מהי צמיחה פוסט-טראומטית? (PTG) | תאוריה, מחקרים ויישומים

 

מהי צמיחה פוסט טראומטית?

 

צמיחה פוסט-טראומטית (PTG) היא תופעה פסיכולוגית לפיה מתמודדים עם מצוקה פסיכולוגית בעקבות טראומה יכולים לצפות לעתים דווקא לצמיחה חיובית בעקבותיה. 

 

התאוריה פותחה ע״י הפסיכולוגים ריצ׳רד טדסקי ולורנס קלהון במהלך שנות ה-90 והיא גורסת כי לאחר שחוו אירוע טראומטי, אנשים מדווחים על שלוש דרכים עיקריות בהן השתפר התפקוד הפסיכולוגי שלהם:

 

1. מערכות יחסים משופרות בדרך כלשהי. לדוגמה, אנשים מתארים שהם באים להעריך יותר את החברים והמשפחה שלהם, מרגישים תחושת חמלה מוגברת כלפי אחרים וכמיהה למערכות יחסים אינטימיות יותר.

 

2. אנשים משנים את השקפותיהם על עצמם. למשל, התפתחות בחוכמה, כוח אישי והכרת תודה, אולי יחד עם קבלה גדולה יותר של הפגיעות והמגבלות שלהם.

 

3. אנשים מתארים שינויים בפילוסופיית החיים שלהם. למשל, למצוא הערכה רעננה לכל יום חדש ולהעריך מחדש את ההבנה שלהם לגבי מה שחשוב באמת בחיים, להיות פחות חומרני ויותר מסוגל לחיות בהווה.

 

מחקרים שפורסמו מאז המשגת המונח אוששו זה אחר זה את קיומה של צמיחה פוסט טראומטית בקרב שורדי משברים טראומטיים מגוונים.

למשל, PTG בעקבות גירושים, שכול ואובדן, התמודדות עם סרטן, התעללות מינית והגירה בעת מלחמה.

הערכות מצביעות על כך ש-30-70% מכלל השורדים של אירועים טראומטיים ידווחו על שינויים חיוביים כאלה ואחרים בחייהם (Linley & Joseph, 2004).

 

 

 

 

 

שאלון PTGI

 

כדי להעריך אם ועד כמה אדם משיג צמיחה אחרי טראומה, פסיכולוגים משתמשים במדדים שונים של דיווח עצמי.

 

כדי למדוד צמיחה פוסט-טראומטית, טדסקי וקלהון ביקשו ממשתתפי במחקר שערכו לדווח על הרגשתם בהווה בחמישה תחומים, ולהשוותם להרגשה המקבילה טרם הטראומה:

 

אחד מאלה, שאלון צמיחה פוסט-טראומטית (PTGI), פותח ע״י טדסקי וקלהון (Journal of Traumatic Stress, 1996) ומחפש אחר תגובות חיוביות ב-5 תחומים:

 

• הערכה לחיים.

• מערכות יחסים עם אחרים.

• אפשרויות חדשות בחיים.

• חוזקות אישיות.

• שינוי רוחני.

 

 

 

הסולם עבר שינוי שהרחיב את סולם ״השינוי הרוחני״,בעיקר כדי לשקף הבדלים בין-תרבותיים בתפיסת רוחניות.

 

 

  

"הצמיחה הפוסט טראומטית שלי" -

סיפור אמיתי:

 

 

 

 

מהם הגורמים שתורמים לצמיחה פוסט טראומטית?  

 

ישנם גורמים שנמצאו מקדמים בצמיחה פוסט-טראומטית (Henson et al, 2021).

 

להלן המרכזיים בהם:

 

• שיתוף ברגשות שליליים.

• יכולת לעיבוד קוגניטיבי של מחשבות חזרתיות ורומינציות. ככל שהמתמודד חושב יותר על האירוע, כך גובר הסיכוי שיוכל לראות שינוי חיובי בעקבותיו. בהתחלה, המחשבות הללו עשויות להיות חודרניות ולא רצויות אולם עם הזמן החשיבה הופכת להיות מבוקרת ורפלקטיבית יותר. 

• אסטרטגיות התמודדות חיוביות (למשל, היכולת לעשות הערכה מחודשת לאירוע מלחיץ כך שניתן יהיה לזהות אותו גם כבעל ערך.

• תכונות אישיות ספציפיות, כמו נעימות (agreeableness).

• הבנת מקור הטראומה כשילוב בין כמה גורמים.

• תפיסה של האירוע הטראומטי כחלק מרכזי ואינטגרלי מהחיים.

• יכולת גבוהה להתאוששות מנטלית.

• פעולות המקדמות צמיחה.

 

גורמים נוספים נמצאו כמתווכים ולא כמשפיעים ישירים על התופעה הם יכולת לחפש תמיכה חברתית, זמינות מעגלי תמיכה בינאישיים, אופטימיות ועוד.

 

 

 

האם צמיחה פוסט-טראומטית יכולה לעבור בגנטיקה? 

 

ל-PTG יכול להיות גם בסיס גנטי, אבל החוקרים רק מתחילים לבדוק זאת. 

 

אחד הקשיים במחקרי גנים עבור PTG הוא המורכבות האופרציונלית של המושג. 

למשל, מה שמנבא PTG זה סטרס ודיספונקציה פסיכולוגיים, אבל גם תכונות אישיות חיוביות, כמו נטיה לאופטימיות ואוריינטציה חיובית לעתיד, מאפיינים שאמורים לכאורה להיות עם בסיס גנטי שונה, אפילו הפוך. 

 

למשל, במחקר שבחן מידע שנאסף בעבר אצל יותר מ-200 ניצולי ההוריקן קטרינה העלה כי וריאנטים בגן RGS2  באינטראקציה משמעותית עם רמות של חשיפה להוריקן, כמנבא ל-PTG אצל השורדים (Dun et al, 2014)

הגן RGS2 נקשר להפרעות הקשורות לפחד, כמו PTSD, הפרעת פאניקה וחרדה.

 

החוקרים מסייגים -  חשוב לנהוג במידה של זהירות בפרשנות התוצאות, שכן בינתיים לא נערכה רפליקציה מתקפת.

 

 

 

ביקורת על צמיחה פוסט טראומטית

 

מרבית המחקרים שבחנו את התופעה של צמיחה פוסט-טראומטית פשוט שאלו מטופלים האם הם סבורים שעברו שינוי חיובי.

זה בעייתי.

כלומר, איש אינו מטיל ספק בכך שחלק מהמתמודדים עם פסיכוטראומה חווים טרנספורמציה חיובית לאחריה, אולם יתכן שבעיות ומגבלות מחקריות הובילו אותנו להערכה מופרזת באשר לסיכוי שזה יקרה.

למעשה, קיימים מעט מדי מחקרים קליניים שהעריכו מתמודדים עם טראומה לפני ואחרי התרחשותה (pre-post(- שתי מדידות נפרדות שההשוואה ביניהן תוכל להעיד על שינויים נפשיים לכיוון זה או אחר.

 

 

האם צמיחה פוסט-טראומטית היא תופעה אמיתית?

 

מחקר לא קונפורמי בחן בדיוק את השאלה הזאת וממצאיו עולים בקנה אחד עם הרעיון שצמיחה פוסט-טראומטית היא בעיקר אשליה הנובעת מהערכה חיובית מחודשת של הטראומה לעומת המצב הקודם בחיים (Owenz, M., & Fowers, 2019).

 

נכון, המחקר נערך על מדגם חלקי של צעירים שהתמודדו עם פרידה רומנטית, אבל המסקנות בהחלט מעוררות עניין וספק שמזמינים העמקה עתידית בחקר התופעה. 

 

 

מילה על צמיחה פוסט-טראומטית בשנות הקורונה

 

ככלל, מחקרים רבים מעידים על ירידה בשביעות הרצון בעיצומה של המגיפה, בהשוואה לשנים לפניה. 

פגיעה זו ניכרת בעבודה, בזמן הפנוי, בכושר, בבריאות הנפשית ובעניינים כלכליים.

 

כאשר בחנו קיום של אלמנטים טובים בתוך הרע, נמצא קשר בין PTG, לבין התמודדות, הכרת תודה ובריאות נפשית. היתרונות השכיחים ביותר של המשבר כללו זמן ממושך יותר עם משפחה וחברים, קצב חיים מואט והקפדה גבוהה יותר על הבריאות הגופנית (Kowalski et al, 2021).

 

 

 

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

 

  

שיחת ייעוץ ממוקדת 

עם ראש המכון / מומחה ספציפי- 

בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)

 

 

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

 

  

 

 

עדכון אחרון: 

 

18 בדצמבר 2023

 

 

 

 

נכתב ע״י מומחי מכון טמיר

 

 

  

 

מקורות:

  

כהן, מ. (2010). מהצמדות לחוויה הטראומטית לצמיחה פוסט-טראומטית: דיון בדוגמאות קליניות. פסיכולוגיה עברית. אוחזר מתוך https://www.hebpsy.net/articles.asp?id

 

מור צח-מוכתר ואיתן טמיר (2018). האם אירוע טראומטי יכול לגרום דווקא לפיתוח שליטה עצמית? מתוך בלוג מכון טמיר באתר אביליקו: http://www.abiliko.co.il/index2.php?id=7258&postId=4230&lang=HEB

 

סדן, ע. (2012). מעבר לטראומה והחלמה. פסיכולוגיה עברית. אוחזר מתוך https://www.hebpsy.net/articles.asp?id=2714

 

Dunn EC, Solovieff N, Lowe SR, Gallagher PJ, Chaponis J, Rosand J, Koenen KC, Waters MC, Rhodes JE, Smoller JW. Interaction between genetic variants and exposure to Hurricane Katrina on post-traumatic stress and post-traumatic growth: a prospective analysis of low income adults. J Affect Disord. 2014 Jan;152-154:243-9. doi: 10.1016/j.jad.2013.09.018. Epub 2013 Oct 1. PMID: 24161451; PMCID: PMC3873605.

 

Charlotte Henson, Didier Truchot, Amy Canevello (2021). What promotes post traumatic growth? A systematic review. European Journal of Trauma & Dissociation, Volume 5, Issue 4, https://doi.org/10.1016/j.ejtd.2020.100195

 

 

Kowalski, R. M., Carroll, H., & Britt, J. (2021). Finding the silver lining in the COVID-19 crisis. Journal of Health Psychology. https://doi.org/10.1177/1359105321999088

 

Linley, P.A. & Joseph, S. (2004). Positive change processes following trauma and adversity: A review of the empirical literature. Journal of Traumatic Stress, 17, 11–22.

 

Owenz, M., & Fowers, B. J. (2019). Perceived post-traumatic growth may not reflect actual positive change: A short-term prospective study of relationship dissolution. Journal of Social and Personal Relationships, 36(10), 3098–3116. https://doi.org/10.1177/0265407518811662

Tedeschi RG, Calhoun LG. The posttraumatic growth inventory: measuring the positive legacy of trauma. J Trauma Stress. 1996;9:455–71