נחלת יצחק 32א', תל אביב
לילדים ולבני נוער רבים ישנן בעיות שמשפיעות על איך שהם מרגישים, מתנהגים או לומדים.
כאשר מדובר בבעיה קיימת, שעמה הם אינם יכולים להתמודד בכוחות עצמם, ניתן לסייע להם באמצעות טיפול פסיכולוגי, שיעזור להם להתמודד ולתקשר טוב יותר, ופשוט להצליח יותר.
המטפלים לילדים במכון טמיר בהרצליה רכשו הכשרה מעמיקה, עדכנית ויסודית שנועדה לעזור לילד לעבור זמנים קשים, למשל בעיות משפחתיות, בעיות בבית הספר, איומים ובעיות בריאות, לסייע לו בכל הנוגע לרגשות כמו עצב, כעס, מתח, דאגה, דימוי עצמי נמוך ואבל, ולהתמודד עם מצבים, בהם הפרעות קשב וריכוז, דיכאון, חרדות, הפרעה אובססיבית-קומפולסיבית, הפרעות אכילה, פגיעה עצמית, הפרעות התנהגות והפרעות שקשורות לטראומה.
במהלך הטיפול ילדים לומדים דרך עשייה, כאשר המטפל מסייע להם להאמין בעצמם, למצוא את נקודות החוזק שלהם ולפתח דפוסי חשיבה מועילים והרגלי התנהגות בריאים.
כשמדובר בילדים בגיל הרך, הטיפול הוא לרוב משפחתי וכולל ציור, משחק ושיח, בעוד שכאשר בילדים גדולים יותר ובנוער עסקינן, המטפל מתרכז בפעילויות ורעיונות שימקדו את הילד ברכישת הכישורים שלהם הוא זקוק, ומדבר איתו על רגשות ופתרון בעיות.
לעתים הטיפול יכלול כמה מבני המשפחה, על מנת לסייע להם לתקשר, ללמוד ולהציב גבולות.
המטפל עשוי לפגוש את הילד לבד או עם ההורים, בהתאם לגילו, וכן עם ההורים בנפרד, כדי לתת להם רעיונות כיצד לסייע לילד בבית.
משך הטיפול תלוי במטרות שהוצבו, כאשר בדרך כלל המטפל יבקש להיפגש עם הילד אחת לשבוע משך מספר חודשים.
תחילה, המטפל ייפגש עם ההורים ועם הילד וישאל שאלות על מנת להבין את הבעיות שעל הפרק. לאחר מכן הוא יסביר כיצד יוכל לעזור. הפגישות הבאות של הילד עם המטפל יכללו:
כדרך בריאה לביטוי רגשות. ילדים נכונים יותר ללמוד כאשר מקשיבים להם.
לצורך למידה של כישורי התמודדות. לעתים ישתמש המטפל בציור ובמשחק לצורך לימוד, או ילמד את הילד שיטות של מיינדפולנס ונשימה רגועה כדרך להפחתת מתחים.
הטמעת מה שנלמד באמצעות משחק, למשל, שבו על הילד לחכות לתורו, להפגין שליטה עצמית, להיות סבלני, להמתין להוראות, להקשיב ולהתמודד עם הפסד.
במקרה של ילדים גדולים ונוער, המטפל ישאל את הילד כיצד הבעיות משפיעות עליו בבית ובבית הספר, והם ישוחחו על דרכים לפתור אותן.
גם ההורים, מצדם, יכולים לסייע לילד בדרכים שונות על מנת שיפיק מהטיפול את המרב.
הנה כמה פעולות הוריות חשובות:
למצוא מטפל שהילד ובני משפחה אחרים ירגישו נוח במחיצתו
לדאוג שהילד לא יפספס פגישות, גם אם זה מאתגר
לפגוש את המטפל ולשאול אותו כיצד לעזור לילד כאשר הוא חווה בעיות בבית
להקדיש זמן לפעילויות שונות עם הילד, כמו משחק, בישול, קריאה או צפייה בסרט, על בסיס יומי, אפילו אם לזמן קצר
להפגין סובלנות וחום - להשתמש במילים עדינות גם כשנדרש תיקון
להראות אהבה ולשבח את הילד על התנהגות טובה והשתדלות.
במאמץ משותף של הילד, המטפל וההורים, ניתן לסייע לו רבות לא רק בפתרון בעיות אלא גם בבניית חוסן נפשי וכישורי התמודדות למצבים רבים בהם יתקל בחייו.
בואו נדבר על הדברים
החשובים באמת
שיחת ייעוץ ממוקדת עם ראש המכון
בזום או פנים אל פנים, 140 ש״ח
התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי
(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):
התמכרות היא התנהגות קומפולסיבית שקשה לשלוט בה; דבר מה שאנו חושבים עליו ללא הרף ואובססיביים לגביו, כזה המפריע לקשרינו החברתיים, הזוגיים, ההוריים והתעסוקתיים ומאיים להשתלט על חיינו.
זאת ועוד, מדובר בהתנהגות שהופכת אותנו לתלויים בה, כי היא מאפשרת לנו לשנות את מצבנו הרגשי ולספק את התשוקות והדחפים הפנימיים שלנו.
ההגדרה הקלינית של התמכרות מבחינה בין התמכרות לחומרים פסיכואקטיביים (כמו אלכוהול, קוקאין או טבק) לבין התנהגויות מתמכרות, כמו התמכרות להימורים, לקניות ואפילו לספורט.
ישנם סוגי התמכרויות רבים, למשל התמכרות למסכים, התמכרות למין, התמכרות לאינטרנט, לאוכל ולטלוויזיה - כל התמכרות נובעת מנסיבות חיים אחרות.
מוזמנים להאזין כאן לשיחה שקיימתי עם הפסיכולוגית ורדה רזיאל ז׳קונט, על התמכרות ליחסי אהבה:
זה נשמע לא הגיוני.
למה שנבחר להיכנע לדפוס התנהגות התמכרותי שמעיב על אספקטים מגוונים סחיינו, שמשנה את סדרי העדיפויות שלנו ומשתלט על כל תחומי החיים?
ובכן, התמכרות היא התנהגות שמעניקה לנו אשליה של ביטחון ושליטה, בעוד שבפועל היא מאיימת על בריאותנו הנפשית, משעבדת אותנו וכופה עלינו שהות בכלא, מתוך בחירה פרדוקסלית בסבל מתמשך.
התמכרות יכולה לצמוח, למשל, במציאות של לחצים חברתיים, רגשיים או סביבתיים לא צפויים, כמו שינוי פתאומי בסביבתנו או בנסיבות המשפחתיות שלנו, או בהיותנו בני נוער שמנסים להתאים עצמנו לנורמות של שימוש.
תחת תחושה של איום, אנו נכנעים לרגשות כואבים ונמנעים מלהתמודד עם הסיטואציה בדרכים אופטימליות.
ֿבטחון עצמי דועך, הערכה עצמית נמוכה ותשוקה עזה להקלה בחרדה או במתח דוחפים אותנו לעבר התנהגויות והרגלים קומפולסיביים שבהם אנו משתמשים כמנגנון להתמודדות עם אי-הוודאויות של החיים.
התנהגות זו נותנת לנו תחושת שליטה, אך בד בבד מסיטה את תשומת הלב שלנו מבעיותינו.
לעתים התמכרות מגיעה מתוך ניסיון להרגיש חשובים, להתאים לסביבתנו או להתקבל בחברה מסוימת, כאשר אנו מתמכרים להתנהגות שאנו מאמינים שתעזור לנו לזכות באישורם של אחרים.
צפו בכתבה מצוינת של חדשות כאן, על העליה בהתמכרויות בימי הקורונה:
גמילה מהתמכרות לעולם איננה משימה קלה, אך ישנם שישה צעדים שהצמדות אליהם עשויה לסייע להתגבר על כל התמכרות באשר היא, למרות שאינם מהווים תחליף לעזרה מקצועית.
ההכרה בכך היא צעד ראשון והכרחי להתמודדות. שאלו את עצמכם –
מהי ההתמכרות שלי?
למה בדיוק אני מכור?
איך ההתמכרות הזו משפיעה על חיי?
האם זה משהו שאני מסוגל לשלוט בו, או שהוא לחלוטין מחוץ לשליטתי?
מהו התפקיד שלי בהתמכרות הזו?
האם אני חלק מהבעיה או מהפתרון? איך? מדוע?
על מנת להתחיל בתהליך השינוי, האדם המכור חייב גם שיהיה לו רצון לשנות את פני הדברים.
שאל את עצמך 4 שאלות:
האם אני רוצה לשנות את ההתנהגות שלי?
האם אני מוכן לשינוי בהתנהגות שלי?
מדוע זהו הזמן הנכון לשנות את פני הדברים?
מדוע עלי להתחיל את תהליך השינוי עכשיו ולא מאוחר יותר?
אם אינכם מוצאים סיבות משכנעות מספיק להתחיל בשינויים היום, לא תהיה לכם מספיק מוטיבציה להתניע את הרצון שלכם בשינוי.
מרגנית כרמי מדינה, מטפלת בהתמכרויות, מכון טמיר בכפר סבא
לקיחת אחריות היא תנאי ראשוני ומבורך בכל שינוי בחיים, ודאי בכל מה שמדובר בגמילה מהתמכרויות.
האתגר שלך בשלב זה הוא לחדול להמציא תירוצים, להפסיק להאשים אחרים או נסיבות חיים ולעשות לעצמך חיים קצת פחות קלים.
פשוט להפסיק לקבל את ההסבר שאתה נותן לעצמך, יהיה אשר יהיה, שמחזק את ההצמדות להתמכרות.
במקום זאת, קחו אחריות אישית על ההחלטות והפעולות שהובילו אתכם לרגע הזה.
את העבר אין לשנות, אך ניתן לקבוע מה יקרה מרגע זה, הזדמנות מצוינת לצאת לדרך חדשה. וקחו רגע לסלוח לעצמכם על כך שהתמכרתם. אתם אנושיים ולכן אתם עושים טעויות.
קחו החלטה להמשיך הלאה בדרך טובה יותר.
טיפול CBT, או טיפול קוגניטיבי התנהגותי, הוא כלי רב-עוצמה לשינוי פסיכולוגי, בכל בעיה כמעט.
באופן לא מפתיע, ניתן ליישם טיפול קוגניטיבי-התנהגותי גם לטיפול בהתמכרויות.
גישה טיפולית זו היא מבוססת מחקרים, מוכוונת מטרה ונועדה לתקן דפוסי חשיבה והתנהגות בעייתיים על מנת לקדם שינוי חיובי.
בשיטת CBT המטופל עובד בצמוד למטפל, בתכנית שנבנית במיוחד עבורו ובהתאם לתפיסת עולמו וכוללת פגישות של בניית כישורים ושיעורי בית לתרגול הכישורים החדשים.
על מנת שטיפול קוגניטיבי-התנהגותי יצליח בתהליך של שחרור מהתמכרות, חשוב שתיווצר ברית חזקה בין המטפל למטופל (הברית הטיפולית), כזו שתאפשר למטופל לתת למטפל פידבק, על מנת שיוכל להתאים את התכנית לצרכי המטופל.
בסופו של דבר המטרה היא שלאחר טיפול קצר וממוקד, בין אם אישי ובין אם קבוצתי, המטופל יוכל לסמוך על עצמו ועל יכולותיו וליישם את האסטרטגיות שלמד בסיטואציות בחיים האמיתיים.
וכך, ברגע שמטופל מסיים את תכנית הגמילה שלו, הוא יכול להשתמש בכלים שקיבל על מנת להימנע מהתדרדרות ולחיות חיים בריאים.
נועה לאור מצליח, MSW, מטפלת בהתמכרויות בכפר סבא, מכון טמיר
בטיפול CBT בהתמכרויות מחליפים התנהגות בעייתית ולא יעילה במיומנויות והתנהגויות חיוביות, כאלה שיעצימו אתכם ויחליפו את ההתמכרות.
הדבר הוא בעל חשיבות עליונה, שכן ההתמכרות אינה אלא הרגל שפיתחתם עם הזמן, וההיפטרות מהרגל אחד דורשת להחליפו בדבר מה אחר שיספק את אותם הצרכים.
עם הידיעה הזו בראש, חזרו אל השלב הקודם שבו שאלתם שאלות אודות התועלות שגרמה לכם ההתמכרות.
התועלות הללו הן במהותן הצרכים שאותם אתם מחפשים לספק כאשר אתם מספקים את ההתמכרות, אך עליכם לספק אותם בדרך בריאה.
במענה לשאלות הללו יש לשים לב למחשבות ולאמונות שלנו אודות ההתמכרות, שכן הן ישפיעו על מה שנעשה עם המידע.
אותו הדבר נעשה עם ההרגל המעצים החדש שבחרנו.
בסופו של דבר, תהיו חייבים לשכנע את עצמכם שסיפוק ההתמכרות לא שווה את הזמן שלכם, וכן שההתנהגות או ההרגל החדשים הם בעלי ערך גדול יותר וגמול גבוה יותר לטווח הארוך.
שאלו את עצמכם 6 שאלות קריטיות:
איזו אמונה תעזור לי לא להיכנע להתמכרות?
איך עלי להתחיל לחשוב על ההתמכרות, כך שהדבר ירפה את ידיי מלספק אותה?
איזו אמונה תעודד אותי להתחיל לספק את ההתנהגות/ההרגל החדשים שלי?
מה מפחיד ומרתיע אותי בחיים בלי ההתנהגות המתמכרת?
איך עלי להתחיל לחשוב על ההתנהגות/ההרגל החדשים באופן שיעודד אותי לספק אותם?
אילו אמונות אודות עצמי ויכולותיי יעזרו לי להתגבר על ההתמכרות?
בשלב זה תצטרכו להשיג את הגורם הממריץ ההכרחי על מנת לבצע את השינוי הרצוי בהתנהגות.
אחת הדרכים הטובות ביותר לעשות זאת היא לשקול את ההשלכות של לא לשנות את ההתנהגות.
שאלו את עצמכם:
מהן ההשלכות של סיפוק ההתמכרות הזו לטווח הארוך?
איך הימנעות משינוי תזיק לי בטווח הארוך?
איך זה יפגע ביקרים לי ביותר?
מה זה ימנע ממני לעשות בחיי?
מה המחיר שאשלם פיזית, חברתית, רגשית, רוחנית וכלכלית?
על מה אתחרט לבסוף אם אמשיך לספק את ההתמכרות?
על פי עיקרון העונג, שהגדיר פרויד כבר לפני יותר מ-100 שנים, אנחנו עושים דברים על מנת להגיע להנאה מקסימלית ולכאב מינימלי.
אם משתמשים בו נכון, אפשר להתקדם רבות.
תהליך הגמילה והשחרור מכל התמכרות מורכב מתהליך, רצף של צעדים הדרגתיים שמובילים לעבר המטרה.
נכון, תמיד תשמעע על מי ש״חתך״ מהשימוש בבת אחת, אבל זו לא חייבת להיות הדרך שלכם, ולעיתים היא אף לא אפשרית לביצוע והמחשבה עליה מייאשת.
הצעדים בדרך לגמילה הם חיוביים ופרואקטיביים, מה שקצת מזכיר את גישת 12 הצעדים לטיפול בהתמכרויות, אחת השיטות הקליניות היעילות ביותר לגמילה מחומרים ומהתנהגויות ממכרות.
המטרה היא למצב את ההתנהגות החדשה שלכם באופן פרוגרסיבי ובדרכים קטנות עד שהיא הופכת להרגל.
כן, יהיו בדרך נפילות אל הרגלים ישנים, וזה בסדר, אבל חשוב לזהות מה קרה ואז לתקן.
מחקרים מלמדים אותנו שהאנשים שמצליחים להתמיד בגמילה מעישון סיגריות הם אלו שניסו הכי הרבה פעמים להיגמל...
ממש כך.
חשוב שתדעו לסלוח לעצמכם ולפרגן, התהליך לא קל וכולנו בני אדם.
פשוט המשיכו קדימה, צעד צעד.
כאשר אתם מצליחים, תנו לעצמכם חיזוק חיובי או פרס מיוחד.
הדבר יעניק לכם מוטיבציה וימקד אתכם עד להשגת היעד ארוך הטווח.
הדרך ארוכה -
התמכרויות והרגלים ישנים אינם באמת נעלמים לגמרי ויש תמיד לעמוד על המשמר.
התמידו כשקשה, ולבסוף תגיעו לשלב שבו ההתמכרות כבר אינה שולטת בכם.
או אז תהיו חופשיים להיות האדם שתמיד רציתם להיות.
להלן מספר קווים מנחים מעשיים נוספים שיסייעו לכם להתגבר על ההתמכרות שלכם:
ככל שתדעו יותר על ההתמכרות, תוכלו לשלוט טוב יותר בהתנהגותכם.
ידע מצוי בספרים, מאמרים, סרטונים, בלוגים ועוד, וגם בקרב אנשים – אנשי מקצוע או כאלה שהתגברו בהצלחה על התמכרות.
אפשר גם לחבור אל מכור אחר ולעבור את הדרך הקשה ביחד, או להצטרף אל קבוצת תמיכה אונליין (במרבית המקרים תוכלו להישאר אנונימיים).
אם אף אחת מהדרכים הללו אינה עובדת ובכל זאת אתם רוצים לדבר עם מישהו, פנו אל בני המשפחה הקרובה ביותר או אל החברים הטובים. בטחו בהם לסייע לכם בדרך.
כשעוזרים לאחר, הגישה המנטלית משתנה; כבר לא תחשבו כקורבן אלא מפרספקטיבה של מציאת פתרון, במקום להמציא תירוצים – תתמקדו בלמצוא תשובות ושיטות כדי לעזור, ומכיוון שתשאלו שאלות כדי להרחיב את אפשרויות הסיוע, תכניסו אל המשוואה תובנות ביקורתיות ויותר ידע והבנה בנוגע לגמילה מהתמכרות.
בסוף התהליך, תוכלו פשוט להקשיב לעצות של עצמכם כדי לשפר את חייכם.
בדרך כלל אנו מספקים התמכרות על מנת להסיר מראשינו בעיות ורגשות כואבים או פשוט כדי להסתיר תחושות של חוסר ביטחון.
אך ההתמכרות שולטת בנו רק כל עוד אין לנו תחליף לה.
ההתמכרות דוחקת לעדיפות נמוכה יותר את כל שאר האספקטים בחיינו, אך לכולנו יש גם תשוקות בריאות ומטרות בחיים.
לכן, ניתן להכין רשימה שתכלול דברים שתרצו לעשות השנה, החודש או השבוע, דברים שנובעים מתשוקה אמיתית, תחביבים שתרצו לנסות ודרכים אחרות להסיח את דעתכם מההתמכרות.
כאשר מעניקים עדיפות לתשוקות אחרות ולתחביבים, ההתמכרות מתחילה להיחלש.
לפעמים זו רק מודעות עצמית שחסרה בדרך לגמילה מהתמכרות, שכן מודעות עצמית מובילה להבנה עצמית.
דרך מעולה לעשות זאת היא לנהל יומן שבו תתרגלו לכתוב את מחשבותיכם בסוף או בתחילת כל יום. הדבר יעזור לכם להעריך את מה שעשיתם ואת איך שאתם מרגישים לגבי זה.
כלי זה יעזור לכם להעריך את האמונות, הפחדים, ההחלטות, הרגשות וההתנהגויות שלכם לאורך היום. התובנות שתצברו יסייעו לכם להיות מודעים יותר לשאלות כמו מדוע אתם עושים את מה שאתם עושים, ותוכלו להשתמש בהן לשינוי ההתנהגות. ניהול יומן הוא תהליך; ככל שמתמידים בו – מתרבות התובנות.
במקום לרכז את כל האנרגיה בגמילה מההתמכרות, התמקדו גם באספקטים אחרים ובריאים של חייכם וטפחו אותם על בסיס יומי – התעמלות, מדיטציה, אכילה בריאה, קריאה ויוגה הן רק כמה הרגלים בריאים אפשריים.
יתכן ולא תחושו בהבדל בטווח הקצר, אך זוהי השקעה רבת חשיבות בטווח הארוך:
כל פעילות כזו תשנה מעט את האופן בו אתם חושבים על החיים ועל עצמכם, היא תחשוף אתכם לרעיונות חדשים, אולי גם תפגיש אתכם עם אנשים חדשים, ולאורך זמן הדבר ישפיע כמו כדור שלג.
זוהי בניית מומנטום לכיוון חדש לגמרי הדורשת סבלנות והתמדה, אבל בלי שתשימו לב ההתמכרות כבר לא תהיה מתועדפת בחייכם.
אחת הסיבות העיקריות לכך שאנו נאבקים בהתמכרויות היא היעדר הכישורים הרגשיים ההכרחיים להתמודדות עם בעיות החיים.
רגשות כמו חרדה, מתח ותסכול, למשל, גובים מאיתנו מחיר, מכלים את משאביו המוגבלים של כוח הרצון שלנו, ובכך מחלישים את רמות השליטה העצמית שלנו במהלך היום.
אנו נוטים לקום בבוקר עם כוח רצון רב, אך הוא מתכלה במהלך היום בהתאם למטען הרגשי שלנו, כאשר כל רגש שלילי נוגס בו עוד ועוד.
ככל שיש לנו פחות כוח רצון, ניטה יותר לספק התמכרויות ולהיכנע לסיפוקים מידיים, ועל מנת שלא ליפול אל המלכודת הזו, חשוב שנפתח את כישורי ההתמודדות הרגשית שלנו, על ידי שנלמד לטפל ברגשות קשים בדרך אופטימלית.
כשההתמכרות יוצאת משליטה, היא תזיק לכם ותסכן את האנשים שאתם אוהבים.
במצב כזה פנו לעזרתם של פסיכולוגים ומטפלים מומחים, כמו במכון טמיר בכפר סבא.
באמצעות ייעוץ ותמיכה של קלינאים מנוסים וטובים, שיודעים לטפל כמו שצריך בהתמכרויות, תקבלו את הכלים שיסייעו לכם להחלים.
גמילה מהתמכרות היא דרך קשה, אך לאו דווקא בלתי-נעימה.
למעשה, היא יכולה להיות חוויה מהנה, מתגמלת ומאתגרת, שדורשת הסתכלות עמוקה פנימה, ושתסייע לכם להפוך לגרסה טובה יותר שלכם.
הרעיונות שהוצגו פה עשויים לעזור לכם, אבל בסופו של דבר ההצלחה תלויה בכם וברצון שלכם לבצע את השינויים הנדרשים על מנת להיגמל.
בואו לאסוף ולעשות סדר
מוזמנים לשיחה עם איתן טמיר,
ראש המכון והמנהל המקצועי,
למפגש ייעוץ קצר, ממוקד וחד-פעמי -
לחידוד הבעיה, הערכה מותאמת אישית,
והכוונה מדויקת למטפל.ת
עלות: 140 ש"ח
מענה לכל שאלה
(המענה אנושי, לפעמים לוקח זמן):
איך מתנהל טיפול במסגרת קהילה טיפולית למכורים?
לפי החדשות המחקריות של השנה האחרונה, נראה כי חייהם של עשרות אלפי גברים ונשים בישראל, שסובלים מדיכאון ואינם מגיבים כראוי לטיפולים המקובלים, עומדים להשתנות מן היסוד.
חוקרים מאוניברסיטת אקסטר בבריטניה ניתחו 83 מחקרים שפורסמו על טיפול בקטמין (Walsh et al, 2022).
הממצאים מלמדים כי קטמין מציע הקלה מהירה, קצרת טווח מתסמיני דיכאון, ובמידה מסוימת, גם ממחשבות אובדניות ומתסמינים נפשיים אחרים.
מעבר לכך, אם משלבים תרגילי מחשב עם מילים חיוביות ותמונות שנועדו להגביר ערך עצמי ניתן להאריך את ההשפעות נוגדות הדיכאון של קטמין (Price et al, 2022).
ההבטחה של קטמין אינה מוגבלת רק לדיכאון -
אט אט מצטברות עדויות לכך שלקטמין,יש פוטנציאל לעזור למתמודדים עם הפרעות נפשיות עמידות לטיפול.
לאור העדויות הללו, המוניטין של הסם הולך ומשתקם.
אחרי ככלות הכל, מדובר בחומר הרדמה לסוסים, סם מסיבות מוכפש וכנראה אפילו עילת מותו של מת'יו פרי, עליו השלום.
הנה כמה דוגמאות להצלחות הנראות לעין:
דיכאון עמיד לטיפול, PTSD, כאבים כרוניים, מחלות דלקתיות, תסמונות ראומטולוגיות (כמו CRPS), פיברומיאלגיה, גמילה מאלכוהול מעי רגיז ומחלת קרוהן.
מחקר שפורסם בדצמבר 2019 בכתב העת Cerebral Cortex, מלמד על הפוטנציאל של קטמין כטיפול מונע בתסמונת טורט ואף באוטיזם.
משהו חדש התחיל?
במרץ 2019 אישר מינהל המזון והתרופות האמריקאי, ה-FDA, את התרופה Spravato / esketamine, תרסיס לאף של ובו חומר דמוי קטמין, פיתוח ראשוני של חברת התרופות ג'ונסון אנד ג'ונסון.
התרסיס נמצא יעיל לטיפול בדיכאון והתרופה מוגדרת כבר בחצרות הקליניים של הפסיכיאטריה כ״כלי משנה משחק״ לטיפול בדיכאון ובמחשבות התאבדות.
בינואר 2020 אושרה ספרבאטו לתקציב סל התרופות בישראל.
לאור שיעור הפניות הגבוה חשוב לציין: מכון טמיר אינו מטפל באמצעות התרסיס,
ולמען האמת, די מאתגר לקבל את הטיפול בערוצים הציבוריים.
הרגולטור זהיר. זה מתסכל לפעמים, אבל אפשר גם להבין
את הרציונל, ששומר על כולנו.
אם הינכם מעוניינים בטיפול נפשי/רגשי באינטרנט
או פנים אל פנים (לא בקטמין...)
אתם מוזמנים לפנות אלינו לחשיבה משותפת
קטמין התגלה לראשונה בשנת 1962, על ידי הכימאי קלווין סטיבנס.
השימוש העיקרי בתרופה נועד להרדמה וטרינרית, כסוכן סדטיבי קו ראשון לניתוח בסוסים.
לאחר שמחקרים בבעלי חיים הוכיחו אפקט הרדמה יעיל של קטמין, נחקרה השפעת הסם על אסירים אנושיים ב -1964.
הוא אושר לשימוש מוגבל על ידי ה- FDA ב -1970, לאחר שהוכיח יעילות בהרדמה דיסוציאטיבית ובשיכוך כאב.
שלא כמו חומרי הרדמה מוכרים אחרים, קטמין הדגים תכונות מועילות במיוחד במצבי טראומה חריפים, עם מינימום תופעות לוואי והוא נמצא שימושי למדי לטיפול בחיילים שנפצעו במהלך מלחמת וייטנאם.
מאז אותו הזמן הוא המשיך לשמש ברפואה ככלי עזר בהרדמה, לעתים קרובות בשילוב עם תרופות אחרות.
ההתעוררות של קטמין כתרופה פסיכיאטרית פוטנציאלית החלה כנראה בשנת 2000, כאשר צוות מחקר מאוניברסיטת ייל הראה כי בקרב 7 משתתפים במחקר על טיפול בדיכאון, נמצאה השפעה חיובית לקטמין על מצב הרוח של המשתתפים.
בשנת 2006 פורסם מחקר של המכון הלאומי לבריאות הנפש (בארה״ב), שהראה כי קטמין מצליח להפחית תסמיני דיכאון בקצב מהר יותר בהשוואה לתרופת פלצבו.
מאז ועד היום פורסמו עוד מאמרים רבים שמחזקים את יעילות התרופה.
אחד הבולטים שבהם הוא ניסוי בו נבחנה היעילות של ספראבטו יחד עם נוגדי דיכאון, בהשוואה לקבוצת פלצבו יחד עם נוגדי דיכאון, בהפחתת תסמינים דיכאוניים לאורך חודש:
במרץ 2021 פורסם מחקר קטן בכתב העת AJP, ובו נמצא כי מנה אחת של עירוי קטמין לוריד מפחיתה תוך 24 שעות את תסמיני הדיכאון אצל בני נוער הסובלים מדיכאון עמיד לטיפול.
שיפור מובהק זה נמשך לפחות שבועיים ממועד סיום הטיפול.
לגבי אסקטמין כטיפול בדיכאון אצל מתבגרים -
בסדרת מקרים, נבדקה היעילות של מתן אסקטמין חד פעמי תת עורי (SC) או תוך ורידי (IV) בהפחתת תסמיני דיכאון ואובדנות עבור מתבגרים עם הפרעת דיכאון מג'ורי ורעיונות אובדניים.
נמצאה ירידה משמעותית בסימפטומים דיכאוניים ורעיונות אובדניים מנקודת ההתחלה ועד 24 שעות לאחר הטיפול.
תופעות הלוואי שדווחו באופן השכיח ביותר היו דיסוציאציה (50%), סחרחורת (40%) ונמנום (30%).
הטיפול לא הגביר או יצר אובדנות.
למרות התוצאות המבטיחות, חייבים ניסויים מבוקרים בקנה מידה גדול כדי להעריך עוד יותר את היעילות של אסקטמין לטיפול בדיכאון ואובדנות בקרב מתבגרים עם דיכאון מג'ורי.
הגוף מגיב למתח נפשי על ידי הפרשה של קורטיזול, הורמון הסטרס, יחד עם הורמונים אחרים למוח, אשר נפגע בתהליך ההתמודדות.
קטמין מתקנת כנראה את הנזק שנגרם למוח לאורך זמן על ידי הורמוני הסטרס הללו, בתופעה נוירולוגית שמכונה גמישות נוירולוגית (Neuroplasticity).
מנגנון הפעולה של קטמין שונה לחלוטין מזה של תרופות ״קלאסיות״ נגד דיכאון מקבוצת התרופות SNRI ו-SSRI, כמו סרוקסט, אפקסור או ציפרלקס.
התרופות המסורתיות נותנות מענה למחסור בסרוטונין באמצעות הגברת היקף השהות שלו במרווח הסינפטי, בעוד שדיכאון קשור, בעצם, לבניית החלבונים במוח.
השערת החוקרים היא שלקטמין יש יכולת לשקם ולווסת תפקודים מוחיים גנטיים לקויים, שנפגעו כתוצאה ממוטציה בכרומוזום 2p16.3.
יתירה מכך, נראה כי קטמין מנרמל את הפעילות הנוירלית בתלמוס, באיזורים בהם קיימת פעילות-יתר (שנבעו מהשינוי הגנטי) ומבסס מחדש את יכולתם של אותם אזורים פגועים לתקשר עם אזורים מוחיים אחרים.
גם קטמין וגם HNK, נוירומודולטור 2R, 6R, מפעילים קולטנים של AMPA בנוירונים פוסט-סינפטיים.
תהליך זה מוביל כך שהמוליך העצבי אדנוזין מופרש לאחור, לרוחב הסינפסה, ונקשר לקולטנים בנוירונים פרה-סינפטיים, מה שמנע מהם לשחרר גלוטמט (חומצה גלוטמית).
מחקר מ-2022 שבוצע על עכברים העלה כי טיפול משולב של קטמין עם התרופה לטיפול באפילפסיה רטיגבין, מגביר את ההשפעות נוגדות הדיכאון של קטמין (Lopez et al, 2022).
מן המחקר עולה ההשערה כי הגן Kcnq2 (שקשור לאפילפסיה) הינו מאפנן חשוב של פעולת קטמין.
צפו בכתבה מצוינת של VICE דיכאון וקטמין:
התרופות נוגדות הדיכאון של ימינו מצליחות אמנם להעלות את רמות ה-BDNF, גורם גדילה נוירוטרופי מוחי במערכת העצבים הפריפראלית וחלבון שמקודד אצלנו על ידי הגן BDNF, אולם נדרשת עליה מקבילה גם בסינפטוגנזה, תהליך שמשפר את התקשורת בין נוירונים. תהליך זה מוגבר, בין היתר, באמצעות טיפול בקטמין.
אצל מטופלים שמתמודדים עם דיכאון עמיד לטיפול, ניכרת תגובה חיובית בקרב מחצית מהמטופלים תוך פרק זמן של שעה.
נתון זה הפיל את הלסת אצל חוקרים ונוירולוגים, אולם אם בוחנים את השפעת התרופה בטווח של שבועיים, רואים נסיגה סימפטומטית עד לרמה המקורית של הדיכאון לפני הטיפול. במילים אחרות, קטמין מספקת תגובה טיפולית מהירה וחזקה מאוד, אבל זו דועכת לאורך מספר שבועות.
טיפול בקטמין ניתן עד כה ליותר מ-15,000 מטופלים ברחבי העולם, אך הוא ניתן רק כאשר תרופות נוגדות דיכאון אחרות אינן משפיעות כרצוי על המטופל.
אסקטמין היא מולקולה המהווה תמונת ראי של קטמין, והיא בעלת יכולת פעולה גבוהה יותר על הרצפטור NMDA, שעליו יש לקטמין השפעה נוגדת דיכאון באמצעות הצמחת קשרים עצביים חדשים.
נכון להיום עדיין רב הנסתר על הגלוי לגבי השוני בין שני החומרים.
מחקר מ-2019 השווה את האפקטיביות של שני החומרים הניתנים בעירוי, אך לא העלה הבדלים מהותיים ביניהם.
עם זאת, מחקר מאמצע 2022 העלה כי השיפור בתסמיני הדיכאון של המטופלים מתרחש במהירות רבה יותר כאשר קטמין ניתן בעירוי, בהשוואה לאסקטמין שניתן דרך האף.
הקטמין ניתן דרך עירוי לזרוע והשפעתו נמשכת בין ימים לשבועות.
בדרך כלל הטיפול יחל בשלושה עירויים בשבוע הראשון, ולאחר מכן יינתנו שני עירויים בשבוע השני, אחד לשבוע בשלושת השבועות הבאים ולאחר מכן אחת לחודש בממוצע, לשם תחזוקה, כאשר כל טיפול אורך כשעה וחצי.
טיפול בקטמין אינו מומלץ עבור מתמודדים עם הפרעה נפשית כרונית קשה, כמו אפיזודה מאנית בהפרעה דו-קוטבית, מהלך של פסיכוזה פעילה וסכיזופרניה, שכן בטווח המיידי היא קשורה לעליה של תסמינים דמויי-סכיזופרניה שחולפים לאחר 90 דקות.
יחד עם זאת, מחקר מ-2023 תומך באפשרות של יעילות קטמין כטיפול בהפרעת אישיות גבולית, המופיעה כהפרעה נלווית לדיכאון עמיד (Danayan et al, 2023).
בהיבט הגופני ידוע כי מחלות לב וכלי הדם לא יציבות, כמו גם הריון, מהווים קונטרה-אינדקיציות לטיפול בקטמין.
כטיפול בילדים ונוער -
קטמין לא אושר עדיין על ידי FDA כתרופה לטיפול מתחת לגיל 18, אולם סקר שבחן עמדות הוריות לגבי טיפול בקטמין עבור ילדיהם המתמודדים/ות עם הפרעות מצב רוח, העלה כי קיימת פתיחות ונכונות לכך.
בנוסף על דיכאון, קטמין רושם תוצאות מבטיחות גם בכל הנוגע להקלה על סובלים מהפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD), שהיא מנת חלקם של חיילים משוחררים, נפגעי ונפגעות תקיפה מינית ותאונות דרכים.
PTSD הוא מצב רפואי שעשוי להתפתח כתוצאה מטראומה, למשל השתתפות בקרב, וקטמין מהווה תקווה חדשה עבור אנשים הלוקים בה שאינם מגיבים היטב לטיפולים המסורתיים.
במחקר אחר, על עכברי מעבדה, נמצא שנטילת קטמין מיד לאחר היחשפות לאירוע טראומטי מונעת את הגברת למידת ההימנעות הפאסיבית, וממקרה מבחן של ילד עם PTSD עלתה הפוגה באי-הסדירות ההתנהגותית לאחר תהליך של טיפול בקטמין.
מחקר שפורסם בינואר 2021 מלמד כי מתן עירויים חוזרים של קטמין עשוי להוביל לשיפור מהיר בתסמינים אצל סובלים מהפרעת דחק פוסט טראומטית, כך עולה ממחקר מראש של AJP. משתתפי קבוצת הניסוי במחקר קיבלו 6 עירויי קטמין לאורך שבועיים ודיווחו על הפחתה רבה יותר בתסמיני PTSD ותסמיני דיכאון נלווים, בהשוואה למשתתפי קבוצת ביקורת שקיבלו דורמיקום (בנזודיאזפין מרגיע).
סקירה של ארבעה מחקרים שבחנו את יעילות השימוש המשולב בפסיכותרפיה ובקטמין כטיפול ב-PTSD, הראו כולם על ירידה משמעותית בסימפטומים של פוסט-טראומה.
לפי התוצאות, הטיפול נחשב יעיל ביותר עם שיפורים משמעותיים בתסמינים שנצפו בכמה מדדים. יחד עם זאת, רק 34 משתתפים נכללו בניתוח, וזה מעט מדי.
בקיצור, כפי שמייעצים בתבונה רבים מהחוקרים, יש עוד הרבה עבודה מחקרית לפני שקטמין תהיה ראויה ומוכחת כטיפול ב- PTSD.
ובינתיים:
בתגובה לצורך שנוצר באירועי 7 באוקטובר ובמלחמת 'חרבות ברזל', המרכז לברה״ן בבאר שבע פותח מרפאה ייחודית לטיפול בטראומה בפסיכותרפיה נתמכת קטמין (KAP). השיטה, שכבר מוכרת ונפוצה ברחבי העולם, מציעה תגובה מהירה ויעילה לטיפול בתסמינים פוסט-טראומטיים שפוקדים חיילים ואזרחים כאחד.
המרפאה תציע טיפול קצר מועד המורכב מ-12 עד 15 מפגשים, כאשר ביניהם 6-10 מפגשי התנסות בפסיכותרפיה נתמכת קטמין. הטיפולים יינתנו בזריקות לשריר ויכללו הכנה, בניית קשר טיפולי ועיבוד של החוויה הטראומטית. היא מנוהלת ע״י ד"ר עודד ארבל, מנהל היחידה לטיפול יום "גבים" והיחידה למחקר וטיפול פסיכדלי.
הטיפול ניתן בליווי צמוד וללא תשלום מצד המטופלים.
המרכז נמצא בתהליכי הכנה לקראת פתיחת המרפאה ובימים אלו מתבצעים רישומים ובדיקות התאמה למועמדים לטיפול. מי שמעוניין מתבקש להעביר הפניה מהפסיכיאטר המטפל שלו, כולל פירוט הטיפול התרופתי הנוכחי.
לפרטים נוספים והפניות, ניתן ליצור קשר עם המרכז במייל:
הקטמין רושם הצלחה חלקית גם בטיפול בהפרעות חרדה.
מכיוון ש-30-40% מהמטופלים בתרופות המסורתיות, בטיפול קוגניטיבי-התנהגותי או בטיפול מבוסס מנטליזציה אינם חווים הפוגה בתסמינים, החלו להיערך מחקרים על טיפול בחרדות באמצעות קטמין.
הממצאים הראשונים מעודדים:
לא רק שלוקים בהפרעת חרדה כללית ובהפרעת חרדה חברתית הראו תגובות חיוביות לטיפול בקטמין, אלא שנראה כי מרווח הזמן הדרוש בין שני עירויים ארוך הרבה יותר אצל לוקים בחרדה ביחס ללוקים בדיכאון ועומד על 14 שבועות. גם במקרה של דיכאון דו-קוטבי, חרדתי ולא-חרדתי, מחקר העלה נתונים חיוביים של תגובה נוגדת-דיכאון לקטמין.
יתכן שלקטמין יש יכולת לייעל השפעות של פסיכותרפיה, כמו אקטיבציה התנהגותית, פסיכותרפיה ממוקדת טראומה וטיפול פסיכולוגי בגישה הומניסטית.
המידע החיובי על השילוב הקליני בין פסיכותרפיה לטיפול בקטמין מהווה אינדיקציה קלינית חשובה לקטמין, כיוון שהשפעתו הפרמקולוגית הטהורה מוגבלת בזמן.
נראה איך זה יתקדם.
הנה סרטון מצוין עם שאלות. ותשובות
על טיפול באמצעות קטמין (פורסם לא מזמן, אוקטובר 2021):
במאמר שפורסם בכתב העת American Journal of Psychiatry בנובמבר 2020, מתואר מחקר בו נבדקים קיבלו עירוי של קטמין בשילוב עם מספר שבועות של טיפול לשיפור מוטיבציה.
אנשים הסובלים מהפרעת שימוש באלכוהול שקיבלו את עירוי הקטמין השתפרו בשיעורי התנזרות, זמן ממושך יותר לנפילה לשתייה ופחות ימים של שתייה מרובה בהשוואה לנבדקים מכורים לאלכוהול שקיבלו עירוי של מידולם (תרופה נגד חרדה).
גם כשמדובר בהפרעה אובססיבית-קומפולסיבית הממצאים מעוררים תקווה.
למרות שממחקר אחד שנערך על חולים שגילו עמידות לתרופות המקובלות עלה שאין לקטמין השפעה משמעותית על הסימפטומים מעבר להשפעה ראשונית, ישנן לא מעט ראיות בעדו.
אחד המחקרים, למשל, הראה שמנת קטמין אחת היתה בעלת השפעה שנמשכה כשבוע ימים על לוקים בהפרעה הסובלים ממחשבות פולשניות.
מכיוון שרק כ-50% מהסובלים מההפרעה מגיבים לטיפולים המסורתיים, ומכיוון שהקטמין משפיע על המוליך העצבי גלוטמט, שאנומליה שלו מקושרת להפרעה (למרות שהקשר המדויק עדיין אינו ברור), הכיוון של קטמין נראה מבטיח.
ואולם, עדיין אין בנמצא מפת דרכים ברורה לטיפול אופטימלי בקטמין עבור חרדות.
אסקטמין / ספרבאטו מהווה גישה טיפולית חדשנית שעשויה להוביל לשיפור מהיר במצבם של דיכאוניים, אך עם זאת מחסומים חשובים מונעים מהתרופה להיות מיושמת קלינית בקהלים רחבים של מטופלים, כיוון שעדיין לא ניתנו תשובות לשאלות הנוגעות ליישום הטיפול בתרופה בטווח הארוך.
מומחים רבים מתריעים כי למרות יעילותה של הקטמין בהפחתה מהירה של סימפטומים של דיכאון, עדיין לא ידוע מספיק על ההשלכות השליליות האפשריות של נטילתה, ודאי שלא על ההשלכות של שימוש מתמשך.
מחקרים ועדויות קליניות מלמדות שהתרופה עלולה להיות רעילה ולפגוע בתאי מוח, לגרום נזק לשלפוחית השתן ונטילתה עלולה להיות מלווה בתופעות לוואי, שמתבטאות בתסמינים של דיסוציאציה, מחשבות אובדניות, סחרחורות (ורטיגו), עלייה בלחץ הדם, קהות חושים ועייפות קיצונית.
עם זאת, מחקר שפורסם בסוף 2019 בחן באופן מקיף את תופעות הלוואי הקשורות לטיפול בקטמין, על ידי סקירה יסודית של 120 תסמינים שיכולים להיות קשורים לעירוי יחיד תוך ורידי של קטמין.
מתוך הרשימה של 120 הסימפטומים האפשריים, צוות המחקר זיהה 33 תסמינים שקשורים באופן מובהק לשימוש בקטמין, כאשר 8 מהם אפיינו לפחות מחצית מהנבדקים:
תחושה גופנית מוזרה.
״הרגשה שאני מעופף״.
סחרחורת.
דיסוציאציטביות.
״ציפה״.
עיוותי ראייה וטשטוש ויזואלי.
קושי בדיבור.
הקהיה תחושתית ונימול.
במהלך מתן של עירוי קטמין, מורגשת לעיתים תחושה של ציפה או ניתוק, שנמשכת בדרך כלל כארבעים וחמש דקות בלבד, ויש כאלה שיחושו בזמן העירוי בחילה קלה.
מטופלים שמגיבים היטב לטיפול מתארים תחושות של צלילות מחשבתית, הסרת כובד הדיכאון ויכולת תפקודית מוגברת אשר פוקדות אותם שעות לאחר קבלת הטיפול, וזאת בניגוד לתחושת הקהות הרגשית, האופיינית לטיפול בתרופות SSRI.
מחקרים קליניים שנערכים כיום בודקים את השלכות התרופות על פני שימוש ממושך, את בטיחותה ואת המינון האופטימלי לנטילתה.
סקירת ספרות של 14 מחקרים, שפורסמה מאוגוסט 2021 מלמדת כי קטמין ואסקטמין אינן גורמות לנזקים נוירו-קוגניטיביים משמעותיים, בטווח הקצר או הארוך, בקרב מטופלים הסובלים מדיכאון עמיד לטיפול.
התוצאות מצביעות על כך שתפקודים נוירופסיכולוגיים ואזורים מוחיים הקשורים בדיכאון עמיד לטיפול עשויים אפילו להפיק תועלת ייחודית.
ב-5 ממחקרי הקטמין דווח למעשה על שיפור יכולת הזיכרון, מהירות העיבוד (הזמן הדרוש להשלמת משימה מנטלית) והגמישות הקוגניטיבית (היכולת לעבור בין משימות מנטליות) .
אמנם בעבר הקטמין נודע כ״סם מסיבות״, אך מחקרים מראים שבמינונים הנמוכים שבהם היא ניתנת, ללא גישה אליו מחוץ למוסד הרפואי עצמו, לא גלומה בו סכנת התמכרות.
קטמין נוטה להגביר תוקפנות הנגרמת על ידי גורמי לחץ בשלבים מוקדמים בחיים , לפחות אצל מכרסמים, כך לפי מחקר עדכני (Bartsch et al, 2023).
מאידך, קטמין אינה גורמת להשפעות משמעותיות על מדדים התנהגותיים אחרים הקשורים להפרעות מצב רוח, כמו למידת פחד, חרדתיות או דיכאוניות.
היינו רוצים לחשוב שקטמין יעיל לכל מטופל עם שיעור תגובה של 100%, אבל נראה שזה לא המצב.
למעשה, 20-40% מהמטופלים אינם מגיבים בחיוב לאחר 6 סשנים של טיפול בקטמין.
גם במחקרים אחרים, לכל הפחות 1 מ- 5 מטופלים לא מרוויח משמעותית מטיפול בתרופה.
לא ברור עדיין מדוע התרופה אינה יעילה עבורם.
מבחינת השפעות בין-תרופתיות, חשוב לשים לב כי בנזודיאזפינים (תרופות נוגדות חרדה, כמו ואליום, בונדורמין, קסנקס ואטיבן) נוטות להקהות את ההשפעה נוגדת הדיכאון של קטמין.
בינתיים נראה שהחיסרון העיקרי של התרופה הוא שהשפעתה, האפקט הטיפולי, מתפוגגת תוך שבוע עד 10 ימים, ועל כן מרבית המטופלים בה נדרשים לעירויים על בסיס קבוע.
לפי מחקר עדכני, שימוש בקטמין לצרכי פנאי קשור לתסמיני דיכאון אצל בני נוער (Palamar et al, 2022).
המחקר גם מצביע על כך שככל שמינון צריכת הקטמין גבוה יותר והשימוש תכוף יותר, כך גובר הסיכון לדיכאון.
ומה מבחינת הכיס?
קטמין הוא תרופה יקרה, אשר עלותה בארה״ב נעה בין 300 ל-450 דולר לטיפול.
יחד עם זאת, חברות הביטוח בארה״ב מתחילות אט אט לכסות טיפולים בקטמין וכאמור, כניסת התרסיס לשוק ואישורו הפדרלי מאפשרים מעבר מעירוי לטיפולים נגישים ומוזלים יותר.
על רקע שיעור ההתאבדות הגבוה בארה״ב, מחד, וההצלחות שקוטף הטיפול בקטמין בהקלה מיידית על תסמיני דיכאון, מאידך – 50-70% הצלחה לעומת 40-44% של תרופות נוגדות דיכאון אחרות - נראה שלהשקעה בתרופה זו יש פוטנציאל להציל חיים רבים.
פסיכיאטרים וחוקרים בארה״ב חלוקים בדעותיהם לגבי היעילות של קטמין, ביחס לתופעות הלוואי ובשאלה של יעילות התרופה לאורך זמן.
למעשה, רבים טוענים כי אישור ה-FDA היה נמהר וקצת מחשיד:
אלה מציגים את הממצאים של מחקרים קליניים מבוקרים, שמלמדים כי בשניים מתוך שלושת הניסויים שפורסמו, אסקטמין לא הייתה יעילה יותר ממתן פלסבו.
ניתוח מחקרי שפורסם ביוני 2020 בכתב העת הבריטי לפסיכיאטריה טוען כי תהליך האישור של ה-FDA לקטמין היה נמהר מדי. לפי הסקירה, רק אחד מבין שלושה מחקרים קליניים הראו יעילות של קטמין, בעוד שמחקר שבחן את ההשלכות של הפסקת הטיפול הניב תוצאות מטרידות.
פסיכיאטרים מתחילים להשמיע את קולם במחאה חברתית נגד המהלך של אישור התרופה על ידי FDA:
רבים טוענים כי בעוד שחברת התרופות תפיק (כרגיל) המון כסף משיווק esketamine, מטופלים הסובלים מדיכאון קליני והפרעות נפשיות אחרות מתאמצים לפלס את דרכם במערכת הבריאות הנפשית שלנו ונלחמים על דרכי מימון לטיפול תרופתי שיעזור. נכון להיום עלות של טיפול חד פעמי בתרסיס קטמין עולה בארה״ב לא פחות מ-900$.
זהו מחיר שרבים פשוט אינם יכולים להרשות לעצמם לעמוד בו.
תרסיס הקטמין שאושר על ידי FDA זמין כבר בישראל.
הוא ניתן כיום כטיפול בכמה מרפאות בישראל, וממש בימים אלה הטיפול בספרוואטו עומד להינתן גם במרפאה לבריאות הנפש בבית החולים תל השומר שיבא באחריות התחום של ד"ר יואב דומני, שכפוף ישירות למנהל המרפאה לבריאות הנפש פרופ' מרק וויזר.
כמכון קשוב לטיפול נפשי, אנחנו עוקבים בדריכות אחר תהליך הקליטה.
נסיים בתיאור של ד״ר אספי פורסן, פסיכיאטרית שעברה הכשרה כמטפלת באמצעות פסיכותרפיה נתמכת קטמין:
שבועות לאחר ההכשרה שלי, אני עדיין נושא את ההתנסות הטרנספורמטיבית שלי ומרגישה זכות שהייתה לי הזדמנות לעשות זאת בתמיכת קבוצה זו של מומחים חומלים ואכפתיים.
ביליתי חלק גדול מחיי במחשבה על משמעות הקיום. אנו חיים על כוכב לכת קטן במערכת השמש של גלקסיה אחת מבין מיליארדים. בפרספקטיבה, הקיום שלנו נראה חסר חשיבות. התוצאה הסבירה ביותר שלנו כמין היא הכחדה.
במשך שנים רבות, תמיד מצאתי הקלה בניהיליזם, שכן הוא שחרר אותי מאחריות בעולם הזה.
עם זאת, פסיכדליה לימדו אותי אחרת:
אנחנו לא לבד.
יש לנו אחד את השני.
11 באפריל 2024
Abdollahpour, A., Saffarieh, E., & Zoroufchi, B. H. (2020). A review on the recent application of ketamine in management of anesthesia, pain, and health care. Journal of family medicine and
Bartsch, C. J., Aaflaq, S., Jacobs, J. T., Smith, M., Summa, F., Skinner, S., Qasem, E., Thompson, R., Li, Z., & Nordman, J. C. (2023). A single dose of ketamine enhances early life stress-induced aggression with no effect on fear memory, anxiety-like behavior, or depression-like behavior in mice. Behavioral Neuroscience. Advance online publication. https://doi.org/10.1037/bne0000560primary care, 9(3), 1317–1324
Dakwar, E., Levin, F., Hart, C.L., Basaraba, C., Choi, J., Pavlicova, M., Nunes, E.V. (2020). A single ketamine infusion combined with motivational enhancement therapy for alcohol use disorder: a randomized midazolam-controlled pilot trial. Am J Psychiatry. 177:125-133.
Espí Forcén, F. (2023, April 19). Becoming a Ketamine Assisted Psychotherapist - One psychiatrist recounts his experience with ketamine: https://www.psychiatrictimes.com/view/becoming-a-ketamine-assisted-psychotherapist
Lopez JP, Lücken MD, Brivio E, Karamihalev S, Kos A, De Donno C, Benjamin A, Yang H, Dick ALW, Stoffel R, Flachskamm C, Ressle A, Roeh S, Huettl RE, Parl A, Eggert C, Novak B, Yan Y, Yeoh K, Holzapfel M, Hauger B, Harbich D, Schmid B, Di Giaimo R, Turck CW, Schmidt MV, Deussing JM, Eder M, Dine J, Theis FJ, Chen A. Ketamine exerts its sustained antidepressant effects via cell-type-specific regulation of Kcnq2. Neuron. 2022 May 25:S0896-6273(22)00409-3. doi: 10.1016/j.neuron.2022.05.001. Epub ahead of print. PMID: 35649415.
Bahr, R., Lopez, A., & Rey, J. A. (2019). Intranasal Esketamine (SpravatoTM) for Use in Treatment-Resistant Depression In Conjunction With an Oral Antidepressant. P & T : a peer-reviewed journal for formulary management, 44(6), 340–375.
Bartsch, C. J., Aaflaq, S., Jacobs, J. T., Smith, M., Summa, F., Skinner, S., Qasem, E., Thompson, R., Li, Z., & Nordman, J. C. (2023). A single dose of ketamine enhances early life stress-induced aggression with no effect on fear memory, anxiety-like behavior, or depression-like behavior in mice. Behavioral Neuroscience. Advance online publication. https://doi.org/10.1037/bne0000560
Danayan, K., Chisamore, N., Rodrigues, N. B., Di Vincenzo, J. D., Meshkat, S., Doyle, Z., Mansur, R., Phan, L., Fancy, F., Chau, E., Tabassum, A., Kratiuk, K., Arekapudi, A., Teopiz, K. M., McIntyre, R. S., & Rosenblat, J. D. (2023). Real world effectiveness of repeated ketamine infusions for treatment-resistant depression with comorbid borderline personality disorder. Psychiatry Research, 323, 115133. https://doi.org/10.1016/j.psychres.2023.115133
Hasler, G. (2019). Toward specific ways to combine ketamine and psychotherapy in treating depression. CNS Spectr. 2019 Jun 1
Kopelman, J., Keller, T.A., Panny, B. et al. Rapid neuroplasticity changes and response to intravenous ketamine: a randomized controlled trial in treatment-resistant depression. Transl Psychiatry 13, 159 (2023). https://doi.org/10.1038/s41398-023-02451-0
David S. Mathai, Alexis G. McCathern, Andrew G. Guzick, Sophie C. Schneider, Saira A. Weinzimmer, Sandra L. Cepeda, Albert Garcia-Romeu, and Eric A. Storch.Journal of Child and Adolescent Psychopharmacology.Oct 2021.553-561.http://doi.org/10.1089/cap.2021.0078 Volume 31 Issue 8: October 14, 2021
Faria-Guimarães D, Vieira F, Souza-Marques B, et al. Letter to the editor: antidepressant and antisuicidal effects of esketamine in adolescents with major depressive disorder and suicidal ideation: a case series. J Child Adolesc Psychopharmacol. 2022 Jun 16. Online ahead of print.
Nikayin S, Rhee TG, Cunningham ME, et al. Evaluation of the Trajectory of Depression Severity With Ketamine and Esketamine Treatment in a Clinical Setting. JAMA Psychiatry. Published online May 11, 2022. doi:10.1001/jamapsychiatry.2022.1074
Palamar JJ, Kumar S, Yang KH, Han BH. Ketamine use in relation to depressive symptoms among high school seniors. Am J Addict. 2022 Jan 25. doi: 10.1111/ajad.13259. Epub ahead of print. PMID: 35076151.
Philipp-Muller AE, Stephenson CJ, Moghimi E, Shirazi AH, Milev R, Vazquez G, Reshetukha T, Alavi N. Combining Ketamine and Psychotherapy for the Treatment of Posttraumatic Stress Disorder: A Systematic Review and Meta-Analysis. J Clin Psychiatry. 2023 Feb 6;84(2):22br14564. doi: 10.4088/JCP.22br14564. PMID: 36752752.
Price RB, Spotts C, Panny B, Griffo A, Degutis M, Cruz N, Bell E, Do-Nguyen K, Wallace ML, Mathew SJ, Howland RH. A Novel, Brief, Fully Automated Intervention to Extend the Antidepressant Effect of a Single Ketamine Infusion: A Randomized Clinical Trial. Am J Psychiatry. 2022 Dec 1;179(12):959-968. doi: 10.1176/appi.ajp.20220216. Epub 2022 Sep 21. PMID: 36128684; PMCID: PMC9722511.
Singh JB, Fedgchin M, Daly E, Xi L, Melman C, De Bruecker G, et al. Intravenous esketamine in adult treatment-resistant depression:A double-blind, double-randomization, placebo-controlled study. Biol Psychiatry. 2016;80:424–31
Souza-Marques, Breno BA; Santos-Lima, Cassio MSc; Araújo-de-Freitas, Lucas MD, PhD; Vieira, Flávia BA; Jesus-Nunes, Ana Paula PhD; Quarantini, Lucas C. MD, PhD; Sampaio, Aline S. MD, PhD Neurocognitive Effects of Ketamine and Esketamine for Treatment-Resistant Major Depressive Disorder, Harvard Review of Psychiatry: August 5, 2021 - Volume - Issue - doi: 10.1097/HRP.0000000000000312
Walsh, Z., Mollaahmetoglu, O. M., Rootman, J., Golsof, S., Keeler, J., Marsh, B., Nutt, D. J., & Morgan, C. (2021). Ketamine for the treatment of mental health and substance use disorders: comprehensive systematic review. BJPsych Open, 8(1), e19. https://doi.org/10.1192/bjo.2021.1061
תהליך העיבוד החושי הוא למעשה תהליך ארגון המידע המתקבל בחושינו השונים, כך שנוכל להקצות משאבים למידע החשוב, ולהתעלם ממידע חשוב פחות.
עיבוד חושי הוא תהליך אוטומטי אצל מרבית האנשים, הוא איננו נלמד, אלא מולד, מתפתח באופן טבעי ואינו מצריך מאמץ.
תהליך העיבוד החושי דואג לארגן לנו את החוויה בפרופורציות מתאימות, כך שהתחושות השונות שאנו חווים ברגע מסוים לא יפריעו לנו להמשיך להתנהל בסביבתנו.
ההערכה היא כ- 15% מהילדים סובלים מקשיי עיבוד חושי ברמות שונות.
בנושא זה נתמקד כאן:
לכולנו יש חושים, לכן כולנו רגישים לקשיי עיבוד חושי.
המוח לא תמיד מצליח לארגן את החוויה כמו שצריך ולווסת את התחושות לכדי חוויה תפיסתית מאוזנת.
מדובר במצב נפוץ יחסית בקרב ילדים, המכונה הפרעה בעיבוד חושי (SPD), שבעבר כונתה Sensory Integration Dysfunction.
אחת משלוש הקטוגריות של SPD נקראת הפרעת ויסות חושי (Sensry Modulation Disorder, או SMD).
ההפרעה מתרחשת כאשר מידע שמגיע מאחד או יותר משמונת החושים אינו מעובד ומאורגן ביעילות בתוך המוח.
בעוד לכולנו יש רגישות מסוימת לתחושות מסוימות וקהות קלה לאחרות, הסובלים מקושי בויסות חושי נמצאים באחד משלושה סיווגים מרכזיים:
עודף תחושתיות - Sensory Over-Responsivity -SOR - כמו פיתוח רגישות יתר טקטילית, במגע עם אוביקטים שונים
תחושתיות חסר - Sensory Under-Responsivity - SUR
שלושת הסוגים הללו מתארים מצבים שמפריעים לילד המתמודד לתפקד באופן תקין עקב בעיות ויסות תחושתיות.
כל אדם יכול לסווג קולות שאינם נעימים לו, מרקמים שאינו אוהב, טעמים שמעדיף וכן הלאה.
ועם זאת, סביר שרק תחושות קיצוניות במיוחד (כמו צפצוף טורדני ומתמשך של מכונית שנשמעת מבעד לחלון, או כמו רעש של שיפוצים) תפרענה לשגרת החיים וליכולת להמשיך את ההתנהלות התקינה והריכוז בה.
אנו שונים זה מזה בדברים שמפריעים לנו וברגישויות שלנו, וזה טבעי לגמרי.
אנשים (ובעיקר ילדים) הסובלים מקושי בעיבוד חושי חווים תחושות בצורה קיצונית, לא חשים אותה כלל או חשים אותה יתר על המידה.
בנוסף לקשיים של ההפרעה עצמה, SPD מעוררת לעיתים קרובות בעיות רגשיות, התנהגותיות, חברתיות, קשביות ומוטוריות.
בעיות שניוניות אלה יכולות ללבוש מגוון צורות ולהיראות אחרת בהתאם להקשר.
קושי בויסות חושי יכול להתבטא במגוון דרכים:
ילדים שגם רעשי רקע של מזגן מציקים להם (קראו כאן על מיסופוניה, רגישות יתר לרעשים), אור מנורה שגרתי מפריע להם, רגישות יתר לריחות (שנקראת גם אי-סבילות סביבתית - environmental intolerance), מגע עם מים - מה שייגמר בסירוב להתקלח - אנשים המסתובבים בחדר לידם או מתחככים בהם בלי כוונה.
כל אלה אינם מפריעים לילדים אחרים, אך מהווים מטרד בלתי נסבל עבור אלה הסובלים מקושי בעיבוד חושי.
למעשה, עומס חושי מתרחש כאשר משהו, בדרך כלל גורם סביבתי, מגרה יתר על המידה את אחד או יותר מחמשת החושים האנושיים.
גירויים שונים מתחרים על הקשב המוגבל, מה שמאפשר למוח לעבד את המידע שהוא מקבל.
כאשר זה קורה, האדם החווה עומס חושי עלול להגיב יתר על המידה באחד משני קטבים:
התפרצות, או להיפך - תת-תגובתיות על ידי ״כיבוי המערכת״.
ילדים הסובלים מהפרעה בעיבוד התחושתי עשויים לבטא את המצוקה בהתפרצויות זעם , כעס, בכי, הימנעות ממקומות חדשים או ממקומות שעלולים לגרות את תחושתיות היתר של הילד, בתוקפנות ועוד.
הם נוטים גם לסרב לעשות פעילויות יומיומיות הקשורות בחושים הרלוונטיים (לסרב לאכול, להתקלח, לנסוע ברכב).
את הקושי בעיבוד החושי ניתן לזהות כשהילד מנסה לברוח ממקום שנחווה עבורו כמטריד או מנסה לכסות את איבר החישה דרכו חווה תחושה שמפריעה לו (מכסה את העיניים, את האוזניים, את האף).
כאשר מתרחש המקרה ההפוך - של חוסר רגישות תחושתית (תת-תגובתיות) - הילד למעשה מרגיש בעוצמה נמוכה יותר גירויים שילדים אחרים חווים בצורה שגרתית, או שאינו מרגיש בהם כלל.
הילדים נוטים להיות מגושמים יותר, מסורבלים, מתוסכלים ותוקפניים.
בנוסף, הם עשויים לחפש גירויים בצורה מסוכנת - יחפשו כל הזמן לקפוץ, לרוץ, להתעסק עם חפצים, ולא להגיב לגירויים שגרתיים כמו מגע, קריאה בשמם וכדומה.
קושי בעיבוד חושי, משני הסוגים שתוארו, מתבטא בקרב ילדים רבים בהסחות דעת, קשיי ריכוז ובהמשך- בהפרעות קשב וריכוז.
הם לעיתים איטיים מאוד בתגובותיהם אך לצד זאת חסרי מנוחה, מתקשים לארגן את עולמם בצורה המצופה מהם בהתחשב בגילם, אגרסיביים ופגיעים.
הילדים למעשה חווים את העולם בצורה מוגברת או מופחתת, המוח אינו מארגן את החוויה בצורה שלמה וקוהרנטית, מה שמקשה על הילד להתרכז במשחק, בשיחה, ובהמשך גם בשיעור בבית הספר.
בנוסף, קושי מסוג זה מייצר תסכול הן עבור הילד והן עבור הוריו, מה שעלול לפגוע גם במערכות היחסים במשפחה.
הפרעת ויסות חושי מוכרת בסיווג האבחוני של בריאות הנפש והפרעות התפתחותיות בילדות ובגיל הרך (DC: 0-3R), אך אינה מסווגת כהפרעה נפשית בב-ICD-10 או ב-DSM-5.
במבט אבחוני ראשון, הם יכולים להראות כבעלי עיכוב התפתחותי, אולם אין זה בהכרח המצב.
מומלץ לפגוש רופא ילדים, שביכולתו לאבחן ולהעריך את הטיפול המתאים.
חשוב לציין כי למרות ש- SMD בהחלט משפיעה על כישורי השמיעה, הראייה והמוטוריקה ועל היכולת עיבוד המידע של הילד, היא אינה נחשבת, נכון להיום, למוגבלות שנכנסת תחת המטריה של צרכים מיוחדים.
הגדרה זו מאפשרת לילד זכאות לתנאי חינוך מיוחד, כמו הקלות במבחנים, חונכות ושירותים נלווים.
מחקרים ראשוניים מצביעים על כך שהפרעת ויסות חושי נוטה לעבור בתורשה.
אם זה נכון, יתכן שהמאפיינים הגנטיים של SMD (שלא זוהו עדיין) מקודדים לחומר הגנטי של הילד.
בנוסף, נמצא קשר בין ההפרעה אצל ילדים לבין סיבוכים לפני הלידה ובהריון של האם.
לבסוף, קיימת השערה שגורמים סביבתיים עשויים להיות מעורבים.
ידוע שאוטיזם מתקשר עם הפרעות שונות בעיבוד החושי.
האם ילד שסובל מ-SPD יכול להיות מאובחן גם כמתמודד על הרצף האוטיסטי?
אנחנו יודעים היום שהפרעה בעיבוד החושי (SPD) היא הפרעה עצמאית, נפרדת מאוטיזם.
קיימים הבדלים במבנים המוחיים, נוירולוגיים, בין ילדים שסובלים מאוטיזם לבין ילדים שסובלים מהפרעה בעיבוד החושי.
ילד יכול להיות מאובחן עם הפרעה בעיבוד החושי בלבד, ולא עם אוטיזם, ולהפך.
מחקר שבחן צעירים השסובלים מתסמונת טורט העלה כי קיים קשר בין רגישות יתר חושית לבין טיקים.שמאפיינים את הסינדרום.
טיקים מופיעים בשכיחות גבוהה באוטיזם.
הפרעת קשב וריכוז מקשה על ילדים (ומתבגרים ומבוגרים) רבים לווסת רגשות והתנהגויות, אפילו באתגרים שנראים די פשוטים לאחרים.
כאשר ילדים הסובלים מהפרעת קשב וריכוז חווים עוררות-יתר, הם מתקשים להתמקד כאשר גורמים סביבתיים או תחושות פנימיות מציפות את תודעתם.
קשה להם גם "להחליף הילוך" ביעילות ובמהירות, מבחינת הפעילות בה הם מעורבים.
כאשר מתרחש אירוע בלתי צפוי, קשה להם הרבה יותר לפענח גירויים חדשים ולהסתגל לשינויים בסביבה, מה שמגביר אף יותר את תחושת ההצפה.
המחקר מלמד אותנו שילדים הסובלים מ-ADHD מתקשים יותר לווסת את תגובותיהם הרגשיות ולעבד קלט חושי בהשוואה למבוגרים.
תסמינים נפוצים של עומס חושי כוללים:
בעיות מיקוד וקשב.
אי שקט.
נטייה מוגברת לדאגנות.
עצבנות קיצונית ותסיסה.
התקפי חרדה.
קשיי שינה.
הימנעות ממקומות ספציפיים, כמו המטבח או האמבטיה.
מחקר מ-2023 בדק אוכלוסייה של ילדים ישראלים בתקופת מבצע "שומר חומות".
המחקר מצא כי ציון גבוה בשאלון של תגובתיות חושית גבוה (High sensory responsiveness) קשור בתסמיני טראומה.
עוד נמצא כי הסיכון לפתח תסמיני טראומה הוכפל עבור כל עלייה בציון תגובתיות חושית גבוהה. לא נמצא קשר עבור תגובתיות חושית נמוכה.
המושג ״אנשים רגישים מאוד״ (HSP) פותח ע״י הפסיכולוגית איליין ארון בכדי לתאר אנשים המציגים רגישות בולטת לגירויים שונים.
להערכת ארון, משהו כמו 15-20% מהאנשים הם רגישים מאוד.
לתיאור חווייתם של אנשים כאלה, חוקרים משתמשים לעתים קרובות במונח ״רגישות בעיבוד חושי״, אך בעוד שהדבר אינו מופיע כאבחנה ב-DSM-5 (מדריך לאבחון וסטטיסטיקה של הפרעות נפשיות), המדריך כולל כידוע הפרעה בעיבוד חושי (SPD), שעשויה להיחוות ע״י חלק מהאנשים הרגישים מאוד.
חשוב להעניק להפרעות בעיבוד ובוויסות החושי מענה טיפולי הולם, וכמו תמיד כשמדובר בילדים - טיפול מוקדם יותר הינו יעיל יותר.
לרוב, הטיפול יערב גם התמודדות עם קושי בוויסות רגשי לסוגיו, כולל הדרכת הורים וטיפול פסיכולוגי רגשי ישיר עם הילד שמתמודד עם SPD / SMD, בכמה גישות טיפוליות.
הטיפול מנסה להתאים את סביבת הילד לצרכיו הייחודיים, אך תוך כדי יחתור לקדם את יכולת העיבוד החושי של הילד בעזרת אסטרטגיות חושיות ואסטרטגיות ריכוז והתמקדות.
עיבוד חושי איננו גזרת גורל ואינו מצביע בהכרח על התפתחותה של הפרעת קשב עתידית.
בעזרת טיפול מתאים ובשלב מוקדם - יוכל הילד לפתח אסטרטגיות התמודדות עם תחושותיו הייחודיות, ולתפקד בצורה שגרתית בחייו.
הורים יקרים, אם אתם מרגישים צורך להתייעץ,
חשוב לציין: אנו עובדים עם ילדים מגיל 4 ומעלה.
עבור ילדים צעירים יותר ההמלצה שלנו
היא לפנות לתחנה להתפתחות הילד
במידת הצורך תוכלו להיפגש עם מטפלת ילדים מומחית בתל אביב,
בירושלים, הרצליה, חיפה, באר שבע ובקליניקות של מכון טמיר בכל הארץ.
עם ראש המכון / מומחה ספציפי-
בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)
התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי
(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):
Charny S, Cao G, Gafter L, Bar-Shalita T, Lahav Y. Sensory modulation and trauma-related symptoms during rocket attacks. Eur J Psychotraumatol. 2023;14(2):2213110. doi: 10.1080/20008066.2023.2213110. PMID: 37227216; PMCID: PMC10215018.
Kong M, Moreno MA. Sensory Processing in Children. JAMA Pediatr. 2018;172(12):1208. doi:10.1001/jamapediatrics.2018.3774
Lane, S. J., & Reynolds, S. (2019). Sensory Over-Responsivity as an Added Dimension in ADHD. Frontiers in integrative neuroscience, 13, 40. https://doi.org/10.3389/fnint.2019.00040
Subtypes of SPD (2021). In STAR Institute for Sensory Processing. https://sensoryhealth.org/basic/subtypes-of-spd
Smitha Bhandari, MD (2021). Sensory Processing Disorder. In WebMD: https://www.webmd.com/children/sensory-processing-disorder
מלחמת חרבות ברזל ואירועי 7 באוקטובר טרפו את כל הקלפים הנוגעים בבריאות הנפש של חיילי וחיילות צה"ל.
המתח, הלחץ והטראומה שעוברים חיילים וקצינים, לוחמים ותומכי לחימה, אנשי קבע, נגדים, אזרחים עובדי צה״ל ומתנדבים מתבטאים בעלייה חדה במצוקה נפשית, כזו שמעלה צורך דחוף להעניק להם תמיכה פסיכולוגית יעילה ומיידית.
בבריאות הנפש בצבא עובדים קשה מאי פעם, מגייסים קב״נים, מגיבים, מאלתרים ומתקנים, הכל כדי לתת מענה פסיכוסוציאלי מספק. ידי המטפלים עמוסות באתגרים, ובהם שיקום וטיפול בהלומי קרב ופצועי גוף ונפש, לצד המחירים של דריכות ומוכנות כל כך ממושכות ועוד. רבים ממטפלי ומטפלות מכון טמיר לוקחים חלק במאמץ, בעיקר במילואים, כקב״נים, קפ״סים, כאנשי מקצוע המסייעים בתחילת הדרך בהתערבות פסיכולוגית ראשונית, כמי שמלווים את בני משפחות החללים בתהליכי שכול ואובדן, בעבודה מנטלית ורגשית עם חטופים ששוחררו ועם הקרובים להם החווים אובדן עמום ובייעוץ לנפגעים במעגלי הטראומה השונים, החל מניצולי הנובה וכלה בחיילים ביחידות עורפיות שחווים טראומטיזציה עקיפה.
מאמר זה עוסק בטיפול פסיכולוגי לחיילים בימים כתיקונם.
הסוגיות בו נראות פרוזאיות ביחס לאתגרי השעה, אבל חשוב להזכיר שאי אפשר להשוות בין מצוקות רגשיות.
חשוב שחיילים ירגישו בנוח לפנות לעזרה פסיכולוגית ״שגרתית״ גם בימים אלו, גם אם מדובר במצוקה שאינה קשורה ישירות או בעקיפין למלחמה.
***
עם הגיוס לצבא, נמצאים הצעירים בישראל במהלך גיל ההתבגרות, תקופה של חיפוש זהות עצמית ייחודית. השירות הצבאי מתערב בדרך זו או אחרת בתהליך בניית הזהות של הצעיר ומכניס אותו למערכת רוויית לחצים וחוויות מחשלות, שלעיתים קרובות מביאים אותו או אותה למצבי מצוקה.
השירות בצה"ל מעלה מגוון מצוקות שרלוונטיות למרבית החיילים. בראש ובראשונה, השירות הצבאי הינו שירות חובה ואינו מתגמל כלכלית. השירות למעשה מכתיב לצעירים כיצד ייראו חייהם לשנתיים-שלוש, ולצעירים רבים מדובר במוקד מתח ולחץ כבדים. בנוסף לכך, השירות הצבאי מכריח את הצעיר להיטמע בקהילה חדשה שלא בחר אותה בעצמו ולא בחרו עבורו הוריו, כפי שהיה עד לגיוס.
החייל נכנס לתפקיד שבמקרים רבים כלל לא בחר עבור עצמו ולא בטוח שרצה בו. לפחות בתחילת הדרך הוא חווה את עצמו כ'חייל פשוט' בורג קטן במערכת ענקית.
לפני שנמשיך, אנחנו מזמינים אתכם, חיילים, חיילות ובני המשפחה, ליצור עמנו קשר לשיחת ייעוץ טלפונית ראשונית עם איש מקצוע, בסופה תוכלו לקבל המלצה אישית על פסיכולוג/ית, בתל אביב או במרבית היישובים בישראל.
לפעמים שיחה אחת יכולה לעשות הבדל גדול.
אביבית בנגוס כהן, MSW, מטפלת בחיילים ומלש״בים, ניל״י, מכון טמיר
השירות בסדיר מתאפיין בתחושת "התאיינות", מחיקת העצמי למען מטרה גדולה ממני, תחושה שקשה לצעירים (ולכל אחד) לקבל.
כל אלו, כשעדיין לא הזכרנו את הסיכון שלוקחים על עצמם חיילים קרביים, ההקרבה הפיזית העצומה הקשורה באימונים גופניים מפרכים, ההשפעה המנטלית של נשיאת נשק , שעות שינה מועטות, הידיעה שהאימונים הצבאיים בטירונות ובאימון המתקדם נועדו למטרת לחימה עתידית ועוד.
מרבית התפקידים הצבאיים כוללים משימות תחת לחץ רב, שרשרת פיקוד היררכית וארוכה ועמידה ביעדים מדידים. כך, יוצרת המערכת הצבאית גורמי לחץ רבים עבור הצעירים הבוסריים, שנאלצים לפתח במהירות חוסן נפשי ולהפוך לבוגרים בין רגע, מיד לאחר סיום שנות הלימודים. המערכת הצבאית נוקשה והרבה פעמים בלתי מתפשרת, כיאה למערכת לוחמת שמטרתה להגן על המדינה מפני אויביה, אך לעיתים, לחיילים שמרכיבים אותה קשה לעמוד במשימה מבלי לפגוש רגעי שבירה.
מחקר שנערך בחיל הרפואה ובמכללת רופין מצא מאפיין פסיכולוגי הנקרא "תחושת התמלכדות ", שמעלה מאוד את הסיכון להתאבדות בקרב חיילים. בעקבות כך, בחיל הרפואה כבר החלו לנסות לאתר חיילים הסובלים מאותה תחושת "אין מוצא".
חשוב להדגיש כי המצוקה שמייצרת המערכת הצבאית אינה בלעדית לבעלי תפקידים המאומצים יותר כמו לוחמים קרביים. גם "ג'ובניקים" שלעיתים ממלאים תפקידים זוטרים וחסרי חשיבות לדעתם, מוצאים את עצמם תחת לחצים כבדים ונקלעים למצוקה נפשית. לכן, כל חייל בכל תפקיד עשוי להזדקק לתמיכה רגשית בשלב כלשהו במהלך השירות.
סוגים שונים של פסיכותרפיה מתאימים לחיילים, אך עם זאת, לאור מגבלות הנגישות של המסגרת הצבאית, טיפול קצר מועד הינו יעיל ונוח במיוחד. החיילים הצעירים משתייכים במרבית המקרים לאוכלוסיה בריאה נפשית, שנחשפים נקודתית לאפיזודה עמוסת לחצים שמאתגרת את קצה כוחותיהם. טיפול קצר מועד אורך לרוב 12-40 פגישות טיפוליות, הוא ממוקד מטרה ועוסק בהקניית כלים פרקטיים לחייל בהתמודדות עם קשייו. למרבית החיילים אין זמן או אנרגיות לטיפולים נפשיים ממושכים, הם זקוקים לכלים להתמודדות עכשווית, לא בעוד שנה, לכן טיפול פסיכולוגי קצר טווח נותן להם את המענה המהיר והיציב ביותר.
עבור חיילים רבים, המערכת הצבאית היא ממש "יקום מקביל" לעומת האזרחות. למרות שהמסגרת הצבאית מעניקה לחייליה אפשרות להיפגש עם קב"ן (קצין בריאות הנפש, עליו יפורט בהמשך), רבים בוחרים לא לפנות, כיוון שהם רואים בו חלק מהמערכת שכל כך מכבידה עליהם. הפגישה עם פסיכולוג/ית אזרחי שנמצא מחוץ למערכת הצבאית, מאפשרת לחייל להתבונן בקשייו ובדרכי ההתמודדות שלו מבחוץ, לקבל פרופורציות נכונות יותר ולרכוש מיומנויות אדפטיביות להמשך השירות הצבאי התקין.
חוץ מזה, אין דבר שחיילים בסדיר אוהבים יותר מ"הפניה" - היציאה מהנוף הצבאי מחוללת בפני עצמה פלאים :-)
קב"ן, ראשי תיבות של קצין בריאות הנפש, הוא קצין בשירות קבע בצה"ל העוסק בבריאות הנפש של חיילים בסדיר ובקבע.
הקב"ן הוא איש מקצוע, לרוב פסיכולוג או עובד סוציאלי קליני ,שמספק את המענה הצה"לי לבעיות רגשיות ולקשיים פסיכולוגיים עימם מתמודדים חיילים וחיילות.
הקב"ן עוסק בקשיי הסתגלות לצבא, ליחידה, בהתמודדות עם חרדה, דיכאון, קשיי מוטיבציה ובעיות רגשיות נוספות, כמו גם בהערכת מסוכנות, במצבים בהם חיילים נמצאים במצב של סיכון כלפי עצמם או כלפי אחרים.
למרות שקב"ן הוא איש מקצוע צבאי לכל דבר, בחיל הרפואה, תפקידו קיבל משמעות קצת שלילית עם השנים.
חיילים רבים פונים לקב"ן על מנת לקבל פטור מהצבא על רקע נפשי (פרופיל 21) או הקלות בתנאי השירות תוך הפעלת מניפולציות שונות בדרך למטרה. התופעה הובילה לביקורת על כך שקב"נים בצבא מתעסקים בעיקר בבעיות מסוגים אלה על חשבון טיפול נפשי שוטף לחיילים שזקוקים לכך.
כך, חיילים רבים "מן השורה" מחליטים שלא לפנות לקב"ן, למרות שהם סובלים מייסורים רגשיים והוא המענה היחיד שעומד לרשותם ומסופק להם ע"י הצבא.
לפי נתוני בריאות הנפש בצה"ל, ב-8 השנים האחרונות חלה עליה חדה של כ-40% בשיעור המפגשים שמקיימים חיילים עם קב"נים,
לפי דו״ח מבקר המדינה, שפורסם באפריל 2021 ומתמקד בבריאות הנפש בצבא, 24% מהחיילים והחיילות פוגשים קב״ן, לפחות פעם אחת.
הנתונים המדאיגים הללו מתייחסים לחיילים, אבל גם מספרים על שחיקה אפשרית של המטפלים בתפקיד.
במקביל, מתוך הנתונים שפורסמו בצבא לגבי שיעור מקבלי הפטור של מתגייסים על סעיף נפשי אשתקד, ניכרת עליה תלולה בשיעור הפטורים משירות צבאי על רקע קשיים פסיכיאטריים. לפי הדיווח, באתר מעריב, מדווחת עליה של כ-30% בפטורים נפשיים שניתנו למלש״בים, 1,000 יותר מהשנה הקודמת. מתוך 4,500 הפטורים שניתנו - 44.7% הם בני נוער ממהחברה החרדית, 46.6% מהמגזר החילוני ו-8.7% בוגרי החינוך הדתי־ממלכתי.
כל חייל, נגד וקצין רשאי לבקש לראות קב"ן, ומפקדיו מחויבים להפנות אותו אליו כאשר החייל מתלונן על בעיות רגשיות שונות.
חיילים רבים מוצאים את עצמם מתלבטים -
האם לפנות לטיפול נפשי?
במידה וכן- האם לפנות קב"ן היחידה
או לאיש מקצוע פרטי באזרחות.
אז מה בעצם ההבדל בין השניים,
וכיצד מחליטים לאן לפנות?
בראש ובראשונה, חשוב לציין כי מבחינה מקצועית- לרוב אין הבדל בין קב"ן לאיש מקצוע פרטי.
הקב"ן גם הוא איש מקצוע מנוסה ומוסמך בבריאות הנפש שיודע לזהות ולטפל בקשיים רגשיים של חיילים.
לכן, כשמדובר בשאלה כיצד לבחור את המטפל הטוב ביותר, חשוב לדעת שאין הבדל שיטתי מהותי בין השניים.
חיילים רבים מרגישים שהקב"ן הוא "עוד קצין", עוד אדם עם דרגות על הכתפיים, ששייכות למערכת ומזוהות איתו ולכן, לכאורה, האינטרס העיקרי שמוביל אותו אינו טובת החייל אלא טובת המערכת הצבאית.
במקרים אלה, בהם החייל מרגיש שהפנייה לקב"ן לא תסייע לו להתמודד יש מקום לפנות לפסיכותרפיסט פרטי.
איש מקצוע פרטי מתחום בריאות הנפש הוא באמת חיצוני למערכת הצבאית ובוודאות חף מאינטרסים לגביה.
לעיתים, דווקא דמות חיצונית למערכת הצבאית תוכל לספק לחייל פרספקטיבה מציאותית יותר ולהחזירו לפרופורציות נכונות ומותאמות.
חשוב להדגיש שההנחה המוקדמת, לפיה הקב"ן הוא ״פסיכולוג צבאי״ שמייצג קודם את הצבא ולא את רווחתו הנפשית של האדם, אינה מבוססת ואינה בדוקה.
גם ההנחה שפסיכולוג אזרחי מהווה ׳כספת׳ לכל סוד אינה מציאותית - על כל איש מקצוע חלה חובת דיווח על טיפול נפשי, במקרים ספציפיים שמחייבים זאת. בנוסף, החייל חייב לקבל אישור מהמפקד על טיפול פרטי מחוץ למסגרת הצבאית.
פחד נוסף של חיילים ומפקדים רבים, הוא שפנייה לקב"ן תפגע בקידום צבאי אליו הם שואפים. כלומר, הם חוששים המפגש עם קב"ן, והאפשרות לכך שיאבחן קושי רגשי מסוים או יעניק הקלות מסוימות, תמנע מהחיילים להגיע לעמדות פיקוד, לצאת לקורס קצינים, להתקבל לשירות בקבע ועוד.
חשוב לדעת כי חשש זה אינו לגמרי מבוסס ושאין מטרתו של הקב"ן "לשים רגל" לחיילים, כי אם לאבחן קשיים נפשיים ולטפל בהם. עם זאת, לאור החשש הכבד הזה, חשוב לזכור את אופציית הפסיכולוג הפרטי הקיימת באזרחות, שכן היא משוללת דאגות מסוג זה.
לעומת זאת, עד כמה שידוע לנו, שכשהמטרה היא לשנות תנאי שירות, או אפילו לקבל פטור משירות, חשוב לדעת שערכה של חוות דעת מפסיכולוג פרטי פחות לעומת חוות דעתו של הקב"ן. הפסיכולוג האזרחי יכול לכתוב המלצה, והיא בהחלט נלקחת בחשבון, אבל 'המילה שלו' תקפה פחות יחסית לזו של הקב"ן.
בנוסף לכל אלו, חיילים רבים בוחרים להימנע מפנייה לפסיכולוג אזרחי בגלל דאגה כלכלית. השוק הפרטי בתחום בריאות הנפש אכן פרוץ ויש גופים ואנשי מקצוע פרטיים שגובים סכומי עתק, גם ממי שאין לו. לאור זאת, חיילים רבים נאלצים לוותר על טיפול נפשי. בדיוק כאן, נכנסת חשיבותם של גופים המותאמים לצורכי כלל האוכלוסייה, וליכולתם הכלכלית. חשוב מאוד לדעת שלא כל הגופים הטיפוליים לוקחים סכומי עתק, וכן חשוב לדעת שלא תמיד יש צורך בטיפול ארוך טווח. לעיתים קרובות טיפול קצר מועד, שאורך כשלושה חודשים, יעשה את העבודה ויקנה לחייל כלים להתמודדות עם המערכת הצבאית ואתגריה תוך תקופת זמן קצרה.
כאמור, תקופת השירות הצבאי היא מוקד לחץ כבד עבור צעירים, וחשוב לדעת שלא חייבים לעבור אותה לבד.
ניתן, תוך תקופת זמן קצרה ביותר של כ-3 חודשים, לקבל כלים רבים להתמודדות וכן כוחות מחודשים שיאפשרו לצלוח את השירות הצבאי בכבוד.
חשוב לזכור שהכלים שרכש החייל במסגרת השירות הצבאי וכן במסגרת הטיפול קצר המועד, אינם נעלמים עם תום השירות.
הם נשארים כלים יציבים וזמינים בחייו של החייל המשוחרר, שיהיו לו לעזר במצבי לחץ ודחק בהם יתקל במהלך חייו, גם בתודעה הנפשית כאזרח.
מכון טמיר יושב דקותיים מהקרייה וחיילים רבים בשירות חובה מגיעים אלינו על מנת להיעזר בפסיכולוג פרטי מומלץ בתל אביב שאינו שייך למסגרת הצבאית.
אנו פועלים בכל רחבי הארץ ומעניקים טיפול פרטי בעלויות נוחות לחיילים ובכלל.
צרו עמנו קשר לייעוץ פסיכולוגי לחיילים ולהורים עם מטפלי במכון טמיר תל אביב ובכל הארץ.
בואו נדבר על הדברים
החשובים באמת
עם ראש המכון / מומחה ספציפי-
בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)
התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי
(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):
לקוחות ועמיתים על מטפלי/ות מכון טמיר
אביבית בנגוס כהן, MSW,
קב"נית לשעבר, מטפלת בחיילים ומלש״בים,
היבטים פסיכולוגיים של שירות חיילות קרביות בצה"ל <
טיפול פסיכולוגי לחיילים - מתוך אתר הסתדרות הפסיכולוגים <
מיקו"ם, מכון ייעוץ לאנשי קבע ומשפחות <
יניב קובוביץ', מספר הפגישות של חיילים עם קציני בריאות הנפש עלה ב-40% בתוך שמונה שנים. אתר הארץ, 19.8.2018. https://www.haaretz.co.il/news/politics/1.6390500
ער"ן לחייל ולבני משפחתו. https://www.eran.org.il/soldiers-and-lonely-soldiers-helpline/
לכאורה, השחרור מצה"ל, אשר מוגדר ע"י צעירות וצעירים רבים כיום המאושר בחייהם, אמור להיות מאורע משמח, מרגש ומלא באופטימיות. המסגרת הנוקשה והכובלת של הצבא, ממנה מרבית הצעירים כה שמחים להשתחרר, גורמת להם להרגיש שהשחרור יהיה מעין יציאה מעבדות לחירות. ועם זאת, צעירים רבים, שמספרם הולך וגדל עם השנים, חווים משבר לאחר השחרור מצה"ל, שהופך להיות אירוע מטלטל בחייהם, כך שכבר לא יודעים מה היו מעדיפים- להשתחרר או להישאר.
בארצנו, הצבא הינו התחנה האחרונה בחייו של האדם שבה השלב שבו אמור להימצא מוגדר לו מראש.
החל מגן חובה ועד לסיום השירות הצבאי, ברור לכל צעיר איפה בערך הוא אמור להיות בחייו, מה הוא אמור לעשות בהתאם לגילו. מרגע השחרור מהצבא, כבר אין עתיד מוגדר מראש, ובמקומו קיימות האפשרויות האינסופיות, אך הקשות, של החיים הבוגרים.
בעוד שחלק מהצעירים יודעים בדיוק אילו חלומות יגשימו אחרי הצבא, מה רוצים לעשות בחיים ומתי, צעירים רבים אחרים מוצאים עצמם חסרי כיוון ומלאי דאגות. אז אילו דאגות עומדות בפני צעירים שכל החיים לפניהם וכל האופציות פתוחות?
החברים מהצבא, אשר הפכו במקרים רבים למשפחה השנייה, לאחים לנשק ולמצוקה, אך גם אחים לאושר, עימם רגילים החיילת והחייל המשוחרר להיות ללא הפסקה, לפתע מתנתקים ממנו באחת. הצבא, אשר מחבר בין אנשים מכל רחבי הארץ במקום אחד, אינו משאיר להם שום מסגרת משותפת כאשר הוא נגמר, ועתה צריך לשמור על הקשר לבד, כשכך הדבר כבר הרבה יותר קשה. לעיתים בבת אחת הצעיר מאבד את קבוצת התמיכה הקרובה אליו ביותר, נשאר לבד עם שאלות הקשות.
מה הכי חשוב לעשות קודם? צעירים רבים רוצים לטייל, אך בשביל לטייל הם צריכים לעבוד ולהרוויח כסף. או האם בכלל להתחיל עם הפסיכומטרי, לסיים איתו ורק אחר כך לשקוע בעבודה? והצעירים בכלל רוצים חופש אחרי השירות הקשה שצלחו. ומה עם לימודים, מתי, איפה, כיצד יתקבלו, איזה ציונים צריכים, ומי יממן את הלימודים? שאלות רבות וחוסר וודאות קשה מלוות את הצעיר שבמקרים רבים מוצא עצמו אובד עצות.
פחד מהחיים הבוגרים. הצעיר המשוחרר מבין שעתה, כל החיים לפניו. אין עוד מסלול אחד שנסלל עבורו מראש, עתה, ההחלטות, השאיפות והשגתן תלויות אך ורק בצעיר. צעירים רבים מפחדים מהאחריות הכבדה שנופלת עליהם, מפחדים שיעשו את ההחלטות הלא נכונות עבורם, מפחדים שלא יהיו טובים במה שיבחרו.
אובדן משמעות. צעירים רבים עושים בצבא תפקידים משמעותיים ביותר, על אף היותם צעירים, חסרי ניסיון והשכלה. החל מלוחמים, שתרומתם העצומה מובנת מאליה, ועד לחיילי מודיעין, חיילי חיל האוויר ואפילו הפקידות והג'ובניקים- שלעיתים אחראיים לבדם על לו"ז של קצין בכיר ביותר, מתמקצעים בתפקידם הצבאי, יודעים עליו הכל ועושים אותו הכי טוב שיש. חיילים רבים זוכים לפקד על חיילים אחרים, לעזור לחיילים אחרים, להגן על המדינה, ממלאים תפקידים מלאי משמעות, שניתנו להם בגיל כה צעיר ומבלי הרבה מאמץ. עם היציאה לחיים האמיתיים, שם על מנת לקבל תפקיד משמעותי צריך לעבוד במשך שנים ארוכות וקשות, צעירים רבים חשים אובדן משמעות.
בדומה לכל משבר, הוא מקבל צורה מעט שונה אצל אנשים שונים. יש שייקלעו לדיכאון, מצבי רוח ירודים, נטייה להתבודדות ולפסימיות. אחרים ינסו "לירות לכל הכיוונים", יחפשו בלי מנוחה מה לעשות, איך להתקדם, ויתקשו להתמקד בדבר אחד ולהחליט מה נכון עבורם באותו הרגע, ויש גם את אלה שיבחרו להשכיח את המשבר באופנים לא אדפטיביים, כגון צריכת אלכוהול מוגזמת או שימוש בסמים.
חשוב מאוד להתכונן ליום שאחרי השחרור. צעירים רבים מחפשים עבודה עוד לפני שהשתחררו, נרשמים להשלמת בגרויות או לקורסי פסיכומטרי, קובעים טיסות לחו"ל. חשוב שיהיה לפחות תכנון התחלתי, גם אם התכנון הוא לקחת חודש של חופש, העיקר שתהיה מטרה, אפילו נקודתית וקטנה.
חשוב להתכונן ביחד עם החברים הקרובים ליום שאחרי. לתכנן איך לשמור על הקשר, לשתף אחרים בתכנונים לאחר הצבא, לנסות לחשוב ביחד, להתעצב ביחד, להתרגש ביחד. כמו תמיד בחיים, ה"ביחד" מרפא ומקל.
חשוב שלא להיבהל ממגוון האופציות הקיימות, הדרכים אליהן אפשר לפנות וההחלטות הקשות שצריך לקחת. צריך לזכור שהצעיר המשוחרר עדיין מאוד צעיר, יכול לפנות לעשרות דרכים ולהתחרט, ועדיין יהיה לו זמן רב לשנות את ההחלטה. כמעט שום החלטה אינה הרת גורל, הכל בר שינוי ולכן- גם להתנסות ולגלות שטעינו זו חוויה מעצימה ולא בזבוז זמן. חשוב לראות את התקופה הזו, במידה והיא אכן מלאה בבלבול, כהזדמנות נפלאה לחיפוש אחר זהות אישית ומימוש עצמי.
במידה והצעיר המשוחרר חש חוסר אונים, חוסר כיוון במשך תקופה ארוכה, מתקשה להתגבר על השחרור מהצבא ולמצוא כיוון חדש, כדאי לשקול לפנות לייעוץ מקצועי לחיילים משוחררים ובמקרה הצורך גם לטיפול רגשי קצר מועד , שיסייעו לו למצוא את ההחלטות הנכונות עבורו מתוך הקשבה לקול הפנימי ויעזרו לו למצוא את האנרגיות בתוכו להתחיל לצעוד במסלול הנבחר.
בין אם אתם הורים לחיילים משוחררים
ובין אם אתם חיילים או חיילות
שזה עתה פוגשים וקצת חוששים מהחיים האזרחיים,
תאמו איתנו:
עם ראש המכון / מומחה ספציפי-
בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)
התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי
(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):
לקוחות ועמיתים על מטפלי/ות מכון טמיר
22 בדצמבר 2023
פַּחַד מִפַּרְפָּרִים, שמכונה בספרות הפסיכולוגית Lepidopterophobia עולה לפני השטח בימים אלו, בשיא עונת הנדידה של פרפרים שעוברים בנחילים במקומותינו.
בעוד שהפוביות השכיחות ביותר הן פחד מפני חרקים, פחד מעכבישים ופחד מג׳וקים, גם פחד מפרפרים מעורר חששות ואפילו חרדה של ממש בקרב ילדים.
מה שמעורר את החרדה הוא בעיקר תחושת חוסר השליטה והמחשבה שאין דרך להימלט מהסיטואציה, בנוכחות של חרק מעופף.
תופעה זו מתעצמת כאשר מדובר על נחיל פרפרים. ואכן, פרפרים ועשים נוטים להתקיים בנחילים, מה שמתחבר אצלנו אסוציאטיבית לארבה או דבורים. חוויה שלילית או טראומטית עם חרקים אלו בילדותנו עשויה לגרום להתפתחות של פוביה מפרפרים.
למרות שאין לפרפרים יכולת מציאותית לגרום לנו נזק ממשי, האירוע מתחבר אצל הילד לאסוציאציות מאיימות. וחשוב לכבד את זה.
מבחינה טיפולית, חשוב להבין כי בדרך כלל הפחד מפני פרפרים חולף באופן טבעי, ספונטני, ללא התערבות טיפולית, אולם קיימים מקרים בהם מומלץ מפגש או כמה מפגשי ייעוץ עם פסיכולוג ילדים, כדי להפיג את החרדה ולנרמל את הפחד.
אחת השיטות המוכחות בטיפול התנהגותי לילדים היא חשיפה רגישה של הילד בפני הפרפר, כך שבאופן הדרגתי (אך מהיר) החשש הולך ופוחת.
הספרות המקצועית מתייחסת לטכניקת חשיפה זו כ- MEE - mere exposure effect - אפקט חשיפה בלבד, כלומר חשיפה לגירוי המחריד בסביבה שנחווית כבטוחה. עשרות מחקרים מלמדים כי חשיפה יזומה לאובייקט המפחיד בסביבה מבוקרת ובטוחה, היא הדרך הטובה ביותר לסייע בנטרול הפוביה אצל ילדים, כמו גם אצל מבוגרים.
ישנן דרכים הוריות אינטאואיטיביות שיעבדו מצוין בהכחדת פחד מפרפרים אצל הילד, אבל יש שני דברים שחשוב לא לעשות:
הורים, אתם מוזמנים ליצור עמנו קשר
לקבלת כיוון טיפולי מתאים ובמידת הצורך,
לקבל הפניה אישית למטפל CBT מומחה לילדים בתל אביב
ובקליניקות העמיתות של מכון טמיר בכל הארץ:
שיחת ייעוץ ממוקדת עם ראש המכון
בזום או פנים אל פנים, 140 ש״ח
התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי
(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):
נכתב ע״י מומחי מכון טמיר
איידס היא מילה מוכרת כמעט לכל אדם, ועם זאת- מפתיע כמה מעט מרביתנו יודעים עליה.
מחלת האיידס (HIV) מתבטאת בכשל של המערכת החיסונית כתוצאה מהידבקות בנגיף ה-HIV.
מאז זיהויה הראשון בשנות השמונים, מחלת האיידס הייתה מקור לחרדה עמוקה. בשנים הראשונות, כשהמחלה הייתה עדיין תעלומה רפואית והובילה למוות ודאי, היא השתרשה בתודעה הציבורית כסכנה מיידית ובלתי נשלטת. התיוג החברתי, המידע המוגבל לגבי דרכי ההדבקה והיעדר טיפול יעיל, יצרו אווירה של פחד, פאניקה וסטיגמה.
עם השנים, פיתוחים רפואיים שינו דרמטית את התמונה. פיתוח תרופות אנטי-רטרו-ויראליות הפך את האיידס ממחלה קטלנית למחלה כרונית הניתנת לניהול. כיום, טיפול מונע אחרי חשיפה (PEP) וטיפול למניעת הידבקות לפני חשיפה (PrEP) מספקים הגנה משמעותית, והבדיקות המהירות והמדויקות מאפשרות אבחון מוקדם ומניעת הדבקה.
למרות זאת, החרדה מהידבקות ב-HIV נותרה עמוקה בקרב רבים, כפי שנראה בהמשך, במקרה של דן.
רבים חוששים מאוד מהידבקות בנגיף ה-HIV ולכן נמנעים מלבוא במגע עם נשאים.
עם זאת, חשוב להדגיש כי ישנן דרכים ספורות בהן ניתן להידבק בנגיף, ביניהן קיום יחסי מין לא מוגנים, שימוש במזרקים משומשים, בעירוי דם משומש, מגע בפצעים פתוחים של הנשאים והעברה לתינוק דרך הריון.
דרכים אחרות, כמו מגע רוק, מגע ידיים, נשימה - אינן מאפשרות את העברת הנגיף.
רבים החוששים להידבק בנגיף האיידס פוחדים ממוות. אחרים, פוחדים מתופעות הלוואי של הטיפול התרופתי. ישנם פחדים רבים נוספים, כמו ליפול לנטל על המשפחה, הסטיגמה החברתית שעלולה לדבוק באדם עם איידס, או רגשות האשם הכרוכים בהדבקה של אחרים בנגיף, מה שנמצא מחוץ לטווח השליטה המלא של האדם.
הפחד מהידבקות בנגיף האיידס אמנם לגיטימי, וצריך להקפיד על הגיינה רפואית ועל יחסי מין מוגנים על מנת להימנע ממנו. עם זאת, כאמור, במידה ועושים את הצעדים הפשוטים וחסרי ההשקעה הללו- אין שום סיכוי להידבק בנגיף. למרות זאת, תופעת הפחד מהידבקות באיידס, אשר הופכת אצל רבים הסובלים מהפחד לחרדה ממשית, הינה נפוצה ביותר על אף היותה חסרת עגינה במציאות.
פחד מוגדר כחרדה או כפוביה כאשר הוא קיצוני ופוגע בתפקוד התקין של האדם. כאשר האדם נמנע מלעשות דברים בעקבות הפחד, בדגש על דברים שאין סיבה רציונלית לא לעשות, ייתכן שהפחד עלה על גדותיו והפך לחרדה.
אם החשש מהאפשרות של הידבקות ב-HIV מטריד באופן מופרז ולא פרופורציונאלי, עד כדי כך שאתה מתקשה להתמודד עם חיי היומיום, יתכן שיש לך הפרעת חרדה, שלפעמים מתוארת כפוביה מאיידס.
אנשים הסובלים מחרדת הידבקות בנגיף ה-HIV עשויים לבטא זאת במספר התנהגויות אופייניות:
הימנעות מלבוא במגע עם אנשים זרים וחרדה גדולה כאשר נוצר מגע מקרי.
הימנעות ממגע בעצמים, כדוגמת ידית באוטובוס, כפתור המעלית, שולחן המסעדה, העט בקופת חולים- מתוך המחשבה שאולי נגע בהם נשא של הנגיף.
נטייה לתסמינים פסיכוסומטיים, כלומר תסמינים חסרי הסבר רפואי, המאפיינים את נגיף האיידס. למשל, האדם עשוי לסבול מבחילות, הקאות וחולשה ולחשוד בכך שנדבק בנגיף.
האדם מבצע בדיקות לקיום הנגיף אחת לכמה זמן. חשוב לציין כי מדובר בבדיקה שמרבית האנשים לא עושים בהיעדר סיבה ממשית לכך, כמו למשל קיום יחסי מין לא מוגנים או מגע ישיר בפצע פתוח של אדם הנושא את הנגיף.
עיסוק כפייתי במחלה כשאין סיבה לכך, פחד ממנה והעלאת חששות לא רציונליים.
חרדה מאיידס מופיעה במקרים רבים יחד עם תסמיני OCD, הפרעה טורדנית כפייתית, אשר גורמת לאדם צורך לבצע בתדירות כפייתית פעולות אשר מנסות להשקיט את החרדה, אך ללא הצלחה. למשל, אדם הסובל מחרדת איידס עשוי לשטוף ידיים או להתקלח לאחר מגע כמעט בכל דבר, עד לכדי פגיעה בבריאות עורו, ולחוש מצוקה אדירה כאשר אין באפשרותו לעשות זאת.
פוביה מאיידס, ובמיוחד זו שהתפתחה לכדי הפרעה טורדנית כפייתית, פוגעת משמעותית באיכות חייו של האדם ובשלוותו, ולכן מצריכה התייחסות וטיפול.
דן, חייל משוחרר בן 25, פנה לטיפול כחודשיים לאחר שחרורו משירות כלוחם בדובדבן. בשיחת הייעוץ הראשונה, שיזם במהלך טיול עם הצוות בדרום אמריקה, תיאר דפוס חרדתי מתמשך הממוקד בחשש מהידבקות במחלות, בעיקר מחלות מין. דן מתאר את עצמו כאדם מצפוני, מחובר לרגשות, בעל מודעות עצמית גבוהה, אך מוצא את עצמו בדפוס טורדני סביב פגיעה בבריאות. לאחר קיום יחסי מין לא מוגנים, למשל, הוא נכנס למעגל של חרדה שאינו נפסק עד לקבלת אישור רפואי. החרדה מתבטאת גם בעיסוק יתר בתסמינים גופניים שונים, שאינם קשורים ישירות למחלה או למיניות, כמו פריחות בעור, או גירוד חולף.
התופעה מוכרת לו עוד לפני השירות הצבאי, איך הטרידה פחות בעבר כשהרגיש בנוח לשתף חבר טוב ולקבל אישור והרגעה. דן מודע לכך שיש רסיס של אמת בדאגות שלו, הוא לא ״משוגע״, אך מבין שהתגובה מוגזמת ושמישהו אחר היה זורם בקלות רבה יותר במקרה כזה. ניסיון טיפולי קודם אצל פסיכולוגית קלינית לא צלח, ככל הנראה בשל גישה טיפולית פסיכודינמית, שלא התאימה לצרכיו הספציפיים.
לאחר שיחת הייעוץ במכון, החל דן טיפול ממוקד בחרדת בריאות, עם יעל, מטפלת CBT מנוסה. בתחילה, למד לזהות את המחשבות האוטומטיות שמעוררות את החרדה ואת דפוסי ההימנעות וההתנהגויות הכפייתיות המשמרות אותה. בהדרגה, תוך שימוש בחשיפה הדרגתית והרחבת טווח הסובלנות לאי-ודאות, החל דן להפחית את תדירות הבדיקות הרפואיות ואת הצורך באישור חיצוני. כעבור שלושה חודשי טיפול, דיווח על ירידה משמעותית ברמת החרדה ועל יכולת טובה יותר להתמודד עם מחשבות מטרידות לגבי סיכון בריאותו. שינוי משמעותי נוסף היה היכולת לזהות מתי הדאגה היא פרופורציונלית למצב ומתי היא מוגזמת.
אנשים עם פחד ופוביה מ- HIV מטופלים לעיתים קרובות בשילוב בין פסיכותרפיה לתרופות.
הטיפול עשוי לכלול מפגשים טיפוליים אחד על אחד, טיפול קבוצתי או ייעוץ משפחתי.
כמו במקרה של דן, טיפול הקו הראשון לבעיה הוא טיפול CBT.
במקרים מסוימים יש מקום לליווי הטיפול בשיחות בטיפול פסיכיאטרי ממוקד.
אצל מטופלים שאובחנו כסובלים מהפרעת חרדה, ישנן עדויות לכך שתרופות מרשם כמו לוסטרל / סרנדה וציפרלקס עוזרות.
כאמור, ורק אם עולה הצורך, פונים לייעוץ ומעקב עם פסיכיאטר.
בואו נדבר על הדברים
החשובים באמת
שיחת ייעוץ ממוקדת עם ראש המכון
בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)
התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי
(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):
חרדה דנטלית היא פוביה, המכונה גם דנטופוביה, או אודונטופוביה, שמתבטאת בפחד ספציפי מטיפולי שיניים.
פוביה דנטלית כוללת ביטויי חרדה שונים בביקור, בדיקה וטיפולים אצל רופא השיניים:
למשל, פחד שלא תתאפשר נשימה תקינה בעת ניקוי אבנית, פחד שמא לא ניתן יהיה לבלוע בגלל הצטברות רוק, חרדה ממחלה ממנה עלולים להידבק בטיפול, חשש כי התקף חרדה או פאניקה עלול לחול במהלך הבדיקה ויגרום חוסר שליטה והתנהגות שעלולה להסב בושה או מבוכה קיצונית, תחושה של חרדה חזקה משכיבה במצב אופקי על כיסא הטיפולים, פחד מפני תופעות לוואי של הרדמה, חשש להיחנק כתוצאה מרפלקס הקאה אוטומטי, תחושת חוסר אונים ואובדן שליטה ואפילו חשש שרופא השיניים יתעצבן ויגרום נזק במהלך הטיפול.
לעיתים החרדה קשורה בפחד מכאב, לעיתים מהרעשים המלחיצים המלווים את הטיפול, לעיתים החרדה היא מהדמות הרפואית.
כפי שנראה בהמשך, רבים פוחדים מרופא שיניים בגלל חוויות שליליות מהילדות, בהן נוצרה התניה בין הביקור אצל רופא השיניים לבין תחושות של כאב, פחד, דימום, מצב שהשאיר אותנו עם תחושת כאב, הרגשת חוסר שליטה ותחושות לא נוחות של התאוששות מהרדמה.
מוזמנים ליצור עמנו קשר לשיחת התאמה והכוונה למטפלי CBT מומלצים בתל אביב, לטיפול בקליניקה או בטיפול אונליין, בכל הארץ, המנוסים בטיפול בחרדה מטיפולי שיניים.
איך אפשר להירגע עם המכשירים, הזריקות, המקדחות והסאקשן האלה בתוך הפה?
פחדים מרופא השיניים, דנטופוביה, הם די טבעיים, הגיוניים ומובנים:
עם זאת, כשהפחדים או החששות גורמים לאדם להימנע ולא להגיע כלל לבדיקה וטיפול אצל רופא השיניים - יש לנו כבר חרדה והימנעות בעייתית, גם מבחינה בריאותית. אנשים הסובלים מחרדה דנטלית לעיתים מסרבים ללכת לרופא שיניים במשך שנים ארוכות, מה שאומר שהם מזניחים פן חשוב ביותר בגופם ובבריאותם. החניכיים והשיניים מגיעות למצבי ריקבון, הם לעיתים סובלים מכאבי שיניים עזים ועם זאת- הם מעדיפים לחיות עם הכאב והמצוקה ולא לטפל בעצמם. הם למעשה נכנעים לפחד שחשים שאינם מסוגלים להתגבר עליו ומעדיפים לפגוע בעצמם כי הם לא רואים שקיימת ברירה.
אנחנו פה כי יש ברירה.
האם קיים קשר בין דלקת חניכיים כרונית להפרעות נפשיות? (כן...) <
במחקרים מסוימים נטען כי לא פחות מ-35% מהמטופלים סובלים מחששות מטיפול שיניים. באחרים, מסתפקים ב-10%-20%.
מבחינה מגדרית, דנטופוביה נפוצה יותר אצל נשים בהשוואה לגברים ואצל צעירים בהשוואה למבוגרים.
מחקר מעניין העלה כי מתמודדים עם חרדה דנטלית נוטים גם לבריאות פה יותר מוזנחת ויותר חורים בשיניים. הסיבות יכולות להיות הברזות חוזרות מתורים אצל הרופא, היגיינת פה לקויה והרגלי צחצוח שיניים לא מוקפדים, זאת בשילוב עישון שגורם למחלות חניכיים וצריכת סוכר גבוהה שמעמיקה חורים בשן.
בתהליך שבו המטופל הפסיק ללכת לרופא השיניים לאורך תקופה ארוכה, גוברת ההסתברות שכאשר כן תתבצע בדיקה, היא תתלווה כבר בטיפול מורכב יותר מביקור אצל שיננית, כמו טיפול שורש, כתרים, שתל דנטלי או עקירה כירורגית.
ברמות קלות ומתונות של חוסר שליטה, ניתן לבקש מרופא השיניים להסביר מה הוא עושה לפני כל פעולה. כך ניתן להשיג שליטה דרך הבנה על כל רעש ששומעים וכל טעם שחשים. זה מקל. ההסבר הרפואי מרגיע, מחזיר אלינו לידיים את תחושת השליטה וכך מפחית את החרדה. כמובן, וכמו תמיד כשמדובר בטיפול רפואי, חשוב מאוד שיהיה ניתן לסמוך על הרופא, שהוא יקנה לנו תחושות של ביטחון, נינוחות ושקיפות.
אולם ברמות חמורות יותר של חרדה דנטלית, בעיקר כאשר מופיעות לצד החרדה גם הימנעות והתנגדות, חשוב לפנות לטיפול קוגניטיבי-התנהגותי.
יש מספר גורמים וסיבות להתפתחותה של חרדה דנטלית, ולעתים חרדת המטופל עלולה לנסוע ממספר מקורות שלובים.
הגורם האטיולוגי הראשון הוא חוויות עבר ותפיסות שליליות של סביבת הטיפול - יש מי שחרוטות בתודעתו חוויות שליליות שתורמות לרתיעה מטיפולי שיניים.
עם זאת, יותר ויותר מחקרים מראים שתפיסה שלילית של סביבת הטיפול לא מחוברת רק לחוויה מרתיעה שאירעה במציאות. עצם הישיבה הפסיבית על הכיסא, השימוש במקדחה מרעישה ומכאיבה מבלי יכולת לצפות בהליך, נתפשת בעיני המטופל כחדירה למרחב האישי. אנחנו חווים חוסר שליטה בסיטואציה, כר פורה להתפתחות חרדה.
ידוע כי קיים קשר בין היסטוריה של פגיעה מינית לבין חרדה דנטלית (זה אינו מלמד, כמובן, שכל מי שסובל מפחד מרופא שיניים עבר/ה פגיעה מינית, או שכל מי שעבר פגיעה מינית סובל/ת מחרדה דנטלית).
גורם נוסף קשור לחרדה מהיבטים ספציפיים של הטיפול, כמו פחד מזריקות או פוביה מדם. יש גם כאלה הסובלים מסף כאב נמוך, ואחרים חוששים מתחושת ההרדמה ומתוצאותיה.
ברמה הפיזיולוגית, מתועדת עליה ברמות הקורטיזול ברוק בקרב המטופלים שעומדים להיכנס לניתוח שיניים דחוף (קורטיזול ידוע כהורמון הלחץ, והוא מקושר לרמות גבוהות של חרדה).
השערה נוספת היא כי חרדה דנטלית היא בכלל ביטוי שניוני של בעיה אחרת. למשל, פחד מהערכה חברתית, פוביה מחיידקים, או החשש להימצא מחוץ לבית בסביבה לא-מוכרת.
לבסוף, מצבים פסיכולוגיים שונים כמו דיכאון, עלולים להשפיע על תדירות הביקורים ועל מצב היגיינת הפה והחניכיים גם כן, ועולות יותר ויותר עדויות כי חרדה דנטלית מתלווה למגוון הפרעות פסיכולוגיות אחרות.
ילדים חרדים, באופן טבעי למדי, לקראת טיפול אצל רופא שיניים. אם ננסה רגע להיכנס לנעליהם, או להיזכר במפגשים הראשונים שלנו עם הכסא הענק, התאורה רבת האימה ובעיקר כלי הכסף המבריקים שמונחים שם על יד.
לא קל.
השכיחות של חרדה דנטלית אצל ילדים נמצאת בטווח של 5.7%-19% מהילדים.
אחת הדרכים היעילות והאינטואיטיביות להרגיע ילד שפוחד מהטיפול הדנטלי, הוא לאפשר להורה לנכוח בחדר הטיפול במהלך הבדיקה או הטיפול.
למרות שרופאי שיניים רבים מתאמצים ליצור אווירה בטוחה לילדים, יחד עם הסברים והטרמה, תחושות הפחד שמרגישים ילדינו מובנות לכל בר דעת.
מעניין שמחקר שוויצרי חדש מצא שילדים דווקא נהנים מהפרידה משן חלב ראשונה...
שן החלב נושרת בדרך כלל סביב גיל 6. כצפוי, קיים קשר לחוויות הקודמות שלהם בביקורים בקליניקה של רופא השיניים.
לאחרונה הגיעו אלינו זוג הורים מקסימים, עם ילדה עוד יותר מקסימה. הבת מתנגדת בנחרצות ובתוקף לכל טיפול שיניים. המצב כל כך הקצין, עד כדי כך שעבור כל פרוצדורה, ציפוי שיניים, ניקוי אבנית אצל השיננית או אפילו בדיקה שגרתית, ההורים נאלצים לשקול פניה לבית חולים כדי לבצע הליך הרדמה. הרדמה מלאה (רגילה או ממוחשבת). ההורים חיפשו עבור בתם מטפלת CBT מומחית שהתנסתה בטיפולים דומים.
המציאות מראה שהיא לא לבד:
כ-50% מהילדים והילדות, בעיקר מי שרגישים לחרדות, מסרבים לעבור טיפול דנטלי.
לעיתים קרובות ניתן לסייע באמצעות הדרכה ממוקדת להורים : סוכני השינוי המרכזיים בטיפולי CBT לילדים.
מחקרי הערכה שביצע פרופ' אלי לייבוביץ מהמרכז למחקרי ילדים באוניברסיטת ייל, הראו שהיעילות של הדרכה להורים מקבילה ליעילות של טיפולי CBT כאשר הילד משתף פעולה. בנוסף, בעקבות השיחות עם ההורים, רוב הילדים מוכנים לקבל טיפול פסיכולוגי אינדיבידואלי. חשוב לציין שהממצא הזה חזר על עצמו במספר מחקרים.
ילדים רבים מסוגלים לעבור את טיפול השיניים עם פחות חששות דרך מודלינג, או למידת חיקוי, לאחר שראו את הוריהם או אחיהם הגדולים עוברים את הטיפול בשלום.
במקרים רבים גם יעדיפו שההורים יהיו עם הילד המטופל בחדר, מה שמקנה תחושת שליטה גבוהה יותר.
ואם גם זה לא מצליח להרגיע את החרדה ממנה סובל הילד, כיום נפוץ השימוש בגז צחוק ובחומרי סדציה והרגעה שונים אצל רופא השיניים, מתוך הבנת המצב המלחיץ אליו נכנס הילד עם תחילת הטיפול.
כמובן, ובדומה למרבית מקרי החרדות, לא תמיד האמצעים הקונבנציונליים עוזרים לאדם להתמודד עם הלחץ והחרדה שחש. במקרים כאלה, כשמתקשים למצוא מרגוע, וההימנעות מטיפול שיניים הינה ארוכת טווח ומסוכנת בריאותית, יש לשקול להסתייע בפסיכולוג/ית ילדים.
כיום, טכניקות טיפוליות שונות מוכרות כיעילות ביותר בהתמודדות עם פוביות מכל סוג, ולכן בכוחן לפתור, או לפחות להקל, גם על חרדה דנטלית.
בין המוכרות בהן הינן שיטת הטיפול CBT ופסיכותרפיה קצרת מועד.
רופאי שיניים הולכים ומגלים יותר ויותר מודעות לתחום - בחלק מהמרפאות נעזרים כאמור בגז צחוק, בשילוב רפלוקסולוגיה עם מוזיקה מרגיעה (שנמצאה יעילה בהפחתת חרדה דנטלית) ולעיתים גם בהיפנוזה רפואית.
רופאי שיניים משלבים יותר ויותר בטכניקות וכלים של טיפול CBT קצר טווח שמתמקד בהקניית כלים לילד, המתבגר או המבוגר שסובל מקושי רגשי סביב טיפולי שיניים.
שילוב היבטים של הטיפול, כמו פסיכו-חינוך, יעזור לשנות את דפוסי החשיבה וההתנהגות ההימנעותיים וההרסניים ולהחליפם בדפוסים אדפטיביים יותר.
בעצם, טיפול CBT בהפרעות חרדה ובעיקר טיפול בפוביות, מורכב מתהליך דו-שלבי של התניה קלאסית והתניה אופרנטית.
הרעיון הוא שבשלב מוקדם יותר בחיי המטופל נלמדה אסוציאציה לא נעימה (לדוגמא, למידה של התניה קלאסית שחיברה בין רופא שיניים לבין רגש לא נעים).
מה שמשמר את הפחד המותנה הוא התניה אופרנטית: ״אם לא ביקרתי אצל רופא שיניים במשך 10 שנים בגלל הימנעות, מדובר למעשה בחיזוק הפוביה״.
המודל להתפתחות פוביות הוא דו-שלבי:
שלב ראשון- התניה קלאסית - התנסיתי בגירוי שקישר מרפאת שיניים לפחד.
שלב שני- התניה אופרנטית - אני מתחיל לפתח התנהגות נמנעת ומשמר את התהליך.
חסרונות המודל הן בקושי להסביר פוביות שמקורן אבולוציוני (למשל, פוביות מבעלי חיים שכיחות יותר מפוביה מאקדחים).
בנוסף, לא כל האנשים פוחדים מרופא שיניים בעקבות אירוע טראומטי (התניה בין גירוי ותגובה).
טיפול CBT אינו ארוך טווח, לרוב אורך עד כחצי שנה, במהלכו המטופל רוכש כלים רבים ונחשף באופן הדרגתי לפחדיו.
בנוסף לכך, במקרים רבים המטופל לומד טכניקות להרגעה עצמית, הרפיה, דמיון מודרך והסדרת נשימה, בהם יוכל להשתמש כשהחרדה מופיעה, ולצורך עניינינו- בביקור אצל רופא השיניים.
מחקר מ-2018 מצא כי בקרב מתמודדים עם חרדה דנטלית, תרגול של הרפיית שרירים מתקדמת (PMR) הפחית משמעותית את תסמיני החרדה, ועל הדרך גם תסמיני דיכאון.
ממצאים מסוימים מעידים על יעילותו של טיפול בהיפנוזה לדנטופוביה.
ויש גם טיפול במציאות מדומה:
פיתוח של חוקרים במכללת עמק יזרעאל, שהוצג בכנס במרכז הרפואי פדה-פוריה, מציע אפליקציה שעובדת עם מציאות רבודה (VR)אפליקציה שעובדת עם מציאות רבודה (VR), שמצליחה להפחית חרדה וחששות אצל ילדים לפני טיפולי שיניים.
למרות שלכאורה, חרדה דנטלית עשויה להתפרש כקלה יחסית, כבעיה ממוקדת ומינורית, חשוב לזכור שמדובר בפוביה לכל דבר.
ובפוביה, חשוב, ויותר מכך- ניתן, לטפל בהצלחה לא פחותה מטיפול דנטלי פשוט.
עם ראש המכון / מומחה ספציפי-
בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)
התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי
(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):
14 בדצמבר 2023
נכתב ע״י מומחי מכון טמיר
ד"ר אורון שמואלי, מנהל מרחב כללית סמייל במרכז (2018). למה אנחנו כל כך מפחדים מרופא שיניים, ומה עושים עם זה? אתר וואלה בריאות
Fiset, L., Milgram, P., Weinstein, P., & Melnick, S. (1989). Common Fears and Their Relationship to Dental Fear and Utilization of the Dentist. Anesthesia Progress, 36(6), 258–264
Gatchel RJ, Ingersoll BD, Bowman L, Robertson MC, Walker C. The prevalence of dental fear and avoidance: a recent survey study. J Am Dent Assoc. 1983 Oct;107(4):609-10. doi: 10.14219/jada.archive.1983.0285. PMID: 6579095.
Kanegane K, Penha SS, Munhoz CD, Rocha RG. Dental anxiety and salivary cortisol levels before urgent dental care. J Oral Sci. 2009;51:515–20
McCready, Z., & Woldt, B.D. (2010). Is Hypnosis an Appropriate Conjunctive Treatment for Dental Phobia? https://www.semanticscholar.org/paper/Is-Hypnosis-an-Appropriate-Conjunctive-Treatment-McCready-Woldt/46f3db30f83c441342dda43d5e633921b3324429
Park ES, Yim HW, Lee KS. Progressive muscle relaxation therapy to relieve dental anxiety: a randomized controlled trial. Eur J Oral Sci. 2019 Feb;127(1):45-51. doi: 10.1111/eos.12585. Epub 2018 Nov 14. PMID: 30430667.
Saatchi, M., Abtahi, M., Mohammadi, G., Mirdamadi, M., & Binandeh, E. S. (2015). The prevalence of dental anxiety and fear in patients referred to Isfahan Dental School, Iran. Dental Research Journal, 12(3), 248–253
Quteish Taani DS. Dental anxiety and regularity of dental attendance in younger adults. J Oral Rehabil. 2002;29:604–8
פחד מכלבים, או צינופוביה (cynophobia), מתבטא בחרדה מתמשכת, המנעות וחששות לא רציונליים מכלבים, ואפילו מגורים.
בניגוד לפוביות אחרות, כמו פוביה מנחשים או מבע״ח מסוכנים אחרים, כלבים נמצאים בכל פינת רחוב ובית של שכן. הנוכחות הרבה של כלבים מביאה לכך שהמתמודדים עם פוביה מכלבים מאמצים יותר התנהגויות ביטחון ואסטרטגיות המנעות, שיכולות לפגוע בתפקוד היומיומי.
כולם אוהבים כלבים, כלומר חוץ מאלה שלא ממש...
לסובלים מפחד מכלבים, התיעוב מפניהם אינו בגדר העדפה אלא פחד אמיתי ומתיש.
מסתבר שעבור כ-5% מהאמריקאים עצם מראהו של כלב עשוי לגרום להתקף חרדה של ממש.
וזה יכול להיות מחריד ביותר.
למשל, צוותי החקירה האמריקאים במתקן המעצר בחוף גואנטנמו השתמשו בפחד של הנחקרים מכלבים כאמצעי עינויים אכזרי ביותר.
לפי הערכות קליניות, פחד מכלבים שכיח הרבה יותר ממה שחושבים: 38% מהפונים לטיפול פסיכולוגי סובלים מרמה זו אחרת של חרדה מכלבים.
פוביה מבעלי חיים מייצגת חלק ניכר מתת-הסוגים השכיחים ביותר של פוביה ספציפית, עם שיעור של 12.1% בנשים ו -3.3% בגברים, כאשר בקרב המבקשים טיפול, 36% סובלים מפוביה מכלבים או מחתולים.
למרות שכיחותה הגבוהה של הפוביה הספציפית, רבים מהסובלים ממנה אינם פונים לטיפול אלא מתאימים את אורח חייהם לאילוצים הנובעים מחרדתם.
הבשורה הטובה היא שקיימים כיום טיפולים פסיכולוגיים יעילים שמביאים להפחתה משמעותית ברמת החרדה וההימנעות שמאפיינת חרדה מכלבים.
ההשפעה של פחד מכלבים על חיי החברה של הלוקה בה עלולה להיות חמורה:
טיול בשכונה יכול להפוך לחוויה קשה, שלא לדבר על ביקור אצל חברים או קרובים שבבעלותם כלב, ואפילו כלב נחייה מאולף שייתקל בו במכולת יכול לעורר חרדת ציפייה שתוביל להמנעות.
אלה הנתונים, מתוך הכתבה "מציאות נושכת", שפורסמה ב"ידיעות אחרונות", ב-26.2.2017:
"על פי הגדרת המרכז הארצי לרישום כלבים, הגזעים שנחשבים למסוכנים הם: אמסטף, רוטוויילר, סטאף אנגלי, בול טרייר, פילה ברזילרו, דוגו ארגנטינו ופיטבול. על פי הנתונים, בשנת 2016 אירעו בישראל 55 מקרי תקיפה על ידי כלבים מסוכנים — שישה מהם על ידי כלבי רוטוויילר, שבעה על ידי כלבי אמסטף ו־42 על ידי כלבי פיטבול. לא תועדו מקרי תקיפה של שאר גזעי הכלבים המסוכנים בשנת 2016".
המתמודדים עם פחד מכלבים מצפים יתר על המידה למצבים בהם הם עלולים לפגוש כלבים, הם מרגישים פחד עצום, מהכלב, מנשיכה ומהשלכות אפשריות כמו הדבקה בכלבת.
רבים חווים חרדה קשה כאשר הם בסביבת כלבים או מעצם המחשבה על נוכחותם ועושים כל מה שאפשר כדי להימנע ממצבים מאיימים. ההימנעות הזו מאפיינת חרדות ופוביות רבות וכאשר היא מוכללת על פעילויות חיוביות בחיים, המחירים של הפוביה חמורים כפליים.
תסמינים של פוביות ספציפיות, ופחד מכלבים ביניהן, הם די אינדיבידואליים.
למעשה אין שני אנשים שחווים את הפחד או את הטריגרים הספציפיים שמתלווים אליו בדיוק באותו אופן.
כך או כך, הסיממפטומים של פחד מכלבים עשויים לקבל ביטוי פיזי, רגשי, קוגניטיבי או שלושתם גם יחד:
קשיי נשימה
כאב או לחץ בחזה
רעד בגפיים
סחרחורת או בחילה
מערכת עיכול רגיזה
גלי חום או קור
הזעה מרובה
התקפי חרדה או חרדת ציפייה
צורך עז לברוח מכל מצב שקשור בכלב
תחושה של נתק מהעצמי
אובדן שליטה
תחושה של עילפון מתקרב
חוסר אונים בגלל הפחד
אם אתם מרגישים שהגיע הזמן להיעזר, אנו מזמינים אתכם לשיחה טלפונית להכוונה קלינית:
בסופה תקבלו המלצה על מטפל/ת CBT לילדים, בני נוער ומבוגרים בתל אביב, או בקליניקות העמיתות של מכון טמיר בכל הארץ.
כמו כל אבחנה של פוביה ספציפית (פשוטה), גם אבחון של הפרעת פוביה מכלבים ניתן כאשר ילד, או אדם מבוגר, חווה את הסימפטומים לאורך שישה חודשים או יותר.
אם שמת לב שהפחד מכלבים החל להשפיע על חיי היומיום, מומלץ לפנות לעזרה מקצועית - מדובר על טיפול התנהגותי קל וקצר יחסית.
פוביות ספציפיות שכיחות בקרב אנשים עם הפרעות הספקטרום האוטיסטי (ASD).
במחקר של Leyfer ועמיתיו מ-2006 נמצא כי כ-50% מהילדים והצעירים עם ASD סובלים מקריטריונים לפוביה ספציפית, זאת לעומת פחות מ -5% באוכלוסיה הכללית.
מכיוון שכלבים רבים כל כך חיים בבתים כחיות מחמד, ילדים עם ASD נתקלים בכלבים בדרך לבי״ס, בקניות או כשהם משתתפים בפעילויות פנאי.
כתוצאה מכך, צעירים עם ASD עלולים לאמץ התנהגויות שמעמידות אותם סיכון לפציעה (למשל לברוח מכלב תוך ריצה לכביש סואן), ולבסוף בפני חרדה משתקת שכרוכה בהמנעות ובהתנהגויות ביטחון.
יש אנשים שפוחדים מכלבים ובמקביל חשים כלפיהם גועל וסלידה, בעוד אחרים פשוט נגעלים מכלבים - מהשרת השיער, מהריח האופיינית, מהלחות של אפם וכמובן מליקוקים של כלב ידידותי במיוחד.
ידוע שהמתמודדים עם גועל מכלבים שקשור להדבקה בכלבת או במחלות אחרות, מצוי בקורלציה עם הפרעת OCD.
הסיבות להתפתחות פחד מכלבים הן פסיכולוגיות, תרבותיות, דתיות, חברתיות או גאוגרפיות.
חוויה אברסיבית קודמת עם כלבים משחקת תפקיד משמעותי בביסוס פחד, למשל אם האדם הותקף ע״י כלב או ראה תקיפה של אחר.
לפי המודל התיאורטי לרכישת פחד של רחמן (1977) ישנם שלושה מצבים בהם יתפתח פחד:
חוויה אישית ישירה
התבוננות בתצפית
התנסות במידע או הדרכה
לפעמים לצינופוביה אין מקור טראומטי או התנסותי, והיא נובעת פשוט מחוסר איזון כימי במוח הגורם להתפתחות של הפרעות חרדה, כמו הפרעה אובססיבית-קומפולסיבית (OCD).
בתרבות הערבית, למשל, הקונוטציה של כלב מאוד שלילית, בניגוד לתרבות הרוסית, למשל.
גם בחברה החרדית קיימת רגישות גבוהה יותר והמנעות מכלבים (לאחרונה אף שוקלים פינוי של ממש בגבעה הצרפתית בירושלים, עקב המצאותן של חבורות כלבי בר באיזור).
ובכן, כמו בכל פוביה, יש הסברים לכאן ולכאן, כאשר החזק בהם הוא למידה מוקדמת במהלך החיים.
טיפול סטנדרט הזהב בפוביה מכלבים נקרא טיפול קוגניטיבי התנהגותי:
מזה כמה עשורים שמחקרים מאששים כי טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) מהווה טיפול מוצלח בהפרעות חרדה.
טיפול CBT הוא גם הטיפול היעיל ביותר לפוביות וכולל למידת טכניקות לניהול חרדה, כמו הרפיה ונשימה, נשימות מרגיעות, זיהוי מחשבות אוטומטיות, חשיבה חיובית, אמירות משכנעות, חינוך לאסרטיביות וכלים להסחת דעת, שינוי הנחות ואמונות שגויות ("כל כלב מסוכן") וחשיפה - בדימיון או במציאות - לכלבים, שהם מושא הפוביה.
כדי להגיע למצב בו הפחד אינו מכתיב עוד את תגובותיו האוטמטיות של המטופל, חשוב שבסופו של דבר יעמוד ״פנים אל פנים״ מול גורם הפחד.
CBT מתייחס גם למחשבות וגם להתנהגויות שמקבעות פחד וחרדה, שכן מאחורי כל פחד יש אמונות הנוגעות לסבירות ולחומרת הסכנות הגלומות במצבים או בדברים המפחידים.
הטיפול בצינופוביה, כמו גם במרבית הפחדים העזים האחרים, הוא שימוש בטכניקת CBT שנקראת טיפול בחשיפה. או הקהיה שיטתית (desensitization).
תרגילי הרפיה ונשימה עשויים גם לסייע בהפגת חרדות בדרך.
זה הרציונל של התהליך הקליני:
אף תרופה ספציפית לא הוכיחה את עצמה כיעילה בשליטה על פוביות, אבל במקרים מסוימים תרופה נגד חרדה עשויה לספק הקלה זמנית מסוימת.
ילדים משתוקקים לקרבה של הולכי ארבע פרוותיים וכמהים להסכמת ההורים לאמץ כלב משלהם, אבל אצל המון ילדים רמז של נביחה מעורר בהם חרדה בלתי נסבלת - מחשבתית, גופנית ורגשית.
אם ילדכם חושש מכלבים, הנה 9 דרכים שעשויות לעזור לכם לעזור לילד להתגבר:
קל לנו יותר להבין ולהיות אמפתיים לגבי פחד מפני עכבישים, נחשים או דיבור מול קהל, ויודעים שניסיון ההרגעה הרציונלי, נוסח ״אף אחד עוד לא מת מכמה מילים בפומבי״ אינו עוזר. אותו הדבר לגבי קינופוביה: ראשית נסו להכיר ולקבל את הפחד, לא להתנגד לו באמצעות רציונליזציה.
כדי של תעצימו את הפחד ולהקצין אותו, הימנעו כליל מאמירות כמו ״תלטף את הכלב מתחת לסנטר, אחרת הוא ייתן לך ביס...״ ואל תשאלו אנשים זרים אם הכלב שלהם נושך.
התייחסויות כאלה רק יגבירו את האמונה הפנימית הילד שכלבים הם מסוכנים. ילדים לומדים מצוין מצפייה בהורים.
אין שום צורך להאיץ בילד לבוא במגע עם כלבים, שכן חשיפה מוגברת או מקדימה את זמנה עלולה להעצים את הפחד.
התקדמו צעד-צעד, עקב בצד אגודל:
התחילו מתמונות של כלבים בגוגל, מתכניות טלוויזיה ומסרטים, ולאחר מכן הכירו לילד כלבים ממרחק. הגדילו בהדרגה את עוצמת החשיפה ולכו צעד אחורה במידת הצורך.
כאשר הילד בשל להימצאות בקרבת כלב, בחרו למפגש כלב בוגר ורגוע, עדיף מגזע חביב שאינו נראה תוקפני (רוטווילר נניח).
בדיוק כמו ילדים, גם גורים הם נרגשים לחיבור חברתי חדש וקשה לצפות את התנהגותם. אפשר גם להתחיל את הכחדת הפחד מכלב טיפולי.
טיפשי ככל שזה נשמע, לעתים קרובות ילדים ומבוגרים חוששים פחות מכלבים לבושים. אם אתם נתקלים בכלב באווירה חורפית, הראו אותו לילד.
למדו את הילד על תקשורת עם כלבים, שמתרחשת באמצעות הבעות פנים ותנוחות גוף. כלבים נלחצים, למשל, משיניים חשופות, עובדה מוכרת לכל בעל כלבים. הם גם לא אוהבים שמוציאים להם אוכל מהפה במן שהם אוכלים.
ניתן להיעזר לשם כך בספרים עם תמונות של כלבים, ואז לתרגל את ה״שפה״ מול כלבים בגינה קרובה לבית.
ברגע שמרגיש לכם שהילד מוכן למגע, העסיקו את הכלב כדי שיוכל ללטף את גופו ולא את הראש, שהוא החלק המפחיד יותר.
לעתים הורים עושים צעד הפוך, קאונטר-פובי, ומאמצים כלב כדי לעזור לילד להתגבר על הפחד. לרעיון הזה קראו פעם בפסיכולוגיה "הצפה" - להביא את הפחד בכל הכוח. אבל פסיכולוגים קליניים בכלל, ובפרט פסיכולוגים לילדים, לא רואים בהצפה טכניקה יעילה להתמודדות עם פוביות. למעשה, בהקשר של המאמץ שלנו, צעד כזה עלול לגרום לילד להרגיש פחד בבית, במקום הבטוח שלו.
הדרך הנכונה צריכה להיות הדרגתית. אפשר, למשל, כשהילד מוכן לכך, לתת לו לשמור על כלב, או לאפשר לילד לצאת עם חבר או אח לטייל עם הכלב של חברים או של השכנים.
הסבירו לילד שהכלב ירחרח אותו ואולי אפילו ילקק אותו. הבהירו לו שליקוקים הם דרכו של הכלב להכיר את בעליו טוב יותר ולומר שלום בדרכו.
כמו עם בני אדם גם לאינטראקציה עם כלב נדרשים כבוד, רכות ועדינות, ואת אלה חשוב וניתן ללמוד כבר מגיל צעיר.
למדו את הילד לא לדחוף, להתגרות או כמובן להכות את הכלב וגם ולא למשוך לו בזנב או באוזניים.
חשוב מאוד: למדו את הילד לברר תמיד האם ניתן לגשת לכלב לא מוכר כדי ללטף אותו.
יש המון סיפורים על דרכים להתגבר על פחד מכלבים בדרכים של טיפול עצמי.
אחרי הכל, כלבים הם באמת מתנה גדולה עבור בני האדם: הם מרגישים אותנו, עוזרים לנו בטיפולים נפשיים ייחודיים באמצעות בעלי חיים ו״מחווטים״ לאהוב בני אדם.
למשל, אניטה, נערה בת 16 שהתמודדה כל חייה עם פחד מכלבים, מצאה עצמה בסיטואציה מחרידה:
היא ראתה קבוצת נערים שסוקלת גור כלבים.
בנקודה זו היא עמדה מול דילמה בלתי אפשרית: האם להיכנע לפחד המוכר מכלבים, או להציל את הגור המסכן.
היא לקחה נשימה עמוקה וניגשה לסייע לגור, אותו אימצה לאחר מכן...
מקסים.
בואו נדבר על הדברים
החשובים באמת
עם ראש המכון / מומחה ספציפי-
בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)
התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי
(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):
14 בדצמבר 2023
פחד מכלבים - מתוך ויקיפדיה באנגלית
Overcoming Specific Phobia - Therapist Protocol: Edmund Bourne & Matthew McKay, 1998. New Harbinger Publications
Doogan, S., & Thomas, G. V. (1992). Origins of fear of dogs in adults and children: The role of conditioning processes and prior familiarity with dogs. Behaviour Research and Therapy, 30(4), 387-394
Hofmann, S. G., Asnaani, A., Vonk, I. J. J., Sawyer, A. T., & Fang, A. (2012). The Efficacy of Cognitive Behavioral Therapy: A Review of Meta-analyses. Cognitive Therapy and Research, 36(5), 427–440
Leyfer OT, Folstein SE, Bacalman S, Davis NO, Dinh E, et al. (2006) Comorbid psychiatric disorders in children with autism: Interview development and rates of disorders. Journal of autism and developmental disorders 36: 849–861.
May AC et al (2013). Evidence-based behavioral treatment of dog phobia with young children: two case examples. Behavior modification 37(1)
McConnell PB (2005) For the love of a dog: understanding emotion in you and your best friend. New York: Ballantine Books
Overall KL, Love M (2001) Dog bites to humans: demography, epidemiology, injury, and risk. J Am Vet Med Assoc 218: 1923–1934
Rentz, Timothy O.; Powers, Mark B.; Smits, Jasper A. J.; Cougle, Jesse R.; Telch, Michael J. (2003). "Active-imaginal exposure: examination of a new behavioral treatment for cynophobia (dog phobia)". Behaviour Research and Therapy. 41 (11): 1337–1353
Wan, M., Bolger, N., & Champagne, F. A. (2012). Human Perception of Fear in Dogs Varies According to Experience with Dogs. PLoS ONE, 7(12), e51775
Williams TI, Lewis S, Marcham L, Palicka A (2018) Treatment of dog phobia in young people with autism and severe intellectual disabilities: An extended case series, Contemp Behav Health Care. 3
מנקודת מבט היסטורית, המושג "טיפול רגשי" קשור בהתפתחות הפסיכולוגיה המודרנית. בלועזית, טיפול רגשי נקרא "פסיכותרפיה", מילה ביוונית שפירושה…
עמידות במצוקה היא מודולה מרכזית בטיפול דיאלקטי התנהגותי (DBT). התכלית שלה היא לפתח התמודדות יעילה עם מצבי משבר…
אנשים שחיים עם הפרעת קשב (ADHD) חווים את העולם אחרת - הרבה יצירתיות אבל גם חוויה של כאוס שמחייבת…
איך טיפול CBT עוזר למהמרים פתולוגיים? אחד הכלים החזקים ביותר במאבק בהתמכרויות התנהגותיות - מהתמכרות להימורים, לקניות,…
דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר