מהי פסיכולוגיה סביבתית (אקופסיכולוגיה)?
אקו פסיכולוגיה, או פסיכולוגיה אקולוגית / סביבתית, היא תנועה חברתית ואינטלקטואלית חדשה ומתפתחת, שחותרת להבנה והרמוניה של יחסי האדם עם כדור הארץ.
גוף ידע בין-תחומי זה מתמקד ביחסי הגומלין בין בני אדם לסביבתם, תוך הגדרה רחבה של המונח סביבה:
סביבות טבע, סביבות חברתיות, סביבות אורבניות, סביבות למידה וסביבות מידע.
אקו פסיכולוגים בוחנים את התהליכים הפסיכולוגיים שקושרים ומנכרים אותנו מהטבע.
על קצה המזלג, פסיכולוגיה מבוססת אקולוגיה משלבת תובנות פסיכולוגיות עם תנועת הסביבה הבסיסית.
מגדירים ענף חדש בפסיכולוגיה
הרולד פרושנסקי (1920-1990) נחשב בעיני רבים לאחד האבות המייסדים של הפסיכולוגיה הסביבתית.
הוא היה הראשון שהגדיר את אבני הראשה של התחום, ובין הראשונים ששיערו כי הסביבה משפיעה באופן ישיר וצפוי על התנהגות אנושית.
פרושנסקי הקים ב- City University בניו יורק את המחלקה לפסיכולוגיה סביבתית, שהחליפה מחלקה ותיקה יותר בשם פסיכולוגיה של הארכיטקטורה.
תיאודור רוז׳ק (1933-2011) היה חלק מתנועת תרבות הנגד של שנות ה-60, ובשנות ה-90 טבע את המושג אקו פסיכולוגיה בספר שפרסם, כפרופסור להיסטוריה באוניברסיטת קליפורניה.
יצירתו של רוז׳ק חיברה בין הרגישות הרגשית של מטפלים לבין המומחיות המדעית של האקולוגים. התחום החדש חרג הרבה מעבר לריפוי אינדיבידואלי, במטרה להקיף טווח תרבותי נרחב של הגדרה ודימוי מחדש ביחסיה העכשוויים של החברה האנושית עם הטבע.
רוז׳ק טען שעל פסיכולוגים סביבתיים לקדם ריפוי אישי ובו-זמנית לעורר עניין בקהילה ככלל. לא ניתן להימלט מהאופן בו קשורות נפש האדם והסביבה, מהיותן מייצגות את החיים ואת התודעה כאחד. בסיס המושג הוא בכך שנפש האדם אינה ניתנת להפרדה מהסביבה.
גם הפסיכולוג הארי הפט מציע נקודת ראות ייחודית לתחום.
בספרו, הפסיכולוגיה האקולוגית בהקשר (2001), מתאר הפט את מקורותיה של הפסיכולוגיה הסביבתית באמפריזם הרדיקלי של ויליאם ג'יימס.
אקופסיכולוגים משלבים פרקטיקות אקולוגיות ומושגים פסיכולוגיים כדי להסיט את הפעולה הסביבתית מרגשות שליליים כמו אשמה וחרדה אקולוגית: במקום לכפות על אחרים להגן על הסביבה, צריכות להתקיים הזמנות מכבדות והבנה.
מה עושים אקו פסיכולוגים?
פסיכולוגים סביבתיים מטפחים חשיבה ומודעות אקולוגית ומגע עם הטבע למטרות פסיכותרפויטיות, לריפוי אינדיבידואלי ולצמיחה.
הם עוזרים למטופלים ליצור סגנונות חיים ברי-קיימא אקולוגית ובריאים פסיכולוגית.
הם מציעים תובנות חשובות בנוגע לקוגניציה, רווחה פסיכולוגית וחוויה אנושית כללית.
ראשית, יש קשר דו-סטרי עמוק בין האדם לטבע. הדבר מודגם בצורה הטובה ביותר דרך המושגים ״הטבע כבית ומשפחה״ ו״הטבע כייצוג של אני קולקטיבי״.
שנית, ההפרדה בין האדם לטבע מובילה לסבל הדדי, למשל דרך הרס ואבל סביבתיים וניכור.
שלישית, חיבור מחדש עם הטבע מקדם ריפוי אישי, קשר פסיכולוגי ורגשי, פעולה סביבתית וסגנונות חיים ברי-קיימא.
מהם היתרונות שמציעה הפסיכולוגיה האקולוגית?
שורשי והשפעות האקופסיכולוגיה גלומים בפעילות סביבתית, בפסיכולוגיה הומניסטית ובריפוי מבוסס-טבע.
האגודה האמריקנית לפסיכולוגיה (APA) מציינת שאקותרפיה, המשלבת גישות ייעוץ מבוססות ראיות בסביבת הטבע הפראי, היא בעלת תועלת ולרוב גם מוצלחת.
אקופסיכולוגים משתמשים באסטרטגיות מתוחכמות לקידום מוטיבציות חיוביות להתנסות בעולם הטבע, ואף יש תכניות סיוע לנוער שנעזרות בכוח הריפוי של הטבע דרך חוויות אינטנסיביות במקומות מבודדים בטבע.
מגע ישיר עם הטבע מטפח בריאות נפשית דרך הפחתת מתח, ריפוי טראומה רגשית, עזרה בהחלמה מהתמכרות, חיזוק ביטחון עצמי ואפילו פיתוח צמיחה רוחנית.
באופן טבעי המשתתפים נמשכים לתמיכה בהחלטות וסגנונות חיים ברי-קיימא כי הם מזהים את הקשר המורכב בין בריאות האדם ובריאות הסביבה. המשתתפים מאותגרים לחשיבה ביקורתית על השלכות הצרכנות והחומרנות ועל השליטה והניצול של הטבע.
האקופסיכולוגיה מכוונת לריפוי של הנפש ושל הסביבה כאחד.
נכתב ע״י מומחי מכון טמיר
עדכון אחרון:
1 באפריל 2022
מקורות:
Morris E. K. (2009). Behavior analysis and ecological psychology: past, present, and future. a review of Harry Heft's Ecological Psychology in context. Journal of the experimental analysis of behavior, 92(2), 275–304. https://doi.org/10.1901/jeab.2009.92-275