מכון טמיר לפסיכותרפיה
מהי הטיה קוגניטיבית?
הטיה קוגניטיבית היא טעות שיטתית בחשיבה, המתרחשת כשאנשים מעבדים ומפרשים מידע בעולם הסובב אותם, ומשפיעה על החלטותיהם ושיפוטיהם.
הרעיון של הטיה קוגניטיבית הוצג לראשונה ב-1972 על ידי החוקרים הישראליים, הפסיכולוגים הקוגניטיביים עמוס טברסקי ודניאל כהנמן.
מאז תוארו סוגים שונים של הטיות המשפיעות על קבלת ההחלטות במגוון תחומים, בהם התנהגות חברתית, קוגניציה, כלכלה התנהגותית, חינוך, ניהול, בריאות, עסקים ופיננסים.
המוח האנושי הוא רב עוצמה, אך כפוף למגבלות.
לעתים קרובות, הטיות קוגניטיביות הן תוצאה של ניסיון המוח לפשט עיבוד מידע.
הטיות חשיבתיות מתפקדות ככללי אצבע המסייעים לנו להכניס קצת סדר והיגיון בעולם העולם הכאוטי שלנו ולקבל החלטות במהירות אופטימלית.
חלק מההטיות הללו קשורות לזיכרון – האופן בו אנו זוכרים אירוע עשוי להיות מוטה מכמה סיבות, מה שיכול להוביל להטיה בחשיבה ובקבלת ההחלטות.
הטיות קוגניטיביות אחרות עשויות להיות קשורות לבעיות קשב – מכיוון שתשומת לב היא משאב קוגניטיבי מוגבל, עלינו להיות סלקטיביים ביחס לדברים שאליהם אנו שמים לב בעולם הסובב אותם. מסיבות אלה, הטיות עדינות יכולות להזדחל אל החשיבה ולהשפיע על האופן בו אנו רואים את העולם.
לעתים קיים בלבול בין הטיות קוגניטיביות לבין כשלים לוגיים, אך השניים אינם זהים.
כשל לוגי נובע מטעות בטיעון לוגי, בעוד שהטיה קוגניטיבית נעוצה בשגיאות של עיבוד מחשבתי, אשר לעתים קרובות מקורן בבעיות בזיכרון, בתשומת הלב, בייחוס ובטעויות מנטליות אחרות. הטיות קוגניטיביות אינן פוסחות על איש:
בעוד שקל יותר להבחין בהן כאשר הן קורות לאחרים, חשוב לדעת שהדבר משפיע על כולנו.
לאור הדימיון בין הטיות קוגניטיבית לבין עיוותי חשיבה, לא מפתיע שהגברת המודעות להטיות קוגניטיביות עשויה להועיל גם לטיפול בבעיות נפשיות,
גישה טיפולית המכונה טיפול בשינוי הטיות קוגניטיביות (CBM) מבוססת על תהליכים שנועדו להפחית את ההטיות הקוגניטיביות, ונעשה בה שימוש במקרים של התמכרויות, דיכאון וחרדה.
בין הסימנים להשפעה של הטיה קוגניטיבית מסוג כלשהו מצויים אלה:
-
מתן קשב רק לסיפורים חדשותיים המאשרים את דעותינו
-
האשמת גורמים חיצוניים כאשר דברים אינם מסתדרים כפי שרצינו
-
ייחוס הצלחה של אחרים למזל, לעומת לקיחת קרדיט אישי על הישגינו
-
ההנחה שכולם חולקים עמנו אותן דעות ואמונות
-
ההנחה שאנו יודעים את כל שניתן לדעת על נושא מסוים, למרות שלמדנו רק מעט אודותיו.
כאשר אנו מבצעים שיפוטים והחלטות על העולם הסובב אותנו, אנחנו ממש אוהבים לחשוב יש לנו יכולת הגיונית להישאר אובייקטיביים ומסוגלים לקחת בחשבון ולהעריך את כל המידע הזמין לנו.
למרבה הצער, הטיות אלה מכשילות אותנו לעתים קרובות ומובילות להחלטות אומללות ולשיפוטים גרועים.
בין ההטיות הקוגניטיביות הנפוצות בעיוות חשיבתנו מצויות אלה:
הטיית הצופה המשתתף
הטיית הצופה-המשתתף (Actor–observer asymmetry) היא נטייה לייחס את פעולותינו לגורם חיצוני, לצד ייחוס התנהגויות של אחרים לסיבות פנימיות. למשל, אדם המייחס לגנטיקה את רמות הכולסטרול הגבוהות בדמו, אך במקרה של אדם אחר עם כולסטרול גבוה הוא זוקף את הדבר לתזונה אומללה או לחוסר פעילות גופנית.
הטיית העיגון
הטיית העיגון (Anchoring) היא הטיה קוגניטיבית שמתבטאת בנטייה להסתמך יתר על המידה על פיסת המידע הראשונה הנלמדת אודות דבר מה. לדוגמה, אם אדם לומד שמחירה הממוצע של מכונית הוא X, הוא יכול לחשוב שכל סכום מתחת לכך יחשב לעסקה טובה, ובכך להימנע מלחפש אחר מחיר טוב יותר. בהטיה זו ניתן להשתמש על מנת לקבוע את ציפיותיהם של אחרים, על ידי כך שתהיו הראשונים ״לשים על השולחן״ את המידע הרצוי מבחינתכם.
הטיית התכנון
כשל התכנון (Planning Fallacy) הוא תופעה שכיחה למדי, המתייחסת לטעות חזרתית ביכולת החיזוי: אנשים ממעיטים בהערכת הזמן הדרוש להשלמת משימה עתידית, למרות הידיעה שמשימות קודמות לקחו בדרך כלל יותר זמן מהמתוכנן.
אפקט התקשורת העוינת
אפקט התקשורת העוינת (Hostile media effect) מתייחסת לנטיה די מוכרת לתמוך באחד הצדדים בקונפליקט או דיבייט תקשורתי, וכן להתייחס לדיווחים והפרשנויות במדיה על הנושא, כמוטות מראש לטובת היריב. מחקרים מלמדים כי הטיה זו קיימת בלי תלות במידת האיזון המציאותי בדיווח החדשותי.
הטיית קשב
הטיית הקשב (Attentional bias) היא נטייה להעניק תשומת לב לדברים מסוימים תוך התעלמות מאחרים. למשל, כאשר מקבלים החלטה איזו מכונית לקנות, תשומת הלב עשויה להתמקד במראה המכונית, תוך התעלמות מנתוני הבטיחות וצריכת הדלק.
הטיית האופטימיות (wishful thinking)
הנטייה להיות אופטימיים יתר על המידה, להמעיט בערך ההסתברות של תוצאות בלתי רצויות והערכת יתר של ההיתכנות שתתרחשנה תוצאות חיוביות, רצויות ונעימות.
היוריסטיקת הזמינות
היוריסטיקת הזמינות (Availability heuristic) מתבטאת במתן ערך רב יותר למידע שקופץ לתודעה במהירות, ייחוס אמינות גבוהה יותר למידע זה ונטייה להערכת יתר של הסבירות שהדברים שיתרחשו הם אלה שדומיינו בקלות.
הטיית אישור
הטיית אישור (Confirmation bias) מתבטאת בהעדפת מידע המשתלב עם אמונותינו הקיימות וזלזול בראיות שאינן משתלבות עמן.
אפקט הקונצנזוס השגוי
אפקט הקונצנזוס השגוי (False consensus effect), המוכרת גם בשם הטיית הקונצנזוס, היא הטיה קוגניטיבית שפועלת על הסקות חברתיות. במילים אחרות, אנשים נוטים "לראות בבחירותיהם ובשיפוטם ההתנהגותיים שלהם שכיחים יחסית ומתאימים לנסיבות הקיימות". הטיית הקונצנזוס מתבטאת גם הערכת יתר של המידה בה אחרים מסכימים איתנו. אנחנו הולכים שולל אחרי הנהונים שאינם משקפים בהכרח את המציאות.
קיבעון תפקודי
קיבעון תפקודי (Functional fixedness) הוא הנטייה לראות עצמים כאילו הם עובדים רק בדרך מסוימת. למשל, אם אין לנו פטיש בהישג יד, אנו עלולים שלא להעלות בדעתנו שמפתח ברגים גדול יכול גם הוא לשמש לנעיצת מסמר לתוך הקיר. הדבר יכול להיות מורחב לתפקוד של אנשים, למשל אי-הכרה בכך שלעוזר אישי עשויים להיות כישורי מנהיגות.
אפקט ההילה
אפקט ההילה (Halo effect) ניכר כאשר ההתרשמות הכללית מאדם משפיעה על האופן בו אנו מרגישים וחושבים על דמותו. הדבר נכון במיוחד למשיכה פיזית, המשפיעה על האופן בו אנו מדרגים תכונות אחרות. למשל, מישהו שיצא בעבר עם ידוענית הוא גבר אטרקטיבי בשלל היבטים.
אפקט המידע המטעה
אפקט המידע המטעה (Misinformation effect) הנטייה של מידע שלאחר-אירוע להתערב בזיכרון של האירוע עצמו. קל להשפיע על הזיכרון באמצעות מה ששומעים על האירוע מאחרים. ידע אודות אפקט זה הוביל לחשדנות בנוגע למידע שמקורו בעדות ראייה.
הטיית האופטימיות
הטיית האופטימיות (Optimism bias) היא נטייה המובילה אדם להאמין שסביר פחות שיחווה מזל ביש, וסביר יותר שיצליח ביחס לעמיתיו.
הטיית הפסימיות
בדיוק ההיפך מהטיית האופטימיות. כאן קיימת הטיה לראיית שחורות.
מצדדי הפרספקטיבה הפסימיסטית מפנים אותנו לעולם הקליני, בו מוכרת הטיה קוגניטיבית זו כ״ריאליזם דיכאוני״ - מצב בו אנשים שסובלים מדיכאון נוטים לראות את העולם והחיים באופן מציאותי יותר מאנשים בלי דיכאון.
הטיה לטובת העצמי
הטיה בשירות העצמי (Self-serving bias) היא הנטייה להאשים כוחות חיצוניים כאשר דברים רעים קורים, ולקחת קרדיט כאשר מתרחשים דברים טובים.
אפקט דאנינג-קרוגר
אפקט דאנינג-קרוגר (Dunning–Kruger effect) היא מצב בו אנשים מאמינים שהם חכמים ומסוגלים יותר ממה שהם באמת. לעתים, הטיות מרובות יכולות לשחק תפקיד בהשפעה על החלטות ועל החשיבה. למשל, אנשים עשויים לזכור אירוע באופן שגוי (אפקט המידע המוטעה) ולהניח שכולם חולקים עמם את אותו זיכרון של מה שאירע (אפקט הקונצנזוס השגוי).
הטיית הכאב הבסיסית
הטיית הכאב הבסיסית מתארת מצב פרדוקסלי בו אנשים מאמינים שהם מדווחים על הכאב ממנו הם סובלים בצורה מדויקת בעוד שהדיווח של אחרים על כאב נתפס כמוגזם.
גורמים וסיבות להטיות קוגניטיביות
מה בדבר הגורמים להטיות הקוגניטיביות?
אם היינו צריכים לחשוב על כל אפשרות שהיא בתהליך קבלת החלטה, היה לוקח לנו זמן רב מדי לבצע אפילו את ההכרעה הפשוטה ביותר.
בשל מורכבותו של העולם סביבנו וכמות המידע העצומה שמקיפה אותנו בכל זמן, לעתים ישטב להסתמך על קיצורים מנטליים מסוימים, שנקראים יוריסטיקות, שמאפשרים פעולה מהירה.
הטיות קוגניטיביות יכולות לנבוע ממספר גורמים, אך הקיצורים המנטליים הללו, או היוריסטיקות, משחקים לעתים קרובות תפקיד גדול בפעולותינו.
בעוד שלעתים הם יכולים להתגלות כמדויקים להפליא, הם עלולים להוביל לשגיאות בחשיבה, תכנון וקבלת החלטות.
גורמים אחרים שיכולים לתרום להטיות הללו הם רגשות, מניעים אישיים, גבולות המוח בעיבוד מידע ולחץ חברתי.
הטיות קוגניטיביות נוטות להתגבר עם הגיל, זאת בשל ירידה בגמישות הקוגניטיבית.
בנוגע להשפעות ההטיות הקוגניטיביות, יש להיות ערים לכך שהן יכולות להוביל לחשיבה מעוותת. אמונות בתיאוריות קונספירציה, למשל, מושפעות לעתים קרובות מהטיות שונות.
ואולם הטיות קוגניטיביות אינן בהכרח דבר רע. פסיכולוגים מאמינים שרבות מהן משרתות מטרה סתגלנית, מכיוון שהן מאפשרות, כאמור, להגיע להחלטות מהירות והן עשויות להיות חיוניות במצבי סכנה או איום. לדוגמה, אדם ההולך בלילה בסמטה חשוכה ומבחין בצל כהה שעוקב אחריו, כביכול, עשוי להניח – באופן מוטה קוגניטיבית – שמדובר בשודד ושעליו לצאת מהסמטה במהירות האפשרית. ייתכן ומדובר בסך הכל בצל של דגל שהתנופף ברוח, אך ההסתמכות על קיצור הדרך המנטלי הייתה עשויה לסייע לחמוק מסכנה באמצעות החלטה מהירה.
איך מפחיתים את השפעת ההטיות?
מחקרים מצביעים על כך שאימון קוגניטיבי יכול לסייע בהפחתת הטיות בחשיבתנו, המשפיעות על קבלת ההחלטות שלנו. הנה כמה טיפים לכך:
-
היו מודעים להטיות – הביאו בחשבון את האופן בו הן עלולות להשפיע על חשיבתכם. ממחקר שבו החוקרים נתנו למשתתפים פידבק ומידע שעזרו להם להבין את ההטיות ואת השפעתן על החלטות, עלה שסוג כזה של הכשרה יכול להפחית בצורה יעילה את השפעות ההטיות הקוגניטיביות בשיעור של 29%.
-
קחו בחשבון את הגורמים המשפיעים על החלטותיכם – שאלו את עצמכם האם גורמים כמו עודף ביטחון עצמי או אינטרס אישי משחקים תפקיד בקבלת ההחלטות שלכם. הדבר עשוי לסייע לכם להחליט טוב יותר.
-
אתגרו את ההטיות – אם אתם מבחינים בגורמים המשפיעים על בחירותיכם, התמקדו באתגורן האקטיבי של ההטיות. אילו גורמים החמצתם? האם אתם נותנים משקל מוגזם לגורמים מסוימים? האם אתם מתעלמים ממידע רלוונטי משום שאינו תומך בהשקפותיכם? חשיבה על הדברים הללו ואתגור ההטיות יכולים לשפר את חשיבתכם הביקורתית.
בואו נדבר על הדברים
החשובים באמת
עם ראש המכון / מומחה ספציפי-
בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)
התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי
(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):
נכתב ע״י מומחי מכון טמיר
עדכון אחרון:
30 ביולי 2022
