קושי בעיבוד חושי אצל ילדים (SPD) | מהי הפרעת ויסות חושי?

קושי בוויסות ועיבוד חושי

אצל ילדים (SPD)

 

 

 

מה זה עיבוד חושי?

 

תהליך העיבוד החושי הוא למעשה תהליך ארגון המידע המתקבל בחושינו השונים, כך שנוכל להקצות משאבים למידע החשוב, ולהתעלם ממידע חשוב פחות.

עיבוד חושי הוא תהליך אוטומטי אצל מרבית האנשים, הוא איננו נלמד, אלא מולד, מתפתח באופן טבעי ואינו מצריך מאמץ.

 

תהליך העיבוד החושי דואג לארגן לנו את החוויה בפרופורציות מתאימות, כך שהתחושות השונות שאנו חווים ברגע מסוים לא יפריעו לנו להמשיך להתנהל בסביבתנו.

 

ההערכה היא כ- 15% מהילדים סובלים מקשיי עיבוד חושי ברמות שונות.

 

בנושא זה נתמקד כאן: 

 

 

קשיים בעיבוד חושי

 

לכולנו יש חושים, לכן כולנו רגישים לקשיי עיבוד חושי.

המוח לא תמיד מצליח לארגן את החוויה כמו שצריך ולווסת את התחושות לכדי חוויה תפיסתית מאוזנת.

מדובר במצב נפוץ יחסית בקרב ילדים, המכונה הפרעה בעיבוד חושי (SPD), שבעבר כונתה Sensory Integration Dysfunction.

 

אחת משלוש הקטוגריות של SPD נקראת הפרעת ויסות חושי (Sensry Modulation Disorder, או SMD).

ההפרעה מתרחשת כאשר מידע שמגיע מאחד או יותר משמונת החושים אינו מעובד ומאורגן ביעילות בתוך המוח.

 

 

סוגים של הפרעת ויסות חושי (SMD)

 

בעוד לכולנו יש רגישות מסוימת לתחושות מסוימות וקהות קלה לאחרות, הסובלים מקושי בויסות חושי נמצאים באחד משלושה סיווגים מרכזיים:

 

• עודף תחושתיות - Sensory Over-Responsivity  -SOR - כמו פיתוח רגישות יתר טקטילית, במגע עם אוביקטים שונים

• תחושתיות חסר - Sensory Under-Responsivity - SUR

• שוחרי תחושה - Sensory Seeker/Craver - SC

 

שלושת הסוגים הללו מתארים מצבים שמפריעים לילד המתמודד לתפקד באופן תקין עקב בעיות ויסות תחושתיות. 

 

כל אדם יכול לסווג קולות שאינם נעימים לו, מרקמים שאינו אוהב, טעמים שמעדיף וכן הלאה.

ועם זאת, סביר שרק תחושות קיצוניות במיוחד (כמו צפצוף טורדני ומתמשך של מכונית שנשמעת מבעד לחלון, או כמו רעש של שיפוצים) תפרענה לשגרת החיים וליכולת להמשיך את ההתנהלות התקינה והריכוז בה.

אנו שונים זה מזה בדברים שמפריעים לנו וברגישויות שלנו, וזה טבעי לגמרי.

 אנשים (ובעיקר ילדים) הסובלים מקושי בעיבוד חושי חווים תחושות בצורה קיצונית,  לא חשים אותה כלל או חשים אותה יתר על המידה.

 

בנוסף לקשיים של ההפרעה עצמה, SPD מעוררת לעיתים קרובות בעיות רגשיות, התנהגותיות, חברתיות, קשביות ומוטוריות.

בעיות שניוניות אלה יכולות ללבוש מגוון צורות ולהיראות אחרת בהתאם להקשר.

 

 

מהם התסמינים של הפרעת ויסות חושי?

 

קושי בויסות חושי יכול להתבטא במגוון דרכים:

ילדים שגם רעשי רקע של מזגן מציקים להם (קראו כאן על מיסופוניה, רגישות יתר לרעשים), אור מנורה שגרתי מפריע להם, רגישות יתר לריחות (שנקראת גם אי-סבילות סביבתית - environmental intolerance), מגע עם מים - מה שייגמר בסירוב להתקלח - אנשים המסתובבים בחדר לידם או מתחככים בהם בלי כוונה.

 

כל אלה אינם מפריעים לילדים אחרים, אך מהווים מטרד בלתי נסבל עבור אלה הסובלים מקושי בעיבוד חושי.

 

 

שני סוגי תגובה להצפה חושית

 

למעשה, עומס חושי מתרחש כאשר משהו, בדרך כלל גורם סביבתי, מגרה יתר על המידה את אחד או יותר מחמשת החושים האנושיים.

גירויים שונים מתחרים על הקשב המוגבל, מה שמאפשר למוח לעבד את המידע שהוא מקבל.

 

כאשר זה קורה, האדם החווה עומס חושי עלול להגיב יתר על המידה באחד משני קטבים: 

התפרצות, או להיפך -  תת-תגובתיות על ידי ״כיבוי המערכת״.

 

ילדים הסובלים מהפרעה בעיבוד התחושתי עשויים לבטא את המצוקה בהתפרצויות זעם , כעס, בכי, הימנעות ממקומות חדשים או ממקומות שעלולים לגרות את תחושתיות היתר של הילד, בתוקפנות ועוד.

הם נוטים גם לסרב לעשות פעילויות יומיומיות הקשורות בחושים הרלוונטיים (לסרב לאכול, להתקלח, לנסוע ברכב).

את הקושי בעיבוד החושי ניתן לזהות כשהילד מנסה לברוח ממקום שנחווה עבורו כמטריד או מנסה לכסות את איבר החישה דרכו חווה תחושה שמפריעה לו (מכסה את העיניים, את האוזניים, את האף).

 

כאשר מתרחש המקרה ההפוך - של חוסר רגישות תחושתית (תת-תגובתיות) -  הילד למעשה מרגיש בעוצמה נמוכה יותר גירויים שילדים אחרים חווים בצורה שגרתית, או שאינו מרגיש בהם כלל.

הילדים נוטים להיות מגושמים יותר, מסורבלים, מתוסכלים ותוקפניים.

 

בנוסף, הם עשויים לחפש גירויים בצורה מסוכנת - יחפשו כל הזמן לקפוץ, לרוץ, להתעסק עם חפצים, ולא להגיב לגירויים שגרתיים כמו מגע, קריאה בשמם וכדומה.

 

קושי בעיבוד חושי, משני הסוגים שתוארו, מתבטא בקרב ילדים רבים בהסחות דעת, קשיי ריכוז ובהמשך- בהפרעות קשב וריכוז.

הם לעיתים איטיים מאוד בתגובותיהם אך לצד זאת חסרי מנוחה, מתקשים לארגן את עולמם בצורה המצופה מהם בהתחשב בגילם, אגרסיביים ופגיעים.

 

הילדים למעשה חווים את העולם בצורה מוגברת או מופחתת, המוח אינו מארגן את החוויה בצורה שלמה וקוהרנטית, מה שמקשה על הילד להתרכז במשחק, בשיחה, ובהמשך גם בשיעור בבית הספר.

בנוסף, קושי מסוג זה מייצר תסכול הן עבור הילד והן עבור הוריו, מה שעלול לפגוע גם במערכות היחסים במשפחה.

 

 

איך מאבחנים SMD?

 

הפרעת ויסות חושי מוכרת בסיווג האבחוני של בריאות הנפש והפרעות התפתחותיות בילדות ובגיל הרך (DC: 0-3R), אך אינה מסווגת כהפרעה נפשית בב-ICD-10 או ב-DSM-5.

במבט אבחוני ראשון, הם יכולים להראות כבעלי עיכוב התפתחותי, אולם אין זה בהכרח המצב.

מומלץ לפגוש רופא ילדים, שביכולתו לאבחן ולהעריך את הטיפול המתאים. 

 

חשוב לציין כי למרות ש- SMD בהחלט משפיעה על כישורי השמיעה, הראייה והמוטוריקה ועל היכולת עיבוד המידע של הילד, היא אינה נחשבת, נכון להיום, למוגבלות שנכנסת תחת המטריה של צרכים מיוחדים.  

הגדרה זו מאפשרת לילד זכאות לתנאי חינוך מיוחד, כמו הקלות במבחנים, חונכות ושירותים נלווים.

 

 

מה גורם להפרעת ויסות חושי?

 

מחקרים ראשוניים מצביעים על כך שהפרעת ויסות חושי נוטה לעבור בתורשה.

אם זה נכון, יתכן שהמאפיינים הגנטיים של SMD (שלא זוהו עדיין) מקודדים לחומר הגנטי של הילד.

בנוסף, נמצא קשר בין ההפרעה אצל ילדים לבין סיבוכים לפני הלידה ובהריון של האם.

לבסוף, קיימת השערה שגורמים סביבתיים עשויים להיות מעורבים.

 

 

מה הקשר בין SPD לבין הפרעה על הספקטרום האוטיסטי?

 

ידוע שאוטיזם מתקשר עם הפרעות שונות בעיבוד החושי.

האם ילד שסובל מ-SPD יכול להיות מאובחן גם כמתמודד על הרצף האוטיסטי?

אנחנו יודעים היום שהפרעה בעיבוד החושי (SPD) היא הפרעה עצמאית, נפרדת מאוטיזם.

קיימים הבדלים במבנים המוחיים, נוירולוגיים, בין ילדים שסובלים מאוטיזם לבין ילדים שסובלים מהפרעה בעיבוד החושי.

 ילד יכול להיות מאובחן עם הפרעה בעיבוד החושי בלבד, ולא עם אוטיזם, ולהפך.

  

מחקר שבחן צעירים השסובלים מתסמונת טורט העלה כי קיים קשר בין רגישות יתר חושית לבין טיקים.שמאפיינים את הסינדרום.

טיקים מופיעים בשכיחות גבוהה באוטיזם. 

 

 

מה הקשר בין SPD ל-ADHD?

 

הפרעת קשב וריכוז מקשה על ילדים (ומתבגרים ומבוגרים) רבים לווסת רגשות והתנהגויות, אפילו באתגרים שנראים די פשוטים לאחרים.

כאשר ילדים הסובלים מהפרעת קשב וריכוז חווים עוררות-יתר, הם מתקשים להתמקד כאשר גורמים סביבתיים או תחושות פנימיות מציפות את תודעתם.

 

קשה להם גם "להחליף הילוך" ביעילות ובמהירות, מבחינת הפעילות בה הם מעורבים.

כאשר מתרחש אירוע בלתי צפוי, קשה להם הרבה יותר לפענח גירויים חדשים ולהסתגל לשינויים בסביבה, מה שמגביר אף יותר את תחושת ההצפה. 

 

המחקר מלמד אותנו שילדים הסובלים מ-ADHD מתקשים יותר לווסת את תגובותיהם הרגשיות ולעבד קלט חושי בהשוואה למבוגרים.

 

תסמינים נפוצים של עומס חושי כוללים:

 

• בעיות מיקוד וקשב.

• אי שקט.

• נטייה מוגברת לדאגנות.

• עצבנות קיצונית ותסיסה.

• התקפי חרדה.

• קשיי שינה.

• הימנעות ממקומות ספציפיים, כמו המטבח או האמבטיה.

 

 

טראומה 

 

מחקר מ-2023 בדק אוכלוסייה של ילדים ישראלים בתקופת מבצע "שומר חומות".

המחקר מצא כי ציון גבוה בשאלון של תגובתיות חושית גבוה (High sensory responsiveness) קשור בתסמיני טראומה.

עוד נמצא כי הסיכון לפתח תסמיני טראומה הוכפל עבור כל עלייה בציון תגובתיות חושית גבוהה. לא נמצא קשר עבור תגובתיות חושית נמוכה.

 

 

קשר ל-HSP 

 

המושג ״אנשים רגישים מאוד״ (HSP) פותח ע״י הפסיכולוגית איליין ארון בכדי לתאר אנשים המציגים רגישות בולטת לגירויים שונים.

להערכת ארון, משהו כמו 15-20% מהאנשים הם רגישים מאוד.

לתיאור חווייתם של אנשים כאלה, חוקרים משתמשים לעתים קרובות במונח ״רגישות בעיבוד חושי״, אך בעוד שהדבר אינו מופיע כאבחנה ב-DSM-5 (מדריך לאבחון וסטטיסטיקה של הפרעות נפשיות), המדריך כולל כידוע הפרעה בעיבוד חושי (SPD), שעשויה להיחוות ע״י חלק מהאנשים הרגישים מאוד.

 

 

טיפול ב-SPD וב-SMD

 

חשוב להעניק להפרעות בעיבוד ובוויסות החושי מענה טיפולי הולם, וכמו תמיד כשמדובר בילדים - טיפול מוקדם יותר הינו יעיל יותר.

לרוב, הטיפול יערב גם התמודדות עם קושי בוויסות רגשי לסוגיו, כולל הדרכת הורים וטיפול פסיכולוגי רגשי ישיר עם הילד שמתמודד עם SPD / SMD, בכמה גישות טיפוליות.

הטיפול מנסה להתאים את סביבת הילד לצרכיו הייחודיים, אך תוך כדי יחתור לקדם את יכולת העיבוד החושי של הילד בעזרת אסטרטגיות חושיות ואסטרטגיות ריכוז והתמקדות.

 

עיבוד חושי איננו גזרת גורל ואינו מצביע בהכרח על התפתחותה של הפרעת קשב עתידית.

 

בעזרת טיפול מתאים ובשלב מוקדם - יוכל הילד לפתח אסטרטגיות התמודדות עם תחושותיו הייחודיות, ולתפקד בצורה שגרתית בחייו.

 

 

הורים יקרים, אם אתם מרגישים צורך להתייעץ,

 

חשוב לציין: אנו עובדים עם ילדים מגיל 4 ומעלה.

עבור ילדים צעירים יותר ההמלצה שלנו

היא לפנות לתחנה להתפתחות הילד

 

במידת הצורך תוכלו להיפגש עם מטפלת ילדים מומחית בתל אביב,

בירושלים, הרצליה, חיפה, באר שבע ובקליניקות של מכון טמיר בכל הארץ.

 

 

 

מקורות:

 

Charny S, Cao G, Gafter L, Bar-Shalita T, Lahav Y. Sensory modulation and trauma-related symptoms during rocket attacks. Eur J Psychotraumatol. 2023;14(2):2213110. doi: 10.1080/20008066.2023.2213110. PMID: 37227216; PMCID: PMC10215018.

 

Kong M, Moreno MA. Sensory Processing in Children. JAMA Pediatr. 2018;172(12):1208. doi:10.1001/jamapediatrics.2018.3774

 

Lane, S. J., & Reynolds, S. (2019). Sensory Over-Responsivity as an Added Dimension in ADHD. Frontiers in integrative neuroscience, 13, 40. https://doi.org/10.3389/fnint.2019.00040

 

Subtypes of SPD (2021). In  STAR Institute for Sensory Processing.  https://sensoryhealth.org/basic/subtypes-of-spd

 

Smitha Bhandari, MD (2021).  Sensory Processing Disorder. In WebMD: https://www.webmd.com/children/sensory-processing-disorder