בצה"ל

     

 

ימים קשים, בהם נדמה לי שכולנו קצת בהלם קרב.

קצת הרבה. 

 

מהחגים עברנו ישר למלחמה, שסופה אינו מסתמן מעבר לפינה, שונה מכל מבצע או סבב שקדם לה. 

 

הפעם הלם הקרב שלנו הוא קבוצתי, עממי, של כל מי שחי פה וקולט שעברנו ארוע אימתני עם התקף זעם סדיסטי של אלימות חסרת גבול. 

 

ההכחשה, נדמה לי, היא לא רק "הקונספציה" שהובילה להפתעה של החמאס.

היא גם הכחשה שמבטאת כשל במנטליזציה לגבי עוצמת הזעם שנאגר אצל אויבינו.

 

הלם של קרב וגם של קרבה.

 

כתיבה:

 

איתן טמיר, MA, ראש המכון

עם  מומחי מכון טמיר

 

 

מה זה הלם קרב? 

 

הלם קרב הוא שם היסטורי של תגובה נפשית שב-40 השנים האחרונות זכתה לסיווג הפרעת דחק פוסט-טראומטית - PTSD , או בעברית הַלֶּמֶת.

PTSD נמצאת במוקד המחקר הקליני בפסיכולוגיה בשנים האחרונות.

את ההפרעה מפתחים גברים ונשים שנחשפו לאירועים בהם ריחפה סכנת חיים, או סכנה קיומית לקרובים.

 

רוב המקרים של PTSD פורצים עקב לחימה בקרב, אסונות טבע, אובדן, פגיעה מינית ופיגועי טרור, אך גם במצבי שגרה, בהם ניכרת עליה באבחון טראומטיזציה עקיפה או משנית - מקרים בהם מגישי העזרה לוקים בתסמיני PTSD על אף היותם במעגל השני והשלישי באירוע.

 

המחקר העדכני שנערך בתחום כיום מתמקד בגורמי החוסן, שבזכותם גם אלו שחוו אירועים קשים, אינם מפתחים את הכרוניות של ההפרעה.

מחקרים אחרים ממוקדים בפיתוח דרכי טיפול, פסיכולוגיות וביולוגיות (כמו טיפול נתמך MDMA), שתכליתן להפחית את הסבל עמו מתמודדים הלומי הקרב לאורך החיים.

קבוצות חוקרים נוספות מתחקות אחר הגורמים והסיבות להתפתחות ההפרעה ובדרכים יעילות לפתח דרכי מניעה מקדימות. 

 

 

 

 

טראומה ״פשוטה״ מול טראומה מורכבת

 

הפרעת דחק פוסט טראומטית (PTSD) מובחנת מהפרעת טראומה מורכבת (CPTSD), הפרעה חדשה יחסית, לה ניתן דגש קליני רב בשנים האחרונות.

טראומה מורכבת היא הפרעה נפשית טראומטית התפתחותית, תולדה של מציאות חיים טראומטית, יומיומית והמשכית, בעוד שטראומה פשוטה מתייחסת לאירועי טראומה נקודתיים שניתן לסמנם כאירוע ממוקד, או מספר אירועים.

 

אביבית בנגוס כהן, MSW, מומחית בהערכה וטיפול בטראומה,

קב״נית במיל׳, מכון טמיר

 

טראומה אצל לוחמי צה"ל 

 

במהלך שירות צבאי קרבי, חיילים רבים נחשפים לאירועים מסכני חיים ומותירי צלקות.

 

רבים מהם שבים הביתה פצועים, בגופם או בנפשם.

 

לוחמים/ות משוחררים שחווים PTSD נוטים להיות מוצפים על ידי רגשות שליליים,  קושי ביצירת אמון, רגשות אשם, בושה, חרטה, חוסר עניין בפעילויות מהנות בעבר וקושי אמיתי להרגיש אושר.

 

מהפציעות הגופניות קשה יותר להתעלם, הן נמצאות שם, גלויות לעיני כל.

אולם הפציעות הנפשיות, אלה הפחות נראות בעין, מהולות עדיין בסטיגמה, בבושה ולעיתים בהסתרה של ממש.

 

חשוב לציין כי לוחמים בצה״ל אינם הנפגעים היחידים מהלם קרב.

מחקר שנעשה במרכז מיטיב לפסיכוטראומה מצא כי תומכי לחימה וג׳ובניקים פגיעים לא פחות.

המשתנה המשפיע על הפגיעות להלם קרב הוא חשיפה לאירוע מלחמתי ולא התפקיד.   

 

הפצעים הנפשיים אינם הולכים לשום מקום. הם אמנם שקופים, אך הרסניים לא פחות מכל פציעה גופנית אחרת, ואולי אף יותר. רבים אינם יודעים כי הלם קרב, שהוא למעשה מקרה פרטי של הפרעת דחק פוסט טראומטית (PTSD) אצל יוצאי קרבות ופעולות צבאיות, מוכר כנכות ממשית, אפילו אם אינה פיזית. לפי נתוני אגף השיקום במשרד הביטחון, למעלה מ-4,600 מנכי צה"ל כיום, מתמודדים עם PTSD.

 

טריגרים, כמו רעש חזק ולא צפוי, גורמים להם למשל לתגובת חירום אוטומטית וחריפה. הם חווים פלאשבקים, ניתוק, עוררות גופנית גבוהה והימנעות מכל מה שקשור באירוע הטראומטי. 

המצב הנפשי אליו נקלע האדם, ובעיקר זה שאינו זוכה לטיפול, אינו מאפשר לו לקיים אורח חיים שגרתי, לתפקד, לפתח קריירה, לקיים מערכות יחסים תקינות ולהקים משפחה.

 

אלירן מזרחי ז"ל היה לוחם מילואים, בן 40, נשוי ואבא לארבעה ילדים מקסימים. אלירן שירת בהנדסה קרבית והפעיל דחפור D9  במהלך שירותו עבר דברים קשים -הוא פינה גופות של נרצחים ממסיבת ה"נובה" ברעים ונלחם בעזה עד שנפצע. למרות שהוכר כפוסט-טראומטי וכנכה צה"ל, הוא קיבל בסופו של דבר צו 8 נוסף ובחר לשים קץ לחייו. הוא הוכר כחלל צה״ל והובא לקבורה צבאית. יהיה זכרו ברוך. 

 

  

דר׳ חווה גולדברג, מטפלת CBT בטראומה, מכון טמיר בתל אביב

 

 

מה השכיחות של הלם קרב בקרב חיילים משוחררים?

 

מטבע הדברים, חשיפה לאירועים טראומטיים שכיחה יותר בקרב אנשי צבא בהשוואה לאזרחים.

הסיכון לפתח PTSD אצל חיילים משוחררים מושפע מגורמים שונים, כולל סוג הטראומה בה נתקלים במהלך שירותם, בעיקר עקב פעילות מבצעית או תאונות אימונים.

 

לפי נתוני צבא ארה״ב,ֿ כ - 7% מהחיילים המשוחררים חווים PTSD בשלב כלשהו בחייהם, זאת בהשוואה ל-6% מהמבוגרים באוכלוסייה הכללית.

בנוסף, לחיילות משוחררות יש סיכון גבוה יותר לפתח PTSD בהשוואה לעמיתיהן הגברים, כאשר 13% מהן חוות PTSD.

 

השכיחות של PTSD משתנה בין תקופות שירות שונות, עם השיעורים הגבוהים ביותר אצל יוצאי שתי מלחמות המפרץ (1991 ו-2003).

שיעורי ה-PTSD נמוכים הרבה יותר אצל ותיקי מלחמת העולם השנייה ומלחמת קוריאה. 

 

 

 

 

המקרה של רועי: הפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD)

 

רועי הוא סטודנט בן 27 שלומד.באוניברסיטת בן גוריון.

הוא הגיע לטיפול פסיכולוגי בבאר שבע, במסגרת השירות לטיפול לסטודנטים באוניברסיטה. 

בשירותו הצבאי, רועי היה חייל בגבעתי, ממש לקראת שחרור, כאשר היחידה שלו נכנסה לרצועת עזה במהלך מבצע צוק איתן. 

מיקה, ארוסתו, אמרה לו לאחרונה שמאז שחזר מהמילואים האחרונים הוא כבר ״לא אותו הדבר״ וטענה שזה משפיע על מערכת היחסים שלהם. 

למרות שרועי מנדב מעט פרטים במפגש האינטיק, הוא מדווח שיש לו קושי משמעותי לישון, לא בהירדמות עצמה, אלא שהוא נמצא במצב תמידי של דריכות  (לדבריו, ״ישן עם עין אחת פקוחה״) ושכאשר הוא שוקע בשינה עמוקה יותר מיקה מעירה אותו, או שהוא מתעורר בעצמו, עקב סיוטי לילה קשים. 

רועי מספר שחווה כמה אירועים טראומטיים במהלך מבצע צוק איתן, אבל נמנע מכניסה לפרטים ספציפיים.

הוא אומר לפסיכולוגית שאף פעם לא דיבר עליהם עם אף אחד, אינו משוכנע ש״צריך להעיר שדים״ ושהוא לא בטוח שאי פעם ידבר. 

רועי עובד כמאבטח בסורוקה, בקרבת הקמפוס.

השיעמום בתפקיד גורם לו לחשוב ולהרהר יותר מדי.

הוא מדווח גם שרעשים ותנועות מהירות מבהילים אותו בקלות והוא מבלה זמן רב – גם בעבודה וגם בבית - בחיפוש אחר איומים פוטנציאצלים, שב-99% מהמקרים אינם באמת מאיימים. 

רועי מתאר זיכרונות חודרניים של חוויות טראומטיות על בסיס יומי, אבל עומד על סירובו להיכנס לפרטים.

הוא גם נמנע מלפגוש חברים מהצוות שלו במילואים ביחידת מגלן, איתם הוא נמצא מיום הגיוס, בגלל שהמפגשים איתם מזכירים לו חוויות שהוא מנסה לשכוח. 

 

 

סימפטומים: 

 

דריכות יתר, מחשבות חודרניות, רגזנות, אובדן עניין, קשיי שינה, טראומה. 

 

 

אבחנה:

 

הפרעת דחק פוסט-טראומטית. 

  

 

 

 

המהלך הקליני של הלם קרב - תסמינים ואבחון  

 

אז מהי הפוסט טראומה הזו, אשר מצלקת את נפשו ואת חייו של האדם, לעיתים לתמיד?

נתמקד כאן בטראומה על רקע לאומי, במאבקם של הלוחמים.

אירוע טראומטי, באשר הוא, קשה מאוד לעיבוד רגשי.

כאשר לוחם עובר טראומה, כזו שאינו מסוגל לעבד ולעכל בכוחות עצמו, היא נותרת כלואה בצורתה הגולמית, ועימה מגיעים סימפטומים חודרניים קשים מאוד, אשר כמעט ואינם מאפשרים רגע של שלווה, ודאי לא שגרת חיים תקינה.

כאשר אירוע טראומטי אינו מעובד כהלכה, הוא נוטה לשוב ולחזור, תוך שהוא מקנן בנפשו של האדם וגובה מחירים גבוהים.

 

 

התסמינים

 

התסמינים של הלם קרב מתבטאים בצורות מגוונות:

 

• סיוטי לילה

• פלאשבקים

• זיכרונות חושיים עזים

• דיסוציאציה (ניתוק רגשי)

• חיבורים בין חרדה לבין גירויים שמקושרים עם הטראומה (כמו קולות, טעמים וריחות)

 

כל היזכרות כזו, מכל סוג, גורמת ללוחם לחוות את הטראומה פעם אחר פעם, ברמות עצמה משתנות.

האדם חווה את המצוקה כאילו הייתה מולו, ומכאן הקושי לתפקד. הוא מתקשה להירגע, מצוי בהרגשתו באופן תמידי תחת איום הטראומה, גם כאשר במציאות הוא נתון בסביבה בטוחה ומוגנת.

אצל מרבית המתמודדים, התגובה לטראומה תדעך באופן טבעי ללא טיפול, אולם אצל חלקם היא תהפוך להפרעה כרונית של ממש.

 

 

מי מחלים מטראומה?

 

השאלה מי יחלים ומי ייכנס למהלך פסיכיאטרי כרוני מעוררת עניין מחקרי רב.

למשל, מחקר מאוניברסיטת חיפה, שעקב אחר 96 לוחמים שהשתתפו במבצע 'צוק איתן', מלמד כי אחד המנבאים החזקים לפיתוח PTSD הוא תגובות בהלה מופרזת במהלך 12 השעות הראשונות לאחר החשיפה לטראומה.

סיפורו של עידו גל רזון, לוחם גולני שסובל מפוסט טראומה (PTSD) קשה בעקבות אירועים מתקופת שירותו הצבאי, הפך לוויראלי ברשתות החברתיות בישראל.

רזון אינו מקבל כל סיוע, נפשי או כלכלי, מהצבא או מהמדינה. כאבו ומצוקתו הבלתי נסבלים של מנפצים את המסך ונותנים הצצה מזעזעת למה שנקרא בעיני רבים, הפציעה השקופה.

 

הסימפטומים החודרניים האלה, כל הסיוטים, הפלאשבקים, גורמים לאדם להימנעויות רבות, שלב הרסני בפוסט טראומה, שאינו מאפשר לאדם לשוב ולהתנהל באופן תקין.

הנפגע מתחיל להימנע מכל מצב שעשוי להתפרש כמפחיד או להזכיר את הטראומה:

רבים מסתגרים בביתם, חלק עוזבים את הארץ, רובם נמנעים מלצאת ולפגוש חברים, מתקשים להתקרב לאנשים, משתיקים את הדיבור על הטראומה, לא חשים הנאה.

למעשה, הפחד להיזכר, הפחד מהישנות הטראומה - בצורתה המדומיינת או המציאותית - גורם לאדם לבחור לא לעשות המון דברים בחיים.

הבעיה היא, שההימנעויות לא עוזרות.

האדם עדיין מתעסק בטראומה בצורה בלתי נשלטת, היא עדיין חודרת לנפשו פעם אחר פעם והניסיונות להגן על עצמו כך כלל אינם מסייעים לו. 

 

 

המעגל הטראומטי

 

כך האדם נמצא במעגל קסמים הרסני - הוא עסוק בהימנעות מכל מה שמזכיר את הטראומה, אך למעשה חי אותה באופן בלתי נשלט.

המעגל הזה אינו מאפשר רגיעה, אין בו שלווה, ובוודאי שהחיים בתוכו אינם מאפשרים שגרת חיים בריאה.

לפוסט טראומה יש השפעה ניכרת על החיים האישיים, הזוגיים והמשפחתיים. המתמודדים סובלים מסיוטים קשים, הזעה מרובה בלילה, הרטבה במיטה, התקפי זעם, צעקות וצרחות, והמון בכי.

לא מפתיע שגם בנות הזוג סובלות:

למשל, מחקר שערכה פרופ' זהבה סולומון, מומחית ישראלית בעלת שם בינלאומי בחקר הטראומה, העלה כי קיימת נטיה ל'הדבקה של PTSD', מצב בו נשות הלוחמים מפתחות בעצמן תסמינים של ההפרעה.

 

 

טיפול פסיכולוגי בהלם קרב

 

טיפול בפוסט טראומה הוא קשה ומורכב- אך מלא באופטימיות.

כיום, קיימים כלים רבים על מנת לעבד את החוויה הטראומטית, ולסייע לאדם להתמודד עם השלכותיה.

השלב ראשון של הטיפול מתמקד בבניית אמון בין המטפל למטופל.

 

הסובלים מפוסט טראומה מאבדים לעיתים אמון בבני אדם, מרגישים נטושים ופגועים מהחברה שהותירה אותם פגועים מבפנים.

במידה ונוצר אמון בסיסי והתמסרות, ניתן להתחיל לטפל במגוון התחומים שנפגעו בחיי האדם- נפשו, חייו הבין-אישיים, המשפחתיים, הזוגיים התעסוקתיים.

 

לצד פסיכותרפיה פרטנית לה זקוק הסובל מהלם קרב, יש חשיבות גדולה להדרכת הסביבה כיצד להקל על המתמודד ועל מצוקתו, וכיצד להכילה.

 

הדרכת בן או בת הזוג, או ההורים, עשויה לעיתים לעשות הבדל עצום ולקדם את האדם צעד משמעותי בדרך לריפוי.

 

חשוב לדעת כי שיטות טיפוליות מגוונות יעילות במקרי פוסט טראומה, ובעיקרן טיפול אינטגרטיבי, משולב, הכולל וריאציות של טיפול קוגניטיבי התנהגותי.

 

 

באופן ספציפי, הטיפול הנפשי שמקבל הכי הרבה תמיכה מחקרית נקרא חשיפה ממושכת - PE.

 

גישה נוספת היא טיפול בעיבוד קוגניטיבי (CPT) -  סוג ספציפי של טיפול קוגניטיבי התנהגותי שנמצא יעיל בהפחתת סימפטומים של PTSD.

היא רלוונטית גם לקשיים הנלווים להלם קרב, כמו אובדנות. מחקר שנערך על יוצאי צבא ארה״ב שהתמודדו עם PTSD העלה כי לאחר 7 שבועות של טיפול CPT חלה ירידה משמעותית במחשבות האובדניות (Pease et al, 2023). 

 

 

לצד שיטות הטיפול הפסיכולוגי המסורתיות, התפתחו גישות טיפול קבוצתיות, ייחודיות ויצירתיות, לטיפול בפוסט-טראומה למבוגרים צעירים משוחררי צה״ל.

למשל, דורון מרום וד״ר רוני סימונס, פיתחו הליך שבו נוסעת קבוצת מטופלים לטיול חוויתי בהודו, בו מעובדת החוויה הטראומטית.

 

כך מספר ד״ר סימונס, לשעבר פסיכולוג ראשי בארגון ביטחוני בארץ, על מחירי הטראומטיזציה, לצד ההרחקה וההדחקה של הקשיים: 

"זה עובר כמו וירוס במערכת. זה מוריד את התפקוד של המערכת שלנו פיזית ונפשית. ראינו את זה בצוק איתן באופן בולט. חבר'ה סטודנטים שיצאו למערכה, לפני כן ממוצע הציונים שלהם היה 95 ואחר כך ירד ל-64. החוויה שואבת משאבים, וזאת הבעיה המרכזית, שזה לא תמיד מורגש, ואנשים לא תמיד מזהים את שורש הבעיה".

 

 

טיפול נתמך MDMA

 

מינהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) הודיע לאחרונה על אישור תרופה חדשה שעשויה לשנות את פני הטיפול עבור הסובלים מהלם קרב.

כדורי מידומפיטמין (MDMA), המוכרים יותר בתור "אקסטזי", בשילוב עם טיפול פסיכולוגי.

 

מה זה אומר בפועל?

אם התרופה תקבל אישור, זו תהיה הפעם הראשונה שבה משתמשים בטיפול פסיכולוגי משולב עם חומר פסיכדלי עבור בעיות נפשיות כמו הלם קרב.

 

המחקר מאחורי התרופה מעודד:

שני ניסויים שלב 3 הראו ירידה משמעותית בחומרת תסמיני ההלם קרב אצל משתתפים שקיבלו טיפול משולב של MDMA וטיפול פסיכולוגי, זאת בהשוואה לקבוצת ביקורת שקיבלה רק טיפול פסיכותרפי.

חשוב לציין שהתרופה עדיין לא מאושרת לשימוש, ונדרשים מחקרים נוספים בכדי לוודא את בטיחותה ויעילותה לאורך זמן, אבל האור בקצה המנהרה בהחלט נראה קרוב יותר.

אם הכל ילך כשורה, תרופת ה-MDMA עשויה להציע תקווה חדשה לרבים הסובלים מהלם קרב, כדי לסייע להם לחזור לחיים תקינים ואיכותיים.

 

 

רפורמת נפש אחת

 

ביוני 2021 נחתם הסכם רפורמת נפש אחת, במסגרתו מציע אגף השיקום במשרד הביטחון לנכי צה״ל נפגעי פוסט טראומה מימון טיפולים אלטרנטיביים ע״ס 5,000 ש״ח בשנה.

זה לא מספיק, אבל זה צעד חיובי. 

 

הרפורמה מציעה הטבות נוספות, כמו טיפול פסיכלוגי אינדיבידאולי לילדים של נפגעי PTSD מהצבא ופדויי שבי ממערכות ישראל. 

 

 

יהודה רגב רקובסקי, MSW, מטפל CBT בטראומה בירושלים

 

 

 

  

 

האם החיים עם תסמונת דחק פוסט-טראומטית מחלישים את המתמודד?

 

תסמונת הדחק הפוסט-טראומטית איננה סממן לחולשה נפשית.

כל אדם יכול לפתח אותה בנסיבות מסוימות.

   

למעשה, תסמונת הלם קרב היא מעין ״תגובה נורמלית למצב לא נורמלי״, כאשר בפועל מי ששורד טראומה נוטה להיות חזק יותר נפשית ביחס לרבים אחרים שלא חוו טראומה.

תסמונת הדחק הפוסט-טראומטית איננה בגדר כישלון רגשי והחיפוש אחר טיפול אינו הודאה בתבוסה.

 

אדרבא, הדבר מראה על הבנה שמדובר בהפרעה שמעבר לשליטתו של הלוקה בה, וכי ניתן לטפל בה.

 

החיילים שלנו, שלחמו בקרבות של כולנו, הם הסיבה בזכותה אנו כאן. חשוב שלא להזניח אותם ואת פצעיהם, הנראים והשקופים.

אסור להיכנע למחיר הפוסט טראומה על חיי הלוחם שלחם בשביל כולנו, והמודעות החברתית לפציעה השקופה עשויה ליצור שינוי משמעותי עבור הסובלים ממנה.

 

 

 

 

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

 

  

שיחת ייעוץ ממוקדת 

עם ראש המכון / מומחה ספציפי- 

בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)

 

 

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

 

 

  

 

 

 

 

עדכון אחרון: 

 

12 ביוני 2024

 

 

 

 

 

 

 

  

 

חומרים מומלצים לקריאה על הלם קרב

 

פרופ' רפי קרסו מספר על הטיפול בהלומי קרב במלחמת יום כיפור <

האם המדינה מפקירה את הלומי הקרב? ישראל כסיף - וואלה <

"שגרה מטורללת, המראות ישרטו אותי". צה"ל מגלה את המחיר של הטיפול בפצועים הסורים - YNET < 

"מהלם למורא" - סרט תיעודי על טיפול בהלומי קרב באמצעות צמח האיוואסקה <

טיפול CPT בפוסט טראומה - טיפול בעיבוד קוגניטיבי <

לוחמי כיפור פותחים את הפצעים הנפשיים: מתוך מרכז שומרים <

  

 

קבוצות וארגונים

 

עמותת "אחים ליוגה" - עזרה לנפגעי הלם קרב

 

עמותת Soultalk - עיבוד חוויות לחימה

 

סיפורים מלבנון - מה שקרה במוצבים - קבוצת פייסבוק בניהול אייל שחר - לבוגרי שירות במוצבי לבנון

 

 

 

מקורות:

  

גל חייקין (2019). תהליך האבחון ועקרונות הטיפול בהפרעת דחק פוסט-טראומטית במסגרת היחידה לתגובות קרב בחיל הרפואה. מתוך אתר פסיכולוגיה עברית: https://www.hebpsy.net/me_article.asp?article=2989

 

רביטל ויטלזון-יעקבס. (2019). איך מתמודדים עם הלם קרב. מתוך אתר מקור ראשון: https://www.makorrishon.co.il/opinion/136667/

 

Lykos Therapeutics announces FDA acceptance and priority review of New Drug Application for MDMA-assisted therapy for PTSD. Lykos Therapeutics. News release. February 9, 2024. Accessed February 13, 2024. https://news.lykospbc.com/2024-02-09-Lykos-Therapeutics-Announces-FDA-Acceptance-and-Priority-Review-of-New-Drug-Application-for-MDMA-Assisted-Therapy-for-PTSD

 

Pease JL, Martin CE, Rowe C, Chard KM. Impact of residential PTSD treatment on suicide risk in veterans. Suicide Life Threat Behav. 2023 Apr;53(2):250-261. doi: 10.1111/sltb.12939. Epub 2022 Dec 21. PMID: 36541183.

 

https://www.ptsd.va.gov/understand/common/common_veterans.asp