הצגת פריטית לפי טגיות ספקטרום הסכיזופרניה

 

 

מהי סכיזופרניה (Schizophrenia)?

 

סכיזופרניה היא הפרעה נפשית קשה שמופיעה בשיעורים דומים בכל התרבויות בעולם.

סכיזופרניה היא מחלה כרונית שמתבטאת בהתקפים פסיכוטיים ובסימפטומים מגוונים, שבעטיים הסובל מהמחלה מתקשה לתפקד באופן נורמטיבי.

ההפרעה מאובחנת בקרב כ-1% מאוכלוסיית העולם, בכל התרבויות, כאשר סימפטומים ראשוניים שלה מתפרצים כמעט תמיד עד גיל 25.

בסכיזופרניה קיימים הבדלי מגדר שמתהפכים עם הגיל:

בתחילת החיים, גברים סובלים ממנה יותר מנשים (ביחס של 1:1.4), אך סטטיסטית, לאחר גיל 30 היא פורצת יותר דווקא בקרב נשים.

 

 

מהם הקריטריונים לאבחון סכיזופרניה?

 

סכיזופרניה מאובחנת תחת הופעה של מספר תסמינים וסימנים.

 

בראשם, 2 מהסימפטומים החיוביים והשליליים הבאים, לפחות, מופיעים ברצף למשך חודש או יותר:

 

• הלוצינציות  - הזיות שמתבטאות בשמיעת קולות, ראיית דמויות שלא קיימות וגם ריח שלא קיים. 

• דלוזיות  - מחשבות שווא על רדיפה, שיגעון גדלות, מחשבות יחס ועוד. 

• דיבור לא קוהרנטי וחסר משמעות ברורה.

• התנהגות לא מאורגנת באופן קיצוני, או קטטוניה.

• תסמינים שליליים - למשל, דיבור רגשי מונמך ו/או חוסר מוטיבציה.

 

זאת לצד קיומם של סימפטומים נוספים, במשך חצי שנה לפחות, כמו חוסר יוזמה (אבוליציה), בעיות קוגניטיביות, הבעת רגש מושטחת, המעטה בדיבור או עיסוק בתכנים שוליים.

 

קיומם של מגוון מסוים מהסימפטומים האלה, בתנאי שהם יוצרים פגיעה משמעותית בתפקודו התקין של האדם ובתנאי שאין להם הסבר רפואי אחר (כמו שימוש בסמים), מספיקים לאבחון סכיזופרניה.  

 

החומרה של המחלה נמדדת על ידי הערכה כמותית של הסימפטומים העיקריים:

פסיכוזה, כולל מחשבות שווא, הלוצינציות, דיבור לא מאורגן, התנהגות מוטורית פגועה, כמו קטלפסיה ותסמינים שליליים.

כל אחד מ-5 הסימפטומים הללו נצפה על סולם של 5 דרגות מ- 0 (לא נוכח) ועד 4 (נוכח וחמור). 

 

בשלב הראשון והמרכזי של הערכת מטופלים, ההנחיות העדכניות שפרסם לאחרונה איגוד הפסיכיאטרים האמריקאי (APA) ממליצות לבצע הערכה יסודית ומוקפדת לחולי סכיזופרניה, כולל סקירת בריאותו הגופנית של המטופל; בריאות קוגניטיבית; סיכון לפגוע בעצמם או באחרים ושימוש בחומרים, כולל בניקוטין. לאחר מכן, נדרשת תוכנית טיפול מקיפה וממוקדת במטופל, שכוללת טיפולים תרופתיים מבוססי ראיות וטיפולים לא-תרופתיים.

 

חלק ניכר מהסובלים מסכיזופרניה הם בעלי תובנה ירודה או נעדרי תובנה.

 תובנה היא מבנה רב מימדי ודינמי ונראה כי קיימים קשרים מורכבים עם תסמינים אחרים של המחלה.

 

 

 

סוגים של סכיזופרניה

 

ב-DSM-IV ובקודמיו הופיעו עדיין תתי-סוגים של סכיזופרניה, שהוסרו ב-DSM-5.

 

עם זאת, השימוש בתתי-הסיווגים עדיין רלוונטי בשיח של קלינאים ממגוון דיסיפלינות וממשיך להופיע ב-ICD-10:

 

• סכיזופרניה פרנואידית

• סכיזופרניה לא מאורגנת / הביפרנית

• סכיזופרניה קטטונית

• סכיזופרניה לא מובחנת

• סכיזופרניה רזידואלית

 

 

ספקטרום הסכיזופרניה 

 

מומחים מדברים כיום על סכיזופרניה כרצף של הפרעות שנע על גבי ספקטרום, בו מצויים 5 תתי-הסוגים הקודמים.

ספקטרום הסכיזופרניה כולל קבוצה של הפרעות נפשיות שכולן חולקות כמה תסמיני ליבה משותפים. 

 

ספקטרום זה כולל גם אבחנות נפרדות, לא רק תתי-סוגים של סכיזופרניה.

 

ניתן לקרוא מאמר נפרד על כל אחת מהן: 

 

• הפרעת אישיות סכיזוטיפלית

• הפרעת אישיות סכיזואידית

• הפרעה דלוזיונית 

• הפרעה סכיזואפקטיבית

• הפרעה סכיזופרניפורמית

 

 

מה הקשר בין סכיזופרניה לבין פיצול אישיות? 

 

סכיזופרניה אינה הפרעת אישיות מרובה, או ליתר דיוק, הפרעת זהות דיסוציאטיבית (DID).

לאדם עם סכיזופרניה אין שני מופעים אישיותיים או יותר.

 

במקום זאת, הם מתמודדים עם התסמינים שמתוארים במאמר זה למעלה (קריטריונים). 

 

רבים טוענים כיום כי הגיע הזמן לשנות את שם המחלה.

התרגום המילולי של המונח סכיזופרניה הוא ״מוח מפוצל", מה שמלכתחילה מטעה ומבלבל.

יש הטוענים כי הגיעה השעה לשנות את השם סכיזופרניה.

שינוי כזה עשוי לתאר את המצב בצורה מדויקת וקרובה יותר למציאות, לתרום לסובלנות רבה יותר בציבור הרחב ולהפחית את הכאב הנפשי הכרוך בסטיגמה.

 

  

מהם 3 שלבי המחלה?

 

סכיזופרניה כוללת בדרך כלל 3 שלבים מובחנים:

 

• פרודרמולי-  שלב מוקדם זה מזוהה בד״כ בדיעבד, רק אחרי שהמחלה מתקדמת. 

• פעיל-  שלב זה נקרא גם סכיזופרניה חריפה / אקוטית, מצב מנטלי גלוי ברובו, שהמטופל מראה בו את הסימפטומים המובהקים של פסיכוזה, כולל הלוצינציות, חשדנות ודלוזיות. 

•  שאריתית / רזידואלית - למרות ששלב זה אינו מוגדר ב DSM-5, הוא עדיין משמש אנשי מקצוע כדי לתאר שלב בו המתמודד עם סכיזופרניה חווה פחות סימפטומים, למרות שהם עדיין קיימים.

  

 

טיפול ושיקום למתמודדים עם סכיזופרניה

 

סכיזופרניה מוגדרת כמחלה נפשית כרונית.

מרבית הסובלים מסכיזופרניה מתקשים לתפקד באופן סתגלני והם זכאים במרבית מדינות העולם להכרה כבעלי נכות נפשית (ברמות משתנות).

 

העשורים האחרונים מביאים אלינו פסיכיאטריה מכוונת הרבה יותר להעצמה של המתמודדים עם המחלה, לשיקום בתנאים גמישים, דיור מוגן לזכאי סל שיקום ותעסוקה בקהילה ולעידוד לעצמאות שניתן להשיגה במקרים רבים.

במרבית המקרים, המתמודדים עם סכיזופרניה זקוקים לטיפול תרופתי על בסיס קבוע, המייצב חלק מהסימפטומים ושולט בהם.

 

צפו בתיאור של מתמודדים.ות על היתרונות של סל שיקום.

כדי לקבל זכות לסל שיקום בבריאות הנפש

יש להגיש בקשה לביטוח הלאומי (בררו אצל המטפלים בהווה):

 

 

 

נכון להיום, המענה התרופתי היעיל ביותר להתמודדות עם סכיזופרניה הוא שימוש בתרופות אנטי-פסיכוטיות, המאזנות את רמות הדופמין הגבוהות.

אל התרופות הללו מתווספות תרופות יעילות נוספות, תלוי בקשיים הנפשיים והרפואיים הספציפיים מהם סובל המטופל.

 

לצד הטיפול הפסיכופרמקולוגי, קיים מערך ציבורי של טיפול פסיכותרפי, המציע תמיכה נפשית וסיוע ברכישת מיומנויות להתמודדות עם ההפרעה, כגון שיפור היכולות הקוגניטיביות והיכולות החברתיות. כאשר לאדם מערכת תמיכה משפחתית, לרוב יש צורך גם בהדרכה עקבית למשפחה.

 

חשוב לציין כי המתמודדים/ות עם סכיזופרניה מתקשים להתפנות רגשית, שכן את מיטב כוחותיהם הם מפנים למאבק בתסמינים הקשים. 

כתוצאה משקיעה וכניסה זו פנימה, בני המשפחה ובני זוג עלולים להרגיש דחויים או בודדים.

לעיתים קרובות חווים בני המשפחה את התסמינים השליליים כמטרידים יותר מתסמינים חיוביים.

 

 

טיפול בסכיזופרניה 

 

ככלל, סכיזופרניה מחייבת טיפול ומעקב קליני לכל אורך החיים, גם כאשר התסמינים פוחתים.

טיפול תרופתי וטיפול פסיכו-סוציאלי עוזרים בניהול המחלה. 

עם טיפול תרופתי מתאים חווים המתמודדים צלילות יחסית, רבים מהם מקימים משפחה ומחזיקים עבודה יציבה.

 

רבים מחולי הסכיזופרניה מאושפזים אחת לפרק זמן מסוים במחלקות פסיכיאטריות, כאשר הם זקוקים לליווי ותמיכה נפשית, מערכת תמיכה יציבה וטיפול תרופתי.

 

 

טיפול פסיכו-סוציאלי

 

התערבויות אופייניות כוללות, למשל: 

 

• טיפול פסיכולוגי פרטני.

• טיפול התנהגותי קוגניטיבי הוא גישה קצרת טווח וממוקדת-בעיה שמטרתה ללמד אנשים הסובלים מסכיזופרניה מיומנויות התמודדות מגוונות כדי לעזור להם לנהל מצבי חיים מאתגרים. בסוג זה של טיפול נפגשים בדרך כלל שעה בשבוע, לאורך 12 עד 16 שבועות.

• אימון קבוצתי במיומנויות חברתיות.

• טיפול משפחתי.

• שיקום מקצועי.

• תעסוקה תומכת.

• דיור מוגן בקהילה. 

 

למעשה, סקירה עדכנית מלמדת כי טיפולים בשיחות נהיים חשובים יותר ויותר עבור מתמודדים עם סכיזופרניה.

הדו"ח מצטט מחקרים המצביעים על כך שגישות כמו טיפול קוגניטיבי התנהגותי וטיפול ממוקד משפחה יכולות לסייע בשיפור הסימפטומים, להפחית את הסיכון להישנות ולשפר את איכות החיים.

בעוד שתרופות נותרות חלק מרכזי בטיפול בסכיזופרניה, הסקירה מציעה שטיפולים בדיבור יכולים לספק יתרונות חשובים נוספים.

 

 

טיפול תרופתי

 

האתגר המרכזי, לפחות בתחילת הדרך, הוא להגיע ליציבות.

מדובר בתהליך המתבסס על התאמה אישית של הטיפול התרופתי למטופל ולמצבו ולעיתים כרוך בניסוי ותעיה.

כאשר היציבות מושגת, מתרחבות האפשרויוית הטיפוליות והשיקומיות. בהקשר שלנו, ניתן להחליף תרופות אנטי-פסיכוטיות ללא סיכון ניכר לנסיגה. 

 

מחקר מתסכל שפורסם לאחרונה מלמד אותנו כי 20% מהמתמודדים עם סכיזופרניה אינם מפיקים תועלת ממשית משימוש בטיפול תרופתי אנטי-פסיכוטי.

לפי תוצאות המחקר, שני-שליש מהמטופלים תרופתית גם אינם מגיעים למצב של רמיסיה במחלה.

 

FDA אישרה תרופה אנטי-פסיכוטית חדשה לטיפול בסכיזופרניה:

(Caplyta (lumateperone. התרופה ניטלת ככדור, בתהליך פנים-תאי (אינטרה-סלולרי) ואמורה להיות זמינה בארץ במחצית השניה של 2021. 

התרופה נמצאה יעילה גם עבור מתמודדים/ות עם דיכאון ביפולרי.

 

KarXT: מחקר שפורסם ב-2021 ב- New England Journal of Medicine מלמד על ההשפעה הפוטנציאלית של KarXT לטיפול יעיל בסכיזופרניה. KarXT פועלת באמצעות מנגנון ביוכימי חדש, רצפטור מוסקרניסי כולינרגי. יתרון מרכזי של התרופה הוא הפחתת תופעות לוואי שמתבטאות בתסמינים אקסטראפירמידלים [הפרעות תנועה שנגרמות על ידי תרופות נוגדות פסיכוזה, כמו דיסטוניה (עוויתות מתמשכות והתכווצויות שרירים), אקטיסיה (חוסר שקט מוטורי), תסמינים אופייניים לפרקינסון כגון נוקשות, ברדיקינסיה (איטיות בתנועה), רעד ודיסקינזיה מאוחרת (תנועות לא סדירות ומטלטלות).

 

פחות השמנה בנטילת זיפרקסה:  מחקר שפורסם באוגוסט 2020 בכתב העת AJP Advance, העלה כי מטופלים סכיזופרנים שנטלו את הכדור האנטי-פסיכוטי זיפרקסה בשילוב עם האופיואיד האנטגנניסטי samidorphan עלו פחות במשקל. בנוסף, התרופה המשולבת הייתה יעילה כמו טיפול בזיפרקסה לבד לשיפור תסמיני הסכיזופרניה, עם בטיחות דומה. 

 

 

מהו הטיפול התרופתי היעיל ביותר כיום בסכיזופרניה?

 

לא קיימת תרופה אנטי-פסיכוטית יחידה לטיפול בסכיזופרניה, אך לפונקס (לוזפין) נחשבת לאחת התרופות היעילות ביותר.

יחד עם זאת, לפונקס איננה מומלצת כטיפול קו ראשון עקב תופעות הלוואי שמופיעות יחד עם הטיפול, לצד הצורך בבדיקות דם תדירות.

  

 

מה עם קנאביס רפואי?

 

לא ולא.

קנאביס גורמת להחמרת הסימפטומים אצל חולי סכיזופרניה - גראס מחמיר תסמינים כמו הזיות, פרנויה וחשיבה לא מאורגנת. 

הקשר בין סכיזופרניה לצריכת קנאביס מבוסס היטב במחקרים. למשל, מאמר שניתח כמה מחקרים מצא כי מריחואנה היא אחד החומרים הנפוצים ביותר בקרב מתמודדים עם סכיזופרניה, במיוחד אצל חולים צעירים שנוטים לעשן גראס בתדירות גבוהה יותר מאלכוהול. 

החוקרים תמהו מה המשמעות של קישור זה. יש מי שטוען כי אנשים הסובלים מסכיזופרניה עשויים לעשן יותר וויד פשוט כי הם מחפשים דרך להקל על התסמינים הקשים של המחלה.

נראה שהקשר בין מריחואנה לפסיכוזה משפיע לטווח הארוך, כלומר אם כבר יש לך סכיזופרניה ואתה מעשן גראס, הסימפטומים שלך עלולים להחמיר מעשית, .סביר שיהיו לך יותר אפיזודות פסיכוטיות ויותר אשפוזים בבית חולים פסיכיאטרי.

חוקרים מצאו גם שאם אתה נושא גנים ספציפיים שמשפיעים על כימיה במוח, השימוש במריחואנה נוטה להעלות את הסיכוי לסכיזופרניה. למשל, הגנים AKT1. ו-COMT.

 

 

דר׳ ורד קליינמן בלוש,

מטפלת במתמודדים/ות עם הפרעות הספקטרום הסכיזופרני,

מכון טמיר חיפה

 

   

גורמים לסכיזופרניה

 

מה גורם לסכיזופרניה?

 

הסיבתיות לסכיזופרניה נחשבת לאחד מתחומי המחקר העשירים והפורים בפסיכיאטריה, בעיקר סביב תורשתיות וגנטיקה, אבל לא רק. 

נכון להיום, ההשערה הרווחת היא כי ניתן להסביר התפתחות סכיזופרניה בעיקר דרך סיבתיות ביולוגית, לצד גורמים גנטיים, ביוכימיים, נוירולוגיים וכאלה הנובעים משימוש בחומרים.

 

מבחינת תורשה, שייכות למשפחה בה קיימת היסטוריה של המחלה מעלה פלאים את הסיכון ללקות בסכיזופרניה, אשר הולך וגובר ככל שהקרבה המשפחתית הביולוגית גבוהה יותר.

 

 

גורמים ביוכימיים

 

קיימת מוכנות ביוכימית מוחית, שמתוארת לרוב כעודף בפעילות הנוירוטרנסמיטורים דופמין וסרוטונין, לעומת מחסור בנוראפינפרין. 

ברמה הבסיסית ביותר נראה שמוחותיהם של מתמודדים עם סכיזופרניה רגישים יותר למוליך העצבי דופמין בהשוואה לאוכלוסיה הכללית. 

"השערת הדופמין" בסכיזופרניה מציעה כי המחלה נגרמת כתוצאה מעודף דופמין, או רגישות רבה יותר למוליך עצבי זה.  

 

 

גורמים נוירולוגיים

 

סכיזופרניה קשורה לשינויים במבנה ובתפקוד של מספר מערכות מוחיות מרכזיות, כולל האונה הפרה-פרונטלית והאונה הטמפורלית המרכזית, שמעורבות בזיכרון עבודה ובזיכרון דקלרטיבי (זיכרון עובדתי).

ממצאים נוספים הם חדרי מוח מוגדלים מהרגיל וחוסר סימטריה מסוים בין שתי ההמיספרות. 

חוקרים ביפן זיהו כי רמות נמוכות יותר של שומן ספציפי (ספינגוליפיד) מאפיינות את מוחם של המתמודדים עם סכיזופרניה, ממצא שעשוי להוביל לטיפולים חדשים בהפרעת המוח.

 

 

שימוש בחומרים

 

ההנחה היא ששימוש בסמים, תקופות לחץ חריפות או טראומות בחיים עלולות לעורר סימפטומים של המחלה ולתרום לפריצתה הראשונית.

סמים אינם גורמים באופן ישיר לסכיזופרניה, אך מחקרים מראים כי שימוש לרעה בסמים מעלה את הסיכון לפתח סכיזופרניה או מחלות דומות.

סמים מסוימים, בייחוד קנאביס, קוקאין,  LSD או אמפטמינים, עלולים לעורר תסמינים של סכיזופרניה אצל אנשים עם פגיעות קודמת.

 

 

שני מחקרים אטיולוגיים מעניינים מהתקופה האחרונה:

• ילדים צעירים במשפחות המצויות בסיכון גבוה לסכיזופרניה ולהפרעה ביפולרית, מתמודדים עם ליקויים נוירו-קוגניטיביים כבר מגיל 7, כך לפי מחקר בכתב העת JAMA.

• למערכת החיסון יש תפקיד בפיתוח המחלה:  מחקר אוסטרלי חדשני שפורסם לאחרונה בכתב העת Nature. המחקר נחשב לפריצת דרך של ממש בתחום, שכן הוא מעורר סקרנות לגבי ליקויים בתפקוד המערכת החיסונית והקשר שלהם לסכיזופרניה.  טבעם של הליקויים החיסוניים עדיין מסתורי, אבל הכיוון מעורר מוטיבציה. החוקרים מצביעים על תפקידם של תאי מקרופאג, 'לוחמי מערכת החיסון', שעלייה בכמותם עלולה לגרום עיוותים נוירולוגיים וגנטיים באונה הפורנטלית במוח. עיוותים אלו דומים לשינויים מוחיים שמאפיינים סכיזופרניה.

• נמצא קשר בין בעלות על חתולים בחיים המוקדמים לבין סיכון מוגבר לפתח סכיזופרניה והפרעות נלוות בבגרות צעירה. סקירה של 17 מחקרים מכמה מדינות, מצא שלאנשים שנחשפו לחתולים, החל מהתקופה שלפני הלידה ועד גיל 25, היו בסיכון כפול לפתח הפרעות על קשת הסכיזופרניה, בהשוואה לאלה שלא נחשפו לחתולים. הסבר אפשרי אחד לקשר זה הוא תפקידו של Toxoplasma gondii, טפיל המתרבה מינית רק בחתולים. בני אדם יכולים להידבק בטפיל הזה דרף צריכת בשר לא מבושל או מים מזוהמים שבתוכם צואת חתולים. בעוד שהטפיל בדרך כלל לא גורם לתסמינים ברורים אצל אנשים בריאים, הוא עלול להשפיע על תפקודי נוירוטרנסמיטורים ותגובות חיסוניות ולהגביר את הסיכון לסכיזופרניה.

 

 

תחלואה נלווית של סכיזופרניה  

 

דיכאון, חרדה והתמכרויות הם מצבים נפשיים נלווים, שמופיעים בשכיחות גבוהה יחד עם סכיזופרניה.

 

השילוב של הפרעה נפשית נוספת תורמים לתמונה קלינית חמורה יותר ומצטברת.

 

למשל: 

 

• דיכאון עלול לחזק תסמינים שליליים משניים של סכיזופרניה. 

• התקפי חרדה עלולים להיות טריגר נוסף לפרנויה קיימת.

• שימוש לרעה בקנאביס עלול להחמיר את הסימפטומים החיוביים וחוסר הארגון שמאפיינים סכיזופרניה. 

  

במחקר שנערך ב-2022 על מדגם נרחב, נמצא מגוון רחב של הפרעות ומחלות נלוות בסכיזופרניה הן לפני מתן האבחנה והן אחריה (Lu et al, 2022).

אלה כללו PTSD, הפרעות חרדה אחרות והפרעות שימוש באלכוהול וסמים.

כמו כן, החוקרים זיהו השפעה משמעותית של מגדר על סוג התחלואה הנלווית.

 

נראה שהקומורבידיות הופכת את הטיפול בסכיזופרניה למורכב יותר.

מחקר גנטי מצא כי קיים קשר בין ADHD, מחלות זיהומיות במעיים והשמנת יתר לבין עמידות לטיפול בקרב הסובלים מסכיזופרניה (Cheng et al, 2023).

מחקר זה מדגיש כי כאשר קיימת קומורבידיות (הן של מחלות גופניות והן של הפרעות פסיכיאטריות) יש צורך לשים דגש מיוחד על הטיפול התרופתי והפסיכותרפי.

 

 

דוד ישראל כהן סובל מסכיזופרניה

ומפוסט-טראומה כבר 17 שנה.

 

צפו מתוך ״בנפשם״ של ״כאן״:

 

 

 

מה הקשר בין סכיזופרניה ל-OCD?

 

למרות שהפרעה אובססיבית קומפולסיבית (OCD) וסכיזופרניה הם שני מצבים קליניים מובחנים, מחקרים הראו שקיימת חפיפה ביניהם. 

 

מחקר חדש שפרסמו פרופ' Sandeep Grover ושותפיו  בחן  את הקשר בין סכיזופרניה ל-OCD  בקרב 181 מבוגרים עם סכיזופרניה. 

 

החוקרים השתמשו בכמה כלים אבחוניים למטרת מחקר זה ומצאו קשר חזק ומפתיע: 

28% מהמטופלים אובחנו עם OCD ו-39% דיווחו על כך שחוו לפחות סימפטום אחד של OCD במשך חודש שלם או יותר.

עוד נמצא שבקרב רבים מהמטופלים שסבלו מ-OCD, פרצה הסכיזופרניה בגיל צעיר וכי הם נטו יותר לקומורבידיות עם דיכאון ולדיווח על מחשבות אובדניות.

ניתוח נוסף חשף כי למטופלים עם סכיזופרניה שחוו הפוגה ואובחנו עם OCD,  היו בעלי רמות גבוהות יותר של ליקויים בתקשורת ובהבנה ושכיחות גבוהה יותר של דיכאון בהשוואה למטופלים ללא OCD. הממצאים מבליטים את החשיבות של הערכה שוטפת של ההפרעה באוכלוסיות נפגעי נפש, מה שיכול לסייע בפיתוח טיפול מתאים. 

 

 

סטיגמה וסכיזופרניה

 

בניגוד לסטיגמה הנפוצה ולדמות המצטיירות בסרטים, במחזות, בתקשורת ההמונים, במדיה החברתית ובספרים, סכיזופרניה אינה פיצול אישיות.

 

לרוב, המתמודדים עם המחלה אינם מסוכנים כלל לאחרים, בעיקר כאשר הם תחת מעקב רפואי וטיפול תרופתי הולם.

 

קולות חדשים וחשובים עולים בשנים האחרונות בישראל, המציעים להפחית את הסטיגמה הקשה ממנה סובלים הסכיזופרנים.

 

למשל, בניסיון לשנות את ההגדרה סכיזופרניה באבחנה המשקפת יותר את המציאות: הפרעות הספקטרום הפסיכוטי (PSD). המונח נטבע על ידי מטפלת בבריאות הנפש בירושלים ומקבל תאוצה רבה בקרב פסיכיאטרים עמיתים. קולות אלו נשמעים לצד מגמה מקבילה ומעודדת, של הורים לסכיזופרנים, הנוטים לחפש עזרה נפשית יותר מהורים לילדים המתמודדים עם הפרעות נפשיות אחרות.

 

בעידן כל כך נרקיסיסטי, תרומתם של סלבס ש״יוצאים מהארון״ של התחלואה הנפשית במשפחה לא תסולא בפז, למשל הזמר אבי טולדנו, שמשתף בגילוי על ההתמודדות של בנו עם סכיזופרניה.

 

מחקר מטריד שפורסם בתחילת השנה ב- JAMA Psychiatry העלה כי כמעט מ- 7% מהמטופלים שסובלים מהפרעות פסיכיאטריות בשבדיה מצאו עצמם נתונים לאלימות, שהייתה פוגענית מספיק כדי לדרוש טיפול רפואי, או שביצעו אלימות בעצמם.

 

 

צפו בסרט המצוין של רוני קובן,

בו הוא מבקר במרכז לבריאות הנפש גהה: 

 

 

 

האם מתמודדים/ות עם סכיזופרניה מורשים להחזיק רישיון נהיגה?

 

סכיזופרניה עלולה להשפיע על יכולת הנהיגה.

במידה וסבלת או עודך סובל מבעיה רפואית או נפשית שעלולה להשפיע על הנהיגה, יש לעדכן בכך את משרד הרישוי.  

להלן הנחיות משרד הבריאות לגבי תקנים להתאמה נפשית וגופנית לנהיגה - ראו עמ׳ 36-39. 

 

 

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

  

שיחת ייעוץ ממוקדת 

עם ראש המכון / מומחה ספציפי- 

בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)

 

 

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

 

  

 

 

 

 

 נכתב ע״י מומחי מכון טמיר

 

 

 

עדכון אחרון: 

 

25 באפריל 2024

 

 

קראו המלצות 

 

מקורות:

 

Cheng, B., Cheng, S., Li, C. E., Wei, W., Liu, L., Meng, P., ... & Zhang, F. (2023). Treatment Resistance in Schizophrenia Is Associated with Attention Deficit/Hyperactivity Disorder and Gut Microbiota: A Genetic Correlation and Mendelian Randomization Study. Neuropsychobiology, 82(1), 24-32.‏

 

Lu C, Jin D, Palmer N, et al. Large-scale real-world data analysis identifies comorbidity patterns in schizophrenia. Transl Psychiatry. 2022;12(1):154.

 

McGrath, J. J., Lim, C. C. W., & Saha, S. (2023). Cat Ownership and Schizophrenia-Related Disorders and Psychotic-Like Experiences: A Systematic Review and Meta-Analysis. Schizophrenia Bulletin, sbad168. https://doi.org/10.1093/schbul/sbad168

 

Ostuzzi G, Vita G, Bertolini F, Tedeschi F, De Luca B, Gastaldon C, Nosé M, Papola D, Purgato M, Del Giovane C, Correll CU, Barbui C. Continuing, reducing, switching, or stopping antipsychotics in individuals with schizophrenia-spectrum disorders who are clinically stable: a systematic review and network meta-analysis. Lancet Psychiatry. 2022 Aug;9(8):614-624. doi: 10.1016/S2215-0366(22)00158-4. Epub 2022 Jun 23. PMID: 35753323.

 

Zick JL, Staglin B, Vinogradov S. Eliminate schizophrenia. Schizophr Res. 2022 Apr;242:147-149. doi: 10.1016/j.schres.2022.01.004. Epub 2022 Jan 20. PMID: 35067455.

 

 

 

 

 

מה זה סכיזו-אפקטיב (Schizoaffective Disorder)? 

 

הפרעה סכיזואפקטיבית (Schizoaffective Disorder) היא הפרעה נפשית המשלבת סימפטומים השייכים לשתי הפרעות נפשיות אחרות - הפרעות מצב רוח (כמו דיכאון ומאניה דיפרסיה),והפרעות פסיכוזה (כמו סכיזופרניה).

 

לעיתים, אבחון ההפרעה ניתן באופן זמני, בטרם ניתן לאבחן במדויק מהי האבחנה הכרונית ממנה סובל המטופל ואיזו משני הסינדרומים הוא רק תוצר לוואי שלה. במקרים אחרים, האדם אכן סובל משתי ההפרעות גם יחד, או משילוב מסוים שלהן. 

 

לפי אתר NAMI, ההפרעה מאובחנת בקרב פחות מאחוז מהאוכלוסיה, כאשר נשים מאובחנות בה יותר מגברים.

 

 

מהם התסמינים של הפרעה סכיזואפקטיבית?  

 

סימפטומים סכיזופרניים מתבטאים בהזיות, דמיונות שווא, קושי בארגון קוגניטיבי (חשיבתי), הנמכה קוגניטיבית, בלבול, חוסר קוהרנטיות, שינוי בעוצמת התגובתיות ובעוצמת הרגשות.

 

סימפטומים של הפרעות מצב-רוח, כמו דיכאון והפרעה דו-קוטבית, מתבטאים מן הצד הדיכאוני של ההפרעה במצב רוח ירוד מתמשך, חוסר תיאבון, קשיי שינה, תחושת חוסר חשק וחוסר מסוגלות כללי, לעיתים מחשבות וניסיונות אובדניים, ומהצד המאני של ההפרעה מתבטאות במצב רוח מרומם ואופורי שאינו מותאם לסיטואציה, מחשבות לא מאורגנות ופגיעה בשיפוט התקין.

 

עצמת הסימפטומים ותדירות הופעתם בקרב הסובלים מההפרעה משתנה - יש הסובלים יותר מהפן הסכיזופרני ויש הסובלים יותר מהפן האפקטיבי (כלומר, הרגשי - חלק מהפרעת מצב הרוח).

 

 

איך מאבחנים הפרעה סכיזואפקטיבית?

 

עפ"י ה-DSM (ספר האבחנות הפסיכיאטריות האמריקאי, המשמש את מרבית העולם באבחון הפרעות נפשיות), יש צורך במספר קריטריונים לאבחון הפרעה סכיזואפקטיבית:

 

• תקופה ממושכת יחסית (של מספר חודשים לפחות) בה היה שילוב בין סימפטומיים של הפרעות מצב רוח לבין סימפטומים סכיזופרניים, כולל תקופה קצרה בת מספר שבועות בה המשיכו הסימפטומים הסכיזופרניים ללא הסימפטומים האפקטיביים (של הפרעות מצב הרוח), ובתנאי שקיימים מספיק קריטריונים עפ"י ה-DSM לאבחון שתי ההפרעות. תפקיד הדקויות האלה לשלול טעות באבחון הסופי ולוודא שהאדם אכן סובל משתי משפחות הסימפטומים ללא תלות אחת בשניה. כלומר, סובל מסימפטומים סכיזופרניים גם בהיעדר סימפטומים של הפרעת מצב רוח, ולהפך.

• הסובל מההפרעה אינו סובל מבעיה רפואית מקבילה ואינו משתמש בחומרים מסוכנים (כמו שימוש בסמים). למעשה, קריטריון זה נועד לוודא שאין רקע אחר שמסביר את פרוץ הסימפטומים.

 

האבחון מחייב ראיון קליני. נכון להיום אין דרך תקפה לאבחן את ההפרעה באמצעים רפואיים, כמו בדיקת דם או סריקות מוח. 

 

 

מהם שני תתי-הסוגים של ההפרעה?

 

ההפרעה נחלקת לשני תתי סוגים השונים זה מזה באופי החלק האפקטיבי של ההפרעה:

• הפרעה סכיזואפקטיבית דיכאונית: כוללת אפיזודה דיכאונית של ממש, מבלי אפיזודה מאנית. הפרעה מסוג זה נפוצה יותר בקרב מבוגרים.

• הפרעה סכיזואפקטיבית ביפולרית:  כוללת אפיזודה דו-קוטבית ממשית, ונפוצה יותר בקרב מתבגרים וצעירים.

 

 

גורמי סיכון

• היסטוריה משפחתית של הפרעות נפשיות (בייחוד קרובי משפחה מדרגה ראשונה הסובלים מהפרעה סכיזואפקטיבית, הפרעה דו קוטבית או סכיזופרניה).

• נוכחות של הפרעות נפשיות נוספות.

• התמכרויות.

• קורבן התעללות או הזנחה.

• עיכובים התפתחותיים.

• חשיפה טרום-לידתית לרעלים (כולל תרופות ואלכוהול).

 

 

סיבוכים של הפרעה סכיזואפקטיבית

• שימוש בסמים.

• שתיית אלכוהול. צריכת אלכוהול יכולה להופיע כסיבוך של סכיזואפקטיב, אולם היא קשורה כלעצמה לפריצת פסיכוזה.

• הפרעות חרדה.

• קונפליקטים עם בני משפחה, חברים, עמיתים לעבודה ואחרים.

• עוני וחוסר בית.

• בעיות בריאותיות משמעותיות.

• בדידות חברתית.

• התאבדות, ניסיונות התאבדות או מחשבות אובדניות.

• אַבטלה.

 

 

האם נדרש טיפול תרופתי?

 

בהפרעה סכיזואפקטיבית, בדומה להפרעות נפשיות רבות, מומלץ טיפול תרופתי לצד טיפול פסיכולוגי.

 

ברוב המקרים לא ניתן לוותר על טיפול תרופתי, כיוון שכאשר מתקיים מצב פסיכוטי, הדרך הבלעדית כמעט להגיע לנפש האדם ולתודעתו במהלך פסיכותרפיה, טיפול פסיכולוגי בשיחות, מחייבת צלילות דעת.

הטיפול התרופתי המתאים במרבית המקרים של הפרעה סכיזואפקטיבית הוא טיפול פסיכיאטרי בתרופות אנטי-דיכאוניות, מייצבי מצב-רוח ותרופות אנטי-פסיכוטיות (לא-טיפוסיות מהדור השני), המטפלות בסימפטומים של שתי ההפרעות.

 

לצד הייצוב הנפשי שמאפשרות התרופות לאדם, יש צורך בפסיכותרפיה המשקמת את נפשו ואת חייו ומקנה לו כלים משמעותיים להתמודדות. בדומה למחלות נפשיות רבות המלוות את האדם לאורך חייו, בהפרעה מסוג זה יש צורך גם בהדרכה משפחתית ובטיפול משפחתי, במידת האפשר, על מנת ללמד את המשפחה כיצד להתנהל באופן האדפטיבי ביותר עם האדם הסובל. 

 

 

מחקר מ-2021 העלה כי טיפול בתרופות אנטי פסיכוטיות קשור לירידה בסיכון לאשפוז בקרב מתמודדים עם הפרעה סכיזואפקטיבית.

יתר על כן, השילוב בין תרופות אנטי-פסיכוטיות לבין מייצבי מצב רוח נלווים (לעומת טיפול בתרופות אנטי-פסיכוטיות בלבד) היה קשור גם בסיכון נמוך יותר לאשפוז עקב פסיכוזה. הראיות היו הרבה פחות חזקות עבור נוגדי דיכאון נלווים.

 

בהשוואה לסכיזופרניה, הפרוגנוזה של הפרעה סכיזואפקטיבית מעט יותר אופטימית - סיכויי ההחלמה והשיקום הזמניים ממנה גבוהים יותר, בעיק כאשר כל מקבץ סימפטומים מקבל התייחסות וטיפול רלוונטי נפרד.

בניגוד לרבים הסובלים מהפרעות נפשיות, הסובלים מהפרעה זו עשויים לזכות לתקופות ארוכות יחסית של צלילות מסוימת.

עם זאת, חשוב לדעת כי לא ניתן להעלים את התופעה או להקנות למטופל יכולת מתגברת לשלוט בה, כפי שניתן במקרים רבים של הפרעות מצב רוח.

בדומה לסימפטומים מהם סובל האדם, גם אופק ההחלמה נמצא בנקודה כלשהי במרחב שבין ההפרעה הסכיזופרנית להפרעה האפקטיבית.

 

 

הפרעה סכיזו-אובססיבית

 

במקרים רבים מופיעים סימפטומים אובססיביים-קומפולסיביים (OCS) והפרעות אובססיביות-קומפולסיביות (OCD) יחד עם סכיזופרניה. לאור השכיחות הגבוהה של שילוב זה, הוצעה בשנים האחרונות אבחנה קלינית חדשה עבור מטופלים המתמודדים עם סינדרום שמצוי על הספקטרום הסכיזופרני והאובססיבי: הפרעת סכיזו-אובססיבית. ישנן עדויות על אבחנה מבדלת בין ההפרעה לבין OCD - במידת התובנה הנמוכה, בפסיכוזה אופיינית ובקומורבידיות עם הפרעת אישיות סכיזוטיפלית. 

 

ההשלכות הטיפוליות של האבחנה עדיין אינם ברורים קלינית, וההגדרה עצמה עדיין טנטטיבית, אך נתונים מחקריים מעידים על פרוגנוזה לא מעודדת (כלומר שהתרומה של כלים טיפוליים קיימים לשיפור מצב המתמודד נמוכים ביחס להפרעות קרובות), שיש להם סיכויים גבוהים יותר להופעת תסמינים פרנואידליים וסימפטומים ראשוניים של סכיזופרניה, כמו גם אנרגיות נמוכות יותר, תסמיני דיכאון קשים יותר והפרעות אישיות נלוות. 

 

אנו מתמקדים כאן בהפרעה סכיזואפקטיבית, קומורבידיות של בין הפרעה סכיזופרנית לבין הפרעות מצב רוח. במקרים אלו, מדובר בהפרעות נפשיות אשר הובילו אלה לאלה, ונוטות באחוזים גבוהים להופיע יחדיו ולגרום באופן סיבתי זו לזו. קומורבידיות נפוצה נוספת קיימת בשילוב בין דיכאון לחרדה ובין חרדה ל-OCD, אשר נוטות להופיע באחוזים ניכרים בקרב אותו האדם. מחקרים אחרונים מזהים קשר גם בין סכיזופרניה למחלות גופניות קשות - מחקר אחרון מעיד על קשר בין סכיזופרניה וסרטן השד בקרב נשים מתמודדות.  

 

לעיתים, עולם הרפואה ועולם הטיפול הנפשי מתקשים להתמודד עם קיומן של מספר בעיות. קיימת התלבטות מאיזה בעיה להתחיל, כיצד לא לתת לבעיות להשתלט זו על טיפולה של זו. הקשיים האלה, הייחודיים למצבי קומורבידיות, מדגישים את חשיבות זיהוי המקומות בהם נפוצה קומורבידיות, חקירת הסיבה לכך שהמצבים נוטים להופיע יחד וכמובן- פיתוח טיפול מתאים למצבים בהם הבעיה אינה בלבדית.

  

 

אתגרים בטיפול אונליין בהפרעה סכיזואפקטיבית

 

 למרות שלטיפול אונליין עומדות זכויות רבות, לצד תועלות מוכחות, יש לו גם חסרונות:

 

לאדם עם הפרעות פסיכיאטריות חמורות יתאים יותר טיפול פנים אל פנים, ובמקרה חירום או משבר עדיף לפנות לתמיכה מקומית – רופא המשפחה, איש מקצוע אחר, או חבר/בן משפחה.

 

מטפל אונליין עלול להיות משולל יכולת למתן סיוע מידי ולתגובה מהירה ואפקטיבית במצבים מורכבים, ולכן אדם החווה מחשבות אובדניות או כזה שסבל מטרגדיה אישית – מוטב שיטופל באופן מסורתי.

 

עוד חיסרון של טיפול מקוון הוא חשיפה מוגברת לדליפת מידע אישי או פריצות, ונוסף על כך - טכנולוגיה שאינה יציבה עשויה להקשות על הגישה לטיפול. כאשר מחליטים לפנות לטיפול אונליין חשוב למצוא את המטפל המתאים מבחינת רישיון, הסמכה וניסיון משמעותי בתחום בו דרוש סיוע.

 

זאת ועוד, להצלחת הטיפול חשוב לבחור באדם שתרגישו בנוח לנהל עמו שיחה פתוחה וכנה. לאחר שתבחרו מטפל, הוא אמור להסביר לכם את אופי הטיפול ולספק מידע אודות מדיניות החיסיון. למשל, לרוב המטפלים יש מדיניות לפיה הם רשאים לשבור את החיסיון במידה ונשקפת סכנה ברורה למטופל או לאחרים.

 

 

 

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

 

  

שיחת ייעוץ ממוקדת 

עם ראש המכון / מומחה ספציפי- 

בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)

 

 

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

 

 

 

דר׳ ורד קליינמן בלוש,

מטפלת במתמודדים/ות עם הפרעות הספקטרום הסכיזופרני,

מכון טמיר חיפה

 

 

 נכתב ע״י מומחי מכון טמיר

 

 

 

״אפשר לחיות

חיים שלמים

על יד,

 

אבל אני,

מגיע לי יותר...״

 

דודו טסה

  

 

 

 

 

המלצת קריאה: 

 

ד"ר ערד קודש, מנהל מערך בריאות הנפש בקופת חולים מאוחדת, כתב מדריך למסגרות למניעת אשפוז:  מתוך אתר דוקטורס

 

 

  

מקורות: 

 

Abrams, D. J., Rojas, D. C., & Arciniegas, D. B. (2008). Is schizoaffective disorder a distinct categorical diagnosis? A critical review of the literature. Neuropsychiatric Disease and Treatment, 4(6), 1089–1109

 

Cheniaux E, Landeira-Fernandez J, Lessa Telles L, et al. Does schizoaffective disorder really exist? A systematic review of the studies that compared schizoaffective disorder with schizophrenia or mood disorders. J Affect Disord 2008 Mar; 106(3): 209–17

 

del Rio Vega JM, Ayuso-Gutierrez JL. Course of schizoaffective psychosis: a retrospective study. Acta Psychiatr Scand. 1990;81:534–7

 

DeChavez MG, Gutierrez M, Ducaju M, Fraile JC: Comparative study of the therapeutic factors of group therapy in schizophrenic inpatients and outpatients. Group Anal 2000;33:251-264

 

Dickerson FB, Lehman AF. Evidence-based psychotherapy for schizophrenia: 2011 update. J Nerv Ment Dis. 2011;199(8):520–526

 

Faustman WO, Bardgett M, Faull KF, et al. Cerebrospinal fluid glutamate inversely correlates with positive symptom severity in unmedicated male schizophrenic/schizoaffective patients. Biol Psychiatry. 1999;45:68–75

 

Fletcher R.H. (2001). Alvan Feinstein, the father of clinical epidemiology, 1925-2001. J Clin Epidemiol. 2001 Dec;54(12):1188-90

 

Goldstein G, Shemansky WJ, Allen DN. Cognitive function in schizoaffective disorder and clinical subtypes of schizophrenia. Arch Clin Neuropsychol. 2005;20:153–9

 

Grover et al (2017). Obsessive Compulsive Symptoms/disorder in patients with schizophrenia: Prevalence, relationship with other symptom dimensions and impact on functioning. Psychiatry Research

Volume 250, April 2017, Pages 277-284 

 

Florentin S, Reuveni I, Rosca P, Zwi-Ran SR, Neumark Y. Schizophrenia or schizoaffective disorder? A 50-year assessment of diagnostic stability based on a national case registry. Schizophr Res. 2023 Feb;252:110-117. doi: 10.1016/j.schres.2023.01.007. Epub 2023 Jan 12. PMID: 36640744.

 

Heckers S. Is schizoaffective disorder a useful diagnosis? Curr Psychiatry Rep 2009 Aug; 11(4): 332–7

 

Lake, Ray, C., Hurwitz, & Nathaniel. (2007). Schizoaffective disorder merges schizophrenia and bipolar disorders as one disease – there is no schizoaffective disorder [Abstract]. Current Opinion in Psychiatry, 20(4), 365-379

 

Laursen, T.M. (2009) Bipolar Disorder, Schizoaffective Disorder, and Schizophrenia Overlap: A New Comorbidity Index. J Clin Psychiatry 2009;70(10):1432-1438

 

Jonne Lintunen, Heidi Taipale, Antti Tanskanen, Ellenor Mittendorfer-Rutz, Jari Tiihonen, Markku Lähteenvuo, Long-Term Real-World Effectiveness of Pharmacotherapies for Schizoaffective Disorder, Schizophrenia Bulletin, 2021;, sbab004, https://doi.org/10.1093/schbul/sbab004

 

Michael Poyurovsky (2017). Schizo-Obsessive Disorder. Cambridge University Press

 

Morrison, A. K. (2009). Cognitive Behavior Therapy for People with Schizophrenia. Psychiatry (Edgmont), 6(12), 32–39

  

Patel, K. R., Cherian, J., Gohil, K., & Atkinson, D. (2014). Schizophrenia: Overview and Treatment Options. Pharmacy and Therapeutics, 39(9), 638–645

  

Rajkumar RP, Reddy YC, Kandavel T. Clinical profile of "schizo-obsessive" disorder: a comparative study. Compr Psychiatry. 2008;49:262–268

 

Scotti-Muzzi, E., & Saide, O. (2017). Schizo-obsessive spectrum disorders: An update. CNS Spectrums, 22(3), 258-272

 

Vermeulen, J.M. et al (2018). Predictors of Adverse Events and Medical Errors Among Adult Inpatients of Psychiatric Units of Acute Care General Hospitals. Psychiatric Services. Published Online:3 Aug 2018.  https://ps.psychiatryonline.org/doi/10.1176/appi.ps.201800110

 

Zhuo C, Triplett PT. Association of Schizophrenia With the Risk of Breast Cancer IncidenceA Meta-analysis. JAMA Psychiatry. 2018;75(4):363–369

 

https://www.mentalhealth.org.nz/assets/A-Z/Downloads/What-is-schizoaffective-disorder-NAMI-US-2013factsheet.pdf

 

http://www.psychiatrictimes.com/schizophrenia/user-experience-key-step-realizing-role-mental-health-apps

 

 

 

מהי אקולליה?

 

אקולליה היא התנהגות ורבלית שמתבטאת בחזרה על מילים, ביטויים ומשפטים שנאמרים על ידי אחרים.

אקולליה יכולה להיות מיידית, כאשר אדם חוזר על משהו מיד לאחר ששמע אותו, או מושהית, כאשר הוא חוזר על מה ששמע רק שעות או ימים לאחר מכן. 

לעתים, אנשים הלוקים באקולליה לא מסוגלים לתקשר באופן יעיל, משום שהם נאבקים לבטא את מחשבותיהם, חלקם מצליחים רק לחזור על שאלות ולא לענות עליהן. 

 

ישנם גם מקרים של אקולליה מתונה, שהיא חזרה בשאלה על מילים שדיברו אחרים, לעתים קרובות בשינוי כינוי הגוף (קצת כמו שפסיכולוגים חוזרים על הדבר האחרון שהמטופל אומר עם שאלה :-)).

 

 

מאפייני ההפרעה ותחלואה נלווית

 

כל הילדים חווים אקולליה כאשר הם לומדים לדבר.

בעוד שאקולליה מייצגת חיקוי ויכולה להיות חלק מהשפה האופיינית לילדים מגיל שנה וחצי ועד 30 חודשים, בגיל 3 אקולליה כבר אמורה להיות מינימלית, אם בכלל תתקיים.

רוב הילדים יפתחו חשיבה עצמאית כשיגדלו ויתגברו על האקולליה באופן טבעי, אך מקצתם ימשיכו לחזור על מה שהם שומעים.

ילדים שסובלים מאוטיזם מתקשים לתקשר מילולית ביעילות, ואקולליה היא אחד מהסימפטומים המאפיינים את התנהגותם.

 

 

ואולם, ילדים עם אוטיזם או עיכוב התפתחותי מרבים ללקות באקולליה, בעיקר אם הם חווים עיכוב התפתחותי בדיבור. 

ילדים עם לקויות תקשורת ייצמדו להבעה מהדהדת משך זמן ארוך הרבה יותר. 

 

על מנת להימנע מאקולליה קבועה בקרב ילדים, על ההורים לעודד צורות אחרות של תקשורת ולחשוף את הילד לטווח רחב של מילים וביטויים. 

 

זאת ועוד, ילדים עם אוטיזם עשויים להשתמש באקולליה לצורך פורקן חושי, כדרך להרגיע את עצמם כשהם חרדים או מאותגרים ע״י הצפה חושית. 

במקרה כזה, אקולליה היא צורה של גירוי עצמי או חישחוש (פעולה חזרתית), דבר האופייני לאוטיסטים, אך יכול להיות נוכח גם בקרב ילדים ללא אבחנה של אוטיזם. 

 

עוד מתרחשת אקולליה במקרים רבים של תסמונת טורט ומצבים נוירולוגיים אחרים, בהן סוגים שונים של דמנציה, אפזיה הקשורה לשבץ, סכיזופרניה, קטטוניה או אפילפסיה. 

 

 

אבחנה מבדלת

 

מה מבחין בין אקולליה לתופעות דומות?

 

 בעוד שאקולליה היא חזרה על מילים שאומרים אחרים, פאלילליה היא חזרה אוטומטית של על מילים שהאדם אומר.

בהקשר זה יש לשים לב לכך שאקולליה היא התנהגות ורבלית, לא דפוס חזרתי קולי.

עוד תופעות רלוונטיות לאבחנה מבדלת הן פרסברציה - המגמה לחזור על פעולה, ובכלל זה דיבור, מבלי לעצור במקום המתאים.

אקופרקסיה היא טיק שמאופיין בחזרה לא-רצונית על התנהגות או תנועות של אדם אחר, ו-ורביגרציה – החזרה שוב ושוב על מילים מתוך ביטויים ללא יכולת להביע את המילה הבאה במשפט או בשטף החזרתי חסר המשמעות. 

טיפול באקולליה

 

המפתח במתן עזרה לילד הסובל מאקולליה הוא פיענוח המשמעות שמאחורי הבעיה ותגובה שתסייע לילד ללמוד.

ניתן לעשות זאת ע״י ״עבודה בלשית״ לפירוש דבריו של הילד או לפנות לעזרה מקצועית אצל לקלינאי תקשורת.

 

הקלינאית עשויה לבחור התערבות התנהגותית המכונה cues-pause-point, השכיחה במקרים של אקולליה.  

בטיפול זה המטפל מבקש מהמטופל לענות על שאלה נכונה לאחר שיסמן לו מתי הזמן להשיב.

 

 

 

 

 

 

 

 

מקורות:

 

McMorrow, M. J., Foxx, R. M., Faw, G. D., & Bittle, R. G. (1987). Cues-pause-point language training: teaching echolalics functional use of their verbal labeling repertoires. Journal of applied behavior analysis, 20(1), 11–22. https://doi.org/10.1901/jaba.1987.20-11

 

Patra KP, De Jesus O. Echolalia. [Updated 2022 Feb 19]. In: StatPearls [Internet]. Treasure Island (FL): StatPearls Publishing; 2022 Jan-. Available from: https://www.ncbi.nlm.nih.gov/books/NBK565908/

 

 

 

מהי סכיזופרניה פרנואידית?

 

סכיזופרניה פרנואידית מתבטאת בעיוות בתפיסת המציאות של המתמודד, כולל הלוצינציות (הזיות) ומחשבות שווא (דלוזיות), שמקשות עליו להבחין בין מציאות לדימיון.

 

למרות שהיכולת הקוגניטיבית נשמרת ברמה גבוהה יחסית, השילוב בין פרנואידליות לבין סכיזופרניה מכביד במיוחד. 

 

לצד בוחן מציאות לא תקין ושיפוט לקוי, שמאפיינים אפיזודות סכיזופרניות, הפרנואיד מתמודד גם עם מחשבות יחס שעינן ברות-הפרכה. ב נוסף למציאות המטושטשת, משוטטות בעולמו מחשבות רודפניות, רמזים כמוסים, מעקבים, מסרים ו״עדויות״ זדוניות, כולם מאיימים על רווחתו האישית. 

 

 

 

 

מהי סכיזופרניה?

 

סכיזופרניה היא מצב נפשי שנמשך כל החיים.

 

לעתים קרובות הסימפטומים צצים לראשונה בטווח שבין גיל ההתבגרות המאוחר ועד לשנות ה-30 המוקדמות.

 

סכיזופרניה פוגמת בתהליכי החשיבה של החולה ומתבטאת בפסיכוזה, עיוות בתפיסות ובתחושות, בדפוסי השינה, ביכולת לתקשר, ביכולת להתמקד ולהשלים משימות וביכולת להיקשר לאחרים.

 

הסימפטומים יכולים לכלול חוסר מוטיבציה, תנועה איטית, שינויים בדפוסי השינה, ליבידו או דחף מיני נמוך, הזנחה עצמית, חשיבה לא מאורגנת, שינויים בשפת הגוף ובביטוי רגש, פרישה מהמשפחה, התבודדות, מחברים ומפעילויות, הלוצינציות ודלוזיות.

דלוזיות הן מחשבות שווא שהאדם מאמין שהן אמיתיות, אפילו נוכח ראיות חזקות מפריכות.

 

אדם במצב פרנואידי יכול להאמין, למשל, שמישהו מתכנן לפגוע בו או שאדם עמו הוא מצוי במתח מסוים חדר למכשיר הניד שלו ועוקב אחריו דיגיטלית.   

 

הזיות שמיעתיות בסכיזופרניה (הלוצינציות) הן כמעט תמיד של קולות אנושיים המשחזרים את מחשבות השווא, המעירים לעתים קרובות הערות לפיהן המטופל נמצא במעקב תמידי. מאוד קשה לחוות את זה, הן עבור המטופל והן עבור בני משפחתו המתמודדים עם כאבו. 

 

 

מה עושים אם עולה סיכון להתאבדות?

 

במידה וידוע לכם על אדם הנמצא בסיכון מידי לפגיעה עצמית, להתאבדות או לפגיעה באחר, עליכם לשאול אותו אם הוא שוקל להתאבד, להאזין לו ללא שיפוטיות ולהתקשר למד״א או לפסיכיאטר המטפל.

 

חשוב להישאר ליד המתמודד עד שיגיע איש/ת מקצוע ולנסות להרחיק מהישג ידו כלי נשק, תרופות או חפצים אחרים, חלון לקפיצה או אפשרויות אחרות עם פוטנציאל לפגיעה אובדנית. 

 

 

מהי פרנויה?

 

דלוזיות פרנואידיות, עם סכיזופרניה או בלעדיה, יכולות לגרום ללוקה בהן לפחד שאחרים מתבוננים או מנסים לפגוע בו.

 

אנשים עם פרנויה עשויים לחוות שילוב של תחושות רוגז, חרדה, כעס או בלבול, חשדנות כלפי הסובבים, אמונה שמישהו מתנכל להם, פחד שמישהו עוקב, רודף, מרעיל או רוקם מזימה נגדם, תחושה שמישהו אחר שולט במחשבות ובפעולות שלהם, תחושה שהמחשבות שלהם נעלמות או נלקחות מהם ומחשבות והתנהגות אובדניות. אם אדם חווה דבר מה המופיע ברשימה זו, עליו לקבל טיפול רפואי. 

 

דלוזיות פרנואידיות, הנקראות גם מחשבות רדיפה, משקפות פחד וחרדה עמוקים יחד עם אובדן היכולת לדעת מה אמיתי ומה לא. הם עשויים לגרום למתמודד להרגיש שעמית לעבודה מנסה לפגוע בו, כמו להרעיל את האוכל שלו, או שבן / בת הזוג בוגד בו. 

 

מלבד זאת, אדם עם דלוזיות פרנואידיות יכול להאמין שאמצעי תקשורת כמו הטלוויזיה או האינטרנט שולחות לו מסרים עם כוונה ספציפית, או אפילו הנחיות.

מטבע הדברים, אמונות, מחשבות ורגשות פרנואידליים גורמים לחרדת ופחדים חמורים, להפרעות בחיי היומיום ולהגבלת יכולת האדם לקחת חלק בעבודה, במערכות יחסים ובמשפחה.

מחקרים מראים שקרוב למחצית מהסכיזופרנים חווים פרנויה.

סכיזופרניה היא הפרעת ספקטרום, כלומר היא כוללת כמה מצבים, סימפטומים ותכונות שקשורים זה לזה. 

 

 

אם מחלת הנפש הלאומית של ארה״ב היא מגלומניה,

זו של קנדה היא סכיזופרניה פרנואידית.

 

מרגרט אטווד

 

 

האם סכיזופרניה פרנואידית נמצאת ב-DSM-5-TR?

 

עד 2013 נחשבה סכיזופרניה פרנואידית לתת-סוג של ההפרעה, אולם כיום המדריך לסטטיסטיקה ואבחון של הפרעות נפשיות (DSM-5-TR) מסווגת פרנויה כסימפטום של סכיזופרניה ולא כתת-סוג שלה. 

 

יניב הוא סטודנט שנה ג׳, בן 24, המתמודד מזה מספר שנים עם סכיזופרניה פרנואידית.  לקראת הגשת הסמינר המחקרי במכללה בה הוא לומד, יניב עומד מול לחץ נפשי עצום ומתחיל להראות סימנים של התפרקות נפשית: הוא סבור כי המנחה שלו משתמש בסתר בציוד סייבר משוכלל וכי פרץ לו למחשב על מנת לשלוט במחשבותיו ולפרסם בעצמו את הממצאים יוצאי הדופן שיניב עתיד לגלות במחקר.

 

הפסיכיאטרית שפגשה את יניב מודעת לפחדיו מפני היותו נשלט מבחוץ, לכן גילתה רגישות מיוחדת והסבירה לו בפרטנות על סוג התרופה, המינון, הסיכונים, הרציונל, היתרונות ותופעות הלוואי שלה.

 

העובדת הסוציאלית הקלינית שמטפלת ביניב מזה שנתיים מכוונת את ההתערבויות הפסיכותרפיסטיות כשיקוף למשאלות והפחדים המודעים (לדוגמא: "רצית לכתוב סמינר יוצא מן הכלל, אבל הרגשת שהמנחה שולט בך"), אך  נמנעת מפרשנויות לגבי משאלות לא-מודעות (כמו, "בסתר ליבך, בפנים, אתה רוצה להיות נשלט") מתוך הבנה שהתערבות כזו תיתפס כחודרנית בדומה לשליטה במחשבות של המנחה. 

 

 

אטיולוגיה וגורמי סיכון

 

מה גורם לסכיזופרניה פרנואידית?

 

סכיזופרניה היא הפרעה נוירו פסיכיאטרית.

 

הגורמים המדויקים לה אינם ברורים, אך מוסכם שהם כוללים שילוב של גורמים גנטיים וטריגרים סביבתיים.

 

מחקר הציע שאנשים עם סכיזופרניה פרנואידית עשויים להיות בעלי לקויות חברתיות קוגניטיביות שמקשות עליהם, למשל, לזהות רגשות של אנשים או לסמוך עליהם, אך גזירת מסקנות מכך דורשת מחקר נוסף.

 

 

גורמי הסיכון עשויים להיות גנטיים (בעלי היסטוריה משפחתית של ההפרעה עשויים להיות בסיכון גבוה יותר ללקות בה), רפואיים (תזונה לקויה לפני לידה, למשל, או וירוסים מסוימים), ביולוגיים (מאפיינים של מבנה המוח או פעילות של מעבירים עצביים, כמו דופמין, יכולים לתרום לכך) וסביבתיים (מתח, טראומת עבר והתעללות יכולים לעורר סימפטומים באנשים שכבר נמצאים בסיכון).

 

בנוגע לשימוש בסמים:

 

ישנם סמים לא חוקריים שמשפיעים על תהליכים מנטליים, כמו אמפטמינים, קוקאין, קנאביס ו-LSD, שיכולים לעורר פסיכוזה או סכיזופרניה באנשים עם רגישות לכך.

מומחים סבורים ששימוש בסמים נפוץ יותר אצל אנשים עם סכיזופרניה, אבל לא ברור אם הסמים מעוררים את ההפרעה או האם ההפרעה מגבירה את הסבירות להשתמש בסמים.

חומרים רבים יכולים להפריע לטיפול, בעיקר אלכוהול וקנאביס. 

 

 

אבחון

 

כשאדם מבקש עזרה בנוגע לסימפטומים שעשויים להצביע על סכיזופרניה,

 

הרופא ישקול את ההיסטוריה האישית והמשפחתית שלו ואת בריאותו הגופנית, כמו גם את הסימפטומים, והוא עשוי לבקש לערוך בדיקות אבחוניות, כמו בדיקות דם, כדי לשלול סיבות אפשריות אחרות לסימפטומים. 

 

 

קריטריונים אבחוניים

 

כדי לאבחן סכיזופרניה, יש להפגין סימנים של ההפרעה משך לפחות 6 חודשים ברציפות, בהם דלוזיות, הזיות, דיבור מבולבל, חוסר תפקוד חברתי ומקצועי, התנהגות מבולגנת ביותר או קטטונית ושטיחות רגשית או חוסר הנאה מחיי היומיום.

 

פסיכיאטר יכול לאבחן את ההפרעה רק אם הסימנים הללו אינם יכולים להיות מוסברים על ידי מצב בריאותי אחר, כמו שימוש בסמים ואלכוהול או הפרעת מצב רוח, וייתכן ויידרש זמן עד שתתגבש האבחנה.

 

 

טיפול

 

למרות שאין מרפא לסכיזופרניה פרנואידית, או לסיכוזפרניה בכלל, טיפול יכול לעזור להקל על הסימנים.

 

אם אדם יפסיק לקבל טיפול, הסימפטומים עלולים להישנות.

 

מציאת הטיפול הנכון עשויה לקחת זמן, וייתכן שמה שיהיה דרוש הוא שילוב של טיפולים, שיהיה תלוי בגורמים כמו איזה סימפטומים נוכחים, עד כמה הם חמורים וגיל המטופל, והמצב האופטימלי הוא שהמטפל והמטופל יעבדו ביחד לפיתוח וכוונון הטיפול.

 

 

תרופות

 

תרופות אנטי-פסיכוטיות יכולות להפחית את התרחשות המחשבות המפריעות, ההזיות והדלוזיות, אך גם כאן יכול להידרש זמן:

30% מהמטופלים אינם מגיבים טוב לתרופות אנטי-פסיכוטיות, וב-7% מהמקרים הן אינן אפקטיביות. אם הסימפטומים אינם מגיבים לשתי תרופות אנטי-פסיכוטיות לפחות, הרופא עשוי לרשום קלוזאפין (קלוזריל), אך זו אינה האופציה הראשונה, בשל תופעות לוואי. 

  

 

פסיכותרפיה ותמיכה חברתית

 

יעוץ וסוגים אחרים של תרפיה יכולים לעזור לאדם עם סכיזופרניה לחיות באופן עצמאי.

 

בין האופציות ניתן למצוא טיפול בהכשרה מקצועית, טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT), פסיכותרפיה תמיכתית וטיפול לשיפור קוגניטיבי.

 

גם תמיכה חברתית יכולה לעזור לאדם למצוא עבודה ודיור ולשפר את מיומנויות התקשורת שלו ואת רווחתו הכללית. מטפלים וקרובים יכולים לעזור ע״י כך שילמדו על סכיזופרניה ויעודדו את האדם להיצמד לתכנית הטיפול. מחקר הציע שלאנשים עם סכיזופרניה ופרנויה יכולים להועיל תמיכה וטיפול ספציפיים לנושאים הללו.  

 

 

איך לעזור לאדם הפרנואידי?

 

האינסטינקט הוא כמובן לנסות ולהסביר שאף אחד לא רוצה ברעתו של המתמודד/ת, אבל זה לא כל כך פשוט.

 

הנה כמה טיפים לתקשורת יעילה עם סכיזופרנים שסובלים מפרנויה:

 

• אל תתווכח. שאל שאלות בנוגע לפחדיו של האדם, ושוחח עם האדם על הפרנויה אם האדם מוכן להקשיב לך.

• אם עולה איום כלפיך, או כלפי מישהו בסביבתך, חובה להזעיק עזרה.

• השתמש בהוראות פשוטות, תגיד לאדם שלא תזיק לו או לה ושאתה יכול לעזור. למשל, "שב רגע ובוא נדבר על זה."

• תן למתמודד מספיק ספייס אישי כדי שלא ירגיש לכוד, מאוים או מוקף. 

• הישאר בנוכחות האדם אבל במרחק שנוח, עדיף מעבר להישג יד.

• תאר כל מה שאתה הולך לעשות לפני שאתה עושה פעולה. למשל, "אני יוציא רגע הטלפון הנייד שלי."

• ככל הניתן, הרחק את המתמודד מההקשר המאיים, מרעש או מפעילות שמטרידה אותו.

• שאל מה גורם לפחד. לצד אמירה ישירה שאתה עצמך לא פוחד.

• במקום להתווכח עם מחשבות השווא,  התמקד עם האדם על מה שהוא אמיתי.

• בקש מהאדם שיכין רשימת פחדים. בסוף, בקש מהאדם לכתוב משהו כמו: "הדברים האלה לא הולכים לפגוע בי. הפחדים האלה הם תסמינים של המחלה שלי והם יעלמו אם אבקש עזרה." זו פנייה לתובנה, שלעיתים קיימת גם במצבים פרנואידליים. יחד עם זאת, אין מה להתעקש, כי שכנוע פעולה עלול להוביל לכך לאדם יכלול גם אותך בתוך התסריט הפרנואידי.

 

 

 

לחיות עם סכיזופרניה פרנואידית

 

 ללא טיפול, סכיזופרניה בשילוב פרנויה תפריע משמעותית לחיי האדם, כולל ביכולתו לעבוד, ללמוד, לקיים מערכות יחסים קרובות ולטפל בעצמו.

 

בין האסטרטגיות היעילות ניתן למצוא:

 

1. היצמדות לתכנית הטיפול ולקיחת התרופות לפי המרשם.

2. העלאת כל בעיה בנוגע לטיפול בפני המטפל.

3. שימוש בתמיכה זמינה שיכולה לכלול חברים, שירותי משבר (כמו ער״ן), עמותות קהילתיות (כמו אנוש)  ומוסדות רפואיים מתמחים.

4. קבלת החלטות בריאה לגבי תזונה, פעילות גופנית ושימוש בסמים, אלכוהול וסיגריות.

5. שיחה על חוויית הסכיזופרניה בסביבה מתקפת,  עם חברים, בני משפחה, מטפלים, חונכים ועמיתים תומכים.

 

הקרובים יכולים לעזור ע״י הקשבה, למידה עצמית אודות סכיזופרניה, היכרות עם סימנים להדרדרות והבנה מה לעשות במקרה של הישנות.

 

 

התייעצו איתנו על התערבות מתאימה

 

בכל מצב של פסיכוזה נפנה לאבחון פסיכיאטרי. 

 

ובכל זאת לפעמים קשה להביא את המטופל לפסיכיאטר.

במצב כזה שיחה אחת יכולה לעשות הבדל עצום.

 

 

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

  

 

שיחת ייעוץ ממוקדת עם ראש המכון

בזום או פנים אל פנים, 140 ש״ח

 

 

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

 

 

 

  

 

קראו המלצות מאומתות של

לקוחות ועמיתים על מטפלי/ות מכון טמיר

 

 

 

דר׳ ורד קליינמן בלוש,

מטפלת במתמודדים/ות עם הפרעות הספקטרום הסכיזופרני,

מכון טמיר חיפה

 

 

 

עדכון אחרון:

 

23 בדצמבר 2023 

 

 

 

 

פרודרום של סכיזופרניה

 

לפני שפורצת סכיזופרניה, אנשים רבים חווים מגוון של תסמינים פסיכוטיים קלים עד בינוניים.

 

שלב הפרודרום של סכיזופרניה, המכונה גם תקופה פרודרומית של סכיזופרניה, מייצר תסמינים מטרידים.

 

כאשר מופיעים תסמינים אלו, חשוב להיעזר באיש מקצוע מיומן בתחום בריאות הנפש, כך שניתן יהיה לתת אבחנה מדויקת ולפתח תכנית טיפול מקיפה.

 

כאשר שהסימנים עליהם נדבר תיכף מופיעים, מדובר על שלב מקדים המכונה ״פרודרום״ או ״תקופה פרודרומית״. 

 

כ-75% מהמתמודדים עם סכיזופרניה חווים את שלב הפרודרום, שעשוי להימשך שבועות ספורים, אך אצל אנשים מסוימים הוא עלול להחמיר בהדרגה על פני שנים. 

יתרה מכך, פרודרום הסכיזופרניה עשוי להופיע עד 9 שנים בממוצע לפני אבחון ההפרעה עצמה (Stepnaik, B, 2014).

 

המתמודד/ת עם סכיזופרניה עשוי להבחין בשינויים המתחוללים בו לפני שאחרים ישימו אליהם לב.

כשהקרובים יבחינו בהם בעצמם, ייתכן וינסו להסביר את השינויים הללו כ״רק פאזה״ שהאדם עובר או לתלות אותם בדבר מה מלחיץ שהוא חווה.

לכן, רבים אינם מחפשים עזרה עד לשלב מאוחר יותר, כשסימפטומים חמורים מתחילים לצוץ. 

 

 

תסמינים של פרודרום סכיזופרניה

 

סימנים 

 

סימנים ותסמינים אפשריים לפרודרום כוללים:

 

• בעיות בזיכרון או בקשב וריכוז.

• תנודות במצב הרוח.

• דיכאון.

• חרדה.

• תחושת אשמה.

• חוסר אמון באחרים.

• מחשבות אובדניות.

• חוסר אנרגיה.

• אובדן משקל וחוסר עניין באוכל.

• בעיות שינה.

• אובדן עניין בדברים שעוררו בעבר עניין.

• התרחקות ממשפחה וחברים.ֿ

• ירידה ברמת ההישגים בעבודה או בלימודים.ֿ

• שמיעת קולות או ראיית מראות שאינם קיימים באמת.

• דרך ביזארית לכתוב או לדבר.

• תגובתיות רגשית מוקצנת - זועמת, מפוחדת או מוזרה כלפי אדם אהוב.

• עניין קיצוני בדת או במיסטיקה.

 

סימן נוסף שאחרים עשויים להבחין בו הוא שינויים במראה החיצוני, למשל ירידה ברמת ההיגיינה. 

 

 

אבחון

 

כאשר אדם מפגין חלק מהסימנים הללו יש לפנות לרופא. 

 

כדי להגיע לאבחנה הנכונה, רופא המשפחה עשוי להפנות את המטופל לפסיכיאטר שמתמחה בטיפול בסכיזופרניה. 

 

תסמיני פרודרום הם עדינים וקל להחמיץ אותם,

רבים מהם חופפים לכאלה של בעיות נפשיות אחרות, כמו דיכאון והתמכרות.

 

כדי לשלול בעיות בריאותיות אחרות, הפסיכאטר / הנוירולוג המאבחן עשוי להורות על ביצוע בדיקות מעבדה ודימות.

המטופל יתבקש גם לענות על שאלות מפורטות על בריאותו, תחושותיו, מחשבותיו והרגליו היומיומיים.

תגובת המטופל תעזור לרופא להחליט אם הוא נמצא בפרודרום של סכיזופרניה, ואם כן – מאיזה סוג.

 

 

סימנים מוקדמים של סכיזופרניה אצל ילדים ובני נוער

 

סימנים מוקדמים של סכיזופרניה יכולים להיות קשים מאוד לזיהוי אצל ילדים ובני נוער, מכיוון שלעתים קרובות התסמינים חופפים לשינויים נורמטיביים בהתנהגות של מתבגרים ומצבי ילדות שכיחים יותר.

 

תסמינים של סכיזופרניה עשויים להיות שונים גם אצל ילדים ובני נוער מאשר אצל מבוגרים, והם עשויים להתפתח או להחמיר בהדרגה עם הזמן.

 

 

סימנים מוקדמים של סכיזופרניה בילדים ובני נוער כוללים:

 

• החלפה שכיחה של מערך חברים או קושי לשמור עליו יציב.

• הופעה של רעיונות ומחשבות יוצאי דופן.

• רמות חומרה מגוונות של הזיות (הלוצינציות ריח, שמיעה או תחושות לגבי דברים שאינם אמיתיים).

• דיבור או התנהגות מוזרים.

• מבלבל בין דברים שהוא רואה על המסכים לבין המציאות.

• שינויים חריגים באישיות.

• חשיבה מבולבלת.

• פחד וחרדה קשים.

• טיפול עצמי והיגיינה מופחתים.

• בידוד מוגבר או הסתגרות ונסיגה חברתית.

• חשיבה עם גוונים פרנואידיים, למשל אמונה שאחרים עסוקים בהם. 

• בעיות קשב.

• ירידה בביצועים ובציונים בלימודים.

• עצבנות או מצבי רוח קיצוניים.

• בעיות שינה.

 

 

סוגי פרודרומים בסכיזופרניה

תסמונת פרודרומית מוחלשת של תסמינים חיוביים (APS)

 

 נוכחות של תסמינים הקשורים לפסיכוזה (פגיעה בבוחן המציאות) לפחות פעם בשבוע במהלך השנה החולפת.

תסמינים אלה יכולים לכלול מחשבות מוזרות, דלוזיות, חוסר אמון באנשים ותחושת המטופל שהוא טוב יותר או חכם יותר מאחרים.

 

 

תסמונת פרודרומית של פסיכוזה קצרה תקופתית (BIPS)

 

 סוג זה של פרה-סכיזופרניה כולל תסמינים שבאים והולכים לסירוגין לאורן כמה חודשים. 

 

 

תסמונת פרודרומית של סיכון גנטי והתדרדרות (GRDS)

 

הרופא יכול להחליט שאדם לוקה בסוג זה של פרודרום אם בן משפחה קרוב מדרגה ראשונה סובל מפסיכוזה, או אם המטופל מראה סימנים של הפרעת אישיות סכיזוטיפלית. 

סכיזוטיפליים נוטים לעיתים קרובות להתבודד היות ויש להם אמון מועט באחרים והתנהגות מוזרה.

חלק מהאבחון של GRDS, מתבטא בהתדרדרות חדה בבריאותו הנפשית של המאובחן במהלך השנה האחרונה. 

 

 

איך מטפלים? 

 

בהתבסס על סוג הפרודרום, הרופא יציג את תכנית הטיפול המתאימה ביותר, שככל הנראה תכלול: 

 

תרופות

 

הרופא עשוי להציע תרופות אנטי-פסיכוטיות, המפחיתות תסמיני פרודרום ומונעות פסיכוזה. בני נוער ומבוגרים צעירים המפגינים תסמינים קלים מגיבים היטב גם לתרופות נוגדות דיכאון.

 

 

ייעוץ

 

 טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) עוזר לשנות את המחשבות, הרגשות ואופני הפעולה. הדבר עשוי גם ללמד את המטופל דרכים לניהול הלוצינציות ודלוזיות, כדי שלא ישתלטו על חייו.

CBT עובד היטב עבור מתמודדים/ות עם סכיזופרניה

למרות שדרוש פה עוד מחקר על כדי לתקף את יעילותו של טיפול CBT במהלך התקופה הפרודרומית, יש מחקרים שמראים ששיטה זו יכולה להפחית את הסיכוי לפסיכוזה חמורה יותר. 

 

יש לציין כי  הפונים לעזרה בשלבים המוקדמים הפרודרומיים, מגיבים טוב יותר לטיפול בסכיזופרניה. 

 

 

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

  

 

שיחת ייעוץ ממוקדת עם ראש המכון

בזום או פנים אל פנים

 

 

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

 

  

 

 

קראו המלצות מאומתות של

לקוחות ועמיתים על מטפלי/ות מכון טמיר

 

 

דר׳ ורד קליינמן בלוש,

מטפלת בהפרעות הספקטרום הסכיזופרני,

מכון טמיר חיפה

 

נכתב ע״י מומחי מכון טמיר

 

 

 

 

מקורות:

 

Recognizing the Prodromal Symptoms of Schizophreniaש. https://www.brightquest.com/schizophrenia/recognizing-the-prodromal-symptoms-of-schizophrenia/

 

Musket CW, Kuo SS, Rupert PE, Almasy L, Gur RC, Prasad K, Wood J, Roalf DR, Gur RE, Nimgaonkar VL, Pogue-Geile MF. Why does age of onset predict clinical severity in schizophrenia? A multiplex extended pedigree study. Am J Med Genet B Neuropsychiatr Genet. 2020 Oct;183(7):403-411. doi: 10.1002/ajmg.b.32814. Epub 2020 Aug 19. PMID: 32812349.

 

Stepniak B, Papiol S, Hammer C, Ramin A, Everts S, Hennig L, Begemann M, Ehrenreich H. Accumulated environmental risk determining age at schizophrenia onset: a deep phenotyping-based study. Lancet Psychiatry. 2014 Nov;1(6):444-53. doi: 10.1016/S2215-0366(14)70379-7. Epub 2014 Nov 5. PMID: 26361199.

 

Zhang, T., Li, H., Woodberry, K. A., Seidman, L. J., Zheng, L., Li, H., Zhao, S., Tang, Y., Guo, Q., Lu, X., Zhuo, K., Qian, Z., Chow, A., Li, C., Jiang, K., Xiao, Z., & Wang, J. (2014). Prodromal psychosis detection in a counseling center population in China: an epidemiological and clinical study. Schizophrenia research, 152(2-3), 391–399. https://doi.org/10.1016/j.schres.2013.11.039

ההערכה היא כי לא פחות מאחוז אחד מהאוכלוסיה האנושית סובלת מסכיזופרניה, מחלה נפשית שהוגדרה ע״י ארגון הבריאות העולמי כאחד מעשרת המצבים הרפואיים המכבידים ביותר. 

 

רבים מהמתמודדים עם סכיזופרניה חווים את התסמינים החיוביים והשליליים של המחלה. 

 

במאמר זה נדבר על תסמינים חיוביים שליליים של סכיזופרניה, על ההבדלים בין ״חיובי״ ל״שלילי״ בהקשר זה, על סיבוכים של המחלה, על אבחון ועל טיפול.

 

 

כמה מילים על סכיזופרניה

לרוב, תסמיני סכיזופרניה מתחילים להופיע במהלך גיל ההתבגרות או בבגרות המוקדמת, אך סימנים מוקדמים לכך יכולים לצוץ כבר בילדות (לפעמים בדיעבד ולעיתים ניתן ממש לצפות). 

 

סכיזופרניה מגיבה היטב לטיפול בתרופות אנטי-פסיכוטיות, פסיכותרפיה ואופציות טיפוליות אחרות.

 ואולם טיפול מתמשך נחוץ ע״מ לסייע לניהול ומניעה של התסמינים. 

 

זאת ועוד, יש כמה דרכים לזיהוי מוקדם של התסמינים החיוביים והשליליים של סכיזופרניה. 

 

לסכיזופרניה יש תסמינים חיוביים ושליליים כאחד, כאשר החיוביים הם אלה שמשפיעים על המחשבות או ההתנהגות של המטופל, בהן דלוזיות, הלוצינציות, שינויים מוזרים או לא-מוסברים בהתנהגות ובלבול או הפרעת מחשבה. 

 

 

מה חיובי בתסמינים חיוביים של סכיזופרניה?  

תסמינים חיוביים נקראים כך לא בגלל היותם חיוביים ערכית, אלא משום שהם מתייחסים לסימנים פסיכוטיים בהתנהגות, בתפיסה או במחשבות, שצצות לאחר שהאדם פיתח את המחלה. 

 

המונח תסמינים שליליים, לעומת זאת, מתייחס למחשבות והתנהגויות שהיו לאדם לפני התפתחות הסכיזופרניה ואבדו מאז. כלומר, סימפטומים שליליים הם היבטים או מאפיינים חשובים של האדם שפשוט נעלמו. 

 

לרוב, קל יותר לזהות תסמינים חיוביים של סכיזופרניה מאשר תסמינים שליליים, בעיקר כי השליליים מסווים את עצמם לעתים קרובות כמשהו אחר.

במהלך האבחון, פסיכיאטר ינסה לשלול מצבים אחרים, כמו דיכאון או הפרעה דו-קוטבית, לפני שייתנו אבחנה. 

 

אנשים עם סכיזופרניה עשויים לחוות חלק מהסימפטומים הללו או את כולם: 

הלוצינציות

הלוצינציה היא דבר שלמרות שאינו קיים – המטופל מאמין שהוא יכול לגעת בו, לראות אותו, לשמוע, להריח או אפילו לטעום אותו.

 

אחד מהסוגים הנפוצים ביותר של הלוצינציות אצל סכיזופרנים הוא הלוצינציה שמיעתית, כלומר רעשים שאדם שומע בראשו, שיכולים למשל להיות קולות.

לעתים קרובות קולות אלה יהיו מתעללים או ביקורתיים, אך הם עשויים גם להיות ידידותיים או לנהל שיחה.

 

למרות זאת, עבור מרבית האנשים ששומעים קולות הם יהיו אמיתיים ממש כאילו אדם בסביבתם מדבר.

יש מחקרים שהשתמשו בסריקות fMRI שהראו שינויים משמעותיים באזור הדיבור במוח בקרב מתמודדים עם סכיזופרניה.

 

הדבר מהווה אינדיקציה ברורה לכך שהמוח שוגה לחשוב שהקולות המנטליים אמיתיים.

כ-70% מהחולים מדווחים שהם שומעים קולות. 

שינויים בהתנהגות ובמחשבות

לעתים קרובות סכיזופרנים חווים שינויים לא צפויים בהתנהגות ובחשיבה שלהם ועשויים, למשל, להאמין שישות אחרת שולטת באופן מלא או חלקי בנפשם, בגופם או בשניהם.

 

הפרעת חשיבה

הפרעת חשיבה היא אופן חשיבה מבולבל ולא-מאורגן שעלול לגרום לאדם לבטא את עצמו בדרכים לא שגרתיות כשהוא מדבר או כותב.

 

הדבר נפוץ בסכיזופרניה ובהפרעות פסיכוטיות אחרות.

הפרעת חשיבה קשורה ליכולת לשמר ריכוז ומיקוד, להעריך מצבים באופן לוגי וקוהרנטי ולתכנן ולבצע משימות בצורה לוגית ומוכוונת מטרה.

גם ההתנהגות וגם השפה יכולות להיות אינדיקציות להפרעת מחשבה. 

דלוזיות

דלוזיה, או מחשבת שווא, היא דבר מה שאדם מאמין ללא כל ספק שהוא אמת, למרות שיש ראיות לכך שהדבר שגוי.

 

לעתים קרובות דלוזיות, שלרוב מתבססות על דבר שקרי או לא מציאותי, גורמות לאנשים להתנהג שונה מהרגיל, והם אף עשויים לנסות להשתמש ברעיון דלוזיוני להצדקה או הסבר של פעולותיהם.

 

אדם שחווה דלוזיות עשוי להאמין שיש מסרים סמויים במאורעות יומיומיים נפוצים, למשל למצוא משמעות שאינה באמת קיימת בצבע בגדיו של אדם או בשידורי החדשות.

 

אדם עם סכיזופרניה עשוי גם לחוש שמישהו מתבונן בו או עוקב אחריו או מדבר עליו מאחורי גבו.

כתוצאה מכך הוא עלול להפוך חשדן ביחס לחברים קרובים ומשפחה, מה שידוע לעתים כסכיזופרניה פרנואידית ומתרחש בקרב כ-50% מהסכיזופרנים.

 

גורמים סביבתיים וגנטיים שונים עשויים לעורר פרנויה.

דלוזיות עשויות להימשך כמה שבועות או כמה חודשים. מחקר מלפני 20 שנה שבדק 200 סכיזופרנים מצא ש-57% מהם חוו דלוזיות חוזרות במהלך המחקר. 

הפרעות פסיכומוטוריות 

 הפרעות בתנועה שכיחות בקרב הסובלים מסכיזופרניה, כאשר דיסקינזיה מאוחרת (Tardive dyskinesia) היא הבולטת בהן.

הפרעה זו נחשבת 'היפר-קינטית', כלומר מתאפיינת בתנועה מוגזמת, לא רצונית, לרוב של הפנים ו/או הגפיים.

בעיות פסיכו -מוטוריות עשויות להופיע כגמלוניות, מאניירות יוצאות דופן, פעולות שחוזרות על עצמן, ובמקרים קיצוניים, קשיחות ללא תנועה המוחזקת לפרקי זמן ממושכים.

 

דיבור לא מאורגן

סכיזופרניה מתבטאת גם בקושי להתרכז ולנהל מערך חשיבתי שמאפשר מקשורת מובנת,

דיבור לא מאורגן מתבטא באופן הדיבור, שעובר בצורה לא קוהרנטית, כמענה לשאלות עם תשובות לא קשורות, אמירת תכנים לא הגיוניים או שינוי נושא לעתים תכופות.

 

 

סיכונים וסיבוכים

למרות שתסמיני סכיזופרניה יכולים להיות בדרגות שונות של חומרה, סכיזופרנים הם בעלי סיכון מוגבר להשלכות שליליות, למשל: סכיזופרניה נקשרה לשיעור תמותה גבוה יותר ממצבים רפואיים אחרים, כמו מחלת לב וכלי דם, סרטן ריאות ומחלת ריאות חסימתית כרונית (OCPD). 

 

הדבר עשוי להיות תוצאה של ניהול לקוי של גורמי סיכון הניתנים לשינוי.

 

תחלואה נלווית

קרוב ל-50% מהמתמודדים עם סכיזופרניה סובלים מבעיה נפשית נוספת או מהפרעת התנהגות, למשל דיכאון, התמכרויות או חרדה.

 

מתמודדים/ות עם סכיזופרניה עלולים להימצא בסיכון גבוה יותר למוות בהתאבדות, בעיקר סביב התפרצות ההפרעה.

 

זאת ועוד, הם עשויים גם לחוות אפתיה, לפרוש מהחברה ולהיות לא יצרניים.

סימפטומים אלה יכולים להוביל גם לאבטלה מתמשכת, חובות או משבר כלכלי אחר. 

 

 

סימפטומים שליליים

דיברנו עד עכשיו על הסימפטומים החיוביים המוכרים של סכיזופרניה.

 

אבל כדי שמשהו יוגדר כחיובי, חייב להיות גם צד שלילי.

אז בואו נדבר על זה.

 

מהם סימפטומים שליליים של סכיזופרניה?

סימפטומים שליליים ידועים פחות.

הם כוללים יכולות שנפגעו בעקבות המחלה או במהלכה ומתבטאים באובדן תפקוד בתחומים, כגון רגש או מוטיבציה.

 

למשל:

 

• אדישות קיצונית.

• איטיות מוטורית.

• תגובות רגשיות לא מותאמות (למשל צחוק נוכח דבר מה עצוב או בכי נוכח דבר מה משמח).

• התבודדות.

• הפחתה בדיבור או אילמות.

• ליבידו מופחת.

• חוסר קשב או ריכוז.

 

למרות שהסימפטומים השליליים מקבלים פחות חשיפה במדיה, הם משפיעים רבות על איכות החיים של המתמודד עם סכיזופרניה ועל יכולתו לחיות חיים טובים.

 

סכיזופרניה מופיעה אצל רבים בפתאומיות, בלי התראה מוקדמת. אבל עבור רוב המתמודדים/ות, התהליך מתרחש לאיטו, עם סימני אזהרה עדינים וירידה הדרגתית בתפקוד,

הרבה לפני האפיזודה הפסיכוטית הראשונה, מדווחים חברים ובני משפחה ש׳משהו נראה לא בסדר׳, בלי לדעת מה בדיוק. 

לרוב מדובר בזיהוי בשלב מוקדם של תסמינים שליליים במחלה. 

 

בלי טיפול, אנשים רבים מתקשים להתמודד עם התסמינים הללו. 

אבחון

רוב המתמודדים/ות עם סכיזופרניה מאובחנים בין גיל הנעורים לתחילת שנות ה-30 לחייהם.

 

לעתים אבחון מוקדם אינו עניין פשוט, משום שחלק מהסימפטומים המוקדמים, למשל איטיות, אדישות וחוסר מוטיבציה, הם תסמינים נפוצים של גיל ההתבגרות.

 

ברגע שאדם מתחיל לחוות דלוזיות, הלוצינציות ממשיות לגמרי, הפרעת חשיבה והתנהגות היפראקטיבית, קל יותר לאבחן את המצב.

 

האבחון יכלול בדיקה רפואית מקיפה, מבדקים קוגניטיביים או אישיותיים, לקיחת היסטוריה רפואית ומשפחתית, בדיקות שתן ודם (כדי לשלול גורמים אחרים, כמו שימוש בסמים ואלכוהול) וסקירות CT או MRI כדי לחשוף בעיות חבויות, למשל גידול במוח. 

 

הרופא יאבחן סכיזופרניה רק אם אדם חווה באופן עקבי לפחות שני סימפטומים חיוביים של ההפרעה ב-6 החודשים האחרונים והיו לו הפרעות נפשיות כלשהן במהלך אותה תקופה.

 

 

טיפול

קיימות אופציות טיפוליות רבות לסכיזופרניה, בהן תרופות, התערבות פסיכולוגית וחברתית ותרפיה. 

 

תרופות – רופא יכול לרשום תרופות אנטי-פסיכוטיות לטיפול ארוך טווח בסכיזופרניה. תרופות אלה משנות הכימיה במוחו של המטופל ע״מ להפחית את הסיכון/למנוע תסמינים פסיכוטיים. במקרים מסוימים הרופא עשוי לרשום מתן תרופות באמצעות זריקה קבועה, כל 2-4 שבועות. לחילופין, הוא עשוי לרשום נוגדי דיכאון או תרופות נוגדות חרדה ע״מ לסייע לניהול הסימפטומים. מחקרים מציעים שתרופות אנטי-פסיכוטיות עובדות טוב יותר על התסמינים החיוביים מאשר על השליליים ועל הפרעת חשיבה. 

 

התערבות פסיכותרפית

אפילו בהינתן תרופה ומינון נכונים, סכיזופרנים עשויים להידרש להתערבות פסיכו-חברתית בצורת טיפול אישי או משפחתי.

הדבר עשוי לכלול שיקום מקצועי או חברתי.

ישנם גם מקרים שבהם המטופל יזקק לסיוע ותמיכה מתמשכים ביומיום.

 

נזעי חשמל (ECT)

יש פסיכיאטרים הממליצים למתמודדים עם סכיזופרניה על טיפול בנזעי חשמל (ECT).

מחקרים מראים ש-ECT יכול להיות יעיל במיוחד עבור אלה שחווים במקביל דיכאון. במקרים קיצוניים, או כאשר המטופל מסכן את עצמו או אחרים, ייתכן ויידרש אשפוז. צפי: ללא טיפול, סכיזופרניה עשויה להסתבך ולהתפתח לכדי בעיות בריאותיות חמורות שעלולות להשפיע על היבטים אחרים של חיי היומיום.

 

 ואולם, למרות שאין דרך למנוע סכיזופרניה, יש דרכים להתמודד עם ההפרעה, למשל לעבוד עם רופא ליצירת תכנית טיפול קפדנית ולהיצמד אליה, לחפש עזרה מקצועית, לחדול משימוש בחומרים מזיקים, כמו סמים ואלכוהול, ולקבל תמיכה מהקרובים. 

 

גם אם הסימפטומים מצומצמים עם הזמן הודות לטיפול תרופתי נכון, סכיזופרניה מצריכה טיפול מתמשך לאורך כל החיים.

 

 

נכתב ע״י מומחי מכון טמיר

 

דר׳ ורד קליינמן בלוש,

מטפלת במתמודדים/ות עם הפרעות הספקטרום הסכיזופרני,

מכון טמיר חיפה

 

  

 

 

 

 

מקורות:

 

Hugdahl, K., Løberg, E. M., Specht, K., Steen, V. M., van Wageningen, H., & Jørgensen, H. A. (2008). Auditory hallucinations in schizophrenia: the role of cognitive, brain structural and genetic disturbances in the left temporal lobe. Frontiers in human neuroscience, 1, 6. https://doi.org/10.3389/neuro.09.006.2007

 

מהי הפרעה סכיזופרניפורמית?

 

הפרעה סכיזופרניפורמית היא הפרעה פסיכוטית שמערערת את הדרך בה אנשים פועלים, חושבים, מתייחסים לאחרים, מביעים רגשות ותופסים את המציאות.

 

ההפרעה נקראת גם הפרעה פסיכוטית חריפה דמוית סכיזופרניה (Acute Schizophrenia like Psychotic Disorder) והיא חלק מקשת ההפרעות הסכיזופרני (Schizophrenia Spectrum).

 

אבחנה של הפרעה סכיזופרניפורמית ניתנת כאשר התסמינים הפסיכוטיים נמשכים חודש עד חצי שנה: 

בטווח של יממה עד חודש האבחנה הרלוונטית היא הפרעה פסיכוטית קצרה. לאחר 6 חודשים הכיוון הוא הפרעה סכיזואפקטיבית וסכיזופרניה. 

 

מלבד משך הזמן, הסימפטומים של הפרעה סכיזופרניפורמית זהים לאלו של סכיזופרניה.

בשל משכי הזמן שעליהם נשענת האבחנה, אדם יכול להיות מאובחן תחילה בהפרעה פסיכוטית קצרה ולאחר מכן בהפרעה סכיזופרניפורמית, ולהפך – אדם שאובחן בסכיזופרניה יכול להתברר ככזה שלקה, בסופו של דבר, בהפרעה סכיזופרניפורמית זמנית. 

  

 

תסמינים של הפרעה סכיזופרניפורמית

 

הסימפטומים של הפרעה סכיזופרניפורמית כוללים:

 

1. סימפטומים פסיכוטיים חיוביים – הלוצינציות (חוויה של גירויים שאינם באמת קיימים, למשל בראייה, בשמיעה או במגע), דלוזיות (אמונות קשיחות מאוד שאינן נכונות ולעתים קרובות ביזאריות), התנהגות מבולבלת באופן חמור או קטטוניה (התנהגות טפשית ולא פרודוקטיבית או תקיעות בתנוחות קפואות) ודיבור מבולבל (אסוציאציות תלושות מאוד או דיבור סתום).

2. סימפטומים פסיכוטיים שליליים – הבעת רגשות מצומצמת, היעדר מוטיבציה, קושי לחוות עונג ואִילְמות.

3. אפיזודה של פסיכוזה הנמשכת יותר מחודש ופחות מ-6 חודשים.

4. היעדר צורות אחרות של הפרעות נפשיות שיכולות לייצר פסיכוזה.

5. היעדר מצבים גופניים שיכולים לייצר פסיכוזה.

6. פסיכוזה שאינה נגרמת מהשפעה ישירה של תרופות או שימוש בסמים (ראו בהמשך).

 

מי שמאובחן בהפרעה חייב להפגין לפחות אחד מהסימפטומים הפסיכוטיים החיוביים ולפחות שני סימפטומים פסיכוטיים מתוך אלה החיוביים והשליליים.

לשם אבחנה, הסימפטומים צריכים להימשך על פני תקופת זמן של חודש לפחות, אלא אם כן ההפרעה טופלה בתרופות.

הפרעה סכיזופרניפורמית נדירה מאוד והרבה פחות נפוצה מסכיזופרניה.

כשליש מהמאובחנים עם הפרעה סכיזופרניפורמית יחלימו תוך 6 חודשים ויחדלו להפגין תסמיני פסיכוזה, בעוד שלאחר 6 חודשים שני שלישים מהמאובחנים יאובחנו בסכיזופרניה.

  

 

איך הפרעה סכיזופרניפורמית קשורה לשימוש בסמים?

 

איש המקצוע המאבחן חייב לשלול אפשרות שההתנהגות הפסיכוטית היא תוצר של שימוש בסמים.

לשם כך, האבחנה של הפרעה סכיזופרניפורמיות תינתן במצב בו המטופל אינו סובל מתסמיני גמילה מחומרים.

במידה והסימפטומים הפסיכוטיים נגרמו על רקע שימוש בסמים, האבחנה תהיה הפרעה פסיכוטית כתוצאה משימוש בסמים. יחד עם זאת, בגלל שקיים הבדל מצומצם בין ביטוי של פסיכוזה בתוצאה משימוש בסמים לבין זו של סכיזופרניה, הדרך היעילה ביותר להבחין בין השתיים היא באמצעות בדיקות מעבדה ואיסוף מידע מבני משפחה וחברים קרובים.

 

זאת ועוד, המאבחן נדרש לצפות בהתנהגותו של המטופל, גם כאשר השפעת הסם פגה.

 

מחקרים רבים נעשו סביב השאלה האם שימוש בסמים או באלכוהול יכול להביא להתנהגות פסיכוטית מאוחר יותר או לאבחון של הפרעה פסיכוטית.

אחד מהקשרים החזקים ביותר שנמצאו בין שימוש בחומרים לבין פיתוח של הפרעה פסיכוטית כמו סכיזופרניה נמצא באנשים המשתמשים במוצרי קנאביס.

 

ישנן עדויות לכך שמשתמשים בקנאביס על בסיס קבוע נמצאים בסיכון מוגבר לפתח הפרעה פסיכוטית בהמשך חייהם, אך אין כל ראיה לכך שהשימוש בקנאביס הוא הגורם הסיבתי לפיתוח ההפרעה הפסיכוטית. למשל, יתכן שמעשני קנאביס שמפתחים הפרעות פסיכוטיות מתמודדים עם גירויים נוירולוגיים שונים מאלה הנגרמים משימוש בחומרים פסיכואקטיביים אחרים.

 

מהכיוון השני, מכיוון שלוקים בהפרעה סכיזופרניפורמית חוזרים לתפקוד מלא תוך 6 חודשים, אין זה נכון להניח שההפרעה גורמת לבעיות משמעותיות הקשורות לשימוש בחומרים אם לא היו כאלה לפני התפרצותה וישנן מעט ראיות לכך שפריצת סימפטומים פסיכוטיים גורמת לסיכון מוגבר לשימוש בסמים.

 

בנוסף על קנאביס וטבק, שימוש לרעה באלכוהול נפוץ אף הוא בקרב מתמודדים עם הפרעות פסיכוטיות.

למרות ששיעור השימוש בחומרים ממכרים גבוה יותר בהפרעות נפשיות אחרות שלעיתים קשורות לפסיכוזה (למשל הפרעה דו-קוטבית או דיכאון קליני), ההפרעות הללו לא יאובחנו בנוכחות הפרעה סכיזופרניפורמית בגלל שהאפיונים האבחוניים מצביעים על כך שהסימפטומים של הפרעה סכיזופרניפורמית אינם יכולים להיות מוסברים טוב יותר באמצעות הפרעה נפשית אחרת.

 

לסיכום, ברור וידוע שאנשים החווים אפיזודה פסיכוטית עשויים להימצא בסיכון גבוה יותר לשימוש בסמים או באלכוהול, אבל יש מעט ראיות אמינות לכך ששימוש בסמים ואלכוהול יכול לגרום להפרעה סכיזופרניפורמית או שהפרעה סכיזופרניפורמית יכולה לגרום לאדם לפתח שימוש כרוני בחומרים אסורים.

 

 

טיפול

 

כמו בהפרעות דומות, הטיפול בהפרעה סכיזופרניפורמית מושתת על שילוב בין פסיכותרפיה לטיפול תרופתי קבוע.

 

המטרה של פסיכותרפיה היא לעזור למטופל להכיר את המחלה וללמוד עליה, לקבוע מטרות ולנהל בעיות יומיומיות הקשורות בה.

טיפול רגשי יתמקד בניהול המצוקה הקשורה בסימפטומים ובהשלכות שלהם על החיים. טיפול CBT יאתגר מחשבות ואמונות שאולי אינן מבוססות במציאות.

טיפול משפחתי יכול לעזור למשפחות של המתמודדים להתמודד בצורה יעילה יותר ולהדריך אותם כיצד לתרום לתוצאה טובה יותר.

 

תרופות פסיכיאטריות אנטי פסיכוטיות (טיפוסיות לא טיפוסיות) משמשות לטיפול בסימפטומים הפסיכוטיים של הפרעה סכיזופרניפורמית - כגון דלוזיות, הלוצינציות. האתגר הוא להגיע לאיזון ולעיתים קרובות ההמלצה היא לחיות חיים ראויים בשילוב הטיפול התרופתי.

 

 

 

נכתב ע״י מומחי מכון טמיר

 

דר׳ ורד קליינמן בלוש,

מטפלת במתמודדים/ות עם הפרעות הספקטרום הסכיזופרני,

מכון טמיר חיפה

 

 

 

 

מקורות:

 

Cleveland Clinic. (ND). Schizophreniform Disorder. Retrieved from https://my.clevelandclinic.org/health/diseases/9571-schizophreniform-disorder

 

Khokhar, J. Y., Dwiel, L. L., Henricks, A. M., Doucette, W. T., & Green, A. I. (2018). The link between schizophrenia and substance use disorder: A unifying hypothesis. Schizophrenia research, 194, 78–85. https://doi.org/10.1016/j.schres.2017.04.016

 

 

מהי קטלפסיה (Catalepsy)?

 

קטלפסיה היא תופעה מוטורית ונוירולוגית, שמתבטאת בנוקשות שרירים בגפיים ובאיזורים אחרים. 

מטופלים במצב של קטלפסיה נוטים להיראות כאילו קפאו במקומם, בתנוחה האחרונה לפני פרוץ הסימפטום. 

לקטלפסיה יש המשגות שונות בספרות הרפואית, כמו Catatonic Rigidity ,Anochlesia או Flexibilitas Cerea.

 

 

מהם התסמינים של קטלפסיה?

 

המתמודדים עם קטלפסיה פחות רגישים למגע ולכאב ונוטים גם לא להגיב לדיבור. האיברים שלהם נוקשים, הם נשארים במצב זהה כשמזיזים אותם (Waxy flexibility, או גמישות שעווה), כמו בטראנס היפנוטי. הם לא מגיבים, מאבדים שליטה בשרירים וחווים האטה בתפקודי הגוף האוטונומיים, כמו נשימה. 

סינדרום זה דומה לקטטוניה, מצב פסיכיאטרי שמתאפיין בתנועות מוזרות, חוסר תנועה ו / או חוסר תגובה, אך בשונה ממנה, קטלפסיה אינה גורמת לתנועות סטריאוטיפיות כמו בקטטוניה.

 

 

מה גורם לקטלפסיה?

 

קטלפסיה היא תסמין עצבי ויש לה כמעט תמיד סיבה פיזיולוגית בסיסית שמקורה במערכת העצבים. 

היא יכולה להיגרם כתוצאה של טיפול בסכיזופרניה באמצעות תרופות אנטי-פסיכוטיות, כמו הלופרידול, ומסמיהרדמה כמו קטמין (שנבחן בשנים האחרונות כתרופה למגוון הפרעות נפשיות, בעיקר דיכאון).

המתווך העצבי של התנהגות קטליפטית הוא כנראה חלבון קינאז A. 

הסבר נוירולוגי מתאר פגיעה ביכולת ליזום התנועה כרוכה בהפרעה בתפקוד המערכת האקסטרה־פירמידלית.

הסבר ביוכימי מתאר חסימה של קולטני D2 במעגלים נוירליים שקשורים להתנהגות מוטורית.

 

 

באילו מצבים נפשיים וגופניים מופיעה קטלפסיה?

 

קטלפסיה מאפיינת אפיזודות חמורות של סכיזופרניה, פסיכוזה, הרעלה כתוצאה משימוש בסמים, גמילה מקוקאין, מחלת פרקינסון, אפילפסיה והפרעות אחרות של מערכת העצבים המרכזית.

קטלפסיה יכולה להיות גם ״מדבקת״ ולהופיע כחיקוי או הזדהות, מצב שנקרא Epidemic Catalepsy, בו קיפאון קטלפסי מתרחש אצל מספר אנשים בו-זמנית.

 

 

נכתב ע״י מומחי מכון טמיר

 

עדכון אחרון: 

1 באפריל 2022