אנורקסיה אצל גברים | מה ההבדל ומה אנחנו יודעים?

 

כשחושבים על אנשים עם הפרעות אכילה זה בד״כ על ילדות ונשים צעירות, ולא בכדי:

נשים אכן מהוות את מרבית המתמודדים מהפרעות אכילה, בהן אנורקסיה, בולימיה ואכילת יתר (BED).

אבל הפרעות אכילה מאתגרות גם ילדים, בנים, נערים וגברים.

 

למעשה, ע״פ הערכות, רבע עד שליש מהמתמודדים עם הפרעות אכילה הם זכרים, והתנהגויות של אכילה מופרעת מתגברות בשיעור מהיר יותר הן בקרב בנים והן בקרב בנות.

בכלל, גברים יכולים לפתח כל סוג של הפרעת אכילה שאישה יכולה לקבל, כולל אנורקסיה.

 

ההערכה היא כי 0.1% עד 0.3% מהגברים יפתחו אנורקסיה (0.9-2% אצל נשים). 

 

לא נראה הרבה, אבל מספיק. 

 

הנקודה היא שגברים שסובלים מאנורקסיה מראים סימנים ותסמינים קצת שונים בהשוואה לנשים.

גברים אנורקטיים עשויים להזדקק לטיפולים ספציפיים למגדר על מנת להבין ולהתגבר על בעיית האנורקסיה עמה הם מתמודדים. 

 

הידע על הפרעות אכילה של בנים הולך וגדל, ויש הרבה בנים שפשוט מתביישים או נמנעים מלהגיע.

זה קריטי שהורים, רופאי ילדים ויועצי בי״ס יפתחו מודעות להפרעות אכילה כדבר שיכול להיות בעיה אצל בנים בדיוק כמו אצל בנות.

יש לכך טיפולים היום וחשוב שתהיה לבנים גישה אליהם.

 

בגלל שפעמים רבות הפרעות אכילה מתבטאות בצורה שונה אצל בנים, קשה יותר להורים, למורים ולמטפלים להבחין בהן.

 

 

סטיגמה כלפי נערים וגברים הסובלים מאנורקסיה 

 

סטיגמה היא בעיה בכל הפרעה נפשית, אבל באנורקסיה היא נוכחת בחזית הבמה:

אנורקסיה נתפסת חברתית כ״הפרעה נשית״, מה שמוסיף נדבך נוסף של קושי בקרב בנים וגברים מתמודדים. 

 

ככלל, תרבות הדיאטה ותעשיית היופי מכוונות כבר עשרות שנים.כלפי נשים.

זה כל כך נטמע, עד שנדמה כאילו חלק טבעי מההתפתחות של נערות לנשים כולל משאלה לשינוי ולשיפור המראה - הן מבחינת הגוף והן מבחינת הפנים.

זו אינה הסיבה היחידה, אבל היא אחת הסיבות העיקריות לכך שחוסר שביעות רצון מהגוף נורמטיבי ומתמשך בקרב נערות ונשים.

 

לעומת זאת, גברים נתפסו היסטורית כנטולי גינונים וכחסרי עניין באופנה או יופי. דמותו של הגבר המטרוסקסואל סודקת לאחרונה של הסטיגמה, אבל לא נראה שהיא באמת תשתנה.

 

בנים רבים יעשו הכל כדי לא להיות מזוהים עם הפרעה שפוגעת בעיקר בנשים, ופחות סביר שיודו בחולשה ובצורך לפנות לעזרה מקצועית.

 

 

נערים וגברים שחושדים שיש להם הפרעת אכילה חווים לעתים קרובות, באופן מדויק למדי, סטיגמה מהחברה.

לפיכך, הם עלולים להסס לדון באפשרות זו עם אנשי מקצוע.

לעתים קרובות הגעתם לטיפול מתרחשת לאחר ירידה חמורה יותר במשקל ועם ממצאים קליניים ומעבדתיים נרחבים יותר.

 

הבעיה אינה רק בציבור הרחב, אלא גם בקרב אנשי מקצוע:

למשל, מחקר מ-2019 התחקה אחר הטיה מגדרית באבחון אנורקסיה אצל ספורטאים, כך שכלים פסיכולוגיים להערכת סיכון תרמו לתת-אבחון של הפרעת האכילה אצל המשתתפים. 

 

 

מהם הבדלי המגדר באנורקסיה?

 

בנות עם הפרעות אכילה בד״כ אובססיביות בנוגע לרזון. בנים עם אנורקסיה מונעים מאותן מוטיבציות, אבל רובם נוטים להיות מרוכזים יותר בהשגת גוף שרירי.

הביטוי של זה ידוע לפעמים בשם ״אנורקסיה הפוכה״ או ״ביגורקסיה״ והבנים הלוקים בהפרעה הם בעלי כל התכונות הפסיכולוגיות של אנורקסיה, פרט לעובדה שהם דוחפים את האתגר לעלייה במסת שריר. 

ע״מ להשיג את מה שהם תופסים כגוף ״אידיאלי״, בנים אלו יתאמנו במידה מוגזמת, יצרכו סטרואידים לא חוקיים להפחתת אחוזי שומן או תוספי חלבון להגדלת מסת השריר.

 

עוד מאפיין של צורה זו של ההפרעה הוא אובססיה לגבי ״אכילה נקייה״ –

לחתוך פחמימות מהתפריט, להגביר את צריכת החלבונים או להיצמד לדיאטות טרנדיות מגבילות.

 

אצל בנים ההפרעה נוטה להתפתח מוקדם יותר מהפרעות אכילה אצל בנות, לפעמים בתחילת או באמצע גיל ההתבגרות.

 

 

סימנים להפרעות אכילה אצל בנים

 

מובן שלא כל הבנים שלא מרוצים מגופם יפתחו הפרעת אכילה, אבל כשרוצים לקבוע אם מישהו אכן הולך בכיוון הזה וחורג מההרגלים התקינים של התנהגות בנוגע לאכילה,

 

יש לשים לב לכמה נקודות:

 

• מיקוד מוגזם/השקעה מוגזמת של זמן באימונים.

• נוקשות סביב ריטואלים של אכילה.

• אכילת כמויות גדולות של מזון בבת אחת.

• התפנות לשירותים באמצע ארוחה או מיד אחריה.

• סירוב לאכול קבוצות מזון מסוימות.

• התנהגות לא רגילה סביב אוכל (למשל חיתוך לחתיכות קטנות).

• קריאה אובססיבית של מידע תזונתי או ספירת קלוריות אובססיבית.

• שקילה או התבוננות במראה ללא הרף.

• הימנעות או פרישה מהתכנסויות חברתיות שכוללות מזון.

• הסוואה: שלא כמו במקרה של בנות, שלעתים קרובות מרזות באופן מדאיג ונראות לא בריאות, הפרעות אכילה אצל בנים קשות יותר לזיהוי כי לעתים קרובות שום דבר לא נראה ״לא בסדר״. מלבד זאת, קל יותר להסתיר אותן אצל בנים במסווה של התנהגות מקובלת ואפילו ראויה לשבח בחברה בקרב גברים.

• אימונים גופניים, גם כשהם קצת אובססיביים, מוערכים חברתית אצל גברים, ואפילו אכילת יתר מתקבלת במידה רבה יותר של סלחנות. למשל, כשחבורת נערים זוללת המבורגרים, רבים יתייחסו לכך בשעשוע או אפילו כדבר ״מגניב״, אבל לפעמים התנהגות כזו יכולה להסוות הפרעת אכילה שמקשה על הסיבה לזהות את הסבל הפסיכולוגי.

 

 

גורמים לאנורקסיה אצל גברים, נערים ובנים

 

הגורמים השוכנים בבסיס הפרעות אכילה אצל בנים נחשבים לאותם גורמים המצויים אצל בנות – שילוב של נטיות גנטיות, סביבה ומסרים חברתיים שמקדמים גמול על גוף ״אידיאלי״.

עבור גברים, חזות שרירית ו״ריבועים בבטן״ עשויים להיות היעד. בסיכון גבוה יותר מצויים אתלטים שמתחרים בענפי ספורט שיש בהם מקום רב למשקל ולהופעה חיצונית, למשל התעמלות, היאבקות, חתירה, פיתוח גוף, ריצה וריקוד.

 

המשאלה להגביר מסת שריר אינה נדירה כלל אצל גברים והיא חוצה קבוצות גיל.

25% מהגברים במשקל תקין תופסים את עצמםכ סובלים מתת-משקל ו 90% מהמתבגרים מתאמנים, או התאמנו, במטרה לפתח גוף.

 

הפרעות אכילה פוגעות באנשים עם כל אוריינטציה מינית.

בכלליות, לגברים סטרייטים רבים יש הפרעות אכילה, אך נראה שגברים הומוסקסואלים נמצאים בסיכון גבוה יותר לכך.

כמו אצל נשים צעירות, דימוי גוף שלילי יכול לעורר אכילה מופרעת, והתגובה של גברים לתמונות מהמדיה של גברים מסותתים דומה לזו של תגובות נשים לתמונות של דוגמניות רזות מאוד.

מלבד פרסומות, סרטים וכדומה, השתתפות במשחקי וידאו שמדגישים את הגוף הראתה כגורמת לעלייה בדימוי הגוף השלילי אצל בנים.

עוד תיעד מחקר בהשתתפות גברים צעירים את ההשפעה שיש עליהם לבובות משחק של דמויות פופולריות, שהשריריות הקיצונית שלהן אינה ריאליסטית, בדיוק כמו במקרה של בובת הברבי עבור נשים צעירות.

 

 

סיבוכים והשלכות בריאותיות

 

כל הפרעת אכילה יכולה להסתכם בבעיות בריאותיות חמורות.

 

אצל נשים פעמים רבות מפסיק המחזור החודשי, מה שיכול לשמש סיגנל אזהרה לגבי הצורך בפניה לייעוץ מקצועי. 

 

נשים וגברים כאחד יכולים לפתח אובדן בצפיפות העצם (אוסטאופורוזיס או מצב מוקדם יותר – אוסטאופניה) כתוצאה מחוסרים תזונתיים.

 

גברים ובנים עם אנורקסיה, באופן ספציפי, נוטים להיות בעלי רמות נמוכות של טסטוסטרון ו-ויטמין D, בחלק מהמקרים מומלצת תוספת טסטוסטרון.

 

 

השלכות בריאותיות נוספות של הפרעות אכילה אצל גברים כוללות:

 

• נזק לשרירים, למפרקים ולגידים כתוצאה מאימון-יתר.

• שימוש בסטרואידים להעלאת מסת שריר יכול להסתכם באקנה, ניוון אשכים, ירידה בספירת הזרע, לחץ דם גבוה, כולסטרול גבוה, תפקוד כבד חריג, עצירות והתפרצויות זעם שמקורן בנטילת סטרואידים.

• אנשים עם הפרעות אכילה גם נוטים יותר לדיכאון, להפרעות חרדה, לשימוש בחומרים ולהפרעות אישיות. 

• ניהול ופיתוח חיים חברתיים זה אתגר גדול עבור הסובלים מהפרעת אכילה. הם נוטים להתרחק ולבלות יותר זמן עם עצמם, לבד. הנטייה הזו עלולה להקצין חשיבה הרסנית ולהפחית אף יותר את הדימוי העצמי הנמוך.

• גברים נוטים יותר למות מהפרעות אכילה, זאת משום שהם מאבדים משקל בקלות רבה יותר ושומן במהירות גבוהה יותר, והם גם נוטים להיות מאובחנים מאוחר, אם בכלל.

• מלבד זאת, בנים שסובלים במקביל מדיכאון ומבעיות נפשיות אחרות נמצאים בסיכון גבוה יותר להתאבדות.

 

 

טיפול באנורקסיה של גברים 

 

מחקרים מראים שבנים וגברים מגיבים היטב לאותם טיפולים להפרעות אכילה שהוכחו כמוצלחים עבור נשים. 

אנורקסיה היא כידוע מחלה קטלנית, אולם שיעור התמותה אצל גברים עם אנורקסיה גבוה מתמותה אצל נשים.

נתון זה מרים דגל אדום לגבי החשיבות של אבחון והתערבות קלינית מוקדם ככל הניתן. 

 

אחד האתגרים הוא לעזור למתמודדים עם אנורקסיה לחפש עזרה נפשית.  מרבית תכניות הפרעות האכילה מתרכזות בבנות, מה שיכול לגרום לבנים להרגיש לא שייכים.

לאחרונה נפתחו תכניות ייחודיות לבנים, והתקווה היא שככל המודעות לעניין תגבר והסטיגמה תפחת, תפתחנה תכניות נוספות.

 

 

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

 

 

פגישה טלפונית קצרה

 עם מתאמת טיפול -

 להרשמה (ללא עלות)

 

 

שיחת ייעוץ ממוקדת 

עם ראש המכון - 

בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)

 

 

שיחת הכוונה לטיפול ומטפל

 עם מתאמת בכירה -

 בזום או במכון (70 ש״ח)

 

 

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

 

  

 

 

קראו המלצות מאומתות של

לקוחות ועמיתים על מטפלי/ות מכון טמיר

 

כתיבה:

 

איתן טמיר, MA, ראש המכון 

עם מומחי מכון טמיר

   

 

 

 

 

מקורות:

 

Anorexia in Men and Boys: Treatment and Statistics: https://americanaddictioncenters.org/male-eating-disorders/anorexia 

 

Collier R. (2013). Treatment challenges for men with eating disorders. CMAJ : Canadian Medical Association journal = journal de l'Association medicale canadienne, 185(3), E137–E138. https://www.cmaj.ca/content/185/3/E137

 

Sangha, S., Oliffe, J. L., Kelly, M. T., & McCuaig, F. (2019). Eating Disorders in Males: How Primary Care Providers Can Improve Recognition, Diagnosis, and Treatment. American journal of men's health, 13(3), 1557988319857424. https://doi.org/10.1177/1557988319857424