מכון טמיר לפסיכותרפיה
טיפול בהבעה ויצירה
מהי תרפיה בהבעה ויצירה?
טיפול בהבעה ויצירה מוגדר כמשפחת שיטות טיפול אקספרסיביות בטיפול רגשי, המשלבות שימוש בדרמה-תרפיה, כתיבה וקריאה (ביבליותרפיה), אמנות, צילום, גינון, טיפול בתנועה, במוזיקה ומשחק בארגז חול בתוך הקשר של טיפול פסיכותרפי, ייעוץ נפשי או שרותים בריאותיים.
שיטות הטיפול בהבעה ויצירה כונו בעבר ״לא מילוליות״, אולם הגדרה זו אינה כה מדויקת:
במרבית הסיטואציות הטיפוליות בתחומי ההבעה והיצירה נעשה שימוש במלים כדי להתייחס ולעבד את התהליך האמנותי וללמוד על הקשריו באמצעות חיבורם לתחומי החיים של המטופל.
בהיותן פחות ורבליות, הן יעילות ליישום עם אוכלוסיות עבורן מוגבל השימוש השפתי, כמו ילדים ובני נוער, קשישים חולי דמנציה, מטופלים על הספקטרום האוטיסטי, נפגעי טראומה ועוד.
מיכל רוסו, MA, מטפלת באמנות, מכון טמיר בהרצליה
מה מידת היעילות של טיפול באמנות?
יעילותם של טיפולים ביצירה והבעה נחקרו לאורך השנים ונמצאו יעילים במגוון הפרעות נפשיות.
למשל, הפרעות מצב רוח, הפרעות חרדה, טראומה, מצוקה ולחץ, סכיזופרניה, פגיעות ראש, מחלות כרוניות, שיפור איכות החיים, קשייים בביטחון העצמי, העלאת ההערכה העצמית ועוד.
מחקר שפורסם בכתב העת Health Psychology Review, מלמד כי כאשר מבקשים מחולים כרוניים לצייר בחופשיות את חלקי גופם המושפעים מהמחלה, עולות תובנות חשובות לגבי האופן בו הם תופסים את המחלה, מחשבות על חומרת מצבם והערכה של מידת הסיכוי שלהם להתמודד ביעילות עם המחלה.
דוגמא מרתקת מהמחקר:
כאשר מטופלים שחוו התקף לב התבקשו לצייר את לבם במפגשים טיפוליים נפרדים, נמצא מתאם חיובי בין ציורים גדולים יותר הלב לבין חווית חרדה מוגברת ושיבה איטית יותר לחיי העבודה.
יחד עם זאת, בעוד שמחקרים מראים בבירור שטיפול באומנות הוא יעיל, חלק מהממצאים לגבי יעילותו מעורבים והמחקרים הם לרוב קטנים ולא חד משמעיים, מה שמחייב מחקר נוסף כדי לבחון כיצד ומתי הטיפול באמנות עשוי להועיל ביותר.
לסיכום, קיימת הסכמה על כך שהשימוש בשיטות פסיכותרפיה באמנות אינו מנוצל דיו וכי הן רחוקות ממימוש הפוטנציאל הקליני שלהן.
כיצד משתלבת אמנות בתהליכי אבחון והערכה?
ברמת האבחון, פותחו ותוקפו שיטות הערכה בחלק מתחומי הטיפול ביצירה והבעה, וכלים אלה מתווספים לאבחונים להערכת האישיות בתחומי הפסיכולוגיה והפסיכיאטריה.
למשל, מבחן בית,עץ, אדם (HTP) משמש פסיכולוגים קליניים, תעסוקתיים וחינוכיים בתהליכי אבחון פסיכולוגיים למטרות שונות.
הנבחן - ילד, מתבגר, או מבוגר - מתבקש לצייר לפי הנחיות מובנות והפסיכוולג מנתח את המשמעויות הפסיכודינמיות של הציורים.
היסטוריה, תאוריה ופרקטיקה
דיבור הוא אמנם דרך התקשורת המרכזית במרבית סוגי הטיפול הנפשי, אך הווריאציות המגוונות של טיפול באמצעות הבעה ויצירה נותנות מענה לכך שאנשים שונים נוטים לאופני ביטוי שונים- ויזואליים, שפתיים, גופניים ועוד.
האפשרות להכליל קשת של אופני ביטוי בטיפול רגשי מאפשרת למטופלים להתבטא באופן אותנטי ונגיש יותר עבורם.
ארי אהרונסון, מטפל בפסיכודרמה במכון טמיר תל אביב
מהו טיפול באמנות חזותית?
טיפול באמנות חזותית הינו תחום טיפולי העושה שימוש באמנות פלסטית לצורכי טיפול ושינוי נפשי. טיפול באמצעות אמנות שייך לשדה הטיפול הנפשי אליו משתייכים פסיכיאטרים, פסיכולוגים קליניים מומלצים, עובדים סוציאלים ועוד .
אמנות מאפשרת תהליך המבטא השתקפות של הנפש, יכולת, אישיות ותכנים המעסיקים את המטופל. לתהליך היצירה יש ערך חשוב ביישוב קונפליקטים רגשיים, פיתוח מודעות עצמית והנעת תהליכים פנימיים בדרך לשינוי מיטיב. הכשרתם של מטפלים באמנות חזותית מאפשרת אינטגרציה ייחודית של השכלה וניסיון מעולם האמנות ותאוריות פסיכולוגיות שונות.
דר׳ נירית שלמון ביטון, מטפלת באמנות בירושלים, מכון טמיר
גישות מנחות בטיפול באמצעות אמנות חזותית
-
גישה ראשונה מתרכזת ב'אמנות כטיפול', בה היצירה עצמה מהווה את עיקר התהליך הטיפולי. בגישה זו תהליך היצירה והאמנות הינו טיפולי לכשעצמו . תהליך אשר בונה דימוי עצמי חיובי שמשלב בין יכולות פיזיות, קוגניטיביות ורגשיות. בגישה זו הדימויים והאובייקטים האמנותיים מהווים גורם מתווך בין נבכי הנפש הפנימיים לעולם החיצוני. תכנים וייצוגים מחלקי הלא מודע מקבלים ביטוי חזותי וממשי ובעצם כך מתקיים תהליך של עיבוד שיתכן והיה מצונזר באפיק המילולי.
-
גישה שנייה נקראת 'פסיכותרפיה באמצעות אמנות' בה האמנות משמשת כאמצעי עזר בתוך התהליך הטיפולי. הדגש העיקרי מתרכז בקשר הטיפולי הנרקם בין מטפל ומטופל והאמנות משמשת כ 'דיבור סימבולי' שמסייע לפסיכותרפיה. בגישה זו ישנה הכרה כי מחשבותיו ורגשותיו הבסיסיים ביותר של האדם, אשר מקורם בלא מודע, באים לידי ביטוי בדימויים ולא במילים.
-
גישה שלישית מאפשרת 'פסיכותרפיה אנליטית באמצעות אמנות', שמה דגש על מושגי 'העברה' ו'העברה נגדית' הרווחים בשדה הטיפולי באשר הוא. כמו כן, דגש נוסף ינתן על ניתוח היצירה ויכולות השינוי ברמת המודעות שניתן להגיע אליהן במהלך המפגש תוך כדי עשייה ובתומה בהתייחסות לתוצר הסופי.
טיפול באמנות נמנה כאחד ממקצועות בריאות הנפש ועל כן מתקיים כחלק בלתי נפרד מהמערך הטיפולי גם במוסדות ציבוריים.
העבודה בקהילה מתקיימת עם ילדים החל מהגיל הרך, מתבגרים ומבוגרים אשר מבקשים עזרה או שינוי מיטיב להמשך הדרך.
המפגש הטיפולי אשר נושא את הכותרת טיפול באמצעות אמנות חזותית מכיל כלי עבודה, חומרים וצבעים מגוונים המשמשים הן לעבודות בדו מימד כמו ציור, קולאז' וצילום והן לפיסול במרחב ולעבודות תלת מימדיות בין אם מדובר בחומרי גלם כמו חימר או רדי מייד (Ready Made).
שזירת טכניקות פסיכולוגיות שונות מגוונת גם היא ומותאמת ליחיד ולצרכים שעולים, כמו טיפול קוגניטיבי התנהגותי, התפתחותי, דינמי ועוד.
תרפיה באמצעות אמנות מאפשרת שינוי לטובת איכות חיים רצויה או שימור של הקיימת.
על כן היא פונה לקהל הרחב ולשלל נושאים אשר מתוכם פונים לטיפול, לדוגמא:
-
עיכוב התפתחותי שכלי (בעבר נקרא פיגור שכלי)
קראו על אחד הכלים הטיפוליים המסקרנים בטיפול באמנות - טיפול בשולחן חול <
ענבל יהב נתנזון, MA, מטפלת באמנות ברמת גן, עמיתת מכון טמיר
יוסף קנטי, MA, פסיכותרפיסט ומטפל CBT, מכון טמיר באשדוד
רויטל זילברמינץ, מטפלת באמנות, מכון טמיר בהוד השרון
שאלות ותשובות על טיפול באמנות
אוראל קורט, שהיא בעצמה בוגרת תואר שני בטיפול בהבעה ויצירה, קיימה ראיון מעניין עם עדנה טמיר, מטפלת באמנות ועמיתת המכון בתל אביב.
עדנה טמיר, MA, מטפלת באמנות, מכון טמיר ת״א
הנה, מוזמנים/ות לקרוא:
מהו טיפול באמנות ולאילו אוכלוסיות הוא מתאים?
טיפול באמנות, ובהרחבה טיפול בהבעה ויצירה, מאפשר לילד ולמבוגר אמצעי להביע את עצמו באופן בלתי אמצעי.
הדימויים הנוצרים ביצירה בחומרים, בגוף, בנגינה ובכתיבה, הם האותיות, המילים והמשפטים היוצרים את תמונת הנפש של המטופל.
טיפול באמנות אינו מצריך ידע בציור וגם בתחומים האחרים בהבעה ויצירה, ולכן המטופל חופשי מעין מבקרת ושופטת, אלא מאפשרת חופש ויצירתיות בלתי תלויים בדבר.
איך התהליך בו מטפלת באמנות מציירת יחד עם הילד שלי יכול לעזור לו בהתמודדות עם בעיות רגשיות?
במקרים בהם המטפל והמטופל מציירים יחד על מצע משותף (ישנן גם אפשרויות אחרות) נוצרים מצבים שונים מהם ניתן ללמוד על גבולות, חיקוי אל מול ביטוי עצמי, אסוציאציות עצמיות ומשותפות ושיח שמתפתח סביב העשייה המשותפת, או בנושאים אחרים אחרים עפ"י החלטת וצורכי המטופל.
ניתן לומר כי נוצרת אינטימיות וקשב בין השניים, החשובים להתפתחות הנפשית של המטופל.
מניסיוני, ציור משותף הוא חוויה מורכבת ואתאר סיום של עבודה בציור משותף עם ילדה בת ארבע, אתה ציירתי על מצע משותף המחולק לריבועים. בסיום הפגישה נשאר לי תורי לצייר והתלבטתי.
הילדה הציעה שאכתוב שהיה לי כיף. אכן, זה מה שעשיתי.
איך נראה מפגש של טיפול באמנות? האם רק יוצרים כל פגישה או שיש גם שיח כמו בטיפול קלאסי?
טיפול באמנות מאפשר את השימוש בחומרים, אך המטופל הוא זה שקובע כיצד הפגישה תהיה.
יש מטופלים שעובדים ותוך כדי מדברים על נושאים יומיומיים שמעסיקים אותם. לעתים עובדים בשתיקה.
ישנן תקופות שמטופלים לא עובדים ברצף ומשחקים במשחקי קופסה, מתכרבלים בערסל ומדברים מתוכו משך כל הפגישה, משחקים בבית הבובות.
השיח עולה בכל מקרה בדיבור, בבחירות החומרים ודימויים שעולים. ראוי לזכור כי ילדים הם פחות ורבליים בהתאמה לגיל אך גם לקשיים הנפשיים ויכולת העיבוד של החוויה למילים.
אם אף פעם לא עבדתי עם חומרי אמנות או שאני לא יודע לצייר, הטיפול יכול להתאים עבורי?
הטיפול באמנות יכול להתאים גם למי שאינו יודע לצייר ולא התנסה בעבודה עם חומרי אמנות. אם המטופל סקרן ומוכן להתנסות, הוא יכול לעבור תהליך משמעותי בטיפול באמנות.
אב לילד שעמד להתחיל טיפול, ראה את החדר לאחר שיחת אינטק, אמר: הייתי רוצה גם לשחק בארגז החול.
אם המבוגר יוכל להרשות לעצמו להתחבר אל הילד שבו, הטיפול באמנות יוכל לעזור.
מה מאפשר טיפול באמנות לעומת שיטות טיפול אחרות?
כפי שצויין במהלך הדברים שנכתבו: הטיפול באמנות הוא בלתי אמצעי.
היצירה שיצר המטופל מהווה כר נרחב להשלכות ונתיב אל הלא מודע. שפת האמנות הנגישה לילדים ביום יום מעניקה גם חווית שליטה מסוימת ומוכרת, למרות שיהיו מקרים שבהם יאמר ילד צעיר שהוא לא יודע לצייר דימוי זה או אחר, ויתקשה. (ניתן להבין את חווית הביקורת והשלילה כחוויה קיומית ולא מאפשרת).
המבוגרים נוהגים לעבד תכנים רגשיים באופן רציונלי ומאבדים את הספונטניות בשחרור חומרים נפשיים באופנים לא מעובדים. חשוב לציין שתהליך הטיפול באמנות מוביל להמשגה ולהבנה של המטופל את עצמו.
בואו נדבר על הדברים
החשובים באמת
עם ראש המכון / מומחה ספציפי-
בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)
התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי
(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):
לקוחות ועמיתים על מטפלי/ות מכון טמיר
״לכל סוגי האמנות אותה התכונה -
הן מאחדות בני אדם״
-- לב טולסטוי
עדכון אחרון:
17 במרץ 2024
כתיבה:
סמדר שטינברג, MA,
ביבליותרפיסטית, זוכת פרס ספיר
רוני גבריאל, MA,
מטפלת באמנות
מקורות:
גרומן, ת. (2007). השימוש באומנות כדרך ליצירת תהליך של שינוי בטיפול הפסיכותראפי. פסיכולוגיה עברית. אוחזר מתוך https://www.hebpsy.net/articles.asp?id=1163
פישר, י. (2017). סליים (SLIME) כחומר נפשי: ערכו הפסיכותרפויטי בראי מושגיה של פסיכותרפית הצבע. פסיכולוגיה עברית. אוחזר מתוך https://www.hebpsy.net/articles.asp?id=3617
Bitonte, R. A., & De Santo, M. (2014). Art Therapy: An Underutilized, yet Effective Tool. Mental Illness, 6(1), 5354
Landgarten H. Clinical Art Therapy. New York: Brunner/Mazel; 1981
Expressive Therapies, edited by Cathy A. Malchiodi. 2005. Guilford Publications. https://www.psychologytoday.com/files/attachments/231/malchiodi3.pdf
Uttley L, Scope A, Stevenson M, et al. Systematic review and economic modelling of the clinical effectiveness and cost-effectiveness of art therapy among people with non-psychotic mental health disorders. Southampton (UK): NIHR Journals Library; 2015 Mar. (Health Technology Assessment, No. 19.18.) Chapter 2, Clinical effectiveness of art therapy: quantitative systematic review. Available from: https://www.ncbi.nlm.nih.gov/books/NBK279641/
Riley, S. (2001). Art therapy with adolescents. Western Journal of Medicine, 175(1), 54–57.
