מכון טמיר לפסיכותרפיה
אין כמו לנמנם קצת באמצע היום.
יש תרבויות שממש אימצו פרקי שינה מוגדרים כחלק מלוח הזמנים המקובל - שלאף שטונדה או סייסטה למשל.
אבל לפעמים זה הרבה יותר מהפסקה מתוכננת למנוחה:
מה זה EDS?
ישנוניות מוגזמת בשעות היום (Excessive Daytime Sleepiness), או EDS, מתבטאת בדחף בלתי נשלט לישון בזמנים לא מתאימים במהלך היום.
מדובר בהפרעת שינה ולא בחוסר מאמץ מכוון, או בעצלנות אישיותית.
EDS יכולה לגרום גם לסימפטומים כמו ״עמימות״ מנטלית, בעיות בזיכרון או במיקוד העיניים, היעדר אנרגיה ותשישות.
מהי השכיחות הפרעת EDS?
מחקרים אפידמיולוגיים מלמדים כי שכיחות EDS באוכלוסייה הכללית מצויה בטווח של 9-28%, ונתונים צנועים יותר מראים ששכיחות EDS נעה בין 4 ל -20%, תלוי במערך המחקר (אוחיון, 2008).
בקרב ילדים ובני נוער, השכיחות היא 29.2%, ושיא הופעת ההפרעה נוכח באופן מובהק בין טרום גיל ההתבגרות לבין סיומה, כאשר העלייה בשכיחות אצל נשים הופיעה באמצע גיל ההתבגרות (Liu et al., 2019).
שכיחותה של EDS מתווכת ע״י משתני גיל במעגל החיים:
היא הכי נפוצה בקרב ילדים, מתבגרים ומבוגרים צעירים (10-15%), פוחתת בגיל העמידה (כ -6%) ואז עולה משמעותית בקרב קשישים:
מתוך Bixler et al (2005)
מה גורם לישנוניות במהלך היום?
ידוע כי אנשים עם נרקולפסיה, הפרעת שינה נוירולוגית בוויסות מחזור השינה והערות, סובלים מהתקפי שינה שגורמים להם להירדם בצורה לא רצונית או לחוות אירועים של ״מיקרו-שינה״, נקודות בזמן בהן כלל לא היו מודעים לכך שנמנמו.
הפרעות שינה
הסיבות הנפוצות ביותר לישנוניות מוגזמת בשעות היום הן מחסור בשינה, דום נשימה חסימתי בשינה (הפרעת Apnea) ושימוש בתרופות הרגעה.
כל הלוקים בנרקולפסיה חווים EDS, ולרוב זהו הסימפטום הראשון שמתפתח. השפעת ה-EDS גורמת לכך שנדרש מאמץ גדול יותר ויותר בכדי להישאר ער במהלך היום.
אחת הבעיות של מתמודדים עם נרקולפסיה או אינסומניה היא שאחרים משווים בין הישנוניות הפתולוגית הזו לחוויית הישנוניות ה״רגילה״ שהם מכירים. צופים מן הצד מניחים שאדם עם ישנוניות יתר יכול להישאר ער אם רק ירצה או ינסה מספיק.
אבל זה ממש לא המצב:
EDS היא מצב שחורג לגמרי משליטת האדם.
דיכאון וחרדה
קיים קשר בין EDS לבין בעיות נפשיות, כמו דיכאון וחרדה. מה שמבהיר את יחסי הגומלין המורכבים בין שינה לרווחה פסיכולוגית.
מחקר בקרב מתמודדים.ות עם דיכאון מג'ורי מצא תחלואה נלווית של 50.8% עם EDS. בנוסף, נקשרו לתופעה גם גורמי סיכון משמעותיים כולל שימוש בתרופות נוגדות דיכאון מסוימות ואינדקס מסת גוף גבוה יותר (Hein et al., 2019).
סטרס
מחקר בקרב סטודנטים לרווחה ובריאות באוניברסיטאות דיווח על שכיחות של 54.4% של EDS, והדגיש קשר חזק עם איכות שינה ירודה ולחצים אקדמיים ספציפיים (da Silva et al., 2021).
עבודה במשמרות
עבודה במשמרות לא מסודרות במהלך היממה, שמשתנות מעת לעת, קשורות ל-EDS.
מחקר שבחן את ההשפעה התעסוקתית הראה שכיחות גבוהה יחסית של 16.7% בקרב עובדי מדינה, ובפרט אצל נשים (Rodríguez González-Moro et al., 2020).
בעיות בריאות, תרופות וחומרים
צריכת אלכוהול וחומרים פסיכואקטיביים אחרים, מצבים רפואיים (כמו מחלת פרקינסון, מחלות לב וכלי דם והפרעות מטבוליות).
מעניין:
מחקר מ-2022 מלמד כי תנומות ממושכות ותכופות יותר בשעות היום קשורות ליכולת קוגניטיבית נמוכה בהמשך החיים ולמחלת אלצהיימר.
איך מתמודדים עם EDS?
אחרי תנומה קלה, אדם עם EDS נוטה להתעורר כשהוא חש רענן ועם יכולת תפקודית נורמלית יחסית למשך זמן מה.
עם זאת, אם אתם מתמודדים עם זה, פנו לרופא/ת המשפחה.
אסטרטגיות לניהול ההפרעה דורש גישה מגוונת, כולל הערכה וטיפול בהפרעות שינה בסיסיות, קשיים נפשיים ושינויים באורח החיים כדי לשפר את היגיינת השינה ולהפחית ישנוניות בשעות היום.
נכתב ע״י מומחי מכון טמיר
עדכון אחרון:
1 בפברואר 2024
מקורות:
Bixler EO, Vgontzas AN, Lin HM, Calhoun SL, Vela-Bueno A, Kales A. Excessive daytime sleepiness in a general population sample: the role of sleep apnea, age, obesity, diabetes, and depression. J Clin Endocrinol Metab. 2005 Aug;90(8):4510-5. doi: 10.1210/jc.2005-0035. Epub 2005 Jun 7. PMID: 15941867.
Dutra da Silva, R. C., Garcez, A., Pattussi, M. P., & Olinto, M. T. A. (2022). Prevalence and factors associated with excessive and severe daytime sleepiness among healthcare university students in the Brazilian Midwest. Journal of sleep research, 31(3), e13524. https://doi.org/10.1111/jsr.13524
Hein, M., Lanquart, J. P., Loas, G., Hubain, P., & Linkowski, P. (2019). Prevalence and risk factors of excessive daytime sleepiness in major depression: A study with 703 individuals referred for polysomnography. Journal of affective disorders, 243, 23–32. https://doi.org/10.1016/j.jad.2018.09.016
Li P, Gao L, Yu L, Zheng X, Ulsa MC, Yang HW, Gaba A, Yaffe K, Bennett DA, Buchman AS, Hu K, Leng Y. Daytime napping and Alzheimer's dementia: A potential bidirectional relationship. Alzheimers Dement. 2022 Mar 17. doi: 10.1002/alz.12636. Epub ahead of print. PMID: 35297533.
Liu, Y., Zhang, J., Li, S. X., Chan, N. Y., Yu, M. W. M., Lam, S. P., Chan, J. W. Y., Li, A. M., & Wing, Y. K. (2019). Excessive daytime sleepiness among children and adolescents: prevalence, correlates, and pubertal effects. Sleep medicine, 53, 1–8. https://doi.org/10.1016/j.sleep.2018.08.028
Ohayon MM. From wakefulness to excessive sleepiness: what we know and still need to know. Sleep Med Rev. 2008 Apr;12(2):129-41. doi: 10.1016/j.smrv.2008.01.001. PMID: 18342261; PMCID: PMC2362500.
Rodríguez-González-Moro, M. T., Rodríguez-González-Moro, J. M., Rivera-Caravaca, J. M., Vera-Catalán, T., Simonelli-Muñoz, A. J., & Gallego-Gómez, J. I. (2020). Work Shift and Circadian Rhythm as Risk Factors for Poor Sleep Quality in Public Workers from Murcia (Spain). International journal of environmental research and public health, 17(16), 5881. https://doi.org/10.3390/ijerph17165881