הפרעת אישיות סכיזוטיפלית | גורמים, סימפטומים וטיפול

 

מהי הפרעת אישיות סכיזוטיפלית? 

 

הפרעה סכיזוטיפלית היא הפרעת אישיות שמתאפיינת בחרדה חברתית קשה, הפרעות בחשיבה, תפיסה פרנואידית, דריאליזציה, ולעיתים קרובות אמונות לא שגרתיות עד פסיכוזה חולפת, גינוני דיבור ביזאריים ואופני לבוש משונים. 

 

 

הפרעת אישיות זו מייצרת ביקורת חברתית ממשית, הנוגעת לדיון עד מסוגלות החברה שלנו להכיל את השונה, גם כאשר היא מזהה צורך באדם, שאינו ניתן לפספוס.

יותר מהכל, הפרעת אישיות סכיזוטיפלית מייצגת את הקצה, את האזור שבו נפש האדם נאחזת ככל יכולתה בשילוב מורכב בין מציאויות - אובייקטיבית וסובייקטיבית.

באזור הזה, נבקש כולנו להיאחז בכל מעקה אפשרי.

  

הסובלים מהפרעת אישיות סכיזוטיפלית מתאפיינים בהתנהגות ובהופעה חיצונית חריגות, צורת דיבור בלתי שגרתית, נטייה למחשבות ולפנטזיות מיסטיות וחריגויות נוספות.

למרות שהאבחנה קלה יותר מסכיזופרניה, מדובר במצב בו קשה לנהל שיחה בעלת משמעות מובנת עם הסובלים מההפרעה, מה שמוביל אותם לבידוד חברתי ולפער עצום מהנורמה, שאינו מאפשר להם להשתלב בשום חברה אליה משתייכים.

במקרים מסוימים, הפרעת אישיות סכיזוטיפלית מגיעה עד לכדי עיוותי תפיסה קשים ומצבים פסיכוטיים.

לעיתים היא יכולה להופיע על רקע שימוש בסמים או משבר נפשי.

 

על טיפול במשבר נפשי <

 

 

מה השכיחות של הפרעת אישיות סכיזוטיפלית?

 

מהפרעת אישיות סכיזוטיפלית סובלים כ-3% מהאוכלוסייה ברמות שונות.

ההפרעה מאובחנת כאשר מזוהה קושי חברתי מהותי וחוסר יכולת כמעט מוחלטת ליצירת קשרים בינאישיים.

זאת, יחד עם עיוותי תפיסה, עיוותי חשיבה והתנהגות לא שגרתית במידה קיצונית.

ההפרעה שכיחה יותר בקרב גברים.

 

יחד עם זאת, חכו רגע...

אם נתייחס ברצינות הראויה לאולמות ההרצאות הגדושים, אותם ממלאים גורואים מ׳העידן החדש׳, או את המתכנסים בארגונים כמו ׳קבלה לעם׳, האם נכון יהיה לבחון מחדש את גורל ההפרעה הסכיזוטיפלית?

סקר מקיף של מכון גאלופ, למשל, מעלה כי למעלה מרבע מהאמריקאים סבורים כי לבני אדם יש יכולות מיסטיות, כמו טלפתיה וראייה על-חושית.

  

 

מה התסמינים של הפרעת אישיות סכיזוטיפלית?

 

 

תסמינים סכיזוטיפליים כוללים:

 

• נטיה לייחוס שגוי לאירועים מקריים.

• דיבור מעורפל ולא קוהרנטי.

• אמונה ביכולות מאגיות לא שגרתיות.

• נטיה פרנואידית ומחשבות יחס (דלוזיות).

• קושי ליצור קשרים בינאישיים.

• ניראות קרירה ומנוכרת.

• חרדה חברתית המופיעה גם לצד האנשים הקרובים ביותר לאדם וגם במערכות יחסים יציבות יחסית בחייו.

• הופעה חיצונית חריגה.

• חשיבה אקסצנטרית לא ברורה, לא עקבית, כפייתית ובעלת תכנים חריגים.

 

תסמיני ההפרעה הסכיזוטיפלית הם מגוונים, ולרוב מופיעים לראשונה בתקופת גיל ההתבגרות או מעט לאחריה.

התסמינים הסכיזוטיפליים הנפוצים הם עיוותי ייחוס, כלומר, מצבים בהם האדם יוצר משמעות אישית לאירועים אקראיים או ניטראליים.

ברמות מתונות, ייחוס משמעות לצירופי מקרים עשוי להיות ביטוי אינטואיטיבי מבורך ומסקרן: יונג כינה את התופעה Synchronicity ואילו גישות בפסיכותרפיה רוחנית בת זמננו מדגישות שיח פנימי לא מודע בו מתתגבש דפוס מתוך אוסף של רמזים שלכאורה אינם קשורים זה לזה (באמצעות "תקשור" למשל).

 

 

Apophenia - אפופיניה

 

הפסיכולוגיה מתייחסת לתופעה הנפשית בה נבנית משמעות באירועים שאינם קשורים זה לזה כ- Apophenia.

הפסיכולוג קלאוס קונראד טבע את המושג אפופניה ב-1958, תוך מאמץ לבחון את את מקורה של התופעה, אשר רבים התייחסו (ועודם מתייחסים) אליה כסגולה רוחנית.

פסיכולוגים מסבירים כיום אפופניה כפונקציה של עיוותי חשיבה והטיות קוגניטיביות (כמו הטיית האישוש, בה ניתן דגש נרחב על אירועים שנמצאים בהלימה עם סדר יומו המנטלי של האדם, או Priming - בה מתעדפת המערכת הקוגניטיבית להקפיץ אל התודעה גירויים שהיא עסוקה בהם).

אולם החל מרמת עוצמה מסוימת, כאשר מידת הדומיננטיות של דפוסים חשיבתיים אפופניים מטשטשת את תפיסת המציאות, היא עלולה לרמז על תסמינים סכיזוטפליים ולעיתים אף מהווים דגל אדום להתפתחות של סכיזופרניה מזדחלת.

  

 

ההפרעה מאובחנת בתנאי שאינה תלויה בקיומם של מצבים פסיכוטיים, הפרעות נפשיות או מחלות נפשיות נוספות.

עם זאת, חשוב להסתייג ולציין שמצבים אלה מופיעים בקו-מורבידיות גבוהה עם ההפרעה, וכי טעויות אבחון רבות מתרחשות בכל הקשור לזיהוי הפרעה זו לעומת הפרעת אישיות גבולית או סכיזופרניה.

 

בדומה למרבית ההפרעות הפסיכיאטריות, הפרעת אישיות סכיזוטיפלית מושפעת ממוכנות ביולוגית, גנטית ונוירולוגית, וכן מגורמים סביבתיים כגון הזנחה, התעללות, טראומות ילדות ומצבי לחץ קיצוני. ההפרעה פורצת בסבירות רבה יותר אצל מי שבן משפחה מקרבה ראשונה חולה בסכיזופרניה.

מהלך ההפרעה עשוי להתבטא לראשונה בילדות ובגיל הההתבגרות, שם מופיעות מחשבות ופנטזיות ביזריות, הנמכה קוגניטיבית, נטיה להתבודדות ורגישות יתר. 

 

 

סכיזוטיפיות Schizotypy

 

סכיזוטיפ הוא מושג תיאורטי המתייחס למאפיינים פנימיים קבועים, כמו דפוסי חשיבה יוצאי דופן ולא מאורגנים,לצד קשיים בין אישיים, שעלולים לעורר פגיעות לסכיזופרניה.

 

זוהי נטייה מולדת הקשורה לסכיזופרניה, אך בצורה פחות חמורה. 

סכיזוטיפים חווים מחשבות, רגשות או התנהגויות לא רגילות, אך אינם סובלים מהזיות או מחשבות שווא המאפיינות סכיזופרניה.

הם כן מצויים בסיכון מוגבר לפתח סכיזופרניה בהשוואה למי שחי ללא נטייה זו.

 

 

הנה כמה דוגמאות לתופעות סכיזוטיפיות: 

 

• מחשבות חריגות: אמונות טפלות, חשיבה מאגית, תחושה שדברים קשורים אליהם באופן אישי.

• קשיים חברתיים: חוסר נוחות סביב אחרים, העדפה להיות לבד, חשדנות מוגברת כלפי אנשים.

• תפיסה מעוותת של המציאות: במצבי לחץ, ראייה או שמיעה של דברים שאינם קיימים, תחושות גוף מוזרות.

• התנהגות לא רגילה: התנהגות אימפולסיבית, לבוש מוזר, קושי בהבעת רגשות.

 

  

הבנה של סכיזוטיפיה יכולה לעזור לנו להבין את הגורמים וההתפתחות של סכיזופרניה, ואולי אפילו למצוא דרכים חדשות למנוע אותה.

זיהוי מוקדם של אנשים עם סקיזוטיפיה מאפשר לנו להציע להם תמיכה וטיפול בשלבים מוקדמים,  מה שיכול לעזור להם למנוע התפתחות של סכיזופרניה, או לכל הפחות לשפר איכות חיים.

לבסוף,  מחקר של סכיזוטיפיה יכול לעזור לנו לפתח טיפולים חדשים ויעילים יותר עבור סכיזופרניה.

 

 

סיבוכים של הפרעת אישיות סכיזוטיפלית

 

עדויות מחקריות מצביעות על כך שמתמודדים/ות עם ההפרעה מצויים בסיכון מוגבר לכמה מצבים נפשיים אחרים, ביניהם:

 

• דיכאון

• חרדה

• בעיות חינוכיות ותעסוקתיות

• קשיים חברתיים

• הפרעות התמכרות

• מחשבה אובדנית

• פרקים פסיכוטיים

• הפרעות אישיות נוספות

 

 

איך מטפלים בהפרעת אישיות סכיזוטיפלית?

 

למרות שבמקרים רבים הסובלים מההפרעה מסוגלים לתפקוד תקין ברמה כלשהי, הם יוצרים סביבם ריחוק חברתי כה גדול, עד שמתקשים להשתלב בחברה הנורמטיבית.

רבים מהם סובלים מדיכאון כתוצאה מהבידוד אליו נקלעו, ואחוז ניכר מהם מבצעים ניסיונות אובדניים.

לכן, הטיפול הנפשי בהפרעה כולל מספר מישורים, כאשר העיקרי בהם הוא חיזוק של מיומנויות החברתיות, ושיקום היכולת ליצור קשרים בינאישיים ולהתמיד בהם.

 

טיפול תרופתי

טיפול תרופתי פסיכיאטרי, כדוגמת תרופות נוגדות דיכאון ותרופות להרגעת מצבים פסיכוטיים, נמצא כיעיל בטיפול בהפרעה.

בנוסף, מחקר עדכני מלמד כי התרופה Intuniv (גואנפצין), שמשמשת בדרך כלל לטיפול בהפרעות קשב וריכוז (ADHD), עשויה להיות יעילה עבור מתמודדים עם הפרעת אישיות סכיזוטיפלית, בעיקר בשיפור היכולת לפיתרון בעיות והעלאת התפקוד הקוגניטיבי.

 

טיפול דינמי תמיכתי

הטיפול הנפשי בהפרעת אישיות סכיזוטיפלית הינו לרוב מתמשך, כיוון וכאמור, הוא מתייחס למספר מישורים. בכל סוג של פסיכותרפיה, קיימת חשיבות רבה ליצירת ברית טיפולית איתנה ויציבה , שעשויה לסייע בהתמודדות עם הלקות הבין-אישית.

 

טיפול קוגניטיבי התנהגותי

עקרונות של טיפולי CBT שמישים וישימים מאוד בטיפול בהפרעה, בשיקום היכולות החברתיות, היכולת לוויסות רגשי ולוויסות קוגניטיבי. המטפל יעבוד עם המתמודד על זיהוי דפוסי החשיבה הסכיזוטיפלית ועל שינוי עיוותי החשיבה .

 

טיפול קבוצתי

במקרים רבים, יש מקום לטיפול משפחתי ולטיפול קבוצתי, המאפשרים לסביבתו של הפרט ללמוד כיצד להתנהל עימו, ומאפשרים לפרט להכיר דומים לו ולהפיג את בדידותו.

 

למרות שהפרוגנוזה (סיכויי ההחלמה) עם המטופלים המתמודדים הפרעת אישיות סכיזוטיפלית אינה טובה, חשוב לדעת כי בעזרת הטיפול האינטגרטיבי הנכון (בדרך כלל תרופתי וטיפול בשיחות) ועם קיומן של מערכות תמיכה קהילתיות משמעותיות וזמינות בחיי המטופל, רבים מהסובלים מהפרעת אישיות סכיזוטיפלית זוכים לחיים בוגרים שגרתיים יחסית, מקימים משפחה ושומרים על שגרה תעסוקתית בריאה.

 

תזונה

 תזונה לקויה נקשרה מזמן להפרעות בספקטרום הסכיזופרניה, ומחקרים קודמים מצאו כי התערבות תזונתית עשירה בדגים יכולה לשפר פונקציות מוחיות ולהקטין את התסמינים הסכיזוטיפליים.

מחקר מצא כי ילדים עם הפרעת אישיות סכיזוטיפלית עשויים להרוויח משילוב אומגה-3 בתזונה.

290 ילדים בני 11 עד 12 עמדו בקריטריונים להפרעת התנהגות או הפרעת התנגדות מתריסה, חולקו אקראית במחקר לקבוצה שקיבלה תוספי אומגה-3 יומיומיים במשך שלושה חודשים, טיפול התנהגותי קוגניטיבי (CBT) לבדו, אומגה-3 בשילוב עם CBT, או קבוצת ביקורת. התסמינים נבדקו בתחילת המחקר ואחרי 3, 6, ו-9 חודשים.

3 חודשים אחרי ההתערבות התוצאות הראו כי בקבוצת האומגה-3, דווחה ירידה של כ-28% בתסמינים הסכיזוטיפליים בסיום הטיפול, וירידה של כ-25.7% ו-36.6% בהתאמה, שלושה חודשים לאחר הטיפול. הילדים בשתי הקבוצות הראו שיפור גדול יותר בהשוואה לילדים בקבוצת הביקורת. יתרה מכך, ילדים שקיבלו אומגה-3 יחד עם CBT הראו שיפורים משמעותיים יותר לאחר חצי שנה בהשוואה לקבוצת ה-CBT בלבד. השיפורים הבולטים ביותר נצפו בתכונות הבינאישיות, עם שיפורים מתמשכים בשתי קבוצות האומגה-3 לעומת הביקורת לאחר תשעה חודשים.

 

 

צפו בסרטון הקצר והמצוין:

 

 

איך מדברים עם המתמודדים עם הפרעת אישיות סכיזוטיפלית? <

 

 

 

 

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

 

  

שיחת ייעוץ ממוקדת 

עם ראש המכון / מומחה ספציפי- 

בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)

 

 

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

 

  

 

 

 

עדכון אחרון:

 

13 בפברואר 2024

 

 

 

  

 

 

 

מקורות:

 

 

Raine, A., Gur, R. C., Gur, R. E., Richmond, T. S., Hibbeln, J., Liu, J. (2024). Omega-3 supplementation reduces schizotypal personality in children: A randomized controlled trial. Schizophrenia Bulletin. Advance online publication. https://doi.org/10.1093/schbul/sbae009