המלצות והכוונה לטיפול פסיכולוגי ופסיכותרפיה קצרת מועד לחיילים

ייעוץ להורים של חיילים ובני/ות זוג

עם הגיוס לצבא, נמצאים הצעירים בישראל במהלך גיל ההתבגרות, תקופה של חיפוש זהות עצמית ייחודית. השירות הצבאי מתערב בדרך זו או אחרת בתהליך בניית הזהות של הצעיר ומכניס אותו למערכת רוויית לחצים וחוויות מחשלות, שלעיתים קרובות מביאים אותו או אותה למצבי מצוקה.

השירות בצה"ל מעלה מגוון מצוקות שרלוונטיות למרבית החיילים. בראש ובראשונה, השירות הצבאי הינו שירות חובה ואינו מתגמל כלכלית. השירות למעשה מכתיב לצעירים כיצד ייראו חייהם לשנתיים-שלוש, ולצעירים רבים מדובר במוקד מתח ולחץ כבדים. בנוסף לכך, השירות הצבאי מכריח את הצעיר להיטמע בקהילה חדשה שלא בחר אותה בעצמו ולא בחרו עבורו הוריו, כפי שהיה עד לגיוס. 

החייל נכנס לתפקיד שבמקרים רבים כלל לא בחר עבור עצמו ולא בטוח שרצה בו. לפחות בתחילת הדרך הוא חווה את עצמו כ'חייל פשוט' בורג קטן במערכת ענקית. 

השירות בסדיר מתאפיין בתחושת "התאיינות",  מחיקת העצמי למען מטרה גדולה ממני, תחושה שקשה לצעירים (ולכל אחד) לקבל.

כל אלו, כשעדיין לא הזכרנו את הסיכון שלוקחים על עצמם חיילים קרביים, ההקרבה הפיזית העצומה הקשורה באימונים גופניים מפרכים, ההשפעה המנטלית של נשיאת נשק ,  שעות שינה מועטות, הידיעה שהאימונים הצבאיים בטירונות ובאימון המתקדם נועדו למטרת לחימה עתידית ועוד. 

מרבית התפקידים הצבאיים כוללים משימות תחת לחץ רב, שרשרת פיקוד היררכית וארוכה ועמידה ביעדים מדידים. כך, יוצרת המערכת הצבאית גורמי לחץ רבים עבור הצעירים הבוסריים, שנאלצים לפתח במהירות חוסן נפשי ולהפוך לבוגרים בין רגע, מיד לאחר סיום שנות הלימודים. המערכת הצבאית נוקשה והרבה פעמים בלתי מתפשרת, כיאה למערכת לוחמת שמטרתה להגן על המדינה מפני אויביה, אך לעיתים, לחיילים שמרכיבים אותה קשה לעמוד במשימה מבלי לפגוש רגעי שבירה.

רגעים של התמלכדות

מחקר שנערך בחיל הרפואה ובמכללת רופין מצא מאפיין פסיכולוגי הנקרא "תחושת התמלכדות ", שמעלה מאוד את הסיכון להתאבדות בקרב חיילים. בעקבות כך, בחיל הרפואה כבר החלו לנסות לאתר חיילים הסובלים מאותה תחושת "אין מוצא".

חשוב להדגיש כי המצוקה שמייצרת המערכת הצבאית אינה בלעדית לבעלי תפקידים המאומצים יותר כמו לוחמים קרביים. גם "ג'ובניקים" שלעיתים ממלאים תפקידים זוטרים וחסרי חשיבות לדעתם, מוצאים את עצמם תחת לחצים כבדים ונקלעים למצוקה נפשית. לכן, כל חייל בכל תפקיד עשוי להזדקק לתמיכה רגשית בשלב כלשהו במהלך השירות.

איזה טיפול פסיכולוגי מתאים לחיילים?

סוגים שונים של פסיכותרפיה מתאימים לחיילים, אך עם זאת, לאור מגבלות הנגישות של המסגרת הצבאית, טיפול קצר מועד הינו יעיל ונוח במיוחד. החיילים הצעירים משתייכים במרבית המקרים לאוכלוסיה בריאה נפשית, שנחשפים נקודתית לאפיזודה עמוסת לחצים שמאתגרת את קצה כוחותיהם. טיפול קצר מועד אורך לרוב 12-40 פגישות טיפוליות, הוא ממוקד מטרה ועוסק בהקניית כלים פרקטיים לחייל בהתמודדות עם קשייו. למרבית החיילים אין זמן או אנרגיות לטיפולים נפשיים ממושכים, הם זקוקים לכלים להתמודדות עכשווית, לא בעוד שנה, לכן טיפול פסיכולוגי קצר טווח נותן להם את המענה המהיר והיציב ביותר. 

עבור חיילים רבים, המערכת הצבאית היא ממש "יקום מקביל" לעומת האזרחות. למרות שהמסגרת הצבאית מעניקה לחייליה אפשרות להיפגש עם קב"ן (קצין בריאות הנפש, עליו יפורט בהמשך), רבים בוחרים לא לפנות, כיוון שהם רואים בו חלק מהמערכת שכל כך מכבידה עליהם. הפגישה עם פסיכולוג/ית אזרחי שנמצא מחוץ למערכת הצבאית, מאפשרת לחייל להתבונן בקשייו ובדרכי ההתמודדות שלו מבחוץ, לקבל פרופורציות נכונות יותר ולרכוש מיומנויות אדפטיביות להמשך השירות הצבאי התקין.

חוץ מזה, אין דבר שחיילים בסדיר אוהבים יותר מ"הפניה" -  היציאה מהנוף הצבאי מחוללת בפני עצמה פלאים :-)

קב"ן או פסיכולוג פרטי - מה עדיף?

קב"ן, ראשי תיבות של קצין בריאות הנפש, הוא קצין בשירות קבע בצה"ל העוסק בבריאות הנפש של חיילים בסדיר ובקבע. הקב"ן הוא איש מקצוע, לרוב פסיכולוג או עובד סוציאלי קליני , והוא המענה הצה"לי לבעיות רגשיות ולקשיים פסיכולוגיים עימם מתמודדים החיילים. לפי  נתוני בריאות הנפש בצה"ל, ב-8 השנים האחרונות חלה עליה חדה של כ-40% בשיעור המפגשים שמקיימים חיילים עם קב"נים, נתון מדאיג גם לגבי שחיקה אפשרית של המטפלים בתפקיד. 

החייל רשאי לבקש לראות קב"ן, ומפקדיו יכולים להפנות אותו אליו כאשר החייל מתלונן על בעיות רגשיות שונות. הקב"ן עוסק בקשיי הסתגלות לצבא, ליחידה, בהתמודדות עם חרדה, דיכאון, וקשיים רגשיים נוספים.
למרות שלכאורה הקב"ן הוא איש מקצוע לכל דבר, תפקידו קיבל משמעות קצת שלילית עם השנים. חיילים רבים פונים לקב"ן על מנת לקבל פטור מהצבא על רקע נפשי (פרופיל 21) או הקלות בתנאי השירות תוך הפעלת מניפולציות שונות בדרך למטרה. התופעה הובילה לביקורת על כך שקב"נים בצבא מתעסקים בעיקר בבעיות מסוגים אלהעל חשבון טיפול נפשי שוטף לחיילים שזקוקים לכך. כך, חיילים רבים "מן השורה" מחליטים שלא לפנות לקב"ן, למרות שהם סובלים מייסורים רגשיים והוא המענה היחיד שעומד לרשותם ומסופק להם ע"י הצבא.

חיילים רבים מוצאים את עצמם מתלבטים - 

האם לפנות לטיפול נפשי? 

במידה וכן- האם לפנות קב"ן היחידה או לאיש מקצוע פרטי באזרחות.

אז מה בעצם ההבדל בין השניים,

וכיצד מחליטים לאן לפנות?

בראש ובראשונה, חשוב לציין כי מבחינה מקצועית- לרוב אין הבדל בין קב"ן לאיש מקצוע פרטי. הקב"ן גם הוא איש מקצוע  מנוסה ומוסמך בבריאות הנפש שיודע לזהות ולטפל בקשיים רגשיים של חיילים. לכן, כשמדובר בשאלה כיצד לבחור את המטפל הטוב ביותר, חשוב לדעת שאין הבדל שיטתי מהותי בין השניים. 

מה בכל זאת שונה?

חיילים רבים מרגישים שהקב"ן הוא "עוד קצין", עוד אדם עם דרגות על הכתפיים, ששייכות למערכת ומזוהות איתו ולכן, לכאורה, האינטרס העיקרי שמוביל אותו אינו טובת החייל אלא טובת המערכת הצבאית. במקרים אלה, בהם החייל מרגיש שהפנייה לקב"ן לא תסייע לו להתמודד יש מקום לפנות לפסיכותרפיסט פרטי. איש מקצוע פרטי מתחום בריאות הנפש הוא באמת חיצוני למערכת הצבאית ובוודאות חף מאינטרסים לגביה. לעיתים, דווקא דמות חיצונית למערכת הצבאית תוכל לספק לחייל פרספקטיבה מציאותית יותר ולהחזירו לפרופורציות נכונות ומותאמות יותר. חשוב להדגיש שההנחה המוקדמת, לפיה הקב"ן מייצג קודם את הצבא ולא את רווחתו הנפשית של האדם, אינה מבוססת ואינה בדוקה. 

פחד נוסף של חיילים ומפקדים רבים, הוא שפנייה לקב"ן תפגע בקידום צבאי אליו הם שואפים. כלומר, הם חוששים המפגש עם קב"ן, והאפשרות לכך שיאבחן קושי רגשי מסוים או יעניק הקלות מסוימות, תמנע מהחיילים להגיע לעמדות פיקוד, לצאת לקורס קצינים, להתקבל לשירות בקבע ועוד. חשוב לדעת כי חשש זה אינו לגמרי מבוסס ושאין מטרתו של הקב"ן "לשים רגל" לחיילים, כי אם לאבחן קשיים נפשיים ולטפל בהם. עם זאת, לאור החשש הכבד הזה, חשוב לזכור את אופציית הפסיכולוג הפרטי הקיימת באזרחות, שכן היא משוללת דאגות מסוג זה.

לעומת זאת, עד כמה שידוע לנו, שכשהמטרה היא לשנות תנאי שירות, או אפילו לקבל פטור משירות, חשוב לדעת שערכה של חוות דעת מפסיכולוג פרטי פחות לעומת חוות דעתו של הקב"ן. הפסיכולוג האזרחי יכול לכתוב המלצה, והיא בהחלט נלקחת בחשבון, אבל 'המילה שלו' תקפה פחות יחסית לזו של הקב"ן. 

בנוסף לכל אלו, חיילים רבים בוחרים להימנע מפנייה לפסיכולוג אזרחי בגלל דאגה כלכלית. השוק הפרטי בתחום בריאות הנפש אכן פרוץ ויש גופים ואנשי מקצוע פרטיים שגובים סכומי עתק, גם ממי שאין לו. לאור זאת, חיילים רבים נאלצים לוותר על טיפול נפשי. בדיוק כאן, נכנסת חשיבותם של גופים המותאמים לצורכי כלל האוכלוסייה, וליכולתם הכלכלית. חשוב מאוד לדעת שלא כל הגופים הטיפוליים לוקחים סכומי עתק, וכן חשוב לדעת שלא תמיד יש צורך בטיפול ארוך טווח. לעיתים קרובות טיפול קצר מועד, שאורך כשלושה חודשים, יעשה את העבודה ויקנה לחייל כלים להתמודדות עם המערכת הצבאית ואתגריה תוך תקופת זמן קצרה.

כאמור, תקופת השירות הצבאי היא מוקד לחץ כבד עבור צעירים, וחשוב לדעת שלא חייבים לעבור אותה לבד. ניתן, תוך תקופת זמן קצרה ביותר של כ-3 חודשים, לקבל כלים רבים להתמודדות וכן כוחות מחודשים שיאפשרו לצלוח את השירות הצבאי בכבוד. חשוב לזכור שהכלים שרכש החייל במסגרת השירות הצבאי וכן במסגרת הטיפול קצר המועד, אינם נעלמים עם תום השירות. הם נשארים כלים יציבים וזמינים בחייו של האדם, אשר יהיו לו לעזר במצבי לחץ ודחק בהם יתקל במהלך חייו, גם בתודעה הנפשית כחייל משוחרר.

מכון טמיר יושב דקותיים מהקרייה וחיילים רבים בשירות חובה

מגיעים על מנת להיעזר בפסיכולוג פרטי מומלץ בתל אביב שאינו שייך למסגרת הצבאית.

אנו פועלים בכל רחבי הארץ ומעניקים טיפול פרטי בעלויות נוחות לחיילים ובכלל. 

צרו עמנו קשר לייעוץ פסיכולוגי

לחיילים ולהורים

עם מטפלי במכון טמיר תל אביב

והמטפלים בקליניקות העמיתות

של המכון בכל הארץ

1-800-509-809

צוות מכון טמיר 

כתיבה: יעל טל ומטפלי מכון טמיר

לקריאה נוספת:

היבטים פסיכולוגיים של שירות חיילות קרביות בצה"ל <

דיכוי גברים על ידי גברים בתרבות הישראלית < 

מקורות:

יניב קובוביץ', מספר הפגישות של חיילים עם קציני בריאות הנפש עלה ב-40% בתוך שמונה שנים. אתר הארץ, 19.8.2018. https://www.haaretz.co.il/news/politics/1.6390500

ער"ן לחייל ולבני משפחתו. http://www.eran.org.il/sitePage.aspx?pageID=693