אנורקסיה נרבוזה | תסמינים, סוגים, אבחון, טיפולים ומחקרים

   

מהי אנורקסיה נרבוזה?

 

אנורקסיה נרבוזה היא הפרעת אכילה מסכנת חיים, המאופיינת ברצון פתולוגי להפחית במשקל ובהתעסקות כפייתית בדימוי הגוף ובאכילה. 

הסובלים/ות מאנורקסיה מתאמצים לשמור על משקל גוף נמוך ככל הניתן, בכך שאינם אוכלים מספיק,  מתאמנים יותר מדי, או שניהם.

היעדר טיפול מקצועי בהפרעה עלול לגרום להחרפת התמונה הקלינית, עד לסיכון חיים.

שיעור התמותה מאנורקסיה נע בטווח של 5-10%. 

 

ראשוני החוקרים והכותבים שגילו את האנורקסיה נרבוזה כהפרעה נפשית הם הרופא הבריטי ויליאם וויתי גול והנוירופסיכיאטר הצרפתי ארנסט צ'רלס לאז. 

  

 

מהם הקריטריונים לאבחון אנורקסיה לפי ה-DSM?

 

אנורקסיה מאובחנת על ידי המגדיר האבחוני הפסיכיאטרי, DSM-5, על פי הקריטריונים הבאים:

 

• סירוב לשמור על משקל גוף מעל למינימום הנורמלי לגיל ולגובה, דהיינו, משקל הגוף נמוך  ב - 15%  מהמשקל המצופה.

• פחד עצום מעלייה במשקל או מהשמנה, למרות היות המתמודדת במצב של תת -משקל.

• הפרעה בתפיסת משקל הגוף או צורתו, השפעה ניכרת של המשקל וצורת הגוף על ההערכה העצמית והכחשת החומרה של תת-המשקל.

 

ב-DSM-5, שפורסם ב-2013, הוסר הקריטריון של אי הופעת וסת (amenorrhea) מהאבחנה של אנורקסיה נרבוזה, כיוון שהוחלט שאינו רלוונטי לכל המקרים ולכן לא מתאים כקריטריון אבחנתי מוחלט.

 

 

סוגים של אנורקסיה  

 

קיימים שני תת-סוגים של אנורקסיה נרבוזה: 

אנורקסיה מגבילה (restricting type) ואנורקסיה בולימית (binge - eating/ purging type):

 

 

 

תסמינים ומאפיינים קליניים

 

אנורקסיה נרבוזה מופיעה בדרך כלל בגיל ההתבגרות.

 

היא שכיחה בעיקר בקרב בנות, אולם קיימת גם אנורקסיה אצל בנים ונערים, אבל נוכחת גם בגילים בוגרים יותר, למשל כמו במקרה הטראגי של קארין באומן.

 

• הדפוס האופייני למחלה מתחיל בדיאטה, הכוללת הפחתת מזונות עתירי שומנים ופחמימות וכעבור זמן קצר, חלה הפחתה דרסטית בצריכה הכללית של כמות המזון.

• הנערה עסוקה באוכל, בספירת קלוריות ובהתבוננות במראה באופן שהולך ומתגבר.

• בשלב מסוים הנערה מתחילה לאבד שליטה על הדיאטה, ומפתחת פחד עז מעלייה במשקל והשמנה.

• בהמשך אופייני שימוש בהתעמלות כפייתית, המיועד להאיץ את הירידה במשקל.

• המתבגרת מרבה לחשוב על מזון, נוטה לאסוף מתכונים ולהכין ארוחות לאחרים, אך אינה טועמת ממעשי ידיה.

• עיסוקה באוכל כולל גם מומחיות בערך הקלורי של המזון ועריכת טקסים סביבו, כולל צום. 

• הנערה מפוררת את המזון, חותכת לפיסות קטנות, אוכלת במשך זמן רב ותצרוך סוגים ייחודיים של מזון, כמו אבקת חלבון.

• לעיתים המתמודדת מסתירה מזון במקומות שונים בבית ואף בכיסים.

 

באנורקסיה נרבוזה שכיחה גם תחלואה פסיכיאטרית נלווית כגון הפרעות במצב הרוח, פגיעה עצמית, התנהגות אובססיבית קומפולסיבית , דיכאון , חרדה, הפרעות אישיות , שימוש לרעה בחומרים ממכרים וקשיים בשינה.

 

 

בסרטון הזה, שהופק על ידי תאגיד כאן,

ניתן ללמוד ממקור ראשון

על אנורקסיה, בקולן האישי של מטופלות:  

 

 

 

סיבוכים של אנורקסיה 

 

הסיבוכים הגופניים של אנורקסיה מתרחשים בעיקר כתוצאה מההרעבה הקיצונית:

 

• אובדן מחזור (אל-וסת).

• אמנוריאה (וסת לא סדירה).

• כאבי בטן קשים.

• איטיות.

• מאפיינים אובססיביים-קומפולסיביים שקשורים ולא קשורים באוכל.

• ירידה בחום גוף.

• תפקוד קוגניטיבי לקוי.

• סיבוכים של מערכת העיכול, כמו כאבי בטן, התנפחות, עצירות וריפלוקס חומצי.

• גסטריטיס (דלקת בקיבה).

• היחלשות של שריר הלב.

• חוסר איזון הורמונלי.

• פגיעה בצפיפות העצם.

• תת-לחץ דם (Hypotension) - מצב מסוכן של לחץ דם נמוך.

• משקל גוף נמוך.

• פגיעה בגדילה (גובה) - אנורקסיה עלולה לפגוע בייצור פקטור גדילה דמוי אינסולין 1 (או IGF-1), הורמון חלבוני המיוצר בכבד ואחראי על גדילה פיזית אצל ילדים.

• יש מתמודדות שמפתחות שיער דק על הידיים והישבן מאחר והגוף מנסה לשמור על הטמפרטורה בעקבות ירידה בשכבות שומן.

• יובש בעור.

• דופק נמוך.

• סיכון מוגבר לאובדנות.

• דפיקות לב וכאבים בחזה.

• בגרות מינית מעוכבת, חוסר התפתחות.

• בצקות.

• ברדיקרדיה (קצב לב נמוך מדי), או טכיקרדיה (קצב לב מהיר מדי).

• אי-ספיקת לב.

• ריחוק חברתי.

• עניין מופחת ביחסי מין.

• סימני דיכאון כמו מצב רוח דכאוני.

• אינסומניה.

• רגזנות.

• אנורקטיות בהריון סובלות מהפלות רבות יותר, לידת פג, צמיחה עוברית איטית יותר ותינוקות במשקל נמוך.

 

 

תמותה ואובדנות

 

אנורקסיה היא ההפרעה הנפשית הקטלנית ביותר, עם שיעור תמותה של 5-10%.

ההפרעה מגיעה לשיא חומרתה בקריסת מערכות ובמוות, כאשר מחצית ממקרי המוות פתאומיים בעקבות דום לב. 

לכן, מצב של תת-משקל מחייב פנייה בהקדם לרופא ואף למיון.

במצבי קיצון תינתן הזנה כפויה כדי לשמור על המטופלת בחיים. 

 

למתמודדים עם אנורקסיה יש סיכוי גבוה פי 18 להתאבד בהשוואה לאנשים בלי הפרעת אכילה (Smith et al, 2018).

לפי נתונים מישראל, ההפרעה מצויה בעליה אפידמיולוגית מתמדת, שרק התחזקה במהלך הקורונה. 

 

 

תחלואה נלווית של אנורקסיה

 

אילו הפרעות נפשיות מופיעות יחד עם אנורקסיה?

 

תחלואה נפשית נלווית נפוצה מאוד באנורקסיה נרבוזה: 

בסקירות עדכניות דווח על הפרעות מצב הרוח, דיכאון, הפרעות חרדה, הפרעות אובססיביות-כפייתיות, הפרעות התפתחותיות על הספקטרום האוטיסטי, הפרעות קשב וריכוז, הפרעות אישיות והתמכרויות.  

כמה תצפיות מצביעות גם על מתאם גנטי חיובי בין אנורקסיה נרבוזה לסכיזופרניה.

 

הנה הרחבה על 3 מצבים נילווים שכיחים:

 

• מחקרים הראו כי הסובלות מהפרעות אכילה כמו אנורקסיה נרבוזה או בולימיה נרבוזה, מצויות בסבירות גבוהה יותר של 11-69% לפתח הפרעה טורדנית כפייתית, OCD.

• מחקרים העלו כי מתמודדוןת עם אנורקסיה נוטות להתאבד פי 31 יותר בהשוואה לנשים מכלל האוכלוסיה. 

•  דיכאון בולט כתחלואה הנלווית הנפוצה ביותר בקרב הסבלות מהפרעות אכילה - ההפרעה פוגעת ב 94% מהמתמודדות.  נראה כי דיכאון משפיע באותה מידה על מטופלות עם אנורקסיה נרבוזה, בולימיה או הפרעת אכילה NOS.

 

 

תכנון הטיפול באנורקסיה נרבוזה

 

הטיפול באנורקסיה נרבוזה כולל מספר מטרות:

 

• החזרת המטופלת למשקל תקין.

• שינוי התנהגות האכילה.

• טיפול בסיבוכים הרפואיים.

• פיתוח מודעות להפרעת האכילה.

• שינוי המחשבות, הרגשות והאמונות המוטעות המובילות לשימור המחלה.

• מציאת מנגנונים חלופיים להתמודדות עם לחצי הסביבה.

• שיפור בתפקוד החברתי.

• העלאת הערך העצמי.

• הגברת עצמאות.

• גיוס תמיכת המשפחה.

• מניעת רגרסיה למחלה.

 

תהליך ההחלמה מאנורקסיה מורכב והדרגתי.

הטיפול יתמקד קודם כל בשיקום המצב הגופני והתנהגות האכילה.

 

 

היררכיית המטרות בטיפול

 

חשוב לציין כי קיימת הסכמה בין מומחים, לפיה החלמה מאנורקסיה מחייבת שיקום משקל ושינוי הרגלי האכילה

יש לתעדף 2 מטרות אלו על פני עבודה טיפולית ממוקדת תובנה.

 

מצב גופני ירוד או התנהגות אכילה מופרעת אינם מאפשרים תהליכי טיפול פסיכולוגיים יעילים וזאת בשל פגיעה במערכות השונות בגוף וקושי להתפנות רגשית ושכלית להתמודד עם הקשיים הנפשיים של המטופלת.

 

לאחר ששלב זה מתבסס ותהליך האכילה מקבל צביון נורמלי ואינו כרוך בחרדה ורגשי אשם, ישנה אפשרות טובה יותר להתייחס להיבטים הנפשיים העמוקים, אשר הובילו להתפתחותה של הפרעת האכילה מלכתחילה.

הגברת מודעות המטופלת לרגשותיה ולדחפיה וחקירת קשייה בארגון צרכיה ורגשותיה והבעתם הן נקודות מפתח בטיפול הפסיכותרפויטי האישי.

 

המטרה העיקרית בטיפול היא לגרום למטופלת להבין שהיא בעלת ערך בזכות עצמה, וכי אינה זקוקה לערך שיוצר מבנה העל של שלמות מלאכותית.

 

על המטפל לסייע לה באופן פעיל להיווכח, שהצורך שלה להיות בשליטה מגן עליה מפני רגשות של חוסר אונים ובדידות.

רק בשלב המאוחר של המאבק בהרעבה, לאחר שהתבססה ברית טיפולית טובה בין המטופלת למטפלת, אפשר לטפל גם בהיפרדות וייחודיות תואמת גיל מן ההורים.

 

 

טיפולים פסיכולוגיים באנורקסיה

 

לפני שניכנס לשיטות הטיפול הרלווטיות, נציין שהתערבויות פסיכולוגיות, פסיכיאטריות ותזונתיות לטיפול באנורקסיה מראות תוצאות מרשימות.

למשל, מחקר נרחב מ-2023 מצא כי טיפול מולטי-מודאלי שנמשך שנה נמצא יעיל עבור מתבגרות עם אנורקסיה קלה עד בינונית (Amianto et al, 2023).

ההתערבות שנבחנה במחקר הזה כללה רכיבים תרופתיים, דיאטטיים ופסיכותרפיים.

התוצאות החיוביות כללו BMI גבוה יותר, לצד התפתחות אישיותית חיובית, שינויים לטובה באכילה ושיפור כללי במצב הנפשי.

 

בהחלט מעורר תקווה ומדגיש את החשיבות של פנייה לעזרה מקצועית. 

 

 

מהם הטיפולים היעילים ביותר באנורקסיה?

 

פסיכותרפיה אישית היא האמצעי הטיפולי השכיח ביותר כטיפול בסובלות מההפרעה.

במהלך השנים התפתחו ונבחנו במחקר כמה סוגים של פסיכותרפיה, הכוללים טיפול תמיכתי-הבעתי, טיפול משפחתי, טיפול פסיכודינמי, טיפול קוגניטיבי מתקן, טיפול AFT וטיפול קוגניטיבי-התנהגותי. 

 

 

טיפול CBT

 

לטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי ישנה חשיבות רבה בסיוע למטופלות הלוקות באנורקסיה נרבוזה.

מטרת הטיפול היא ליצור שינוי קוגניטיבי ביחס למשמעות הניתנת לצורת הגוף והמשקל וכן שינוי בהתנהגות האכילה של המטופלת.

השלב הראשון בטיפול כולל שימוש בטכניקות פסיכו-חינוכיות, אשר שמות דגש על מידע לגבי תזונה והשפעות של ההרעבה, לצד טכניקות מבניות שמטרתן לסייע למטופלת לשנות את הרגלי האכילה.

בהמשך הטיפול, נעשה שימוש בטכניקות קוגניטיביות שמטרתן לסייע למטופלת לזהות ולשנות את המחשבות, הרגשות וההתנהגויות הבלתי מסתגלות, שתורמות לשימור המחלה.

השלב האחרון בתהליך הטיפולי כולל פעולות למניעת הידרדרות חוזרת למחלה והכנה לסיום הטיפול.

 

CBT נחשב יעיל ביחס לטיפולים אחרים, אבל יש מחקרים שחושבים אחרת:

מטא אנליזה שניתחה מחקרים שהתמקדו ביעילות של טיפול קוגניטיבי התנהגותי באנורקסיה נרבוזה אצל מבוגרים בקורונה, העלתה כי CBT אינו עדיף בכל מצב על טיפול רגיל (McLean et al, 2021).

 

 

טיפול משפחתי

 

הטיפול המשפחתי מהווה מרכיב מרכזי נוסף בתכנית הטיפול של מטופלות הסובלות מהפרעת אכילה.

סוג טיפול זה נמצא כאחד המודלים להתערבות היעילים ביותר.

(UCAN (Uniting Couples הוא טיפול באנורקסיה למבוגרים, אשר פותח על בסיס הטיפול המשפחתי. 

 

ההתייחסות לאנורקסיה בטיפול UCAN מתקיימת בתוך קונטקסט זוגי. המטפל מנחה את בן הזוג לתמוך בצורה לא שיפוטית ומנטרת, ליצור אינטראקציות חיוביות סביב ארוחות, להרחיב את התקשורת סביב ארוחות להקשרים מגוונים, להתמקד בדימוי הגוף של המטופל בתוך הקשר הזוגי, להעלות את המודעות לדימוי הגוף בתוך מערכת היחסים ולעבוד על המיניות בקשר נוכח הפגיעה בדימוי הגוף. 

 

 

טיפול דיאלקטי התנהגותי 

 

טיפול דיאלקטי התנהגותי, שנקרא בקצרה DBT, נועד במקור לטפל בהפרעות אישיות קשות, בעיקר במקרים של הפרעת אישיות גבולית קיצונית. ניתן לומר כי DBT היא פיתוח של שיטת CBT, מטריה נרחבת של טכניקות ומושגים. 

 

עם השנים הורחבה היעילות של השיטה והיא נמצאה רלוונטית להפרעות נפשיות רבות על ספקטרום הוויסות הרגשי, ביניהן הפרעות אכילה כמו אנורקסיה ובולימיה.

 

עם זאת, שיטת דיביטי פותחה עבור קשיים נפשיים של חוסר שליטה ואילו אנורקסיה מתאפיינת בעיקר בעודף שליטה, כזו שמאפשרת הרעבה עד לתנאים קיצוניים. למעשה, הסגנון האישיותי של האנורקטית מתאפיין לרוב בביקורתיות-יתר, בתגובות התנהגותיות נוקשות וצפויות מראש וברגישות מופחתת למשוב סביבתי, גורמים שמגבילים את ההזדמנויות ללמידת מיומנויות חדשות ושימוש יעיל בחיזוקים חברתיים חיוביים.

 

לפיכך, הוורסיה של DBT להפרעות של שליטת-יתר, ובהן אנורקסיה, מייחדת את המטרות העיקריות של הטיפול לניהול רגשות והתנהגויות של ביקורתיות מוגזמת, ויסות רגשי של התנהגויות הרסניות של שליטה עצמית, לצד הגברת הגמישות הפסיכולוגית, הפתיחות והביטוי הרגשי.

 

ברוב המקרים ניתן לטפל במטופלות במסגרת אמבולטורית כגון מרפאות בתי חולים או במסגרת אשפוז יום.

מסגרות אלה מיועדות לחולות חדשות, בעלות מוטיבציה גבוהה להחלמה, אשר משפחותיהן משתפות פעולה בטיפול. אשפוז בבית החולים נדרש כשהפרעת האכילה חמורה, כשהחולה אובדנית או כשישנם סיבוכים רפואיים קשים, המסכנים את חייה.

 

 

SPEAKS - טיפול מבוסס רגש

 

פסיכותרפיה מבוססת רגש לאנורקסיה בקנט וסאסקס (SPEAKS) היא יוזמת מחקר המכוונת ליצירה ובחינה של התערבות ממוקדת-רגש למבוגרים עם אנורקסיה (Oldershaw et al, 2022).

תכנית התערבות זו מנסה לתקן בעיות שנתגלו בהתערבויות קודמות, כמו מיקוד לא מספיק מדויק או הבנה חסרה לגבי מכניזם השינוי באנורקסיה.

הליבה של התכנית SPEAKS היא מודל מוגדר היטב המתמקד ספציפית בתהליך החוויה הרגשית באנורקסיה והיא מחברת בין גישות טיפול מבוססות ראיות כמו סכמה תרפיה וטיפול EFT. 

 

גישת SPEAKS מלווה במעקב מחקרי צמוד, תוך שהיא מציעה תהליך בר בדיקה וברור של שינוי טיפולי, כמותני וכמותני.

 

 

טיפול קוגניטיבי מתקן - Cognitive remediation therapy

 

עבור הסובלים מאנורקסיה נרבוזה, טיפול קוגניטיבי מתקן (CRT) הוא שיטת פסיכותרפיה אינטראקטיבית שמשלבת בין תרגילים מעשיים לבין דיאלוג עם המטפל על הרלוונטיות שלהם לחיי היומיום של המטופל/ת. הטיפול מתייחס לתהליך החשיבה במקום לתוכן החשיבה ובכך מסייע למטופלים לפתח מודעות מטה-קוגניטיבית לסגנון הקוגניטיבי שלהם לגבי תזונה ודימוי גוף. 

 

ההשערה המקובלת כי היעילות של טיפול CRT עובד באמצעות חיזוק ועיצוב מחודש של מעגלים עצביים ועל ידי רכישת אסטרטגיות קוגניטיביות חדשות שמותאמות למצבים מגוונים.

 

מטרה הטיפול היא לזהות ולמקד את הליקויים הקוגניטיביים הספציפיים של כל מטופל ולהניע אותו לעסוק בתהליכים מטה-קוגניטיביים, כלומר להתחשב בסגנונות הקוגניטיביים, תוך כדי חקר של אסטרטגיות התנהגותיות אלטרנטיביות, שבתורן עשויות להוביל לשינויים התנהגותיים.

המטופל מכיר ובוחן יחד עם המטפל סגנונות קוגניטיביים בעייתיים ולומד כיצד הם משפיעים על חיי היומיום תוך כדי פיתוח ואימוץ אסטרטגיות חדשות.

ההתערבות פותחה במקור למבוגרים הסובלים מאנורקסיה כרונית אך היא נבדקה גם בקרב מטופלים/ות צעירים/ות יותר.

 

 

טיפול AFT

 

טיפול ממוקד בגיל ההתבגרות (AFT) הוא טיפול שפותח במיוחד להתמודדות עם אנורקסיה.

מכוון לסוגיות התפתחותיות הקשורות למעבר לבגרות, יחסים חברתיים ומשפחתיים והערכה עצמית בהקשר של אנורקסיה.

 

 

טיפול דינמי באנורקסיה

 

 

היסטוריית הטיפול באנורקסיה

 

בסוף המאה ה-17 כבר הופיעו דיווחים ראשונים על אנורקסיה, ועד לראשית שנות ה-30 של המאה הקודמת פורסמו לפחות 7 מאמרים מחקריים ששיערו שיש לאנורקסיה מקור גופני.

משנות ה-30 הלכה וגברה ההכרה שלמחלה יש מקור נפשי.

 

 

איך הגישות הדינמיות מבינות אנורקסיה?

 

 

הפסיכואנליזה, והטיפול הפסיכודינמי שהמשיך את דרכה, פיתחו 3 מודלים מרכזיים להבנת הפתולוגיה והנורמליות בנפש האדם, גם בנושא אכילה והפרעות אכילה. 

 

• מודל דחף-הגנה - אותו פיתח זיגמונד פרויד. המודל הדחפי שלט בכיפה בין השנים 1930-1950: קונפליקט בין דחפים מיניים ותוקפניים לבין ה"אני העליון" כשה"אני" מפעיל מנגנוני הגנה לתיווך הקונפליקט. אנורקטיות נראות אמנם כבעלות דחפים מוכחדים ולא ליבידינליים אך מאחר וזה היה המודל בזמנו, החילו אותו גם על אנורקסיה. ההשערה הקלינית הייתה שהרעבה עצמית היא הגנה מפני פנטזיות על כניסה להריון או הגנה מפני פנטזיות אורליות סדיסטיות-קניבליות. המודל לא תרם לטיפול באנורקסיה.

• מודל יחסי אובייקט - לפי גישת יחסי אובייקט, אופן ההתקשרות בין בני האדם כולל דחפי מין ותוקפנות. תאורטיקנים שהשתמשו במודל לטיפול באנורקסיה תיארו קשרי היפרדות של האנורקטיות שמתבטאים בסלידה עמוקה מדמות האם. כדי לא להידמות לאמא ולהיפרד ממנה, משחיתה האנורקטית את גופה. 

• מודל הפסיכולוגיה של העצמי - לפי פסיכולוגיית העצמי, של היינץ קוהוט נערה המפתחת הפרעת אכילה אינה מאמינה שהיא יכולה להישען על אחרים למילוי צרכי הזולת-עצמי שלה. ילדים שמקדישים עצמם לשגשוג של הוריהם תוך ביטול צרכיהם העצמיים ואינם מאמינים שאדם אחר יוכל למלא צורכי עצמי למענם נוטים לפתח הפרעות אכילה. הנערה חשה אשמה קיומית לגבי תפיסת מקום פסיכולוגי בעולם, היא חשה כי ביטוי נוכחות, רצון ודעה אינם מוסריים, הם הרסניים ופוגעים באחר וזה מסביר את רצונה לא לתפוס מקום פיזי בעולם ולא לאכול. האכילה הופכת להתנהגות אנוכית בעיניה – נתינה עצמית וקדימות על פני אחרים.  המטפל לפי גישת פסיכולוגית העצמי מגביר את ערנותו לצרכי העצמי. בעזרת עמדתו הוא מפעיל את האמונה כי ניתן לסמוך גם על אדם אחר ולהישען עליו רגשית, לא רק על האוכל. 

 

 

יחסי מטפל - מטופל בטיפול אנורקסיה

 

חשיבות רבה ישנה למערכת היחסים בין המטפל למטופלת הסובלת מאנורקסיה נרבוזה. מרבית המטופלות מכחישות את התנהגותן ומצבן ומביעות התנגדות לטיפול. דרך שתיקות ממושכות, סירוב לשתף פעולה, היעדרות או העמדת פנים של חיבור טוב עם המטפלת, פיוס ועמדה של "ילדה טובה" כשמתחת לכל אלה קיימת התנגדות, המקשה על התהליך הטיפולי ומעכבת את ההחלמה.

 

עבור המטופלת, ההחלמה מהמחלה גורמת לה לסכן את מה שהשיגה בעמל רב. המטופלת מרגישה שיש בידיה פתרון מושלם לבעיותיה, שדרך גופה ודרך ההכחשה העצמית היא משיגה את הכבוד, ההערצה, העצמאות ואת תחושת העליונות שאליה כה כמהה בעבר.

 

התנגדותה לטיפול היא הגנה מפני התמודדות עם הכאב העמוק, עם תחושת חוסר האונים והאפסיות שהיא חשה מתחת להתעלות והאושר ביחס לשליטה המוחלטת באוכל ובמשקל. מתחת לכל אלה ישנה אומללות וזעקה לעזרה. הסירוב לעזרה וההתנגדות החיצונית באים לגונן עליה מפני עצמה, מפני הרגשות האומללים שמתחת לחזות המושלמת.

 

את נפשה המיוסרת של המטופלת ניתן להבין בעיקר דרך התקרבות לעולמה הפנימי, הסובייקטיבי, ותוך התייחסות אמפתית לתפיסתה את המחלה ומשמעותה. רק כאשר המטופלת תשתכנע שהמטפל מסוגל להבין, להעריך ולהוקיר עד כמה יקרת מציאות המחלה עבורה, ומה גדולה האבדה הכרוכה בוויתור עליה, תסכים, אולי, לשקול אלטרנטיבות אחרות. כלומר, יתפתח סיכוי לוויתור הדרגתי על המחלה, לטובת בניה של תחושה אחרת של מיוחדות בעיני המטפל, בעזרת המסר שלו שהעצמי הייחודי שלה ראוי לתשומת לב וצרכיה ראויים להכרה.

 

 

כיוונים חדשים במחקר

 

אורידין

 

כיוון מעניין בוחן את היתרונות הפוטנציאליים של שימוש בתוסף אורידין (uridine) כטיפול באנורקסיה.

 

למשל, מחקר המצביע על כך שאורידין, המעורב בייצור ממברנות תאי המוח, עשוי למלא תפקיד בוויסות צריכת המזון ומשקל הגוף.

המאמר מתייחס גם לעדויות מחקריות לפיהן אורידין יכול לשפר תסמינים של אנורקסיה בבעלי חיים.

מחקרים בבני אדם נמצאים כעת בעיצומם.

 

אורידין עדיין אינו טיפול מקובל לאנורקסיה, המאמר מציע כי הוא עשוי להבטיח כטיפול משלים בעתיד.

 

 

פסילוציבין 

 

תוצאות שלב 1 במחקר שמתקיים ע"י בסן דייגו מראה כי פסילוציבין סינטטי בשילוב פסיכותרפיה עשוי להועיל בשיפור תסמיני ההפרעה בקרב נשים אנורקטיות (Peck et al, 2023).

החוקרים דיווחו כי ההתערבות הייתה בטוחה ונסבלת עבור המשתתפות:

פרט להיפוגליקמיה חולפת (נפילת סוכר) אצל שתי מטופלות, לא תועדו תופעות לוואי פסיכולוגיות או פיזיולוגיות. 

 

   

 

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

 

  

שיחת ייעוץ ממוקדת 

עם ראש המכון / מומחה ספציפי- 

בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)

 

 

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

 

  

 

 

 

עדכון אחרון:

 

16 בדצמבר 2023 

 

 

 

כתיבה:

 

עדי נבו, MA,

פסיכולוגית קלינית

 

דורון עמרן, MSW,

עו״ס קלינית

 

איתן טמיר, MA, ראש המכון  

 יחד עם מומחי מכון טמיר

 

 

    

 

מקורות:

 

לצר, י׳, גילת, י׳ וטמיר, א׳. (2001). שירות ער"ן כמקור עזרה לאנשים הסובלים מהפרעות אכילה. מגמות. כרך מא גיליון 3, דצמבר 2001

 

Amianto, F., Arletti, L., Vesco, S., et al. (2023). Therapeutic outcome and long-term naturalistic follow-up of female adolescent outpatients with AN: clinical, personality and psychopathology evolution, process indicators and outcome predictors. BMC Psychiatry, 23, 366. https://doi.org/10.1186/s12888-023-04855-0

 

Chen, E. Y., S. et al. (2015). Adapting dialectical behavior therapy for outpatient adult anorexia nervosa--a pilot study. The International journal of eating disorders, 48(1), 123–132.

 

Duncan, L., Yilmaz, Z., Gaspar, H., Walters, R., Goldstein, J., Anttila, V., Bulik-Sullivan, B., Ripke, S., Eating Disorders Working Group of the Psychiatric Genomics Consortium, Thornton, L., Hinney, A., Daly, M., Sullivan, P. F., Zeggini, E., Breen, G., & Bulik, C. M. (2017). Significant Locus and Metabolic Genetic Correlations Revealed in Genome-Wide Association Study of Anorexia Nervosa. The American journal of psychiatry, 174(9), 850–858. https://doi.org/10.1176/appi.ajp.2017.16121402

 

Marucci, S., Ragione, L. D., De Iaco, G., Mococci, T., Vicini, M., Guastamacchia, E., & Triggiani, V. (2018). Anorexia Nervosa and Comorbid Psychopathology. Endocrine, Metabolic & Immune Disorders - Drug Targets, 18(4), 316-324. doi: 10.2174/1871530318666180213111637. PMID: 29437020.

 

McLean, C. P., Utpala, R., & Sharp, G. (2022). The impacts of COVID-19 on eating disorders and disordered eating: A mixed studies systematic review and implications. Frontiers in Psychology, 13, 926709. doi: 10.3389/fpsyg.2022.926709. PMID: 36148134; PMCID: PMC9487416.

 

Myatt, R. (2014). An overview of cardiac risk in patients with chronic eating disorders. British Journal of Cardiac Nursing, 9(6), 287-291.

 

National Health Service (NHS). (2021, January 15). Overview - Anorexia. NHS website. https://www.nhs.uk/mental-health/conditions/anorexia/overview/

 

Oldershaw, A., Lavender, T., Basra, R., & Startup, H. (2022). SPEAKS study: study protocol of a multisite feasibility trial of the Specialist Psychotherapy with Emotion for Anorexia in Kent and Sussex (SPEAKS) intervention for outpatients with anorexia nervosa or otherwise specified feeding and eating disorders, anorexia nervosa type. BMJ open, 12(2), e050350. https://doi.org/10.1136/bmjopen-2021-050350

 

Peck, S. K., Shao, S., Gruen, T., et al. (2023). Psilocybin therapy for females with anorexia nervosa: a phase 1, open-label feasibility study. Nature Medicine. Advance online publication. https://doi.org/10.1038/s41591-023-02455-9

 

Smith, A. R., Zuromski, K. L., & Dodd, D. R. (2018). Eating disorders and suicidality: What we know, what we don't know, and suggestions for future research. Current Opinion in Psychology, 22, 63-67. https://doi.org/10.1016/j.copsyc.2017.08.023

 

Streatfeild, J., Hickson, J., Austin, S. B., Hutcheson, R., Kandel, J. S., Lampert, J. G., Myers, E. M., Richmond, T. K., Samnaliev, M., Velasquez, K., Weissman, R. S., & Pezzullo, L. (2021). Social and economic cost of eating disorders in the United States: Evidence to inform policy action. The International journal of eating disorders, 54(5), 851–868. https://doi.org/10.1002/eat.23486

 

Tagay, S., Schlottbohm, E., Reyes-Rodriguez, M. L., Repic, N., & Senf, W. (2014). Eating disorders, trauma, PTSD, and psychosocial resources. Eating Disorders, 22(1), 33-49. doi: 10.1080/10640266.2014.857517. PMID: 24365526; PMCID: PMC3966425.

 

Vandereycken, W., & van Deth, R. (1989). Who was the first to describe anorexia nervosa: Gull or Lasègue? Psychological Medicine, 19(4), 837-845. doi: 10.1017/s0033291700005559. PMID: 2687918.

 

Woodside, B. D., & Staab, R. (2006). Management of psychiatric comorbidity in anorexia nervosa and bulimia nervosa. CNS Drugs, 20(8), 655-663. doi: 10.2165/00023210-200620080-00004. PMID: 16863270.