דריאליזציה | מה זה Derealization? תסמינים, אבחון וטיפול

  

העולם נראה להם מטושטש, נטול צבע רגשי, דו-ממדי ומלאכותי.

 

הם חווים מודעות מוגברת ובהירות עצומה של מה שמתרחש סביב.

 

תפיסת הזמן שלהם נחווית שונה לגמרי - מה שקרה היום אחה״צ מרגיש כמו עבר רחוק.

 

דברים קרובים נראים רחוק ומה שנמצא במרחק מתקרב...

 

 

מהי דראליזציה?

 

דריאליזציה היא מצב נפשי דיסוציאטיבי בו האדם מרגיש מנותק מהסביבה, כאשר אנשים וחפצים סביבו נראים לא אמיתיים.

כל זאת תוך היותו מודע לכך שעיוות זה איננו תקין.

למעלה ממחצית מכל מבני האדם ייתנסו בניתוק כזה מהמציאות, לפחות פעם אחת במהלך החיים. 

מרבית הלוקים בהפרעה יפתחו אותה בצעירותם, כשהגיל הממוצע הוא 16; רק לעתים נדירות תתפתח ההפרעה אחרי גיל 40.

דריאליזציה היא הפרעה דיסוציאטיבית, שמופיעה במקביל או בנפרד מדפרסונליזציה. 

  

 

מה ההבדל בין דפרסונליזציה לבין דריאליזציה?

 

הפסיכיאטריה מתייחסת לשתיהן כהפרעה דיסוציאטיבית משותפת.

אבל יש הבדלים: 

דפרסונליזציה היא תחושת ניתוק ספציפית של האדם מעצמו ומגופו. 

דריאליזציה מתרחשת כאשר דברים או אנשים מבחוץ נראים לא אמיתיים, בעוד האדם נשאר בתוך עצמו והחוויה הגופנית אינה משתנה. 

 

 

מהם התסמינים של דריאליזציה?

 

המתמודדים/ום עם דריאליזציה חווים כמה סימפטומים אופיינים לתופעת דיסוציאציה זו:

 

• הסביבה נראית מעוותת או מטושטשת,׳שחור לבן׳ בדו-ממד.

• קיימת בהירות ומודעות מוקצנת למה שקורה סביב.

• עיוותים בתפיסת הזמן, כמו למשל אירועי יום האתמול שמורגשים כמו העבר הרחוק.

• עיוותי מרחק וגודל של חפצים: אובייקטים עשויים להיראות רחוקים או קרובים יותר מכפי שהם במציאות (האופן בו הם מופיעים בשדה הראייה).

• תחושת ניכור או זרות בסביבה מוכרת, שנחווית כאילו נמצאים בסרט או בחלום.

• ניתוק רגשי מאנשים שיש עמם קשר רגשי. במצב של דה ריאליזציה נחווים כמו היו מופרדים על ידי קיר זכוכית. 

• לעיתים מדווחים תסמינים פיזיים כמו כאבי ראש, רגישות לאור, תשישות ועייפות, לצד תסמינים קוגניטיביים, כמו פגיעה בזיכרון. 

 

החוויה המרכזית של דה-ריאליזציה הוא תחושת ניתוק מהמחשבות, מהתחושות או מהסביבה, אך פרט לכך מתעוררת גם שמתוארת כ״תחושה רובוטית״, תחושה של חיים בעולם של חלום, כמו גם דיכאון, חרדה, פאניקה או פחד להשתגע. 

אפיזודה של דריאליזציה יכולה להימשך שעות, ימים, שבועות ולעיתים אפילו חודשים. 

 

 

איך מאבחנים דריאליזציה?

 

מעצם הגדרתם, הסימפטומים של דפרסונליזציה-דריאליזציה אינם מוסברים על ידי הפרעה אחרת, כמו שימוש בחומרים או סכיזופרניה.

אבחנה של דפרסונליזציה/דה-ריאליזציה תינתן ע״י מומחה בבריאות הנפש - פסיכיאטר, פסיכולוג או עו״ס קליני - באמצעות הערכה פסיכיאטרית או אבחון פסיכולוגי, שויבחן האם קיימים סימפטומים של ההפרעה.

איש המקצוע ישוחח עם המטופל ע״מ להבין את מצבו, החוויות הפנימיות שהוא עובר ויעריך את מידת התפקוד.

ההערכה המקצועית תכלול גם סקירה של היסטוריה רפואית, בדיקה גופנית ולעתים גם מבחנים פסיכולוגיים או נוירולוגיים.

 

נכון להיום, בדיקות מעבדה אינן יכולות להעיד על קיומן של הפרעות דיסוציאטיביות, אבל בדיקות דם וסריקות מוחיות וגופניות (רנטגן, CT או MRI) כן יכולות לשלול מחלות גופניות או תופעות לוואי של תרופות.

לאחר האבחון, איש/ת מקצוע בתחום בריאות הנפש יוכל לעזור לטפל בנבדק. 

 

 

מה הפרוגנוזה של דריאליזציה?

 

החלמה מלאה מדה-רארליזציה אפשרית עבור מתמודדים/ות רבים.

יש מטופלים שההפרעה תעלם אצלם מעצמה, תוך זמן קצר והם אפילו לא יזדקקו לטיפול. 

מי שלא יחווה החלמה ספונטנית יוכל להתקדם באמצעות פסיכותרפיה שתתמודד עם הטריגרים שמעוררים את הניתוק.

לרוב, תכנית הטיפול הנכונה תעלים את הסימפטומים, והאדם יוכל להמשך בחייו, אולם במקרים מסוימים ההפרעה עלולה להפוך לכרונית, כאשר אינה מגיבה לטיפול.

במצב שאין הטבה, המטפל ימליץ בפני המטופל על הצעדים המיטביים הבאים עבורו.

  

פסיכותרפיה יכולה לעזור לפתור עניינים שמצויים ביסוד הבעיה ובמקרים רבים חשוב להמשיך בה גם למניעה שניונית, כלומר למנוע את הישנות הסימפטומים. 

 

 

מה האבחנה המבדלת של ההפרעה?

• בעוד שסכיזופרניה נגרמת כתוצאה עקב מצב אורגני במוח, דה-ריאליזציה יכולה להתפתח בגלל חוויות חיים, כמו טראומה.

• דיסוציאציה במצבי לחץ היא אחד התסמינים של הפרעת אישיות גבולית, כמו גם של הפרעת דחק חריפה והפרעת דחק פוסט טראומטית (PTSD). אולם לא כל הסובלים מהפרעות אלו חווים דריאליזציה.

• כאשר דה-ריאליזציה מתרחשת כסימפטום של לחץ וחרדה ממושכים, מומחים מסכימים שאינה מסוכנת.. עם זאת, נדרשת בדיקת פסיכיאטר. 

• אנשים עם הפרעת דפרסונליזציה-דריאליזציה יודעים כי תחושות הניתוק אינן אמיתיות, בניגוד לאנשים עם הפרעה פסיכוטית.

 

  

מה גורם לדריאליזציה?

 

הטריגרים לאפיזודות של דריאליזציה הם מגוונים למדי.

כן ידוע כי גורמים ביולוגיים וסביבתיים משחקים בה תפקיד, וכי יש אנשים שעשויים להימצא בסיכון גבוה יותר לפיתוח הפרעה דיסוציאטיבית בשל מערכת עצבית פחות תגובתית לרגש, במבנה אישיותי מסוים ושילוב עם הפרעות נפשיות אחרות או מצבים גופניים, כמו אפילפסיה.

 

הנה כמה גורמים אפשריים:

 

• האירוע השכיח ביותר שיכול לעורר ריאליזציה הוא התעללות רגשית, גופנית או מינית בגיל צעיר. הנפש מציעה מנגנון הגנה של התנתקות רגשית ובין-אישית כדרך לנהל את הטראומה. למעשה, כ-66% ממי שנחשפו לטראומה יפתחו צורה מסוימת של דה-ריאליזציה.

• דיכאון או חרדה, במיוחד דיכאון קשה או ממושך, או הפרעת פאניקה שכוללת התקפי חרדה.

• לחץ נפשי חריף, כמו משבר אקוטי בזוגיות, קשיים פיננסיים או משבר קריירה.  הפרעות דיסוציאטיביות נוטות להופיע לאחר מתח אינטנסיבי או טראומה נפשית, כמו טיפול בהורה עם מחלה נפשית קשה, התעללות (עדות או חוויה אישית), מוות פתאומי של אדם אהוב ומצבים של סכנת חיים, כמו תאונת דרכים, אסון טבע, אלימות קיצונית או לחימה בקרב. סיבות אחרות עשויות להיות עייפות קיצונית ומניעת שינה. 

• שימוש בתומרים פסיכואקטיביים שעלולים לעוות את התפיסה הפנימית והחיצונית. לפי ה-DSM, חומרים הלוציגניים (פסיכדליים), כמו LSD, פטריות פסילוסיבין, קטמין, אקסטזי (MDMA) וסלוויה דיווינורום, יכולים כולם לעורר תסמינים של דראיליזציה. 

• מחקר מעניין מ-2023 בחן את השלכות השימוש של מציאות מדומה (VR) על הופעת תסמינים של דפרסונליזציה/דריאליזציה. במחקר, שכלל 754 נבדקים, נמצא כי מיד לאחר השימוש קיימת עלייה בתסמינים אלו באוכלוסייה הכללית. לא נמצא קשר בין זמן השימוש לבין המשך התסמינים לאורך חצי שנה, כלומר אין השפעה לטווח הארוך.

 

מבחינה נוירולוגית, נראה שדריאליזציה משלבת פעילות משולבת של כמה אזורים במוח ובהם ציר ההיפותלמוס-יותרת המוח-אדרנל (HPA), לצד אזורים שאחראים על תגובות הגנתיות אוטונומיות  המופעלות במצבי לחץ ודיסוציאציה (Murphy, 2023).

 

אם אתם מתמודדים לדעתכם עם דריאליזציה, פנו לייעוץ מקצועי. 

 

איך מטפלים בדריאליזציה?

 

מתמודדים/ות עם דה-ריאליזציה עשווים להיעזר מקצועית בפסיכותרפיה, בטיפול תרופתי או בשניהם.

לעתים קרובות, הטיפול ישלב בין פסיכותרפיה ותרופות, אבל טיפול בשיחות הוא האמצעי המרכזי בהפרעות דיסוציאטיביות.

 

מטופלים עשויים להזדקק לטיפול במידה וההפרעה נמשכת זמן רב ו/או חוזרת, או אם הסימפטומים מתישים וגורמים לו למצוקה.

בהפרעת דה ריאליזציה, מטרת הטיפול היא להתייחס לגורמי הלחץ שמהווים טריגר לפריצה וחיזוק הסימפטומים.

 

המטפל יבנה וינסח תכנית טיפול, בהתאם למצב המטופל, הטריגרים וחומרת הסימפטומים. 

 

 

פסיכותרפיה

 

טיפול בשיחות להתקיים בכמה שיטות, הנה 5 מהן:

 

• טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) – מתמקד בשינוי דפוסים של חשיבה, רגשות והתנהגות שאינם מועילים למטופל

• טיפול דיאלקטי-התנהגותי (DBT) – למרות שהגישה פותחה ככלי טיפולי עבור הפרעת אישיות גבולית והפרעות ויסות רגשי קשות אחרות, היא יעילה וברת-יישום גם עבור מטופלים עם סימפטומים דיסוציאטיביים. אחת מהווריאציות שהתפתחו מתוך הפרוטוקול המקורי היא DBT-PE, מדריך ייחודי שמתאים לטיפול במקרים של של ניצול גופני או מיני או טראומה מורכבת.

• טיפול בגישת EMDR – שיטת פסיכותרפיה בפותחה במיוחד כדי לעזור למתמודדים עם תסמונת דחק פוסט-טראומטית (PTSD), שבכוחה להפחית סיוטים, עוררות-יתר, פלאשבקים ותסמינים דיסוציאטיביים.

• טיפול משפחתי – בעבודה משותפת של המטפל, המטופל ובני המשפחה, ניתן להבין את תסמיני ההפרעה כ״סימפטום כלל-מערכתי״, שמבטא ומייצג בעיה במערכת המשפחתית כולה. המטפל יעבוד עם בני המשפחה, יחד ובנפרד, ועם המטופל, על זיהוי והתרת קונפליקטים לא פתורים, שעשויים להסביר את התפתחות מצב הדה-ריאליזציה. 

• טיפול רגשי בהבעה ויצירה: טיפול באמנות, בתנועה, ביבליותרפיה, או טיפול במוזיקה, כולם יכולים לסייע בחקירה משותפת של הלך הרוח הנפשי ולבטא מחשבות ורגשות בסביבה בטוחה ויוצרת. 

 

 

טיפול תרופתי

 

כמו בהרבה הפרעות נפשיות אחרות, גם לדה-ריאליזציה אין תרופה ספציפית, אולם טיפול תרופתי בדיכאון או בחרדה יכול לשפר את המצב ולתת מצע עליו ניתן לקיים טיפול פסיכולוגי.

סביר שהפסיכיאטר המאבחן והמטפל ירשום תרופות נוגדות-דיכאון או נוגדות-חרדה. 

 

 

טיפול עצמי בדריאליזציה

 

ברמה של טיפול עצמי בזמן אמת, אם רוצים לוודא שהמצב מציאותי, ניתן לצבוט קלות את העור בגב כף היד.

אפשר גם להחזיק משהו קר או חמים ולהתמקד בתחושת הטמפרטורה.

 

עוד אפשרות:

נסו להשאיר את העיניים בתנועה כדי לא להתמקד ולאבד את הרצף.

 

 

 

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

 

  

שיחת ייעוץ ממוקדת 

עם ראש המכון / מומחה ספציפי- 

בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)

 

 

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

 

  

 

 

קראו המלצות מאומתות של

לקוחות ועמיתים על מטפלי/ות מכון טמיר

 

 

 

נכתב ע״י מומחי מכון טמיר

 

 

עדכון אחרון:

 

23 בדצמבר 2023 

 

 

 

  

 

 

מקורות:

 

Barreda-Ángeles, M., & Hartmann, T. (2023). Experiences of Depersonalization/Derealization Among Users of Virtual Reality Applications: A Cross-Sectional Survey. Cyberpsychology, Behavior, and Social Networking, 26(1), 22-27. doi: 10.1089/cyber.2022.0152. Epub 2022 Dec 30. PMID: 36595349.

 

Murphy R. J. (2023). Depersonalization/Derealization Disorder and Neural Correlates of Trauma-related Pathology: A Critical Review. Innovations in clinical neuroscience, 20(1-3), 53–59.

 

Yang, J., Millman, L. S. M., David, A. S., & Hunter, E. C. M. (2023). The Prevalence of Depersonalization-Derealization Disorder: A Systematic Review. Journal of Trauma & Dissociation, 24(1), 8-41. doi: 10.1080/15299732.2022.2079796. Epub 2022 Jun 14. PMID: 35699456.