פרנויה | סימפטומים, אבחון וטיפול בהפרעת אישיות פרנואידית

 

מהי פרנויה?

 

מקור המילה פרנויה ביוונית: 

"פארה", שמשמעותה מעבר, או מחוצה לה, ו"נוס", שפירושה הנפש.

 

כמו רוב התופעות הפסיכולוגיות, פרנויה נעה על רצף.

חשד מוגבר מוכר לרובנו, אם כי ברמה הנורמטיבית היא מתבטאת כתגובה חולפת ומצבית. 

 

המתמודדים עם נטיות פרנואידיות, לעומת זאת, נכנסים פעם אחר פעם אל תוך מחילת הארנב, ומתקשים להיחלץ בעצמם מתוך עולם עשיר בכוונות נסתרות, בעלילות דרמטיות ובחשיבה קונספירטיבית המובילות כולן לחשד קיומי, בידוד ופגיעה מתמשכת באמון. 

 

 

מיהו פרנואיד ומהי אישיות פרנואידית?

 

לאנשים הסובלים מפרנויה יש קושי רציני עם אמון כלפי אחרים. הם נמצאים תמיד בהיכון, במצב של דריכות 24/7, תוך אמונה קבועה ומשתחזרת שלבני אדם בסביבתם יש מוטיבציה מתמדת להשפיל, לבייש ולפגוע בהם. 

המתמודדים עם הפרעת אישיות פרנואידית מתאפיינים בחשדנות תמידית ובחוסר אמון שיכולים להתבטא במגוון דרכים בין-אישיות, בעיקר באמצעות וכחנות, המון תלונות וחוסר שקט כרוני. 

 

הסובלים מההפרעה הרבה פעמים נראים מתוחים ו"מוכנים לתקוף". 

 

האמונות הפרנואידיות אינן מבוססות בדרך כלל ומהוות אבן נגף ליצירה ושמירה על יחסים קרובים - ואכן, האנשים שחיים סביבם מבינים את דרך החשיבה ומתעוררת בהם לרוב חוסר נוחות בעקבות אי-היציבות הזו.

תפיסת עולם פרנואידית נוטה לחזק את עצמה, תוך שהיא יוצרת עם השנים מעגל של מחשבה-רגש-התנהגות אותו קשה מאוד להפריך ולהכחיד.  

 

 

 

איך מאבחנים הפרעת אישיות פרנואידית?

 

חשוב לציין יש הבחנה בין הפרעת אישיות פרנואידית לבין פרנויה כתופעה פסיכוטית, המוגדרת כקריטריון של סכיזופרניה פרנואידית.

 

אנחנו מדברים פה על ״גרסאת לייט״ של פרנויה אישיותיות ולא בפסיכוזה של ממש.

 

 

הנה התסמינים העיקריים (בהמשך ראו גם קריטריונים קליניים מתוך ה-DSM): 

 

1. פרנואידים אינם בוטחים באחרים, מתוך אמונה כנה שינצלו אותם.

2. הם נמנעים לחשוף מידע אישי כי אחרים עלולים להשתמש בו נגדם.

3. רגישות יתר לביקורת, שמתאפיינת גם בתחושת פגיעות שמקבלת לעיתים תרגום התנהגותי לתוקפנות.

4. הם נוטים לייחס משמעויות נסתרות להתנהגויות של אחרים.

5. מתלוננים באופן תמידי ומתקשים לקבל את יושרה של הסמכות.

6. קשה להם להבין ולקחת אחריות על תפקידם בקונפליקטים.

7. קושי בוויסות רגשי וחזרה איטית לרמה הרגשית המקורית (ה -Base line).

8. הם נוטים להיות עוינים ושומרי טינה, מה שמרחיק מעליהם אחרים בקלות.

9. הם נמשכים בדרך זו או אחרת לתיאוריות קונספירציה.

 

 

קריטריונים אבחוניים של אישיות פרנואידית 

 

 

ה-DSM-5-TR מתאר מבנה אישיותי פרנואידי כדפוס עקבי וכרוני של חשדנות והיעדר אמון, המתבטא בלפחות 4 מתוך הבאים:

 

1. חשדות, בלי בסיס מספק, שאחרים מנצלים, מזיקים, או מרמים אותו. מדובר באנשים שמפגינים חשדנות במצבים שרוב האנשים יסכימו שהיא נטולת בסיס. אפילו אירועים שאין להם קשר אליהם מפורשים כמתקפה אישית.

2. מוטרד מספקות לא מוצדקים לגבי נאמנות ואמינות של חברים או מכרים.

3. הפרנואיד נמנע מלשתף אחרים בגלל פחד (שלרוב אינו מוצדק) שהמידע האישי ישמש אותם כנשק מרשיע בקונפליקט עתידי. 

4. מפרש משמעויות סמויות, מאיימות או מזלזלות מתוך הערות אגב או מאורעות נייטרלים.

5. באופן עיקש שומר טינה. הפרנואיד לא סולח בקלות על עלבונות, פציעות או זלזול.

6. תופס את התקפות על אופיו או על שמו שלא נתפסות על ידי אחרים ככאלה, וממהר להגיב בכעס ובמתקפת נגד.

7. חושד באופן חוזר, ללא הצדקה, בבוגדנות בן/בת זוגם. 

 

חוסר אמון וחשדנות שמתמשכת לא רק כלפי סיטואציה מסוימת אלא גם כלפי סיטואציות אחרות בחיים. בנוסף, הם נוטים להגזים בפרשנות שלהם לסיטואציות ומקצינים את הכוונות הזדוניות שהם חושבים שיש לאחרים כלפיהם, יכולים לייחס כוונה זדונית אפילו להתנהגות תמימה כאשר הם עצמם תמיד "חפים מפשע". 

 

 

סיבוכים אופיינים להפרעת אישיות פרנואידית

 

הפרעת אישיות פרנואידית, כמו גם מצבים פרנואידיים מתמשכים, עלולים להוביל לסיבוכים ניכרים לאורך זמן.

 

 

הנה כמה מהם:

 

אימוץ התנהגויות ביטחון

 

הכוונה בהתנהגויות ביטחון היא למגוון פעולות שנועדו לחזק את ההרגשה שהעולם בטוח.

אצל מתמודדים עם נטייה פרנואידית מתעוררת לעיתים נטייה תוקפנית כלפי אחרים, גם בגלל החשד כלפיהם וגם בגלל ש״הם לא מצליחים להבין״. 

 

 

התבודדות

 

לא רק פרנואידים נוטים להימנע מיחסים, אבל הזמן וההתנסויות של הפרנואיד יוצרים שחיקה בתפיסת הקירבה לאחרים.

 

 

חרדה ודיכאון

 

מחשבות פרנואידיות עלולות לגרום גם לאנשים לחוות חרדה ומצב רוח ירוד.

מטבע הדברים, הזווית דרכה הם רואים כוונות ומחשבות של אחרים מביאה אותם לתחושת אמון מופחתת בבני אדם. 

עמדה כזו מחרידה ומדכאת. 

 

 

סטיגמה

 

מלחיץ לחיות לצד אדם פרנואיד.

בגלל אי ​​הבנות לגבי פרנויה ואופן הפעולה של אנשים הסובלים מפרנויה, הם נתונים לא אחת לאפליה ולסנקציות חברתיות מצד הסביבה.

 

 

אבחנה מבדלת

 

ההפרעה אינה מתרחשת באופן אקסלוסיבי במהלך סכיזופרניה (וספציפית סכיזופרניה פרנואידית), הפרעת מצב רוח עם מאפיינים פסיכוטיים, או הפרעה פסיכוטית אחרת ולא נגרמת מהשפעות פיזיולוגיות ישירות של מצב רפואי כללי. 

 

 

במה שונה פרנויה מחשדנות? 

 

בעוד שחשדנות היא תגובה נורמלית למצב שבו יש סיבה אמיתית לדריכות וחשדנות, פרנויה היא מצב פתולוגי של עיוות חשיבה, שבו אדם אינו בוטח וחושד באחרים גם כשאין שום סיבה אובייקטיבית לכך במציאות.

הבדל נוסף הוא הנוקשות של חוויית הפרנויה מול חשדנות נורמאלית – אדם חשדן יסכים לבחון את חשדנותו ולהעמידה למבחן, בעוד שאדם במצב פרנואידי בטוח לחלוטין שחשדנותו מוצדקת, אינו מוכן לבחון אותה מול המציאות ופועל לפיה.

 

 

פסיכוזה 

 

חשדנות קיצונית וחשיבה פרנואידית הן תסמינים קלאסיים של פסיכוזה.

אנשים פסיכוטיים עשויים להרגיש שכל מי שנמצא סביבם - כולל חברים קרובים ובני משפחה - פועלים במזיד לרעתם ומנסים להרע להם.

 

מאחר והסימפטומים יכולים להזכיר הפרעה דלוזיונית או סכיזופרניה (בעיקר מתת-הסוג הפרנואידי) חשוב לערוך אבחנה מבדלת:

בהפרעת אישיות פרנואידית לא קיימות דלוזיות, למרות שייתכנו מצבים של לחץ מאוד קיצוני שהן כן יופיעו, אך בניגוד להפרעה דלוזיונית, בבוחן המציאות של הפרנואיד קיימת אפשרות לקבל את השינוי החשיבתי ולהכיר בכך שהחשד מוטעה. 

 

 

הפרעות אישיות 

 

דימיון רב קיים בין הפרעות אישיות רבות, אך קיימים בכל זאת הבדלים בין הסוגים השונים.  הנה כמה דוגמאות: 

• גם בהפרעת אישיות סכיזואידית קיימת נסיגה חברתית פנימה, השתבללות אל תוך העולם, אך בניגוד לפרנואיד, לסכיזואיד אין עניין במערכות יחסים, הוא מגלה אדישות אמיתית כלפי אחרים בסביבתו. בנוסף, 

  אין ייחוס כוונת זדון לאחרים ובאופן כללי אין את המאפיינים הפרנואידים על אף ששתי ההפרעות דומות לפרקים.

• בהפרעת אישיות סכיזוטיפלית קיימת חשדנות כלפי אנשים, אך בניגוד לפרנואיד, אצל הסכיזוטיפלי מופיעות גם התנהגויות וצורות חשיבה ביזאריות.

• בהפרעת אישיות נרקיסיסטית קיימת נטיה ברורה לגרנדיוזיות, צורך בהערצה ותחושת זכאות בסיסית המוטמעת בציפיותיהם מפרטנרים ליחסים. במצבי לחץ קיצוניים, בעיקר כאשר הם חשופים לפגיעה רגשית, הנרקיסיסטים עלולים ׳לגלוש׳ לאופן חשיבה פרנואידי, אבל בדרך כלל הם הרבה פחות חשדניים וזהירים.

 

 

קומורבידיות עם הפרעות אחרות

 

בקרב המתמודדים בעלי הנטיה הפרנואידית קיימת תחלואה נלווית עם הופעתן של הפרעות נפשיות נוספות, לפחות ב-50% מהמקרים. בנוסף להפרעות אישיות והפרעות פסיכוטיות, קיימת תחלואה נילווית עם הפרעות חרדה והפרעות מצב רוח. 

 

שכיחות ההפרעה - קשה לדבר כאן על אחוזים, כי מרבית הפרנואידים לא פונים לעזרה מקצועית אבל ההשערה היא כי בין 2.3%-4.4% מהאוכלוסיה הכללית מתמודדים/ות עם ההפרעה. 

מועד פריצת ההפרעה - מרבית המתמודדים יפתחו את הסימפטומים בסוף גיל ההתבגרות אבל זה ממש לא מחייב. אנשים יכולים לפתח את ההפרעה בעקבות סיטואציה טראומטית שעברו כמו שוד, פגיעה או השפלה פומבית כלשהי, כמו שיימינג קיצוני.

 

 

איך גישות פסיכולוגיות ופסיכיאטריות מסבירות פרנואידיות?

 

פסיכואנליזה והגישה הפסיכודינמית  

 

לפי התפיסה הדינמית, הקלאסית, בבסיס האישיות הפרנואידית רוחשת חשדנות ממארת, שהדרך להתגונן בפניה מתבססת על השלכה:

הפרנואיד משליך את הרגשות השליליים על האחר ובכך מקל על כובד החשד, במידה שאינה מאיימת על העצמיות שלו. 

אספקט הגנתי נוסף הוא תחושת הגרנדיוזיות; מה שמאפיין את האישיות הפרנואידית הוא מיקום עצמי במרכז העולם, כל התנהגות, גם זו האקראית ביותר, מיוחסת באופן אוטומטי כמכוונת לפגוע. 

בטיפול פסיכולוגי דינמי, בונים פרספקטיבה לחלק מהמחשבות, כדי לבנות ספק ולהוכיח שלא כל התנהגות מכוונת כלפי המטופל.

 

 

הגישה הקוגניטיבית

 

הגישה הקוגניטיבית מתייחסת לפרנויה בהיבטים של עיוותי בעיבוד מידע. 

היא גורסת כי הסובלים מהפרעת אישיות פרנואידית מפתחים הטיה קוגניטיבית וקשבית בה הם רגישים לכל סיגנל או רמז דרכו ניתן להסיק שקיימת מוטיבציה לפגוע בהם.

ההטיה נובעת מהעובדה שהם גדלו בסביבה שהצדיקה את הפגיעות ואת מיקוד הקשב לרמזים הללו.

לכן, הפרנואידים רגישים מאוד להתנהגויות שניתן לפרשן כתוקפניות, מזלזלות או משפילות.  

בנוסף, הם סובלים מהטיה פרשנית - הם מפענחים התנהגויות על בסיס הטיה אפריורית, במקום להתבסס על מידע קיים או לחפש אפשרויות מציאותיות שאינן זמינות לתודעתם.

ההטיה הפרשנית מביאה גם להטיה בזיכרון: 

כאשר מבקשים מהפרנואיד להיזכר בסיטואציות נטולות כוונת זדון, הרבה יותר קשה להם לשלוף מידע מהזיכרון, בהשוואה ליכולת הזכירה בסיטואציות עם כוונת זדון. 

 

 

הגישה הביולוגית

 

לפרנויה יש קשר גנטי לסכיזופרניה ולהפרעות פסיכוטיות אחרות. 

 

 

האם פרנויה היא תורשתית?

 

המחקר אינו אחיד בנוגע לסוגיית התורשה בפרנויה. חלק מהמחקרים מציעים כי ישנו קשר גנטי, בעוד אחרים שוללים זאת. כמו כן, עדיין לא ברור האם נטייה גנטית לפרנויה, אם קיימת כזאת בכלל, הינה תורשתית או לא.

 

 

איך פרנויה קשורה לפעילות במוח?

 

תגובה פרנואידית יכולה להיגרם מירידה בסירקולציה המוחית כתוצאה מלחץ דם גבוה. כמו כן, פרנויה מקושרת להפרעות פסיכולוגיות שונות, כולל סכיזופרניה, וכן למחלות כמו אלצהיימר ותרשת נפוצה אשר משפיעות על התפקוד המוחי.

בנוסף, פרנויה מקושרת גם לצריכת סמים (לאמפטמינים, מתאמפטמינים) ולאלכוהול, אשר גורמים להשפעות ושינויים מוחיים.

 

מחקר מעניין בחן האם ניתן לחזות ציוני פרנויה של גברים צעירים עם הפרעת אישיות פרנואידית באמצעות קישוריות פונקציונלית במצב מנוחה של המוח. נמצא כי באמצעות שימוש במודל חיזוי ספציפי (connectome-based predictive modeling - CPM) פעילות האונה הטמפורלית והמערכת הלימבית מנבאות את ציוני הפרנויה בצורה מובהקת (Zhang et al, 2023).

 

 

מחקר אחר בחן פרנויה בהקשר של פעילות באזור מוחי שנקרא התלמוס המדיודורסלי המגנוצלולרי.

החוקרים ביצעו ניסוי שבו קופים ובני אדם היו צריכים לבחור בין אפשרויות שונות כדי לקבל תגמול (מזון לקופים, נקודות לבני אדם).

הסיכויים לקבלת התגמול השתנו במהלך הניסוי, והמשתתפים היו צריכים להתאים את הבחירות שלהם בהתאם.

קופים עם נזק באזור המוחי המדובר, וכן אנשים עם רמות גבוהות של פרנויה, הראו דפוסים דומים:

אחרי הצלחה הם זגזגו במהירות רבה מדי בין בחירות, הם התקשו לדבוק בבחירה אחרי כישלון וכן ציפו לשינויים בתדירות גבוהה יותר מהמציאות.

הממצאים מרמזים שפרנויה עשויה להיות קשורה להפרעה בתפקוד אזור תלאמי זה, המובילה לרגישות יתר לשינויים בסביבה וקושי בעיבוד מידע חדש.

זה יכול להסביר למה אנשים עם פרנויה נוטים לפרש שינויים תמימים כאיומים ומתקשים לשנות את אמונותיהם גם כשהם נחשפים למידע סותר.

 

 

 

איך מטפלים בפרנויה?

 

האם ניתן לרפא פרנויה?

 

נכון להיום, אין טיפול שמסוגל להכחיד את הפרנויה מן היסוד. עם זאת, טיפולים באנשים שסובלים מפרנויות מכוונים לעזור בהתמודדות טובה עם הסימפטומים ולחיות חיים מאושרים ופרודוקטיביים יותר יחד איתם. כלומר, בדרך כלל, מטרת הטיפול היא ללמוד לחיות בצורה טובה יותר עם הפרנויות, באופן שמאפשר יותר שליטה ומודעות.

 

 

טיפול תרופתי  

 

אילו תרופות יעילות לטיפול בפרנויה?

 

התרופות שיעילות לטיפול בפרנויה הן נוגדות-חרדה, מייצבי מצב-רוח או תרופות אנטי-פסיכוטיות, אשר עשויות להקל על חלק מהסימפטומים.

עם זאת, אדם שסובל מפרנויה עלול לסרב לטיפול תרופתי, מחשש שהדבר יפגע בו או מכוון לרעתו.

 

 

טיפול פסיכולוגי

 

אנשים שסובלים מאישיות פרנואידית אינם ממהרים לפנות לטיפול נפשי.

 

ראשית, להבנתם, הבעיות נמצאות בחוץ ולא בפנים.

ההפרעה מוגדרת אגו דיסטונית (מלשון דיסטנס) - היא אינה נובעת מתוך האדם הסובל ממנה ובוודאי שהיה מעדיף שאחרים ישתנו ויחדלו מהמוטיבציה הקבוע לפגוע בו.

 

שנית, גם אם האדם המתמודד הגיע לטיפול פסיכולוגי, די סביר להניח מראש שהקשר ייפגע בנקודה זו או אחרת על רקע של יחסי אמון בין המטופל לבין המטפל.

 

 

אתגרי המטפל

 

המטופל יתקשה מלכתחילה לבסס ברית טיפולית איתנה ויציבה שחיונית להמראת התהליך, ובהמשך הדרך, דווקא בצמתים של התקדמות בטיפול, יחול משבר אמון סביב חשד במטפל. 

המטפל נאלץ להתמודד במקרים רבים עם קשיים ביחסים הטיפוליים, בעיקר לאור רגשות שעולים כלפי המטופל בהעברה הנגדית.

 

חשוב שהמטפל לא ייכנע לפיתוי שבכניסה ל-fight ויהיה ער ומודע לתגובותיו.

 

בנוסף, על המטפל להקפיד הקפדה יתירה על שמירת גבולות פיזיים, כולל מרחק הישיבה ובחירת מחוות ומגע פיזי.

כל אלה עלולים לקבל תרגום שגוי.

 

דווקא במצבים בהם מושג שיפור מהותי, המטופל עשוי להתמודד עם גל מציף של תסמינים דיכאוניים, שעלולים להגיע עד כוונות וניסיונות אובדניים.

 

חשוב להפנות במצב כזה לפסיכיאטר כדי להיעזר בטיפול תרופתי.

 

 

מהן המטרות בטיפול פסיכולוגי עם פרנואידים?

 

• בטיפול פסיכולוגי מנסים קודם כל  ליצור יחסי אמון כדי לאפשר יצירת חיבור עם החלקים הקשים. אם בטיפולים אחרים יצירת האמון היא רק חלק קטן בדרך למטרה הראשית אז בהפרעה זו יצירת האמון היא יותר קריטית ועל זה יתבסס הטיפול (שהרי בעלי הפרעת אישיות פרנואידית מתקשים לתת אמון באחרים).

• כאשר המטופל מגיע למצב בו הוא מצליח לגלות אמון במטפל מנסים לזהות ולקבל את רגשות הפגיעות.

• לאחר מכן בוחנים באופן אמפטי את הסימפטומים. 

• ולבסוף, מבססים פרספקטיבה מציאותית לגבי הכוונות והפעולות של אחרים.

אנשים הסובלים מהפרעה זו כאמור מפסיקים טיפולים פעמים רבות מהחשש שלמטפל יש כוונות זדון כלפיהם.

 

יחד עם זאת, חשוב לציין כי למרות שמטופלים פרנואידיים הולכים שולל בעקבות הגנות אופי נוקשות שכופות על הקשר מידה רבה של שבריריות, ניתן להגיע עמם במקרים רבים, עם הרבה זמן וסובלנות, ליציבות טיפולית.

 

 

האם לפרנויה יש יתרונות?

 

אנדרו גרוב, שהקים את  אינטל, כתב ספר שנקרא "רק פרנואידים שורדים".

 

שם הספר מתאר מצוין את מאפייני ההפרעה האישיותית הפרנואידית, ומלמד גם על היתרונות היחסיים של הפרנואידים בסביבה היפר-תחרותיות, כמו עסקים, פוליטיקה, עריכת דין ועוד. 

 

אפשר להבין את גרוב וגם מנהלים בכירים אחרים שהצליחו באמצעות עמידה מתמדת על המשמר, ויש בהפרעת האישיות הזו משהו שאפשר להבינו כהרחבה מוגזמת של אישיות נורמלית:

למשל,  מחקר אפידמיולוגי מעניין, בו נבחנה אוכלוסיה נורמיטיבית בניו זילנד מצא כי 12.6% הפגינו לפחות כמה מאפיינים פרנואידיים.  

 

גם.באזורים אחרים בעולם מיוחסת פרנויה לדמויות, בעיקר למנהיגים.

למשל,  בעקבות הפלישה של רוסיה לאוקראינה ב-2022 תואר ולדימיר פוטין כ- 'Covid-paranoid', שילוב של השלכות הקורונה באישיות חשדנית, רודנית ומתעמרת. 

 

אם אתה נוקט עמדה כזאת, באמת קשה לאחרים להפתיע אותך במזיד. הבעיה העיקרית היא שקשה מאוד להפריד בין דפוסי האישיות בחיי העבודה לבין הדפוסים הללו בחיים האישיים - אם אתה דרוך מדי מפני מהלך עיסקי שיפגע בך, האם באמת תצליח לנתק את הדפוס הזה ולהאמין שאשתך אינה בוגדת בך?

 

בעייתי.

 

 

- אין בכתוב המלצה

או אלטרנטיבה לטיפול רפואי - 

 

 

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

 

  

שיחת ייעוץ ממוקדת 

עם ראש המכון / מומחה ספציפי- 

בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)

 

 

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

 

  

 

 

 

 

כתיבה:

 

בר אורקין, MA, פסיכולוג בהתמחות קלינית

ודוקטורנט באוניברסיטת חיפה,

יחד עם מומחי מכון טמיר

 

 

עדכון אחרון: 

 

18 בנובמבר 2023 

 

 

 

 

  

מקורות:

  

בר-טור, ל. (2007). דלוזיה פרנואידית בזיקנה המאוחרת - מנגנון הגנה בהתמודדות עם אבדנים ?!. פסיכולוגיה עברית. אוחזר מתוך https://www.hebpsy.net/articles.asp?id=1280

 

Gabbard, G. O. (2000). Cluster A personality disorders. In Psychodynamic Psychiatry in Clinical Practice (Ed. G. O. Gabbard). American Psychiatric Press.

 

Kramer, R. M. (1998). Paranoid cognition in social systems: thinking and acting in the shadow of doubt. Personality and Social Psychology Review, 2, 251–275.

 

Poulton, R., Caspi, A., Moffitt, T. E., et al. (2000). Children’s self-reported psychotic symptoms and adult schizophreniform disorder. Archives of General Psychiatry, 57, 1053–1058.

 

Reich, J., & Braginsky, Y. (1994). Paranoid personality traits in a panic disorder population: a pilot study. Comprehensive Psychiatry, 35, 260–264.

 

Siegel, Ronald K. (1994). Whispers: The Voices of Paranoia. Simon & Schuster.

 

Skodol, A. E. (2005). Manifestations, clinical diagnosis, and comorbidity. In The American Psychiatric Publishing. Textbook of Personality Disorders (Eds. J. M. Oldham, A. E. Skodol & D. S. Bender). American Psychiatric Publishing.

 

Zhang D, Yu L, Chen Y, Shen J, Du L, Lin L, Wu J. (2023). Connectome-based predictive modeling predicts paranoid ideation in young men with paranoid personality disorder: a resting-state functional magnetic resonance imaging study. Cereb Cortex, 33(11), 6648-6655. doi: 10.1093/cercor/bhac531. PMID: 36657794.